האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "כאב גב - Back pain"

מתוך ויקירפואה

שורה 19: שורה 19:
 
===סוגים===
 
===סוגים===
 
כאבי גב מסווגים לשתי קבוצות עיקריות:
 
כאבי גב מסווגים לשתי קבוצות עיקריות:
*כאבי גב ספציפיים – כאב הקשור במחלה בסיסית או נזק לעמוד השדרה.
+
*כאבי גב ספציפיים – כאב הקשור במחלה בסיסית או נזק לעמוד השדרה
*כאבי גב בלתי ספציפיים – כאב שאינו נגרם מנזק משמעותי או מחלה, אלא על ידי נקעים, מתיחות שרירים, פגיעות קטנות או גירוי עצבי.
+
*כאבי גב בלתי ספציפיים – כאב שאינו נגרם מנזק משמעותי או מחלה, אלא על ידי נקעים, מתיחות שרירים, פגיעות קטנות או גירוי עצבי
  
 
גורמים לכאבי גב ספציפיים כוללים:
 
גורמים לכאבי גב ספציפיים כוללים:
*כאב סיאטי (sciatic pain) – מצב הנגרם עקב גירוי או לחץ של עצב הסיאטיקה בגב.
+
*כאב סיאטי (sciatic pain) – מצב הנגרם עקב גירוי או לחץ של עצב הסיאטיקה בגב
*בלט דיסק – כאשר אחד או יותר מן הדיסקים בגב (מבנים עגולים מלאים בחומר ג'לטיני המצויים בין חוליות עמוד השדרה ומאפשרות לו לספוג עומסים כבדים וזעזועים) מתבקע והג'ל המצוי בו דולף החוצה ולוחץ על שורשי העצבים היוצאים מחוט השדרה.
+
*בלט דיסק – כאשר אחד או יותר מן הדיסקים בגב (מבנים עגולים מלאים בחומר ג'לטיני המצויים בין חוליות עמוד השדרה ומאפשרות לו לספוג עומסים כבדים וזעזועים) מתבקע והג'ל המצוי בו דולף החוצה ולוחץ על שורשי העצבים היוצאים מחוט השדרה
*אנקילוזיג ספונדיליטיס – מצב בו המפרקים בבסיס עמוד השדרה הופכים מודלקים.
+
*אנקילוזיג ספונדיליטיס – מצב בו המפרקים בבסיס עמוד השדרה הופכים מודלקים
  
 
סיווג נוסף של כאבי גב נעשה בהתאם למשך התסמינים:
 
סיווג נוסף של כאבי גב נעשה בהתאם למשך התסמינים:
*כאב גב חריף – כאב גב הנמשך עד 6 שבועות.
+
*כאב גב חריף – כאב גב הנמשך עד 6 שבועות
*כאב גב כרוני – כאב גב המופיע יותר מ-6 שבועות.
+
*כאב גב כרוני – כאב גב המופיע יותר מ-6 שבועות
  
 
===שכיחות===
 
===שכיחות===

גרסה מ־08:22, 22 בספטמבר 2019

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.


כאבי גב
Back pain
Illu vertebral column-he.jpg
ICD-10 Chapter M 54.
ICD-9 724.5
MeSH D001416
יוצר הערך ד"ר ליאור גל
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםכאב גב


רקע כללי

כאב גב הוא מצב נפוץ המשפיע על מרבית האנשים בנקודה מסוימת במהלך חייהם. מרבית המקרים של כאבי גב קשורים בכאב ונוקשות בגב בתחתון.

סוגים

כאבי גב מסווגים לשתי קבוצות עיקריות:

  • כאבי גב ספציפיים – כאב הקשור במחלה בסיסית או נזק לעמוד השדרה
  • כאבי גב בלתי ספציפיים – כאב שאינו נגרם מנזק משמעותי או מחלה, אלא על ידי נקעים, מתיחות שרירים, פגיעות קטנות או גירוי עצבי

גורמים לכאבי גב ספציפיים כוללים:

  • כאב סיאטי (sciatic pain) – מצב הנגרם עקב גירוי או לחץ של עצב הסיאטיקה בגב
  • בלט דיסק – כאשר אחד או יותר מן הדיסקים בגב (מבנים עגולים מלאים בחומר ג'לטיני המצויים בין חוליות עמוד השדרה ומאפשרות לו לספוג עומסים כבדים וזעזועים) מתבקע והג'ל המצוי בו דולף החוצה ולוחץ על שורשי העצבים היוצאים מחוט השדרה
  • אנקילוזיג ספונדיליטיס – מצב בו המפרקים בבסיס עמוד השדרה הופכים מודלקים

סיווג נוסף של כאבי גב נעשה בהתאם למשך התסמינים:

  • כאב גב חריף – כאב גב הנמשך עד 6 שבועות
  • כאב גב כרוני – כאב גב המופיע יותר מ-6 שבועות

שכיחות

כאב גב הוא מצב שכיח ביותר העלול להשפיע על מבוגרים בכל הגילאים.

