הצגת המקור של הדף "כבד שומני וצריכת אלכוהול - Fatty liver and alcohol comsumption"

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי= כבד שומני וצריכת אלכוהול
|שם לועזי= Fatty liver and [[t:Alcohol|Alcohol]] comsumption
|שמות נוספים=
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך= ד"ר חני ישועה, ד"ר שירה זלבר-שגיא {{ש}}[[קובץ:TopLogoR.jpg|80px]]
|אחראי הערך=
}}
{{הרחבה|ערכים=[[אלכוהול]] , [[מחלת הכבד השומני]]}}
'''כבד שומני''' היא מחלת הכבד השכיחה ביותר בעולם המערבי. [[כבד שומני]] קשור ל[[הפרעה בשומני הדם]], [[סוכרת מסוג 2]] ו[[השמנה]]. לאחרונה התפרסמו מספר עבודות הקושרות כבד שומני לשכיחות יתר של מחלות לב: מטופלים עם כבד שומני נמצאים בסיכון גבוה יותר ללקות ב[[מחלת לב]] לעומת מטופלים ללא כבד שומני. ממצא זה נמצא עצמאי, ללא קשר לגורמי סיכון אחרים.

אף שלשתייה כבדה של [[אלכוהול]] יש השפעות שליליות רבות על הגוף בכלל ועל הכבד בפרט, קיימים מחקרים המראים ששתייה מתונה של יין מפחיתה תמותה ותחלואה ממחלות לב. במחקר פרוספקטיבי שפורסם ב-1997 בכתב העת היוקרתי NEJM שכלל 490,000 משתתפים, נמצא שאצל אנשים שצרכו מנת אלכוהול אחת ליום, הייתה ירידה בתמותה מכל סיבה ב- 20%, וירידה בתמותה ממחלות לב ב- 40%-30% לעומת אנשים שלא צרכו אלכוהול כלל. במחקר פרוספקטיבי אחר שבוצע בדנמרק, נמצא שאנשים ששתו יין, סבלו בשכיחות נמוכה יותר ממחלות לב ו[[אוטם מוחי]] לעומת אנשים שלא שתו יין. באותו מחקר לא נמצאה הפחתה בסיכון באנשים שצרכו משקאות אלכוהוליים אחרים.

[[סוכרת]] ו[[תנגודת לאינסולין]] נמנים עם גורמי הסיכון העיקריים להופעת כבד שומני. במחקרים פרוספקטיביים רבים נמצא ששתיית אלכוהול במינון נמוך-בינוני הייתה קשורה לסיכון נמוך יותר להופעת סוכרת מסוג 2 לעומת צריכת אלכוהול במינון גבוה או חוסר צריכה. בנשים לאחר גיל האל ווסת ללא סוכרת נמצא שצריכת 30 גרם אלכוהול ביום (שווה ערך ל- 2 מנות שתייה) הורידה רמת אינסולין ו[[טריגליצרידים]] ושיפרה רגישות לאינסולין. לעומת זאת, מחקרים אחרים היו פחות חד-משמעיים לגבי הקשר המיטיב בין אלכוהול להופעת סוכרת. ב- Osaka health survey נמצא שצריכת אלכוהול מתונה מורידה שכיחות [[סוכרת]] בגברים עם אינדקס מסת גוף (BMI) מעל 22, אך מעלה את השכיחות של סוכרת בגברים עם אינדקס מסת גוף נמוך מ- 22.

עובדות אלו מעלות את השאלה: האם יש מקום להמליץ למטופלים הסובלים מכבד שומני לצרוך כמות מתונה של אלכוהול?

מטופלים הסובלים מכבד שומני, מודרכים בדרך כלל להימנע באופן מוחלט מאלכוהול מחשש להידרדרות המצב הכבדי. במספר עבודות נמצא קשר בין צריכת אלכוהול להופעת שומן בכבד במטופלים הסובלים מעודף משקל. הקשר בין השמנה, אלכוהול ופגיעה כבדית לא ברור דיו.

