כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "כאב גרון – Sore throat"
מתוך ויקירפואה
| שורה 27: | שורה 27: | ||
==פרוגנוזה== | ==פרוגנוזה== | ||
| − | מרבית המקרים של כאבי גרון אינם חמורים וחולפים בתוך 3–7 ימים ללא צורך בטיפול תרופתי. לאחר כשבוע, 85 | + | מרבית המקרים של כאבי גרון אינם חמורים וחולפים בתוך 3–7 ימים ללא צורך בטיפול תרופתי. לאחר כשבוע, 85 אחוזים מהחולים יחוו הקלה והעלמות של הכאב. |
תרופות מדף לשיכוך כאבים, דוגמת [[Acamol]], יכולים לשמש להקלה על התסמינים ללא צורך בסיוע רפואי. | תרופות מדף לשיכוך כאבים, דוגמת [[Acamol]], יכולים לשמש להקלה על התסמינים ללא צורך בסיוע רפואי. | ||
| − | כאב גרון יכול להתפתח גם לזיהומים חמורים יותר בעיקר בחולים עם מערכת חיסונית מוחלשת. החלשה של המערכת החיסונית יכולה להיות מחלה מולדת, תוצאה של מחלות דוגמת איידס או תוצאה של טיפולים רפואיים דוגמת תרופות מדכאות חיסון. | + | כאב גרון יכול להתפתח גם לזיהומים חמורים יותר בעיקר בחולים עם [[מערכת חיסון|מערכת חיסונית]] מוחלשת. החלשה של המערכת החיסונית יכולה להיות מחלה מולדת, תוצאה של מחלות דוגמת איידס ([[AIDS]]{{כ}}, Acquired immunodeficiency syndrome) או תוצאה של טיפולים רפואיים דוגמת [[תרופות מדכאות חיסון]]. |
חולים אלו, הנמצאים בסיכון מוגבר צריכים לפנות לרופא המטפל במקרים של כאבי גרון. | חולים אלו, הנמצאים בסיכון מוגבר צריכים לפנות לרופא המטפל במקרים של כאבי גרון. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
תסמינים וסימנים של כאב גרון כוללים: | תסמינים וסימנים של כאב גרון כוללים: | ||
*שקדים נפוחים (השקדים הם 2 בלוטות קטנות המצויות בחלקו האחורי של הלוע ומהוות חלק מן המערכת החיסונית) | *שקדים נפוחים (השקדים הם 2 בלוטות קטנות המצויות בחלקו האחורי של הלוע ומהוות חלק מן המערכת החיסונית) | ||
| − | *בלוטות לימפה צוואריות מוגדלות ורגישות | + | *[[בלוטות לימפה]] צוואריות מוגדלות ורגישות |
*כאב ורגישות באזור האחורי של הגרון | *כאב ורגישות באזור האחורי של הגרון | ||
*אי נוחות בבליעה | *אי נוחות בבליעה | ||
חולים הסובלים מכאב גרון עלולים לסבול גם מתסמינים מלווים הקשורים במזהמים נפוצים; הללו כוללים: | חולים הסובלים מכאב גרון עלולים לסבול גם מתסמינים מלווים הקשורים במזהמים נפוצים; הללו כוללים: | ||
| − | *חום גבוה (מעל 38 מעלות) | + | *[[חום]] גבוה (מעל 38 מעלות) |
*כאבי שרירים | *כאבי שרירים | ||
*כאב ראש | *כאב ראש | ||
| − | *עייפות | + | *[[עייפות]] |
*שיעול | *שיעול | ||
*נזלת | *נזלת | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
מומלץ לפנות לרופא המטפל במקרים הבאים: | מומלץ לפנות לרופא המטפל במקרים הבאים: | ||
*העדר שיפור בתסמינים לאחר שבועיים | *העדר שיפור בתסמינים לאחר שבועיים | ||