ההערכה היא כי 1 מכל 5 אנשים יפנה לרופא המשפחה בכל זמן נתון בשנה על רקע כאבי גב. 80% מהמבוגרים יחוו לפחות אירוע אחד של כאבי גב בנקודה מסוימת בחייהם.

כאב גב כרוני הוא תופעה פחות נפוצה מכאב גב חריף, אך עדיין מהווה מצב שכיח ביותר.

שיעורי המקרים המדווחים של כאבי גב עלה בעשורים האחרונים, כמעט בכל מדינות המערב. קיימות מספר תאוריות המנסות להסביר תופעה זו. אחת התאוריות היא כי שיעורי ההשמנה, הדיכאון והלחץ גבוהים מבעבר. מצבים אלו מהווים גורמי סיכוי לכאבי גב כרוניים. תאוריה נוספת גורסת כי אנשים נוטים יותר לדווח על תסמינים של כאב לרופא המשפחה מבעבר.

פרוגנוזה

הפרוגנוזה משתנה רבות בין אנשים. אנשים מסוימים חווים אירועים קטנים של כאב חריף ולאחריו ישנה החלמה מלאה.

אחרים סובלים מתקופות ארוכות של כאבים קלים עד בינוניים ותקופות של כאבים חמורים, בהן הם אינם מסוגלים לבצע פעולות יום-יומיות.

גורמים פסיכולוגיים וסוציאליים משחקים תפקיד חשוב בפרוגנוזה הצפויה, בייחוד עבור כאבי גב כרוניים.

כך לדוגמה אנשים בעלי גישה חיובית המדווחים על איכות חיים טובה נוטים להחלים מהר יותר מחולים בעלי תסמינים דיכאוניים והעדר שביעות רצון בתחומים שונים בחייהם.

האפשרויות הטיפוליות בכאבי גב כוללות משככי כאבים, מנפולציות בעמוד השדרה, דיקור ופעילות גופנית. מקרים מסוימים של כאבי גב כרוניים ייתכן וירוויחו מתוספת של טיפול פסיכולוגי.

תסמינים

התסמין הנפוץ ביותר הוא כאבים, מתח או נוקשות בגב התחתון. הגב התחתון מצוי בין תחתית הצלעות לקצה הרגליים.

תסמינים נוספים כוללים:

  • עוויתות שרירים – התכווצות והרפייה בלתי רצונית של השרירים.
  • כאב הנודד בין הגב התחתון לישבנים ולרגליים – זהו סימן המצביע על בעיה של סיאטיקה.
  • טווח תנועה מוגבל של הגב.

פניה לסיוע רפואי

מרבית מקרי כאבי הגב יחלפו ללא סיוע רפואי.

עם זאת בהתקיים סימני אזהרה הידועים כ'דגלים אדומים', יש לפנות לרופא המשפחה מאחר שייתכן וישנה מחלה בסיסית חמורה הגורמת לכאבים. סימנים אלו כוללים:

  • חום גבוה (38 מעלות ומעלה)
  • אובדן משקל לא גורם ברור
  • דלקת או נפיחות באזור הגב
  • כאב קבוע שאינו מוקל לאחר שכיבה או מנוחה
  • כאב נודד לאזור החזה או המצוי באזור גבוה בגב
  • כאב באזור הרגליים ומתחת לברכיים
  • טראומה או פגיעה שהתרחשו לאחרונה באזור הגב
  • אובדן שליטה על סוגרים (מתן שתן וצואה)
  • נימול ואובדן תחושה באזור הגניטליה, הישבנים או האנוס

פנייה לרופא המטפל מומלצת גם בהתקיים התנאים הבאים:

  • חולה מתחת לגיל 20 או מעל גיל 55
  • לאחר נטילת סטרואידים במשך מספר חודשים
  • שימוש בסמים
  • סרטן בהווה או בעבר
  • מערכת חיסונית מוחלשת כתוצאה מטיפולי כימותרפיה או מצבים רפואיים אחרים.
  • אם אין שיפור בתסמינים לאחר 3 ימים או כאב הנמשך מעל 6 שבועות.

