כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "ניהול לידה בגבול החיות - נייר עמדה"
מתוך ויקירפואה
| (17 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{נייר עמדה גינקולוגיה | {{נייר עמדה גינקולוגיה | ||
| − | |שם נייר העמדה=ניהול | + | |שם נייר העמדה=קווים מנחים לגבי ניהול לידות בגבול החיות - מהדורה שלישית |
|תחום=[[:קטגוריה:מיילדות|מיילדות]] | |תחום=[[:קטגוריה:מיילדות|מיילדות]] | ||
| − | |האיגוד המפרסם=[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]] | + | |האיגוד המפרסם=[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]]{{ש}}[[האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה]]{{ש}}החברה לרפואת האם והעובר |
|סימוכין= | |סימוכין= | ||
| − | |קישור=[ | + | |קישור=[https://cdn.mednet.co.il/2020/01/27-ניהול-לידות-בגבול-החיות.pdf באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה] |
| − | |תאריך פרסום= | + | |תאריך פרסום=ינואר 2020 |
|יוצר הערך=[[#צוות הכנת נייר העמדה|צוות הכנת נייר העמדה]] | |יוצר הערך=[[#צוות הכנת נייר העמדה|צוות הכנת נייר העמדה]] | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|לידה}} | {{הרחבה|לידה}} | ||
| − | + | ניהול [[לידה|לידות]] בגבול החיות, הוא נושא מורכב עם השלכות רפואיות, אתיות, דתיות ואחרות. בהתאם, ניהול לידה בגבול החיות דורש מעורבות של צוות רב-תחומי, אם מתאפשר, אשר צריך לדון על המקרה תוך שיתוף ההורים בדיון ובהחלטות. | |
| − | + | נייר עמדה זה, דן בניהול לידות ויילודים בטווח שבין 22 שבועות + 0 ימים ועד 24 שבועות + 6 ימים, טווח המקובל בספרות הרפואית כגבול החיות ובא להחליף את עמדת האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה שהובאה בנייר קודם מחודש דצמבר 2009. | |
| − | + | הסיבה העיקרית לעדכון נייר העמדה, היא שינוי בדיווחים לאומיים ממדינות בעולם על שיפור בהישרדות של פגים בשבוע 23+0 ועד שבוע 23+6 ימים. | |
| − | |||
| − | + | כאשר קיים מצב בו ההערכה הקלינית מצביעה על סיכון ללידה בטווח זה, יש להעריך תחילה על סמך מסמכי מעקב [[היריון]] ובדיקות נוספות, את גיל ההיריון עד כמה שניתן במדויק, את המשקל המוערך של העובר, את מצב היולדת ואת מצב העובר. הבעייתיות הנובעת מלידות בגיל היריון זה תוצג להורים על ידי רופא מתחום המיילדות ובמידת האפשר, גם על ידי רופא מתחום הניאונטולוגיה. באחריות רופא נשים ו/ או ניאונטולוג לתעד את השיחה עם ההורים בגיליון היולדת. | |
| − | כאשר | ||
| − | == | + | ==כללי - טיפול ביולדת עם לידה מאיימת בגבול החיות== |
| − | הנתונים | + | הנתונים בספרות הרפואית מראים, שתיתכן יעילות לטיפול ב[[סטרואידים]] במקרים של [[לידה מוקדמת]] כבר משבוע 23. הואיל, ולא תמיד קיימים כלים מדויקים להערכה של מועד הלידה המאיימת, יש לשקול, מתן טיפול בסטרואידים להבשלת ריאות העובר בכל לידה מאיימת החל משבוע 23+0 להיריון. |
| − | + | ההחלטה לגבי מתן סטרואידים לאישה ההרה ולגבי ההתנהלות בחדר הלידה ולאחריה בטווח שבועות אלה, תתקבל על סמך תיארוך ההיריון, מהלכו, הערכה של מצב האם והעובר ובשיתוף עם ההורים. אם יש די זמן טרם הלידה, רצוי לערב ניאונטולוג בדיון עם ההורים ויש לתת משקל לרצונם. הטיפול ביילוד לאחר הלידה, יהיה בהתאם למצבו ותגובתו להחייאה וייקח בחשבון את רצון ההורים. | |
