כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "כאב גרון – Sore throat"
(←הקדמה) |
(←הקדמה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
{{ערך בבדיקה}} | {{ערך בבדיקה}} | ||
{{מחלה | {{מחלה | ||
| שורה 7: | שורה 6: | ||
|שם לועזי= | |שם לועזי= | ||
|שמות נוספים= | |שמות נוספים= | ||
| − | |ICD-10= | + | |ICD-10={{ICD10|J|02||j|00}}, {{ICD10|J|31|2|j|30}} |
| − | |ICD-9= | + | |ICD-9={{ICD9|462}}, {{ICD9|472.1}} |
| − | |MeSH= | + | |MeSH=D010612 |
|יוצר הערך=ד"ר ליאור גל | |יוצר הערך=ד"ר ליאור גל | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
גרסה מ־10:30, 26 בספטמבר 2019
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| כאב גרון | ||
|---|---|---|
| ' | ||
| ||
| ICD-10 | Chapter J 02., Chapter J 31.2 | |
| ICD-9 | 462
, 472.1 |
|
| MeSH | D010612 | |
| יוצר הערך | ד"ר ליאור גל | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – כאב
רקע כללי
כאב גרון, הוא לרוב תסמין של זיהום נגיפי או חיידקי. בכשליש מן המקרים, הגורם הספציפי אינו מזוהה.
תסמינים נוספים העלולים ללוות כאב גרון כוללים:
- נזלת
- כאב ראש
- כאבי שרירים
- שיעול
שכיחות
כאב גרון הוא תסמין שכיח ביותר. מרבית האנשים סובלים מכאבי גרון לפחות 2-3 פעמים בשנה. כאבי גרון נפוצים יותר בילדים ומתבגרים. זאת מאחר ואוכלוסיה זו טרם רכשה עמידות חיסונית כנגד נגיפים וחיידקים רבים העלולים לגרום לכאבי גרון.
פרוגנוזה
מרבית המקרים של כאבי גרון אינם חמורים וחולפים בתוך 3-7 ימים ללא צורך בטיפול תרופתי. לאחר כשבוע, 85% מהחולים יחוו הקלה והעלמות של הכאב.
תרופות מדף לשיכוך כאבים, דוגמת אקמול, יכולים לשמש להקלה על התסמינים ללא צורך בסיוע רפואי. כאב גרון יכול להתפתח גם לזיהומים חמורים יותר בעיקר בחולים עם מערכת חיסונית מוחלשת. החלשה של המערכת החיסונית יכולה להיות מחלה מולדת, תוצאה של מחלות דוגמת איידס או תוצאה של טיפולים רפואיים דוגמת תרופות מדכאות חיסון.
חולים אלו, הנמצאים בסיכון מוגבר צריכים לפנות לרופא המטפל במקרים של כאבי גרון.
תסמינים
תסמינים וסימנים של כאב גרון כוללים:
- שקדים נפוחים (השקדים הינם 2 בלוטות קטנות המצויות בחלקו האחורי של הלוע ומהוות חלק מן המערכת החיסונית)
- בלוטות לימפה צוואריות מוגדלות ורגישות
- כאב ורגישות באזור האחורי של הגרון
- אי נוחות בבליעה
חולים הסובלים מכאב גרון עלולים לסבול גם מתסמינים מלווים הקשורים במזהמים נפוצים; הללו כוללים:
- חום גבוה (מעל 38 מעלות).
- כאבי שרירים
- כאב ראש
- עייפות
- שיעול
- נזלת
סיוע רפואי
מומלץ לפנות לרופא המטפל במקרים הבאים:
- העדר שיפור בתסמינים לאחר שבועיים
- ארועים תכופים של כאבי גרון שאינם מוקלים עם תרופות לשיכוך כאבים דוגמת אקמול, נורופן, אדוויל
- חום מתמשך, בייחוד כאשר הטמפרטורה היא מעל 38 מעלות ואינה פוחתת עם תרופות להורדת חום
- חולים הנמצאים בקבוצות סיכון
אם קיים חום גבוה, יש חשיבות להמשך בירור מאחר ויתכן ומדובר במצב חמור יותר דוגמת:
- אפיגלוטיטיס- דלקת של האפיגלוטיס (רקמה המצוייה באזור האחורי של הגרון מתחת ללשון, ומונעת כניסה של מזון לקנה הנשימה)
- מורסה – התפתחות מורסה (הצטברות של מוגלה) בין קיר הגרון לאחד השקדים
סימנים המעידים על צורך בפניה לסיוע דחוף כוללים:
- קשיי נשימה
- שיעול נבחני
- ריור
- קול עמום
- כאב חמור
- קושי בבליעה, חוסר יכולת לבלוע נוזלים
קבוצות סיכון:
- חולי איידס
- חולי לוקמיה (סרטן של מוח העצם)
- חולים לאחר הסרה של הטחול
- חולים הסובלים מסוג של אנמיה (חסר דם) המכונה 'אנמיה אפסלטית' – מצב בו מוח העצם אינו מייצר כדוריות דם
- חולים המקבלים טיפולים כימותרפיים (תרופות לטיפול בסרטן)
- חולים המקבלים תרופות מדכאות חיסון (לדוגמא חולים לאחר השתלת איברים)
- חולים הנוטלים תרופות הנוגדות את פעילות בלוטת התריס (חולים הסובלים מפעילות יתר של הבלוטה)
גורמים
כאב גרון מהווה לרוב חלק מאוסף תסמינים של זיהום חיידקי או נגיפי, דוגמת הצטננות.
- זיהום
המזהם הגורם לכאבי גרון לרוב מועבר מחולה אחר. כך לדוגמה הצטננות מועברת באמצעות טיפות קטנטנות של נוזל המכיל את הנגיף. טיפול אלו מפוזרות באוויר כאשר החולה מתעטש, משתעל או מדבר.
אדם השואף טיפות אלו או נוגע במשטח עליו הן נחתו ולאחר מכן נוגע בפניו, עלול להדבק בנגיף.
לאחר ההדבקות, תתכן דלקת באזור הלוע האחורי (אזור ה'אורופארינקס') – מצב המכונה 'פרינגיטיס'. לחילופין, תתכן דלקת בשקדים – מצב המכונה 'טונסיליטיס'. הדלקת מתבטאת באודם, נפיחות וכאב מקומיים.
- גורמים לא זיהומיים
באופן פחות נפוץ, כאב גרון יכול להיות תואצה של גורמים לא זיהומיים; הללו כוללים:
- חומרים מגרים דוגמת עשן סיגריות או אלכוהול
- גירוי על ידי צינור נזוגסטרי ('זונדה', צינור המועבר דרך האף לקיבה על מנת לספק הזנה לחולה שאינו מסוגל לבלוע מסיבות שונות)
- החזר קיבה-ושט (מצב בו ישנה חזרה של חומצות קיבה לושט ומתבטא לרוב בצרבות)
- סינדרום סטיבן –ג'הנסון – תגובה אלרגית חריפה לתרופות מסויימות
- מחלת קווסאקי (מצב נדיר המשפיע על ילדים מתחת לגיל 5)
- קדחת השחט – תגובה אלרגית לאבקנים או נבגים
- מוקוזיטיס אוראלית – דלקת של הרקמה המצפה את אזור הלוע. מצב זה יכול להיות תוצאה של הקרנות או טיפולים כימיים הניתנים לטיפול במחלת הסרטן
כאב גרון כרוני
אם כאב הגרון אינו חולף כעבור פרק זמן קצר (כאב הנמשך 3-4 שבועות), יש לפנות לרופא המשפחה לצורך המשך בירור. גורמים אפשריים כוללים:
- מחלת הנשיקה
בחולים בגילאים 15-25 עם כאב גרון ממושך, יתכן ומדובר במחלת הנשיקה. זהו זיהום נגיפי עם תסמינים העלולים להמשך עד 6 שבועות.
