כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "לימפומה עורית - חידושים בטיפול - CTCL treatment updates - 2017"
| שורה 36: | שורה 36: | ||
==אפשרויות טיפול ב-CTCL== | ==אפשרויות טיפול ב-CTCL== | ||
| − | הטיפול | + | הטיפול ב-Mycosis Fungoides לשלב ראשון של המחלה, מתבסס על טיפול מקומי (Topical). הטיפול בשלב B2 ומעלה משלב טיפול מערכתי או מערכתי ומקומי. טיפול מקומי כולל Steroids ,[http://www.wikitrufot.org.il/index.php?search=Retinoids&title=%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93%3A%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9 Retinoids] או כימותרפיה טופיקלית (Topical chemotherapy), [[טיפול באור|טיפולי אור]] ([[UVB במחלות עור|UVB]], [[PUVA במחלות עור|PUVA]]). טיפולים מערכתיים כוללים [[IFN-α]] {{כ}}(Interferon alfa),{{כ}} Retinoids {{כ}}(Bexarotene), נוגדנים חד שבטיים {{כ}}([[t:Alemtuzumab|Alemtuzumab]]),{{כ}} [[Pralatrexate]],{{כ}} Romidepsin{{כ}}, Single agent chemotherapy כגון: [[t:Gemcitabine|Gemcitabine]] ועד השתלה מתורם. בניגוד ללימפומות מערכתיות, משלבי כימותרפיה אינם יעילים בלימפומה עורית ונותנים הפוגה של חודשים ספורים בלבד. |
| − | הטיפול | + | הטיפול ב-Sezary Syndrome הוא טיפול המשלב טיפולי אור עם טיפולים מערכתיים. כל הטיפולים המצוינים לעיל, מלבד השתלה מתורם, גורמים להפוגות במחלה אך לא לריפוי. |
| − | בעבודה שפורסמה | + | בעבודה שפורסמה ב-2015, "Blood", בדקו את יעילות הטיפולים המערכתיים השונים הקיימים ללימפומה עורית. בעבודה זו, יעד המחקר הראשוני היה הזמן שעבר עד הטיפול הבא (TTNT, Time To Next Treatment). על פי המחקר, ניתן לראות שמגוון הטיפולים המערכתיים הקיימים היום, מאפשרים הפוגה קצרה מתסמיני המחלה: TTNT= {{כ}}5.4 חודשים בממוצע, בעיקר בקווים המתקדמים של הטיפול, וקיים צורך משמעותי בטיפול שיאפשר הפוגה ארוכה יותר מהמחלה למטופלים (תמונה 1). |
| שורה 46: | שורה 46: | ||
| − | == | + | ==Brentuximab== |
| − | Brentuximab Vedotin בשמו הגנרי, או [[adcetris]] בשמו המסחרי, הוא נוגדן חד שבטי כימרי | + | Brentuximab Vedotin בשמו הגנרי, או [[adcetris]] בשמו המסחרי, הוא נוגדן חד שבטי כימרי (Chimeric) הפועל כנגד CD30 ומאוחד ליצירת Antibody drug conjugate עם MMAE {{כ}}(Monomethyl Auristatin E), אשר לו פעילות אנטי ניאופלסטית (Antineoplastic) במנגנון של עיכוב יצירת מיקרוטובולים (Microtubules).{{כ}} Brentuximab נקשר לקולטן CD30, הנמצא על פני התא הסרטני, והמכלול Brentuximab Vedotin-CD30 נכנס לתא, מגיע לליזוזום (Lysosome), שם משתחרר MMAE וגורם להרס התא הסרטני. |
==נתונים קליניים== | ==נתונים קליניים== | ||
| − | ביוני 2017 התפרסם | + | ביוני 2017 התפרסם ב-Lancet מחקר ה-"Alcanza": מחקר פאזה 3, אקראי, אשר בדק את יעילות Brentuximab לעומת טיפול מקובל על פי בחירת הרופא המטפל: [[t:Methotrexate|Methotrexate]] או Bexarotene, למטופלי CTCL עם התבטאות של +CD30 בלפחות 10 אחוזים מהתאים הממאירים, לאחר קו טיפול מערכתי אחד לפחות. Brentuximab ניתן במינון 1.8 מ"ג/ק"ג (מיליגרם לקילוגרם) ביום הראשון של כל מחזור טיפול בן 21 יום, עד למרב של 16 מחזורים (כשנה). המחקר תוכנן לבדוק האם טיפול עם Brentuximab יוכל לדחות את התקדמות המחלה בחולים. |
