הצגת המקור של הדף "לוח חיסוני השגרה בגיל הילדות ובבתי ספר - Vaccination schedule for children and school aged patients - 2018"

{{ערך בבדיקה}}
{{פרק
|ספר=המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת
|מספר הפרק=14
}}
{{פרק
|ספר=תדריך חיסונים
|מספר הפרק=1
}}
{{חיסונים
|שם הפרק=לוח חיסוני השגרה בגיל הילדות ובבתי ספר - Vaccination schedule for children and school aged patients - 2018
|תאריך עדכון=יולי 2018
}}
{{הרחבה|חיסונים}}
==לוח חיסוני השגרה בגיל הילדות ובבתי ספר==
{|cellpadding="4" border="1" width="100%"
!rowspan="3"|החיסון
!colspan="13"|גיל
|-
!colspan="5"|שנה ראשונה
!colspan="2"|שנה שנייה
!שנה שלישית
!colspan="5"|בית-ספר
|-
|בלידה (בבי"ח)
|1 חודש
|2 חודשים
|4 חודשים
|6 חודשים
|12 חודשים
|18 חודשים
|24 חודשים
|6 שנים (כיתה א')
|7 שנים (כיתה ב')
|8 שנים (כיתה ג')
|9 שנים (כיתה ד')
|13 שנים (כיתה ח')
|-
|[[חיסון לדלקת כבד נגיפית מסוג Hepatitis B vaccine - B|דלקת כבד B]]
|HBV
|HBV
|
|
|HBV
|
|
|
|
|
|
|
|
|-
|rowspan="2"|[[חיסון לפוליו - Polio vaccine|שיתוק ילדים]]
|
|
|IPV
|IPV
|IPV
|IPV
|
|
|
|IPV
|
|
|
|-
|
|
|
|
| bOPV
|
| bOPV
|
|
|
|
|
|
|-
|[[חיסון לטטנוס ודיפתריה|פלצת - אסכרה]]-[[שעלת]]
|
|
|DTaP
|DTaP
|DTaP
|DTaP
|
|
|
|Tdap
|
|
|Tdap
|-
|[[חיסון נגד המופילוס אינפלואנזה מסוג בי|המופילוס אינפלואנזה b]]
|
|
|Hib
|Hib
|Hib
|Hib
|
|
|
|
|
|
|
|-
|[[חיסון נגד פנוימוקוקוס|פנוימוקוק]]
|
|
|PCV13
|PCV13
|
|PCV13
|
|
|
|
|
|
|
|-
|[[חיסון נגד נגיף רוטה|נגיף רוטה]]
|
|
|Rota
|Rota
|Rota
|
|
|
|
|
|
|
|
|-
|[[MMR|חצבת-חזרת-אדמת]]
|
|
|
|
|
|MMR
|
|
|MMR
|
|
|
|
|-
|[[חיסון כנגד אבעבועות רוח|אבעבועות רוח]]
|
|
|
|
|
|Var
|
|
|Var
|
|
|
|
|-
|[[חיסון נגד דלקת כבד נגיפית A|דלקת כבד A]]
|
|
|
|
|
|
|HAV
|HAV
|
|
|
|
|
|-
|[[נגיף הפפילומה]]
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|HPV{{כ}}{{הערה|שם=HPV|יינתן בשתי מנות}}
|-
|[[חיסון לשפעת]]
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|Flu
|Flu
|Flu
|
|}

;הערה: התרכיבים Varicella ,MMR ,Hib ,DTaP ,Tdap ,IPV  - ניתנים בשילובים שונים הזמינים באותה עת בישראל.

