כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "מחלות ריאה אינטרסטיציאליות - Interstitial lung diseases"
מ (Motyk העביר את הדף לייפת ריאתית ראשונית - טיפול בפירפנידון ובנינטדניב - Idiopathic pulmonary fibrosis - treatment with perfenidone and nintedanib לשם [[מחלות ריאה אינטרסטיצי...) |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|תמונה= | |תמונה= | ||
|כיתוב תמונה= | |כיתוב תמונה= | ||
| − | |שם עברי= | + | |שם עברי= מחלות ריאה אינטרסטיציאליות |
| − | |שם לועזי= Idiopathic Pulmonary Fibrosis (IPF) | + | |שם לועזי= Idiopathic Pulmonary Fibrosis (IPF) |
|שמות נוספים= | |שמות נוספים= | ||
|ICD-10= | |ICD-10= | ||
|ICD-9= | |ICD-9= | ||
|MeSH= | |MeSH= | ||
| − | |יוצר הערך= ד"ר | + | |יוצר הערך= ד"ר מיכאל קסירר |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|לייפת ריאתית ראשונית}} | {{הרחבה|לייפת ריאתית ראשונית}} | ||
| − | + | מחלות ריאה אינטרסטיציאליות | |
| − | פיברוזיס ריאתית | + | משפחת מחלות הריאה האינטרסטציציאליות כוללות קבוצה הטרוגנית גדולה של מחלות ריאה שהמשותף להם היא פגיעה נרחבת של רקמת הריאה כתוצאה מהסננה דלקתית ותהליכי פיברוזיס והצטלקות. כתוצאה, נפגעת פעילות הריאות, והחולים סובלים מקוצר נשימה, שיעול, פגיעה באיכות החיים, מגבלת מאמץ, ועד כשל נשימתי. |
| + | מקובל לחלק את מחלות הריאה האינטרסטיציאליות לאלו שסיבתן ידועה מול האידיופתיות או בין המחלות המוגבלות לריאה לאילו המערבות מערכות נוספות. החלוקה המקובלת מפרידה בין מספר קטגוריות (1): | ||
| + | (1) סיבוך מאוחר של מחלה ריאתית ספציפית כמו סרקואידוזיס או פנאומוניה אאוזינופילית | ||
| + | (2) חשיפה לגורם חיצוני, כגון חשיפה סביבתית, תעסוקתית, תרופות או קרינה. | ||
| + | (3) מחלה אינטרסטיציאלית כחלק או כביטוי יחיד של מחלה אוטואימונית סיסטמית כגון סקלרודרמה, דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis), מיופתיות, ותסמונת שיוגרן. | ||
| + | (4) מחלות אינטרסטיציאליות אידיופתיות IDIOPATHIC INTERSTITIAL PNEUMONIA. המחלה השכיחה ביותר בקבוצה זו היא IDIOPATHIC PULMONARY FIBDOSIS (IPF). בנוסף, ישנן מס' מחלות נוספות בקבוצה זו, הנבדלות במהלך ובמראה הרדיולוגי | ||
| + | בנוסף, פיברוזיס ריאתי יכול להופיע גם כסיבוך של פגיעה ריאתית קשה מכל סיבה, כמו ARDS או זיהומים ריאתיים, ולאחרונה מופיעים גם דיווחים על פיברוזיס ריאתי בעקבות COVID-19. עם זאת פיברוזיס משני לזיהום ריאתי, להבדיל ממחלה או חשיפה, נוטה להיות יציב לאורך זמן. | ||
| + | המחלה הטיפוסית בקבוצת המחלות האינטרסטיציאליות היא IPF. ממדובר במחלה כרונית, לא הפיכה, המתקדמת במהירות יחסית, ומביאה לכשל נשימתי ומוות בתוך שנים בודדות (2,3). המחלה מאופיינת בתבנית היסטופתולוגית ייחודית של מוקדי פיברוזיס, והצטלקות אופיינית בתבנית "חלת דבש". המחלה נחשבה שנים רבות לחשוכת מרפא, אולם בשנים האחרונות אושרו לשימוש (ונכנסו לסל התרופות) שתי תרופות אנטי-פיברוטיות, NINTEDANIB ו - PIRFENIDONE המורידות את קצב אובדן רקמת הריאה, ומעכבות את התקדמות המחלה. | ||
| + | להבדיל מ IPF שהיא בעיקרה מחלה פיברוטית ראשונית, במחלות אינטרסטיציאליות שאינן IPF, התהליך הפתולוגי המוביל הוא שפעול דלקתי, עם תהליך פיברוטי משני. מחלות אלו מופיעות לרוב בגלאים צעירים יותר, מהלך איטי יותר, עם תגובה טובה יחסית לטיפול, הכולל בעיקר הפסקת חשיפה, וטיפול אימונוסופרסיבי. במרבית המקרים ניתן לצפות לשיפור בעקבות הטיפול ולעיתים עד כדי החלמה מלאה. | ||
| + | למרות האמור לעיל, גם בתוך קבוצת המחלות האינטרסצטיציאליות שאינן IPF, ישנה תת-קבוצה עם פנוטיפ קליני דומה ל IPF המתבטא בקוצר נשימה גובר, החמרת תפקודי ריאה, ומאפיינים רדיולוגים של מחלה פיברוטית המתקדמים לאורך זמן. קבוצה זו קרויה(PF-ILD) PROGRESSIVE FIBROSING ILD. מקובל להעריך ש 15-30% מהחולים עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית סובלים מ - PF-ILD(4) אולם בהיעדר הגדרה מוסכמת אחת, שכיחות המחלה משתנה בעבודות השונות. עדויות מהשנים האחרונות מלמדות שגם קבוצה זו יכולה ליהנות מטיפול אנטי-פיברוטי, ומכאן החשיבות שבזיהוי פנוטיפ זה. | ||
| + | גישה אבחנתית | ||
| + | הביטויים הקלינים של מחלת ריאות אינטרסטציאלית כוללים בעיקר שיעול יבש, קוצר נשימה גובר, שמוחמר במאמץ, ומגבלת פעילות. במרבית המקרים, המחלה מאובחנת לאחר חודשים ואף שנים מתחילת המחלה. יש צורך בתשאול מפורט כולל סיפור משפחתי, וחיפוש אחר ביטויים סיסטמיים נוספים, כגון תסמונת ריינו (RAYNAULD), מחלה מפרקית, מעורבות עורית. בנוסף, יש לשאול על חשיפה תעסוקתית ותרופתית. כחלק מהבירור, יש צורך בבדיקות סרולוגיות למחלות קולגן, מאחר ופגיעה ריאתית יכולה להיות הביטוי הראשון של מחלה אוטואימונית סיסטמית. | ||
| + | CT בחתכים דקים (High resolution CT) הוא הכלי האבחוני העיקרי בזיהוי מחלה פיברוטית ריאתית. הביטויים הרדיולוגים כוללים עיבוי המחיצות האינטרלובולאריות (רטיקולציה), ירידת נפח, ברונכיאקטזיות משיכה, ובשלבים מתקדמים של פיברוזיס הופעת תבנית "חלת דבש" (HONEYCOMB). תבנית רדיולוגית אופיינית מאפשרת אבחנה בסבירות גבוהה. תבנית (UIP) USUAL INTERSTITIAL PNEUMONIA בהדמיית חזה מנבאת מהלך פרוגנוסטי חמור יותר בלי תלות באתיולוגיה של המחלה האינטרסטיצאלית. דבר המלמד שלתבנית המורפולוגית יש יותר משמעות פרוגנוסטית מאשר לאתיולוגיה הספציפית (5). | ||
