כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "מיגור האיידס בישראל עד 2030 - נייר עמדה - AIDS eradication in israel until 2030"
(←רקע) |
(←רקע) |
||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
PrEP) Pre-Exposure Prophylaxis) - שימוש בתכשיר המכיל שילוב תרופות שהוכח כיעיל בהפחתת הסיכון להידבקות ב-HIV בשיעורים של מעל ל-90%. תכשירים חדשים, כגון Cabotegravir{{כ}}{{הערה|שם=הערה10}}, אף הוכחו כיעילים יותר מהטיפול הפומי הקיים. התכשירים מיועדים למניעת הדבקה באנשים החשופים פוטנציאלית לנגיף (גברים המקיימים יחסי מין עם גברים ללא שימוש בקונדום, בני/ות זוג של נשאים המסרבים טיפול, אנשים העוסקים בזנות, משתמשים בסמים בהזרקה){{הערה|שם=הערה11|}}{{הערה|שם=הערה12|}}{{הערה|שם=הערה13|}}{{הערה|שם=הערה14|}}{{הערה|שם=הערה15|}}{{הערה|שם=הערה16|}}. | PrEP) Pre-Exposure Prophylaxis) - שימוש בתכשיר המכיל שילוב תרופות שהוכח כיעיל בהפחתת הסיכון להידבקות ב-HIV בשיעורים של מעל ל-90%. תכשירים חדשים, כגון Cabotegravir{{כ}}{{הערה|שם=הערה10}}, אף הוכחו כיעילים יותר מהטיפול הפומי הקיים. התכשירים מיועדים למניעת הדבקה באנשים החשופים פוטנציאלית לנגיף (גברים המקיימים יחסי מין עם גברים ללא שימוש בקונדום, בני/ות זוג של נשאים המסרבים טיפול, אנשים העוסקים בזנות, משתמשים בסמים בהזרקה){{הערה|שם=הערה11|}}{{הערה|שם=הערה12|}}{{הערה|שם=הערה13|}}{{הערה|שם=הערה14|}}{{הערה|שם=הערה15|}}{{הערה|שם=הערה16|}}. | ||
| − | PEP) Post-Exposure Prophylaxis) - שימוש בתכשירים אנטי-רטרו ויראליים למניעת הדבקה לאחר חשיפה במידה וניתנים תוך 72 שעות לאחר החשיפה | + | PEP) Post-Exposure Prophylaxis) - שימוש בתכשירים אנטי-רטרו ויראליים למניעת הדבקה לאחר חשיפה במידה וניתנים תוך 72 שעות לאחר החשיפה{{הערה|שם=הערה16}}{{הערה|שם=הערה17|}}{{הערה|שם=הערה18|}}{{הערה|שם=הערה19|}}. |
| − | בנוסף, קיימות אסטרטגיות מניעה בהתאם לדרכי ההעברה - שימוש בקונדומים | + | בנוסף, קיימות אסטרטגיות מניעה בהתאם לדרכי ההעברה - שימוש בקונדומים (למניעה העברה ביחסי מין){{הערה|שם=הערה20|}}{{הערה|שם=הערה21|}}, שימוש במחטים חד פעמיות וסקירת מוצרי דם (למניעת העברה עקב חשיפה לדם נגוע). מלבד מניעה ראשונית, נעשים מאמצים לזהות את הנגיף בשלב מוקדם, בד"כ ע"י עידוד בדיקות בקרב אוכלוסיות בסיכון ובסקירת נשים הרות בכדי למנוע העברה אנכית{{הערה|שם=הערה5}}{{הערה|שם=הערה6}}{{הערה|שם=הערה7}}{{הערה|שם=הערה8}}{{הערה|שם=הערה9}} {הערה|שם=הערה22|}}{{הערה|שם=הערה23|}}{{הערה|שם=הערה24|}}. |
מבחינה רפואית, ניכר שיפור והתקדמות של הטיפול הרפואי המוצע לאנשים החיים עם הנגיף, כתוצאה מכך, תוחלת החיים של נשאים מטופלים מתקרבת לממוצע באוכלוסייה הכללית. בנוסף לעלייה באורך החיים, הטיפולים התרופתיים המוצעים והעתידיים מאפשרים לנשאים החיים עם הנגיף איכות חיים טובה לאורך זמן והגנה על הבאים איתם במגע מיני לא מוגן. עם זאת, למרות הטיפול הרפואי המתקדם והכיסוי הביטוחי הקיים בישראל, נראה כי הירידה בשיעורי הנשאות מתונה ולא עולה בקנה אחד עם האפשרויות הטיפוליות והחינוכיות הקיימות בישראל ובעולם )2(. מגמה זו נובעת מהיעדר תוכנית לאומית סדורה למיגור והעלאת מודעות ל - 25) HIV(. יש לשפר את ההנגשה ל-PrEP וכן, את ההכשרה לרופאים הרושמים את הטיפול. יש