האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

מעקב במהלך משכב הלידה - נייר עמדה

מתוך ויקירפואה


הופניתם מהדף מעקב במהלך משכב לידה לדף הנוכחי.

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
מעקב במהלך משכב הלידה

Pregnancy.png

ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תחום מיילדות
האיגוד המפרסם  
  • החברה הישראלית לרפואת האם והעובר
  • האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
    מיילדות.png
קישור באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תאריך פרסום יוני 2022
יוצר הערך  
  • ד"ר חן בן דויד
  • פרופ' טל בירון-שנטל
  • פרופ' אשר בשירי
  • פרופ' רינת גבאי בן זיו
  • ד"ר יפעת וינר
  • פרופ' יואב ינון
  • ד"ר חן סלע
  • פרופ' משנה עידו שולט
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםהיריון

הקדמה

תקופת משכב הלידה מתחילה מרגע הלידה ואורכת 6 שבועות. בזמן הזה היולדת מתאוששת פיזית ונפשית מההיריון ומהלידה.

משכב הלידה הוא תקופה ייחודית, המהווה אתגר מהותי, כאשר במהלכו על היולדת ומשפחתה להסתגל לשינויים פיזיולוגיים, סוציאליים ופסיכולוגיים[1]. על מנת להדגיש את חשיבות התקופה, הקולג' האמריקאי למיילדות וגינקולוגיה מכנה את השבועות הללו, "הטרימסטר הרביעי"[2]. במרבית ספרי הלימוד והמאמרים, משך משכב הלידה מוגדר כשישה עד שמונה שבועות.

מרבית הנשים והמשפחות עוברים תקופה זו ללא סיבוכים, עם זאת, ישנן יולדות המפתחות במהלך משכב הלידה תחלואה העלולה להשפיע לטווח הקצר, כמו גם, לטווח הארוך. כ-70% מהנשים מדווחות על לפחות תסמין רפואי אחד במהלך השנה שלאחר הלידה, לרבות עייפות, כאבי ראש, כאבי שריר-שלד, גודש בשדיים, כאב באזור התפרים הפרינאליים ו/או באזור הצלקת הניתוחית לאחר ניתוח קיסרי. בנוסף, נשים עשויות לחוות הפרעות פסיכולוגיות כגון: חרדה ודיכאון לאחר לידה. מצבים אלו עלולים לגרום לפגיעה בתפקוד היום-יומי של האם[1]. הטיפול והמעקב הרפואי במהלך משכב הלידה חשוב כדי לאבחן כל חריגה בתהליך ההחלמה, והתערבות מוקדמת לפי הצורך[3]. על המעקב הרפואי לאחר הלידה להיות המשכי לטיפול לאורך ההיריון.

עולה המודעות לכך, שמצבים שונים בהיריון כגון: רעלת היריון ועליית לחץ דם, כמו גם סוכרת היריון, מעלים את הסיכון לתחלואה ארוכת טווח לאם וליילוד/ים. לכן, במסגרת המעקב לאחר הלידה, חשוב להעלות את המודעות לסיכונים אלו ולצורך בהמשך מעקב ארוך טווח.

מכתב השחרור מבית החולים לאחר לידה

  • כל היולדות יופנו לביקורת רופא/ת נשים בתום משכב הלידה
  • במידת הצורך, וע"פ שיקול דעת רפואי ניתן להקדים את מועד הביקורת
  • המשך המעקב יבוצע על ידי רופא/ת משפחה, רופא/ת נשים ו/או המרפאה הייעודית אליה הופנתה היולדת. אופי המעקב, תדירותו והגורם העוקב יכולים להשתנות בהתאם ליולדת ולמקובל במרכז הרפואי/קופ"ח
  • אומדן הסיכון להתפתחות דיכאון לאחר לידה יתבצע ע"פ חוזר שירותי בריאות הציבור של משרד הבריאות "נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהיריון ולאחר הלידה"

המפגש הרפואי במשכב הלידה

המפגש הרפואי הראשון לאחר הלידה, מהווה מעין סיכום למעקב ההיריון ומהלך הלידה במהלכו מועבר המידע המהותי ליולדת. מטרת המפגש לזהות תופעות ומצבים ממהלך ההיריון והלידה כדי להציע בירור, מעקב או טיפול רפואי בהמשך. זיהוי מוקדם של גורמי סיכון להיריונות הבאים, מאפשר להשלים את ההכנה הנדרשת במטרה לשפר את הפרוגנוזה של ההיריונות העתידיים, ורפואה מונעת מיטבית למטופלת[3].

תזמון המפגש

ראוי להמליץ, על מפגש ראשון עד שישה שבועות לאחר הלידה, ולהקדימו במצבים המצדיקים בירור או טיפול מוקדמים יותר בהתאמה אישית על פי מהלך ההיריון או הלידה, ובהתאם לשיקול דעת הצוות המטפל ולצורכי היולדת[2][4][5].

דגשים למפגש הרפואי לאחר הלידה

  • התייחסות למשקל/BMI. המשך טיפול יהיה באחריות רופא משפחה
  • בדיקה גופנית תתבצע בהתאם לתלונות המטופלת, מהלך ההיריון, בעת ולאחר הלידה ושיקולו הקליני של הרופא/ה
  • בדיקה גינקולוגית ו/או בדיקת על-שמע תבוצענה על פי השיקול הקליני של הרופא/ה
  • בדיקת סקר של צוואר הרחם בהתאם להמלצות המתעדכנות (ראו נייר עמדה מספר 101 - משטח מצוואר הרחם וסריקה לגילוי מוקדם של נגעים טרום סרטניים של צוואר הרחם), ומצב המטופלת
  • יש להסביר ליולדת את הסיכונים והסיבוכים הנקשרים עם התעברות בטווח של מתחת ל-18 חודשים ממועד הלידה הקודמת, וכן, לדון על נושא של אמצעים אפשריים למניעת היריון, על פי תוכנית המשפחה
  • המלצה לנטילת חומצה פולית בהתאם להמלצת משרד הבריאות

תוכנית הילודה העתידית ומניעת היריון

מטרת תוכנית הילודה העתידית היא תכנון וסיוע בבחירת האמצעי המתאים לתזמון היריונות עתידיים.

אמצעים אפשריים למניעת היריון:

  • המלצות באשר למניעת היריון מפורטות בניירות עמדה 104 (גלולות למניעת הריון - נייר עמדה), 105 (התקן תוך רחמי - נייר עמדה) ו-109 (נטילה ברצף של אמצעי מניעה הורמונליים)
  • מהספרות עולה, כי כ-53% מהנשים שבו לקיים יחסי מין עד שישה שבועות ממועד הלידה[6]. ביוץ עשוי להתרחש שבועות ספורים לאחר הלידה בנשים אשר אינן מניקות בצורה מלאה[7]. גם הנקה מלאה אינה מונעת לחלוטין ביוץ. ביוץ יכול להיות טרם הופעת וסת ועל כן, אין לסמוך על מועד הופעת הוסת כסמן לאפשרות להתעברות
  • במחקר סקירה שיטתי הודגמה התועלת בייעוץ לגבי מניעת היריון במשכב הלידה, והוצגה הפחתה במספר ההיריונות הלא מתוכננים[8]
  • למעט, סגירת או הסרת חצוצרות, השימוש בתכשירים הפיכים ארוכי טווח - (LARC - long acting reversible contraception) כגון: התקן רחמי, נחשבים כיעילים[9][10]
  • התכשירים הפרוגסטטיביים בטוחים לשימוש בתקופת משכב הלידה, וניתן להתחיל את השימוש בהם בצורה מיידית

אנמיה ותוספי ברזל וחומצה פולית

אנמיה מוגדרת בתקופה הבתר לידתית כהמוגלובין נמוך מ-10.0 גרם לד"ל[11].

מחקרים שבוצעו במדינות מפותחות דיווחו על שיעור של כ-10%-30% של אנמיה לאחר הלידה[12][13][14] במחקר שבוצע בישראל הודגם שיעור אנמיה לאחר הלידה של 12%-19%‏[15].

מעבר לתחלואה קצרת טווח, אנמיה לאחר הלידה, שאינה מזוהה ומטופלת בהקדם, מהווה בעיה רפואית משמעותית בנשים בגיל הפוריות. אנמיה נמצאה כקשורה לפגיעה באיכות החיים, ירידה ביכולת הקוגניטיבית, וכגורם סיכון להתפתחות דיכאון לאחר לידה[16].

הסיבות המרכזיות לאנמיה לאחר הלידה הן חסר ברזל ואיבוד דם משמעותי בלידה[17]. מספר מחקרים אקראיים מבוקרים, הראו ירידה בשיעור אנמיה לאחר הלידה בנשים אשר נטלו ברזל לאחר הלידה בהשוואה לאינבו (placebo)[14][16].

צריכה של חומצה פולית (ויטמין B9) לאחר הלידה גם כן, נמצאה כבעלת השפעה מטיבה על אישה לאחר לידה, הן מבחינת תפקוד כללי והן מבחינת האנמיה, בהשוואה לאינבו[18][19].

יש להמשיך נטילת ברזל או מולטי-ויטמין למשך שישה שבועות לפחות במשכב הלידה[20] על פי המלצת משרד הבריאות, ונטילת חומצה פולית משך כל תקופת הפריון. רצוי לכלול ספירת דם בביקורת משכב לידה והמשך טיפול בהתאם לתוצאה.

הנקה

הנקה וצריכת חלב אם על ידי היילוד נמצאו קשורות להתפתחות קוגניטיבית מיטבית ליילוד. על פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, חלב אם הוא המזון המיטבי לתינוקות, ועל כן, מומלצת הנקה בלעדית במשך חצי שנה[21].

פעילות גופנית/ספורטיבית במשכב הלידה

H לאחר לידה נרתיקית ניתן לחדש את מרבית סוגי הפעילות הגופנית במשכב הלידה. לאחר ניתוח קיסרי, ניתן לחדש את מרבית סוגי הפעילות הגופנית לקראת תום משכב הלידה. H העייפות המשנית למהלך הלידה והטיפול ביילוד עלולים להצריך מהאם להפחית את רמת האינטנסיביות או משך האימון[22].

פעילות ספורטיבית בעצימות בינונית אינה משפיעה על איכות וכמות החלב המיוצר אצל האם ואינה משפיעה על גדילת היילוד[22][23].

מצבים מיוחדים

במצבים מיוחדים כגון מצב לאחר רעלת היריון קשה, IUGR, STILLBIRTH, סוכרת היריון, קרע מילדותי מדרגה גבוהה, אנא ראו את ההמלצות בניירות העמדה הרלוונטיים.