| + | תפקודי ריאה מאפשרים לזהות את חומרת הפגיעה, ומשמשים כלי מרכזי במעקב אחר קצב התקדמות המחלה, קביעת התאמה לטיפול, ומדד ליעילות הטיפול. בחולים עם מחלה אינטרסטיציאלית הספירומטריה מציגה תבנית רסטרקטיבית (FVC ו FEV1 נמוכים, ויחס זרימות FEV1/FV גבוה,) נפחי ריאה (TLC ו – RV) נמוכים, יחד עם דיפוזיה ירודה לפחמן חד-חמצני (DLCO). עם זאת צריך לזכור שתפקודי ריאה תקינים לא שוללים פיברוזיס ריאתי. | ||
| + | כאשר ההיסטוריה הרפואית, ממצאי הבדיקה הגופנית, תוצאות המעבדה וההדמיה לא מאפשרים אבחנה יש צורך לעיתים בבדיקות פולשניות, בעיקר ברונכוסקופיה עם שטיפות אלבאולריות (Bronchoalveolar lavage) לצורך דיפרנציאל תאים ושלילת מחלה זיהומית, ובמקרים מסויימים גם ביופסיה ריאתית (6). אבחנה היסטופתולוגית מחייבת במקרים רבים נפח רקמה גדול, ולכן הביופסיה המועדפת היא בשיטת CRYOBIOPSY המאפשרת דגימת קטעי רקמה גדולים יחסית, ביעילות אבחנתית דומה לזו המתקבלת בביופסיה פתוחה (7). דיון רב תחומי להחלטה על שיטת הדגימה ולהחלטה על אבחנה, משפרים את תהליך האבחון וההחלטות הטיפוליות (8). | ||
| + | . | ||
| + | פיברוזיס ריאתי מתקדם PROGRESSIVE FIBROSING ILD | ||
| + | בחולים עם PF-ILD יש מסלולים פיברוטיים מואצים, וכתוצאה מכך ישנה הרעה מתמדת בתפקודי ריאות, הדרדרת קלינית, ופגיעה באיכות החיים, ותגובה לא מספקת לטיפול אנטי-דלקתי. | ||
| + | מרבית ההגדרות מתבססות על ירידה ב FVC. ירידה ב FVC≥10% בשנה קשורה לתמותה מוגברת בחולים אלו (9) ולכן נחשבת קריטריון לקביעת PF-ILD. ירידות ב FVC בטווח 5-10% בשנה היא פחות ספציפית, ובמרבית המחקרים יש צורך בקריטריונים נוספים כמו התקדמות הפיברוזיס ב CT חזה או החמרת הסימפטומים על מנת לקבוע את האבחנה. | ||
| + | במחקרים קליניים שבדקו השפעת טיפולים אנטי-פיברוטיים השתמשו בד"כ בקריטריון של ירידה ב FVC≥10%. בעבודה INBUILD שבדקה את השפעת הטיפול ב NINTEDANIB על חולי ILD שאינו IPF השתמשו בקריטריון של ירידת FVC≥10% בשנה או פחות מכך (ירידת FVC 5-10%) במידה ויש החמרת סימפטומים והתקדמות פיברוזיס ב HRCT (10). | ||
| + | בנוסף לקריטריונים אלו, המשמשים בעיקר במחקרים קליניים, מדדים נוספים להידרדרות המחלה יכולים לשמש את הקלינאים לאבחון PF-ILD. נתונים כמו אשפוזים, שימוש בחמצן וסבילות למאמץ יכולים להיות חלק ממכלול הנתונים שיכנסו לקביעת האבחנה של PF-ILD | ||
| + | טיפול: | ||
| + | הטיפולים הלא-תרופתיים במחלות האינטרסטיציאליות דומים בכל החולים, בלי קשר לאתיולוגיה או קצב התקדמות המחלה. במקרה של מחלה אינטרסטיציאלית על רקע חשיפה תעסוקתית, סביבתית או תרופתית יש לפעול להפסקת החשיפה או לצמצום ככל הניתן. בנוסף, ההמלצות כוללות הפסקת עישון, הפסקת חשיפה לגורמים מזיקים (תעסוקתיים, סביבתיים או תרופות), טיפול סותר חומצה במקרים של רפלוקס בלבד(11), וחיסונים לשפעת ופנאומוקוק (12). חולים עם היפוקסמיה במנוחה או עדות ליתר לח"ד ריאתי משני יכולים ליהנות מתוספת חמצן (13). שיקום ריאתי מביא להקלה בסמפטומים ולשיפור הסיבולת למאמץ (14). בשל קצב התקדמות המחלה, בחולים עם IPF או בחולים עם פנוטיפ PF-ILD מומלץ להפנות את החולה בהקדם להערכה במרכז השתלות. | ||
| + | טיפול אנטי-פיברוטי הוא מרכיב עיקרי בטיפול בחולים עם IPF. המחלה נחשבה עד לפני שנים אחדות חשוכת מרפא, והטיפול היחיד שהוצע לחולים היה השתלת ריאה. כיום החולים מטופלים בתרופות אנטי-פיברוטיות. התרופות לא מביאות לשיפור במצב החולה או בתפקודי הריאה, אולם מאטות את קצב התקדמות המחלה, מקטינות את שיעור ההתלקחויות ומאריכות חיים (15). | ||
| + | שתי התרופות מאושרות כיום לטיפול בפיברוזיס ריאתי. PIRFENIDONE ו – NINTEDANIB פועלות במנגנונים שונים, אולם שתיהן מביאות להאטת הפיברוזיס הריאתי | ||
| + | NINTEDANIB הוא מעכב TYROSINE KINASE במסלולים שונים. כתוצאה מכך יש עיכוב בנדידת הפיברובלסט, התמיינות, והפרשת מרכיבי רקמת חיבור. בשני מחקרי INPULSIS (16) שבדקו ביחד 1066 חולים עם IPF נמצא שקצב ירידת FVC בקבוצת הטיפול היה נמוך ב 110 מ"ל לשנה לעומת קבוצת הביקורת, כ 50% הפחתה. בנוסף נמצאה ירידה בכמות ההתלקחויות מ 8.2 ל 5.3 לכל 100 שנות מחלה (17), וירידה של 43% בתמותה הכוללת בזמן הטיפול (15). | ||
| + | ת.הלוואי השכיחה ביותר שלשולים, עד 2/3 מהמטופלים. ברוב המקרים מדובר בשלשול בדרגה קלה-בינוני, ולא היה צורך להפסיק את התרופה. במקרים אחרים הורדת מינון או תוספת תרופות נוגדות שלשול (לדוגמה LOPERAMID)) הביאו להקלה. בנוסף חולים התלוננו על בחילות, ירידת משקל, וכאבי גרון. עליית אנזימי כבד נמצאה עד 10% מהמטופלים, אולם השתפרה בהפסקת הטיפול. | ||
| + | מגנון הפעולה של PIRFENIDONE אינו ברור, לתכשיר יש אפקטים אנטי-דלקתיים, אנטי-פיברוטיים ואנטי-אוקסידנטים, והוא נמצא כמעכב התמיינות והתחלקות של פיברובלסטים ומעכב ייצור קולגן דרך עיכוב TGFβ. בעבודות CAPACITY (18) ו - ASCEND (19) שהשוו בין פירפנידון לפלאצבו נמצא אפקט מטיב של הפחתה ב 50% בקצב הדרדרות הנפח החיוני (FVC), ובחיבור הנתונים משני המחקרים נמצאה גם ירידה מובהקת בתמותה הכוללת מ 6.7% ל 3.5%. גם מטה-אנליזה של מחקרי פאזה 3 הראתה ירידה מובהקת של 48% בתמותה כוללת בחולי IPF המטופלים בפרפנידון מול פלאצבו (20) . תופעת הלואי העיקרית של PIRFENIDONE היא פריחה ותחלואת מערכת העיכול, כמו בחילה, כאבים, שלשולים וחוסר תאבון. נטילת התרופה יחד עם אוכל מקלה על התלונות. | ||
