האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "ניתוח לייזר לתיקון ראייה - Refractive surgery"

מתוך ויקירפואה

שורה 280: שורה 280:
  
  
דר. עאדל ברבארה .
 
המחבר הוא מנהל הדסה אופטימאל , המרכז הרפואי של בית החולים הדסה להסרת משקפיים בלייזר , מנהל המרכז הארצי לטיפול בקראטוקונוס , ויושב ראש החוג לניתוחי רפרקציה(הניתוחים לתיקון הראיה )בישראל . ם
 
 
התמונות שייכות למחבר פרט לתמונה 1 ,5 ו 6 שנלקחו מהויקיפדיה .
 
התמונות שייכות למחבר פרט לתמונה 1 ,5 ו 6 שנלקחו מהויקיפדיה .
  

גרסה מ־19:14, 14 באפריל 2011

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



ניתוח לייזר לתיקון ראיה
Refractive surgery
שמות נוספים הסרת משקפיים בלייזר
יוצר הערך ד"ר עאדל ברברה
 



למעלה ממיליארד וחצי אנשים בעולם סובלים מקוצר ראייה, כולל כרבע מאוכלוסיית ארצות הברית ואירופה המערבית. ישנם אזורים מסוימים באסיה בהם שיעור הסובלים מקוצר ראייה מגיע ל-70-80%.

חלומו של כל קצר-ראייה הוא לראות ללא משקפיים. מי שאינו סובל מקוצר ראייה אינו מסוגל להבין את מהותו של הצורך הזה.

היסטוריה

מזה למעלה ממאה שנה, מנסים רופאי העיניים לתקן קוצר ראייה באמצעים כירורגיים. לעומת זאת, הניתוחים בוצעו על ידי רופאי עיניים בודדים בעולם, עקב הקשיים הטכניים בביצועם.

התפנית אירעה כאשר Fyodorov Svyatoslav, רופא ומנתח עיניים רוסי דגול, גילה במקרה שאחד ממטופליו קצרי-הראייה חווה שיפור בראייתו לאחר שנחבל בעינו וסבל משריטה בקרנית. Fyodorov חזר לספרות וחקר את השפעתה של שריטה רדיאלית בקרנית. הוא מצא שחוקר יפני בשם Sato ניסה לתקן קןצר ראייה באמצעות חתכים רדיאליים בקרנית, אך כל הניתוחים שלו נכשלו היות וביצע את החתכים בחלק הפנימי של הקרנית. כמו כן, כבר ב-1885 ניסה Schiotz לתקן אסטיגמטיזם על ידי חתכים בקרנית. Fyodorov ביצע את אותם החתכים בחלקה החיצוני של הקרנית, והפך את ניתוחי התיקון המסובכים של העבר לניתוחים פשוטים, מדויקים וקלים לביצוע. החתכים בוצעו באמצעות סכין יהלום שכוונה לעומק של מעל 95% מעובי הקרנית. בטרם הניתוח, בוצעו מדידות של עובי הקרנית באמצעות מכשיר אולטרה-סאונד הנקרא pachymeter.

התקדמות זו התרחשה בתחילת שנות ה-70. שינוי קימור הקרנית באמצעות חתכים נתן השראה לחוקרים ולמומחי לייזר לחפש דרך פשוטה עוד יותר לשינוי קימור הקרנית והשטחתה. כך התגלתה הטכניקה להסרת רקמה מיקרוסקופית ממרכז הקרנית והשטחתה באמצעות לייזר.

ניתוח לייזר לתיקון הראייה משמש לטיפול בקוצר ראייה, רוחק ראייה ואסטיגמטיזם. הניתוח הוא אלקטיבי, ומבוצע על קרנית העין באמצעות לייזר מסוג אקסימר Excimer‏ (excited dimmer)‏, שהוא לייזר המופק מגז argon fluoride באורך גל של 193 ננומיטר (כלומר לייזר בלתי נראה). הלייזר מסיר רקמה מיקרוסקופית מהקרנית, ומשנה את הקימור שלה.

