האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6756 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6756 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "ניהול לידה בגבול החיות - נייר עמדה"

מתוך ויקירפואה
שורה 1: שורה 1:
 +
{{ערך בבדיקה}}
 
{{נייר עמדה גינקולוגיה
 
{{נייר עמדה גינקולוגיה
−
|שם נייר העמדה=קווים מנחים לגבי ניהול לידות בגבול החיות
+
|שם נייר העמדה=קווים מנחים לגבי ניהול לידות בגבול החיות - מהדורה שלישית
 
|תחום=[[:קטגוריה:מיילדות|מיילדות]]
 
|תחום=[[:קטגוריה:מיילדות|מיילדות]]
−
|האיגוד המפרסם=[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]]
+
|האיגוד המפרסם=[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]]{{ש}}האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה{{ש}}החברה לרפואת האם והעובר
 
|סימוכין=
 
|סימוכין=
 
|קישור=[https://cdn.mednet.co.il/2020/01/27-%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9C-%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA.pdf באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]
 
|קישור=[https://cdn.mednet.co.il/2020/01/27-%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9C-%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA.pdf באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]
−
|תאריך פרסום=אוקטובר 2011
+
|תאריך פרסום=ינואר 2020
 
|יוצר הערך=[[#צוות הכנת נייר העמדה|צוות הכנת נייר העמדה]]
 
|יוצר הערך=[[#צוות הכנת נייר העמדה|צוות הכנת נייר העמדה]]
 
}}
 
}}
 
{{הרחבה|לידה}}
 
{{הרחבה|לידה}}
−
'''לידה''' מוגדרת כסיום היריון של עובר במשקל גדול מ-500 גרם ו/או ב[[גיל היריון]] של 22+0 שבועות ומעלה{{הערה|שם=הערה4}}. מסמך זה דן בניהול לידה בטווח שבין 22+0 ימים ל-24+6 ימים המוגדרים כ'''גבול החיות'''. ההגדרה המקובלת של עובר בגבול החיות שנויה במחלוקת ולכן אין מסמך זה קובע את גיל החיות.
+
ניהול לידות בגבול החיות, הוא נושא מורכב עם השלכות רפואיות, אתיות, דתיות ואחרות. בהתאם, ניהול לידה בגבול החיות דורש מעורבות של צוות רב-תחומי, במידה שמתאפשר, אשר צריך לדון על המקרה תוך שיתוף ההורים בדיון ובהחלטות.
  
−
בשנים האחרונות, השיפור בטיפול בעובר בגבול החיות הן במהלך ההיריון (שיפור ב[[מעקב טרום לידתי]], שימוש ב[[סטרואידים]] להבשלת ריאות העובר, שימוש באנטיביוטיקה במקרי [[ניהול הריונות עם פקיעת קרומים מוקדמת לפני המועד (PROM) - נייר עמדה|פקיעה מוקדמת של קרומי מי השפיר]] ועוד) והן לאחר הלידה (טיפול נמרץ נשימתי, שימוש ב[[סורפקטנט]] (Surfactant), סטרואידים להאצת הבשלת ריאות העובר ועוד) הוביל  לירידה בשיעור התמותה אך ללא ירידה משמעותית בשיעורי התחלואה של הילוד, הן לטווח הקצר (מחלות ריאה, [[אלח דם]], פגיעה בגדילה ועוד){{הערה|שם=הערה1}}{{הערה|שם=הערה2}} והן לטווח הארוך (התפתחות נוירולוגית, הפרעה קוגניטיבית ועוד){{הערה|שם=הערה3}}. לכן, ניהול לידה בגבול החיות הינו נושא מורכב עם השלכות רפואיות, אתיות, דתיות ואחרות. בהתאם, ניהול לידה בגבול החיות דורש מעורבות של צוות בין תחומי, הכולל את הרופא המיילד ואת רופא הילדים, ומצריך דיון על המקרה תוך שיתוף ההורים בדיון ובהחלטות אודות הניהול הרפואי, הנגזר מגיל ההיריון. קביעת מות יילוד בכל שבוע נעשית על ידי רופא, לאו דווקא ניאונטולוג, כמפורט בנספח מספר 4.
+
נייר עמדה זה, דן בניהול לידות ויילודים בטווח שבין 22 שבועות + 0 ימים ועד 24 שבועות + 6 ימים, טווח המקובל בספרות הרפואית כגבול החיות ובא להחליף את עמדת האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה שהובאה בנייר קודם מחודש דצמבר 2009.
  