{|cellpadding="4" border="0" width="100%"
!colspan="3"|תרכיב
|-
|HBV
|Hepatitis B Vaccine
|תרכיב נגד דלקת כבד B
|-
|IPV
|Inactivated Polio Vaccine
|תרכיב מומת נגד שיתוק ילדים
|-
|bOPV
|Bivalent Oral Polio Vaccine
|תרכיב ביוולנטטי חי־מוחלש נגד שיתוק ילדים
|-
|DTaP
|Diphtheria-Tetanus-Acellular Pertussis Vaccine Pediatric
|תרכיב נגד אסכרה-פלצת-שעלת (אסלולרי) לילד
|-
|Tdap
|Tetanus - Diphtheria - Acellular Pertussis Vaccine adult
|תרכיב נגד אסכרה-פלצת-שעלת (אסלולרי) למבוגר
|-
|Hib
|Haemophilus influenzae b Vaccine
|תרכיב נגד המופילוס אינפלואנצה b
|-
|MMR
|Measles-Mumps-Rubella Vaccine
|תרכיב נגד חצבת-חזרת-אדמת
|-
|Var
|Varicella Vaccine
|תרכיב נגד אבעבועות רוח
|-
|HAV
|Hepatitis A Vaccine
|תרכיב נגד דלקת כבד A
|-
|PCV13
|Pneumococcal Conjugate Vaccine
|תרכיב מצומד נגד זיהומים פנוימוקוקיים
|-
|Rota
|Rotavirus Vaccine
|תרכיב נגד זיהום הנגרם ע"י נגיף רוטה
|-
|HPV
|Human Papillomavirus Vaccine
|תרכיב נגד זיהום הנגרם על ידי נגיף פפילומה באדם
|-
|Flu
|Influenza Vaccine
|תרכיב נגד שפעת
|}

==הפחתת כאב בעת מתן חיסונים לתינוקות וילדים צעירים==
תינוקות רכים רגישים לכאב ומושפעים ממנו. מחקרים הראו כי תינוקות שעברו חוויות של כאב, מראים סימנים של תגובת כאב מוגברת בעת חשיפה חוזרת לכאב.

מניעת כאב בעת פעולה רפואית משפרת את תוצאי הפעולה ומזרזת את ההחלמה.

ארגון הבריאות העולמי פרסם את המלצותיו למניעת כאב בעת מתן חיסון{{הערה|שם=הערה11|[https://www.who.int/immunization/sage/meetings/2015/april/1_SAGE_latest_pain_guidelines_March_24_Final.pdf  Report to SAGE on reducing pain and distress at the time of vaccination] {{כ}}31 במרץ 2015}}. גם איגוד רופאי הילדים בישראל פרסם הנחיות קליניות בנושא "הגישה לכאב וחרדה בילדים המטופלים במחלקה לרפואת ילדים דחופה"{{הערה|שם=הערה12|[[כאב וחרדה בילדים במלר"ד - הנחיה קלינית - Pain and anxiety in pediatric patients in emergency medical systems]]}}.

מטרת דף זה להעלות את מודעות הצוות לנושא של כאב בתינוקות וילדים צעירים ולהציע חלופות פשוטות ויעילות להפחתת תגובות הכאב לחיסונים.

הרחבת סל החיסונים, שהיא צעד חיובי, מלווה בריבוי מספר מנות החיסון הניתנות לתינוקות ומעורר לעיתים דאגה בקרב ההורים מן הכאב הצפוי ממתן החיסונים ומריבוי הדקירות. נקיטת אמצעים להפחתת הכאב מחיסונים חשובה כשלעצמה ואף עשויה להפחית דאגות הורים ולהחליש את אחת הסיבות להתנגדות הורים למתן חיסונים.

===מדידת כאב בתינוקות===
ניתן להעריך כאב בתינוקות באמצעות כלים שפותחו להערכת אופי ומשך הבכי, הבעת פנים, צורת הנשימה, טונוס השרירים עם מדדים פיזיולוגים כגון צבע עור, דופק וכו' הנותנים אומדן מדיד ואובייקטיבי לכאב בתינוק.

באמצעות כלים אלה ניתן לבחון את היעילות של השיטות שהוצעו להפחית את הכאב המיוחס לפעולות רפואיות חודרניות דוגמת חיסונים ודקירת עקב לבדיקות דם.

===הפחתת הכאב הכרוך במתן חיסון===
על מנת להפעיל תוכנית של התמודדות עם כאב בתנאי לחץ בתחנת טיפת חלב או במרפאה עמוסה, על התוכנית להיות פשוטה, נוחה, מהירה, זולה ויעילה.

