האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "מחלת הפסוריאזיס והטיפול בה - Psoriasis and its treatment"

מתוך ויקירפואה

שורה 15: שורה 15:
 
'''פסוריאזיס''' (או "ספחת" בעברית) היא מחלה דלקתית של העור. המחלה שכיחה, ופוגעת בכ-2 אחוזים מהאוכלוסייה, כאשר גברים ונשים סובלים מהמחלה באופן שווה. פסוריאזיס היא מחלה כרונית, כלומר מחלה שמלווה את החולה לכל אורך החיים, אך היא מתאפיינת בתקופות של החמרות והטבות לסירוגין. ניתן ללקות בפסוריאזיס בכל גיל, אך ברוב המקרים המחלה מופיעה בסביבות גיל 20–30 ובשכיחות קטנה יותר בסביבות גיל 50–60.
 
'''פסוריאזיס''' (או "ספחת" בעברית) היא מחלה דלקתית של העור. המחלה שכיחה, ופוגעת בכ-2 אחוזים מהאוכלוסייה, כאשר גברים ונשים סובלים מהמחלה באופן שווה. פסוריאזיס היא מחלה כרונית, כלומר מחלה שמלווה את החולה לכל אורך החיים, אך היא מתאפיינת בתקופות של החמרות והטבות לסירוגין. ניתן ללקות בפסוריאזיס בכל גיל, אך ברוב המקרים המחלה מופיעה בסביבות גיל 20–30 ובשכיחות קטנה יותר בסביבות גיל 50–60.
  
==גורמים להתפרצות המחלה==
+
==אטיולוגיה==
 
פסוריאזיס מתאפיינת בפעילות מוגברת של מערכת החיסון בעור, הגורמת לדלקת המובילה לכך שתאי העור מתחלקים במהירות גבוהה מהרגיל. תאי העור החדשים הנוצרים במהירות גבוהה מצטברים על גבי העור, דבר המתבטא בהופעה של קשקשים באזורים המעורבים.
 
פסוריאזיס מתאפיינת בפעילות מוגברת של מערכת החיסון בעור, הגורמת לדלקת המובילה לכך שתאי העור מתחלקים במהירות גבוהה מהרגיל. תאי העור החדשים הנוצרים במהירות גבוהה מצטברים על גבי העור, דבר המתבטא בהופעה של קשקשים באזורים המעורבים.
  
התפרצות הפסוריאזיס נובעת מנטייה גנטית להתפתחות המחלה, ובחלק גדול מהמקרים, ישנם בני משפחה נוספים הסובלים מהמחלה (30-70 אחוזים מהחולים). אופן התורשה של המחלה הוא מורכב, ולא כל בני המשפחה יסבלו מהמחלה. בממוצע, הסיכוי לילד חולה הוא 16 אחוזים אם אחד ההורים סובל מהמחלה, וכ־50 אחוזים אם שני ההורים סובלים. בנוסף לנטייה הגנטית, פסוריאזיס מושפעת גם מגורמים סביבתיים.
+
התפרצות הפסוריאזיס נובעת מנטייה גנטית להתפתחות המחלה, ובחלק גדול מהמקרים, ישנם בני משפחה נוספים הסובלים מהמחלה (70-30 אחוזים מהחולים). אופן התורשה של המחלה הוא מורכב, ולא כל בני המשפחה יסבלו מהמחלה. בממוצע, הסיכוי לילד חולה הוא 16 אחוזים אם אחד ההורים סובל מהמחלה, וכ-50 אחוזים אם שני ההורים סובלים. בנוסף לנטייה הגנטית, פסוריאזיס מושפעת גם מגורמים סביבתיים.
  
==האם פסוריאזיס מדבקת==
+
פסוריאזיס אינה מדבקת. לא ניתן ללקות בפסוריאזיס במגע עם חולה, בקיום יחסי מין או משחיה באותה בריכה עם חולה פסוריאזיס.
חד משמעית לא!
 
  
לא ניתן ללקות בפסוריאזיס במגע עם חולה, בקיום יחסי מין או משחיה באותה בריכה עם חולה פסוריאזיס.
+
===גורמים העלולים לגרום להתלקחות פסוריאזיס===
 
+
*[[זיהומים]] (כדוגמת [[דלקות גרון]])
==גורמים העלולים לגרום להתלקחות פסוריאזיס==
+
*תרופות מסוימות (כגון [[Lithium]], [[Beta blockers|חוסמי בטא]] (Beta blockers), תרופות מסוימות לטיפול ב-[[Malaria]])
*[[זיהומים]] (כדוגמת דלקות גרון)
 
*תרופות מסוימות (כגון [[ליתיום]], [[חסמי בטה]], תרופות מסוימות לטיפול ב[[מלריה]])
 
 
*[[כוויות]] או [[חבלות]]
 
*[[כוויות]] או [[חבלות]]
 
*מזג אוויר קר ויבש
 
*מזג אוויר קר ויבש
שורה 33: שורה 30:
 
*שתייה מופרזת של [[אלכוהול]]
 
*שתייה מופרזת של [[אלכוהול]]
  
==איך נראית פסוריאזיס==
+
== קליניקה ==
 +
 
 +
===מעורבות עורית===
 
פסוריאזיס יכולה להתבטא על גבי העור באופנים שונים ומגוונים ובדרגות חומרה שונות. בחלק מהחולים תהיה מעורבות קלה מאוד ובחלק מהם תהיה מעורבות נרחבת. ברב המקרים המחלה תתבטא כפריחה מורמת על גבי העור, בצבע ורוד או אדום, המכוסה בקשקש בצבע לבן או כסוף.
 
פסוריאזיס יכולה להתבטא על גבי העור באופנים שונים ומגוונים ובדרגות חומרה שונות. בחלק מהחולים תהיה מעורבות קלה מאוד ובחלק מהם תהיה מעורבות נרחבת. ברב המקרים המחלה תתבטא כפריחה מורמת על גבי העור, בצבע ורוד או אדום, המכוסה בקשקש בצבע לבן או כסוף.
  
 
תוארו מספר סוגים של פסוריאזיס:
 
תוארו מספר סוגים של פסוריאזיס:
*פסוריאזיס "רובדית" (מכונה גם פסוריאזיס וולגריס): הסוג הנפוץ ביותר של המחלה. רבדים (פריחה מורמת) אדומים המופיעים בעיקר על הקרקפת, מרפקים, ברכיים, בטן וגב
+
*פסוריאזיס "רובדית" (מכונה גם Psoriasis Vulgaris): הסוג הנפוץ ביותר של המחלה. רבדים (פריחה מורמת) אדומים המופיעים בעיקר על הקרקפת, מרפקים, ברכיים, בטן וגב
*פסוריאזיס טיפתית ("גוטטיבית"): הופעה של רבדים קטנים מאוד, דמויי טיפות, על גבי הבטן, הגב והגפיים. לעיתים קרובות קודמת להופעת הפריחה דלקת גרון הנגרמת מחיידק הסטרפטוקוק
+
*פסוריאזיס טיפתית (Guttate): הופעה של רבדים קטנים מאוד, דמויי טיפות, על גבי הבטן, הגב והגפיים. לעיתים קרובות קודמת להופעת הפריחה דלקת גרון הנגרמת מחיידק הסטרפטוקוק ([[Streptococcus]])
*פסוריאזיס מוגלתית ("פוסטולרית"): מצב שבו על גבי הפריחה האדומה מופיעות מעין שלפוחיות קטנות מלאות מוגלה. בחלק גדול מהמקרים תהיה מעורבות של כפות הידיים והרגליים, ולעיתים הפריחה מלווה בכאב. צורה זו של פסוריאזיס היא נדירה
+
*פסוריאזיס מוגלתית (Pustular): מצב שבו על גבי הפריחה האדומה מופיעות מעין שלפוחיות קטנות מלאות מוגלה. בחלק גדול מהמקרים תהיה מעורבות של כפות הידיים והרגליים, ולעיתים הפריחה מלווה בכאב. צורה זו של פסוריאזיס היא נדירה
*פסוריאזיס של הקפלים ("אינברסה"): הפריחה מופיעה באזורי קפלים בעור, כדוגמת בתי השחי, מפשעות, מתחת לשדיים או בטבור. הפריחה מתאפיינת בעור אדום בוהק, ולעיתים קרובות מלווה בכאב ורגישות במקום
+
*פסוריאזיס של הקפלים (Inverse): הפריחה מופיעה באזורי קפלים בעור, כדוגמת בתי השחי, מפשעות, מתחת לשדיים או בטבור. הפריחה מתאפיינת בעור אדום בוהק, ולעיתים קרובות מלווה בכאב ורגישות במקום
  
כמחצית מהחולים יסבלו גם ממעורבות של הציפורניים, שיכולה להתבטא בהופעה של שקערוריות קטנות על גבי הציפורן, היפרדות של הציפורן מהעור, התעבות של הציפורן או הופעת כתמים.
+
{{ש}}כמחצית מהחולים יסבלו גם ממעורבות של הציפורניים, שיכולה להתבטא בהופעה של שקערוריות קטנות על גבי הציפורן, היפרדות של הציפורן מהעור, התעבות של הציפורן או הופעת כתמים.
  
==האם פסוריאזיס היא מחלה של העור בלבד==
+
===מעורבות חוץ-עורית===
לא. חלק מהחולים (כ-10-20 אחוזים מהם), בעיקר החולים הקשים יותר, עלולים לסבול גם מ[[דלקת מפרקים פסוריאטית]], המתבטאת בנפיחות, כאב ונוקשות של מפרקים שונים, לרוב בשעות הבוקר. המחלה מערבת בעיקר את אצבעות הידיים והרגליים, הברכיים או הקרסוליים, ולעיתים מלווה ב[[כאבי גב]]. כאשר מצב זה אינו מטופל, בחלק מהמקרים עלול להיווצר נזק בלתי הפיך לאותם מפרקים.
+
חלק מהחולים (כ-20-10 אחוזים מהם), בעיקר החולים הקשים יותר, עלולים לסבול גם מ[[דלקת מפרקים פסוריאטית]] (Psoriatic arthritis), המתבטאת בנפיחות, כאב ונוקשות של מפרקים שונים, לרוב בשעות הבוקר. המחלה מערבת בעיקר את אצבעות הידיים והרגליים, הברכיים או הקרסוליים, ולעיתים מלווה ב[[כאבי גב]]. כאשר מצב זה אינו מטופל, בחלק מהמקרים עלול להיווצר נזק בלתי הפיך לאותם מפרקים.
  
 
פסוריאזיס קשורה לשכיחות גבוהה יותר של [[סוכרת]], [[עודף משקל]], [[חרדה]] ו[[דיכאון]]. כן נמצא כי מחלה בדרגות חומרה בינונית וקשה מגבירה את הסיכון ל[[מחלות לב]] ול[[שבץ]], וכי טיפול נכון במחלה מפחית את הסיכון ללקות במחלות אלו.
 
פסוריאזיס קשורה לשכיחות גבוהה יותר של [[סוכרת]], [[עודף משקל]], [[חרדה]] ו[[דיכאון]]. כן נמצא כי מחלה בדרגות חומרה בינונית וקשה מגבירה את הסיכון ל[[מחלות לב]] ול[[שבץ]], וכי טיפול נכון במחלה מפחית את הסיכון ללקות במחלות אלו.
  
==אבחון המחלה==
+
==אבחנה==
 
ברוב המקרים המחלה מאובחנת על ידי רופאי עור, על סמך המראה האופייני של הפריחה. אם יש מעורבות מפרקים, החולה עובר/ת גם בדיקה ראומטולוגית.
 
ברוב המקרים המחלה מאובחנת על ידי רופאי עור, על סמך המראה האופייני של הפריחה. אם יש מעורבות מפרקים, החולה עובר/ת גם בדיקה ראומטולוגית.
  
==ריפוי המחלה==
+
==טיפול==
לא ניתן לרפא פסוריאזיס, אך קיים מגוון רחב של טיפולים יעילים.
 
 
 
==טיפול בפסוריאזיס==
 
 
הטיפול בפסוריאזיס משתנה מאדם לאדם, ותלוי במספר רב של גורמים. בעת מתן הטיפול, נלקחים בחשבון חומרת המחלה, האזורים המעורבים, האם יש מעורבות של מפרקים, מחלות הרקע של המטופל/ת והתרופות הנוספות אותן הוא/היא נוטל/ת, ורצונותיו/ה של המטופל/ת.
 