גם השמנה וגם אלכוהול גורמים לאינדוקציה של ציטוכרום P450 2E1, שייתכן שגורם, בסופו של דבר, לייצור מוגבר של תוצרי חמצון הגורמים לפגיעה כבדית. השמנה ואלכוהול יכולים גם להגביר את הייצור של ציטוקינים מעודדי דלקת המגבירים נזק כבדי. במחקר שפורסם ב- Hepatology ב- 2008 וסקר 8,156 משתתפים בסקר הבריאות הלאומי של ארה"ב (Third National Health and Nutrition Examination Survey), מתוכם 7,211 שהגדירו את עצמם כלא שותים אלכוהול ו- 945 שהגדירו את עצמם כשותים מעט אלכוהול (הכוונה לשתיית יין בכמות אלכוהול עד 10 גרם ליום), נמצאה שכיחות נמוכה יותר של כבד שומני באנשים ששתו מעט אלכוהול לעומת אנשים שלא שתו כלל (3.2% לעומת 0.4%). הבדל זה נשאר גם לאחר נטרול אינדקס מסת גוף וקיום סוכרת. במחקר אחר שכלל 5,599 משתתפים בריאים, נמצא שבאנשים שצרכו מנת אלכוהול נמוכה (140-40 גרם לשבוע) עד בינונית (280-140), שכיחות כבד שומני הייתה נמוכה יותר מאשר במטופלים שלא צרכו כלל אלכוהול. במחקר אחר נמצא ששתיית אלכוהול במינון נמוך עד בינוני הייתה קשורה לשכיחות נמוכה יותר של עלייה בטרנס-אמינזות אצל מטופלים ללא בעיית כבד בסיסית. למרות הקשר המוכח בין צריכה של כמויות גדולות של אלכוהול להופעת מחלת כבד ו[[שחמת]], במחקר אחר נמצא שהסיכוי להתפתחות שחמת נמוך יותר במטופלים שרוב צריכת האלכוהול שלהם התבססה על יין לעומת מטופלים שרוב צריכת האלכוהול שלהם התבססה על בירה או ליקרים.

גם לגבי טיב האלכוהול המומלץ הדעות חלוקות. אף שקיימים מספר מאמרים שמצאו קשר מיטיב בין צריכת יין אדום בלבד לירידת הסיכון ללקות במחלת לב וכלי דם, מחקרים אפידמיולוגיים אחרים הראו ששתיית אלכוהול מכל סוג שהוא (כולל יין לבן, ליקרים ובירה), בכמות קטנה או מתונה, קשורה בסיכון מופחת ללקות במחלות הלב וכלי הדם. ההשערות הקיימות הן שחומרים מסוימים הנמצאים במשקאות אלכוהוליים מורידים תוצרי דלקת וחמצון. נוסף על כך, האלכוהול עצמו מעלה את רמת הכולסטרול מסוג HDL {{כ}} (High-Density Lipoprotein) בעוד הפוליפנול, החומר הנמצא בענבים וביין אדום, משפר תנגודת לאינסולין. אכן, התנגודת לאינסולין ירדה בעכברי מעבדה שהוזנו בדיאטה עתירת קלוריות וקיבלו Resveratrol (פוליפנול טבעי).

לסיכום, נכון להיום אין מספיק מחקרים שעל פיהם ניתן לבסס המלצות לגבי שתיית אלכוהול במטופלים עם כבד שומני. ברור שמטופלים הסובלים מכבד שומני, צריכים להימנע משתייה כבדה של אלכוהול. גם לגבי צריכה מתונה אין מספיק מחקרים לכאן או לכאן. לא ברור אם אכן צריכת יין בכמות מתונה משפרת מצב לבבי ברמה המצדיקה את הסיכון הפוטנציאלי של החמרת מצב כבדי. עד היום לא ברור מדוע חלק מהאנשים הסובלים מעודף משקל יפתחו כבד שומני בלבד ללא מרכיב דלקתי (Fatty liver), ואחרים יפתחו כבד שומני ודלקת (Steatohepatitis). האם לצריכת אלכוהול השפעה דומה בשני המצבים? לא ברור. הנתונים על יתרון של צריכת אלכוהול במטופלים עם כבד שומני עדיין לא מבוססים, וכך גם לגבי סוג האלכוהול המומלץ. לעומת זאת, הנתונים לגבי ההשפעות המזיקות של אלכוהול בחולי כבד מבוססות היטב. עד שלא יצטברו הוכחות נוספות ליתרונות של צריכה מתונה של אלכוהול בחולים עם כבד שומני, לא ניתן להמליץ לחולים עם כבד שומני שלא צרכו אלכוהול, להתחיל לשתות. ומה לגבי חובבי היין? עד שלא יהיו עוד עבודות התומכות בשתייה מתונה של אלכוהול, מומלץ בשלב זה להמשיך להגביל את צריכת האלכוהול לכוסית מזדמנת אחת לחודש-חודשיים.