−
להלן מובאים הקווים המנחים לגבי ההתנהלות המומלצת של לידות בגבול החיות הנגזרים מגיל ההיריון, אשר גובשו בהמלצה משותפת של האיגודים המקצועיים הנוגעים בדבר (האיגוד למיילדות וגינקולוגיה, האיגוד לנאונטולוגיה, החברה לרפואת האם והעובר והאיגוד לרפואת ילדים) וזאת בהתייחס לנתונים ארציים{{הערה|שם=הערה6|מסד הנתונים של תינוקות במשקל לידה נמוך מאד 01500 גרם או פחות, דו"ח מסכם-שנת 2008, היחידה לחקר הבריאות האישה והילד,
+
הסיבה העיקרית לעדכון נייר העמדה, היא שינוי בדיווחים לאומיים ממדינות בעולם על שיפור בהישרדות של פגים בשבוע 23+0 ועד שבוע 23+6 ימים.
−
מכון גרטנר, תל השומר, המרכז הלאומי לבקרת מחלות (ICDC), תחום פרינטולוגיה THE ISREAL NEONATAL NETWOR}} ועולמיים{{הערה|שם=הערה1| Costeloe K, Hennessy E, Gibson AT, Marlow N, Wilkinson AR. The EPICURE study: outcome to discharge from hospital for infants born at the threshold of viability. Pediatrics 2000, 106, 659-71. (Level II)}}{{הערה|שם=הערה2|Lemons JA, Bauer CR, Oh W, Korones SB, Papile LA, Stoll BJ, et al. Very low birth weight outcomes of the National Institute of Child Health and Human Development Neonatal Research Network, January 1995 through December 1996. NICHD Neonatal Research Network. Pediatrics 2001, 107:E1. (Level II)}}{{הערה|שם=הערה3| McEniery CM, Bolton CE, Fawke J, Hennessy E, Stocks J, Wilkinson IB, Cockcroft JR, Marlow N. Cardiovascular consequences of extreme prematurity: the EPICure study. J Hypertens 2011,29(7):1367-73 (Level II).}}{{הערה|שם=הערה4| ACOG practice bulletin. Perinatal care at the threshold of viability. 2002, 38.}}{{הערה|שם=הערה5|Seri I, Evans J. Decision making at the threshold of infant viability. Journal of Perinatology 2008, 28, S4–S8. (Level III).}}.
+
כאשר קיים מצב בו ההערכה הקלינית מצביעה על סיכון ללידה בטווח זה, יש להעריך תחילה על סמך מסמכי מעקב היריון ובדיקות נוספות, את גיל ההיריון עד כמה שניתן במדוייק, את המשקל המוערך של העובר, את מצב היולדת ואת מצב העובר. הבעייתיות הנובעת מלידות בגיל היריון זה תוצג להורים ע"י רופא מתחום המיילדות ובמידת האפשר, גם ע"י רופא מתחום הניאונטולוגיה. באחריות רופא נשים ו/ או ניאונטולוג לתעד את השיחה עם ההורים בגיליון היולדת.
  
−
==הנחיות מותאמות גיל היריון==
 
−
כאשר מתחיל תהליך המוביל לסיום ההיריון בטווח המדובר, יש להעריך תחילה, על סמך מסמכי מעקב ההיריון ובדיקות נוספות, את גיל ההיריון המדויק, המשקל המוערך של העובר, מצב היולדת ומצב העובר. הבעייתיות הנובעת מלידה בגיל היריון זה תוצג להורים על ידי רופא מתחום המיילדות ובמידת האפשר גם על ידי רופא ילדים. ההחלטה לגבי ההתנהלות בלידה ולאחריה לגבי מידת הטיפול ביילוד תתקבל בשיתוף עם ההורים. סמוך ליציאת הוולד, במקרים שבהם לא מבוצע ניטור רציף, יש לבדוק את חיותו. רופא מיילד חייב להיות נוכח בלידה.
 
  
−
===לידה בטווח שבין 24+0 (24 שבועות ו-0 ימים) ו-24+6 (24 שבועות ו-6 ימים)===
 
−
הנתונים מהארץ והעולם מצביעים על עליה בשרידות בגיל זה. בהתאם, יש להמליץ להורים על ניהול הלידה גם על פי התוויה עוברית. יש לזמן רופא ילדים לכל לידה בטווח היריון זה, ובכל מקרה של לידת חי, להעביר את היילוד לפגייה. קביעת מוות תתבצע על ידי רופא ילודים, תוך שימוש באמצעי לבדיקת הפעילות החשמלית של הלב. 
 
  
−
===לידה בטווח שבין 23+0 (23 שבועות ו-0 ימים) ו-23+6 (23 שבועות ו-6 ימים)===
 
−
הנתונים מהארץ והעולם מצביעים על שיעור שרידות מוגבל של פחות מעשירית מהיילודים בגיל זה. בהתאם, יש לנהל את הלידה על פי התוויות אימהיות בלבד, למעט מקרים שבהם ההורים מבקשים באופן מפורש לנהל את הלידה גם על פי התוויה עוברית. יש לזמן רופא ילדים לכל לידה בטווח היריון זה ובכל מקרה של לידת חי, להעביר את היילוד לפגייה. קביעת מוות תתבצע על ידי רופא ילודים, תוך שימוש באמצעי לבדיקת הפעילות החשמלית של הלב.
 
−
 
−
===לידה בטווח שבין 22+0 (22 שבועות ו-0 ימים) ו-22+6 (22 שבועות ו-6 ימים)===
 
−
הנתונים מהארץ והעולם מצביעים על סיכויי שרידות אפסיים של הילוד בגיל זה. בהתאם, יש לנהל את הלידה על פי התוויות אימהיות בלבד. ההחלטה לגבי נוכחות רופא ילדים בלידה תתקבל בשיתוף פעולה עם ההורים, ובהעדר החלטה כזו - על פי מדיניות בית החולים בו מתנהלת הלידה. במקרה שבו לא תוכננה נוכחות רופא ילדים, יש ליידעו מראש על הלידה הצפויה ולזמנו באופן מיידי. במידה והוולד חיוני (תנועות נשימה וגוף), יש להעבירו לפגיה. במקרה של ולד שאיננו חיוני, כאשר סימן החיים היחיד הוא דופק, המעקב יתקיים בחדר לידה או במחלקת ילודים על פי מדיניות בית החולים, תוך שימוש באמצעי לבדיקת הפעילות החשמלית של הלב. קביעת מותו של הוולד תיעשה על ידי רופא מיילד או על ידי רופא ילודים, על פי מדיניות בית החולים.
 
  
 
==נספח 1: נתוני תמותה ותחלואה בארצות הברית==
 
==נספח 1: נתוני תמותה ותחלואה בארצות הברית==
שורה 183: שורה 175:
 
*פרופ' מתי ברקוביץ - האיגוד הישראלי לרפואת ילדים
 
*פרופ' מתי ברקוביץ - האיגוד הישראלי לרפואת ילדים
  
−
עידכון גרסה 2 לנייר העמדה בוצע על ידי ועד החברה הישראלית לרפואת האם והעובר
+
עידכון מהדורה 2 (2011) לנייר העמדה בוצע על ידי ועד החברה הישראלית לרפואת האם והעובר
  
 
*פרופ' קובי בר - יו"ר החברה לרפואת האם והעובר, מנהל היחידה לרפואת האם והעובר, מרכז רפואי וולפסון, חולון ושאר חברי הועד:
 