| − | *אירועים תכופים של כאבי גרון שאינם מוקלים עם תרופות לשיכוך כאבים דוגמת [[ | + | *אירועים תכופים של כאבי גרון שאינם מוקלים עם תרופות לשיכוך כאבים דוגמת Acamol,{{כ}} [[Ibuprofen]]{{כ}} ([[Nurofen]]{{כ}}, [[Advil]]) |
*חום מתמשך, בייחוד כאשר הטמפרטורה היא מעל 38 מעלות ואינה פוחתת עם תרופות להורדת חום | *חום מתמשך, בייחוד כאשר הטמפרטורה היא מעל 38 מעלות ואינה פוחתת עם תרופות להורדת חום | ||
*חולים הנמצאים בקבוצות סיכון | *חולים הנמצאים בקבוצות סיכון | ||
| − | + | {{ש}}במידה וקיים חום גבוה, יש חשיבות להמשך בירור מאחר שייתכן ומדובר במצב חמור יותר דוגמת: | |
| − | * | + | *[[Epiglottitis]] - דלקת של ה-Epiglottis (רקמה המצוייה באזור האחורי של הגרון מתחת ללשון, ומונעת כניסה של מזון לקנה הנשימה) |
| − | *מורסה – התפתחות מורסה (הצטברות של מוגלה) בין קיר הגרון לאחד השקדים | + | *[[מורסה]] (Abscess) – התפתחות מורסה (הצטברות של מוגלה) בין קיר הגרון לאחד השקדים |
סימנים המעידים על צורך בפניה לסיוע דחוף כוללים: | סימנים המעידים על צורך בפניה לסיוע דחוף כוללים: | ||
| − | *קשיי נשימה | + | *[[קוצר נשימה|קשיי נשימה]] |
| − | *שיעול נבחני | + | *[[שיעול נבחני]] |
*ריור | *ריור | ||
*קול עמום | *קול עמום | ||
*כאב חמור | *כאב חמור | ||
| − | *קושי בבליעה, חוסר יכולת לבלוע נוזלים | + | *[[קושי בבליעה]], חוסר יכולת לבלוע נוזלים |
קבוצות סיכון: | קבוצות סיכון: | ||
*חולי איידס | *חולי איידס | ||
| − | *חולי לוקמיה (סרטן של מח העצם) | + | *חולי [[לוקמיה|Leukemia]] (סרטן של מח העצם) |
| − | *חולים לאחר הסרה של הטחול | + | *חולים לאחר [[כריתת הטחול - Splenectomy|הסרה של הטחול]] (Splenectomy) |
| − | *חולים הסובלים מסוג של | + | *חולים הסובלים מסוג של [[Anemia]] (חסר דם) המכונה "אנמיה אפלסטית" ([[Aplastic anemia]]) – מצב בו מח העצם אינו מייצר כדוריות דם |
| − | *חולים המקבלים טיפולים כימותרפיים (תרופות לטיפול בסרטן) | + | *חולים המקבלים [[כימותרפיה|טיפולים כימותרפיים]] (תרופות לטיפול בסרטן) |
*חולים המקבלים תרופות מדכאות חיסון (לדוגמה חולים לאחר השתלת איברים) | *חולים המקבלים תרופות מדכאות חיסון (לדוגמה חולים לאחר השתלת איברים) | ||
| − | *חולים הנוטלים תרופות הנוגדות את פעילות בלוטת התריס (חולים הסובלים מפעילות יתר של הבלוטה) | + | *חולים הנוטלים [[t:Antithyroid preparations - H03B|תרופות הנוגדות את פעילות בלוטת התריס]] (חולים הסובלים מפעילות יתר של הבלוטה) |
==גורמים== | ==גורמים== | ||
כאב גרון מהווה לרוב חלק מאוסף תסמינים של זיהום חיידקי או נגיפי, דוגמת הצטננות. | כאב גרון מהווה לרוב חלק מאוסף תסמינים של זיהום חיידקי או נגיפי, דוגמת הצטננות. | ||
| − | ;זיהום | + | ;זיהום |
המזהם הגורם לכאבי גרון לרוב מועבר מחולה אחר. כך לדוגמה הצטננות מועברת באמצעות טיפות קטנטנות של נוזל המכיל את הנגיף. טיפול אלו מפוזרות באוויר כאשר החולה מתעטש, משתעל או מדבר. | המזהם הגורם לכאבי גרון לרוב מועבר מחולה אחר. כך לדוגמה הצטננות מועברת באמצעות טיפות קטנטנות של נוזל המכיל את הנגיף. טיפול אלו מפוזרות באוויר כאשר החולה מתעטש, משתעל או מדבר. | ||