כפי שידוע, המילה laser היא ראשי תיבות של המילים Light Amplification by Stimulated Emission of Radiation. פעולתו והשפעתו של הלייזר תלויה באורך הגל שלו. רופאי העיניים היו הראשונים שהשתמשו בקרן הלייזר, שהיא קרן אור בעלת אורך גל אחיד, לטיפול במחלות וסקולריות של הרשתית כבר בשנות ה-60. ישנם לייזרים המשמשים לטיפול ברטינופטיה סכרתית, לייזרים המשמשים לטיפול בגלאוקומה, לייזרים המשמשים לביצוע קפסולוטומיה לעדשה אחרי ניתוח קטרקט (לטיפול בירוד משני), לייזרים המשמשים לפירוק הגרעין של העדשה בזמן ניתוח קטרקט, ולייזר ה-excimer שהוזכר לעיל, המהווה המכשיר המרכזי בניתוחים לתיקון ראייה.

לתיקון קוצר ראייה (Myopia), מצב בו האור נשבר לפני הרשתית במקום להישבר על הרשתית, מסירים את הרקמה ממרכז הקרנית כך שהקרנית נעשית שטוחה יותר - מה שמאפשר לאור להישבר על הרשתית ומשפר את הראייה.

לתיקון רוחק ראייה (hypermetropia or hyperopia), מצב בו האור נשבר אחרי הרשתית במקום להישבר על הרשתית, מסירים רקמה מהיקף הקרנית כך שהקרנית מתקמרת - מה שמאפשר לאור להישבר על הרשתית ומשפר את הראייה.

לתיקון אסטיגמטיזם, מצב בו האור מתפצל לשתי אלומות כאשר הוא נשבר, משייפים את הקרנית בצורה אובלית ולא עגולה על מנת לתקן את שבירת האור.

תמונה 1א: ראייה תקינה. האור נשבר על גבי הרשתית.

תמונה 1ב: קוצר ראייה.

תמונה 1ג: רוחק ראייה.

Trockel S.L וקבוצתו הציגו את ניתוח ה-Photorefractive keratectomy‏ (PRK) ב-1983. הניתוח מבוצע באמצעות באמצעות excimer laser ומאפשר הסרת רקמה מהקרנית בצורה מבוקרת. ארבע שנים לאחר מכן, הניתוח בוצע לראשונה בעין אדם, בברלין על ידי Theo Seiler (למרות שיש הטוענים שהניתוח הראשון בוצע בארה"ב ב-1989 על ידי (Marguerite McDonald‏. הניתוח אושר על ידי ה-FDA רק 12 שנה מאוחר יותר, ב-1995.

עד 2006, כ-80 מיליון איש בעולם עברו ניתוחי לייזר לתיקון הראייה. למעלה מ-314,000 חיילים אמריקאים עברו את הניתוח, חלקם טייסים ונווטים. הניתוח מאושר על ידי סוכנות החלל האמריקאית NASA לאסטרונאוטים. הצבא האמריקאי מבצע ניתוחי לייזר לחייליו ללא תמורה, במרכזים צבאיים מהמתקדמים בעולם הפועלים משנת 1993. המטרה היא לשפר את ראיית החיילים ותפקודם בקרב.

לאורך 24 השנים שחלפו מאז הניתוח הראשון, ניתוחי הלייזר לתיקון ראייה עברו שינויים רבים. לייזר ה-excimer שודרג מלייזר בקרן רחבה (broad beam laser) המבצע את הטיפול על 4-5 המ"מ המרכזיים של הקרנית, ללייזר בקרן סדק (slit beam), ומאוחר יותר ללייזר נקודתי מסוג flying spot או variable spot, המבצע טיפולים על שטח רחב יותר של הקרנית (עד כ-8 מ"מ), ולייזר הפועל בשיטת wave front שיתואר בהמשך.

מכשירי הלייזר מצוידים באמצעי העוקב אחר תנועות העין (eye tracker), המאפשר למכשיר הלייזר לעקוב אחר תנועות העין בזמן הסרת הרקמה. במידה והעין זזה מעבר ליכולת המכשיר לעקוב אחרי תנועותיה, הלייזר מפסיק לעבוד עד שהעין חוזרת למעמד הרצוי. חלק מהמכשירים מזהים את העין באמצעות הקשתית, הספציפית לכל אדם כמו טביעות האצבעות. הרבה שכלולים הוכנסו למכשירי הלייזר במטרה לשפר את יכולתם לעקוב אחר העין, ולכל מכשיר יש טכנולוגיה ומהירות תגובה שונה. לעומת זאת, למרות השוני בשיטת הטיפול בין מכשיר למכשיר, הביצועים בסופו של דבר דומים.