*פרופ' קובי בר - יו"ר החברה לרפואת האם והעובר, מנהל היחידה לרפואת האם והעובר, מרכז רפואי וולפסון, חולון ושאר חברי הועד:
שורה 193: שורה 185:
 
*פרופ' אייל ענתבי - מנהל אגף נשים ויולדות, מרכז רפואי ברזילי, אשקלון
 
*פרופ' אייל ענתבי - מנהל אגף נשים ויולדות, מרכז רפואי ברזילי, אשקלון
  
−
עדכון גרסה 3 לנייר העמדה בוצע על ידי:
+
עדכון מהדורה 3 לנייר העמדה בוצע על ידי:
−
 
 
−
האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה.
 
−
 
 
−
החברה לרפואת האם והעובר.
 
−
 
 
 
האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה.
 
האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה.
  
 +
האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה:
 
*פרופ' שאול דולברג
 
*פרופ' שאול דולברג
 
*ד"ר ארנה פלידל רימון
 
*ד"ר ארנה פלידל רימון
שורה 209: שורה 197:
 
*פרופ' גיל קלינגר
 
*פרופ' גיל קלינגר
 
*פרופ' אבי רוטשילד
 
*פרופ' אבי רוטשילד
 +
 +
החברה לרפואת האם והעובר.
 
*פרופ' אריאל מני
 
*פרופ' אריאל מני
 
*פרופ' טל בירון-שנטל
 
*פרופ' טל בירון-שנטל

גרסה מ־07:10, 15 באוקטובר 2020

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
קווים מנחים לגבי ניהול לידות בגבול החיות - מהדורה שלישית

Pregnancy.png

ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תחום מיילדות
האיגוד המפרסם
מיילדות.png

האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה
החברה לרפואת האם והעובר
קישור באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תאריך פרסום ינואר 2020
יוצר הערך צוות הכנת נייר העמדה
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – לידה

ניהול לידות בגבול החיות, הוא נושא מורכב עם השלכות רפואיות, אתיות, דתיות ואחרות. בהתאם, ניהול לידה בגבול החיות דורש מעורבות של צוות רב-תחומי, במידה שמתאפשר, אשר צריך לדון על המקרה תוך שיתוף ההורים בדיון ובהחלטות.

נייר עמדה זה, דן בניהול לידות ויילודים בטווח שבין 22 שבועות + 0 ימים ועד 24 שבועות + 6 ימים, טווח המקובל בספרות הרפואית כגבול החיות ובא להחליף את עמדת האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה שהובאה בנייר קודם מחודש דצמבר 2009.

הסיבה העיקרית לעדכון נייר העמדה, היא שינוי בדיווחים לאומיים ממדינות בעולם על שיפור בהישרדות של פגים בשבוע 23+0 ועד שבוע 23+6 ימים. כאשר קיים מצב בו ההערכה הקלינית מצביעה על סיכון ללידה בטווח זה, יש להעריך תחילה על סמך מסמכי מעקב היריון ובדיקות נוספות, את גיל ההיריון עד כמה שניתן במדוייק, את המשקל המוערך של העובר, את מצב היולדת ואת מצב העובר. הבעייתיות הנובעת מלידות בגיל היריון זה תוצג להורים ע"י רופא מתחום המיילדות ובמידת האפשר, גם ע"י רופא מתחום הניאונטולוגיה. באחריות רופא נשים ו/ או ניאונטולוג לתעד את השיחה עם ההורים בגיליון היולדת.



נספח 1: נתוני תמותה ותחלואה בארצות הברית

Table 1. Newborn Deaths by Gestational Age[1]
Completed Weeks of Gestation Number of Deaths Percentage of Deaths
21 12 100
22 56 79
23 216 70
24 301 50
25 379 25
26 436 20
27 519 10
28 569 8
29 535 5
30 472 3
31 362 5
32 225 7
33 185 5
34-42 156 5


Table 2. Newborn Deaths by Birth Weight[1]
Birth Weight (g) Number of Deaths Percentage of Deaths
401-500 195 89
501-600 317 71
601-700 449 38
701-800 439 25
801-900 419 12
901-1,000 462 10
1,001-1,100 398 8
1,101-1,200 430 5
1,201-1,300 465 5
1,301-1,400 488 3
1,401-1,500 571 3

