כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק לויקמיה לימפוציטית כרונית - טיפול בחולים שלא טופלו בעבר - CLL – first line therapy
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| לוקמיה לימפוציטית כרונית - טיפול בחולים שלא טופלו בעבר | ||
|---|---|---|
| ' | ||
| שמות נוספים | לויקמיה לימפוציטית כרונית - טיפול בחולים שלא טופלו בעבר (First-Line Therapy) | |
| יוצר הערך | ד"ר ריבה פיינמן | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – לוקמיה לימפוציטית כרונית
לויקמיה לימפוציטית כרונית (CLL) היא הלויקמיה השכיחה ביותר במבוגרים בעולם המערבי - 4.7 מקרים חדשים לכל 100,000 אוכלוסיה בעולם המערבי. ההיארעות בישראל דומה. חולים בה אנשים מבוגרים, גיל חציון באבחנה 70-72 [1] ויותר גברים מנשים (בערך 2:1).
מדובר במחלה כרונית שלא ניתנת לריפוי ומאופיינת בריבוי B לימפוציטים שנראים תקינים מורפולוגית ומאופיינים בביטוי מרקרדים של תאי B, CD19, CD20 יחד עם CD5, CD23 שלא מבוטאים על פני תאי B לא ממאירים, ובהצטברותם בדם, ברקמות הלימפתיות ובמוח העצם.
לימפומה של תאים קטנים (SLL) היא ביטוי פחות שכיח של אותה המחלה, בה הלימפוציטים הלא תקינים מצטברים בעיקר בבלוטות לימפה ובטחול ופחות בדם ובמוח העצם.
התייצגות ומהלך מחלת CLL משתנה מאד בין החולים. האבחנה מתבססת על הימצאות ריבוי לימפוציטים בדם - מעל 5,000, בבדיקת אפיון תאים נמצא ביטוי מרקרים אופייני CD19, CD20 CD23, CD5. לעתים קרובות האבחנה נעשית לאחר גילוי מקרי של ריבוי לימפוציטים בדם בבדיקת דם רוטינית.
חלק מהחולים לא יסבלו מהתקדמות מחלתם ולא יזדקקו לטיפול במחלה לכל אורך חייהם, אך מחלתם של רוב החולים ב־CLL תתקדם והם יזדקקו לטיפולים בשל מחלה פעילה במהלך חייהם. ביטויי מחלה פעילה יכולים להיות כלליים: חולשה, חום, הזעות לילה וירידה במשקל, כאשר סימני התקדמות המחלה יכולים להיות: עלייה בלימפוציטוזיס, אנמיה, טרומבוציטופניה, הגדלה של בלוטות לימפה וטחול, זיהומים חוזרים. עם הופעת סימני מחלה פעילה ומתקדמת מומלץ להתחיל טיפול ספציפי ל-CLL.
תאי CLL מתרבים ומשגשגים בעיקר בבלוטות הלימפה, הטחול ומוח העצם, שם הם מקבלים הזנה ותמיכה מהסביבה. שפעול הרצפטור של תאי B} (B CELL RECEPTOR - BCR) חשוב מאוד להישרדות תאי CLL.
ידועים מספר גורמים פרוגנוסטיים שיכולים לעזור לנבא את המהלך הצפוי של המחלה, תגובה לטיפולים צפויים כשיינתנו ותוחלת חיים צפויה. הגורמים הקליניים הם: גיל, שלב המחלה בעת האבחנה, נוכחות סימפטומים סיססמיים, β2 microglobulin מעל לנורמה.
גורמ׳ הסיכון המעבדתיים: שינויים כרומוזומליים שיכולים להבדיל בין חולים עם מחלה איטית ולא מקצרת חיים לבין אלה עם מחלה אגרסיבית שלא מגיבה לטיפולים כימותרפיים. מצב המוטציות כאזור הווריאבילי של הגנים של השרשראות הכבדות של אימונוגלובולינים (יש שני סוג׳ חולים - אלה שתאי מחלתם הם תאים בשלים יותר שעברו את תהליך המוטציות של הגנים של אימונוגלובולינים - MUTATED CLL וכאלה שמחלתם נגרמת על ידי תאי CLL פחות בשלים, שעדיין לא עברו את תהליך המוטציות - UNMUTATED CLL) [2].