לשפר את תהליך מתן הטיפול המונע לאחר חשיפה )PEP(, שנכון להיום ניתן רק במרכזי האיידס בבתי החולים. חלק מהאוכלוסייה שנמצאת בסיכון להדבקה ב-HIV לא נבדק או ממעט להיבדק. גורמי רפואה מדווחים על מקרים של אבחון מאוחר, במקרים לא מעטים, כאשר מתפתחת מחלה וזאת עקב חוסר מודעות ציבורית, מיעוט הפניות לבדיקה על ידי רופאים )25-26(. בלי בקשה ישירה מהמטופל, רופאים רבים לא יכללו את הבדיקה בבירור עבור מטופל שלא נמצא בקבוצת סיכון. לבסוף, מהגרים חסרי מעמד מוגבלים בנגישות מוגבלת לטיפול. מעבר לחשש להחמרת המצב הבריאותי של החולים הלא מטופלים, הם עלולים להביא להדבקה חדשה בקרב אחרים. המידע על נשאות, אבחון וטיפול ב-HIV בישראל מוגבל רק לפרטי מידע מסוימים, הרחבת הנגישות למידע דמוגרפי על הנשאים יכולה לאפשר עבודה ממוקדת ויעילה יותר למיגור. על כן, ניתן להצביע על פערים בתחום התכנון הלאומי וכן המודעות והחינוך בציבור הכללי, בקבוצת הסיכון ובציבור הרפואי )25()27,28(. | מבחינה רפואית, ניכר שיפור והתקדמות של הטיפול הרפואי המוצע לאנשים החיים עם הנגיף, כתוצאה מכך, תוחלת החיים של נשאים מטופלים מתקרבת לממוצע באוכלוסייה הכללית. בנוסף לעלייה באורך החיים, הטיפולים התרופתיים המוצעים והעתידיים מאפשרים לנשאים החיים עם הנגיף איכות חיים טובה לאורך זמן והגנה על הבאים איתם במגע מיני לא מוגן. עם זאת, למרות הטיפול הרפואי המתקדם והכיסוי הביטוחי הקיים בישראל, נראה כי הירידה בשיעורי הנשאות מתונה ולא עולה בקנה אחד עם האפשרויות הטיפוליות והחינוכיות הקיימות בישראל ובעולם )2(. מגמה זו נובעת מהיעדר תוכנית לאומית סדורה למיגור והעלאת מודעות ל - 25) HIV(. יש לשפר את ההנגשה ל-PrEP וכן, את ההכשרה לרופאים הרושמים את הטיפול. יש לשפר את תהליך מתן הטיפול המונע לאחר חשיפה )PEP(, שנכון להיום ניתן רק במרכזי האיידס בבתי החולים. חלק מהאוכלוסייה שנמצאת בסיכון להדבקה ב-HIV לא נבדק או ממעט להיבדק. גורמי רפואה מדווחים על מקרים של אבחון מאוחר, במקרים לא מעטים, כאשר מתפתחת מחלה וזאת עקב חוסר מודעות ציבורית, מיעוט הפניות לבדיקה על ידי רופאים )25-26(. בלי בקשה ישירה מהמטופל, רופאים רבים לא יכללו את הבדיקה בבירור עבור מטופל שלא נמצא בקבוצת סיכון. לבסוף, מהגרים חסרי מעמד מוגבלים בנגישות מוגבלת לטיפול. מעבר לחשש להחמרת המצב הבריאותי של החולים הלא מטופלים, הם עלולים להביא להדבקה חדשה בקרב אחרים. המידע על נשאות, אבחון וטיפול ב-HIV בישראל מוגבל רק לפרטי מידע מסוימים, הרחבת הנגישות למידע דמוגרפי על הנשאים יכולה לאפשר עבודה ממוקדת ויעילה יותר למיגור. על כן, ניתן להצביע על פערים בתחום התכנון הלאומי וכן המודעות והחינוך בציבור הכללי, בקבוצת הסיכון ובציבור הרפואי )25()27,28(. | ||
גרסה מ־05:28, 24 באפריל 2023
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
 | |
|---|---|
| מיגור האיידס בישראל עד 2030 | |
| האיגוד המפרסם |
|
| קישור | באתר הר"י |
| תאריך פרסום | מרץ 2023 |
| יוצר הערך | ראו הוכן על ידי |
| ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים. | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – איידס
מיגור איידס בישראל עד שנת 2030 - ראשי פרקים
מטרת מסמך זה להציע קווים כללים לתוכנית מיגור איידס בישראל 2030, ברוח הסטנדרטים הבינלאומיים ובהתאם לתשתית מערכת הבריאות הישראלית.
