האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "מחלת אלצהיימר - Alzheimer's disease"

מתוך ויקירפואה

שורה 51: שורה 51:
 
* שינויים אורגניים של המוח: גידולים, מחלות זיהומיות עגבת Syphilis, שחפת ומחלות צרברווסקולריות (CVA ,Multi infarct syndrome).
 
* שינויים אורגניים של המוח: גידולים, מחלות זיהומיות עגבת Syphilis, שחפת ומחלות צרברווסקולריות (CVA ,Multi infarct syndrome).
 
על מנת לשלול גורמים אילו יש צורך במספר בדיקות ואמנזה רפואית:
 
על מנת לשלול גורמים אילו יש צורך במספר בדיקות ואמנזה רפואית:
# אנמנזה רפואית הכוללת:
+
====אנמנזה רפואית====
 
* הרגלים (אלכוהול וסמים)
 
* הרגלים (אלכוהול וסמים)
 
* מחלות רקע כרוניות (יל"ד, מחלות לב, סכרת, מחלות מטאבוליות, מחלות כלי דם)  
 
* מחלות רקע כרוניות (יל"ד, מחלות לב, סכרת, מחלות מטאבוליות, מחלות כלי דם)  
 
* תרופות שיכולות לפגוע בזכרון או לגרום לדכאון.
 
* תרופות שיכולות לפגוע בזכרון או לגרום לדכאון.
# בדיקות דם:
+
====בדיקות דם====
 
*  בדיקת דם לשלילת אנמיה,
 
*  בדיקת דם לשלילת אנמיה,
 
* הפרעות אלקטרוליטריות-היפונתרמיה והיפוקלצמיה  
 
* הפרעות אלקטרוליטריות-היפונתרמיה והיפוקלצמיה  
שורה 62: שורה 62:
 
*תפקודי בלוטת המגן
 
*תפקודי בלוטת המגן
 
* ויטאמין B12.
 
* ויטאמין B12.
# הדמייה: יש לשלול גורמים אורגניים על ידי בדיקות הדמייה CT או MRI (חשוב לשלול Multiple Infarction, שביטויו הקליני הוא ירידה בזכרון במקפצות). כמו כן יש לבצע הערכה למקור לאמבוליות למוח על ידי אקו לב ובדיקת דופלר עורקי הצואר.
+
====הדמייה====
# אנצפלוגרם EEG לשלול הפרעות שאופיניות למחלת יעקב-קרויצפלד Creutzfeldt–Jakob disease או [[אפילפסיה]].
+
יש לשלול גורמים אורגניים על ידי בדיקות הדמייה CT או MRI (חשוב לשלול Multiple Infarction, שביטויו הקליני הוא ירידה בזכרון במקפצות). כמו כן יש לבצע הערכה למקור לאמבוליות למוח על ידי אקו לב ובדיקת דופלר עורקי הצואר.
# ניתן לבדוק נוזל השדרה לשלילת:
+
====אנצפלוגרם EEG ====
 +
לשלול הפרעות שאופיניות למחלת יעקב-קרויצפלד Creutzfeldt–Jakob disease או [[אפילפסיה]].
 +
====בדיקת נוזל השדרה====
 +
ניתן לבדוק נוזל השדרה לשלילת:
 
* הידרוצפלוס נורמוטנסיבי (Normotension Hydrocephallus)
 
* הידרוצפלוס נורמוטנסיבי (Normotension Hydrocephallus)
 
* בורליה (Neuroborreliosis)
 
* בורליה (Neuroborreliosis)

גרסה מ־20:49, 18 בנובמבר 2014

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.