להלן אמצעים העונים על דרישות אלו והוכחו בעשרות מחקרים:
*תשומת לב לתנוחה
:חשוב לאפשר להורה להחזיק את הילד בעת מתן החיסון. המגע של ההורה מרגיע את התינוק (וגם את הילד היותר מבוגר). אך אין לכפות על הורה שאינו מעוניין להחזיק את ילדו בעת מתן החיסון. מחקרים בילדים גדולים מצביעים על היתרון שבלתת לילד אפשרות לשבת בעת קבלת החיסון.
*הנקה
:הנקה בעת מתן החיסון הוכחה כיעילה בהפחתת כאב. המתיקות בפה, הסחת הדעת על ידי המציצה וחוש המגע והריח של האם, מרגיעים את התינוק.
*מתוק בפה
:הזלפת כמות קטנה של תמיסת סוכר{{הערה| להכנת תמיסה ניתן להוסיף 2 כפיות סוכר לתוך 30 סמ"ק מים שהורתחו}} של 10-25%, על מוצץ או ישירות לפה, כ-2 דקות לפני מתן החיסון, הוכחה כמועילה בהפחתת תגובות כאב בעת מתן חיסונים בתינוקות עד גיל שנה לפחות. השיטה כנראה משפיעה על ידי הפעלת נתיבים אופיאיודיים במוח. הוספת מציצה באמצעות הנקה או מוצץ, והחזקת התינוק על ידי ההורה מגבירים את השפעתו של הסוכר{{הערה|שם=הערה13| Shann F., Suckling and sugar reduce pain in babies The Lancet, Volume 369, Issue 9563, Pages 721 - 723, 3 March 2007}}. השיטה מקובלת מאוד על ידי צוות המשתמש בה ומועדפת על ידי הורים.
*התנהגות הורית / צוות
:ידוע כי התנהגות הורים לפני ובעת מתן החיסונים משפיעה על תופעות הכאב אצל ילדיהם. שלא כצפוי, דווקא ילדים שהוריהם מראים פחות מעורבות ישירה במתן החיסון מראים פחות תגובות כאב. הדגמה ו/או הדרכת הורים לפעולות של הסחת דעת או שימוש בהומור יכולים לתת להורים כלים להתמודדות המפחיתה תגובות של כאב בילדיהם לעומת גישה מתנצלת או תומכת יתר על המידה.
*הכנה
:הכנת הילד לפני מתן החיסון על ידי מתן הסבר קצר במילים ניטראליות על העומד להתרחש יעילה בילדים מעל גיל שנתיים. עבור ילדים בני פחות מ-4, רצוי שההכנה תעשה סמוך למועד מתן החיסון.
* הסחת דעת (Distraction)
:יעילה ולא רק בילדים גדולים. הוכח כי גם בתינוקות קטנים שירה, דיבור, עיסוק עם חפץ או משחק מתאים לגילו, מסוגלים להפחית את תגובות הכאב בעת מתן הזריקה. השמעת מוזיקה, צפייה במסך, דיבור ותרגילי נשימה מסוגלים להסיח את דעתם של ילדים גדולים יותר ולהפחית את תגובות הכאב בעת מתן זריקה.
* טכניקת הזרקה
:* משך מתן החיסון
:: מתן הזריקה במהירות וללא שאיבה מביאה לפחות תופעות של כאב בתינוקות. יש להכניס את המחט לעומק הרצוי טרם החדרת החומר החיסוני.
:* אורך המחט
::בחיסונים האמורים להינתן בזריקה לתוך השריר, הקפדה על שימוש במחט מספיק ארוכה כך שהחיסון ייתן לתוך השריר ולא מתחת לעור.
:*זווית הזרקה
::שימוש בזווית הזרקה של 90° למקום ההזרקה מפחית את מגע השריר במחט בזריקות לתוך השריר.
:*סדר מתן חיסונים
::בעת מתן מספר זריקות בביקור אחד עדיף לתת קודם את החיסון הגורם פחות כאב. חוקרים מצאו כי מתן החיסון המחומש קודם לחיסון הפרבנר היה מלווה בתגובות כאב מופחתות לעומת מתן החיסונים בסדר הפוך{{הערה| Ipp M, et.al., Order of Vaccine Injection and Infant Pain Response, Arch Pediatr Adolesc Med. 2009;163(5):469-472|שמאל=כן}}.
* אלחוש מקומי
: EMLA היא משחה המכילה תערובת של לידוקאין ופרילוקאין (Lidocaine-prilocaine) המיועדת למריחה לאלחוש מקומי לשיכוך כאבים. שיטה זו דורשת הערכות מראש (לפחות חצי שעה). היא יקרה יותר מהפעילויות שצויינו לעיל, אך יש מקום לשקול השימוש ב-EMLA במקרים של ילדים המביעים פחד רב לקראת חיסון. תוארו תופעות לוואי שלה כגון מתאהמוגלובינמיה בתינוקות רגישים, גירוי מקומי, הרגשת חום, חיוורון אדמומיות בעור ותגובה אלרגית. אין להשתמש על עור עם פצעים או על הריריות, בתינוקות בני פחות משנה הנוטלים תרופות העלולות לגרום למתאהמוגלובינמיה כגון סולפה, בפגים אשר נולדו לפני 37 שבועות, ולפני חיסון ב.ק.ג.