גורמים

הגב הוא איבר בעל מבנה מורכב הבנוי מעצמות, שרירים, עצבים ומפרקים, ועל כן זיהוי הגורם המדויק הגורם לכאב יכול להיות קשה.

עם זאת, מרבית המקרים של כאבים בגב התחתון אינם נגרמים עקב נזק משמעותי או מחלה, אלא על ידי נקעים, מתיחות קלות, פגיעות מינוריות ועצבים מגורים או צבוטים.

כאבי גב יכולים להתעורר עקב פעילויות יום-יומיות בבית ובמקום העבודה, או להתפתח באופן הדרגתי במשך הזמן כתוצרה מישיבה, עמידה או הרמה הנעשים בצורה שגוייה ופוגעים בגב.

גורמים יכולים לכלול:

  • התכופפות בצורה לא נכונה
  • הרמה, סחיבה, דחיפה או משיכה בצורה לא נכונה
  • ישיבה שפופה בכיסא
  • עמידה או התכופפות במשך זמן רב
  • התפתלות
  • מתיחת יתר
  • נהיגה בתנוחה שפופה
  • נהיגה במשך שעות ארוכות ללא מנוחה.
  • לעיתים כאב מופיע באופן פתאומי ללא סיבה ברורה. אנשים מסוימים מתעוררים עם כאב גב ללא כל גורם ברור.

גורמי סיכון

  • השמנת יתר – המשקל העודף מוסיף לחץ לעמוד השדרה.
  • עישון – ייתכן והעישון גורם לנזק רקמתי בגב או לחלופין אנשים מעשנים נוטים להרגלי חיים פחות בריאים מלא מעשנים.
  • הריון – המשקל העודף בעת ההריון מוסיף לחץ על עמוד השדרה.
  • שימוש ארוך טווח בתרופות המחלישות את העצמות דוגמת סטרואידים.
  • לחץ – המחשבה היא כי לחץ גורם למתח בשרירי הגב המוביל לכאבים.
  • דיכאון – כאב גב עלול להוביל לתחושת דיכאון, העלולה להוביל לעלייה במשקל והחמרת הכאב והדיכאון.

אבחנה

אבחנה נעשית באמצעות שילוב מידע לגבי התסמינים, בדיקה גופנית ולעיתים גם הדמיה הכוללת צילומי רנגטן או MRI. בכאבי גב פשוטים לרוב אין צורך בהדמיה של הגב. הפניה להדמיה נעשית כאשר התסמינים המלווים מצביעים על אפשרות של מחלה חמורה יותר דוגמת אובדן שליטה על סוגרים או אובדן משקל לא ברור.

מצבים הקשורים לכאבי גב שיכולים להיות מאובחנים באמצעות MRI:

  • סרטן או גרורות לעמוד השדרה
  • זיהום
  • שבר
  • אנקילוזיג ספונדיליטיס
  • סינדרום 'קאודה אקווינה' – מצב נדיר אך חמור ביותר בו קיימת מעיכה של עצבים היוצאים מקצה חוט השדרה, דבר המוביל לאובדן שליטה על סוגרים

סיבה נוספת להפנייה לביצוע הדמיה היא מועמדות לניתוח בעמוד השדרה כטיפול לכאבים.

טיפול

כאשר הבסיס לכאבי הגב הוא מחלה ברורה או נזק מבני לעמוד השדרה, קיים מגוון של טיפולים שמטרתם לטפל בגורם הבסיס. טיפולים אלו לא יתוארו להלן.

כאבי גב חריפים לא ספציפיים

מרבית המקרים של כאבי גב חריפים שאינם ספציפיים יכולים להיות מטופלים באמצעות שילוב של תרופות וטכניקות לטיפול עצמי.

טיפול תרופתי

הטיפול התרופתי לכאבי גב חריפים ניתן במתכונת של עלייה הדרגתית בתרופות עד מציאת הרמה המתאימה לחולה.

אקמול ו-NSAIDs"

משככי כאבים דוגמת אקמול לרוב מומלצים כקו ראשון לכאבי גב חריפים.

אם אקמול אינו עוזר לשליטה בכאב, ניתן לנסות תרופות השייכות לקבוצת ה-NSAIDs, תרופות נוגדות דלקת לא-סטרואידליות, דוגמת איבופרופן (אדוויל, נורופן).

תופעות לוואי של NSAIDs: הפרעות בעיכול, כיב קיבה.

באנשים מסוימים, בעיקר מעל גיל 45, תרופות אלו עלולות לגרום לדימום בקיבה.