אדם השואף טיפות אלו או נוגע במשטח עליו הן נחתו ולאחר מכן נוגע בפניו, עלול להדבק בנגיף. | אדם השואף טיפות אלו או נוגע במשטח עליו הן נחתו ולאחר מכן נוגע בפניו, עלול להדבק בנגיף. | ||
| − | לאחר ההדבקות, תיתכן דלקת באזור הלוע האחורי (אזור ה' | + | לאחר ההדבקות, תיתכן דלקת באזור הלוע האחורי (אזור ה'Oropharynx') – מצב המכונה '[[Pharyngitis]]'. |
| − | לחלופין, תיתכן דלקת בשקדים – מצב המכונה ' | + | לחלופין, תיתכן דלקת בשקדים – מצב המכונה '[[Tonsillitis]]'. הדלקת מתבטאת באודם, נפיחות וכאב מקומיים. |
| − | ;גורמים לא זיהומיים | + | ;גורמים לא זיהומיים |
באופן פחות נפוץ, כאב גרון יכול להיות תוצאה של גורמים לא זיהומיים; הללו כוללים: | באופן פחות נפוץ, כאב גרון יכול להיות תוצאה של גורמים לא זיהומיים; הללו כוללים: | ||
| − | *חומרים מגרים דוגמת עשן סיגריות או אלכוהול | + | *חומרים מגרים דוגמת עשן סיגריות או [[אלכוהול]] |
| − | *גירוי על ידי צינור | + | *גירוי על ידי צינור Nasogastric ('זונדה', צינור המועבר דרך האף לקיבה על מנת לספק הזנה לחולה שאינו מסוגל לבלוע מסיבות שונות) |
| − | *החזר קיבה-ושט (מצב בו ישנה חזרה של חומצות קיבה לושט ומתבטא לרוב בצרבות) | + | *החזר קיבה-ושט (Gasgtroesophageal reflux, [[GERD]]) (מצב בו ישנה חזרה של חומצות קיבה לושט ומתבטא לרוב בצרבות) |
| − | * | + | *[[Stevens-Johnson syndrome]] {{כ}}(SJS) – [[תגובה אלרגית]] חריפה לתרופות מסוימות |
| − | *[[מחלת קווסאקי]] (מצב נדיר המשפיע על ילדים מתחת לגיל 5) | + | *[[מחלת קווסאקי|מחלת Kawasaki]] (מצב נדיר המשפיע על ילדים מתחת לגיל 5) |
| − | *[[קדחת השחת]] – תגובה אלרגית לאבקנים או נבגים | + | *[[קדחת השחת]] ([[Hay fever]]) – תגובה אלרגית לאבקנים או נבגים |
| − | * | + | *[[Mucositis]] של הפה – דלקת של הרקמה המצפה את אזור הלוע. מצב זה יכול להיות תוצאה של הקרנות או טיפולים כימיים הניתנים לטיפול במחלת הסרטן |
==כאב גרון כרוני== | ==כאב גרון כרוני== | ||
אם כאב הגרון אינו חולף כעבור פרק זמן קצר (כאב הנמשך 3–4 שבועות), יש לפנות לרופא המשפחה לצורך המשך בירור. גורמים אפשריים כוללים: | אם כאב הגרון אינו חולף כעבור פרק זמן קצר (כאב הנמשך 3–4 שבועות), יש לפנות לרופא המשפחה לצורך המשך בירור. גורמים אפשריים כוללים: | ||
| − | ;מחלת הנשיקה | + | ;מחלת הנשיקה |
| − | בחולים בגילאים 15–25 עם כאב גרון ממושך, ייתכן ומדובר ב[[מחלת הנשיקה]]. זהו זיהום נגיפי עם תסמינים העלולים להמשך עד 6 שבועות. | + | בחולים בגילאים 15–25 עם כאב גרון ממושך, ייתכן ומדובר ב[[מחלת הנשיקה]] ([[Infectious mononucleosis]]). זהו זיהום נגיפי עם תסמינים העלולים להמשך עד 6 שבועות. |
| − | ;סרטן | + | ;סרטן |