שימוש משולב של החזקת התינוק, מתוק בפה או הנקה, מציצה, והסחת דעת הם אמצעים יעילים ובדוקים להפחתת כאב בתינוקות ומומלצים לשימוש. במקרים בהם הורים או ילדים מביעים חרדה מיוחדת ניתן לשקול שימוש באלחוש מקומי.

המחקרים מראים כי קיימת העדפת הורים ברורה לשימוש חוזר באמצעים להפגת כאב במועד הבא למתן חיסון לאחר חשיפה לשימוש באמצעים אלו. גם בקרב צוות האחיות נמצא כי אימוץ אמצעים להפגת כאב בתינוקות בעת מתן חיסונים לא הקשה על עבודתן{{הערה| Reis EC, et.al., Effective Pain Reduction for Multiple Immunization Injections in Young Infants, Arch Pediatr Adolesc Med. 2003;157:1115-1120|שמאל=כן}}.

==תולדות מתן חיסונים בישראל==

{|cellpadding="4" border="1"
|-bgcolor=#c0c0c0
!width="16%"|מועד הכנסת החיסון לשיגרת החיסונים
!width="20%"|חיסון
!width="27%"|עיתוי
!width="37%"|תכנית מתן החיסון	
|-
|rowspan="4" |לפני 1948{{כ}} (1918)
|rowspan="4"|[[אבעבועות שחורות]] (Smallpox)|| 1918||בגיל הינקות
|- 
|1979-1951||דחף בגיל 8-6 שנים
|- 
|8.1980||הפסקה במתן החיסון
|-
|2003-2002||מבצע חיסון למגיבים ראשונים
|-bgcolor=#FFFFF0 
|rowspan="3"|1952
|rowspan="3"|[[אסכרה]]/ קרמת (Diphtheria)|| 1952||חיסון ראשוני בשנת החיים הראשונה
|-bgcolor=#FFFFF0 
|מ-1955||כחלק מהתרכיב הכפול [[חיסון לטטנוס ודיפתריה - Tetanus and Diphtheria vaccine|אסכרה-פלצת]] (DT)
|-bgcolor=#FFFFF0 
|מ-1957||כחלק מהתרכיב המשולב	(Combined vaccine) אסכרה-פלצת-שעלת (DTP)
|-
|rowspan="10"|1955
|rowspan="2"|[[פלצת]]/ צפדת (Tetanus)|| 1955||חיסון ראשוני בשנת החיים הראשונה, כחלק מהתרכיב DT	
|-
|מ-1957||כחלק מהתרכיב DTP
|-
|rowspan="8"|אסכרה-פלצת (Diphtheria-Tetanus)
|מ-1955:||דחף בתרכיב כפול אסכרה-פלצת בגיל בית-הספר
|-
|4.1976-1958||דחף DT (עם 20Lf - D) בכיתה א'
|-
|1961-1976||דחף TT בכיתה ח'
|-
|8.1979-5.1976||דחף DT (עם 20Lf - D) בכיתה ג' 
|-
|8.1999-9.1979||דחף Td (עם 2Lf - d) בכיתה ג' 
|-
|8.2005-9.1999||2 מנות דחף Td (עם 2Lf - d): כיתה ב' וכיתה ח'
|-
|מ-9.2005||2 מנות דחף Td למבוגר בגיל בית הספר{{ש}}- כיתה ב' כחלק מהתרכיב המשולב עם תרכיב שעלת אסלולרי ותרכיב מומת נגד שיתוק ילדים [[חיסון נגד שיתוק ילדים - Polio vaccines#תרכיב מומת נגד שיתוק ילדים - (Inactivated polio vaccine (IPV{{כ}}|IPV]]{{כ}} {{ש}}- כיתה ח' כתרכיב נגד אסכרה ופלצת למבוגר 
|-
|מ-9.2008||תרכיב נגד אסכרה ופלצת בכיתה ח' הוחלף ל[[תרכיבים נגד אסכרה, פלצת ושעלת אסלולרי - Diphtheria - tetanus - acellular pertussis vaccines|תרכיב נגד אסכרה-פלצת-שעלת אסלולרי]] (DTaP) למבוגר
|-bgcolor=#FFFFF0 
|rowspan="8"|1957
|rowspan="8"|[[שעלת]]{{ש}}(Pertussis)|| 1957||כתרכיב משולב נגד אסכרה-פלצת-שעלת (DTP):{{ש}}החל מגיל חודשיים 3 מנות במרווח של 8-6 שבועות, ודחף - 6 חודשים אחרי המנה השלישית
|-bgcolor=#FFFFF0 
|3.1998-8.1993||DTP ניתן בזריקה אחת עם תרכיב IPV, כתרכיב משולב	
|-bgcolor=#FFFFF0 
|4.2002-4.1998|| DTP ניתן כחלק מהתרכיב המשולב [[תרכיבים נגד אסכרה, פלצת ושעלת אסלולרי - Diphtheria - tetanus - acellular pertussis vaccines#טיב התרכיבים|DTP-Hib]]{{כ}}
