האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

ניתוחים פלסטיים לעיצוב הבטן - Abdominal plastic surgery

מתוך ויקירפואה

גרסה מ־14:46, 1 במאי 2011 מאת בני מייליק (שיחה | תרומות) (דף חדש: האסתטיקה של אזור הבטן מעסיקה רבים מאתנו. ד"ר בני מייליק, כירורג פלסטי בכיר, מפנה זרקור אל הבטן הרכה שלנ...)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

האסתטיקה של אזור הבטן מעסיקה רבים מאתנו. ד"ר בני מייליק, כירורג פלסטי בכיר, מפנה זרקור אל הבטן הרכה שלנו, וסוקר עבורנו את כל השיטות הקיימות לעיצוב הבטן. כל התורה כולה על בטן אחת. מאת: ד"ר בני מייליק הבטן משמשת כמשכנה של הנפש בתרבויות מסויימות. איזור זה בולט וקשה להסתיר ולהסוות את מצבו, וגם אוהלים ווילונות לא יצליחו להסתיר בטן שגדלה והולכת, כך שקל להבין מדוע אזור זה בגוף מעסיק רבים כל כך, ומדוע נשים וגברים מחפשים דרכים לשיפור מראהו. חזות הבטן מעידה בראש ובראשונה על מצב בריאותי, אולם לא פחות חשוב – הבטן היא מעין מראה שדרכה משתקפות לאדם ולסביבתו איכויות שונות. הכותרת לכולן היא דימוי גוף, והיא כוללת בתוכה קשת של נושאים עדינים ומורכבים כגון ביטחון עצמי, אהבה עצמית, איכות חיים ואפילו אושר. ההיבטים האסתטיים-רגשיים הללו מטרידים לא פחות ואולי יותר מהנושא הבריאותי, וברוב המקרים הם אלה המביאים אנשים לטפל בבעיה. אגס וגם תפוח – סגנונות השמנה שונים בגברים ובנשים עם הגיל גוברת הנטייה להשמנה, העלייה במשקל נובעת משינויים ביולוגיים אך גם מהעובדה שככל שחולפות השנים אנשים הופכים פחות אקטיביים, וכך מתקצרת עוד יותר הדרך לצבירת משקל עודף. הקביעה הנ"ל נכונה לשני המינים, אך גברים ונשים נבדלים אלה מאלה בסגנון ההשמנה: קיימת תבנית השמנה טיפוסית גברית ותבנית השמנה אופיינית לנשים. בדפוס האנדרואידי (הגברי), מצטבר השומן בעיקר אזור הבטן ההמרכזית, יותר בחלל הבטן ופחות בשומן התת עורי ויוצר את מבנה הכרס – סגנון המזכיר צורת תפוח, ולכן נקרא "השמנת תפוח". בדפוס הגניקואידי (הנשי), השומן מתרכז בעיקר בטן התחתונה ובאגן הירכיים – סגנון השמנה המזכיר צורת אגס ומכאן – "השמנת אגס". הבטן וההשמנה הנשית אזור הבטן מושפע בעיצובו בעיקר משני גורמים: הראשון הוא העור ושכבת השומן שמתחתיו (שומן תת-עורי), שכמותם ועוביים משפיעים כמובן על המראה. הגורם השני הוא שכבת השריר של דופן הבטן. מדובר במספר שרירים המרובדים זה על גבי זה בשכבות. ההבדלים האנטומיים בין גברים ונשים ודפוסי ההשמנה השונים, מושפעים גם מפאזות של הריונות ולידות שעוברות נשים, תהליכים שמשנים מהותית את כל מבנה הבטן והאגן. במהלך ההיריון בטנה של האישה גדלה פי 2-3 מנפחה. זהו תהליך פיזיולוגי מיוחד במינו ונפלא בעיני, שבסופו חוזרת הבטן פחות או יותר אל ממדיה המקוריים. פחות או יותר מפני שבכל זאת מתחוללים שינויים הן בשכבת השרירים של דופן הבטן והן בשכבת העור והשומן התת-עורי. ברקמות אלה ניכרים רפיון והידללות שלא היו בהם קודם להיריון. דבר נוסף שמטריד נשים רבות הוא המזכרת שהותירו להן הניתוחים הקיסריים שעברו – צלקת בדופן הבטן התחתונה. מדובר בצלקת שקועה ומכווצת שגורמת לצניחה והתקפלות העור מעליה, בצורה המזכירה ואף נקראת בעגה הרפואית 'סינר' (Apron). תופעה זו יוצרת עיוות הדורש, לא פעם, תיקון אסתטי. "מזכרת" נוספת הם סימני המתיחה המופיעים בעור הבטן ההריונית ולעיתים גם ללא הריון ומבטאים בעצם קרע בשכבת הדרמיס של העור והצטלקות פנימית של שכבה זו. לרוע המזל, אין טיפול שביכולתו להעלים סימני מתיחה אלו הנקראים "סטריה" והם לא חולפים בתום ההריון או הירידה במשקל. כל הדרכים שמובילות לעיצוב הבטן לפני הכול – פעילות ספורטיבית לכל מי שבא אליי לייעוץ, אני ממליץ ולפעמים אפילו דוחק במטופלים, לפתוח לפני הכול, בפעילות גופנית. לא משנה באיזו פעילות, שהאדם יבחר במה שטוב לו, והעיקר שיעסוק בפעילות זו באופן שגרתי, 5-4 פעמים בשבוע, בפרקי זמן משמעותיים של יותר מחצי שעה בכל פעם. לפעילות גופנית השפעה מיטבית על בריאות האדם, היא מסוגלת לדחות ואף לבטל לחלוטין הופעה של מחלות כרוניות כסכרת, לחץ דם, שומנים בדם, מחלות לב וכלי דם, שבץ מוחי ויש אומרים אפילו סרטן. פעילות גופנית רציפה גורמת להמרה של רקמת שומן במסה של שריר, וגם אם לא יורד אפילו גרם מהמשקל, הרי שמדדים בריאותיים משתנים מקצה לקצה.