| − | כאב גרון ממושך יכול להיות תסמין של סוגי [[סרטן]] מסוימים דוגמת סרטן של אזור | + | כאב גרון ממושך יכול להיות תסמין של סוגי [[סרטן]] מסוימים דוגמת סרטן של אזור הפה והלוע. זהו סרטן נדיר המשפיע לרוב על אנשים מעל גיל 50. |
==אבחנה== | ==אבחנה== | ||
| שורה 113: | שורה 113: | ||
בנוסף ניתן לבצע בדיקות מעבדה הכוללות: | בנוסף ניתן לבצע בדיקות מעבדה הכוללות: | ||
*בדיקות דם | *בדיקות דם | ||
| − | :*ספירת דם – מספקת מידע לגבי התגובה הדלקתית של החולה, הבאה לידי ביטוי בעליה | + | :*[[ספירת דם - Complete blood count|ספירת דם]] – מספקת מידע לגבי התגובה הדלקתית של החולה, הבאה לידי ביטוי בעליה ב[[ספירת דם - Complete blood count#כדוריות דם לבנות (לויקוציטים, White Blood Cells)|תאי הדם הלבנים]] |
| − | :*סרולוגיות – בדיקות המאפשרות אבחנה של נגיפים ספציפיים. לרוב נעשה שימוש בבדיקה זו על מנת לאשר אבחנה של מחלת הנשיקה | + | :*סרולוגיות (Serology) – בדיקות המאפשרות אבחנה של נגיפים ספציפיים. לרוב נעשה שימוש בבדיקה זו על מנת לאשר אבחנה של מחלת הנשיקה |
| − | *משטח גרון – בדיקה המאפשרת אבחנה של חיידק המזהם את אזור הגרון. לרוב נעשה שימוש בבדיקה זו על מנת לאשר או לשלול נוכחות של חיידק המכונה 'סטרפטוקוק'. במקרה וחיידק זה הוא הגורם לדלקת יש לטפל | + | *[[משטח גרון]] – בדיקה המאפשרת אבחנה של חיידק המזהם את אזור הגרון. לרוב נעשה שימוש בבדיקה זו על מנת לאשר או לשלול נוכחות של חיידק המכונה 'סטרפטוקוק' ([[Streptococcus]]). במקרה וחיידק זה הוא הגורם לדלקת יש לטפל ב[[אנטיביוטיקה]] על מנת למנוע סיבוכים מאוחרים. |
==טיפול== | ==טיפול== | ||
כאב גרון לרוב אינו מצב חמור והוא חולף כעבור 3–7 ימים. קיימים מספר טיפולים הזמינים לשימוש ביתי להקלה על תסמינים: | כאב גרון לרוב אינו מצב חמור והוא חולף כעבור 3–7 ימים. קיימים מספר טיפולים הזמינים לשימוש ביתי להקלה על תסמינים: | ||
| − | ;משככי כאבים | + | ;משככי כאבים |
| − | תרופות מדף לשיכוך כאבים דוגמת אקמול או | + | [[תרופות לשיכוך כאבים|תרופות מדף לשיכוך כאבים]] דוגמת אקמול או Ibuprofen. בנוסף לשיכוך הכאבים תרופות אלו יעילות בהורדת החום. |
| − | אין ליטול אספירין או | + | אין ליטול אספירין או Ibuprofen אם קיימות בעיות בקיבה דוגמת [[כיב פפטי]] (Ulcer) או [[הפרעות בתפקודי כבד|הפרעות בתפקוד הכבדי]] או ה[[הפרעה בתפקוד הכיליה|כלייתי]]. |
| − | נטילת | + | נטילת [[Aspirin]] אסורה לילדים מתחת לגיל 16. |
| − | ;עצות לטיפול עצמי | + | ;עצות לטיפול עצמי |
*יש להימנע משתיית משקאות חמים או קרים מדי על מנת למנוע גירוי של אזור הגרון | *יש להימנע משתיית משקאות חמים או קרים מדי על מנת למנוע גירוי של אזור הגרון | ||
*מומלץ לאכול מזונות קרירים ורכים ולשתות משקאות קרירים או חמימים | *מומלץ לאכול מזונות קרירים ורכים ולשתות משקאות קרירים או חמימים | ||
| שורה 134: | שורה 134: | ||