|-bgcolor=#FFFFF0 
|12.2004-5.2002|| הכנסת תרכיב אסלולרי נגד שעלת לשגרת החיסונים בגיל הילדות. החיסון נגד שעלת ניתן כחלק מהתרכיב המשולב: [[תרכיבים נגד אסכרה, פלצת ושעלת אסלולרי - Diphtheria - tetanus - acellular pertussis vaccines#טיב התרכיבים|DTaP-IPV+Hib]] (מנה ראשונה, שנייה ורביעית בסידרה של 4 מנות) וכחלק מהתרכיב DTaP-Hib (מנה שלישית)
|-bgcolor=#FFFFF0 
|מ-1.2005||החיסון נגד שעלת ניתן כחלק מהתרכיב DTaP-IPV+Hib בכל המועדים של סדרה הכוללת 4 מנות
|-bgcolor=#FFFFF0 
|מ-9.2005||מנה חמישית של חיסון נגד שעלת (מנת דחף) בכיתה ב' בתרכיב משולב יחד עם תרכיב נגד אסכרה ופלצת למבוגר ותרכיב מומת נגד שיתוק ילדים IPV
|-bgcolor=#FFFFF0 
|מ-9.2008||מנת דחף של חיסון נגד שעלת בכיתה ח' בתרכיב משולב יחד עם תרכיב נגד אסכרה ופלצת למבוגר ניתנת לילדים שלא קיבלו חיסון נגד שעלת, אסכרה ופלצת מגיל 7 שנים ואילך
|-bgcolor=#FFFFF0 
|מ-9.2011||מנת דחף של חיסון נגד שעלת בכיתה ח' בתרכיב משולב יחד עם תרכיב נגד אסכרה ופלצת למבוגר ניתנת גם לילדים  שקיבלו חיסון נגד שעלת, אסכרה ופלצת בכיתה ב'. החיסון בכיתה ח' לא יינתן לילדים שלא חוסנו בכיתה ב', אך שלימו את המנה מכיתה ד' ואילך	
|-
|rowspan="6"|1955
|rowspan="6"|[[שחפת]] (Tuberculosis)||ילודים:||בכל המחוזות פרט לירושלים, בוטל ב-1982
|-
|colspan="2"|תלמידים :
|-
|1987-1961||בכיתה ז', לאחר ביצוע [[תבחין טוברקולין בשיטת המנטו - (Tuberculin test (mantoux|תבחין טוברקולין]] (Tuberculin skin test{{כ}}, Mantoux); [[חיסון ב.ק.ג - BCG|חיסון BCG]] בהתאם לתוצאות של תבחין טוברקולין
|-
|1995-1988||תבחין טוברקולין לכל תלמידי כיתות ז'; {{ש}}חיסון BCG ניתן לקבוצות נבחרות בסיכון גבוה בהתאם לתוצאות של תבחין טוברקולין
|-
|8.2003-1996||תבחין טוברקולין לכל תלמידי כיתות ז' 
|-
|מ-9.2003||תבחין טוברקולין בכיתות ז' לקבוצות נבחרות בסיכון גבוה
|-bgcolor=#FFFFF0 
|rowspan="12"|1957
|rowspan="12"|[[מחלת הפוליו - Poliomyelitis|שיתוק ילדים]] (Poliomyelitis)||1957-1960||2 מנות בשנה הראשונה של החיים, ודחף - 6 חודשים לאחר המנה השנייה, בתרכיב מומת IPV (בזריקה)
|-bgcolor=#FFFFF0 
|1988-1961||החל מגיל חודשיים, 3 מנות במרווח של 6-8 שבועות, ודחף - 6 חודשים אחרי המנה השלישית ב[[חיסון חי מוחלש כנגד פוליו - Live attenuated polio vaccine|תרכיב חי-מוחלש]] TOPV{{כ}} (דרך הפה)
|-bgcolor=#FFFFF0 
|1990-1979||מבצע בחיסון נגד שיתוק ילדים מונוולנטי (Monovalent) זן 1 דרך הפה, באביב, באזורים מסוימים בישראל בסיכון להופעת זיהום פוליו (בגילאי 2,1,0 שנים)
|-bgcolor=#FFFFF0 
|1988||מבצע בחיסון נגד שיתוק ילדים על ידי תרכיב OPV לכל תושבי מדינת ישראל עד גיל 39 שנים (כולל)
|-bgcolor=#FFFFF0 
|12.2004-1990||תוכנית משולבת (IPV+OPV) בסידרה של 4 מועדים, החל מגיל חודשיים, 3 מועדים במרווח של 8-6 שבועות (מועד ראשון IPV; מועד שני - OPV-IPV; מועד שלישי - OPV); מנת דחף 6 חודשים לאחר המועד השלישי, בתרכיבים OPV IPV
|-bgcolor=#FFFFF0 
|3.1998-8.1993||שני התרכיבים IPV ו-DTP ניתנו בזריקה אחת כתרכיב משולב (IPV+DTP)
|-bgcolor=#FFFFF0 
|8.2005-9.1990||דחף OPV בכיתה א'
|-bgcolor=#FFFFF0 
|10.2004-9.1999||דחף OPV בכיתה ח'
|-bgcolor=#FFFFF0 
|מ-1.2005||בשנת החיים הראשונה החיסון ניתן כחלק מהתרכיב המשולב DTaP-IPV+Hib{{כ}}, 3 מנות במרווח של 8-6 שבועות ומנת דחף - 6 חודשים לאחר המנה השלישית
|-bgcolor=#FFFFF0 
|מ-9.2005||מנת דחף בכיתה ב' של בית הספר על ידי תרכיב IPV ניתנת כחלק מהתרכיב המשולב יחד עם תרכיב נגד אסכרה ופלצת למבוגר ושעלת אסלולרי
|-bgcolor=#FFFFF0 
|מ-8.2013||מבצע "2 סיפות": חיסון נגד פוליו בתרכיב חי-מוחלש ביוולנטי (Bivalent){{כ}} (bOPV) לילידי 01.01.2004 ואילך שלא קיבלו בעבר חיסון נגד פוליו בתרכיב OPV
|-bgcolor=#FFFFF0 
|מ-1.1.2014||מתן חיסון נגד פוליו בתרכיב bOPV לילידי 1.7.2013 ואילך בגיל 6 חודשים ו-18 חודשים, במסגרת שגרת החיסונים;{{ש}}השלמת חיסון נגד פוליו בתרכיב bOPV לילידי 1.7.2013 ואילך שקיבלו בעבר פחות מ-2 מנות חיסון נגד פוליו בתרכיב חי-מוחלש
|-
|rowspan="6"|1967
|rowspan="6"|[[חצבת]] (Measles)
|colspan="2"|תרכיב חי-מוחלש (Enders' Edmonston או Schwarz strain) 
|-
|{{כ}}1970-1967||גיל 9 חודשים
|-
|1979-1971||גיל 12 חודשים
|-
|1988-1980||גיל 15 חודשים
|-
|8.1994-9.1990||מנה שנייה בכיתה א'
|-
|1995-1991||מנה שנייה של תרכיב נגד חצבת גם לכיתות ו'-ז'-ח' (Catch up) 
|-bgcolor=#FFFFF0 
|rowspan="2"|1984
|rowspan="2"|חצבת-[[חזרת]] (Measles-Mumps)|| 1984||גיל 15 חודשים
|-bgcolor=#FFFFF0 	
|||החיסון השגרתי הופסק ב-6.1985, ועד סוף 1988 ניתן חיסון נגד חצבת בלבד
|-
|rowspan="7"|1.1.1973
|rowspan="7"|[[אדמת]] (Rubella)
|colspan="2"|תלמידים:
|-
|1.1.1973||חיסון בנות בלבד, כיתה ו'
|-
|1999-9.1995||חיסון בנות וגם בנים בכיתות ו'
|-
|1996/97||מבצע בחיסון נגד אדמת בכיתות ד'-ה'
|-
|colspan="2"|נשים בגיל הפוריות:
|-
|3.1995-1980||חיסון נשים בגיל הפוריות (45-18 שנים) עם כייל נוגדני אדמת שלילי
|-
|מ-4.1995||חיסון נשים בגיל הפוריות ללא תיעוד על קבלת שתי מנות תרכיב או ללא תיעוד על "כייל מחסן" נגד אדמת
|-bgcolor=#FFFFF0 
|rowspan="3"|סוף 1988
|rowspan="3"|חצבת-חזרת-אדמת ([[MMR]])
|colspan="2"|תרכיב חי-מוחלש, מרכיב החצבת מזן Enders' Edmonston
|-bgcolor=#FFFFF0 
|3.1994-1988||גיל 15 חודשים
|-bgcolor=#FFFFF0
|מ-4.1994||גיל 12 חודשים
|-
|rowspan="3"|9.1994
|rowspan="3"|חיסון MMR{{ש}}לפי השיטה של "2 מנות"
|rowspan="2"|9.1994||גיל 12 חודשים: מנה ראשונה
|-
|כיתה א':  מנה שנייה
|-
|מ-9.2008||חיסון נגד חצבת, חזרת, אדמת ניתן יחד עם חיסון נגד אבעבועות רוח על ידי תרכיב משולב [[MMRV]]
|-bgcolor=#FFFFF0
|rowspan="3"|1992
|rowspan="3"|[[דלקת כבד B]]{{ש}}(HBV)||1992 ||בשנת החיים הראשונה, סידרה של 3 מנות (אחרי הלידה, גיל 1 חודש וגיל 6 חודשים) בתרכיב Recombinant HBV
|-bgcolor=#FFFFF0
| 1991-1985||חיסון HBV ניתן לעולי אתיופיה, בגילאי 2,1,0 שנים
|-bgcolor=#FFFFF0
|colspan="2"|עד 1989 - תרכיב ממקור פלזמה, מ-1990 -Recombinant HBV
|-
|rowspan="6"|1994
|rowspan="6"|[[המופילוס אינפלואנזה b|המופילוס אינפלואנצה b]]{{כ}} (Hib)||1994 ||החל מגיל חודשיים, בתרכיב  Conjugate) HbCV)
|-