| − | |||
| − | + | במסמך זה, המושג החייאה מתייחס לכל פעולה שמטרתה הארכת חיים כולל הנשמה בלחץ חיובי, אינטובציה, עיסוי לב ומתן תרופות החייאה. | |
| − | |||
| − | == | + | ==להלן הקווים המנחים לגבי ההתנהלות המומלצת של לידות בגבול החיות הנגזרים מגיל ההיריון== |
| − | + | ===לידה בטווח של 22 שבועות + 0 ימים ועד 22 שבועות + 6 ימים=== | |
| − | + | הנתונים מהארץ והעולם מצביעים על סיכויי שרידות נמוכים מאוד של היילוד בגיל זה. בהתאם, אין להציע להורים החייאה ליילוד הנולד בשבוע זה ויש לנהל את הלידה על-פי התוויות רפואיות אימהיות בלבד. לא נדרשת נוכחות רופא ילדים, ולא תבוצע החייאה. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| + | ===לידה בטווח שבין 23 שבועות + 0 ימים ועד שבוע 23 + 6 ימים=== | ||
| + | הנתונים בעולם מראים עלייה משמעותית בשרידות בגיל היריון זה. עם זאת, ההישרדות בישראל נותרה נמוכה. | ||
| − | + | במידה, וההורים הביעו את רצונם בהחייאה מלאה, וזאת, לאחר שקיבלו הסבר מרופא נשים ו/או ניאונטולוג, ניהול הלידה יהיה הן על-פי התוויה אימהית והן על-פי התוויה עוברית. יש לזמן רופא ילדים ללידה, ובכל מקרה של לידת חי הטיפול ביילוד יהיה על-פי מצבו ותגובתו להחייאה. יש להעביר את היילוד לפגייה כשמתאפשר. | |
| − | |||
| − | |||
| + | אם ההורים הביעו התנגדות להחייאה, לאחר שקיבלו הסבר מרופא נשים ו/או ניאונטולוג טרם הלידה, ניהול הלידה יהיה על-פי התוויה אימהית בלבד. לא יתבצע ניטור עוברי במהלך הלידה, לא יבוצע [[ניתוח קיסרי - Caesarean section|ניתוח קיסרי]] בהתוויה עוברית. יש לזמן רופא ילדים לכל לידה בשבוע זה. בכל מקרה של לידת יילוד חיוני, מצב שמתבטא בתנועות נשימה וגוף בנוסף לדופק לב, הטיפול בו יהיה על-פי מצבו ותגובתו להחייאה. יש להעביר את היילוד לפגייה כשמתאפשר. | ||
| − | + | ===לידה בטווח של 24 שבועות + 0 ימים ועד 24 שבועות + 6 ימים=== | |
| − | + | הנתונים מהארץ ומהעולם מצביעים על עלייה בשרידות בגיל זה. בהתאם, יש לנהל את הלידה על-פי התוויה אימהית ועל-פי התוויה עוברית. יש לזמן רופא ילדים לכל לידה בשבוע זה ובכל מקרה של לידת חי, יש להתחיל בהחייאה והיילוד יועבר להמשך טיפול לפגייה. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | המשך הטיפול ייקבע על-פי תגובת היילוד להחייאה ותוך התחשבות בעמדת ההורים. | |
| − | |||
| − | |||
| − | == | + | ==קביעת מוות שאירע מיד לאחר הלידה== |
| − | + | קביעת המוות תיעשה על ידי רופא מיילד או רופא ילדים, על-פי מדיניות בית-החולים, תוך שימוש באמצעי לבדיקת הפעילות החשמלית של הלב. ביילוד חי בו לא בוצעה החייאה, יש לעטוף את התינוק באופן מכובד ולהעבירו למקום עליו הוחלט מראש על-פי מדיניות בית-החולים. | |
| − | |||
| − | + | ==תחולה== | |
| − | + | הנתונים בספרות הרפואית לגבי שיעורי שרידות של פגים משתנים בקצב מהיר. נייר זה, יהיה בתוקף לכל היותר למשך 5 שנים ממועד פרסומו. הוועדה ממליצה לנסח נייר חילופי לקראת מועד פקיעתו של נייר עמדה זה. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | == | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==צוות הכנת נייר העמדה== | ==צוות הכנת נייר העמדה== | ||