| − | תוצאות עיקריות: | + | תוצאות עיקריות: (4 ORR4 (objective response rate- תגובה הנמשכת מעל 4 חודשים (הוגדר כ-primary endpoint{{כ}}): 56 אחוזים בקבוצת המחקר, אל מול 13 אחוזים חודשים בקבוצת הביקורת.; ORR:{{כ}} 67 אחוזים בקבוצת המחקר, אל מול 20 אחוזים בקבוצת הביקורת. הישרדות ממוצעת ללא התקדמות מחלה (median Progression-Free Survival ,mPFS): {{כ}}16.7 חודשים בקבוצת המחקר' אל מול 3.5 חודשים בקבוצת הביקורת. |
| − | המטופלים קיבלו בממוצע 12 מחזורי טיפול של | + | המטופלים קיבלו בממוצע 12 מחזורי טיפול של Brentuximab מול 5.5 מחזורים של Bexarotene או 3 מחזורי טיפול של Methotrexate. |
| − | מבחינת בטיחות, טיפול עם | + | מבחינת בטיחות, טיפול עם Brentuximab בחולי CTCL נסבל היטב, כשתופעת הלוואי הנפוצה ביותר הייתה [[Sensory peripheral neuropathy]], אשר נשלטת באמצעות הפחתת מינון ודחיית טיפול (תמונה 2). |
| שורה 62: | שורה 62: | ||
| − | הטיפול ב-Adcetris במטופלי + | + | הטיפול ב-Adcetris במטופלי +CD30 {{כ}}CTCL צפוי לקבל אישור FDA {{כ}}(Food and Drug Administration) באוקטובר 2017 ואישור EMA{{כ}} (European Medicines Agency) בינואר 2018. ההתוויה המוגשת להכללה ב[[טכנולוגיות להכללה בסל שירותי הבריאות לשנת 2016 ופירוט ההתוויות|סל הבריאות 2016]]:{{כ}} Adcetris הוגש בבקשה להכללה בסל הבריאות 2018, כטיפול לחולי +CTCL CD30 אשר זקוקים לטיפול מערכתי. |
| − | לסיכום, מחלת CTCL היא מחלה נדירה, כאשר רוב המקרים נמצאים בשלב מוקדם המצריך טיפול | + | לסיכום, מחלת CTCL היא מחלה נדירה, כאשר רוב המקרים נמצאים בשלב מוקדם המצריך טיפול מקומי בלבד. אולם, חלק מהמקרים מתקדמים עם פגיעה קשה באיכות ובמשך החיים ובמקרים אלה, אפשרויות הטיפול מצומצמות וגורמות להפוגה של חודשים ספורים בלבד. לפי מחקר פאזה 3 ראשון במחלה זו, נמצא כי Brentuximab {{כ}}(Adcetris) יעיל יותר מטיפולים מערכתיים מקובלים אחרים, עם אחוז תגובה, משך תגובה והישרדות ללא התקדמות מחלה (PFS) גבוהים יותר ותופעות לוואי נסבלות. לאור המחקר המוזכר לעיל, התרופה משנה את הנוהל הטיפולי המקובל במחלה ומאריכה PFS ולפיכך, היא מוגשת לסל הבריאות. |
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
גרסה מ־01:10, 3 בפברואר 2019
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| לימפומה עורית - חידושים בטיפול (2017) | ||
|---|---|---|
| ( CTCL treatment updates (2017 | ||
| ||
בלוטת לימפה נגועה בלימפומה פוליקולרית. הלימפומה היא הנאדות הוורודות המוקפות ברקמת שומן צהבהבה
| ||
| שמות נוספים | חידושים בטיפול בלימפומה עורית - ctcl | |
| ICD-10 | Chapter C 81.-Chapter C 96. | |
| ICD-9 | 202.8 | |
| MeSH | D008223 | |
| יוצר הערך | ד"ר רונית גוריון | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – לימפומה, סל תרופות 2018
לימפומות (Lymphoma) הן ממאירויות המטולוגיות (Hematology) המורכבות מלימפוציטים (Lymphocytes) ממאירים, שמקורם בבלוטות לימפה. כלל הלימפומות מחולקות ל:
- Non-hodgkin's lymphoma -NHL
- Hodgkin's lymphoma -HL
קבוצת הלימפומות מסוג Non-hodgkin's מחולקות על פי מקור הלימפוציטים:
- לימפומות של תאי B: 90-85 אחוזים
- לימפומות של תאי T: 15-10 אחוזים
קבוצת הלימפומות של תאי T היא קבוצה מגוונת, המורכבת מיותר מ-20 סוגים. אחד הסוגים הללו, הוא קבוצה של לימפומות עוריות, כלומר: לימפומות של תאי T ממאירים, הממוקמות בעיקר בעור (CTCL - Cutaneous T Cell Lymphoma). קבוצה זו מאופיינת בשגשוג העתקי (Clonal prolferation) של תאי T, לרוב בעלי התבטאות של הקולטן CD4, בעור, עם העדפה לאפידרמיס (Epidermis).