כלל ההתפתחויות הטכנולוגיות שתוארו שינו את ניתוחי תיקון הראייה בלייזר ללא היכר, שיפרו את התוצאות מבחינת הראייה ואיכות הראייה והפחיתו את הסיכונים. הניתוח התקדם עד כדי כך, שהיום מדברים על שיפור הראייה עד לחדות ראייה של למעלה מ-6\6 (הראייה הממוצעת). יש אנשים שחדות ראייתם מגיעה ל-6\5 ו-6\4 לאחר הניתוח, כלומר גבוהה מחדות הראייה הממוצעת של אדם בוגר. זוהי אחת השאיפות העיקריות של יצרני מכשירי הלייזר ושל הרופאים והחוקרים בתחום זה כיום.

טכניקות ניתוחיות לתיקון ראייה בלייזר

הקרנית מהווה "חלון" שדרכו חודר האור לעין. היא מורכבת משלוש שכבות עיקריות: 1. אפיתל המכסה את שטח הקרנית שעוביו כ-50 מיקרון

2. סטרומה המורכבת מקרטוציטים וסיבי קולגן המאורגנים בצורה ששומרת על שקיפות הקרנית

3. שכבת תאי אנדותל השומרות על הידרציה של הקרנית ומונעות חדירת נוזל מהלשכה הקדמית לקרנית

בניתוחי לייזר לתיקון הראייה, מסירים רקמה מיקרוסקופית מהקרנית בעובי המותאם לחומרת קוצר הראייה שרוצים לתקן. ככל שקוצר הראייה (או רוחק הראייה או האסטיגמטיזם) חמור יותר, יש להסיר כמות גדולה יותר של רקמה באמצעות הלייזר.

תמונה 2א: מכשיר לייזר ה-excimer

תמונה 2ב: מטופלת בתחילת ההליך הניתוחי

ישנן שתי שיטות עיקריות להסרת רקמה מהקרנית באמצעות לייזר ה-excimer:

1. שיוף שטחי על גבי הקרנית - surface ablation:

הסרת רקמה משטח הקרנית בשיטת PRK: בשיטה זו, מסירים את האפיתל ולאחר מכן מסירים רקמה מהסטרומה.

הסרת רקמה משטח הקרנית בשיטת LASEK: בשיטה זו, מגלגלים את האפיתל מהקרנית במקום להסירו, לאחר החלשתו באמצעות תמיסת אלכוהול בריכוז 20% למשך 20-30 שניות. לאחר גלגול האפיתל מהסטרומה, מסירים את הרקמה בלייזר, ולבסוף מגלגלים אותו חזרה על הקרנית. זוהי טכניקת laser assisted epithelial keratomileusis‏ (lasek).

כמו כן, ניתן ליצור מתלה אפיתליאלי בעזרת מיקרוקרטום מיוחד (סוג של להב חשמלי)הקרוי epi-lasik ולאחר מכן לבצע את הטיפול ולהחזיר את המתלה למקומו. טכניקת "epi-lasik flap off" כוללת הסרה של המתלה האפיתליאלי (שנוצר בשיטת Lasek או epi-lasik) לאחר יצירתו, במקום החזרתו למקום ובדומה לניתוח בשיטת PRK, מתוך מחשבה שהחזרת האפיתל למקומו מעכבת את ריפוי הפצע.

שיטת ה-advanced surface ablation‏ (ASA) כוללת הסרה של רקמת האפיתל באמצעות הלייזר עצמו.

כל מנתח נוטה לבצע את הניתוח בשיטה שנוחה לו ביותר, ושלדעתו היא הטובה ביותר. על פי הספרות המקצועית, אין הבדל משמעותי סטטיסטית בין הטכניקות השונות של השיוף השטחי מבחינת ההתאוששות והשיפור בראייה.

2. הסרת רקמה מעומק הקרנית (deep ablation):

שיטת laser assisted keratomileusis‏ (LASIK): בשיטה זו יוצרים מתלה בעובי משתנה. עובי המתלה נע בין 90 מיקרון ל-180 מיקרון, כאשר הנטייה היום היא לבצע מתלים בעובי כ-100 מיקרון באמצעות להב חשמלית (מיקרוקראטום). לאחר מכן, מסירים את הרקמה מהסטרומה באמצעות הלייזר ומחזירים את המתלה למקום. עקב החיתוך המדויק, המתלה מוחזר למקום ונדבק מעצמו לקרנית ללא צורך בתפרים.

מכשירי החיתוך ה-microkeratomes עברו שיפורים ושכלולים רבים. אם בעבר התאפשר חיתוך מתלה בעובי 160-180 מיקרון בלבד, כיום מתאפשר חיתוך מתלה בעובי 90-110 מיקרון במטרה לשמר כמות גדולה יותר של רקמת הקרנית ולהסיר כמות גדולה של רקמה במקרים של קוצר ראיה חמור.

Ioannis Pallikaris היה הראשון שביצע את ניתוח ה-lasik ב-1990. מאז, הניתוח עבר שיפורים רבים, שהמהפכני ביניהם כלל יצירת מתלה באמצעות femtosecond laser החותך את הקרנית באמצעות בועות הנוצרות בעומקה, כך שניתן להפריד את המתלה הרצוי. ניתן לקבוע את צורת המתלה, גודלו ועוביו בדיוק רב בעזרת תוכנת מחשב. לאחר הרמת המתלה, מסירים את הרקמה מהקרנית באמצעות לייזר ה-excimer ומחזירים אותו למקום כמו ב-lasik. שיטה זו נקראת intra lasik, femtosecond laser assisted lasik או all laser lasik.

הניתוחים מבוצעים תחת הרדמה מקומית, המבוצעת על ידי טיפות עיניים. אין כאבים בזמן הניתוח. לפני הניתוח מניחים ספקולום בעין על מנת למנוע מהמטופל את האפשרות לסגור את העין במהלך הניתוח. הספקולום מעט מציק בתחילה. במהלך השיוף העמוק, המטופל חווה אבדן ראייה למשך כמה שניות עקב הפעלת לחץ יניקה (suction) על גלגל העין לצורך חיתוך המתלה.

עיקר ההבדל בין שיוף שטחי לשיוף עמוק הוא בהתאוששות מהניתוח.

לאחר שיוף שטחי, המטופל עלול לסבול מגירוי חזק בעיניים, צריבה, דמע, תחושת גוף זר, טשטוש ראייה וכאבים. התסמינים עשויים להופיע בדרגות חומרה שונות, ונמשכים כ-3 ימים בדרך כלל. לעתים רחוקות הם עלולים להימשך מספר ימים נוספים. לאחר שיוף שטחי, כ-98-99% מהמטופלים חוזרים לפעילות רגילה תוך שבוע, והיתר חוזרים לשגרה תוך מספר שבועות.

לאחר שיוף עמוק, המטופל בדרך כלל אינו סובל מכאבים, ובמידה וישנם כאבים - הם נמשכים מספר שעות בלבד. החזרה לתפקוד מהירה יותר לאחר שיוף עמוק, היות והשיפור בראייה הוא מיידי. לעומת זאת, לאחר מספר שבועות אין הבדל משמעותי בראייה בין שתי הטכניקות.

בשתי הטכניקות לוקח מספר חודשים עד שמגיעים לראייה המקסימלית האופטימלית, עקב:

  1. ריפוי הפצע בקרנית, שנמשך מספר חודשים
  1. יובש, שנמשך מספר חודשים לאחר הניתוח
  1. ירידה באיכות הראייה הניגודית (contrast sensitivity) שנמשכת מספר חודשים.