| שורה 192: | שורה 54: | ||
*פרופ' מתי ברקוביץ - האיגוד הישראלי לרפואת ילדים | *פרופ' מתי ברקוביץ - האיגוד הישראלי לרפואת ילדים | ||
| − | + | עדכון מהדורה 2 (2011) לנייר העמדה בוצע על ידי ועד החברה הישראלית לרפואת האם והעובר | |
| − | + | *פרופ' קובי בר - יו"ר החברה לרפואת האם והעובר, מנהל היחידה לרפואת האם והעובר, מרכז רפואי וולפסון, חולון ושאר חברי הוועד: | |
| − | *פרופ' קובי בר - יו"ר החברה לרפואת האם והעובר, מנהל היחידה לרפואת האם והעובר, מרכז רפואי וולפסון, חולון ושאר חברי | ||
*פרופ' יריב יוגב - מנהל חדרי לידה, מרכז רפואי רבין, פתח תקווה | *פרופ' יריב יוגב - מנהל חדרי לידה, מרכז רפואי רבין, פתח תקווה | ||
| − | *ד"ר אלי גוטרמן - מנהל שירות מחוזי להריון בסיכון גבוה, מחוז חיפה ,בית חולים כרמל, שרותי בריאות כללית | + | *ד"ר אלי גוטרמן - מנהל שירות מחוזי להריון בסיכון גבוה, מחוז חיפה, בית חולים כרמל, שרותי בריאות כללית |
| − | *ד"ר סורינה גריסרו-גרנובסקי - אחראית אגף מיילדותי, מרכז רפואי שערי צדק, ירושלים | + | *ד"ר סורינה גריסרו-גרנובסקי - אחראית אגף מיילדותי, מרכז רפואי שערי צדק, ירושלים |
*ד"ר יורי פרליץ - מנהל היחידה לרפואת האם והעובר, מרכז רפואי ע"ש ברוך פדה, פוריה, טבריה | *ד"ר יורי פרליץ - מנהל היחידה לרפואת האם והעובר, מרכז רפואי ע"ש ברוך פדה, פוריה, טבריה | ||
*ד"ר מיכל קובו - מנהלת מחלקת יולדות, מרכז רפואי אדית וולפסון, חולון | *ד"ר מיכל קובו - מנהלת מחלקת יולדות, מרכז רפואי אדית וולפסון, חולון | ||
*פרופ' אייל ענתבי - מנהל אגף נשים ויולדות, מרכז רפואי ברזילי, אשקלון | *פרופ' אייל ענתבי - מנהל אגף נשים ויולדות, מרכז רפואי ברזילי, אשקלון | ||
| + | |||
| + | עדכון מהדורה 3 לנייר העמדה בוצע על ידי: | ||
| + | האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה. | ||
| + | |||
| + | האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה: | ||
| + | *פרופ' שאול דולברג | ||
| + | *ד"ר ארנה פלידל רימון | ||
| + | *פרופ' איילה מעין-מצגר | ||
| + | *פרופ' בני בר-עוז | ||
| + | *ד"ר אורי הוכוולד | ||
| + | *ד"ר ברנרד ברזילי | ||
| + | *פרופ' גיל קלינגר | ||
| + | *פרופ' אבי רוטשילד | ||
| + | |||
| + | החברה לרפואת האם והעובר: | ||
| + | *פרופ' אריאל מני | ||
| + | *פרופ' טל בירון-שנטל | ||
| + | *פרופ' יואב יינון | ||
| + | *פרופ' משנה קליני זהר נחום | ||
| + | *ד"ר חן סלע | ||
| + | *פרופ' משנה קליני עדו שולט | ||
| + | *פרופ' אייל שיינר | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| − | + | <blockquote> | |
| − | <blockquote> | + | *מסד הנתונים של תינוקות במשקל לידה נמוך מאוד 1500 גרם או פחות, דו"ח (דין וחשבון) מסכם - שנת 2008, היחידה לחקר הבריאות האישה והילד, מכון גרטנר, תל השומר, המרכז הלאומי לבקרת מחלות (ICDC), תחום פרינטולוגיה THE ISREAL NEONATAL NETWOR |
<div style="text-align: left; direction: ltr"> | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
| − | + | *ACOG practice bulletin. Perinatal care at the threshold of viability. 2002, 38. | |
