מחלות עור בהיריון - Skin conditions during pregnancy

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

הדפס

מחלות עור בהיריון
Skin conditions during pregnancy
יוצר הערך	דר' מאור ממן

• כתוצאה מהגדלה של האונה האמצעית (Intermediate lobe) של בלוטת יותרת המח (Hypophysis) רואים עליה בהפרשת הורמון מגרה מלנוציט משבוע 8 להיריון. (MSH, ‏Melanocyte Stimulating-Hormone)
• היפרמלנוזיס (Hypermelanosis): ב-90% נראה התכהות של העור עקב שקיעת מלנין בדרמיס (Dermis) ובעילית העור (Epidermis). שכיח יותר בבעלות שיער חום (Brunette), כנראה בגלל שאסטרוגן מעודד יצירת מלנין (Melanogenesis). קורה בעיקר באזורים של צִבְעָנוּת-יֶתֶר (Hyperpigmentation) כמו פטמה, טבור וחיץ הנקבים (Perineum).
• כתמי היריון (Chloasma, ‏Melasma): צבענות-יתר של הפנים - קורה בחצי מההריונות (70% לפי Gabbe). מוחמרת על ידי קרינה על-סגולה שמגבירה יצירת מלנין. גלולות למניעת היריון יכולות להחמיר את כתמי ההיריון. יכול להיגרם גם ממחלת כבד ופעילות יתר של בלוטת התריס.
• בשליש מהנשים יצירת מלנין בעור ממשיך עד 10 שנים אחרי הלידה.
• נבוסים אינם גדלים או מתכהים בהיריון, ואינם עוברים התמרה מליגנית בהיריון. לפי גבי חלקם גדלים במהלך ההיריון - melanosis nevi .
• שיער: בהיריון, שלב Anagens (גדילה) גדל יחסית ל- Telogen (מנוחה). הא00רוגן מאריך את האנאגן. האנדרוגנים גורמים לגדילת זקיק השערה בעיקר בפנים. לאחר הלידה האפקט נעלם.
• Telogen effluvium- איבוד פתאומי של השיער החל מ- 1-4 חודשים אחרי הלידה. קצב איבוד השיער פי 3 מהנורמה, 100 שיערות ביום. יותר שערות נכנסות מאנאגן לטלוגן בהשפעת האסטרוגן. התהליך self-limited והשיער צומח חזרה תוך 6-12 חודשים.
• הירסוטיזם קל - קורה בהיריון לרוב בפנים. חולף מספר חודשים אחרי הלידה. אם מלווה במסקוליניזציה - צריך לחפש מקור חיצוני לאנדרוגנים כמו גידול אדרנלי או לוטאומה.
• ירידה בתנגודת הוסקולרית הפריפרית מגבירה את זרימת הדם בעור. רואים spider angioma ב-2/3 מהלבנות וב- 10% מהשחורות. נסוג אחרי הלידה. קורה גם במחלת כבד מאסטרוגן.
• Striae Distensae: מופיע ב-90% מהנשים. נגרם ממתיחה ומהשפעה של אסטרוגן וקורטיקוסטרואידים שגורמים לקריעה של קולגן בעור.
• Palmar erythema - ב- 2/3 מהלבנות וב- 1/3 מהשחורות.
• המנגיומות קפילריות נראה ב- 5% מהנשים.
• Pregnancy gingivitis - גדילת קפילרות בחניכיים. נקרא epulis of pregnancy .

דרמטוזות

באופן כללי 1.6% מהנשים בהיריון סובלות מגרד משמעותי.

3 דרמטוזות אופיניות להיריון: כולסטזיס, PUPP והרפס גסטציונליס.