לימפומה עורית של תאי T היא מחלה נדירה, עם שכיחות שנתית של 7.5 מטופלים למיליון בארצות הברית. לרוב, מדובר בלימפומה זוחלנית המתפתחת באיטיות רבה. היא מורכבת ממספר תת-סוגים, כאשר שני תת-הסוגים השכיחים ביותר הם: Mycosis Fungoides (MF, 70 אחוזים מהמקרים) ו-SS) Sezary Syndrome).
Mycosis Fungoides מחולקת לארבעה שלבים, הכוללים:
- נגעים עוריים בצורת כתם (Patch)
- פלאק (Plaque)
- גידול (Tumor- גושים בולטים בעור)
- שלב רביעי ואחרון, הכולל גם מעורבות של איברים חוץ עוריים, כגון: קשרי לימפה
קביעת שלב המחלה ודרגתה חשובה, גם על מנת לקבוע את הטיפול הנדרש וכן על מנת להעריך את הפרוגנוזה (Prognosis) של המטופל. אצל רוב המטופלים, הלימפומה אינה מתקדמת מעבר לשלב הראשון והמצב עשוי להישאר כפי שהוא, יציב במשך שנים רבות. 70 אחוזים מהמטופלים מאובחנים בשלב הראשון של המחלה ויש להם פרוגנוזה טובה של 98-97 אחוזים במשך 10 שנים. אולם, בחלק מהמקרים, אנשים אינם מאובחנים בשלב הראשון והתסמינים הראשונים המופיעים אצלם הם גידולים בעור ואז הפרוגנוזה יורדת ל-40 אחוזי שרידות במשך 10 שנים. ככל ששלב המחלה מתקדם, ממוצע השרידות של המטופל יורד, עד ל-24 אחוזי שרידות במשך 5 שנים, במטופלים עם מעורבות חוץ עורית.
Sezary Syndrome, בדרך כלל, כוללת פריחה אריתרודרמית (Erythrodermic) על פני כל הגוף ומעורבות של תאים ממאירים בדם הפריפרי (Peripheral). הפרוגנוזה הממוצעת של מטופל עם Sezary Syndrome היא 2.9 שנים.
אפשרויות טיפול ב-CTCL
הטיפול ב-Mycosis Fungoides לשלב ראשון של המחלה, מתבסס על טיפול מקומי (Topical). הטיפול בשלב B2 ומעלה משלב טיפול מערכתי או מערכתי ומקומי. טיפול מקומי כולל Steroids ,Retinoids או כימותרפיה טופיקלית (Topical chemotherapy), טיפולי אור (UVB, PUVA). טיפולים מערכתיים כוללים IFN-α (Interferon alfa), Retinoids (Bexarotene), נוגדנים חד שבטיים (Alemtuzumab), Pralatrexate, Romidepsin, Single agent chemotherapy כגון: Gemcitabine ועד השתלה מתורם. בניגוד ללימפומות מערכתיות, משלבי כימותרפיה אינם יעילים בלימפומה עורית ונותנים הפוגה של חודשים ספורים בלבד.
הטיפול ב-Sezary Syndrome הוא טיפול המשלב טיפולי אור עם טיפולים מערכתיים. כל הטיפולים המצוינים לעיל, מלבד השתלה מתורם, גורמים להפוגות במחלה אך לא לריפוי.
בעבודה שפורסמה ב-2015, "Blood", בדקו את יעילות הטיפולים המערכתיים השונים הקיימים ללימפומה עורית. בעבודה זו, יעד המחקר הראשוני היה הזמן שעבר עד הטיפול הבא (TTNT, Time To Next Treatment). על פי המחקר, ניתן לראות שמגוון הטיפולים המערכתיים הקיימים היום, מאפשרים הפוגה קצרה מתסמיני המחלה: TTNT= 5.4 חודשים בממוצע, בעיקר בקווים המתקדמים של הטיפול, וקיים צורך משמעותי בטיפול שיאפשר הפוגה ארוכה יותר מהמחלה למטופלים (תמונה 1).