| + | טיפולים אימונוסופרסיבים לא מתאימים לטיפול כרוני ב IPF מאחר אין תועלת מוכחת וישנו סיכון מוגבר למוות ואשפוזים (21) אולם הם נחשבים טיפול מקובל ב ILD שאינו IPF מסיבות אחרות, מכוון שהמרכיב הדלקתי דומיננטי יותר במצבים אלו. טיפול קו-ראשון יהיה בד"כ בקורטיקוסטרואידים, ובהמשך שילוב או החלפה בטיפול אימונוסופרסיבי אחר. רוב ההוכחות לתועלת מגיעות ממחקרי בחולי סרקואידוזיס וסקלרודרמה שהדגימו את התועלת בציקלופוספאמיד ו MYCOFENOLATE (MMF), תרופות נוספות בשימוש כוללות אימוראן, מטוטרקסאט ורטוקסימאב, אולם אין מחקרים גדולים ומבוקרים שבדקו את השפעת תרופות אלו במצבים אחרים. | ||
| + | קבוצת החולים עם פנוטיפ PF-ILD ייחודית. חולים או מבטאים מרכיב פיברוטי בדרגה משתנה, בנוסף למרכיב הדלקתי, ולכן נראה שהם יכולים ליהנות מטיפול אנטי-פיברוטי עם או בלי תוספת טיפול אימונוסופרסיבי, ומכאן החשיבות בדיון רב תחומי לצורך זיהוי קבוצה זו בהשוואה לשאר החולים במחלות ריאה אינטרסטיציאליות. | ||
| + | SENSCIS היה המחקר הגדול הראשון שבדק את התועלת בטיפול אנטי פיברוטי עם NINTEDANIB בחולים עם Non-IPF ILD (22). למחקר זה נכנסו 576 חולי סקלרודרמה בתוך 7 שנים מתחילת המחלה, עם מחלה אינטרסטיציאלית פיברוטית (SSc-ILD) שתופסת לפחות 10% משטח הריאה. המחקר הראה שקצב הירידה השנתי ב FVC בחולים שטופלו ב NINTEDANIB ירד ב % 49 לעומת קבוצת הביקורת (53 מ"ל\שנה מול 92 מ"ל\שנה). בדומה לחולי IPF, תופעת הלוואי הנפוצה ביותר של הטיפול הייתה שלשולים, אצל 76% מהמטופלים. | ||
| + | מעניין לציין שבתת-הקבוצה של החולים שטופלו ב MYCOFENOLATE (MMF), התועלת האבסולוטית מתוספת NINTEDANIB היתה נמוכה יותר (הבדל 26 מ"ל\שנה בקצב ירידת FVC), אבל נשמרה התועלת של קרוב ל 50% הפחתה בקצב ההידרדרות הריאתית בעקבות מתן הטיפול. הקצב הכולל של הירידה בנפח הזרימה תחת שתי התרופות היה נמוך יותר מאשר תחת כל אחת מהתרופות בנפרד. לאור תוצאות המחקר אושר הטיפול ב NINTEDANIB לחולים עם SSc-ILD, ואף אושר לטיפול במסגרת סל התרופות 2021. | ||
| + | בעבודה נוספת, ה INBUILD, בדקו את השפעת הטיפול ב NINTEDANIB על חולים עם PF-ILD ממגוון מחלות אינטרסטיציאלית שאינם IPF (10). התקדמות המחלה נבדקה בהתאם לקצב הירידה ב FVC. במחקר נכללו 663 חולים עם פנוטיפ PF-ILD בשנתיים שקדמו לגיוס. קבוצת הטיפול הראתה האטה משמעותית של 57% בקצב התקדמות המחלה (ירידת FVC של 81 מ"ל\שנה בקבוצת הטיפול מול 188 מ"ל\שנה בקבוצת הביקורת). פרופיל תופעות הלוואי של הטיפול האנטי-פיברוטי נמצא דומה לאלו שהתגלו בחולי IPF. כשבדקו האם יש הבדל בין 5 קבוצות אבחנות בסיס של הנחקרים, נמצא שהשיפור המטיב קשור לפנוטיפ הקליני ולא למחלת הבסיס. בכל הקבוצות הודגמה תועלת בעקבות הטיפול, אם כי היו הבדלים בגודל האפקט, שנע בין 68-197 מ"ל\שנה, בקבוצות השונות (23). | ||
| + | לגבי השפעת PIRFENIDONE על חולים אלו – מחקר שבדק את השפעת PIRFENIDONE הסתיים מוקדם בשל קושי בגיוס חולים, אולם גם מהנתונים שנאספו נראה שהטיפול האנטי פיברוטי מביא להאטה בהתקדמות המחלה (24). בשל כך, נכון להיום, התרופה האנטי-פיברוטית היחידה המאושרת בארץ לטיפול ב PF-ILD היא NINTEDANIB. | ||
| + | סיכום – מחלות אינטרסטיציאליות מהוות אתגר אבחנתי וטיפולי. ההחלטה על הטיפול צריכה להתקבל לאחר קבלת האבחנה ובהתאם למהלך המחלה. במרבית המקרים האבחנה יכולה להתקבל לאחר תשאול מדוקדק ובדיקה גופנית, יחד עם HIGH RESOLUTION CT, ושלילת מחלה סיסטמית. סינתזה של הנתונים צריכה להתבצע בדיון רב-תחומי לצורך דיוק האבחנה, קביעת צורך בביופסיה ריאתית, והחלטה על הטיפול המתאים. הטיפול והמעקב אחר החולים צריך להיות במרכז רפואי בעל ניסיון באבחון, ניטור וטיפול בחולים אלו. | ||
| − | |||
| − | + | מקורות: | |
| + | 1. Wijsenbeek M, Cottin V. Spectrum of Fibrotic Lung Diseases. N Engl J Med. 2020 Sep 3;383(10):958-968. doi: 10.1056/NEJMra2005230. PMID: 32877584 | ||
| − | + | 2. Raghu G, Chen SY, Yeh WS, et al. Idiopathic pulmonary fibrosis in US Medicare beneficiaries aged 65 years and older: incidence, prevalence, and survival, 2001-11. Lancet Respir Med. 2014 Jul;2(7):566-72. doi: 10.1016/S2213-2600(14)70101-8. Epub 2014 May 27. PMID: 24875841. | |
| − | + | 3. Marina Duobková , Jan vancar, Michal Svodova, et al. EMPIRE Registry, Czech Part: Impact of demographics, pulmonary function and HRCT on survival and clinical course in idiopathic pulmonary fibrosis. Clin Respir J. 2018 Apr;12(4):1526-1535. doi: 10.1111/crj.12700. PMID: 28862397. | |
| − | + | 4. Faverio P, Piluso M, De Giacomi F, et al. Progressive Fibrosing Interstitial Lung Diseases: Prevalence and Characterization in Two Italian Referral Centers. Respiration. 2020;99(10):838-845. doi: 10.1159/000509556. PMID: 33264777. | |
| − | + | 5. Ryerson CJ, Vittinghoff E, Ley B, et al. Predicting survival across chronic interstitial lung disease: the ILD-GAP model. Chest. 2014 Apr;145(4):723-728. doi: 10.1378/chest.13-1474. | |