==ביבליוגרפיה==

<blockquote> 
<div style="text-align: left; direction: ltr">

# Sozio MS, Chalasani N, Liangpunsakul S. What advice should be given to patients with NAFLD about the consumption of alcohol? Nat Clin Pract Gastroenterol Hepatol 2009;6(1):18-9. Epub 2008
# Zaridze D, Brennan P, Boreham J, et al. [[t:Alcohol|Alcohol]] and cause-specific mortality in Russia: a retrospective case-control study of 48,557 adult deaths. Lancet 2009;373(9682):2201-2214
# Pitiphat W, Merchant AT, Rimm EB, et al. [[t:Alcohol|Alcohol]] consumption increases periodontitis risk. J Dent Res 2003;82(7):509-513
# Mukamal KJ, Rimm EB. [[t:Alcohol|Alcohol]] consumption: risks and benefits. Curr Atheroscler Rep 2008;10(6):536-543# Thun MJ, Peto R, Lopez AD, et al. [[t:Alcohol|Alcohol]] consumption and mortality among middle-aged and elderly U.S. adults. NEJM 1997;337(24):1705-1714
# Goldberg IJ. To drink or not to drink? NEJM 2003;348(2):163-164
# Mukamal KJ, Chiuve SE, Rimm EB. [[t:Alcohol|Alcohol]] consumption and risk for coronary heart disease in men with healthy lifestyles. Arch Intern Med 2006;166(19):2145-2150
# Goldberg IJ, Mosca L, Piano MR, et al. Nutrition Committee, Council on Epidemiology and Prevention, and Council on Cardiovascular Nursing of the American Heart Association AHA Science Advisory: Wine and your heart: a science advisory for healthcare professionals from the Nutrition Committee, Council on Epidemiology and Prevention, and Council on Cardiovascular Nursing of the American Heart Association. Circulation 2001;103(3):472-475
# Ajani UA, Hennekens CH, Spelsberg A, et al. [[t:Alcohol|Alcohol]] consumption and risk of type 2 diabetes mellitus among US male physicians. Arch Intern Med 2000
# Koppes LL, Dekker JM, Hendriks HF, et al. Moderate [[t:Alcohol|Alcohol]] consumption lowers the risk of type 2 diabetes: a meta-analysis of prospective observational studies. Diabetes Care 2005; 28(3):719-725
# Beulens JW, Rimm EB, Hu FB, et al. [[t:Alcohol|Alcohol]] consumption, mediating biomarkers, and risk of type 2 diabetes among middle-aged women. Diabetes Care 2008;31(10):2050-2055. Epub 2008
# Davies MJ, Baer DJ, Judd JT, et al. Effects of moderate [[t:Alcohol|Alcohol]] intake on fasting insulin and glucose concentrations and insulin sensitivity in postmenopausal women: a randomized controlled trial. JAMA 2002;287(19):2559-2562
# Cordain L, Melby CL, Hamamoto AE, et al. Influence of moderate chronic wine consumption on insulin sensitivity and other correlates of syndrome X in moderately obese women. Metabolism 2000;49(11):1473-1478
# Conigrave KM, Rimm EB. [[t:Alcohol|Alcohol]] for the prevention of type 2 diabetes mellitus? Treat Endocrinol 2003;2(3):145-152
# Tsumura K, Hayashi T, Suematsu C, et al. Daily [[t:Alcohol|Alcohol]] consumption and the risk of type 2 diabetes in Japanese men: the Osaka Health Survey. Diabetes Care 1999;22(9):1432-1437
# Seike N, Noda M, Kadowaki T. [[t:Alcohol|Alcohol]] consumption and risk of type 2 diabetes mellitus in Japanese: a systematic review. Asia Pac J Clin Nutr 2008;17(4):545-551
# Dunn W, Xu R, Schwimmer JB. Modest wine drinking and decreased prevalence of suspected nonalcoholic fatty liver disease. Hepatology 2008; 47(6):1947-1954
# Gunji T, Matsuhashi N, Sato H, et al. Light and moderate [[t:Alcohol|Alcohol]] consumption significantly reduces the prevalence of fatty liver in the Japanese male population. Am J Gastroenterol 2009;104(9):2189-9215. Epub 2009
# Suzuki A, Angulo P, St Sauver J, et al. Light to moderate [[t:Alcohol|Alcohol]] consumption is associated with lower frequency of hypertransaminasemia. Am J Gastroenterol 2007;102(9):1912-1919. Epub 2007
# Becker U, Grønbaek M, Johansen D, et al. Lower risk for alcohol-induced cirrhosis in wine drinkers. Hepatology 2002;35(4):868-875
# Mukamal KJ, Conigrave KM, Mittleman MA, et al. Roles of drinking pattern and type of [[t:Alcohol|Alcohol]] consumed in coronary heart disease in men. NEJM 2003;348(2):109-118
# Freedman JE, Parker C 3rd, Li L, et al. Select flavonoids and whole juice from purple grapes inhibit platelet function and enhance nitric oxide release. Circulation 2001;103(23):2792-2798
</div>
</blockquote>

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=3080&sheetid=201 ד"ר, לשתות או לא לשתות יין? מה תייעץ למטופל עם כבד שומני?], מדיקל מדיה


{{ייחוס| ד"ר חני ישועה, ד"ר שירה זלבר-שגיא}}
<center>'''פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, אפריל 2010, גיליון מס' 154, מדיקל מדיה'''</center>

[[קטגוריה: גסטרואנטרולוגיה]]
[[קטגוריה: משפחה]]
[[קטגוריה: פנימית]]
[[קטגוריה: תזונה]] 
[[קטגוריה:מדיקל מדיה]]