הטיפול בפסוריאזיס משתנה מאדם לאדם, ותלוי במספר רב של גורמים. בעת מתן הטיפול, נלקחים בחשבון חומרת המחלה, האזורים המעורבים, האם יש מעורבות של מפרקים, מחלות הרקע של המטופל/ת והתרופות הנוספות אותן הוא/היא נוטל/ת, ורצונותיו/ה של המטופל/ת.
*'''טיפולים מקומיים:''' רוב חולי הפסוריאזיס סובלים ממחלה קלה בלבד, ויכולים להסתפק בטיפול מקומי, על ידי שימוש בקרמים, משחות או ג'לים. טיפולים אלה מבוססים בדרך כלל על [[סטרואידים]], המקטינים את הפעילות הדלקתית המוגברת. לעיתים נעשה שימוש בנגזרות של [[ויטמין D]] ובתכשירים על בסיס זפת. להורדת הקשקשים נעשה שימוש בתכשירים המכילים [[חומצה סליצילית]], [[חומצה אורית]] ו[[חומצה לקטית]]. שימון תמידי של העור יכול לעזור למנוע את הופעת הקשקש
+
*'''טיפולים מקומיים:''' רוב חולי הפסוריאזיס סובלים ממחלה קלה בלבד, ויכולים להסתפק בטיפול מקומי, על ידי שימוש בקרמים, משחות או ג'לים. טיפולים אלה מבוססים בדרך כלל על [[סטרואידים]], המקטינים את הפעילות הדלקתית המוגברת. לעיתים נעשה שימוש בנגזרות של [[ויטמין D]] ובתכשירים על בסיס זפת. להורדת הקשקשים נעשה שימוש בתכשירים המכילים [[חומצה סליצילית]] (Salicylic acid), [[חומצה אורית]] (Uric acid) ו[[חומצה לקטית]] (Lactic acid). שימון תמידי של העור יכול לעזור למנוע את הופעת הקשקש
*'''פוטותרפיה''': [[פוטותרפיה]] הוא טיפול המבוסס על אור אולטרה-סגול. טיפול זה שמור בדרך כלל למקרים הקשים יותר של מחלת הפסוריאזיס, ונחשב לטיפול בטוח מאוד, ואף ניתן להשתמש בו בזמן [[היריון]]. לצורך טיפול זה יש לפנות ליחידות פוטותרפיה ייעודיות, כשקורס טיפולי נמשך בדרך כלל כחודשיים-שלושה, שבמהלכו מטופלים פעמיים-שלוש פעמים בשבוע. שיזוף בים המלח יכול לעזור גם הוא, אם כי יש להקפיד על שהייה נכונה ומוגבלת בשמש על מנת להימנע מסיבוכים, כגון כוויות שמש
+
*'''פוטותרפיה''': [[פוטותרפיה]] (Phototherapy) הוא טיפול המבוסס על אור אולטרה-סגול (UltraViolet ,UV). טיפול זה שמור בדרך כלל למקרים הקשים יותר של מחלת הפסוריאזיס, ונחשב לטיפול בטוח מאוד, ואף ניתן להשתמש בו בזמן [[היריון]]. לצורך טיפול זה יש לפנות ליחידות פוטותרפיה ייעודיות, כשקורס טיפולי נמשך בדרך כלל כחודשיים-שלושה, שבמהלכו מטופלים פעמיים-שלוש פעמים בשבוע. שיזוף בים המלח יכול לעזור גם הוא, אם כי יש להקפיד על שהייה נכונה ומוגבלת בשמש על מנת להימנע מסיבוכים, כגון כוויות שמש
 
*'''טיפול פומי בכדורים''':
 
*'''טיפול פומי בכדורים''':
 
:*נגזרת של [[ויטמין A]]: מפחיתה את התחלקות התאים. אינה מיועדת לנשים בגיל הפריון בשל חשש לפגיעה בעובר עד 3 שנים לאחר הפסקת התרופה
 
:*נגזרת של [[ויטמין A]]: מפחיתה את התחלקות התאים. אינה מיועדת לנשים בגיל הפריון בשל חשש לפגיעה בעובר עד 3 שנים לאחר הפסקת התרופה
 