|6.1997-1994||תרכיב PRP-OMP{{כ}} (פוליסכרידים קפסולריים מצומדים לחלבון מעטפת של מנינגוקוק). סידרה של 3 מנות (2 מנות במרווח חודשיים, ודחף - החל מגיל 12 חודשים)
|-
|מ-7.1997||תרכיב PRP-T{{כ}} (פוליסכרידים קפסולריים מצומדים לחלבון של טטנוס טוקסואיד). סידרה של 4 מנות (3 מנות במרווח חודשיים ודחף - החל מגיל 12 חודשים)
|-
|4.2002-4.1998||תרכיב משולב DTP-Hib (תרכיב PRP-T/DTP ) בסידרה של 4 מנות
|-
|12.2004-5.2002||כחלק מהתרכיב המשולב DTaP-IPV+Hib (מנה ראשונה, שנייה ורביעית בסידרה של 4 מנות) וכחלק מהתרכיב DTaP-Hib (מנה שלישית)
|-
|מ-1.2005||כחלק מהתרכיב DTaP-IPV+Hib בכל מועד של סדרה הכוללת 4 מנות (3 מנות ברווח של 6-8 שבועות ומנת דחף - 6 חודשים לאחר המנה השלישית, החל מגיל 12 חודשים)
|-bgcolor=#FFFFF0
|1.7.1999||[[דלקת כבד A]] {{כ}}(HAV)
|colspan="2"|{{כ}}2 מנות: מנה ראשונה בגיל 18 חודשים, מנה שנייה בגיל 30-24 חודשים
|-
|rowspan="2"|1.9.2008
|rowspan="2"|[[אבעבועות רוח]] (VAR)
|colspan="2"|החל מילידי 1.1.2007:{{ש}}חיסון נגד אבעבועות רוח ניתן יחד עם חיסון נגד חצבת, חזרת, אדמת על ידי תרכיב משולב MMRV בשתי מנות:{{ש}}מנה ראשונה לבני 12 חודשים, {{ש}}מנה שנייה בכיתה א'/ גיל 7-6 שנים
|-
|colspan="2"|ילידי 31.12.2006-1.1.2002{{ש}}2 מנות ברווח של 6 שבועות; מנה ראשונה של חיסון נגד אבעבועות רוח תינתן יחד עם מנה שנייה של חיסון נגד חצבת, חזרת, אדמת עם הגיעם לכיתה א'
|-bgcolor=#FFFFF0
|rowspan="3"|1.7.2009
|rowspan="3"|[[פנוימוקוק]] (PCV)
|החל מילדי 1.5.09||החיסון ניתן בתרכיב מצומד (Conjugate) נגד 7 זנים של פנוימוקוק (PCV7). הסדרה כוללת 3 מנות: מנה ראשונה בגיל 2 חודשים, מנה שנייה בגיל 4 חודשים ומנה שלישית (דחף) בגיל 12 חודשים . {{ש}}השלמת החיסון :{{ש}}- לילדים בריאים עד גיל שנתיים, החל מילידי 1.1.09.{{ש}}- לילדים שמשתייכים לקבוצות סיכון עד גיל 59 חודשים (5 שנים).{{ש}}ילידי 31.12.08-1.1.08: תוכנית מיוחדת להרחבת אוכלוסיית הילדים המחוסנת ב-2 מנות בשנת החיים השנייה
|-bgcolor=#FFFFF0
|מ-11.2010||התרכיב PCV7 הוחלף בתרכיב PCV13.{{ש}}- השלמת החיסון בתרכיב PCV13 לילדים המשתייכים לקבוצות סיכון עד גיל 71 חודשים (6 שנים).{{ש}}לילדים המשתייכים לקבוצות סיכון שסיימו את הסידרה ב-PCV7, מומלץ על מנה אחת של PCV13.
|-bgcolor=#FFFFF0
|מ-1.2011 ||החיסון יושלם לילדים בריאים עד גיל 59 חודשים (5 שנים)
|-	
|12.2010||[[חיסון נגד נגיף הרוטה - Rotavirus vaccine|רוטה]] (Rota{{כ}}, Rotavirus)||מ-12.2010||התרכיב נגד זיהום הנגרם על ידי נגיף רוטה נכלל לשגרת החיסונים בגיל הילדות. החיסון ינתן בגיל 6,4,2 חודשים
|-bgcolor=#FFFFF0
|rowspan="2"|1.9.2013
|rowspan="2"|חיסון נגד [[נגיף הפפילומה - Human Papilloma Virus|{{כ}}HPV]] (נגיף הפפילומה){{כ}}||1.9.2013|||החיסון ניתן לבנות בכיתה ח' בגילאי 14-13 שנים
|-bgcolor=#FFFFF0
|החל משנת הלימודים תשע"ו (2016-2015)||החיסון ניתן לבנים ולבנות;{{ש}}כמו כן, החיסון מומלץ לכל הבנות והנשים בגילאי 14–26 שנים
|-
|1.9.2016||חיסון נגד שפעת||ב 1.9.2016- החיסון נגד שפעת נכנס לשגרת החיסונים בבתי הספר.{{ש}}מנה אחת של החיסון מומת (IIV3) תינתן לתלמידי כיתות ב' (גיל 7-8 שנים) בשנת הלימודים תשע"ז  (2016-2017)
|}