| − | + | *Costeloe K, Hennessy E, Gibson AT, Marlow N, Wilkinson AR. The EPICURE study: outcome to discharge from hospital for infants born at the threshold of viability. Pediatrics 2000, 106, 659-71 (Level II). | |
| + | *Lemons JA, Bauer CR, Oh W, Korones SB, Papile LA, Stoll BJ, et al. Very low birth weight outcomes of the National Institute of Child Health and Human Development Neonatal Research Network, January 1995 through December 1996. NICHD Neonatal Research Network. Pediatrics 2001, 107:E1 (Level II). | ||
| + | *McEniery CM, Bolton CE, Fawke J, Hennessy E, Stocks J, Wilkinson IB, Cockcroft JR, Marlow N. Cardiovascular consequences of extreme prematurity: the EPICure study. J Hypertens 2011,29(7):1367-73 (Level II). | ||
| + | *Seri I, Evans J. Decision making at the threshold of infant viability. Journal of Perinatology 2008, 28, S4-S8. (Level III). | ||
</div> | </div> | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
גרסה אחרונה מ־06:27, 6 במאי 2023
 | |
|---|---|
| קווים מנחים לגבי ניהול לידות בגבול החיות - מהדורה שלישית | |
|
| |
| ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה | |
| תחום | מיילדות |
| האיגוד המפרסם |  האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה החברה לרפואת האם והעובר |
| קישור | באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
| תאריך פרסום | ינואר 2020 |
| יוצר הערך | צוות הכנת נייר העמדה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – לידה
ניהול לידות בגבול החיות, הוא נושא מורכב עם השלכות רפואיות, אתיות, דתיות ואחרות. בהתאם, ניהול לידה בגבול החיות דורש מעורבות של צוות רב-תחומי, אם מתאפשר, אשר צריך לדון על המקרה תוך שיתוף ההורים בדיון ובהחלטות.
נייר עמדה זה, דן בניהול לידות ויילודים בטווח שבין 22 שבועות + 0 ימים ועד 24 שבועות + 6 ימים, טווח המקובל בספרות הרפואית כגבול החיות ובא להחליף את עמדת האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה שהובאה בנייר קודם מחודש דצמבר 2009.
הסיבה העיקרית לעדכון נייר העמדה, היא שינוי בדיווחים לאומיים ממדינות בעולם על שיפור בהישרדות של פגים בשבוע 23+0 ועד שבוע 23+6 ימים.
כאשר קיים מצב בו ההערכה הקלינית מצביעה על סיכון ללידה בטווח זה, יש להעריך תחילה על סמך מסמכי מעקב היריון ובדיקות נוספות, את גיל ההיריון עד כמה שניתן במדויק, את המשקל המוערך של העובר, את מצב היולדת ואת מצב העובר. הבעייתיות הנובעת מלידות בגיל היריון זה תוצג להורים על ידי רופא מתחום המיילדות ובמידת האפשר, גם על ידי רופא מתחום הניאונטולוגיה. באחריות רופא נשים ו/ או ניאונטולוג לתעד את השיחה עם ההורים בגיליון היולדת.
כללי - טיפול ביולדת עם לידה מאיימת בגבול החיות
הנתונים בספרות הרפואית מראים, שתיתכן יעילות לטיפול בסטרואידים במקרים של לידה מוקדמת כבר משבוע 23. הואיל, ולא תמיד קיימים כלים מדויקים להערכה של מועד הלידה המאיימת, יש לשקול, מתן טיפול בסטרואידים להבשלת ריאות העובר בכל לידה מאיימת החל משבוע 23+0 להיריון.
