האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

מסנני קרינה - Sunscreen

מתוך ויקירפואה

המידע בערך זה אינו מלא
אם הינך רופא/ה, אנחנו מזמינים אותך לשפר את הערך ולהוסיף את המידע הדרוש להשלמתו. אם אין לך הרשאות עריכה ניתן לבקש זאת (קבלת הרשאות), וללמוד כיצד לערוך (עריכה בוויקירפואה).


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםקרינה

בעת חשיפה לשמש, קצרה ככל שתהיה, יש עדיפות בריאותית ואסתטית לשימוש מושכל במסנני קרינה, שדרגת סינונם היא מ-15 ועד 50. בחשיפה לשמש חזקה יש משמעות גם ללבוש חוסם, ויש להימנע מחשיפה ישירה לשמש בשעות השיא שבין 10 בבוקר ל-4 אחרי הצהריים. יש להקפיד שמסנן הקרינה יהיה יעיל לא רק כנגד קרניים אולטרא סגולות מסוג B, אלא גם כנגד קרניים בתחום A, מאחר וקרניים אלה בהן נעשה שימוש במכוני השיזוף מסוכנות לבריאות אף הן. סרטן תאי הבסיס (BCC), וסרטן תאי הקשקש (SCC) קשורים בחשיפה לשמש ויש לעשות שימוש יעיל במסנני קרינה על מנת לנסות ולמנוע את התפתחותם.

חשיבות השימוש במסנני קרינה במניעת גידולי העור

סרטן תאי הבסיס וסרטן תאי הקשקש הנם הגידולים הממאירים השכיחים ביותר במין האנושי. הקשר בינם לבין הנזק המצטבר כתוצאה מקרינת השמש הנו מוכח ואיננו שנוי במחלוקת. הטפול בגידולים אלה הנו בעקרו ניתוחי. גידולי העור הקשורים בחשיפה לשמש מציגים עצמם כפצע קשה ריפוי או כנגע עורי ההולך וגדל באיטיות ומדמם מדי פעם. הטפול בנגעים אלה מחייב כריתתם ומשלוח הדגימה למעבדה. התשובה הפתולוגית נותנת מידע לגבי מהות הנגע וכן אם הוצא בשלמות. אי הסרת הנגע בשלמות מחייבת הרחבת הכריתה. כמובן, שעקב כך שהגידולים קשורים בחשיפה לשמש הרי שמטבע הדברים המקומות השכיחים להיווצרותם הנם על חלקי הגוף הגלויים כגון הפנים, הצוואר ואמות הידיים. היות והטיפול הנו כירורגי, הרי שהוא מותיר אחריו צלקות ניכרות לעין. באזורים הרגישים הן מבחינה תפקודית והן אסתטית כמו האף, השפתיים, האוזניים והעפעפיים, הרחקת נגעים שלא הוצאו בשלימות בכריתה הראשונה מבוצעת בניתוח בשיטת מוס, המאפשרת כריתה של שוליים צרים, בדיקה בזמן אמת בחדר הניתוח של השוליים, ואחר שנמצא שכל השוליים חופשיים, סגירת הפגם שנוצר בכל שיטה שהיא, דהיינו סגירה ראשונית, העברת מתלה עורי, או שתל עור חפשי. הצורך בהרחקה כירורגית גורם להיוותרות של צלקות ניכרות לעין במקרה הטוב, ולעתים, אף לאבדן של חלקים מהפנים. המותר של הכירורג הפלסטי הנו במגוון האפשרויות העומדות לרשותו כדי לשחזר את הפגמים, אך יש לזכור כי גם השחזור המוצלח ביותר יותיר צלקות, והשחזור לעולם יהיה שונה מהמקור. אשר על כן מניעה, ואם כבר הופיע נגע, הזיהוי והטיפול המוקדמים, ימזערו את הנזקים. היותה של ישראל ארץ ברוכת שמש וכן העובדה כי בעבר המודעות לנזקי השמש הייתה נמוכה ומסנני קרינה יעילים לא היו בנמצא, מביאים לכך שמדי שנה מבוצעים בישראל אלפי ניתוחים להרחקת גידולים ממאירים של העור. חשוב להפנים כי העדר מודעות כיום לסיכוני קרינת השמש תתבטא בעוד שנים אחדות, שכן הנזק איננו מיידי והוא תלוי בנזק המצטבר של הקרינה לאורך השנים.

הגידול האלים ביותר של העור הנו המלנומה. בניגוד ל-2 הגידולים האחרים שתוארו, הקשר בינו לבין השמש פחות ברור, אם כי קיים קשר נסיבתי, היות ובארצות בהן החשיפה לשמש גבוהה יותר, השכיחות גבוהה יותר. המחשבה היא שקרינה חד פעמית חזקה הגורמת לכוויות, עלולה בהמשך, לגרום למלנומה, אולם קיימים בנוסף לכך מרכיבים גנטיים החושפים לגידול זה אוכלוסיה מסוימת יותר, ופחות את האחרת. המלנומה איננה מופיעה כפי שנהוג לחשוב רק מנבי (Nevi) קיימים, אלא מופיעה לרוב בעור שהיה תקין, ולכן גם הסרת נבוס (Nevus) איננה מונעת את הסכנה.

מעבר לכך, ברור הוא שלחשיפה מתמשכת לשמש יש השפעה מזיקה גם על מראה העור, ולא רק על בריאותו.

הבהרות ה-FDA אודות שימוש במסנני קרינה

  • מסנן עם דרגת הגנה SPF‏ (Sun protective factor) שהיא פחות מ-15 איננה יעילה.
  • לא ברור אם יש משמעות לדרגת הגנה הגבוהה מ-50 ועל כן אין למעשה טעם בהשקעה כספית במסננים אלה.
  • הבטחה של עמידות במים עלולה להטעות ועל כן יחויבו היצרנים לציין במפורש למשך כמה זמן עמידות זו מובטחת, כשהטווחים הינם 40-80 דקות בלבד.
  • לא ברור אם התרסיסים הנפוצים היום נותנים הגנה זהה לזו של התכשירים המריחים, ועל כן יש להשתמש בהם בקפדנות רבה.
  • היות והתכשירים אינם נותנים הגנה מלאה, השימוש במונח חסימה מקרני השמש ייאסר ויהיה שימוש במונח מסנן ולא אוטם, כלומר Sun screen ולא Sun block.
  • יש להקפיד שהסינון כפי שמצויין על התכשיר יהיה לא רק של קרני B אלא גם של קרני A.
  • ההמלצה גם תוך שימוש נכון במסנני קרינה היא להמנע משהייה ממושכת בשמש בשעות היום המסוכנות, מ-10 בבוקר ועד 4 אחר הצהריים.
  • אין בשלב זה יסוד להטיל ספק ביעילותם של מסנני הקרינה אם השימוש בהם עונה על הכללים.


המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' יהודה אולמן, יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית