כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "מלנומה - טיפול - Melanoma - therapy"
(←טיפול) |
(←אבחנה) |
||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
==אבחנה== | ==אבחנה== | ||
| + | |||
| + | האבחנה הסופית של מלנומה נעשית באמצעות ביופסיה של הנגע החשוד. | ||
==טיפול== | ==טיפול== | ||
גרסה מ־20:51, 28 בדצמבר 2014
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| מלנומה | ||
|---|---|---|
| Melanoma | ||
| יוצר הערך | ||
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – מלנומה
מלנומה (Melanoma) הינה הסוג החמור ביותר של סרטן עור ממאיר. זיהוי מוקדם של הנגעים הוא חשוב ביותר היות והפרוגנוזה משתנה באופן משמעותי בהתאם לשלב גילוי המחלה - כמעט 100% שורדים את המחלה כאשר היא מתגלה בשלבים מוקדמים, לעומת פחות מ- 10% שרידות כאשר קיימות גרורות בעת האבחנה. הסימן הקליני המחשיד ביותר לממאירות הוא הופעת שומה חדשה בעלת צורה וצבע חריגים, או שינוי במאפייני שומה קיימת.
לאחר שנים רבות בהם הטיפול הניתן לחולי מלנומה גרורתית היה מוגבל ביותר, לאחרונה חלה התקדמות רבה בטיפול המערכתי במלנומה. זאת בעקבות גילוי של מוטציות (Mutations) בגנים שונים אשר אפשר טיפול ממוקד ומותאם לכל חולה.
אפידמיולוגיה
בעולם מתגלים קרוב ל- 200,000 מקרים חדשים של מלנומה בשנה. בישראל מאובחנים מדי שנה כ- 200 חולים עם מלנומה בשלב הגרורתי.
87% מהחולים מאובחנים בשלב של מחלה מקומית (שלבים 1-2), 8% בשלב בו המחלה מערבת בלוטות לימפה אזוריות (שלב 3) ו- 4% בשלב בו קיימות גרורות (שלב 4).
אטיולוגיה
גורם הסיכון העיקרי למחלה הוא חשיפה לשמש, ובעיקר חשיפה שאינה קבועה ונעשית לפרקים. בנוסף, הסיכוי למלנומה גבוה יותר אצל בהירי שיער, עור ועיניים.
נוכחות של שומות שונות מעלה אף היא את הסיכוי להתפתחות מלנומה, בעיקר במצבים בהם קיימת שומה מולדת.
קליניקה
קיימים חמישה קריטריונים בסיסיים לזיהוי שומה החשודה כמלנומה:
- א-סימטריה (Asymmetry): שומות רגילות הן בדרך כלל סימטריות, בעוד מלנומה עלולה להיות בעלת צורה לא סדירה או א-סימטרית.
- גבול (Border): לשומות רגילות יש בדרך כלל גבול חלק ומוגדר. במלנומה גבולות השומה לא סדירים, מטושטשים או מחוספסים.
- גוון (Color): שומות רגילות הן בדרך כלל בצבע אחיד - חום. הגוון של מלנומה אינו אחיד, ושומה חשודה יכולה להופיע בשילוב של צבעים שונים - שחור, חום או חום-צהבהב, אדום, כחול ועוד.
- גודל או קוטר (Diameter): שומות בקוטר של 5 מילימטרים ומעלה חשודות יותר כמלנומות.
- שינוי (Evolution): הסימן החשוב ביותר. חשד למלנומה מתעורר כאשר מופיעה שומה חדשה וחריגה בצבע שחור, כאשר יש שינוי בגודלה, בצורתה, או בצבעה של שומה קיימת, או כאשר מופיע דימום או גרד בשומה, במיוחד אצל אנשים מעל גיל 40. לכן מעקב אחר שומות הוא הכרחי לאבחון מוקדם ולטיפול יעיל במחלה.
אבחנה
האבחנה הסופית של מלנומה נעשית באמצעות ביופסיה של הנגע החשוד.
טיפול
הטיפול במלנומה הוא בהתאם לשלב המחלה:
- שלבים 1-2: כריתה מקומית דגימת בלוטת זקיף [1].
- שלב 3: כריתה מקומית, כריתת בלוטות לימפה אזוריות וטיפול משלים.
- שלב 4: טיפול מערכתי- עד לאחרונה הטיפולים במלנומה היו מוגבלים מאוד ולא ממוקדים או מותאמים אישית. בשנים האחרונות התגלה כי כ- 50% מהמלנומות הגרורתיות הן בעלות מוטציה בגן BRAF, הגורמת להיווצרות חלבון המעודד שגשוג בלתי-מבוקר של התאים הממאירים. נוכחות המוטציה BRAF מסתמנת כגורם פרוגנוסטי שלילי להישרדות החולים.
טיפול ממוקד במלנומה גרורתית- Zelboraf (Vemurafenib)
Zelboraf (Vemurafenib) הוא מעכב בררני של החלבון המוטנטי BRAF. מנגנון הפעולה של החלבון BRAF קשור לשפעול קולטן מסוג טירוזין קינאז (Receptor tyrosine kinase), המתחיל שרשרת של אירועים תוך-תאיים במסלול RAF-RAS אשר מובילים לשגשוג של התאים ולהישרדותם.
בכ- 50% מחולי המלנומה הגרורתית קיימת מוטציה בגן BRAF. המוטציה גורמת לשפעול בלתי מבוקר של שרשרת האירועים וכתוצאה מכך מובילה לחלוקת תאים בלתי מבוקרת.
Zelboraf היא מולקולה קטנה (Small molecule) המעכבת את הגן הפגום BRAF. עיכוב זה מונע מעבר של אותות להתחלקות התא ובכך מעכב את שגשוג התאים ומוביל לנסיגת הגידול.
יעילותה של Zelboraf בטיפול בחולי מלנומה מתקדמת בעלי מוטציה בגן BRAF הוכחה במחקר שלב III גדול, שכלל 675 חולים אשר טופלו בתכשיר כקו ראשון, מחקר BRIM3 [2]. בנוסך הוכחה היעילות במחקרים נוספים בשלבים I/II גם עבור קווי טיפול מתקדמים [3],[4].
במחקר BRIM3 נבדקה יעילות Zelboraf לעומת הטיפול המקובל, Dacarbazine. התוצאות הדגימו שיפור מובהק בכל המדדים הקליניים:
- Zelboraf האריכה משמעותית את תוחלת החיים של החולים והפחיתה את הסיכון לתמותה ב- 56% (יחס סיכונים=0.44, 0.001>p).
- לאחר 6 חודשים, 83% מהמטופלים ב- Zelboraf נשארו בחיים, לעומת 63% בזרוע הביקורת.
- הסיכון להתקדמות המחלה במטופלי Zelboraf היה נמוך ב- 74% (יחס סיכונים=0.26, 0.001>p) לעומת זרוע הביקורת [2].
- הזמן החציוני עד להתקדמות המחלה (Progression-free survival) היה ארוך יותר פי 3 לעומת זרוע הביקורת: 5.3 לעומת 1.6 חודשים.
- תגובה כללית לטיפול (Pverall response rate) ב- Zelboraf הודגמה ב- 48% מהמטופלים, לעומת 5% בזרוע הביקורת (0.001>p). שיעור שליטה במחלה (Disease control rate) עמד על 85% בזרוע Zelboraf לעומת 30% בזרוע הביקורת.
תוצאות אלה נתמכות בתוצאות מחקרי שלב I ו- II [3][4], אשר הדגימו הישרדות של 50-58% מהחולים לאחר שנה ו- 38% לאחר שנתיים.
ניתן לייחס את אחוזי התגובה הגבוהים והירידה המשמעותית בתמותה (ירידה של 56% בסיכון לתמותה), שלא נצפו כמותם לפני כן, לעובדה שמדובר בטיפול ממוקד לחולים בעלי מוטציה בגן BRAF. תוצאות אלה מדגימות כי הבנת המנגנון הביולוגי של המחלה מאפשרת את התאמת הטיפול הנכון לחולה הנכון.
פרוגנוזה
הפרוגנוזה משתנה בהתאם לשלב המחלה. במידה ומדובר במחלה מקומית (שלבים 1-2), הפרוגנוזה היא מצוינת ועומדת על 98.2 אחוזי הישרדות לחמש שנים. ההישרדות לחמש שנים עבור מחלה אזורית (שלב 3) היא 61.7%. מלנומה גרורתית (שלב 4) הינה מחלה תוקפנית וקטלנית המתקדמת במהירות ובעלת פרוגנוזה קשה במיוחד - פחות מ- 10% שורדים למשך 5 שנים, ורובם אינם שורדים 12 חודשים לאחר האבחנה.
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
- ↑ במידה ומדובר בגידול in situ ללא חדירה עמוקה וללא מאפיינים אגרסיביים, אין חובה לבצע דגימה של בלוטת הזקיף.
- ↑ 2.0 2.1 Paul B. Chapman et al: Improved Survival with Vemurafenib in Melanoma with BRAF V600E Mutation. N Engl J Med. 2011 Jun 30;364(26):2507-16.
- ↑ 3.0 3.1 Sosman JA et al: Survival in BRAF V600-mutant advanced melanoma treated with vemurafenib. N Engl J Med. 2012 Feb 23;366(8):707-14.
- ↑ 4.0 4.1 Flaherty KT et al: Inhibition of mutated, activated BRAF in metastatic melanoma. N Engl J Med. 2010 Aug 26; 363(9):809-19.
- Zelboraf Israeli MoH approved prescribing information.