נספח 2 : תרשים זרימה בנושא ניהול היריון בגבול החיות - הגישה בארצות הברית

Decision-Making at the Threshold of lnfant Viability[2]

Infant viability.png

נספח 3: נתוני תמותה ותחלואה ארציים

Birthweight2.png
Birthweight3.png
Birthweight4.png

על פי דו"ח מסכם-שנת 2008, היחידה לחקר הבריאות האישה והילד[3]

נספח 4: קביעת מוות בלידה בגבול החיות

  1. יש לקחת בחשבון שבמצבי היפותרמיה יתכן דופק איטי ביותר העשוי להתגבר במקרה של חימום הוולד.
  2. יש לוודא את היעדרם של דופק (בהאזנה עם מסכת), תנועות נשימה ותנועות גוף במשך דקה לפחות.
  3. לאחר שהתקיים האמור בסעיף 2 יש לאשר את המוות באמצעות מכשיר לניטור חשמלי של פעימות הלב למשך דקה לפחות ולחזור על כך לאחר חצי שעה לפחות.
  4. יש לתעד את הבדיקות בתיק הרפואי.

צוות הכנת נייר העמדה

  • פרופ' אריה הרמן - האיגוד הישראלי במיילדות וגינקולוגיה
  • פרופ' שאול דולברג - האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה
  • פרופ' יעקב קוינט - האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה
  • פרופ' יעקב בר - החברה הישראלית לרפואת האם והעובר
  • פרופ' יוסי עזרא - החברה הישראלית לרפואת האם והעובר
  • פרופ' מתי ברקוביץ - האיגוד הישראלי לרפואת ילדים

עידכון מהדורה 2 (2011) לנייר העמדה בוצע על ידי ועד החברה הישראלית לרפואת האם והעובר

  • פרופ' קובי בר - יו"ר החברה לרפואת האם והעובר, מנהל היחידה לרפואת האם והעובר, מרכז רפואי וולפסון, חולון ושאר חברי הועד:
  • פרופ' יריב יוגב - מנהל חדרי לידה, מרכז רפואי רבין, פתח תקווה
  • ד"ר אלי גוטרמן - מנהל שירות מחוזי להריון בסיכון גבוה, מחוז חיפה ,בית חולים כרמל, שרותי בריאות כללית
  • ד"ר סורינה גריסרו-גרנובסקי - אחראית אגף מיילדותי, מרכז רפואי שערי צדק, ירושלים
  • ד"ר יורי פרליץ - מנהל היחידה לרפואת האם והעובר, מרכז רפואי ע"ש ברוך פדה, פוריה, טבריה
  • ד"ר מיכל קובו - מנהלת מחלקת יולדות, מרכז רפואי אדית וולפסון, חולון
  • פרופ' אייל ענתבי - מנהל אגף נשים ויולדות, מרכז רפואי ברזילי, אשקלון

עדכון מהדורה 3 לנייר העמדה בוצע על ידי: האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה.

האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה:

  • פרופ' שאול דולברג
  • ד"ר ארנה פלידל רימון
  • פרופ' איילה מעין-מצגר
  • פרופ' בני בר-עוז
  • ד"ר אורי הוכוולד
  • ד"ר ברנרד ברזילי
  • פרופ' גיל קלינגר
  • פרופ' אבי רוטשילד

החברה לרפואת האם והעובר.

  • פרופ' אריאל מני
  • פרופ' טל בירון-שנטל
  • פרופ' יואב יינון
  • פרופ' משנה קליני זהר נחום
  • ד"ר חן סלע
  • פרופ' משנה קליני עדו שולט
  • פרופ' אייל שיינר

ביבליוגרפיה

  1. ↑ 1.0 1.1 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה2
  2. ↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה5
  3. ↑ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה6

המידע שבדף זה נכתב על ידי צוות הכנת נייר העמדה