הכנה לניתוח

לפני הניתוח, על המטופל לעבור בדיקה מקיפה שכוללת הרחבת אישונים ובדיקת קרקעית העין, בדיקת תשבורת ומיפוי קרנית (טופוגרפיה). ישנם שני סוגים של מיפוי קרנית:

  1. טופוגרפיה של שטח הקרנית: בדיקה בה המחשב מקרין תמונה של placido disc (טבעות עגולות) לקרנית, מנתח את תמונת הטבעות המוחזרת מהעין ומספק מדידה של קימור הקרנית בכל נקודה על פני השטח שלה.
  1. טופוגראפיה עמוקה: מיפוי קרנית שמדגים גם את גובה הקימור הקדמי והאחורי של הקרנית ואת עובי הקרנית בכל נקודה, בנוסף לטופוגרפיה של שטח הקרנית.

על פי תוצאות הבדיקות והמיפויים קובעים את התאמת המנותח לניתוח ואת הטכניקה הניתוחית המומלצת.

תמונה 3א: מיפוי קרנית

תמונה 3ב: מיפוי קרנית תקין

תמונה 3ג: מיפוי קרנית שאינו תקין, המדגים קרטוקונוס (מצב בו אסור לנתח)

תמונה 4א: בדיקת Orbscan (טופוגרפיה עמוקה)

תמונה 4ב: Orbscan תקין

תמונה 4ג: Orbscan שאינו תקין, המדגים קרטוקונוס

סיבוכי ניתוח שיוף שטחי

  1. זיהום: נדיר, ואם מופיע, לרוב מגיב לטיפול. לעומת זאת, לעתים נדירות הזיהום עלול לפגוע בעין ולגרום נזק בלתי הפיך לראייה, עד כדי צורך בהשתלת קרנית דחופה.
  2. צלקת בקרנית (haze): מתפתחת בשבועות או בחודשים הראשונים לאחר הניתוח. ישנן ארבע דרגות, וצלקת בדרגה גבוהה מ-2 פוגעת בראייה. צלקת זו עלולה לגרום לסנוורים בלילה ובשמש, לירידה בחדות הראייה ולחזרה חלקית של קוצר ראייה או אסטיגמטיזם. בדרך כלל הצלקות חולפות, אך לוקח להם שנים עד שהן נעלמות. היווצרות צלקת שפוגעת בחדות הראייה המירבית (חדות ראייה עם משקפים) נדירה. אין דיווחים מחקריים על צלקת בדרגה גבוהה מ-2 הנותרת לטווח ארוך. היום מנסים למנוע את היווצרות הצלקת במספר שיטות:
    1. שימוש במיטומצין 0.02% למשך כמה שניות לאחר הניתוח על הקרנית. החומר מונע היווצרות צלקות, ורוב העבודות מראות כי אינו גורם כל נזק לקרנית. השימוש במיטומיצין הפך לשגרה לאחר ניתוחי שיוף שטחי ברוב המרכזים בעולם.
    2. שימוש בשיטת שיוף מתקדמת יותר הנקראת wave front/custom vue. הסרת הרקמה בשיטה זו יוצרת הומוגניות במבנה הפצע הניתוחי ומפחיתה את הסיכון לצלקות.
    3. הימנעות מחשיפת העיניים לשמש למשך השנתיים הראשונות לאחר הניתוח. יש להצטייד במשקפי שמש וכובע ולהימנע משיזוף.
    4. נטילת ויטמין C במינון של 1 גרם ליום למשך חודש במקרים של קוצר ראייה חמור.
  3. צניחה חלקית של העפעף העליון בעין המנותחת: במידה ומופיעה צניחה חלקית, היא לרוב חולפת. לעתים נדירות הצניחה עלולה להיוותר ולגרום להקטנה קלה של מפתח העין.
  4. רגישות ללחץ על גלגל העין: קיימת למשך מספר חודשים לאחר הניתוח, בעין אחת או בשתי העיניים.
  5. תחושת גוף זר בעין: נמשכת מספר חודשים לאחר הניתוח, ולעתים אף יותר, בעיקר בהתעוררות בבוקר. נגרמת כתוצאה מהידבקות העפעף לקרנית, היוצרת פצע מיקרוסקופי חדש על גבי הקרנית. ניתן להתגבר על התופעה באמצעות תחליפי דמעות ומשחת דמעות מלאכותיות, המונעים את הידבקות העפעף לקרנית.