באנשים עם סיכון מוגבר לדימום מן הקיבה, הטיפול ב-NSAIDs יינתן במקביל לתרופות שנועדו לשמור על רקמת הקיבה ומכונות 'מעכבי משאבות פרוטונים' (PPI), דוגמת: לנטון, לוסק, אומפרדקס.

אפשרות נוספת לאנשים עם סיכון מוגבר לדמם בקיבה היא סוג מסוים של NSAIDs המכונה 'מעכבי COX-2', דוגמת 'ארקוקסיה'. תרופות אלו גורמות לפחות נזק בקיבה.

תופעות לוואי של מעכבי COX-2: סחרחורת, עייפות, חולשה, כאבי ראש, בחילה, הפרעות בעיכול.

תרופות אלו אסורות לשימוש לנשים בהריון ולחולים עם היסטוריה של מחלות לב.

תרופות אופיאטיות

אם יש צורך במשככי כאבים חזקים יותר, ניתן לעשות שימוש בתרופות המבוססות על אופיאטים קלים, דוגמת קודאין או טרמדול.

תופעות לוואי: בחילה, סחרחורת, ישנוניות, יובש בפה, הקאות.

אם יש סחרחורת או ישנוניות, אין לנהוג או להפעיל מכונות כבדות.

אופיאטים חזקים יותר, דוגמת מורפין, לרוב נדרשים רק במקרים החמורים ביותר. בשל האפשרות להתמכרות, הן ניתנות לפרקי זמן קצרים ככל האפשר.

תופעות לוואי: עצירות, בחילה, הקאות.

על מנת לטפל בתופעות הלוואי, לעיתים ניתנות גם תרופות נוגדות הקאה ומשלשלים.

מרפי שרירים

חולים הסובלים גם מעווית שרירים, יכולים לקבל תרופות להרפיית שרירים, דוגמת דיאזפאם (וליום, אסיבל). תופעות לוואי: ישנוניות, סחרחורת, אובדן קו-אורדינציה (חוסר תיאום תנועות).

אין לנהוג או להפעיל מכונות כבדות תחת ההשפעה של דיאזפאם. שימוש ארוך טווח בתרופות אלו אינו מומלץ עקב חשש להתמכרות.

טיפול עצמי

יש חשיבות להמשך פעילות על אף כאב גב חריף. אם חזרה לפעילויות יום יומיות אינה אפשרית, יש להפחית את קצב ורמת הפעילות אך להימנע מהפסקה כללית, ולשאוף לעליה הדרגתית ברמת הפעילות.

אין צורך להמתין עד העלמות הכאב לחלוטין לפני חזרה לעבודה. החזרה לעבודה מסייעת חזרה לתבנית פעילות רגילה ולעיתים קרובות מצליחה להוות הסחה מן הכאב.

אנשים רבים מוצאים כי שימוש בקומפרסיות חמות או קרות מסייע להפחתת הכאב. ניתן להכין קומפרסייה קרה באמצעות עטיפת שקית מזון קפוא במגבת. קומפרסייה חמה זמינה פעמים רבות לקנייה בבתי המרקחת. לעיתים שימוש בקומפרסיות חמות וקרות לחילופי בזו אחר זה הוא בעל השפעה מיטיבה.

הצבת כרית קטנה וקשיחה מתחת לברכיים בעת שינה על הצד, או שימוש במספר כריות על מנת למקם את הברכיים במיקום גבוה בעת שכיבה על הגב, יכולה להקל על הכאבים.

כאבי גב כרוניים לא ספציפיים

הטיפול המומלץ לכאבי גב כרוניים הוא שילוב של תרופות משככות כאבים עם טיפולים משלימים דוגמת דיקור סיני (אקופנטורה), פעילות גופנית, תרפיה ידנית (מסאז' ומניפולציות על הגב).

אם שילוב זה אינו מצליח להקל על הכאב, מומלצת תוכנית משולבת של פעילות גופנית וטיפול פיזיותרפיסטי.

קיים גם טיפול ניתוחי הנקרא 'איחוי חוליות', אך טיפול זה נשמר לרוב כמוצא אחרון עבור אנשים שאינם מגיבים לטיפולים אחרים ואינם מסוגלים לסבול את כאבי הגב.

טיפול תרופתי

כמו בכאבי גב חריפים, גם כאן נהוגה שיטת מדרגות לניהול הכאב. בתחילה ניתן משכך כאבים קל ולאחר מכן ישנה עליה במדרג התכשירים עד הגעה להטבה בתסמינים.

המדרג המקובל הוא:

  • אקמול
  • NSAIDs או מעכבי COX-2, לעיתים בשילוב עם אקמול
  • אופיאטים קלים דוגמת קודאין או טרמדול

אם יש צורך ליטול NSAIDs על בסיס ארוך טווח, לרוב יינתן המרשם במקביל לתכשיר PPI למניעת דימום בקיבה.

נוגדי דיכאון טריציקליים (TCA)

אם נוגדי הכאבים אינם יעילים, ניתן להוסיף טיפול בתכשיר נוגד דיכאון – TCA. תכשיר זה הוכח כיעיל בטיפול גם במקרים של כאבים כרוניים.

אמיטריפטילין (אלטרול, טריפטל) הוא התכשיר מקבוצה זו הנמצא בשימוש הרחב ביותר לטיפול בכאב גב כרוני. המינון הניתן הוא הנמוך ביותר הנדרש לשליטה בכאבים.

תופעות לוואי: יובש פה, עצירות, הזעה, הפרעות במתן שתן, טשטוש ראייה, ישנוניות.

לרוב ישנה הקלה בתופעות הלוואי כעבור 10 ימים, כאשר הגוף מתרגל לתרופה.

טיפול ניתוחי

ניתוח לאיחוי חוליות - טיפול זה ניתן כאמור כאפשרות טיפולית אחרונה ורק כאשר מתקיימים כל הסעיפים הבאים:

  • טיפול משולב אינו עוזר
  • כאב הגב מתמיד וחמור
  • החולה מודע לסכנות וסיבוכי הניתוח האפשריים ותופעות הלוואי של הניתוח ומוכן לקבל אותן.

מטרת הניתוח היא לשפר את יציבות עמוד השדרה. במהלך הפעולה 2 או יותר מן החוליות הפגועות מחוברות יחדיו לעצם בודדת

גם לאחר הניתוח תיתכן רמה מסוימת של כאב והניתוח מוביל להגבלת תנועתיות הגב.

סיבוכים אפשריים:

  • כשל בהפחתת הכאב (מתרחש ב-1 מתוך 5 מקרים)
  • כשל באיחוי החוליות (מתרחש ב-5-10% מהמקרים)
  • זיהום (מתרחש ב-1 מתוך 50 מקרים)
  • קרישי דם (מתרחש ב-1 מתוך 100 מקרים)
  • שפיכה רטרוגרדית (הזרע מגיע לשלפוחית השתן) – נוצר עקב פגיעה עצבית (מתרחש ב-1 מתוך 100 מקרים)

פגיעה חמורה יותר בעצבים יכולה להוביל לאובדן שליטה על סוגרים, אך סיבוך זה נדיר ביותר.

מניעה

מניעה של כאבי גב מתבססת על הפחתת לחץ על הגב והבטחת חיזוק וגמישות הגב.

אם יש התקפים חוזרים של כאבים, מומלץ:

  • ירידה במשקל, אם קיימת השמנה
  • נעילת נעליים שטוחות, עם סוליות מרופדות
  • הימנעות מתנועות פתאומיות או מתיחת שרירים
  • הפחתת לחץ, חרדה ומתח

יציבה

יציבה במהלך ישיבה, עמידה ושכיבה היא בעלת השפעה משמעותית על הגב.

עמידה – עמידה זקופה, חלוקה שווה של כובד הגוף בין הרגליים ושמירה על רגליים ישרות.

ישיבה – ישיבה זקופה עם תמיכה בגב תחתון, רגליים מיוצבות על הקרקע.

בישיבה מול מחשב, חשוב להקפיד על ידיים במצב מאוזן ומרפקים בזווית ישרה.

בנהיגה יש להקפיד על תמיכה לגב התחתון ומיקום נכון של מראות הצד. בנהיגה למרחקים ארוכים יש להקפיד על הפסקות מסודרות.

שינה – על המזרן להיות קשיח דיו לתמוך בגוף, תוך תמיכה בכתפיים ובישבן ושמירה על עמוד שדרה ישר. ניתן להשתמש בכרית, אך יש להימנע מזווית חדה מדי בצוואר.

פעילות גופנית

פעילות גופנית יעילה הן למניעה והן להקלה על כאבי גב. אם קיימים כאבי גב כרוניים, מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל לפני תחילת תוכנית אימונים.

פעילות דוגמת הליכה או שחייה מחזקת את השרירים התומכים בגב ללא הטלת לחץ על הגב או חשיפה לזעזועים.

פעילויות דוגמת יוגה ופילאטיס יכולות להגביר את הגמישות ולחזק את שרירי הגב. חשוב לבצע פעילויות אלו תחת הנחיה של מדריך מוסמך.