ההחלטה לגבי מתן סטרואידים לאישה ההרה ולגבי ההתנהלות בחדר הלידה ולאחריה בטווח שבועות אלה, תתקבל על סמך תיארוך ההיריון, מהלכו, הערכה של מצב האם והעובר ובשיתוף עם ההורים. אם יש די זמן טרם הלידה, רצוי לערב ניאונטולוג בדיון עם ההורים ויש לתת משקל לרצונם. הטיפול ביילוד לאחר הלידה, יהיה בהתאם למצבו ותגובתו להחייאה וייקח בחשבון את רצון ההורים.
במסמך זה, המושג החייאה מתייחס לכל פעולה שמטרתה הארכת חיים כולל הנשמה בלחץ חיובי, אינטובציה, עיסוי לב ומתן תרופות החייאה.
להלן הקווים המנחים לגבי ההתנהלות המומלצת של לידות בגבול החיות הנגזרים מגיל ההיריון
לידה בטווח של 22 שבועות + 0 ימים ועד 22 שבועות + 6 ימים
הנתונים מהארץ והעולם מצביעים על סיכויי שרידות נמוכים מאוד של היילוד בגיל זה. בהתאם, אין להציע להורים החייאה ליילוד הנולד בשבוע זה ויש לנהל את הלידה על-פי התוויות רפואיות אימהיות בלבד. לא נדרשת נוכחות רופא ילדים, ולא תבוצע החייאה.
לידה בטווח שבין 23 שבועות + 0 ימים ועד שבוע 23 + 6 ימים
הנתונים בעולם מראים עלייה משמעותית בשרידות בגיל היריון זה. עם זאת, ההישרדות בישראל נותרה נמוכה.
במידה, וההורים הביעו את רצונם בהחייאה מלאה, וזאת, לאחר שקיבלו הסבר מרופא נשים ו/או ניאונטולוג, ניהול הלידה יהיה הן על-פי התוויה אימהית והן על-פי התוויה עוברית. יש לזמן רופא ילדים ללידה, ובכל מקרה של לידת חי הטיפול ביילוד יהיה על-פי מצבו ותגובתו להחייאה. יש להעביר את היילוד לפגייה כשמתאפשר.
אם ההורים הביעו התנגדות להחייאה, לאחר שקיבלו הסבר מרופא נשים ו/או ניאונטולוג טרם הלידה, ניהול הלידה יהיה על-פי התוויה אימהית בלבד. לא יתבצע ניטור עוברי במהלך הלידה, לא יבוצע ניתוח קיסרי בהתוויה עוברית. יש לזמן רופא ילדים לכל לידה בשבוע זה. בכל מקרה של לידת יילוד חיוני, מצב שמתבטא בתנועות נשימה וגוף בנוסף לדופק לב, הטיפול בו יהיה על-פי מצבו ותגובתו להחייאה. יש להעביר את היילוד לפגייה כשמתאפשר.
לידה בטווח של 24 שבועות + 0 ימים ועד 24 שבועות + 6 ימים
הנתונים מהארץ ומהעולם מצביעים על עלייה בשרידות בגיל זה. בהתאם, יש לנהל את הלידה על-פי התוויה אימהית ועל-פי התוויה עוברית. יש לזמן רופא ילדים לכל לידה בשבוע זה ובכל מקרה של לידת חי, יש להתחיל בהחייאה והיילוד יועבר להמשך טיפול לפגייה.
המשך הטיפול ייקבע על-פי תגובת היילוד להחייאה ותוך התחשבות בעמדת ההורים.
קביעת מוות שאירע מיד לאחר הלידה
קביעת המוות תיעשה על ידי רופא מיילד או רופא ילדים, על-פי מדיניות בית-החולים, תוך שימוש באמצעי לבדיקת הפעילות החשמלית של הלב. ביילוד חי בו לא בוצעה החייאה, יש לעטוף את התינוק באופן מכובד ולהעבירו למקום עליו הוחלט מראש על-פי מדיניות בית-החולים.