לסובלים מעודף משקל הפעילות הגופנית עוזרת בעיצוב הגוף בשל הגדלת מסת השריר אך גם בתהליך ההרזיה משום שרקמת שריר, אפילו במצבי מנוחה, היא 'שורפת אנרגיה' יעילה ומהירה יותר מרקמת שומן. גם לאלה מבין מטופלי שלהם אני כן ממליץ על ניתוח, הפעילות הגופנית עוזרת. היא משפרת את ההתמודדות ומזרזת את ההחלמה לאחר הניתוח, ופעם אחר פעם אני נוכח ביתרון שיש למנותחים שעסקו לפני הניתוח בספורט. אלה חוזרים לפעילות מלאה הרבה יותר מהר, משום שאימון גופני מפעיל פקטורים רפואיים ופיזיולוגיים רבים מאוד, שכולם יחד מגויסים לריפוי פצעי הניתוח:  היא משפרת את זרימת הדם, מעלה את רמות ההמוגלובין, מורידה לחץ דם ועוד.  

כשעוסקים בעיצוב אזור הבטן, אני ממליץ, כמובן, לשלב גם תרגילים שמכוונים לחיזוק דופן הבטן, וכדאי מאוד להיעזר במדריכי כושר שיודעים בדיוק כיצד לעשות זאת – וזאת כחלק מפעילות גופנית כוללת, ולא כתרגילים מבודדים. עבור חלק מהאנשים תניב הפעילות הגופנית תוצאה מצוינת, אך חלקם לא ייהנו באותה מידה מן התוצאות משום שהפעילות הטובה לחיזוק שרירי דופן הבטן, משפיעה לעיתים באופן מוגבל למדי על רקמת העור. עבור רבים שהחלו לעשות ספורט רק לאחר הריונות או אחרי הרזייה מאסיבית, זה עלול להיות קצת מאוחר מדי, שכן העור שמתקשה לעקוב אחרי התחזקות השרירים יוותר רפוי ועודף. סימני המתיחה שעל העור (סְטְריות), שאינם אלא צלקות שמופיעות כתוצאה מקרעים פנימיים במקרים של התרחבות מהירה; הריון או השמנה – גם הם לא ייעלמו יותר. העיוותים יכולים להתבטא באחת מן הצורות הבאות: - עודפי עור ושומן תת-עורי שמשתפלים רק בחלק התחתון של הבטן כמו סינר (apron ), שנמשך לכיוון המותניים או הגב התחתון בצורת כפל עור רציף. - בנוסף, יכולים להופיע עוד כפלים באזורים אחרים של הבטן, בגובה הבטן או מעליה וסביב כל אזור קשת הצלעות. במקרים מעין אלה, כאשר אין הצלחה בעיצוב העור בדרך הטבעית, כלומר בעזרת פעילות גופנית נמרצת – יש בהחלט מקום לעלות מדרגה ולשקול התערבות כירורגית. וכשכבר צריך התערבות כירורגית... הרפואה הפלסטית מציעה כמה פתרונות למספר סוגים ורמות של השמנה. כל פרוצדורה ניתוחית מתאימה לרמה ולאופי שונה של השמנה, וכמובן לטווחי השטח, לכמות השומן ולאזורים בגוף, שבהם נדרשת ההתערבות . ניתן לדרג את הניתוחים בסדר עולה שמהקל אל הכבד, משאיבת השומן המינוריות יותר ועד ניתוחים גדולים של מתיחת גוף (בודי ליפט), שמתיחת הבטן מהווה בהם רק חלק אחד. וכשהבטן היא נקודת המוצא, אלה ניתוחי העיצוב העיקריים המבוצעים כיום, בסדר עולה שמהקל אל הכבד: - שאיבת שומן - מתיחת בטן - מתיחת בטן המשולבת בשאיבת שומן - ניתוחי גוף: - מתיחת כל הפלג המרכזי של הגוף - סדרת ניתוחים לעיצוב כל שטח הגוף.

שאיבת שומן – מטרת הניתוח ולמי הוא מתאים? שאיבת שומן נחשבת בדרך-כלל להתערבות ניתוחית מינורית יחסית. היא אורכת בין שעה לשלוש שעות, ואם הניתוח אינו גדול, ניתן לבצעה גם בהרדמה מקומית עם טשטוש. שיטה זו מתאימה במיוחד למטופלים בעלי משקל גוף תקין, הסובלים מעודפי שומן תת-עורי חריגים באזורי גוף ספציפיים. הדוגמה הקלאסית היא בלט שומני בירכיים החיצוניים אצל נשים, אך גם באברי גוף אחרים כמו: מותניים, ברכיים, זרועות, סנטר וחזה (גם בחזה גברי), ובמקרה שלנו – בשיפולי הבטן ובאזורים הסמוכים. את הבטן ניתן לעצב ולפסל על ידי הקטנת עובי רקמת השומן התת-עורי. האזורים המועדים הם: חגורת השומן שמתחת הטבור, זו שמעליו ואזור המותניים וזה שמעליהם. בכל אחד מאזורים אלה לחוד, בחלקם או בכולם יחד לפי הצורך. בגלל החשש מסיבוכי הפעולה הזו, בניתוח שאיבת שומן לא נהוג לשאוב יותר מ- 5 ליטרים מכל האזורים יחד במהלך ניתוח אחד. אחד מהמנבאים החשובים להצלחת הניתוח הוא מצב עורו של המטופל. השאיבה עשויה להצליח יותר במטופלים בעלי עור חיוני ואלסטי לעומת אחרים שעורם פחות אלסטי וגמיש.

למי שאיבת שומן לא מתאימה? 

יש להדגיש כי המטרה של שאיבת שומן איננה ירידה במשקל. הניתוח מכוון אך ורק אל שכבת השומן התת-עורי שאותה ניתן לעצב ולפסל, ולא אל השומן התוך-בטני (הויסצרלי) המרוכז בתוך חלל הבטן ועוטף את כל האברים הפנימיים. בשומן הזה ניתן לטפל אך ורקבירידת משקל באמצעות דיאטה או בעזרת ניתוח בריאטרי. ניתוח שאיבת שומן אינו מיועד, למשל, לאנשים עם כרס גדולה המכוסה בשכבה דקה יחסית של שומן תת-עורי. שאיבת שומן אינה יעילה גם כשמדובר באדם שיש לו עודפי שומן שמלווים בעודפי עור גדולים. במצב כזה, גם אם נרוקן את השומן העודף, בד"כ, העור העודף החסר גמישות ואלסטיות, לא יצליח להתכווץ אל דופן הבטן, וסביר יותר כי ישתפל מעליה בצורה רופסת ובלתי אסתטית. כאשר שאיבת שומן נעשית מהסיבות הנכונות, כפי שתיארתי לעיל, התוצאות הן ברוב המקרים מספקות ומשביעות רצון. כאשר מגיעה אליי איש/ה צעירה, בריאה ופעילה, ששרירי דופן הבטן שלה תקינים, עורה אלסטי ומפריעה לה רק חגורת שומן באזור הבטן – סביר מאוד שעיצוב ופיסול איזור זה באמצעות ניתוח שאיבת שומן ישפר פלאים את מראיה של האישה ואת שביעות רצונה מגופה ומעצמה. בנוסף על התוצאות הטובות הנראות לעין, לניתוח יש יתרונות נוספים: ההחלמה מהירה יחסית, בין שבוע לשבועיים בסך-הכול, והסימנים שהוא מותיר מזעריים: החתכים הקטנטנים באמצעותם מבוצעת הפעולה, הופכים בהמשך לצלקות אפסיות ממש, של כ-3 מ"מ כל אחת, המוסתרות מתחת לקו התחתונים או בגד-הים.

מתיחת בטן מתיחת בטן – מטרת הניתוח, ולמי הוא מתאים? ניתוח למתיחת בטן (Tummy Tuck או במינוח הרפואי: Abdominoplsaty), הוא אחד מהניתוחים הפלסטיים הנפוצים ביותר. זהו ניתוח גדול יחסית, שנמשך בין שעה וחצי לשלוש ומתבצע תמיד בהרדמה כללית. למקרים קלים יותר שבהם מבקשים לשפר רק את איזור הבטן התחתונה קיים גם ניתוח למתיחה חלקית (הנקרא גם מתיחת בטן מיני- Mini Abdominoplasty). בניתוח זה מותחים את הבטן התחתונה בלבד, ללא עירוב של אזור הטבור. זהו ניתוח קצר יותר שאורכו נע בין שעה לשעתיים, זמן ההחלמה ממנו קצר יותר, וגם הצלקת שמותיר ניתוח המיני קטנה יותר. ניתוח מתיחת בטן יתאים לכל אותם אנשים שלהם שאיבת שומן בלבד כבר לא תסייע, וכמובן שאינם מצליחים להיפטר מעודפי השומן שלהם בעזרת דיאטה או פעילות גופנית. זוהי אופציה טובה לאנשים שבאזור הבטן שלהם הצטברו עודפים גדולים של עור ושומן, וגם לכאלה הסובלים בנוסף מחולשה ורפיון של שרירי דופן הבטן. הפרופיל האופייני של האוכלוסייה הזקוקה לניתוח זה הוא: נשים לאחר הריונות או מטופלים שעברו דיאטה קיצונית או ניתוח בריאטרי שגרם לירידה משמעותית במשקלם. אלה עתידים לשפר את גזרתם ולעצב את דופן הבטן שלהם בצורה משמעותית על ידי הניתוח. ניתוח מתיחת בטן נועד להצרת היקף הבטן ועיצובה מחדש, ולכן, כמו בניתוח שאיבת שומן, הוא איננו מיועד אנשים הסובלים מעודף גדול במשקלם, אלא דווקא לאלה שעודפי השומן והעור שלהם מועטים יחסית.

השלבים בניתוח הקונבנציונלי למתיחת בטן הם: - ביצוע חתך רוחבי בשיפולי הבטן. אורכו של החתך תלוי בכמויות עודפי העור והשומן המיועדים להסרה. דרך חתך זה מתבצע הניתוח כולו. - עיצוב והידוק שרירי דופן הבטן: השרירים מקורבים זה לזה ומהודקים על ידי תפרים פנימיים, היוצרים מעין "מחוך" ש"משטיח" את הבטן ומצר את היקף המותניים. - הסרת עודפי העור עם סימני המתיחה שעליהם: הדבר מתבצע באמצעות הפרדת שכבת העור והשומן התת-עורי משכבת השרירים שמתחתם. בנוסף מתבצע חתוך מעגלי נוסף סביב הטבור, המאפשר לטבור להישאר מחובר לדופן הבטן ולהוות מעין נקודת אחיזה שמעליה יימתח העור. - מיקום הטבור מחדש על פני העור המתוח. - מתיחת העור כלפי מטה ותפירת הפצע הניתוחי בשיפולי הבטן. מתיחת בטן עם שאיבת שומן – טובים השניים מן האחד לא מעט מן המטופלים סובלים מקפלי עור ושומן לא רק בקדמת הבטן התחתונה אלא בכל האזורים הסמוכים שבפלג הגוף המרכזי (בטן עליונה, מותניים וגב תחתון). במצבים כאלה מתיחה קונבנציונלית של הבטן לא תניב תוצאה מטבית. הבטן אומנם עשויה להישאר מתוחה והדוקה כפי שרצוי, אך מסביבה יוותרו אזורים לא מעוצבים עם עודפי רקמות שומן ועור. כאשר נוצר צורך כזה, משלבים את שאיבת השומן בתוך ניתוח המתיחה. בקהל היעד לניתוח זה נכלל כל מי שנמצא מתאים לניתוח מתיחת בטן רגיל, ובהם אנשים לאחר ירידה מאסיבית במשקל ו/או לאחר ניתוח קיצור קיבה או מעקף קיבה. בניתוח המשולב, שיטה חדשנית שעד לפני זמן קצר לא הייתה פופולארית ביותר בקרב הפלסטיקאים – נתפס כל פלג הגוף המרכזי והתחתון כיחידה רציפה אחת. המטרה, בהתאם לכך, היא לספק פתרונות אסתטיים מקיפים שדופן הבטן הקדמית מהווה בהם רק מקטע יחיד. בניתוח המשולב, מבוצעת שאיבת השומן מן הבטן העליונה ומלפני המתיחה. בשימוש בטכניקה זו גם התוצאות האסתטיות טובות יותר, אך קיים בו רווח נוסף, בעל משמעות עצומה: בעוד שמתיחת בטן קונבנציונלית כרוכה בהפרדת שכבת עור נרחבת מדופן הבטן – מהלך הטומן סיכון לפגיעה בכלי דם והפחתת זרימת הדם לשולי הצלקת וקשיים בריפוי הצלקת, הרי ששילוב השאיבה במתיחה, מפחית בהרבה את הצורך להפריד בין הרקמות ולנתק כלי דם, על הסכנות הנובעות מכך. תוצאות הריפוי וההחלמה, על כן, טובות יותר בשיטה המשולבת, ומשפרות במידה ניכרת את בטיחותו של הניתוח, וכל אלה תורמים אף הם, בסופו של דבר, לתוצאות האסתטית הטובות שמניב השילוב האולטימטיבי של מתיחת בטן עם שאיבת שומן. החלמה תהליך ההחלמה מניתוח מתיחת בטן מעט יותר מורכב וממושך מניתוח שאיבת שומן. כבר למחרת הניתוח יורדים מהמיטה ומתהלכים בבית עם גב מעט כפוף. בשבועיים הראשונים יש להמנע מפעילות פיזית מאומצת ובמשך כחודש מהניתוח יש ללבוש בגד או חגורה אלסטיים. בד"כ הכאבים בימים הראשונים שלאחר הניתוח הם כאלו שניתן להתגבר עליהם בעזרת תרופות נוגדות כאב כדוגמת אופטלגין, אדביל או אלגוליזין. כחודש לאחר הניתוח אפשר לחזור לפעילות רגילה ואף לחזור בהדרגה לפעילות גופנית אינטנסיבית.

מדרגה נוספת: מתיחות גוף ((BODY LIFTׂ 1) מתיחת פלג הגוף המרכזי כפי שקורה לעיתים אצל מנותחים בריאטריים, שהשילו מעליהם משקל רב – העודפים הגדולים אינם מתרכזים רק באזור הבטן, כך שלא ניתן להסתפק אך ורק בניתוח מתיחה, עם או בלי שאיבת שומן. אנשים רבים זקוקים לעיצוב כל הפלג המרכזי של גופם, מה שנכלל כבר בהגדרה של מתיחת גוף (Body lift). בניתוח זה מתיחת הבטן היא רק פעולה אחת מתוך התוכנית הניתוחית הכללית. מדובר בניתוח מורכב וארוך העשוי להימשך בין 4-7 שעות. בניתוח זה מעוצבים על ידי מתיחה גם המותניים, הגב התחתון, העכוזים ולפעמים כשנדרש ואפשר, גם הירכיים. הצלקות בניתוחים כאלה, יהיו רבות וארוכות יותר, והן יכולות להימתח מעבר לקו המותניים, אם כי אנו משתדלים מאוד, למקם את רובן, במקומות חבויים ולהפחית את הבולטות שלהן, ככל שרק ניתן.