*שתייה מרובה של נוזלים, בייחוד אם קיים חום | *שתייה מרובה של נוזלים, בייחוד אם קיים חום | ||
| − | ;טיפול אנטיביוטי | + | ;{{ש}}טיפול אנטיביוטי |
השימוש באנטיביוטיקה לרוב אינו מומלץ לטיפול בכאב גרון. זאת מאחר שאנטיביוטיקה פועלת כנגד חיידקים בלבד ומרבית כאבי הגרון הם תוצאה של זיהום נגיפי ולא חיידקי. בנוסף, לרוב השפעת האנטיביוטיקה על חומרת ומשך התסמינים מזערית. | השימוש באנטיביוטיקה לרוב אינו מומלץ לטיפול בכאב גרון. זאת מאחר שאנטיביוטיקה פועלת כנגד חיידקים בלבד ומרבית כאבי הגרון הם תוצאה של זיהום נגיפי ולא חיידקי. בנוסף, לרוב השפעת האנטיביוטיקה על חומרת ומשך התסמינים מזערית. | ||
| שורה 142: | שורה 142: | ||
*כאב הגרון הוא חמור ביותר | *כאב הגרון הוא חמור ביותר | ||
*חולים הנמצאים בקבוצות סיכון | *חולים הנמצאים בקבוצות סיכון | ||
| − | *חולים בעלי מחלת לב ראומטית או מחלה במסתמי הלב | + | *חולים בעלי [[מחלת לב ראומטית]] או [[מחלה מסתמית|מחלה במסתמי הלב]] |
*חולים עם זיהום מוכח של חיידק מסוג סטרפטוקוק A | *חולים עם זיהום מוכח של חיידק מסוג סטרפטוקוק A | ||
| − | ;ניתוח להסרת שקדים | + | ;{{ש}}ניתוח להסרת שקדים |
| − | פעולה ניתוחית להסרת השקדים, הנעשית בעיקר בילדים עם דלקות חוזרות בשקדים. | + | פעולה ניתוחית להסרת השקדים ([[Tonsillectomy]]), הנעשית בעיקר בילדים עם דלקות חוזרות בשקדים. |
[[קטגוריה:כאב]] | [[קטגוריה:כאב]] | ||
גרסה מ־18:19, 19 בפברואר 2022
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| כאב גרון | ||
|---|---|---|
| ' | ||
| ||
| שמות נוספים | דלקת גרון, דלקת שקדים | |
| ICD-10 | Chapter J 02., Chapter J 31.2 | |
| ICD-9 | 462
, 472.1 |
|
| MeSH | D010612 | |
| יוצר הערך | ד"ר ליאור גל | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – כאב
רקע כללי
כאב גרון, הוא לרוב תסמין של זיהום נגיפי או חיידקי. בכשליש מן המקרים, הגורם הספציפי אינו מזוהה.
תסמינים נוספים העלולים ללוות כאב גרון כוללים:
שכיחות
כאב גרון הוא תסמין שכיח ביותר. מרבית האנשים סובלים מכאבי גרון לפחות 2–3 פעמים בשנה. כאבי גרון נפוצים יותר בילדים ומתבגרים. זאת מאחר שאוכלוסייה זו טרם רכשה עמידות חיסונית כנגד נגיפים וחיידקים רבים העלולים לגרום לכאבי גרון.
פרוגנוזה
מרבית המקרים של כאבי גרון אינם חמורים וחולפים בתוך 3–7 ימים ללא צורך בטיפול תרופתי. לאחר כשבוע, 85 אחוזים מהחולים יחוו הקלה והעלמות של הכאב.
תרופות מדף לשיכוך כאבים, דוגמת Acamol, יכולים לשמש להקלה על התסמינים ללא צורך בסיוע רפואי. כאב גרון יכול להתפתח גם לזיהומים חמורים יותר בעיקר בחולים עם מערכת חיסונית מוחלשת. החלשה של המערכת החיסונית יכולה להיות מחלה מולדת, תוצאה של מחלות דוגמת איידס (AIDS, Acquired immunodeficiency syndrome) או תוצאה של טיפולים רפואיים דוגמת תרופות מדכאות חיסון.
חולים אלו, הנמצאים בסיכון מוגבר צריכים לפנות לרופא המטפל במקרים של כאבי גרון.