| − | + | 6. Raghu G, Remy-Jardin M, Myers JL, et al. American Thoracic Society, European Respiratory Society, Japanese Respiratory Society, and Latin American Thoracic Society. Diagnosis of Idiopathic Pulmonary Fibrosis. An Official ATS/ERS/JRS/ALAT Clinical Practice Guideline. Am J Respir Crit Care Med. 2018 Sep 1;198(5):e44-e68. doi: 10.1164/rccm.201807-1255ST. PMID: 30168753. | |
| + | |||
| + | 7. Troy LK, Grainge C, Corte TJ, et al. Cryobiopsy versus Open Lung biopsy in the Diagnosis of Interstitial lung disease alliance (COLDICE) Investigators. Diagnostic accuracy of transbronchial lung cryobiopsy for interstitial lung disease diagnosis (COLDICE): a prospective, comparative study. Lancet Respir Med. 2020 Feb;8(2):171-181. doi: 10.1016/S2213-2600(19)30342-X. Epub 2019 Sep 29. PMID: 31578168. | ||
| + | |||
| + | 8. Walsh SLF, Wells AU, Desai SR, et al. Multicentre evaluation of multidisciplinary team meeting agreement on diagnosis in diffuse parenchymal lung disease: a case-cohort study. Lancet Respir Med. 2016 Jul;4(7):557-565. doi: 10.1016/S2213-2600(16)30033-9. Epub 2016 May 11. PMID: 27180021. | ||
| + | |||
| + | 9. Nasser M, Larrieu S, Si-Mohamed S, et al. Progressive fibrosing interstitial lung disease: a clinical cohort (the PROGRESS study). Eur Respir J. 2021 Feb 11;57(2):2002718. doi: 10.1183/13993003.02718-2020. PMID: 32943410. | ||
| + | |||
| + | 10. Flaherty KR, Wells AU, Cottin V, et al. INBUILD Trial Investigators. Nintedanib in Progressive Fibrosing Interstitial Lung Diseases. N Engl J Med. 2019 Oct 31;381(18):1718-1727. doi: 10.1056/NEJMoa1908681. PMID: 31566307. | ||
| + | |||
| + | 11. Costabel U, Behr J, Crestani B, et al. Anti-acid therapy in idiopathic pulmonary fibrosis: insights from the INPULSIS® trials. Respir Res. 2018 Sep 3;19(1):167. doi: 10.1186/s12931-018-0866-0. PMID: 30176872; PMCID: PMC6122773. | ||
| + | |||
| + | 12. Raghu G, Rochwerg B, Zhang Y, et al. American Thoracic Society; European Respiratory society; Japanese Respiratory Society; Latin American Thoracic Association. An Official ATS/ERS/JRS/ALAT Clinical Practice Guideline: Treatment of Idiopathic Pulmonary Fibrosis. An Update of the 2011 Clinical Practice Guideline. Am J Respir Crit Care Med. 2015 Jul 15;192(2):e3-19. doi: 10.1164/rccm.201506-1063ST. | ||
| + | |||
| + | 13. Lim RK, Humphreys C, Morisset J, et al. Oxygen in patients with fibrotic interstitial lung disease: an international Delphi survey. Eur Respir J. 2019 Aug 8;54(2):1900421. doi: 10.1183/13993003.00421-2019. PMID: 31097522. | ||
| + | |||
| + | 14. Bajwah S, Colquitt J, Loveman E, et al. Pharmacological and nonpharmacological interventions to improve symptom control, functional exercise capacity and quality of life in interstitial lung disease: an evidence synthesis. ERJ Open Res. 2021 Jan 25;7(1):00107-2020. doi: 10.1183/23120541.00107-2020. PMID: 33532482; PMCID: PMC7836673. | ||
| + | |||
| + | 15. Richeldi L, Cottin V, du Bois RM, et al. Nintedanib in patients with idiopathic pulmonary fibrosis: Combined evidence from the TOMORROW and INPULSIS(®) trials. Respir Med. 2016 Apr;113:74-9. doi: 10.1016/j.rmed.2016.02.001. Epub 2016 Feb 3. PMID: 26915984. | ||
| + | |||
| + | 16. Richeldi L, du Bois RM, Raghu G, et al. INPULSIS Trial Investigators. Efficacy and safety of nintedanib in idiopathic pulmonary fibrosis. N Engl J Med. 2014 May 29;370(22):2071-82. doi: 10.1056/NEJMoa1402584. | ||
| + | |||
| + | 17. Collard HR, Richeldi L, Kim DS, et al. Acute exacerbations in the INPULSIS trials of nintedanib in idiopathic pulmonary fibrosis. Eur Respir J. 2017 May 19;49(5):1601339. doi: 10.1183/13993003.01339-2016. PMID: 28526798. | ||
| + | |||
| + | 18. King TE Jr, Bradford WZ, Castro-Bernardini S, et al. ASCEND Study Group. A phase 3 trial of pirfenidone in patients with idiopathic pulmonary fibrosis. N Engl J Med. 2014 May 29;370(22):2083-92. doi: 10.1056/NEJMoa1402582. PMID: 24836312. | ||
| + | |||
| + | 19. Noble PW, Albera C, Bradford WZ, et al. CAPACITY Study Group. Pirfenidone in patients with idiopathic pulmonary fibrosis (CAPACITY): two randomised trials. Lancet. 2011 May 21;377(9779):1760-9. doi: 10.1016/S0140-6736(11)60405-4. PMID: 21571362. | ||
| + | |||
| + | 20. Nathan SD, Albera C, Bradford WZ, et al. Effect of pirfenidone on mortality: pooled analyses and meta-analyses of clinical trials in idiopathic pulmonary fibrosis. Lancet Respir Med. 2017 Jan;5(1):33-41. doi: 10.1016/S2213-2600(16)30326-5. PMID: 27876247. | ||
| + | |||
| + | 21. Idiopathic Pulmonary Fibrosis Clinical Research Network, Raghu G, Anstrom KJ, King TE Jr, et al. Prednisone, azathioprine, and N-acetylcysteine for pulmonary fibrosis. N Engl J Med. 2012 May 24;366(21):1968-77. doi: 10.1056/NEJMoa1113354. PMID: 22607134; PMCID: PMC3422642. | ||
| + | |||
| + | 22. Distler O, Highland KB, Gahlemann M, et al. SENSCIS Trial Investigators. Nintedanib for Systemic Sclerosis-Associated Interstitial Lung Disease. N Engl J Med. 2019 Jun 27;380(26):2518-2528. doi: 10.1056/NEJMoa1903076. Epub 2019 May 20. PMID: 31112379. | ||
| + | |||
| + | 23. Wells AU, Flaherty KR, Brown KK, et al. INBUILD trial investigators. Nintedanib in patients with progressive fibrosing interstitial lung diseases-subgroup analyses by interstitial lung disease diagnosis in the INBUILD trial: a randomised, double-blind, placebo-controlled, parallel-group trial. Lancet Respir Med. 2020 May;8(5):453-460. doi: 10.1016/S2213-2600(20)30036-9. PMID: 32145830. | ||
| + | |||
| + | 24. Behr J, Prasse A, Kreuter M, et al. RELIEF investigators. Pirfenidone in patients with progressive fibrotic interstitial lung diseases other than idiopathic pulmonary fibrosis (RELIEF): a double-blind, randomised, placebo-controlled, phase 2b trial. Lancet Respir Med. 2021 Mar 30:S2213-2600(20)30554-3. doi: 10.1016/S2213-2600(20)30554-3.. PMID: 33798455. | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| שורה 47: | שורה 117: | ||
| − | {{ייחוס|ד"ר | + | {{ייחוס|ד"ר מיכאל קסירר, מנהל שירות פלמונולוגיה פולשנית, מכון לרפואת ריאות, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה בכללית}} |
| − | |||
גרסה מ־15:04, 28 באפריל 2021
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| מחלות ריאה אינטרסטיציאליות | ||
|---|---|---|
| Idiopathic Pulmonary Fibrosis (IPF) | ||
| יוצר הערך | ד"ר מיכאל קסירר | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – לייפת ריאתית ראשונית
מחלות ריאה אינטרסטיציאליות
משפחת מחלות הריאה האינטרסטציציאליות כוללות קבוצה הטרוגנית גדולה של מחלות ריאה שהמשותף להם היא פגיעה נרחבת של רקמת הריאה כתוצאה מהסננה דלקתית ותהליכי פיברוזיס והצטלקות. כתוצאה, נפגעת פעילות הריאות, והחולים סובלים מקוצר נשימה, שיעול, פגיעה באיכות החיים, מגבלת מאמץ, ועד כשל נשימתי. מקובל לחלק את מחלות הריאה האינטרסטיציאליות לאלו שסיבתן ידועה מול האידיופתיות או בין המחלות המוגבלות לריאה לאילו המערבות מערכות נוספות. החלוקה המקובלת מפרידה בין מספר קטגוריות (1): (1) סיבוך מאוחר של מחלה ריאתית ספציפית כמו סרקואידוזיס או פנאומוניה אאוזינופילית (2) חשיפה לגורם חיצוני, כגון חשיפה סביבתית, תעסוקתית, תרופות או קרינה. (3) מחלה אינטרסטיציאלית כחלק או כביטוי יחיד של מחלה אוטואימונית סיסטמית כגון סקלרודרמה, דלקת פרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis), מיופתיות, ותסמונת שיוגרן. (4) מחלות אינטרסטיציאליות אידיופתיות IDIOPATHIC INTERSTITIAL PNEUMONIA. המחלה השכיחה ביותר בקבוצה זו היא IDIOPATHIC PULMONARY FIBDOSIS (IPF). בנוסף, ישנן מס' מחלות נוספות בקבוצה זו, הנבדלות במהלך ובמראה הרדיולוגי בנוסף, פיברוזיס ריאתי יכול להופיע גם כסיבוך של פגיעה ריאתית קשה מכל סיבה, כמו ARDS או זיהומים ריאתיים, ולאחרונה מופיעים גם דיווחים על פיברוזיס ריאתי בעקבות COVID-19. עם זאת פיברוזיס משני לזיהום ריאתי, להבדיל ממחלה או חשיפה, נוטה להיות יציב לאורך זמן. המחלה הטיפוסית בקבוצת המחלות האינטרסטיציאליות היא IPF. ממדובר במחלה כרונית, לא הפיכה, המתקדמת במהירות יחסית, ומביאה לכשל נשימתי ומוות בתוך שנים בודדות (2,3). המחלה מאופיינת בתבנית היסטופתולוגית ייחודית של מוקדי פיברוזיס, והצטלקות אופיינית בתבנית "חלת דבש". המחלה נחשבה שנים רבות לחשוכת מרפא, אולם בשנים האחרונות אושרו לשימוש (ונכנסו לסל התרופות) שתי תרופות אנטי-פיברוטיות, NINTEDANIB ו - PIRFENIDONE המורידות את קצב אובדן רקמת הריאה, ומעכבות את התקדמות המחלה. להבדיל מ IPF שהיא בעיקרה מחלה פיברוטית ראשונית, במחלות אינטרסטיציאליות שאינן IPF, התהליך הפתולוגי המוביל הוא שפעול דלקתי, עם תהליך פיברוטי משני. מחלות אלו מופיעות לרוב בגלאים צעירים יותר, מהלך איטי יותר, עם תגובה טובה יחסית לטיפול, הכולל בעיקר הפסקת חשיפה, וטיפול אימונוסופרסיבי. במרבית המקרים ניתן לצפות לשיפור בעקבות הטיפול ולעיתים עד כדי החלמה מלאה. למרות האמור לעיל, גם בתוך קבוצת המחלות האינטרסצטיציאליות שאינן IPF, ישנה תת-קבוצה עם פנוטיפ קליני דומה ל IPF המתבטא בקוצר נשימה גובר, החמרת תפקודי ריאה, ומאפיינים רדיולוגים של מחלה פיברוטית המתקדמים לאורך זמן. קבוצה זו קרויה(PF-ILD) PROGRESSIVE FIBROSING ILD. מקובל להעריך ש 15-30% מהחולים עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית סובלים מ - PF-ILD(4) אולם בהיעדר הגדרה מוסכמת אחת, שכיחות המחלה משתנה בעבודות השונות. עדויות מהשנים האחרונות מלמדות שגם קבוצה זו יכולה ליהנות מטיפול אנטי-פיברוטי, ומכאן החשיבות שבזיהוי פנוטיפ זה. גישה אבחנתית הביטויים הקלינים של מחלת ריאות אינטרסטציאלית כוללים בעיקר שיעול יבש, קוצר נשימה גובר, שמוחמר במאמץ, ומגבלת פעילות. במרבית המקרים, המחלה מאובחנת לאחר חודשים ואף שנים מתחילת המחלה. יש צורך בתשאול מפורט כולל סיפור משפחתי, וחיפוש אחר ביטויים סיסטמיים נוספים, כגון תסמונת ריינו (RAYNAULD), מחלה מפרקית, מעורבות עורית. בנוסף, יש לשאול על חשיפה תעסוקתית ותרופתית. כחלק מהבירור, יש צורך בבדיקות סרולוגיות למחלות קולגן, מאחר ופגיעה ריאתית יכולה להיות הביטוי הראשון של מחלה אוטואימונית סיסטמית. CT בחתכים דקים (High resolution CT) הוא הכלי האבחוני העיקרי בזיהוי מחלה פיברוטית ריאתית. הביטויים הרדיולוגים כוללים עיבוי המחיצות האינטרלובולאריות (רטיקולציה), ירידת נפח, ברונכיאקטזיות משיכה, ובשלבים מתקדמים של פיברוזיס הופעת תבנית "חלת דבש" (HONEYCOMB). תבנית רדיולוגית אופיינית מאפשרת אבחנה בסבירות גבוהה. תבנית (UIP) USUAL INTERSTITIAL PNEUMONIA בהדמיית חזה מנבאת מהלך פרוגנוסטי חמור יותר בלי תלות באתיולוגיה של המחלה האינטרסטיצאלית. דבר המלמד שלתבנית המורפולוגית יש יותר משמעות פרוגנוסטית מאשר לאתיולוגיה הספציפית (5). תפקודי ריאה מאפשרים לזהות את חומרת הפגיעה, ומשמשים כלי מרכזי במעקב אחר קצב התקדמות המחלה, קביעת התאמה לטיפול, ומדד ליעילות הטיפול. בחולים עם מחלה אינטרסטיציאלית הספירומטריה מציגה תבנית רסטרקטיבית (FVC ו FEV1 נמוכים, ויחס זרימות FEV1/FV גבוה,) נפחי ריאה (TLC ו – RV) נמוכים, יחד עם דיפוזיה ירודה לפחמן חד-חמצני (DLCO). עם זאת צריך לזכור שתפקודי ריאה תקינים לא שוללים פיברוזיס ריאתי. כאשר ההיסטוריה הרפואית, ממצאי הבדיקה הגופנית, תוצאות המעבדה וההדמיה לא מאפשרים אבחנה יש צורך לעיתים בבדיקות פולשניות, בעיקר ברונכוסקופיה עם שטיפות אלבאולריות (Bronchoalveolar lavage) לצורך דיפרנציאל תאים ושלילת מחלה זיהומית, ובמקרים מסויימים גם ביופסיה ריאתית (6). אבחנה היסטופתולוגית מחייבת במקרים רבים נפח רקמה גדול, ולכן הביופסיה המועדפת היא בשיטת CRYOBIOPSY המאפשרת דגימת קטעי רקמה גדולים יחסית, ביעילות אבחנתית דומה לזו המתקבלת בביופסיה פתוחה (7). דיון רב תחומי להחלטה על שיטת הדגימה ולהחלטה על אבחנה, משפרים את תהליך האבחון וההחלטות הטיפוליות (8). . פיברוזיס ריאתי מתקדם PROGRESSIVE FIBROSING ILD בחולים עם PF-ILD יש מסלולים פיברוטיים מואצים, וכתוצאה מכך ישנה הרעה מתמדת בתפקודי ריאות, הדרדרת קלינית, ופגיעה באיכות החיים, ותגובה לא מספקת לטיפול אנטי-דלקתי. מרבית ההגדרות מתבססות על ירידה ב FVC. ירידה ב FVC≥10% בשנה קשורה לתמותה מוגברת בחולים אלו (9) ולכן נחשבת קריטריון לקביעת PF-ILD. ירידות ב FVC בטווח 5-10% בשנה היא פחות ספציפית, ובמרבית המחקרים יש צורך בקריטריונים נוספים כמו התקדמות הפיברוזיס ב CT חזה או החמרת הסימפטומים על מנת לקבוע את האבחנה. במחקרים קליניים שבדקו השפעת טיפולים אנטי-פיברוטיים השתמשו בד"כ בקריטריון של ירידה ב FVC≥10%. בעבודה INBUILD שבדקה את השפעת הטיפול ב NINTEDANIB על חולי ILD שאינו IPF השתמשו בקריטריון של ירידת FVC≥10% בשנה או פחות מכך (ירידת FVC 5-10%) במידה ויש החמרת סימפטומים והתקדמות פיברוזיס ב HRCT (10). בנוסף לקריטריונים אלו, המשמשים בעיקר במחקרים קליניים, מדדים נוספים להידרדרות המחלה יכולים לשמש את הקלינאים לאבחון PF-ILD. נתונים כמו אשפוזים, שימוש בחמצן וסבילות למאמץ יכולים להיות חלק ממכלול הנתונים שיכנסו לקביעת האבחנה של PF-ILD טיפול: הטיפולים הלא-תרופתיים במחלות האינטרסטיציאליות דומים בכל החולים, בלי קשר לאתיולוגיה או קצב התקדמות המחלה. במקרה של מחלה אינטרסטיציאלית על רקע חשיפה תעסוקתית, סביבתית או תרופתית יש לפעול להפסקת החשיפה או לצמצום ככל הניתן. בנוסף, ההמלצות כוללות הפסקת עישון, הפסקת חשיפה לגורמים מזיקים (תעסוקתיים, סביבתיים או תרופות), טיפול סותר חומצה במקרים של רפלוקס בלבד(11), וחיסונים לשפעת ופנאומוקוק (12). חולים עם היפוקסמיה במנוחה או עדות ליתר לח"ד ריאתי משני יכולים ליהנות מתוספת חמצן (13). שיקום ריאתי מביא להקלה בסמפטומים ולשיפור הסיבולת למאמץ (14). בשל קצב התקדמות המחלה, בחולים עם IPF או בחולים עם פנוטיפ PF-ILD מומלץ להפנות את החולה בהקדם להערכה במרכז השתלות. טיפול אנטי-פיברוטי הוא מרכיב עיקרי בטיפול בחולים עם IPF. המחלה נחשבה עד לפני שנים אחדות חשוכת מרפא, והטיפול היחיד שהוצע לחולים היה השתלת ריאה. כיום החולים מטופלים בתרופות אנטי-פיברוטיות. התרופות לא מביאות לשיפור במצב החולה או בתפקודי הריאה, אולם מאטות את קצב התקדמות המחלה, מקטינות את שיעור ההתלקחויות ומאריכות חיים (15). שתי התרופות מאושרות כיום לטיפול בפיברוזיס ריאתי. PIRFENIDONE ו – NINTEDANIB פועלות במנגנונים שונים, אולם שתיהן מביאות להאטת הפיברוזיס הריאתי NINTEDANIB הוא מעכב TYROSINE KINASE במסלולים שונים. כתוצאה מכך יש עיכוב בנדידת הפיברובלסט, התמיינות, והפרשת מרכיבי רקמת חיבור. בשני מחקרי INPULSIS (16) שבדקו ביחד 1066 חולים עם IPF נמצא שקצב ירידת FVC בקבוצת הטיפול היה נמוך ב 110 מ"ל לשנה לעומת קבוצת הביקורת, כ 50% הפחתה. בנוסף נמצאה ירידה בכמות ההתלקחויות מ 8.2 ל 5.3 לכל 100 שנות מחלה (17), וירידה של 43% בתמותה הכוללת בזמן הטיפול (15). ת.