1. Pruritus gravidarum: ‏ 1-2% מההריונות. מופיע ב-50% מהנשים עם גרד בהיריון. צורה קלה יותר של cholestasis of pregnancy - עליה במלחי מרה ששוקעים בעור. מתחיל בטרימסטר שלישי, perinatal morbity מוגבר, חוזר בהריונות הבאים. לא לתת גלולות ! טיפול: נוגדי גרד, ו-אורסוליט.
2. PUPP: ‏0.25-1% הדרמטוזה הקשורה להיריון השכיחה ביותר. נקראת גם polymorphic) eruption of pregnancy) PEP. שכיחות: 1:200 בהריונות singleton ו- 8:200 בהריונות תאומים. מתחיל בטרימסטר שלישי. לרוב מתחיל בבטן באזור סטריות אך לא באזור הטבור. הנגעים מתפשסים לישבן לירכיים ולגפיים. לפי 70% Gabbe מהיולדות ילדו בן. ב- 40% מרכיב האורסיקריה שולס. ב- 45% שולס מרכיב האריתמה וב- 15% שניהם. הפנים אינם מעורבים לרוב. שכיח יותר בנוליפרות ולרוב לא חוזר בהריונות הבאים. אין השפעה על תחלואה/תמותה עוברית. בביופסיה נראה הסננה לימפוציסרית פריווסקולרית עם אאוזינופילים. בניגוד להרפס גסטציונליס, ללא משקעי משלים או IgG . טיפול: משחות סטרואידים, אנטיהיסטמינים ולפעמים סטרואידים PO. ברוב המקרים הנגעים נעלמים מיד לפני או מס' ימים אחרי הלידה. ב- 15-20% הפריחה ממשיכה 24 שבועות אחרי הלידה.
3. papular eruption of pregnancy) Prurigo) of pregnancy: לא נפוץ, 1/300-1/2400, פפולות שמזכירות סקביאס, אין וזיקולות. לרוב באזורים אקסטנסורים של הגפיים. הנגעים מופיעים בשבוע 25-30 (סוף טרימסטר שני תחילת שלישי) ונעלמים 3 חודשים אחרי הלידה. הסננה לימפוציסרית פריווסקולרית. העובר לרוב לא מושפע, אין חזרה בהריונות הבאים (גם לפי Gabbe). טיפול - אנטיהיסטמינים ומשחות סטרואידים.
4. Herpes gestationalis נקרא גם: (pemphigoid gestationalis): נדיר, 1:10,000, מחלה אוטואימונית, לרוב פוגעת במולטיפרות בסוף ההיריון אך יכולה להופיע מוקדם בהיריון ואף בשבוע ראשון אחרי הלידה (לפי Gabbe 20% יופיעו בשבוע אחרי הלידה). יכול ללוות למחלת טרופובלסט. יכול לחזור בזמן וסת ועם שימוש בגלולות (השפעה הורמונלית). מתחיל מסביב לטבור. אין נגעים בפנים בקרקפת או במוקוזה. הנגעים משתנים מפפולות ועד וזיקולות וניתן למצוא שינויים במוקוזת המעי כמו במחלת צליאק. שכיח לראות אקסטרבציות ורמיסיות במהלך ההיריון. נוסה לחזור בהריונות הבאים, בשלב מוקדם יותר וחמורה יותר. האתיולוגיה: נוצרים IgG1 נגד הממברנה הבזאלית של האפידרמידיס. קיים מרכיב גנסי. ב-50% מהנשים נמצא אנטיגנים מסוג HLA-DR3 ו- HLA-DR4. (לפי Gabbe ל-85% יהיה 3 ול- 45% את שניהם) אנטיגנים אלה נמצאים גם בלופוס, Graves, השימוסו, סכרת 1-type ואדיסון. ב- 10% יש graves. בביופסיה נראה הסננה פריווסקולרית של לימפוציסים, היסטוציסים ואאוזינופילים ורואים משקעי משלים ו IgG בממברנה בזלית בין הדרמיס לאפידרמיס. טיפול: אנטיהיסטמינים ומשחות סטרואידים עוזרים רק במעס מהמקרים. פרדניזון 0.5-1 mg/kg/d משפר את המצב ומונע הופעת נגעים חדשים. הנגעים המחלימים אינם מצסלקים אך נותרים היפרפיגמנסרים. יש נשים שפיתחו מצב כרוני שהתפתח ^bullous pemphigoid. יש נשים שהגיעו לטיפול בציקלופוספמיד/ מסוסרקסאס/ ציקלוספורין ואף פלסמהפרזיס !-MG. סיבוכי היריון:לידה מוקדמת, stillbirth ו-IUGR.נגעים נאונסלים ב- 10% מהעוברים.
5. Impetigo herpetiformis נקרא גם: (Pruritic folliculitis of pregnancy): פוליקוליטיס, נדיר מאוד, סוג של פסוריאזיס. דווחו רק 24 מקרים בעולם. רואים פוליקוליטיס, פוסטולות סטריליות. מופיע בטרימסטר שלישי. לרוב יש מעורבות של ממברנות מוקוזליות. בהסטולוגיה: חורים כמו ספוג, מלאים בנויסרופילים. הנגעים לא מגרדים. סימנים סיסטמים כמו בחילות, הקאות, שלשול, חום, צמרמורת, היפוקלצמיה והיפואלבומינמיה נפוצים. טיפול: סטרואידים סיסטמים ואנטיביוטיקה למניעת זיהום משני של הפוסטולות וספסיס אמהי. נמשך שבועות וחודשים אחרי הלידה. לפי גבי יכול לחזור בהריון הבא.

מחלות עור לפני ההיריון

• אקנה - לא מושפע ע״י ההיריון. נגזרות חומצה רסינואידית - אסורות בהיריון בגלל סרסוגניות.
• פסוריאזיס - משתפרת ב- 50% ומחמירה ב-20%.
• פמפיגוס - תמותה של 10% למרות טיפול בסטרואידים. התמותה - מזיהום בעור.
• נוירופיברומטוזיס - הנגעים יכולים לגדול בגודל ובמספר.

ביבליוגרפיה

• Williams 23rd 1185 + + Gabbe ch.3

ראו גם

• לנושא הקודם: תסמונת מעבר דם בין עוברים - Twin to twin transfusion syndrome
• לנושא הבא: זיהום בדרכי השתן בהיריון - Urinary tract infection during pregnancy

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון