האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

מוגבלות שכלית התפתחותית - Intellectual disability

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.


מוגבלות שכלית התפתחותית
Intellectual disability
A.F. Tredgold, Mental Deficiency (Amentia) Wellcome L0030471.jpg
שמות נוספים פיגור שכלי, אוליגופרניה
ICD-10 Chapter F 70.Chapter F 79.
ICD-9 317

319

MeSH D008607
יוצר הערך ד"ר מיכאל דובלין
 


מבוא

פיגור שכלי הוא מצב של עיכוב ועצירת ההתפתחות השכלית. פיגור מאופיין בהפחתה של מיומנויות החל משלב ההתפתחות הגורם לירידה באינטליגנציה ביחס לאוכלוסייה הכללית. המיומנויות הפגועות הן קוגניטיביות, מוטוריות, פגיעות בכושר ההתבטאות ופגיעות חברתיות. כמו כן מפגרים יכולים לסבול מהפרעות נפשיות מכל סוג.

פיגור שכלי מחולק לארבע רמות: קל, בינוני, קשה, ועמוק.

אפידמיולוגיה בישראל

שכיחות: כ- % 0.8 מהלידות.

מספר ילדים מיוחדים בישראל (בהערכה גסה – אין רישום מלא בישראל בשל מגזרים שלמים שלא מעבירים רישום) 40,000 ילדים . מוכרים ומטופלים ע"י השרות למפגר: 18,500.

שכיחות הפרעות נפשיות בקרב הסובלים מפיגור: כ- 30-60% דהיינו: פי- 3 מהשכיחות באוכלוסייה הכללית.

ההפרעות הידועות בקרב הסובלים מפיגור שכלי:

כל סוגי הפסיכופתולוגיה:

  • הפרעות פסיכוטיות
  • הפרעות אישיות
  • הפרעות אפקטיביות
  • הפרעות נוירוטיות, בפרט: חרדה

כ- 10.07% מחניכי המוסדות למפגרים מאובחנים כבעלי DUAL- DIAGNOSIS

כ- 22.1% מחניכי המוסדות נחשבים כאי- שקטים. האבחנות הפסיכיאטריות השכיחות הן של פסיכוזה. רוב האנשים עם פיגור המופנים להערכה פסיכיאטרית הם בעלי פיגור קל ובינוני שיוצרים בעיות התנהגות הגורמות לצוות הטיפולי מעמסה מיוחדת והם אלו שמבקשים עזרה.

לגבי אנשים עם פיגור קשה ועמוק נמצא שגם אצלם יש הפרעות נפשיות ורגשיות קשות אך נוטים לייחס את התנהגותם האב-נורמלית למגבלות השכליות הקשות.

הגדרה

לכאורה, טמונה הגדרת המושג עצמו-פיגור שכלי: מי שמפגר בשכלו הוא מפגר ביכולתו השכלית כלומר, הוא בעל מנת משכל קטנה יותר. אך כאן עלינו לשאול מספר שאלות או לבקש הבהרות נוספות:

  • מהי מנת משכל?
  • האם קיימת אינטלגנציה או מנת משכל אחת, כוללת, יותר?
  • מהי מנת משכל ממוצעת?
  • מאיזו נקודה בדיוק מתחיל הפיגור השכלי?
  • ההגדרה "נמוכה" או "קטנה" יותר- האם היא מתייחסת לכמות? לאיכות? או לשתיהן ביחד?

בחברה פלורליסטית כמו החברה הישראלית יש צורך להחליט על פי מה נקבע מהי מנת משכל ממוצעת. מיקומו של הגבול ממנו אדם יחשב לאדם מפגר מושפע ממידת מורכבותה של החברה, רמתה בתחומי החינוך, ברמתה הטכנולוגיה והרווחה, בעמדות כלפי המפגר וכן במשאבים שביכולת המערכת להעמיד לרשותו. ההגדרה של מהו אדם מפגר חשובה הן למספקי השירותים והן לחוקריה. כיום ההגדרה המקובלת ביותר של הפיגור השכלי היא זו שנקבעה על ידי "האיגוד האמריקאי לפיגור שכלי":

פיגור שכלי מתייחס לתפקוד אינטלקטואלי נמוך מן הממוצע באורח משמעותי, שמתבטא וקשור בליקויים בו זמניים בהתנהגות ההסתגלותית והוא מופיע במשך תקופת ההתפתחות.

חוקי יסוד בהתפתחות:

התפתחות הילד תלויה בהתפתחות המוח, ובעיקר במיאליניזציה במוח. (תהליך של כיסוי מערכת העצבים המרכזית במיאלין - "החומר האפור" המוח, שזהו שלב בבשלות המוח שקורה גם בשנה הראשונה לאחר הלידה. ילד נורמאלי לא צריך שילמדו אותו דבר מבחינה מוטורית (ללכת, לשבת וכו'), משום שכאשר המיאליניזציה בשלה הוא יעשה זאת לבד. בילדים עם נזקים מולדים במוח צריך להתערב ולתת סיוע בגרייה. גרייה חושית היא חשובה מאד בהתפתחות המאוחרת יותר, על מנת שהילד יוכל לממש את הפוטנציאל הגנטי הטמון בו. הגרייה חשובה להתפתחות קוגניטיבית, שפתית וכו'. חסך סביבתי מוביל לפיגור התפתחותי שעלול להיות בלתי הפיך, במיוחד לאחר גיל שנה. איננו יכולים לרוב להשפיע על תהליך ההבשלה המוחית, אך ביכולתנו להשפיע על תנאי הסביבה ותהליכי הלמידה. תהליך ההתפתחות מתמשך מתקופת העוברות עד ההתבגרות. סדר תהליכי ההתפתחות קבוע, אך קצב התהליכים שונה בין ילדים.

תחומי ההתפתחות הנבדקים בכל שלב בגיל הרך הם: התפתחות מוטוריקה גסה ועדינה, שפה (הבנה ,הבעה ותקשורת) והתנהגות רגשית וחברתית. אם קיים איחור רק בתחום התפתחות אחד, ניתן לומר שהילד אינו מתפקד עם ליקוי קוגניטיבי\פיגור שכלי.

עיכוב התפתחותי הוא מצב בו קיים איחור משמעותי בשני תחומי התפתחות בד"כ מוטורי ושפתי. רוב הילדים עם עיכוב התפתחותי , מאחרים ביותר משני תחומי התפתחות ותפקודם הכללי מלווה גם בליקוי קוגניטיבי ונחשב כאיחור פסיכו-מוטורי.

כיוון ההתפתחות הכללי המוטורי הינו קרניו-קאודלי (מהראש לכיוון מטה) ומהמרכז להיקף הגוף. אסימטריה תפקודית מופיעה בהדרגה. דומיננטיות של יד מופיעה רק מגיל שנה. אם ילד משתמש רק ביד אחת לפני גיל שנה זו סיבה לדאגה. תנועות בגיל הרך - חשוב שלא יהיו תנועות מונוטוניות או קופצניות.

בחודשים הראשונים לחיים עוקבים אחרי תנוחות ותנועות הילד, יציבות בישיבה, זחילה ותפיסה. כמו כן על הסקרנות במשחק ושמירה על מעגלי תקשורת. מגיל שנה עוקבים אחרי עמידה והליכה בתחום המוטורי, משחק ושפה על כל חלקיה, התנהגות ותקשורת חברתית.

ביבליוגרפיה

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מיכאל דובלין MD מומחה ברפואת ילדים ואושרית דובלין RN MA