:*תרופות שמטרתן דיכוי מערכת החיסון שפעילה ביתר במחלה
 
:*תרופות שמטרתן דיכוי מערכת החיסון שפעילה ביתר במחלה
:*תרופה המעכבת אנזים הנקרא פוספודיאסטרז 4, ובכך מקטינה את הפעילות המוגברת של תאי מערכת החיסון בעור
+
:*תרופה המעכבת אנזים הנקרא [[Phosphodiesterase 4]], ובכך מקטינה את הפעילות המוגברת של תאי מערכת החיסון בעור
 
*'''זריקות:'''
 
*'''זריקות:'''
 
:טיפולים חדשים יחסית, שנחשבים לטיפולים יעילים מאוד מכיוון שהם מכוונים ספציפית למסלולים הדלקתיים הפעילים ביתר בפסוריאזיס. טיפולים אלה, המכונים טיפולים ביולוגיים, ניתנים בזריקות תוך-וורידיות או תת-עוריות.
 
:טיפולים חדשים יחסית, שנחשבים לטיפולים יעילים מאוד מכיוון שהם מכוונים ספציפית למסלולים הדלקתיים הפעילים ביתר בפסוריאזיס. טיפולים אלה, המכונים טיפולים ביולוגיים, ניתנים בזריקות תוך-וורידיות או תת-עוריות.
:*[[נוגדי TNF]]: ניתנים בזריקות תת-עוריות או תוך-וורידיות
+
:*[[נוגדי TNFα|נוגדי TNF]]{{כ}} (Tumor Necrosis Factor): ניתנים בזריקות תת-עוריות או תוך-וורידיות
:*נוגד [[IL-12]]/23: ניתן בזריקות תת-עוריות
+
:*נוגד [[IL-12]]/[[IL-23|23]]{{כ}} (InterLeukin): ניתן בזריקות תת-עוריות
 
:*נוגדי [[IL-17]]: ניתנים בזריקות תת-עוריות
 
:*נוגדי [[IL-17]]: ניתנים בזריקות תת-עוריות
:*נוגדי [[IL-23]]: ניתנים בזריקות תת-עוריות
+
:*נוגדי IL-23: ניתנים בזריקות תת-עוריות
 
:הזריקות הביולוגיות ניתנות בתדירות משתנה בהתאם לסוג הטיפול.
 
:הזריקות הביולוגיות ניתנות בתדירות משתנה בהתאם לסוג הטיפול.
 
:הטיפולים החדשים יותר, נוגדי IL-17 ונוגדי IL-23, נחשבים לטיפולים יעילים יותר ובטוחים יותר מבין כלל התרופות הביולוגיות, בזכות מנגנון הפעולה הסלקטיבי שלהם.
 
:הטיפולים החדשים יותר, נוגדי IL-17 ונוגדי IL-23, נחשבים לטיפולים יעילים יותר ובטוחים יותר מבין כלל התרופות הביולוגיות, בזכות מנגנון הפעולה הסלקטיבי שלהם.
 
:טפולים סיסטמיים בכדורים או בזריקות דורשים מעקב וטיפול על ידי רופאי עור, ושמורים למקרים הקשים יותר של המחלה, או לחולים שלא הגיבו לטיפולים קודמים כגון טיפולים מקומיים או פוטותרפיה.
 
:טפולים סיסטמיים בכדורים או בזריקות דורשים מעקב וטיפול על ידי רופאי עור, ושמורים למקרים הקשים יותר של המחלה, או לחולים שלא הגיבו לטיפולים קודמים כגון טיפולים מקומיים או פוטותרפיה.
 
+
'''טיפול מיטבי ושינוי אורחות חיים:'''
==מה אני יכול/ה לעשות על מנת לעזור==
+
*ישנה חשיבות גדולה בהקפדה על ההנחיות הרפואיות ועל נטילת התרופות באופן מסודר
*חשוב מאוד להקפיד על ההנחיות הרפואיות ועל נטילת התרופות באופן מסודר
 
 
*שמירה על אורח חיים בריא: תזונה מאוזנת, פעילות גופנית וירידה במשקל
 
*שמירה על אורח חיים בריא: תזונה מאוזנת, פעילות גופנית וירידה במשקל
 
*הפסקת עישון ולהימנע מצריכת אלכוהול מופרזת
 
*הפסקת עישון ולהימנע מצריכת אלכוהול מופרזת
 
*ביקורים עיתיים אצל רופא/ת המשפחה למעקב אחר בדיקות דם, לחץ דם ומשקל
 
*ביקורים עיתיים אצל רופא/ת המשפחה למעקב אחר בדיקות דם, לחץ דם ומשקל
 
*ביקורים עיתיים אצל רופא/ת העור. למד/י על טיפולים חדשים הצפויים להיכנס בקרוב לשימוש והתעדכן/י במידע ממחקר עכשווי על המחלה
 
*ביקורים עיתיים אצל רופא/ת העור. למד/י על טיפולים חדשים הצפויים להיכנס בקרוב לשימוש והתעדכן/י במידע ממחקר עכשווי על המחלה
 +
 +
==פרוגנוזה==
 +
לא ניתן לרפא פסוריאזיס, אך קיים מגוון רחב של טיפולים יעילים.
  
 
==ביבליוגרפיה==
 
==ביבליוגרפיה==

גרסה מ־19:17, 16 בפברואר 2023


מחלת הפסוריאזיס ודרכי הטיפול בה - מאז ועד היום
'
פסוריאזיס - ספחת.jpg
ICD-10 Chapter L 40.
ICD-9 696
יוצר הערך פרופסור יובל רמות
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםפסוריאזיס

מחלת הפסוריאזיס

פסוריאזיס (או "ספחת" בעברית) היא מחלה דלקתית של העור. המחלה שכיחה, ופוגעת בכ-2 אחוזים מהאוכלוסייה, כאשר גברים ונשים סובלים מהמחלה באופן שווה. פסוריאזיס היא מחלה כרונית, כלומר מחלה שמלווה את החולה לכל אורך החיים, אך היא מתאפיינת בתקופות של החמרות והטבות לסירוגין. ניתן ללקות בפסוריאזיס בכל גיל, אך ברוב המקרים המחלה מופיעה בסביבות גיל 20–30 ובשכיחות קטנה יותר בסביבות גיל 50–60.

אטיולוגיה

פסוריאזיס מתאפיינת בפעילות מוגברת של מערכת החיסון בעור, הגורמת לדלקת המובילה לכך שתאי העור מתחלקים במהירות גבוהה מהרגיל. תאי העור החדשים הנוצרים במהירות גבוהה מצטברים על גבי העור, דבר המתבטא בהופעה של קשקשים באזורים המעורבים.

התפרצות הפסוריאזיס נובעת מנטייה גנטית להתפתחות המחלה, ובחלק גדול מהמקרים, ישנם בני משפחה נוספים הסובלים מהמחלה (70-30 אחוזים מהחולים). אופן התורשה של המחלה הוא מורכב, ולא כל בני המשפחה יסבלו מהמחלה. בממוצע, הסיכוי לילד חולה הוא 16 אחוזים אם אחד ההורים סובל מהמחלה, וכ-50 אחוזים אם שני ההורים סובלים. בנוסף לנטייה הגנטית, פסוריאזיס מושפעת גם מגורמים סביבתיים.

פסוריאזיס אינה מדבקת. לא ניתן ללקות בפסוריאזיס במגע עם חולה, בקיום יחסי מין או משחיה באותה בריכה עם חולה פסוריאזיס.

גורמים העלולים לגרום להתלקחות פסוריאזיס

קליניקה

מעורבות עורית

פסוריאזיס יכולה להתבטא על גבי העור באופנים שונים ומגוונים ובדרגות חומרה שונות. בחלק מהחולים תהיה מעורבות קלה מאוד ובחלק מהם תהיה מעורבות נרחבת. ברב המקרים המחלה תתבטא כפריחה מורמת על גבי העור, בצבע ורוד או אדום, המכוסה בקשקש בצבע לבן או כסוף.

תוארו מספר סוגים של פסוריאזיס:

  • פסוריאזיס "רובדית" (מכונה גם Psoriasis Vulgaris): הסוג הנפוץ ביותר של המחלה. רבדים (פריחה מורמת) אדומים המופיעים בעיקר על הקרקפת, מרפקים, ברכיים, בטן וגב
  • פסוריאזיס טיפתית (Guttate): הופעה של רבדים קטנים מאוד, דמויי טיפות, על גבי הבטן, הגב והגפיים. לעיתים קרובות קודמת להופעת הפריחה דלקת גרון הנגרמת מחיידק הסטרפטוקוק (Streptococcus)
  • פסוריאזיס מוגלתית (Pustular): מצב שבו על גבי הפריחה האדומה מופיעות מעין שלפוחיות קטנות מלאות מוגלה. בחלק גדול מהמקרים תהיה מעורבות של כפות הידיים והרגליים, ולעיתים הפריחה מלווה בכאב. צורה זו של פסוריאזיס היא נדירה
  • פסוריאזיס של הקפלים (Inverse): הפריחה מופיעה באזורי קפלים בעור, כדוגמת בתי השחי, מפשעות, מתחת לשדיים או בטבור. הפריחה מתאפיינת בעור אדום בוהק, ולעיתים קרובות מלווה בכאב ורגישות במקום


כמחצית מהחולים יסבלו גם ממעורבות של הציפורניים, שיכולה להתבטא בהופעה של שקערוריות קטנות על גבי הציפורן, היפרדות של הציפורן מהעור, התעבות של הציפורן או הופעת כתמים.

מעורבות חוץ-עורית

חלק מהחולים (כ-20-10 אחוזים מהם), בעיקר החולים הקשים יותר, עלולים לסבול גם מדלקת מפרקים פסוריאטית (Psoriatic arthritis), המתבטאת בנפיחות, כאב ונוקשות של מפרקים שונים, לרוב בשעות הבוקר. המחלה מערבת בעיקר את אצבעות הידיים והרגליים, הברכיים או הקרסוליים, ולעיתים מלווה בכאבי גב. כאשר מצב זה אינו מטופל, בחלק מהמקרים עלול להיווצר נזק בלתי הפיך לאותם מפרקים.

פסוריאזיס קשורה לשכיחות גבוהה יותר של סוכרת, עודף משקל, חרדה ודיכאון. כן נמצא כי מחלה בדרגות חומרה בינונית וקשה מגבירה את הסיכון למחלות לב ולשבץ, וכי טיפול נכון במחלה מפחית את הסיכון ללקות במחלות אלו.

אבחנה

ברוב המקרים המחלה מאובחנת על ידי רופאי עור, על סמך המראה האופייני של הפריחה. אם יש מעורבות מפרקים, החולה עובר/ת גם בדיקה ראומטולוגית.

טיפול

הטיפול בפסוריאזיס משתנה מאדם לאדם, ותלוי במספר רב של גורמים. בעת מתן הטיפול, נלקחים בחשבון חומרת המחלה, האזורים המעורבים, האם יש מעורבות של מפרקים, מחלות הרקע של המטופל/ת והתרופות הנוספות אותן הוא/היא נוטל/ת, ורצונותיו/ה של המטופל/ת.

  • טיפולים מקומיים: רוב חולי הפסוריאזיס סובלים ממחלה קלה בלבד, ויכולים להסתפק בטיפול מקומי, על ידי שימוש בקרמים, משחות או ג'לים. טיפולים אלה מבוססים בדרך כלל על סטרואידים, המקטינים את הפעילות הדלקתית המוגברת. לעיתים נעשה שימוש בנגזרות של ויטמין D ובתכשירים על בסיס זפת. להורדת הקשקשים נעשה שימוש בתכשירים המכילים חומצה סליצילית (Salicylic acid), חומצה אורית (Uric acid) וחומצה לקטית (Lactic acid). שימון תמידי של העור יכול לעזור למנוע את הופעת הקשקש
  • פוטותרפיה: פוטותרפיה (Phototherapy) הוא טיפול המבוסס על אור אולטרה-סגול (UltraViolet ,UV). טיפול זה שמור בדרך כלל למקרים הקשים יותר של מחלת הפסוריאזיס, ונחשב לטיפול בטוח מאוד, ואף ניתן להשתמש בו בזמן היריון. לצורך טיפול זה יש לפנות ליחידות פוטותרפיה ייעודיות, כשקורס טיפולי נמשך בדרך כלל כחודשיים-שלושה, שבמהלכו מטופלים פעמיים-שלוש פעמים בשבוע. שיזוף בים המלח יכול לעזור גם הוא, אם כי יש להקפיד על שהייה נכונה ומוגבלת בשמש על מנת להימנע מסיבוכים, כגון כוויות שמש
  • טיפול פומי בכדורים:
  • נגזרת של ויטמין A: מפחיתה את התחלקות התאים. אינה מיועדת לנשים בגיל הפריון בשל חשש לפגיעה בעובר עד 3 שנים לאחר הפסקת התרופה
  • תרופות שמטרתן דיכוי מערכת החיסון שפעילה ביתר במחלה
  • תרופה המעכבת אנזים הנקרא Phosphodiesterase 4, ובכך מקטינה את הפעילות המוגברת של תאי מערכת החיסון בעור
  • זריקות:
טיפולים חדשים יחסית, שנחשבים לטיפולים יעילים מאוד מכיוון שהם מכוונים ספציפית למסלולים הדלקתיים הפעילים ביתר בפסוריאזיס. טיפולים אלה, המכונים טיפולים ביולוגיים, ניתנים בזריקות תוך-וורידיות או תת-עוריות.
  • נוגדי TNF‏ (Tumor Necrosis Factor): ניתנים בזריקות תת-עוריות או תוך-וורידיות
  • נוגד IL-12/23‏ (InterLeukin): ניתן בזריקות תת-עוריות
  • נוגדי IL-17: ניתנים בזריקות תת-עוריות
  • נוגדי IL-23: ניתנים בזריקות תת-עוריות
הזריקות הביולוגיות ניתנות בתדירות משתנה בהתאם לסוג הטיפול.
הטיפולים החדשים יותר, נוגדי IL-17 ונוגדי IL-23, נחשבים לטיפולים יעילים יותר ובטוחים יותר מבין כלל התרופות הביולוגיות, בזכות מנגנון הפעולה הסלקטיבי שלהם.
טפולים סיסטמיים בכדורים או בזריקות דורשים מעקב וטיפול על ידי רופאי עור, ושמורים למקרים הקשים יותר של המחלה, או לחולים שלא הגיבו לטיפולים קודמים כגון טיפולים מקומיים או פוטותרפיה.

טיפול מיטבי ושינוי אורחות חיים:

  • ישנה חשיבות גדולה בהקפדה על ההנחיות הרפואיות ועל נטילת התרופות באופן מסודר
  • שמירה על אורח חיים בריא: תזונה מאוזנת, פעילות גופנית וירידה במשקל
  • הפסקת עישון ולהימנע מצריכת אלכוהול מופרזת
  • ביקורים עיתיים אצל רופא/ת המשפחה למעקב אחר בדיקות דם, לחץ דם ומשקל
  • ביקורים עיתיים אצל רופא/ת העור. למד/י על טיפולים חדשים הצפויים להיכנס בקרוב לשימוש והתעדכן/י במידע ממחקר עכשווי על המחלה

פרוגנוזה

לא ניתן לרפא פסוריאזיס, אך קיים מגוון רחב של טיפולים יעילים.

ביבליוגרפיה

  1. von Csiky-Sessoms and Lebwohl, What's new in psoriasis. Dermatol Clin. 2019 Apr;37(2):129-136.
  2. Mason et al., Persistence and effectiveness of non-biologic systemic therapies for moderate-severe psoriasis in adults: a systematic review. Br J Dermatol. 2019 Jan 10. doi: 10.1111/bjd.17625
  3. Kaushik and Lebwohl. Psoriasis: Which therapy for which patient: psoriasis comorbidities and preferred systemic agents. J Am Acad Dermatol. 2019 Jan;80(1):27-40



המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' יובל רמות, מומחה עור ומין - מנהל מרפאת פסוריאזיס, מחלקת עור - בית חולים הדסה עין כרם




המידע מוגש כשירות לציבור על ידי חברת יאנסן ואינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי. המידע נכון לתאריך מאי 2022, אישור EM-97517