הלוואי השכיחה ביותר שלשולים, עד 2/3 מהמטופלים. ברוב המקרים מדובר בשלשול בדרגה קלה-בינוני, ולא היה צורך להפסיק את התרופה. במקרים אחרים הורדת מינון או תוספת תרופות נוגדות שלשול (לדוגמה LOPERAMID)) הביאו להקלה. בנוסף חולים התלוננו על בחילות, ירידת משקל, וכאבי גרון. עליית אנזימי כבד נמצאה עד 10% מהמטופלים, אולם השתפרה בהפסקת הטיפול. מגנון הפעולה של PIRFENIDONE אינו ברור, לתכשיר יש אפקטים אנטי-דלקתיים, אנטי-פיברוטיים ואנטי-אוקסידנטים, והוא נמצא כמעכב התמיינות והתחלקות של פיברובלסטים ומעכב ייצור קולגן דרך עיכוב TGFβ. בעבודות CAPACITY (18) ו - ASCEND (19) שהשוו בין פירפנידון לפלאצבו נמצא אפקט מטיב של הפחתה ב 50% בקצב הדרדרות הנפח החיוני (FVC), ובחיבור הנתונים משני המחקרים נמצאה גם ירידה מובהקת בתמותה הכוללת מ 6.7% ל 3.5%. גם מטה-אנליזה של מחקרי פאזה 3 הראתה ירידה מובהקת של 48% בתמותה כוללת בחולי IPF המטופלים בפרפנידון מול פלאצבו (20) . תופעת הלואי העיקרית של PIRFENIDONE היא פריחה ותחלואת מערכת העיכול, כמו בחילה, כאבים, שלשולים וחוסר תאבון. נטילת התרופה יחד עם אוכל מקלה על התלונות. טיפולים אימונוסופרסיבים לא מתאימים לטיפול כרוני ב IPF מאחר אין תועלת מוכחת וישנו סיכון מוגבר למוות ואשפוזים (21) אולם הם נחשבים טיפול מקובל ב ILD שאינו IPF מסיבות אחרות, מכוון שהמרכיב הדלקתי דומיננטי יותר במצבים אלו. טיפול קו-ראשון יהיה בד"כ בקורטיקוסטרואידים, ובהמשך שילוב או החלפה בטיפול אימונוסופרסיבי אחר. רוב ההוכחות לתועלת מגיעות ממחקרי בחולי סרקואידוזיס וסקלרודרמה שהדגימו את התועלת בציקלופוספאמיד ו MYCOFENOLATE (MMF), תרופות נוספות בשימוש כוללות אימוראן, מטוטרקסאט ורטוקסימאב, אולם אין מחקרים גדולים ומבוקרים שבדקו את השפעת תרופות אלו במצבים אחרים. קבוצת החולים עם פנוטיפ PF-ILD ייחודית. חולים או מבטאים מרכיב פיברוטי בדרגה משתנה, בנוסף למרכיב הדלקתי, ולכן נראה שהם יכולים ליהנות מטיפול אנטי-פיברוטי עם או בלי תוספת טיפול אימונוסופרסיבי, ומכאן החשיבות בדיון רב תחומי לצורך זיהוי קבוצה זו בהשוואה לשאר החולים במחלות ריאה אינטרסטיציאליות. SENSCIS היה המחקר הגדול הראשון שבדק את התועלת בטיפול אנטי פיברוטי עם NINTEDANIB בחולים עם Non-IPF ILD (22). למחקר זה נכנסו 576 חולי סקלרודרמה בתוך 7 שנים מתחילת המחלה, עם מחלה אינטרסטיציאלית פיברוטית (SSc-ILD) שתופסת לפחות 10% משטח הריאה. המחקר הראה שקצב הירידה השנתי ב FVC בחולים שטופלו ב NINTEDANIB ירד ב % 49 לעומת קבוצת הביקורת (53 מ"ל\שנה מול 92 מ"ל\שנה). בדומה לחולי IPF, תופעת הלוואי הנפוצה ביותר של הטיפול הייתה שלשולים, אצל 76% מהמטופלים. מעניין לציין שבתת-הקבוצה של החולים שטופלו ב MYCOFENOLATE (MMF), התועלת האבסולוטית מתוספת NINTEDANIB היתה נמוכה יותר (הבדל 26 מ"ל\שנה בקצב ירידת FVC), אבל נשמרה התועלת של קרוב ל 50% הפחתה בקצב ההידרדרות הריאתית בעקבות מתן הטיפול. הקצב הכולל של הירידה בנפח הזרימה תחת שתי התרופות היה נמוך יותר מאשר תחת כל אחת מהתרופות בנפרד. לאור תוצאות המחקר אושר הטיפול ב NINTEDANIB לחולים עם SSc-ILD, ואף אושר לטיפול במסגרת סל התרופות 2021. בעבודה נוספת, ה INBUILD, בדקו את השפעת הטיפול ב NINTEDANIB על חולים עם PF-ILD ממגוון מחלות אינטרסטיציאלית שאינם IPF (10). התקדמות המחלה נבדקה בהתאם לקצב הירידה ב FVC. במחקר נכללו 663 חולים עם פנוטיפ PF-ILD בשנתיים שקדמו לגיוס. קבוצת הטיפול הראתה האטה משמעותית של 57% בקצב התקדמות המחלה (ירידת FVC של 81 מ"ל\שנה בקבוצת הטיפול מול 188 מ"ל\שנה בקבוצת הביקורת). פרופיל תופעות הלוואי של הטיפול האנטי-פיברוטי נמצא דומה לאלו שהתגלו בחולי IPF. כשבדקו האם יש הבדל בין 5 קבוצות אבחנות בסיס של הנחקרים, נמצא שהשיפור המטיב קשור לפנוטיפ הקליני ולא למחלת הבסיס. בכל הקבוצות הודגמה תועלת בעקבות הטיפול, אם כי היו הבדלים בגודל האפקט, שנע בין 68-197 מ"ל\שנה, בקבוצות השונות (23). לגבי השפעת PIRFENIDONE על חולים אלו – מחקר שבדק את השפעת PIRFENIDONE הסתיים מוקדם בשל קושי בגיוס חולים, אולם גם מהנתונים שנאספו נראה שהטיפול האנטי פיברוטי מביא להאטה בהתקדמות המחלה (24). בשל כך, נכון להיום, התרופה האנטי-פיברוטית היחידה המאושרת בארץ לטיפול ב PF-ILD היא NINTEDANIB. סיכום – מחלות אינטרסטיציאליות מהוות אתגר אבחנתי וטיפולי. ההחלטה על הטיפול צריכה להתקבל לאחר קבלת האבחנה ובהתאם למהלך המחלה. במרבית המקרים האבחנה יכולה להתקבל לאחר תשאול מדוקדק ובדיקה גופנית, יחד עם HIGH RESOLUTION CT, ושלילת מחלה סיסטמית. סינתזה של הנתונים צריכה להתבצע בדיון רב-תחומי לצורך דיוק האבחנה, קביעת צורך בביופסיה ריאתית, והחלטה על הטיפול המתאים. הטיפול והמעקב אחר החולים צריך להיות במרכז רפואי בעל ניסיון באבחון, ניטור וטיפול בחולים אלו.
מקורות:
1. Wijsenbeek M, Cottin V. Spectrum of Fibrotic Lung Diseases. N Engl J Med. 2020 Sep 3;383(10):958-968. doi: 10.1056/NEJMra2005230. PMID: 32877584
2. Raghu G, Chen SY, Yeh WS, et al. Idiopathic pulmonary fibrosis in US Medicare beneficiaries aged 65 years and older: incidence, prevalence, and survival, 2001-11. Lancet Respir Med. 2014 Jul;2(7):566-72. doi: 10.1016/S2213-2600(14)70101-8. Epub 2014 May 27. PMID: 24875841.
3. Marina Duobková , Jan vancar, Michal Svodova, et al. EMPIRE Registry, Czech Part: Impact of demographics, pulmonary function and HRCT on survival and clinical course in idiopathic pulmonary fibrosis. Clin Respir J. 2018 Apr;12(4):1526-1535. doi: 10.1111/crj.12700. PMID: 28862397.
4. Faverio P, Piluso M, De Giacomi F, et al. Progressive Fibrosing Interstitial Lung Diseases: Prevalence and Characterization in Two Italian Referral Centers. Respiration. 2020;99(10):838-845. doi: 10.1159/000509556. PMID: 33264777.
