כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "מיגור האיידס בישראל עד 2030 - נייר עמדה - AIDS eradication in israel until 2030"
| שורה 63: | שורה 63: | ||
===טיפול ב 95% מהנשאים=== | ===טיפול ב 95% מהנשאים=== | ||
| + | בעבר קווי הטיפול היו שמרניים והתייחסו גם לספירות תאי CD4 בהחלטה על התחלת טיפול. | ||
| + | |||
| + | נכון למועד כתיבת נייר זה, מקובל לטפל ולעקוב בכל שלבי המחלה, מוקדם ככל האפשר וקרוב ככל שניתן לרגע האבחנה{{הערה|שם=הערה6}}{{הערה|שם=הערה7}}. | ||
| + | |||
| + | Treatment as prevention - הטיפול האנטי- רטרו ויראלי (תכשיר נוגד נגיפי) הוכח ביעילותו למניעת הדבקה, וידוע כי נשא שהעומס הנגיפי בדמו הוא בלתי מדיד במשך חצי שנה, לא ידביק את השותפים ליחסי המין הבלתי מוגנים{{הערה|שם=הערה5}}{{הערה|שם=הערה6}}{{הערה|שם=הערה7}}{{הערה|שם=הערה8}}{{הערה|שם=הערה9}}. על מנת להבטיח שכל הנשאים יהיו מטופלים ותחת מעקב רפואי, יש לשפר את המנגנון ליצירת הקשר המוקדם עם כל מי שמאובחן כנשא או כחולה, על מנת למסור הודעה לגבי הנשאות, לאתר מגעים לא מוגנים ולהתחיל טיפול מוקדם, ככל האפשר, על מנת למנוע הדבקות נוספות. המעקב אחרי המטופלים מתבצע במרכזי האיידס על ידי צוותים מולטידיסיפלינאריים הכוללים רופאים/אות, אחים/אחיות, מגשרות תרבותיות לעדה האתיופית, עובדים/ות סוציאליות ופסיכיאטר/ית (האחרונים רק במיעוט מן המרכזים). על מנת לשפר את ההיענות לטיפול יש ליצור מנגנון פסיכו סוציאלי מותאם תרבותית לאוכלוסיות שונות (יוצאי מזרח אירופה, מגזר ערבי) בדומה למה שקיים לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה. בהתאם, יש צורך במעקב מגעים יעיל וסדור, בתוכנית מוגדרת. | ||
| + | |||
| + | הגישה לטיפולים מונעי הדבקה לפני חשיפה מוגבלת עקב בעיות הנגשת ההכשרה לרופאים המעוניינים לרשום את הטיפול, בעיקר בערי הפריפריה. טיפול מונע הדבקה אחרי חשיפה ניתן לקבל בבתי חולים בלבד, מה שגורם לתהליך מסורבל. יש להכשיר מרכזים בקהילה שיהיו אחראים על מתן הטיפול המונע לאחר חשיפה. | ||
| + | |||
===הגעה לעומס ויראלי לא מדיד ב 95% מהנשאים המטופלים=== | ===הגעה לעומס ויראלי לא מדיד ב 95% מהנשאים המטופלים=== | ||
==פערים, אתגרים ויעדים בישראל== | ==פערים, אתגרים ויעדים בישראל== | ||
גרסה מ־15:56, 24 באפריל 2023
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
 | |
|---|---|
| מיגור האיידס בישראל עד 2030 | |
| האיגוד המפרסם |
|
| קישור | באתר הר"י |
| תאריך פרסום | מרץ 2023 |
| יוצר הערך | ראו הוכן על ידי |
| ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים. | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – איידס
מיגור איידס בישראל עד שנת 2030 - ראשי פרקים
מטרת מסמך זה להציע קווים כללים לתוכנית מיגור איידס בישראל 2030, ברוח הסטנדרטים הבינלאומיים ובהתאם לתשתית מערכת הבריאות הישראלית.
המסמך מבוסס על מדיניות ה-"95-95-95", על פיה 95% מהנשאים יאובחנו, 95% מהמאובחנים יקבלו טיפול מתאים לאורך זמן ו-95% מהנשאים המטופלים יגיעו לרמת עומס נגיפי בלתי בלתי מדיד בדם (Undetectabl)[1] מטרת מסמך זה להתוות אסטרטגיה כללית למעבר מהכלת הנגיף למיגורו.