חולים עם MUTATED CLL הם חולים שמחלתם מתאפיינת במהלך פחות אגרסיבי, זמן ארוך יותר עד לצורך בטיפול ותגובה טובה יותר לטיפול כימואימונותרפי, זאת לעומת חולים עם UNMUTATED CLL: מחלתם פרוליפרטיבית יותר, מהלכה מהיר יותר, התגובות לטיפול כימואימונותרפי פחות טובות ותוחלת חייהם קצרה יותר.
פותחה שיטת ניקוד בינלאומית לפרוגנוסטיקה של CLL) (CLL INTERNATIONAL PROGNOSTIC INDEX - CLL IPI) טבלה 2+1.
לחולים עם גורמי סיכון גבוה - ציטוגנטיים או מולקולריים, הזמן עד לצורך בטיפול לרוב קצר, תגובה פחות טובה לטיפולים מבוססי כימותרפיה ותוחלת חיים קצרה יותר, לעומת חולים ללא גורמים אלה.
בעשור השני של המאה ה-21 נוספו לאפשרויות הטיפוליות במחלת CLL תרופות ביולוגיות המתאפיינות ביעילות מרשימה גם בחולים עם מחלה בסיכון גבוה או גבוה מאור. לפני הופעת התרופות החדשות התבסס הטיפול על משלב כימותרפי עם נוגדן מונוקלונלי אנטי-CD20. חולים צעירים ללא מחלות רקע ותפקוד כליית׳ תקין קיבלו משלב של פלודרבין, ציקלופוספמיד עם ריטוקטמאב (BR) או בנרמוסטין עם ריטוקסימאב (BR) שניתנו כל חודש במשך חצי שנה - שישה מחזורים.
היות שרוב חולי CLL הם מעל גיל 70 ולרוב עם מחלות רקע, הס לא מועמדים לטיפולים אגרסיביים אלה ולא ייהנו מיתרונותיהם - השגת הפוגות משמעותיות וממושכות אצל חלק ניכר מהחולים. עבור חולים מבוגרים פותח משלב של כלורמבוציל עם נוגדן אנטי 20(1׳) חדש - אוב־נוטוזומאב, הניתן לשישה מחזורי טיפול עם אחוזי תגובה טובים מאוד.
בקרב החולים הצעירים שקיבלו כימו-אימונותרפיה אינטנסיבית - FCR, יש אוכלוסיה שמחלתם נשנתה בתוך זמן קצר יחסית - שנים ספורות, ויש אוכלוסיה הממשיכה במעקב בהפוגה מלאה מעל עשר שנים(לפי מחקר 8-CLL של הקבוצה הגרמנית) - "תח שחלקם למעשה נרפאו ממחלתם. בשבחנו מ׳ הם החולים הנשארים בהפוגות ממושכות לאחד כימואימונותרפיה נתגלה שאלה הם החולים בעלי מאפיינים מולקולריים טובים -MUTATED CLL, זאת לעומת החולים עם מחלה UNMUTATED שסבלו מהישנויות מוקדמות יותר ונזקקו לטיפולים נוספים.
ההבדל הביולוגי נין שני סוגי CLL -MUTATEDTI לבין ^UNMUTATED - הוא שתאי המחלה של הקבוצה הראשונה הרבה פחות פרוליפדטיב"ם לעומת הקבוצה השנייה. זה מסביר את קצב ההתקדמות המהיר יותר של הקבוצה השנייה.
מנגנון פעולת התרופות הביולוגיות בנגד מוזלת CLL מבוסס על הבנה טובה ומעמיקה של מנגנוני פרוליפרצ־ה והישרדות של תאי B תקינים וממאירים. גירוי B CELL RECEPTOR הוא כאמור גורם חיוני ביותר לשגשוג והישרדות תאי CLL. גירד זה
ביבליוגרפיה
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ריבה פיינמן, מנהלת השירות להמטולוגיה אמבולטורית, המרכז הרפואי רמב"ם