'''מקרא קיצורים:'''{{ש}}

<div class="mw-content-ltr">BCG=Bacillus Calmette–Guérin {{ש}}
bOPV=Bivalent Oral Polio Vaccine {{ש}}
DTP=Diphtheria-Tetanus-Pertussis {{ש}}
DTaP=Diphtheria-Tetanus-acellular Pertussis{{ש}}
HAV=Hepatitis A Virus {{ש}}
HBV=Hepatitis B Virus {{ש}}
HbCV=Haemophilus b Conjugate Vaccine {{ש}}
Hib=Haemophilus influenzae type b{{ש}}
HPV=Human Papilloma Virus{{ש}}
IPV=Inactivated Polio Vaccine{{ש}}
Lf=Flocculation units{{ש}}
MMRV=Measles, Mumps, Rubella, Varicella{{ש}}
OPV=Oral Polio Vaccine {{ש}}
PCV=Pneumococcal Conjugate Vaccine {{ש}}
PRP-OMP=PolyribosylRibitol Phosphate polysaccharide conjugated to a meningococcal Outer Membrane Protein{{ש}}
PRP-T=PolyribosylRibitol Phosphate-Tetanus toxoid conjugate {{ש}}
ROTA=Rota virus {{ש}}
Td/DT=Tetanus-Diphteria{{ש}} 
TOPV=Trivalent Oral Polio Vaccine {{ש}}
TT=Tetanus Toxoid{{ש}}
VAR=Varicella {{ש}}
</div>

==ביבליוגרפיה והערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה: חיסונים]]
[[קטגוריה:חוזרי משרד הבריאות]]