אלצהיימר
Alzheimer's diseas
ICD-10 Chapter G 30. Chapter F 00.
ICD-9 331.0

, 290.1

MeSH D000544
יוצר הערך ד"ר רענן פרידמן
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםשיטיון


מחלת אלצהיימר היא הגורם העיקרי לדמנציה [1] בעולם כיום. מחלת זו מוגדרת כתהליך מתמשך איטי ומקרי (Sporsdic) של אובדן הזכרון. אלצהיימר מאופיין בהפרעות קוגניטיביות והתנהגותיות נרכשות אשר גורמות לאובדן כושר תעסוקה, בידוד חברתי ותלות באחרים בפעילויות היום יום.
המחלה מהווה מעמסה ניכרת על מערכת הבריאות, כאשר ההוצאה הממוצעת לנפש בארה"ב בשנת 2004 הייתה 33,000 דולר.
המחלה זוהתה לראשונה בשנת 1901 ע"י הפסיכיאטר הגרמני Alois Alzheimer, בחולה בן 51 אשר סבל מאבוד זיכרון. חמש שנים מאוחר יותר החולה נפטר, ד"ר אלצהיימר שלח את מוחו לבדיקה פתולוגית ומצא את השינויים האנטומיים המיקרוסקופיים ברקמת המוח אשר נגרמים על ידי המחלה – משקעי עמילואיד ׁ Amyloid senile plaques ושינויים ברקמה Neurofibrillary tangles.

אפידמיולוגיה

שכיחות המחלה עולה עם הגיל במיוחד בגיל מעל 60 כאשר רק 10% ממקרי מחלת אלצהיימר הם באוכלוסיה מתחת גיל 60. שיעור המחלה בגילאים 65-69 הוא 2.8/1000 ואילו מעל גיל 90 הוא 56/1000. אין הבדל בתחלואה בין המינים.

אטיולוגיה

מעט מאוד ידוע על הגורמים למחלה, ישנן מספר תיאוריות, המשלבות בין גורמים תורשתיים וסביבתיים האחראיים לשינויי מבנה ונזק מוחי אשר גורם לתסמינים האופיניים.
גורמי סיכון להתתפתחות המחלה:

  • גנטיקה- המחלה במידה מסויימת תורשתית (40% בתאומים זהים), בקרובי משפחה הסיכון הוא פחות מ-7%. ישנם שניי חלבונים שמוטציות בגנים המקודדים להם קשורים למחלת האלצהיימר:
  1. מוטציות בפרסנילין (Presenilin), גורמים לפלקים במוח "cotton wool" plaques, קשורים בהופעת המחלה בגיל מוקדם 40-60
  2. מוטציות באפוליפופרוטאינים Apolipoprotein Eׂ) ApoE), במיוחד E4 קשורים בהתבטאות המחלה בגיל מתקדם.

נמצאו מספר גנים נוספים ששונים אצל חולי אלצהיימר אך לא ברור אם גורמים למחלה.

  • מחלות אשר פוגעות בחמצון המוח או בזרימת דם פריפרית כגון: מחלות לב, סכרת, כולסטרול גבוה, יתר לחץ דם, רמות שומנים בדם, רמת אינסולין הומוציסטאין וגלוקוז.
  • עישון הוא גורם שנוי במחלוקת
  • רמה שכלית נמוכה תורשתית או השכלה פחותה
  • מוצא אפריקאי הוא גורם סיכון, עם זאת המחלה מופיעה שבע שנים מוקדם יותר אצל לבנים.

למרות נסיונות רבים לקשר את המחלה לגורמים סביבתיים רבים, לא נמצאו הוכחות לכך.

קליניקה

הקליניקה היא הדרגתית כאשר בכל שלב מתווספים עוד תסמינים:

  1. בשלב ההתחלתי ישנה ירידה בזכרון, בתחילה לטווח קצר ולאחר מכן לטווח ארוך. הירידה בזיכרון מחריפה עם השנים בהתמדה.
  2. בשלב מתקדם יותר ישנה ירידה קוגניטיבית. הירידה הקוגניטיבית מתבטאת בהפרעות בחשיבה ובדיבור (למשל anomia). כמו כן ישנו אובדן של כושר ההבנה, הקריאה והתבוננות והיכולת לבצע מיומנויות בסיסיות שהכרחיות לפעילות יום יומית.
  3. בשלבים מתקדמים של המחלה מופיעים שינויי בהתנהגות המלווים בתסמינים פסיכוטיים כגון: שיפוט לקוי, בלבול, פחד, מחשבות שווא ותפיסה מוטעית לחלוטין של המציאות.
  4. בשלבי המחלה הסופיים החולים מאבדים את כישורי היציבה והתנועה (תופעות אקסטראפירמידליות), עד כדי חוסר אפשרות מוחלט להניע שרירי הגפיים וריתוק למיטה.

