הצגת המקור של הדף "נזק ריאתי חד לאחר עירוי תוצרי דם - Transfusion-related acute lung injury"

[[קובץ:כותרתהלם.jpg|מרכז]]
{{Sub Chapter
|Book=עקרונות בכירורגיה
|Chapter number=17
|Sub Chapter number=3
}}
{{ספר|
|שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]]
|תמונה=[[קובץ:ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg|250px]]
|שם המחבר= [[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]]
|שם הפרק=  [[הלם]]
|מוציא לאור=
|מועד הוצאה=
|מספר עמודים=
|אחראי הערך=
}}
נזק ריאתי חד לאחר עירוי [[תוצרי דם]] הוא מצב נדיר יחסית שיכול להתרחש לאחר כל עירוי. מצב זה מאופיין על-ידי [[חום - Fever|חום]] גבוה המופיע כ-4 שעות לאחר תחילת מתן העירוי, מלווה ב[[אי-ספיקה נשימתית]] חדה, היפוקסמיה קשה, ובצילום בית החזה מודגמת תמונה, המתאימה לתסמונת המצוקה הנשימתית במבוגר ([[ARDS]] - Adult Respiratory Distress Syndrome).

התגובות לעירוי דם מסווגות על פי זמן הופעתן. הן עלולות להופיע תוך מספר שעות לאחר העירוי או שבועות וחודשים לאחר מתן תוצרי הדם. ניתן לסווג את השפעות הלוואי על פי הפתוגנזה לאלו, הנגרמות על רקע חיסוני ולאלו שאינן על רקע חיסוני. תופעות הלוואי המיידיות השכיחות, נובעות ברובן מתמס-דם ([[המוליזה]]), הנגרם בעקבות חוסר התאמה בקבוצות הדם ABO. תיתכן [[תגובה אנאפילקטית]] כאשר המקבל לוקה בחסר [[אימונוגלובולין - Immunoglobulin - A|IgA]], נחשף בעבר לתוצרי דם, ופיתח נוגדנים לאימונוגלובולין זה. תופעות מידיות נוספות הן [[בצקת ריאות]] עקב העמסת נפח, או [[urticaria]] כתוצאה מקיום [[תגובה אלרגית]] לחלבוני פלזמה והפעלה חלקית של [[מערכת המשלים|משלים]] C5a. השפעת לוואי מידית אחרת היא נזק ריאתי חד ([[TRALI]] - Transfusion Related Acute Lung Injury).

תסמונת זו מתרחשת בשני מנגנונים עיקריים. המנגנון השכיח הוא קיום נוגדנים במנת הדם כנגד [[גראנולוציטים]] או [[לימפוציטים]] של המקבל. המנגנון הנדיר יחסית קשור בקיום נוגדנים במקבל כנגד גראנולוציטים במנה הנתרמת.

בעקבות התקשרות הנוגדנים אל הגראנולוציטים, מופעלים האחרונים ומופרש [[IL-1|1-interleukin]], המהווה גורם כימוטקטי ל[[נויטרופילים]], ללימפוציטים ול[[מונוציטים]]. במקביל חלה עלייה ביכולת ההיצמדות של הגראנולוציטים לאנדותל כלי-הדם ועולה יכולת החדירה שלהם דרך דפנות כלי-הדם ונדידתם למרקם החוץ-תאי. בהמשך משחררים הגראנולוציטים את תוכן הגרגירים המכילים פרוטאזות, כגון אלסטזה, קולגנאזה וקטפסין, הגורמים לפגיעה רקמתית ומחמירים את ה[[דלקת - Inflammation|תהליך הדלקתי]]. אלסטאזה גורמת לפירוק בראדיקינין מקינינוגן ומפעילה את מערכת המשלים. הקולגנאזה מהגראנולוציטים מבקעת את הקולאגן וחושפת אותו לפעולת פרוטאזות נוספות. מנגנון פגיעה נוסף הוא שחרור רדיקאלים חופשיים בעקבות הפעלת פראוקסידאזה ויצירת יוני היפוכלוריד.