- סרטן
כאב גרון ממושך יכול להיות תסמין של סוגי סרטן מסויימים דוגמת סרטן של אזור הלוע והגרון (האזור האורופארינגיאלי). זהו סרטן נדיר המשפיע לרוב על אנשים מעל גיל 50.
אבחנה
לרוב אין צורך באבחנה מדוייקת של הגורם לכאב הגרון. בירור נדרש במקרים בהם אין שיפור בכאב כעבור שבועיים או במקרים בהם יש חום גבוה שאינו חולף או אינו ניתן להורדה עם תרופות.
אבחנה של כאב גרון כוללת בירור לגבי תסמינים מלווים (אופי, משך, חומרה) ובדיקה של הלוע והגרון. בנוסף ניתן לבצע בדיקות מעבדה הכוללות:
- בדיקות דם
o ספירת דם – מספקת מידע לגבי התגובה הדלקתית של החולה, הבאה לידי ביטוי בעליה בתאי הדם הלבנים. o סרולוגיות – בדיקות המאפשרות אבחנה של נגיפים ספציפיים. לרוב נעשה שימוש בבדיקה זו על מנת לאשר אבחנה של מחלת הנשיקה.
- משטח גרון – בדיקה המאפשרת אבחנה של חיידק המזהם את אזור הגרון. לרוב נעשה שימוש בבדיקה זו על מנת לאשר או לשלול נוכחות של חיידק המכונה 'סטרפטוקוק'. במקרה וחיידק זה הוא הגורם לדלקת יש לטפל באנטיביוטיקה על מנת למנוע סיבוכים מאוחרים.
טיפול
כאב גרון לרוב אינו מצב חמור והוא חולף כעבור 3-7 ימים. קיימים מספר טיפולים הזמינים לשימוש ביתי להקלה על תסמינים:
- משככי כאבים
תרופות מדף לשיכוך כאבים דוגמת אקמול או איבופרפן (אדוויל, נורופן). בנוסף לשיכוך הכאבים תרופות אלו יעילות בהורדת החום.
אין ליטול אספירין או איבופרופן אם קיימות בעיות בקיבה דוגמת כיב פפטי ('אולקוס') או הפרעות בתפקוד הכבדי או הכלייתי.
נטילת אספירין אסורה לילדים מתחת לגיל 16.
- עצות לטיפול עצמי
- יש להמנע משתיית משקאות חמים או קרים מדי על מנת למנוע גירוי של אזור הגרון
- מומלץ לאכול מזונות קרירים ורכים ולשתות משקאות קרירים או חמימים
- מבוגרים וילדים בוגרים יכולים למצוץ סוכריות קשות או קוביות קרח להקלה על הכאבים
- יש להמנע מעישון אישי או סביבתי
- מומלץ לגרגר מים חמימים מלוחים על מנת להפחית נפיחות וכאב
- שתייה מרובה של נוזלים, בייחוד אם קיים חום
- טיפול אנטיביוטי
השימוש באנטיביוטיקה לרוב אינו מומלץ לטיפול בכאב גרון. זאת מאחר ואנטיביוטיקה פועלת כנגד חיידקים בלבד ומרבית כאבי הגרון הינם תוצאה של זיהום נגיפי ולא חיידקי. בנוסף, לרוב השפעת האנטיביוטיקה על חומרת ומשך התסמינים מזערית.
שימוש יתר באנטיביוטיקה יוצר זנים עמידים של חיידקים ועל כן יש להפחית ככל האפשר שימוש מיותר באנטיביוטיקה.
אנטיביוטיקה מומלצת כאשר:
- כאב הגרון הוא חמור ביותר
- חולים הנמצאים בקבוצות סיכון
- חולים בעלי מחלת לב ראומטית או מחלה במסתמי הלב
- חולים עם זיהום מוכח של חיידק מסוג סטרפטוקוק A
- ניתוח להסרת שקדים
פעולה ניתוחית להסרת השקדים, הנעשית בעיקר בילדים עם דלקות חוזרות בשקדים.