תסמינים
תסמינים וסימנים של כאב גרון כוללים:
- שקדים נפוחים (השקדים הם 2 בלוטות קטנות המצויות בחלקו האחורי של הלוע ומהוות חלק מן המערכת החיסונית)
- בלוטות לימפה צוואריות מוגדלות ורגישות
- כאב ורגישות באזור האחורי של הגרון
- אי נוחות בבליעה
חולים הסובלים מכאב גרון עלולים לסבול גם מתסמינים מלווים הקשורים במזהמים נפוצים; הללו כוללים:
סיוע רפואי
מומלץ לפנות לרופא המטפל במקרים הבאים:
- העדר שיפור בתסמינים לאחר שבועיים
- אירועים תכופים של כאבי גרון שאינם מוקלים עם תרופות לשיכוך כאבים דוגמת Acamol, Ibuprofen (Nurofen, Advil)
- חום מתמשך, בייחוד כאשר הטמפרטורה היא מעל 38 מעלות ואינה פוחתת עם תרופות להורדת חום
- חולים הנמצאים בקבוצות סיכון
במידה וקיים חום גבוה, יש חשיבות להמשך בירור מאחר שייתכן ומדובר במצב חמור יותר דוגמת:
- Epiglottitis - דלקת של ה-Epiglottis (רקמה המצוייה באזור האחורי של הגרון מתחת ללשון, ומונעת כניסה של מזון לקנה הנשימה)
- מורסה (Abscess) – התפתחות מורסה (הצטברות של מוגלה) בין קיר הגרון לאחד השקדים
סימנים המעידים על צורך בפניה לסיוע דחוף כוללים:
- קשיי נשימה
- שיעול נבחני
- ריור
- קול עמום
- כאב חמור
- קושי בבליעה, חוסר יכולת לבלוע נוזלים
קבוצות סיכון:
- חולי איידס
- חולי Leukemia (סרטן של מח העצם)
- חולים לאחר הסרה של הטחול (Splenectomy)
- חולים הסובלים מסוג של Anemia (חסר דם) המכונה "אנמיה אפלסטית" (Aplastic anemia) – מצב בו מח העצם אינו מייצר כדוריות דם
- חולים המקבלים טיפולים כימותרפיים (תרופות לטיפול בסרטן)
- חולים המקבלים תרופות מדכאות חיסון (לדוגמה חולים לאחר השתלת איברים)
- חולים הנוטלים תרופות הנוגדות את פעילות בלוטת התריס (חולים הסובלים מפעילות יתר של הבלוטה)
גורמים
כאב גרון מהווה לרוב חלק מאוסף תסמינים של זיהום חיידקי או נגיפי, דוגמת הצטננות.
- זיהום
המזהם הגורם לכאבי גרון לרוב מועבר מחולה אחר. כך לדוגמה הצטננות מועברת באמצעות טיפות קטנטנות של נוזל המכיל את הנגיף. טיפול אלו מפוזרות באוויר כאשר החולה מתעטש, משתעל או מדבר.
אדם השואף טיפות אלו או נוגע במשטח עליו הן נחתו ולאחר מכן נוגע בפניו, עלול להדבק בנגיף.
לאחר ההדבקות, תיתכן דלקת באזור הלוע האחורי (אזור ה'Oropharynx') – מצב המכונה 'Pharyngitis'. לחלופין, תיתכן דלקת בשקדים – מצב המכונה 'Tonsillitis'. הדלקת מתבטאת באודם, נפיחות וכאב מקומיים.
- גורמים לא זיהומיים
באופן פחות נפוץ, כאב גרון יכול להיות תוצאה של גורמים לא זיהומיים; הללו כוללים:
- חומרים מגרים דוגמת עשן סיגריות או אלכוהול
- גירוי על ידי צינור Nasogastric ('זונדה', צינור המועבר דרך האף לקיבה על מנת לספק הזנה לחולה שאינו מסוגל לבלוע מסיבות שונות)
- החזר קיבה-ושט (Gasgtroesophageal reflux, GERD) (מצב בו ישנה חזרה של חומצות קיבה לושט ומתבטא לרוב בצרבות)
- Stevens-Johnson syndrome (SJS) – תגובה אלרגית חריפה לתרופות מסוימות
- מחלת Kawasaki (מצב נדיר המשפיע על ילדים מתחת לגיל 5)
- קדחת השחת (Hay fever) – תגובה אלרגית לאבקנים או נבגים
- Mucositis של הפה – דלקת של הרקמה המצפה את אזור הלוע. מצב זה יכול להיות תוצאה של הקרנות או טיפולים כימיים הניתנים לטיפול במחלת הסרטן
כאב גרון כרוני
אם כאב הגרון אינו חולף כעבור פרק זמן קצר (כאב הנמשך 3–4 שבועות), יש לפנות לרופא המשפחה לצורך המשך בירור. גורמים אפשריים כוללים:
- מחלת הנשיקה
בחולים בגילאים 15–25 עם כאב גרון ממושך, ייתכן ומדובר במחלת הנשיקה (Infectious mononucleosis). זהו זיהום נגיפי עם תסמינים העלולים להמשך עד 6 שבועות.