בנזק החד תהליך הפעלת הגראנולוציטים מתרחש על-ידי שחרור ליקואגלוטינינים. נוגדנים מטיפוס [[אימונוגלובולין - Immunoglobulin - G|IgG]] כנגד אנטיגן 5b, המצוי על דופן הגראנולוציטים, לימפוציטים ו[[טסיות]], הם הגורמים לתסמונת ב-80% מבני האדם. בניגוד ל[[אלח-דם]] או [[טראומה]], שבהם הפעלת הניטרופילים מתבצעת במנגנונים בלתי סגוליים כמו: הפעלת מערכת המשלים [[C5a]], שחרור הטטראפפטיד פורמיל-מתיונין-ליצין-פנילאלנין (FMLP), שחרור ליקוטריאן B4 על-ידי הטסיות ומנגנונים נוספים.
שכיחות הנזק החד לאחר עירוי דם היא כ-5000:1 ולא ניתן לחזות מראש את הופעתה. ב-80% מהחולים נמצאו נוגדנים כנגד [[אנטיגן HLA]] המצוי על פני התאים.

הנזק החד מתבטא בהופעת [[צמרמורת]], חום גבוה, [[טכיקרדיה]], [[ירידה בלחץ הדם]] ואי-ספיקה נשימתית קשה ביותר. בבדיקת החולה נקלטים חרחורים מפושטים על פני שתי הריאות. בבדיקת הגזים בדם החולים ניתן למצוא היפוקסיה קשה, ירידה בריווי החמצן ושמירה על לחץ פחמן דו-חמצני כביטוי לעלייה בחלל המת (Dead space), הפרעה בפיעפוע ודלף עורקי-ורידי מוגבר. אבחנה מבדלת אפשרית היא [[אי-ספיקת לב]] על רקע העמסת נוזלים, אך בניגוד לנזק החד, אי-ספיקת הלב אינה מלווה בעליית חום. אבחנה מבדלת נוספת היא של טעות בהצלבה, הנשללת בבדיקה חוזרת של הדם וכן בשלילת תמס-דם תוך-כלי, המתבטא בעליית ריכוז ה[[בילירובין - Bilirubin|בילירובין]] או האורובילינוגן.

הטיפול בנזק החד הוא באמצעות מתן חמצן ו[[סטרואידים]]. בעוד שבחולים הלוקים בתסמונת המצוקה הנשימתית במבוגר, לא הוכח השימוש בסטרואידים כיעיל, בנזק חד הודגמה יעילותו ומומלץ מתן מוקדם של סטרואידים במינון גבוה: [[Methylprednisolone]] (1 ג') או [[Dexamethasone]] (100 מ"ג). טיפול זה וסיוע נשימתי מביאים בדרך כלל לשיפור מהיר במצב החולה.

שיעור התמותה הממוצע בנזק ריאתי חד לאחר עירוי תוצרי-דם הוא כדי 6%, בעוד ששיעור התמותה הממוצע מ-ARDS מסיבות אחרות נע בין 40% ל-60%. מרבית החולים (72%) זקוקים להנשמה מלאכותית ולא נצפו השפעות לוואי מאוחרות או נזקים. רוב החולים (83%) התאוששו לאחר 96 שעות מהופעת התסמונת.

==ראו גם==
* לנושא הקודם: [[דם - היבטים כירורגיים - Blood - surgical aspects]]
* לנושא הבא: [[הלם זיהומי]]
* [[הלם|לתוכן העניינים של הפרק]]
* [[עקרונות בכירורגיה|לתוכן העניינים של הספר]]
* לפרק הקודם: [[חבלות]]
* לפרק הבא: [[ריפוי פצעים]]

{{ייחוס| [[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]] - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד  [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}}

[[קטגוריה:כירורגיה]]