5. Ryerson CJ, Vittinghoff E, Ley B, et al. Predicting survival across chronic interstitial lung disease: the ILD-GAP model. Chest. 2014 Apr;145(4):723-728. doi: 10.1378/chest.13-1474.
6. Raghu G, Remy-Jardin M, Myers JL, et al. American Thoracic Society, European Respiratory Society, Japanese Respiratory Society, and Latin American Thoracic Society. Diagnosis of Idiopathic Pulmonary Fibrosis. An Official ATS/ERS/JRS/ALAT Clinical Practice Guideline. Am J Respir Crit Care Med. 2018 Sep 1;198(5):e44-e68. doi: 10.1164/rccm.201807-1255ST. PMID: 30168753.
7. Troy LK, Grainge C, Corte TJ, et al. Cryobiopsy versus Open Lung biopsy in the Diagnosis of Interstitial lung disease alliance (COLDICE) Investigators. Diagnostic accuracy of transbronchial lung cryobiopsy for interstitial lung disease diagnosis (COLDICE): a prospective, comparative study. Lancet Respir Med. 2020 Feb;8(2):171-181. doi: 10.1016/S2213-2600(19)30342-X. Epub 2019 Sep 29. PMID: 31578168.
8. Walsh SLF, Wells AU, Desai SR, et al. Multicentre evaluation of multidisciplinary team meeting agreement on diagnosis in diffuse parenchymal lung disease: a case-cohort study. Lancet Respir Med. 2016 Jul;4(7):557-565. doi: 10.1016/S2213-2600(16)30033-9. Epub 2016 May 11. PMID: 27180021.
9. Nasser M, Larrieu S, Si-Mohamed S, et al. Progressive fibrosing interstitial lung disease: a clinical cohort (the PROGRESS study). Eur Respir J. 2021 Feb 11;57(2):2002718. doi: 10.1183/13993003.02718-2020. PMID: 32943410.
10. Flaherty KR, Wells AU, Cottin V, et al. INBUILD Trial Investigators. Nintedanib in Progressive Fibrosing Interstitial Lung Diseases. N Engl J Med. 2019 Oct 31;381(18):1718-1727. doi: 10.1056/NEJMoa1908681. PMID: 31566307.
11. Costabel U, Behr J, Crestani B, et al. Anti-acid therapy in idiopathic pulmonary fibrosis: insights from the INPULSIS® trials. Respir Res. 2018 Sep 3;19(1):167. doi: 10.1186/s12931-018-0866-0. PMID: 30176872; PMCID: PMC6122773.
12. Raghu G, Rochwerg B, Zhang Y, et al. American Thoracic Society; European Respiratory society; Japanese Respiratory Society; Latin American Thoracic Association. An Official ATS/ERS/JRS/ALAT Clinical Practice Guideline: Treatment of Idiopathic Pulmonary Fibrosis. An Update of the 2011 Clinical Practice Guideline. Am J Respir Crit Care Med. 2015 Jul 15;192(2):e3-19. doi: 10.1164/rccm.201506-1063ST.
13. Lim RK, Humphreys C, Morisset J, et al. Oxygen in patients with fibrotic interstitial lung disease: an international Delphi survey. Eur Respir J. 2019 Aug 8;54(2):1900421. doi: 10.1183/13993003.00421-2019. PMID: 31097522.
14. Bajwah S, Colquitt J, Loveman E, et al. Pharmacological and nonpharmacological interventions to improve symptom control, functional exercise capacity and quality of life in interstitial lung disease: an evidence synthesis. ERJ Open Res. 2021 Jan 25;7(1):00107-2020. doi: 10.1183/23120541.00107-2020. PMID: 33532482; PMCID: PMC7836673.
15. Richeldi L, Cottin V, du Bois RM, et al. Nintedanib in patients with idiopathic pulmonary fibrosis: Combined evidence from the TOMORROW and INPULSIS(®) trials. Respir Med. 2016 Apr;113:74-9. doi: 10.1016/j.rmed.2016.02.001. Epub 2016 Feb 3. PMID: 26915984.
16. Richeldi L, du Bois RM, Raghu G, et al. INPULSIS Trial Investigators. Efficacy and safety of nintedanib in idiopathic pulmonary fibrosis. N Engl J Med. 2014 May 29;370(22):2071-82. doi: 10.1056/NEJMoa1402584.
17. Collard HR, Richeldi L, Kim DS, et al. Acute exacerbations in the INPULSIS trials of nintedanib in idiopathic pulmonary fibrosis. Eur Respir J. 2017 May 19;49(5):1601339. doi: 10.1183/13993003.01339-2016. PMID: 28526798.
18. King TE Jr, Bradford WZ, Castro-Bernardini S, et al. ASCEND Study Group. A phase 3 trial of pirfenidone in patients with idiopathic pulmonary fibrosis. N Engl J Med. 2014 May 29;370(22):2083-92. doi: 10.1056/NEJMoa1402582. PMID: 24836312.
19. Noble PW, Albera C, Bradford WZ, et al. CAPACITY Study Group. Pirfenidone in patients with idiopathic pulmonary fibrosis (CAPACITY): two randomised trials. Lancet. 2011 May 21;377(9779):1760-9. doi: 10.1016/S0140-6736(11)60405-4. PMID: 21571362.
20. Nathan SD, Albera C, Bradford WZ, et al. Effect of pirfenidone on mortality: pooled analyses and meta-analyses of clinical trials in idiopathic pulmonary fibrosis. Lancet Respir Med. 2017 Jan;5(1):33-41. doi: 10.1016/S2213-2600(16)30326-5. PMID: 27876247.
21. Idiopathic Pulmonary Fibrosis Clinical Research Network, Raghu G, Anstrom KJ, King TE Jr, et al. Prednisone, azathioprine, and N-acetylcysteine for pulmonary fibrosis. N Engl J Med. 2012 May 24;366(21):1968-77. doi: 10.1056/NEJMoa1113354. PMID: 22607134; PMCID: PMC3422642.
22. Distler O, Highland KB, Gahlemann M, et al. SENSCIS Trial Investigators. Nintedanib for Systemic Sclerosis-Associated Interstitial Lung Disease. N Engl J Med. 2019 Jun 27;380(26):2518-2528. doi: 10.1056/NEJMoa1903076. Epub 2019 May 20. PMID: 31112379.
23. Wells AU, Flaherty KR, Brown KK, et al. INBUILD trial investigators. Nintedanib in patients with progressive fibrosing interstitial lung diseases-subgroup analyses by interstitial lung disease diagnosis in the INBUILD trial: a randomised, double-blind, placebo-controlled, parallel-group trial. Lancet Respir Med. 2020 May;8(5):453-460. doi: 10.1016/S2213-2600(20)30036-9. PMID: 32145830.
24. Behr J, Prasse A, Kreuter M, et al. RELIEF investigators. Pirfenidone in patients with progressive fibrotic interstitial lung diseases other than idiopathic pulmonary fibrosis (RELIEF): a double-blind, randomised, placebo-controlled, phase 2b trial. Lancet Respir Med. 2021 Mar 30:S2213-2600(20)30554-3. doi: 10.1016/S2213-2600(20)30554-3.. PMID: 33798455.
ביבליוגרפיה
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מיכאל קסירר, מנהל שירות פלמונולוגיה פולשנית, מכון לרפואת ריאות, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה בכללית