תחולה
הנתונים בספרות הרפואית לגבי שיעורי שרידות של פגים משתנים בקצב מהיר. נייר זה, יהיה בתוקף לכל היותר למשך 5 שנים ממועד פרסומו. הוועדה ממליצה לנסח נייר חילופי לקראת מועד פקיעתו של נייר עמדה זה.
צוות הכנת נייר העמדה
- פרופ' אריה הרמן - האיגוד הישראלי במיילדות וגינקולוגיה
- פרופ' שאול דולברג - האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה
- פרופ' יעקב קוינט - האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה
- פרופ' יעקב בר - החברה הישראלית לרפואת האם והעובר
- פרופ' יוסי עזרא - החברה הישראלית לרפואת האם והעובר
- פרופ' מתי ברקוביץ - האיגוד הישראלי לרפואת ילדים
עדכון מהדורה 2 (2011) לנייר העמדה בוצע על ידי ועד החברה הישראלית לרפואת האם והעובר
- פרופ' קובי בר - יו"ר החברה לרפואת האם והעובר, מנהל היחידה לרפואת האם והעובר, מרכז רפואי וולפסון, חולון ושאר חברי הוועד:
- פרופ' יריב יוגב - מנהל חדרי לידה, מרכז רפואי רבין, פתח תקווה
- ד"ר אלי גוטרמן - מנהל שירות מחוזי להריון בסיכון גבוה, מחוז חיפה, בית חולים כרמל, שרותי בריאות כללית
- ד"ר סורינה גריסרו-גרנובסקי - אחראית אגף מיילדותי, מרכז רפואי שערי צדק, ירושלים
- ד"ר יורי פרליץ - מנהל היחידה לרפואת האם והעובר, מרכז רפואי ע"ש ברוך פדה, פוריה, טבריה
- ד"ר מיכל קובו - מנהלת מחלקת יולדות, מרכז רפואי אדית וולפסון, חולון
- פרופ' אייל ענתבי - מנהל אגף נשים ויולדות, מרכז רפואי ברזילי, אשקלון
עדכון מהדורה 3 לנייר העמדה בוצע על ידי: האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה.
האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה:
- פרופ' שאול דולברג
- ד"ר ארנה פלידל רימון
- פרופ' איילה מעין-מצגר
- פרופ' בני בר-עוז
- ד"ר אורי הוכוולד
- ד"ר ברנרד ברזילי
- פרופ' גיל קלינגר
- פרופ' אבי רוטשילד
החברה לרפואת האם והעובר:
- פרופ' אריאל מני
- פרופ' טל בירון-שנטל
- פרופ' יואב יינון
- פרופ' משנה קליני זהר נחום
- ד"ר חן סלע
- פרופ' משנה קליני עדו שולט
- פרופ' אייל שיינר
ביבליוגרפיה
- מסד הנתונים של תינוקות במשקל לידה נמוך מאוד 1500 גרם או פחות, דו"ח (דין וחשבון) מסכם - שנת 2008, היחידה לחקר הבריאות האישה והילד, מכון גרטנר, תל השומר, המרכז הלאומי לבקרת מחלות (ICDC), תחום פרינטולוגיה THE ISREAL NEONATAL NETWOR
- ACOG practice bulletin. Perinatal care at the threshold of viability. 2002, 38.
- Costeloe K, Hennessy E, Gibson AT, Marlow N, Wilkinson AR. The EPICURE study: outcome to discharge from hospital for infants born at the threshold of viability. Pediatrics 2000, 106, 659-71 (Level II).
- Lemons JA, Bauer CR, Oh W, Korones SB, Papile LA, Stoll BJ, et al. Very low birth weight outcomes of the National Institute of Child Health and Human Development Neonatal Research Network, January 1995 through December 1996. NICHD Neonatal Research Network. Pediatrics 2001, 107:E1 (Level II).
- McEniery CM, Bolton CE, Fawke J, Hennessy E, Stocks J, Wilkinson IB, Cockcroft JR, Marlow N. Cardiovascular consequences of extreme prematurity: the EPICure study. J Hypertens 2011,29(7):1367-73 (Level II).
- Seri I, Evans J. Decision making at the threshold of infant viability. Journal of Perinatology 2008, 28, S4-S8. (Level III).