המסמך מבוסס על מדיניות ה-"95-95-95", על פיה 95% מהנשאים יאובחנו, 95% מהמאובחנים יקבלו טיפול מתאים לאורך זמן ו-95% מהנשאים המטופלים יגיעו לרמת עומס נגיפי בלתי בלתי מדיד בדם (Undetectabl)[1] מטרת מסמך זה להתוות אסטרטגיה כללית למעבר מהכלת הנגיף למיגורו.
ראשית יוצג רקע כללי, ולאחריו הרחבה על מטרות התכנית, הפערים הקיימים בישראל, וכן על טיפול באוכלוסיות מיוחדות. לבסוף, יוצגו מסקנותינו.
השותפים לתוכנית יכללו את איגוד רופאי בריאות הציבור, החברה הישראלית לכשל חיסוני נרכש, החברה הישראלית לרפואה להט"בית, הועד למלחמה באיידס.
הגופים הבאים השתתפו בניסוח התוכנית וחיבור המסמך:
- איגוד רופאי בריאות הציבור
- החברה הישראלית לכשל חיסוני נרכש - איידס
איידס בישראל 2022
רקע
בהינתן היענות סדירה לטיפול באופן קבוע לאורך חיי המטופל, זיהום ב-HIV הפך להיות מחלה כרונית והאנשים החיים עם הנגיף זוכים לתוחלת חיים כמעט זהה לאוכלוסייה הכללית. הטיפול הקיים כיום לנשאי HIV יעיל ביותר, מיוחסות לו תופעות לוואי מעטות, והוא מביא למצב שבו העומס הנגיפי בדם אינו מדיד (מצב המוגדר undetectable); במצב זה, הנשא המטופל באופן רציף וקפדני אינו יכול להעביר את הנגיף ביחסי מין לא מוגנים[2][3][4][5][6][7][8][9]. בנוסף, מוצעים טיפולים מונעים יעילים ביותר במקרה של חשיפה לנגיף או לפניה:
PrEP) Pre-Exposure Prophylaxis) - שימוש בתכשיר המכיל שילוב תרופות שהוכח כיעיל בהפחתת הסיכון להידבקות ב-HIV בשיעורים של מעל ל-90%. תכשירים חדשים, כגון Cabotegravir[9], אף הוכחו כיעילים יותר מהטיפול הפומי הקיים. התכשירים מיועדים למניעת הדבקה באנשים החשופים פוטנציאלית לנגיף (גברים המקיימים יחסי מין עם גברים ללא שימוש בקונדום, בני/ות זוג של נשאים המסרבים טיפול, אנשים העוסקים בזנות, משתמשים בסמים בהזרקה)[10][11][12][13][14][15].
PEP) Post-Exposure Prophylaxis) - שימוש בתכשירים אנטי-רטרו ויראליים למניעת הדבקה לאחר חשיפה במידה וניתנים תוך 72 שעות לאחר החשיפה[15][16][17][18]. בנוסף, קיימות אסטרטגיות מניעה בהתאם לדרכי ההעברה - שימוש בקונדומים (למניעה העברה ביחסי מין)[19][20], שימוש במחטים חד פעמיות וסקירת מוצרי דם (למניעת העברה עקב חשיפה לדם נגוע). מלבד מניעה ראשונית, נעשים מאמצים לזהות את הנגיף בשלב מוקדם, בד"כ ע"י עידוד בדיקות בקרב אוכלוסיות בסיכון ובסקירת נשים הרות בכדי למנוע העברה אנכית[4][5][6][7][8] {הערה|שם=הערה22|}}[21][22].
מבחינה רפואית, ניכר שיפור והתקדמות של הטיפול הרפואי המוצע לאנשים החיים עם הנגיף, כתוצאה מכך, תוחלת החיים של נשאים מטופלים מתקרבת לממוצע באוכלוסייה הכללית. בנוסף לעלייה באורך החיים, הטיפולים התרופתיים המוצעים והעתידיים מאפשרים לנשאים החיים עם הנגיף איכות חיים טובה לאורך זמן והגנה על הבאים איתם במגע מיני לא מוגן. עם זאת, למרות הטיפול הרפואי המתקדם והכיסוי הביטוחי הקיים בישראל, נראה כי הירידה בשיעורי הנשאות מתונה ולא עולה בקנה אחד עם האפשרויות הטיפוליות והחינוכיות הקיימות בישראל ובעולם )2(. מגמה זו נובעת מהיעדר תוכנית לאומית סדורה למיגור והעלאת מודעות ל - 25) HIV(. יש לשפר את ההנגשה ל-PrEP וכן, את ההכשרה לרופאים הרושמים את הטיפול. יש לשפר את תהליך מתן הטיפול המונע לאחר חשיפה )PEP(, שנכון להיום ניתן רק במרכזי האיידס בבתי החולים. חלק מהאוכלוסייה שנמצאת בסיכון להדבקה ב-HIV לא נבדק או ממעט להיבדק. גורמי רפואה מדווחים על מקרים של אבחון מאוחר, במקרים לא מעטים, כאשר מתפתחת מחלה וזאת עקב חוסר מודעות ציבורית, מיעוט הפניות לבדיקה על ידי רופאים )25-26(. בלי בקשה ישירה מהמטופל, רופאים רבים לא יכללו את הבדיקה בבירור עבור מטופל שלא נמצא בקבוצת סיכון. לבסוף, מהגרים חסרי מעמד מוגבלים בנגישות מוגבלת לטיפול. מעבר לחשש להחמרת המצב הבריאותי של החולים הלא מטופלים, הם עלולים להביא להדבקה חדשה בקרב אחרים. המידע על נשאות, אבחון וטיפול ב-HIV בישראל מוגבל רק לפרטי מידע מסוימים, הרחבת הנגישות למידע דמוגרפי על הנשאים יכולה לאפשר עבודה ממוקדת ויעילה יותר למיגור. על כן, ניתן להצביע על פערים בתחום התכנון הלאומי וכן המודעות והחינוך בציבור הכללי, בקבוצת הסיכון ובציבור הרפואי )25()27,28(.
מטרות התוכנית
זיהוי 95% מהנשאים
טיפול ב 95% מהנשאים
הגעה לעומס ויראלי לא מדיד ב 95% מהנשאים המטופלים
פערים, אתגרים ויעדים בישראל
אוכלוסיות מיוחדות
טיפול בחסרי מעמד
טיפול בגברים המקיימים יחסי מין עם גברים
אנשים העוסקים בזנות
צעדים ליישום - מסקנות
נקודות מפתח
המלצות
הוכן על ידי
ד"ר דן טורנר ד"ר חן מוסקוביץ ד״ר הילה אלינב ד״ר שרון רייספלד ד״ר גל וגנר קולסקו ד״ר יאן מיסקין פרופסור גליה רהב פרופסור מרטין אליס פרופסור חגי לוין פרופסור נדב דוידוביץ פרופסור זהר מור מר עידן ברק
ביבליוגרפיה
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה1 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה3 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה4 - ↑ 4.0 4.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה5 - ↑ 5.0 5.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה6 - ↑ 6.0 6.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה7 - ↑ 7.0 7.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה8 - ↑ 8.0 8.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה9 - ↑ 9.0 9.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה10 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה11 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה12 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה13 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה14 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה15 - ↑ 15.0 15.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה16 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה17 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה18 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה19 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה20 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה21 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה23 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה24