נוגדן IgG כנגד Ro52

הדפס

מדריך בדיקות מעבדה
נוגדן IgG כנגד Ro52
'
שמות אחרים	SSA 52 (Ro52) ; TRIM21; SS-A/Ro.
מעבדה	כימיה בדם, אימונולוגיה בדם.
תחום	מחלות רקמת חיבור
טווח ערכים תקין	<20 CU (שלילי); > or =20 CU (חיובי). ערכים אלה מתאימים לכל הגילים.
יוצר הערך	פרופ' בן-עמי סלע

מטרת הבדיקה: הערכה של מטופלים המצויים בסיכון למחלת רקמת חיבור עם או ללא מחלת ריאות אינטרסטיציאלית.

מידע קליני

SS-A/Ro הוא חלק מהקומפלקס של Ro/La אנטיגנים הטרוגניים המורכב משלושה חלבונים ייחודיים, 60kDaRo 52kDaRo ו-La, וארבעה חלקיקים קטנים של RNA (‏Schulte-Pelkum וחב' ב-Autoimmune review משנת 2009, ו-Defendenti וחב' באותו כתב עת משנת 2010). בניגוד לנוגדנים כנגד SS-B/La שהם פחות שכיחים ומקושרים בעיקר לאבחון של תסמונת Sjogren, הנוגדנים כנגד SS-A/Ro הם שכיחים יותר במחלות דלקתיות רבות, כגון תסמונת Sjogren, סקלרוזיס סיסטמי (להלן SSc), SLE כמו גם idiopathic inflammatory myopathy (להלן IIM) ראומטואיד ארטריטיס (RA), ו-primary biliary cholangitis (להלן PBC) ({‏Fayyaz וחב' משנת 2016, ו-Armagan וחב' ב-Arthritis Care Res משנת 2022). בנוסף, ילדים הנולדים לאימהות החיוביות לנוגדנים כנגד SS-A/Ro מצויים בסיכון גבוה יותר לחסימה לבבית קונגניטלית. היסטורית, נוגדנים עצמיים כנגד Ro52 נחשבו כמערכת אחידה אוטו-אימונית. לפיכך, כאשר anti-Ro52 הוא חיובי, התוצאה מדווחת כחיובית לנוגדנים כנגד SS-A/Ro (‏Robins וחב' ב-Front Immunol משנת 2019). עם זאת, מחקרים עדכניים סיפקו ראיות לכך ש-Ro52 אינו חלק מקומפלקס מאקרו-מולקולרי יציב, ושנוגדנים כנגד Ro52 הם בעלי קישורים קליניים עם משמעויות לאבחון, פרוגנוזה והתנהלות עם המטופלים (Lee וחב' ב-J Autoimmun משנת 2021). האנטיגן Ro52 ידוע גם כ-TRIM21; חלבון זה הוא בעל פעילות E3 ligase והוא פועל בתהליך של ubiquitination. מטופלים עם נוגדנים אנטי-Ro52 הם בעלי שכיחות גבוהה יותר של IIM ,SSc ומחלת ריאות אינטרסטיציאלית (להלן ILD) (‏Chan ב-Clin Rev Allergy Immunol משנת 2022). נוגדנים אנטי Ro52 בשילוב של נוגדנים כנגד antisynthetase כגון Jo-1 (ואחרים הכוללים PL-12 ,PL-7, EJ ו-OJ) גם כן קשורים באופן ניכר עם ILD במטופלים עם IIM (‏Gkoutzourelas וחב' ב-Front Immunol משנת 2018). חיוביות לגבי נוגדנים אנטי-Ro52 קשורה בחוזקה עם תסמונת Sjögren, וקשר זה אפילו חזק יותר אם נוכחים גם נוגדנים כנגד SS-B/La ({‏Deroo וחב' ב-Clin Exp Rheumatol משנת 2022). הנוכחות של anti-Ro52 מתגלה גם במטופלים עם SLE (‏Zampeli וחב' ב-Clin Exp Rheumatol משנת 2020).

הגן Ro52 קרוי באופן רשמי TRIM21, כיוון שהוא חבר במשפחת המוטיב החלבוני התְּלַת-צְדָדִי TRIM, המאופיינת על ידי המקטעים הטבעתיים וה-B-box. החלבון ממוקם אופיינית בציטופלזמה, אף על פי שהוא יכול לנוע לגרעין בנוכחות של איתותים דלקתיים, והוא יכול גם להיות מבוטא על פני שטח התא (McMahon וחב' ב-Measuring Immunity משנת 2005). יש ראיות לכך ש-Ro52 עצמו הוא קולטן ציטוזולי של Fc (‏Rhodes ו-Eisenberg ב-Trends in Immunology משנת 2015). ‏Ro52 הוא חלבון רגולטורי, המווסת שלילית תגובה חיסונית, כגון ההפרשה של ציטוקינים מקדמי-דלקת ממשפחות האינטרלויקינים ו-INF (ל‏Keogan וחב' ב-Systemic Lupus Erythematosus משנת 2011). Ro52 יכול לווסתו להיות מושרה על ידי ציטוקינים מסוג INF. איבוד תפקוד או חסימה של Ro52 גורמת לדלקת בלתי-שלטת במצבי פציעה או מחלות (Nair ו-Singh ב-Journal of Clinical and Experimental Dentistry משנת 2017). מטופלים עם SLE ומחלת Sjögren, הם בעלי רמות מוגברות של נוגדנים כנגד Ro, וכן רמות מוגברות של Ro52. ל-Ro52 יש אפיטופ מרכזי אליו נקשר anti-Ro/SSA, באופן בלתי-תלוי במחלה אוטו-אימונית. המקטע השכיח ביותר שאליו מתכוונן הנוגדן anti-Ro52 הוא המקטע המְפֻתָּל cc, כמו גם המקטעים RING ו-B-box. נראה ש-Ro52 אינו נקשר לגדילים ציטופזמיים קטנים שאינם מקודדים ל־RNA. מטופלים עם SLE ומחלת Sjögren, נמצאו מבטאים רמות גבוהות של עותקי Ro52. בנוסף, נוגדן אנטי-Ro52 זוהה ברמות גבוהות במטופלים עם מחלת ריאות אינטרסטיציאלית, כמו גם בהפטיטיס אוטו-אימונית type 1. נוגדנים אנטי-Ro/SSA התגלו ב-40 עד 90% מהמטופלים עם SLE סיסטמטי. נוגדנים אלה יכולים להתגלות שנים לפני הופעת תסמינים של SLE, מה שהופך אותם לכלי אבחוני מאוד יעיל. במטופלים עם SLE, רמות גבוהות של Anti-Ro/SSA כרוכות עם רמות מוגברות של אינטרפרון-α. הנוכחות של נוגדנים Anti-Ro/SSA כרוכה גם בתסמינים של רגישות לאור, וסקוליטיס עורי, ומפגעים המטולוגיים. במטופלים עם cutaneous lupus erythematosus, שהיא תת-קטגוריה של SLE, רמות גבוהות של Ro52 ללא קשר של ביטוי של אוטו-נוגדנים אנטי-Ro. הנוכחות של Anti-SSA/Ro בנשים הרות עם SLE, כרוכה בסיכון מוגבר של neonatal lupus erythematosus שיכול להיות מלווה על ידי חסימת לב קונגניטלית (CHB) (James וחב' ב-Clinical Dermatology משנת 2005). תסמינים הקשורים ל-SLE בתינוקות הנובעים ממציאות נוגדנים כנגד Ro/SSA, מתפוגגים תוך בערך 6 חודשים כאשר נוגדני האם נעלמים ממערכת התינוק. התפקיד של Anti-SSA/Ro ב-neonatal lupus erythematosus כיוון שחקרים עדכניים מראים ש-CHB בתינוקות כרוכה יותר במצבים אוטו-אימוניים באם, יותר מאשר הנוכחות של נוגדנים Anti-Ro/SSA (‏Hervier וחב' ב-Rheumatology משנת 2009).

רוב הפעילות של Anti-Ro/SSA מתרחשת על שטח פני התא, במקום בו חלבוני Ro מבוטאים, באופן המאפשר ל-Anti-Ro/SSAs להיקשר ל-Ro. ישנן ראיות אחדות ש-IgG isotype של הנוגדן אנטי-Ro/SSA מסוגל להיכנס לתא. חלק מהגורמים המוצעים המסוגלים להשפיע על יצירת הנוגדנים הם הדבקה נגיפית, טיפול תאים עם אינטרפרון-α, אפופטוזיס תאי וחשיפה לקרינת UV. יצירת נוגדנים אנטי-Ro/SSA בציטופלזמה של תאים בשכבת האפידרמיס של העור נגרמת על ידי חשיפה לקרינת UV. האנטיגנים Ro עוברים שדרוג סימולטני על פני שטח הפנים של התא, מה שמביא לסימון תאים עם הנוגדן ל-Ro/SSA, וגורם לחיסול של תאים אלה. נוגדנים כנגד Ro52 במיוחד קשורים לחשיפה מוגברת לאור. אללים מסוימים של הקומפלקס האנושי MHC II הידועים באדם כ-HLA II, נכרכו עם הנוכחות של נוגדנים כנגד Ro, וכן בתגובה החיסונית. ההופעה של נוגדנים כנגד Ro/SSA כרוכה עם האללים HLA II, HLA-DR2 וכן HLA-DQ. תגובת תאי T משחקת תפקיד ביצירה של נוגדנים אנטי-Ro/SSA כתוצאה מהזיקה של תאי-T ל-MHC class II.

אינטרפרטציה

כאשר נבחנים בשיטה הסטנדרטית של SS-A (Ro) solid-phase immunoassay תוך שימוש באנטיגנים משולבים, מספר נוגדנים ספציפיים ל־SSA 52 (Ro52) עלולים לא להתגלות כתוצאה ממיסוך של האפיטופים המשמשים כיעד. בנוסף, בדיקות תוך שימוש בגרגירים (beads) עם אנטיגן Ro52, יכולות להיות מדווחות כ־S-A/Ro positive ללא התמיינות של נוגדן חיובי ספציפי. הבדיקות אינן יכולות לשמש באופן אקסקלוסיבי לצורך האבחון של כל מחלת רקמת חיבור, כולל SLE, תסמונת Sjogren, סקלרוזיס סיסטמי, או idiopathic inflammatory myopathy (להלן IIM). על מנת לנתח את המשמעות הקלינית של נוגדנים עצמיים כנגד Ro52 המכוונים כנגד החלבון TRIM21 ומתגלים במגוון של מחלות רקמת חיבור (להלן CTD), נבחנו 4,782 מקרים עם דם שנמצאו חיוביים לנוגדנים anti-Ro52 בתקופה שבין ינואר 2016 עד ספטמבר 2017 במרכז הרפואי Drum Tower בבייג'ינג. Anti-Ro52 נמדד בשיטת immunoblotting ביחד עם נוגדנים כנגד חלבוני גרעין אחרים הניתנים למיצוי בעת הביקור הראשון של נבדקים. במדגם זה נשים היו רוב הנבדקות (75.9%) בגיל הממוצע של 47.25 שנה. בערך 97.4% מהמדגם אובחנו ככאלה עם מחלות שונות, כאשר 67% מתוכם היו CTDs. השכיחות של CTD במטופלים עם רק anti-Ro52 הייתה נמוכה יותר (54.7%) בכל הנבדקים לעומת 87.1% באלה עם CTD (‏P < 0.0001). בקרב מקרי CTDs, השכיחות של לופוס הייתה משמעותית נמוכה יותר, בעוד שהשכיחות של מיוזיטיס דלקתית הייתה מוגברת באלה מהקבוצה היחידנית של Ro2 חיובי. במטופלים עם CTDs או ללא CTDs, המעורבות הנשימתית הייתה שכיחה יותר בנבדקים עם אנטי Ro52 בלבד (67.6% לעומת 34.7%, בהתאמה ( p < .0001). אנליזה נוספת גילתה שמחלת ריאות אינטרסטיציאלית וזיהום ריאתי היו כרוכים באנטי-Ro52 באלה עם CTD ‏ (P < .0001 and P < .05), בהתאמה. נוגדנים עצמיים anti-SSA (‏anti–Sjögren's-syndrome-related antigen A autoantibodies} הקרויים גם anti-Ro, או בשמות שונים כגון anti-SSA/Ro, וכן anti-Ro/SSA, anti–SS-A/Ro ו-anti-Ro/SS-A שהם סוגים של נוגדנים עצמיים כנגד הגרעין, הקשורים למחלות רבות אוטואימוניות כגון SLE, תסמונת משולבת של SS/SLE, וכן subacute cutaneous lupus erythematosus (SCLE), מחלת לופוס נאונטלית ו-primary biliary cirrhosis. בנוסף, נוגדנים אנטי-Ro/SSA יכולים להימצא במחלות אוטו-אימוניות אחרות כגון סקלרוזיס סיסטמי, ראומטואיד ארטריטיס, polymyositis/dermatomyositis, וכן מחלת mixed connective tissue, ום כרוכים לעיתים עם arrhythmia לבבית.

שיטות הזיהוי

במעבדה, שיטות ELISA ו-אימונו-דיפוזיה משמשות לעיתים קרובות לזהות ריכוזים של נוגדנים כנגד Ro/SSA בנסיוב. נוגדנים ספציפיים ל-Ro52 קשים לזיהוי, כאשר דרגת הזיהוי הנמוכה שלהם מיוחסת למספר גורמים: נוגדנים אלה שליליים בבדיקת precipitin, נעדרים מתווי צביעה פלואורוצנטיים ספציפיים של נוגדנים אנטי-נוקלאריים, ויש להם גילוי נמוך בבדיקות ELISA.

הוראות לביצוע הבדיקה

את הדם יש לדגום למבחנת SarstedT (‏T914), או למבחנת ג'ל או למבחנה כימית עם פקק אדום. לאחר הסרכוז יש להעביר נוזל עליון למבחנת פלסטיק. יש לפסול דגימות עם המוליזה או ליפמיה חזקה, ולאשר דגימות מאוד איקטריות.

יציבות הבדיקות: דגימה מקוררת (מועדפת) - 14 יום; דגימה קפואה - 21 יום.

שיטת הבדיקה: Chemiluminescent Immunoassay.

ראו גם

• חזרה לדף מדריך בדיקות מעבדה
• בדיקות מעבדה - מחלות ריאומטיות

המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' בן-עמי סלע, המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-שומר;
החוג לגנטיקה מולקולארית וביוכימיה, פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב (יוצר הערך)