ביבליוגרפיה

  1. 1.0 1.1 Webb DA, Bloch JR, Coyne JC, Chung EK, Bennett IM, Culhane JF. Postpartum Physical Symptoms in New Mothers : Their Relationship to Functional Limitations and Emotional Well-being. 2008; 35)3(:179- 87.
  2. 2.0 2.1 Optimizing Postpartum Care. Acog committee opinion. Obstet Gynecol 2018;131 )736(:140-50.
  3. 3.0 3.1 National Institute for Health and Clinical Excellence: Postnatal Care: Routine Postnatal Care of Women and their Babies )CG37(. London: National Institute for Health and Clinical Excellence; 2006.
  4. World Health Organization. Postpartum Care of the Mother and Newborn: A Practical Guide. Report of a technical working group. Geneva: WHO; 1998.
  5. World Health Organization. Maternal, Newborn, Child and Adolescent Health. Geneva: WHO; 2013.
  6. Mcdonald EA, Brown SJ. Does method of birth make a difference to when women resume sex after childbirth ? BJOG. 2013;120)7(:823-30.
  7. Jackson E. Return of Ovulation and Menses in Postpartum Nonlactating Women A Systematic Review. Obstet Gynecol. 2011;117(3):657-62.
  8. Lopez LM, Grey TW, Hiller JE, Chen M. Education for contraceptive use by women after childbirth. Cochrane database Syst Rev. 2015;)7(:CD001863.
  9. Buckel C, Madden T, Allsworth JE, Ph D, Secura GM, Ph D. Effectiveness of Long-Acting Reversible Contraception. N Engl J Med. 2012;366:1998-2007.
  10. Harper CC, Rocca CH, Thompson KM, Morfesis J, Goodman S, Darney PD, et al. Reductions in pregnancy rates in the USA with long-acting reversible contraception : a cluster randomised trial. Lancet 2015;386)9993(:562-8.
  11. Pavord S, Myers B, Robinson S, Allard S, Strong J, Oppenheimer C. UK guidelines on the management of iron deficiency in pregnancy Br J Haematol 2012; 156: 588-600.
  12. Krafft A, Perewusnyk G, Ha E. Effect of postpartum iron supplementation on red cell and iron parameters in non-anaemic iron-deficient women : a randomised placebo-controlled study. BJOG. 2005;112:445-50.
  13. Barroso F, Allard S, Kahan BC, Connolly C, Smethurst H, Choo L, et al. Prevalence of maternal anaemia and its predictors : a multi-centre study. Eur J Obstet Gynecol Reprod Biol. 2011;159)2011(:99-105.
  14. 14.0 14.1 Bergmann RL, Richter R, Bergmann KE, Dudenhausen JW. Prevalence and risk factors for early postpartum anemia. Eur J Obstet Gynecol. 2010;150)2(:126-31.
  15. Yefet E, Suleiman A, Garmi G, Hatokay A, Nachum Z. Evaluation of postpartum anaemia screening to improve anaemia diagnosis and patient care : A prospective non-randomized before-and-after anaemia screening protocol implementation study. Sci Rep 2019; 1-8.
  16. 16.0 16.1 Milman N. Postpartum anemia I : definition , prevalence , causes , and consequences. Ann Hematol 2011; 90:1247-53.
  17. Milman N. Postpartum anemia II: prevention and treatment. Ann Hematol 2012;91:143-54.
  18. Keizer SE, Gibson RS, O’Connor DL. Postpartum folic acid supplementation of adolescents: impact on maternal folate and zinc status and milk composition. Am J Clin Nutr 1995 ;62)2(:377-84.
  19. Mackey AD, Picciano MF. Maternal folate status during extended lactation and the effect of supplemental folic acid. Am J Clin Nutr. 1999;69)1(:285-92.
  20. קידום, הגנה ותמיכה בהנקה בטיפות חלב - חוזר משרד הבריאות - Promoting breastfeeding in family health centers
  21. נוהל טיפול באישה הרה בתחנות טיפת חלב - חוזר משרד הבריאות
  22. 22.0 22.1 Davies GAL, Wolfe LA. No. 129 - Exercise in Pregnancy and the Postpartum Period. J Obstet Gynaecol Canada 2019;40)2(:e58-65.
  23. Mccurdy AP, Boule NG, Davenport MH, Sivak A. Effects of Exercise on Mild-to-Moderate Depressive Symptoms in the Postpartum Period. Obs Gynecol. 2017;129)6(:1087-97.
  • Kessous R, Shoham-Vardi I, Pariente G, Sergienko R, Sheiner E. Long-term maternal atherosclerotic morbidity in women with pre-eclampsia.Heart. 2015; 101)6(:442-6.
  • Sheiner E, Kapur A, Retnakaran R, Hadar E, Poon LC, Mclntyre HD, et al. FIGO )International Federation of Gynecology and Obstetrics( Postpregnancy Initiative: Long- term Maternal Implication of pregnancy Complications—Follow-up Considerations. Int J Gynecol Obstet. 2019; 147 )Suppl. 1(: 1-31.
  • Kessous R, Shoham-Vardi I, Pariente G, Sherf M, Sheiner E.An association between gestational diabetes mellitus and long-term maternal cardiovascular morbidity. Heart. 2013;99)15(:1118-21.
  • Center for Disease and Control. Update to CDC’s U.S. Medical Eligibility Criteria for Contraceptive Use, 2010: Revised Recommendations for the Use of Contraceptive Methods During the Postpartum Period. MMWR. 2011;60)26(:2002-10.
  • Battut A, Benhamou D, Bydlowski S, Chantry A, Deffieux X, Diers F, et al. European Journal of Obstetrics & Gynecology and Reproductive Biology Postpartum practice :guidelines for clinical practice from the French College of Gynaecologists and Obstetricians ) CNGOF (. 2019;202)2016(:1-8.