ראשית יוצג רקע כללי, ולאחריו הרחבה על מטרות התכנית, הפערים הקיימים בישראל, וכן על טיפול באוכלוסיות מיוחדות. לבסוף, יוצגו מסקנותינו.
השותפים לתוכנית יכללו את איגוד רופאי בריאות הציבור, החברה הישראלית לכשל חיסוני נרכש, החברה הישראלית לרפואה להט"בית, הועד למלחמה באיידס.
הגופים הבאים השתתפו בניסוח התוכנית וחיבור המסמך:
- איגוד רופאי בריאות הציבור
- החברה הישראלית לכשל חיסוני נרכש - איידס
איידס בישראל 2022
רקע
בהינתן היענות סדירה לטיפול באופן קבוע לאורך חיי המטופל, זיהום ב-HIV הפך להיות מחלה כרונית והאנשים החיים עם הנגיף זוכים לתוחלת חיים כמעט זהה לאוכלוסייה הכללית. הטיפול הקיים כיום לנשאי HIV יעיל ביותר, מיוחסות לו תופעות לוואי מעטות, והוא מביא למצב שבו העומס הנגיפי בדם אינו מדיד (מצב המוגדר undetectable); במצב זה, הנשא המטופל באופן רציף וקפדני אינו יכול להעביר את הנגיף ביחסי מין לא מוגנים[2][3][4][5][6][7][8][9]. בנוסף, מוצעים טיפולים מונעים יעילים ביותר במקרה של חשיפה לנגיף או לפניה:
PrEP) Pre-Exposure Prophylaxis) - שימוש בתכשיר המכיל שילוב תרופות שהוכח כיעיל בהפחתת הסיכון להידבקות ב-HIV בשיעורים של מעל ל-90%. תכשירים חדשים, כגון Cabotegravir[9], אף הוכחו כיעילים יותר מהטיפול הפומי הקיים. התכשירים מיועדים למניעת הדבקה באנשים החשופים פוטנציאלית לנגיף (גברים המקיימים יחסי מין עם גברים ללא שימוש בקונדום, בני/ות זוג של נשאים המסרבים טיפול, אנשים העוסקים בזנות, משתמשים בסמים בהזרקה)[10][11][12][13][14][15].
PEP) Post-Exposure Prophylaxis) - שימוש בתכשירים אנטי-רטרו ויראליים למניעת הדבקה לאחר חשיפה במידה וניתנים תוך 72 שעות לאחר החשיפה[15][16][17][18]. בנוסף, קיימות אסטרטגיות מניעה בהתאם לדרכי ההעברה - שימוש בקונדומים (למניעה העברה ביחסי מין)[19][20], שימוש במחטים חד פעמיות וסקירת מוצרי דם (למניעת העברה עקב חשיפה לדם נגוע). מלבד מניעה ראשונית, נעשים מאמצים לזהות את הנגיף בשלב מוקדם, בד"כ ע"י עידוד בדיקות בקרב אוכלוסיות בסיכון ובסקירת נשים הרות בכדי למנוע העברה אנכית[4][5][6][7][8] [21][22][23].
מבחינה רפואית, ניכר שיפור והתקדמות של הטיפול הרפואי המוצע לאנשים החיים עם הנגיף, כתוצאה מכך, תוחלת החיים של נשאים מטופלים מתקרבת לממוצע באוכלוסייה הכללית. בנוסף לעלייה באורך החיים, הטיפולים התרופתיים המוצעים והעתידיים מאפשרים לנשאים החיים עם הנגיף איכות חיים טובה לאורך זמן והגנה על הבאים איתם במגע מיני לא מוגן. עם זאת, למרות הטיפול הרפואי המתקדם והכיסוי הביטוחי הקיים בישראל, נראה כי הירידה בשיעורי הנשאות מתונה ולא עולה בקנה אחד עם האפשרויות הטיפוליות והחינוכיות הקיימות בישראל ובעולם[24]. מגמה זו נובעת מהיעדר תוכנית לאומית סדורה למיגור והעלאת מודעות ל-HIV[25]. יש לשפר את ההנגשה ל-PrEP וכן, את ההכשרה לרופאים הרושמים את הטיפול. יש לשפר את תהליך מתן הטיפול המונע לאחר חשיפה (PEP), שניתן רק במרכזי האיידס בבתי החולים. חלק מהאוכלוסייה שנמצאת בסיכון להדבקה ב-HIV לא נבדק או ממעט להיבדק. גורמי רפואה מדווחים על מקרים של אבחון מאוחר, במקרים לא מעטים, כאשר מתפתחת מחלה וזאת עקב חוסר מודעות ציבורית, מיעוט הפניות לבדיקה על ידי רופאים [25][26]. בלי בקשה ישירה מהמטופל, רופאים רבים לא יכללו את הבדיקה בבירור עבור מטופל שלא נמצא בקבוצת סיכון. לבסוף, מהגרים חסרי מעמד מוגבלים בנגישות מוגבלת לטיפול. מעבר לחשש להחמרת המצב הבריאותי של החולים הלא מטופלים, הם עלולים להביא להדבקה חדשה בקרב אחרים. המידע על נשאות, אבחון וטיפול ב-HIV בישראל מוגבל רק לפרטי מידע מסוימים, הרחבת הנגישות למידע דמוגרפי על הנשאים יכולה לאפשר עבודה ממוקדת ויעילה יותר למיגור. על כן, ניתן להצביע על פערים בתחום התכנון הלאומי וכן המודעות והחינוך בציבור הכללי, בקבוצת הסיכון ובציבור הרפואי[25][27][28].
מטרות התוכנית
זיהוי 95% מהנשאים
זיהוי מוקדם מאפשר לנשא לפנות לטיפול ואגב כך להקטין את העומס הנגיפי. כמו כן, הנשא המאובחן מודע לאפשרות שהוא עלול להעביר את הזיהום למגעים מיניים או לשותפים להזרקת סמים ומונחה לנקוט באמצעי זהירות מתאימים. לשם כך, יש צורך בשיפור הסיקור, והפנייה לטיפול מוקדם ככל האפשר.
קיימות שתי שיטות אבחון עיקריות: אבחנה בבדיקת דם משולבת של נוגדנים ואנטיגן מדור רביעי ואבחנה באמצעות בדיקות מהירות.
בארה"ב ההמלצה העדכנית היא לבדיקת HIV לפחות פעם אחת בחיים לכלל האוכלוסייה ללא תלות בגורמי סיכון, בין גיל 15-65, לנשים בהיריון בכל היריון, ובאנשים עם גורמי סיכון - אחת לשנה או אפילו יותר מזה[2][3][21][22][23][29][30]. ברוב מדינות אירופה סיקור נשים בהיריון הוא אוניברסלי ובנוסף, נעשה סיקור על פי קבוצות סיכון והנגשת הבדיקות לקהילה ולכלל האוכלוסייה. בשנת 2015 יצא נייר עמדה משותף של האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות, איגוד רופאי המשפחה, איגוד הניאונטולוגים, החברה לרפואת אם ועובר והאיגוד לרפואת נשים ומיילדות הממליץ על בדיקת HIV לכל אישה בתכנון או בתחילת כל היריון[31]. משרד הבריאות הוציא נוהל שממליץ להציע בדיקת HIV לכל אישה בהיריון[32].
בדיקות לגילוי הנגיף בישראל נעשות רק על ידי גורמים מאושרים לכך, ואין שימוש בערכות לגילוי עצמי. יתירה על כך, היעדר הנחייה סדורה ומודעות בקרב הציבור הרפואי מביאה למיעוט הפניות לבדיקות אבחון, כיוון שרופאים רבים נמנעים מהפנייה של מטופלים שלא שייכים לקבוצות הסיכון הקלאסיות. תת אבחון עלול להוביל לאבחנה מאוחרת, כאשר כבר מופיעים סימנים קליניים.
מטרתנו היא להגביר מצד אחד, ולמקד מצד שני, את מאמצי האבחון בישראל. מכיוון שאבחנות רבות מבוצעות במסגרות של קופת חולים בעוד הטיפול בנשאים מתבצע בבתי החולים נוצר פער בין האבחון לבין ההנגשה לטיפול. יש ליצור מנגנון המפשט את הקישור בין האבחנה למרפאת ה-HIV המטפלת. בנוסף, יש להגביר את מאמצי היישוג ולעודד נגישות בדיקות במסגרות שונות הנותנות מענה הולם לאוכלוסיות שונות[33].
טיפול ב 95% מהנשאים
בעבר קווי הטיפול היו שמרניים והתייחסו גם לספירות תאי CD4 בהחלטה על התחלת טיפול.
נכון למועד כתיבת נייר זה, מקובל לטפל ולעקוב בכל שלבי המחלה, מוקדם ככל האפשר וקרוב ככל שניתן לרגע האבחנה[5][6].
Treatment as prevention - הטיפול האנטי- רטרו ויראלי (תכשיר נוגד נגיפי) הוכח ביעילותו למניעת הדבקה, וידוע כי נשא שהעומס הנגיפי בדמו הוא בלתי מדיד במשך חצי שנה, לא ידביק את השותפים ליחסי המין הבלתי מוגנים[4][5][6][7][8]. על מנת להבטיח שכל הנשאים יהיו מטופלים ותחת מעקב רפואי, יש לשפר את המנגנון ליצירת הקשר המוקדם עם כל מי שמאובחן כנשא או כחולה, על מנת למסור הודעה לגבי הנשאות, לאתר מגעים לא מוגנים ולהתחיל טיפול מוקדם, ככל האפשר, על מנת למנוע הדבקות נוספות. המעקב אחרי המטופלים מתבצע במרכזי האיידס על ידי צוותים מולטידיסיפלינאריים הכוללים רופאים/אות, אחים/אחיות, מגשרות תרבותיות לעדה האתיופית, עובדים/ות סוציאליות ופסיכיאטר/ית (האחרונים רק במיעוט מן המרכזים). על מנת לשפר את ההיענות לטיפול יש ליצור מנגנון פסיכו סוציאלי מותאם תרבותית לאוכלוסיות שונות (יוצאי מזרח אירופה, מגזר ערבי) בדומה למה שקיים לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה. בהתאם, יש צורך במעקב מגעים יעיל וסדור, בתוכנית מוגדרת.
הגישה לטיפולים מונעי הדבקה לפני חשיפה מוגבלת עקב בעיות הנגשת ההכשרה לרופאים המעוניינים לרשום את הטיפול, בעיקר בערי הפריפריה. טיפול מונע הדבקה אחרי חשיפה ניתן לקבל בבתי חולים בלבד, מה שגורם לתהליך מסורבל. יש להכשיר מרכזים בקהילה שיהיו אחראים על מתן הטיפול המונע לאחר חשיפה.
הגעה לעומס ויראלי לא מדיד ב 95% מהנשאים המטופלים
פערים, אתגרים ויעדים בישראל
אוכלוסיות מיוחדות
טיפול בחסרי מעמד
טיפול בגברים המקיימים יחסי מין עם גברים
אנשים העוסקים בזנות
צעדים ליישום - מסקנות
נקודות מפתח
המלצות
הוכן על ידי
ד"ר דן טורנר ד"ר חן מוסקוביץ ד״ר הילה אלינב ד״ר שרון רייספלד ד״ר גל וגנר קולסקו ד״ר יאן מיסקין פרופסור גליה רהב פרופסור מרטין אליס פרופסור חגי לוין פרופסור נדב דוידוביץ פרופסור זהר מור מר עידן ברק
ביבליוגרפיה
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה1 - ↑ 2.0 2.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה3 - ↑ 3.0 3.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה4 - ↑ 4.0 4.1 4.2 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה5 - ↑ 5.0 5.1 5.2 5.3 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה6 - ↑ 6.0 6.1 6.2 6.3 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה7 - ↑ 7.0 7.1 7.2 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה8 - ↑ 8.0 8.1 8.2 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה9 - ↑ 9.0 9.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה10 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה11 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה12 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה13 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה14 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה15 - ↑ 15.0 15.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה16 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה17 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה18 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה19 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה20 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה21 - ↑ 21.0 21.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה22 - ↑ 22.0 22.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה23 - ↑ 23.0 23.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה24 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה2 - ↑ 25.0 25.1 25.2 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה25 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה26 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה27 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה28 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה29 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה30 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה31 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה32 - ↑ Israel Journal of Health Policy Research Community Vs. hospital HIV testing sites in Jerusalem, Israel - who’s tested and who’s at risk? 18 May 2020