Brentuximab
Brentuximab Vedotin בשמו הגנרי, או adcetris בשמו המסחרי, הוא נוגדן חד שבטי כימרי (Chimeric) הפועל כנגד CD30 ומאוחד ליצירת Antibody drug conjugate עם MMAE (Monomethyl Auristatin E), אשר לו פעילות אנטי ניאופלסטית (Antineoplastic) במנגנון של עיכוב יצירת מיקרוטובולים (Microtubules). Brentuximab נקשר לקולטן CD30, הנמצא על פני התא הסרטני, והמכלול Brentuximab Vedotin-CD30 נכנס לתא, מגיע לליזוזום (Lysosome), שם משתחרר MMAE וגורם להרס התא הסרטני.
נתונים קליניים
ביוני 2017 התפרסם ב-Lancet מחקר ה-"Alcanza": מחקר פאזה 3, אקראי, אשר בדק את יעילות Brentuximab לעומת טיפול מקובל על פי בחירת הרופא המטפל: Methotrexate או Bexarotene, למטופלי CTCL עם התבטאות של +CD30 בלפחות 10 אחוזים מהתאים הממאירים, לאחר קו טיפול מערכתי אחד לפחות. Brentuximab ניתן במינון 1.8 מ"ג/ק"ג (מיליגרם לקילוגרם) ביום הראשון של כל מחזור טיפול בן 21 יום, עד למרב של 16 מחזורים (כשנה). המחקר תוכנן לבדוק האם טיפול עם Brentuximab יוכל לדחות את התקדמות המחלה בחולים.
תוצאות עיקריות: (4 ORR4 (objective response rate- תגובה הנמשכת מעל 4 חודשים (הוגדר כ-primary endpoint): 56 אחוזים בקבוצת המחקר, אל מול 13 אחוזים חודשים בקבוצת הביקורת.; ORR: 67 אחוזים בקבוצת המחקר, אל מול 20 אחוזים בקבוצת הביקורת. הישרדות ממוצעת ללא התקדמות מחלה (median Progression-Free Survival ,mPFS): 16.7 חודשים בקבוצת המחקר' אל מול 3.5 חודשים בקבוצת הביקורת.
המטופלים קיבלו בממוצע 12 מחזורי טיפול של Brentuximab מול 5.5 מחזורים של Bexarotene או 3 מחזורי טיפול של Methotrexate.
מבחינת בטיחות, טיפול עם Brentuximab בחולי CTCL נסבל היטב, כשתופעת הלוואי הנפוצה ביותר הייתה Sensory peripheral neuropathy, אשר נשלטת באמצעות הפחתת מינון ודחיית טיפול (תמונה 2).
הטיפול ב-Adcetris במטופלי +CD30 CTCL צפוי לקבל אישור FDA (Food and Drug Administration) באוקטובר 2017 ואישור EMA (European Medicines Agency) בינואר 2018. ההתוויה המוגשת להכללה בסל הבריאות 2016: Adcetris הוגש בבקשה להכללה בסל הבריאות 2018, כטיפול לחולי +CTCL CD30 אשר זקוקים לטיפול מערכתי.
לסיכום, מחלת CTCL היא מחלה נדירה, כאשר רוב המקרים נמצאים בשלב מוקדם המצריך טיפול מקומי בלבד. אולם, חלק מהמקרים מתקדמים עם פגיעה קשה באיכות ובמשך החיים ובמקרים אלה, אפשרויות הטיפול מצומצמות וגורמות להפוגה של חודשים ספורים בלבד. לפי מחקר פאזה 3 ראשון במחלה זו, נמצא כי Brentuximab (Adcetris) יעיל יותר מטיפולים מערכתיים מקובלים אחרים, עם אחוז תגובה, משך תגובה והישרדות ללא התקדמות מחלה (PFS) גבוהים יותר ותופעות לוואי נסבלות. לאור המחקר המוזכר לעיל, התרופה משנה את הנוהל הטיפולי המקובל במחלה ומאריכה PFS ולפיכך, היא מוגשת לסל הבריאות.
ביבליוגרפיה
- Olsen et al. Revisions to the staging and classification of mycosis fungoides and Sezary syndrome: a proposal of the International Society for Cutaneous Lymphomas (ISCL) and the cutaneous lymphoma task force of the European Organization of Research and Treatment of Cancer (EORTC).Blood. 2007;110:1713-22
- Whittaker et al. How I treat mycosis fungoides and sezary syndrome. Blood 2016; 127:3342.
- Hughes et al. Lack of durable disease control with chemotherapy for mycosis fungoides and Sezary syndrome: a comparative study of systemic therapy. Blood 2015 125:71-81.
- Prince et al . Brentuximab vedotin or physician’s c cutaneous T-cell lymphoma (ALCANZA): an international,open-label, randomised, phase 3, multicentre trial. The Lancet 2017; 17: 31266-7.
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר רונית גוריון, מנהלת השירות ההמטואונקולוגי האמבולטורי, מכון דוידוף, המרכז רפואי רבין