כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "ניהול לידה בגבול החיות - נייר עמדה"
| שורה 15: | שורה 15: | ||
הסיבה העיקרית לעדכון נייר העמדה, היא שינוי בדיווחים לאומיים ממדינות בעולם על שיפור בהישרדות של פגים בשבוע 23+0 ועד שבוע 23+6 ימים. | הסיבה העיקרית לעדכון נייר העמדה, היא שינוי בדיווחים לאומיים ממדינות בעולם על שיפור בהישרדות של פגים בשבוע 23+0 ועד שבוע 23+6 ימים. | ||
| + | |||
כאשר קיים מצב בו ההערכה הקלינית מצביעה על סיכון ללידה בטווח זה, יש להעריך תחילה על סמך מסמכי מעקב היריון ובדיקות נוספות, את גיל ההיריון עד כמה שניתן במדוייק, את המשקל המוערך של העובר, את מצב היולדת ואת מצב העובר. הבעייתיות הנובעת מלידות בגיל היריון זה תוצג להורים ע"י רופא מתחום המיילדות ובמידת האפשר, גם ע"י רופא מתחום הניאונטולוגיה. באחריות רופא נשים ו/ או ניאונטולוג לתעד את השיחה עם ההורים בגיליון היולדת. | כאשר קיים מצב בו ההערכה הקלינית מצביעה על סיכון ללידה בטווח זה, יש להעריך תחילה על סמך מסמכי מעקב היריון ובדיקות נוספות, את גיל ההיריון עד כמה שניתן במדוייק, את המשקל המוערך של העובר, את מצב היולדת ואת מצב העובר. הבעייתיות הנובעת מלידות בגיל היריון זה תוצג להורים ע"י רופא מתחום המיילדות ובמידת האפשר, גם ע"י רופא מתחום הניאונטולוגיה. באחריות רופא נשים ו/ או ניאונטולוג לתעד את השיחה עם ההורים בגיליון היולדת. | ||
| − | + | ==כללי - טיפול ביולדת עם לידה מאיימת בגבול החיות== | |
גרסה מ־07:24, 15 באוקטובר 2020
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
 | |
|---|---|
| קווים מנחים לגבי ניהול לידות בגבול החיות - מהדורה שלישית | |
|
| |
| ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה | |
| תחום | מיילדות |
| האיגוד המפרסם |  האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה החברה לרפואת האם והעובר |
| קישור | באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
| תאריך פרסום | ינואר 2020 |
| יוצר הערך | צוות הכנת נייר העמדה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – לידה
ניהול לידות בגבול החיות, הוא נושא מורכב עם השלכות רפואיות, אתיות, דתיות ואחרות. בהתאם, ניהול לידה בגבול החיות דורש מעורבות של צוות רב-תחומי, במידה שמתאפשר, אשר צריך לדון על המקרה תוך שיתוף ההורים בדיון ובהחלטות.
נייר עמדה זה, דן בניהול לידות ויילודים בטווח שבין 22 שבועות + 0 ימים ועד 24 שבועות + 6 ימים, טווח המקובל בספרות הרפואית כגבול החיות ובא להחליף את עמדת האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה שהובאה בנייר קודם מחודש דצמבר 2009.
הסיבה העיקרית לעדכון נייר העמדה, היא שינוי בדיווחים לאומיים ממדינות בעולם על שיפור בהישרדות של פגים בשבוע 23+0 ועד שבוע 23+6 ימים.
כאשר קיים מצב בו ההערכה הקלינית מצביעה על סיכון ללידה בטווח זה, יש להעריך תחילה על סמך מסמכי מעקב היריון ובדיקות נוספות, את גיל ההיריון עד כמה שניתן במדוייק, את המשקל המוערך של העובר, את מצב היולדת ואת מצב העובר. הבעייתיות הנובעת מלידות בגיל היריון זה תוצג להורים ע"י רופא מתחום המיילדות ובמידת האפשר, גם ע"י רופא מתחום הניאונטולוגיה. באחריות רופא נשים ו/ או ניאונטולוג לתעד את השיחה עם ההורים בגיליון היולדת.
כללי - טיפול ביולדת עם לידה מאיימת בגבול החיות
נספח 1: נתוני תמותה ותחלואה בארצות הברית
| Completed Weeks of Gestation | Number of Deaths | Percentage of Deaths |
| 21 | 12 | 100 |
| 22 | 56 | 79 |
| 23 | 216 | 70 |
| 24 | 301 | 50 |
| 25 | 379 | 25 |
| 26 | 436 | 20 |
| 27 | 519 | 10 |
| 28 | 569 | 8 |
| 29 | 535 | 5 |
| 30 | 472 | 3 |
| 31 | 362 | 5 |
| 32 | 225 | 7 |
| 33 | 185 | 5 |
| 34-42 | 156 | 5 |
| Birth Weight (g) | Number of Deaths | Percentage of Deaths |
| 401-500 | 195 | 89 |
| 501-600 | 317 | 71 |
| 601-700 | 449 | 38 |
| 701-800 | 439 | 25 |
| 801-900 | 419 | 12 |
| 901-1,000 | 462 | 10 |
| 1,001-1,100 | 398 | 8 |
| 1,101-1,200 | 430 | 5 |
| 1,201-1,300 | 465 | 5 |
| 1,301-1,400 | 488 | 3 |
| 1,401-1,500 | 571 | 3 |
נספח 2 : תרשים זרימה בנושא ניהול היריון בגבול החיות - הגישה בארצות הברית
Decision-Making at the Threshold of lnfant Viability[2]
נספח 3: נתוני תמותה ותחלואה ארציים
על פי דו"ח מסכם-שנת 2008, היחידה לחקר הבריאות האישה והילד[3]
נספח 4: קביעת מוות בלידה בגבול החיות
- יש לקחת בחשבון שבמצבי היפותרמיה יתכן דופק איטי ביותר העשוי להתגבר במקרה של חימום הוולד.
- יש לוודא את היעדרם של דופק (בהאזנה עם מסכת), תנועות נשימה ותנועות גוף במשך דקה לפחות.
- לאחר שהתקיים האמור בסעיף 2 יש לאשר את המוות באמצעות מכשיר לניטור חשמלי של פעימות הלב למשך דקה לפחות ולחזור על כך לאחר חצי שעה לפחות.
- יש לתעד את הבדיקות בתיק הרפואי.
צוות הכנת נייר העמדה
- פרופ' אריה הרמן - האיגוד הישראלי במיילדות וגינקולוגיה
- פרופ' שאול דולברג - האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה
- פרופ' יעקב קוינט - האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה
- פרופ' יעקב בר - החברה הישראלית לרפואת האם והעובר
- פרופ' יוסי עזרא - החברה הישראלית לרפואת האם והעובר
- פרופ' מתי ברקוביץ - האיגוד הישראלי לרפואת ילדים
עידכון מהדורה 2 (2011) לנייר העמדה בוצע על ידי ועד החברה הישראלית לרפואת האם והעובר
- פרופ' קובי בר - יו"ר החברה לרפואת האם והעובר, מנהל היחידה לרפואת האם והעובר, מרכז רפואי וולפסון, חולון ושאר חברי הועד:
- פרופ' יריב יוגב - מנהל חדרי לידה, מרכז רפואי רבין, פתח תקווה
- ד"ר אלי גוטרמן - מנהל שירות מחוזי להריון בסיכון גבוה, מחוז חיפה ,בית חולים כרמל, שרותי בריאות כללית
- ד"ר סורינה גריסרו-גרנובסקי - אחראית אגף מיילדותי, מרכז רפואי שערי צדק, ירושלים
- ד"ר יורי פרליץ - מנהל היחידה לרפואת האם והעובר, מרכז רפואי ע"ש ברוך פדה, פוריה, טבריה
- ד"ר מיכל קובו - מנהלת מחלקת יולדות, מרכז רפואי אדית וולפסון, חולון
- פרופ' אייל ענתבי - מנהל אגף נשים ויולדות, מרכז רפואי ברזילי, אשקלון
עדכון מהדורה 3 לנייר העמדה בוצע על ידי: האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה.
האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה:
- פרופ' שאול דולברג
- ד"ר ארנה פלידל רימון
- פרופ' איילה מעין-מצגר
- פרופ' בני בר-עוז
- ד"ר אורי הוכוולד
- ד"ר ברנרד ברזילי
- פרופ' גיל קלינגר
- פרופ' אבי רוטשילד
החברה לרפואת האם והעובר.
- פרופ' אריאל מני
- פרופ' טל בירון-שנטל
- פרופ' יואב יינון
- פרופ' משנה קליני זהר נחום
- ד"ר חן סלע
- פרופ' משנה קליני עדו שולט
- פרופ' אייל שיינר