- סרטן
כאב גרון ממושך יכול להיות תסמין של סוגי סרטן מסוימים דוגמת סרטן של אזור הפה והלוע. זהו סרטן נדיר המשפיע לרוב על אנשים מעל גיל 50.
אבחנה
לרוב אין צורך באבחנה מדויקת של הגורם לכאב הגרון. בירור נדרש במקרים בהם אין שיפור בכאב כעבור שבועיים או במקרים בהם יש חום גבוה שאינו חולף או אינו ניתן להורדה עם תרופות.
אבחנה של כאב גרון כוללת בירור לגבי תסמינים מלווים (אופי, משך, חומרה) ובדיקה של הלוע והגרון. בנוסף ניתן לבצע בדיקות מעבדה הכוללות:
- בדיקות דם
- ספירת דם – מספקת מידע לגבי התגובה הדלקתית של החולה, הבאה לידי ביטוי בעליה בתאי הדם הלבנים
- סרולוגיות (Serology) – בדיקות המאפשרות אבחנה של נגיפים ספציפיים. לרוב נעשה שימוש בבדיקה זו על מנת לאשר אבחנה של מחלת הנשיקה
- משטח גרון – בדיקה המאפשרת אבחנה של חיידק המזהם את אזור הגרון. לרוב נעשה שימוש בבדיקה זו על מנת לאשר או לשלול נוכחות של חיידק המכונה 'סטרפטוקוק' (Streptococcus). במקרה וחיידק זה הוא הגורם לדלקת יש לטפל באנטיביוטיקה על מנת למנוע סיבוכים מאוחרים.
טיפול
כאב גרון לרוב אינו מצב חמור והוא חולף כעבור 3–7 ימים. קיימים מספר טיפולים הזמינים לשימוש ביתי להקלה על תסמינים:
- משככי כאבים
תרופות מדף לשיכוך כאבים דוגמת אקמול או Ibuprofen. בנוסף לשיכוך הכאבים תרופות אלו יעילות בהורדת החום.
אין ליטול אספירין או Ibuprofen אם קיימות בעיות בקיבה דוגמת כיב פפטי (Ulcer) או הפרעות בתפקוד הכבדי או הכלייתי.
נטילת Aspirin אסורה לילדים מתחת לגיל 16.
- עצות לטיפול עצמי
- יש להימנע משתיית משקאות חמים או קרים מדי על מנת למנוע גירוי של אזור הגרון
- מומלץ לאכול מזונות קרירים ורכים ולשתות משקאות קרירים או חמימים
- מבוגרים וילדים בוגרים יכולים למצוץ סוכריות קשות או קוביות קרח להקלה על הכאבים
- יש להימנע מעישון אישי או סביבתי
- מומלץ לגרגר מים חמימים מלוחים על מנת להפחית נפיחות וכאב
- שתייה מרובה של נוזלים, בייחוד אם קיים חום
טיפול אנטיביוטי
השימוש באנטיביוטיקה לרוב אינו מומלץ לטיפול בכאב גרון. זאת מאחר שאנטיביוטיקה פועלת כנגד חיידקים בלבד ומרבית כאבי הגרון הם תוצאה של זיהום נגיפי ולא חיידקי. בנוסף, לרוב השפעת האנטיביוטיקה על חומרת ומשך התסמינים מזערית.
שימוש יתר באנטיביוטיקה יוצר זנים עמידים של חיידקים ועל כן יש להפחית ככל האפשר שימוש מיותר באנטיביוטיקה.
אנטיביוטיקה מומלצת כאשר:
- כאב הגרון הוא חמור ביותר
- חולים הנמצאים בקבוצות סיכון
- חולים בעלי מחלת לב ראומטית או מחלה במסתמי הלב
- חולים עם זיהום מוכח של חיידק מסוג סטרפטוקוק A
ניתוח להסרת שקדים
פעולה ניתוחית להסרת השקדים (Tonsillectomy), הנעשית בעיקר בילדים עם דלקות חוזרות בשקדים.