אבחנה

שלילת גורמים ראשוניים להפרעה קוגניטיבית

על מנת לאבחן את המחלה ראשית יש לשלול גורמים אחרים הפוגעים בקוגניציה  ובמצב ההכרה כגון:  
  • גורמים סביבתיים : רעלים, אלכוהול , מחסור בקובלאמין (cobalamin), סמים ומטאבוליטים במחלות סיסטמיות (בלוטת המגן)
  • שינויים אורגניים של המוח: גידולים, מחלות זיהומיות עגבת Syphilis, שחפת ומחלות צרברווסקולריות (CVA ,Multi infarct syndrome).

על מנת לשלול גורמים אילו יש צורך במספר בדיקות ואמנזה רפואית:

אנמנזה רפואית

  • הרגלים (אלכוהול וסמים)
  • מחלות רקע כרוניות (יל"ד, מחלות לב, סכרת, מחלות מטאבוליות, מחלות כלי דם)
  • תרופות שיכולות לפגוע בזכרון או לגרום לדכאון.

בדיקות דם

  • בדיקת דם לשלילת אנמיה,
  • הפרעות אלקטרוליטריות-היפונתרמיה והיפוקלצמיה
  • נחושת
  • תפקודי כליות וכבד
  • תפקודי בלוטת המגן
  • ויטאמין B12.

הדמייה

יש לשלול גורמים אורגניים על ידי בדיקות הדמייה CT או MRI (חשוב לשלול Multiple Infarction, שביטויו הקליני הוא ירידה בזכרון במקפצות). כמו כן יש לבצע הערכה למקור לאמבוליות למוח על ידי אקו לב ובדיקת דופלר עורקי הצואר.

אנצפלוגרם EEG

לשלול הפרעות שאופיניות למחלת יעקב-קרויצפלד Creutzfeldt–Jakob disease או אפילפסיה.

בדיקת נוזל השדרה

ניתן לבדוק נוזל השדרה לשלילת:

  • הידרוצפלוס נורמוטנסיבי (Normotension Hydrocephallus)
  • בורליה (Neuroborreliosis)
  • עגבת NEUROSYPHILIS
  • קריפטוקוקוס CRYPTOCOCCUS.
  1. שלילת דיכאון: באבחנה מבדלת חשוב ביותר לשלול מצב דכאוני. דכאון כרוני יכול להיות חלק מביטוי מחלת אלצהיימר, אך גם דכאון כרוני יכול להתבטא בירידה בזכרון (עד 50% מהמקרים) ומלווה במאפיינים הדומים למחלת אלצהיימר. אם מאובחן דכאון, טיפול נאות עשוי להחזיר את כושר הזכרון, דבר שלא ייתכן במחלת אלצהיימר.

הערכה קוגניטיבית

לאחר שלילת מחלות אורגניות ניתן להעריך את החולה על ידי בדיקת כושר הזכרון.

  • מבחן מאוד שימושי וסטנדרטי להערכת הזכרון הוא מבחן ה"מיני מנטל" The Mini-Mental State Exam (MMSE) (Folstein et al. 1975.

במבחן נשאל הנבחן על התמצאות בזמן ובמקום, זכרון לטווח קצר, ריכוז ותשומת לב, זכרון לטווח ארוך, כישורי שפה-קריאה וכתיבה, בצוע פקודות, ותפיסת המרחב.

בדיקות למטרות מחקר

בדיקת נוזל CSF מעמוד השדרה לזיהוי עמילואיד (Amyloid beta (Abeta) peptides וחלבוניTAU, ( (Phosporylated Tau P-tau, או מדידת רמות Apolipoprotein E genotyping (ApoE, למטרות מחקר בלבד.


טיפול

הטיפול בחולה אלצהיימר הוא מורכב מאוד ומחייב גיוס משאבים שכוללים צוות רפואי, חברתי, פסיכולוגי, מטפלים ומקורות מימון. עוד חשוב הטיפול בבני המשפחה או אלה שתומכים במטופל. הסבר (חינוך) על המחלה ומהלכה, על הצרכים של המטופל, על התנהגותו ותגובותיו ומציאת מסגרות תומכות, כולם חשובים מאוד למנוע תחלואה משנית אצל המטפל העיקרי בחולה.

טיפול מונע

מניעה על ידי שינוי אורחי חיים תוך מטרה "לשמור על המוח".

לצרוך מזון בריא, לטפל בגורמי הסיכון - לרדת במשקל, לקבל טיפול נאות ליתר לחץ דם, סכרת ודיסליפידמיה, וכן לעסוק בפעילות שמשלבת מרכיב פיזי (ספורט), פעילות חברתית וחשיבתית.

טיפול בהתקדמות המחלה

קיימות היום תרופות המאפשרות את האטת המחלה אך לא את ריפוייה, התרופות האפשריות הן:

  1. מעכבי האנזים כולין אסטראזה cholinesterase inhibitors כגון Galantamine Rivastigmine, Donepezil
  2. מווסתי חומצה גלוטמית Memantine
  3. אגוניסטים מסוג N -methyl-D-aspartate antagonists

כמו כן, פעילות פיזית וחשיבתית עוזרת להאטת תהליכי אובדן הזכרון אבל לא מונעת אותם.

טיפול תומך

טיפול בתסמינים נלויים:

  • תרופות אנטידכאוניות (SSRI), לשפור מצב הרוח
  • תרופות אנטיפסיכוטיות להרגעת שינויי התנהגות קיצוניים
  • תוספי מזון למניעת תת תזונה

פרוגנוזה

המחלה היא סופנית, אבל מהלכה משתנה וקשה לניבוי. ממוצע תוחלת החיים מגילוי המחלה הוא 6-10 שנים אבל יש שמאריכים אף 20 שנה. התקדמות איטית של המחלה ב-5 שנים ראשונות, היא מדד המנבא משך מחלה ממושך. תופעות פסיכוטיות כמחשבות שוא, פרנוייה אלימות, פחדים וכן סימנים אקסטראפירמידליים הם תסמינים המקצרים את משך המחלה ומקדמים את המוות.

דגלים אדומים

ישנם מספר דפוסי התנהגות אשר יכולים להעלות נורה אדומה לקיום המחלה:

  • שינוי מצב רוח ודכאון
  • הפרעה בזיכרון: שכחה של שמות, חוסר יכולת להשלים משפטים
  • הפרעות קוגנטיביות: בלבול בנקיטת צעדים כספיים וניהול חשבונות, פיזור כספים, האשמות לא הגיוניות כלפי הסביבה
  • הפרעות בהתמצאות במרחב: כאשר החולה "הולך לאיבוד" (לא מוצא את דרכו לביתו) זה סימן למסוכנות, ומצב המחייב השגחה של 24 שעות ללא דיחוי וללא פשרות

ביבליוגרפיה

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר רענן פרידמן


עמוד זה מפורסם תחת רישיון CC-BY-SA-3.0, בניגוד לשאר התכנים בוויקירפואה המפורסמים תחת רישיון אחר.

  1. דמנציה היא סינדרום שבו יש פגיעה קוגניטיבית מתמשכת ביכולת האינטלקטואלית זכרון שפה, בצוע פעולות והפרעה בקשב חזותי מרחבי, מספר מחלות גורמות לדמנציה ואלצהיימר היא רק אחת מהן, לכן יש לייחד אותה ממחלות דמנציה אחרות כגון- Vascular dementia, Lewy body dementia, Frontotemporal dementia, Mixed dementias.)