מעקב סדיר, משמעת ומילוי אחר הוראות הרופא הינם חיוניים למניעת סיבוכים. כמו כן, משתמשים בטיפות עיניים fluorometholone 0.1‏ (FML) למניעת נסיגה ראייתית ולמניעת היווצרות צלקת בקרנית, בעיקר במספרים הגבוהים (מעל 6-). הטיפות ניתנות למשך חודש עד חודשיים אחרי הניתוח. בחלק קטן מהמטופלים, הן עלולות לגרום לעלייה בלחץ התוך עיני, מה שלעתים רחוקות מחייב טיפול להורדת הלחץ התוך עיני. לעתים ניתן להסתפק בהפסקת הטיפול בטיפות FML.

סיבוכי ניתוח שיוף עמוק

  1. סיבוכים תוך ניתוחיים בשיוף עמוק
    1. אי יכולת להשלים את חיתוך המתלה,המיקרוקראטום נעצר באמצע הפעולה ממתינים כחודשיים ומבצעים שוב את החיתוך בall laser lasik מבצעים חיתוך נוסף מיידית.
    2. חור במיתלה מחייב המתנה מספר שבועות ואז יבוצע חיתוך נוסף
    3. חיתןך מתלה שלם complete flap, כלומר המתלה נתלש כולו מהקרנית מתגברים על זה על ידי הרכבת עדשת מגע ליום אחד. לעתים רחוקות הדבר מחייב תפירה של המתלה.
  2. סבוכים אחרי ניתוח שיוף עמוק
    1. זיהום כמו בשיוף שטחי, נדיר
    2. דלקת בשכבות הפנימיות של הקרנית diffuse lamellar keratitis DLK עוד שם לדלקת זו sand of sahara syndrome(SOS) עקב היווצרות משקעים בין המתלה לבסיס הקרנית משקעים אלו דומים לגלי החול במידבר . מקור הדלקת אינו ידוע אך דלקת זו יכולה לגרום להצטלקות של הקרנית ולרוחק ראיה אחרי תיקון של קוצר ראיה (תיקון יתר).קורה באחוזים בודדים אך לרוב בצורה הקלה ,בנוסף לסבוך הנ"ל ב all laser lasik קיימת התפתחות של רגישות חזקה לאור שמגיבה לטיפול בטיפות עיניים סטרוידיים וחולפת תוך מספר ימים אך יכולה להימשך שבועות ונקראת syndrom transient light-sensitivity
    3. כיפולים עדינים microstriae במתלה ,יכולים לגרום לראיית הילות וסנוורים בלילה
    4. כפלים במתלה striae, נדיר ומחייב הרמת המתלה ,"גיהוצו" והחזרתו למקום בנוסף קיימת תזוזה ספונטנית או טראומאטית של המתלה, נדירה ומחייבת טיפול של החזרת המתלה למקום.
    5. אקטזיה post lasik ectasia שהיא סבוך שמתפתח חודשים עד שנים אחרי הניתוח גורם לירידה משמעותית בראיה שמחייבת הרכבת עדשות מגע מיוחדות ובהרבה פעמים השתלת קרנית קורה בחלקיות האחוז.
    6. epithelial ingrowth חדירת תאי אפיטיל מתחת למתלה, לא גורמת להפרעות בדרך כלל , אם התאים האפיטליאליים מתרבים הם יכולים לגרום להפרעה בראיה ואף לפגיעה במתלה , הסבוך הזה שכיח יותר במקרה שמבצעים טיפול לייזר נוסף לאותה עין, מרימים את המתלה ואז עושים טיפול לייזר , תוך כדי הטיפול החוזר יש יותר סיכוי שתאים אפיטליאליים יחדרו אל מתחת למתלה.

ראה תמונה מס . 5 מראה קרנית לאחר שהמתלה נחתך והורם כלפי מעלה , תמונה מס. 6 מדגימה טיפול הלייזר לאחר הרמת המתלה .

תופעות לוואי של ניתוחי תיקון הראיה בלייזר (משותפות לכל הטכניקות)

ראיית הילות וסנוורים בלילה בדרך כלל תלונה זו היא זמנית ברוב המקרין וחולפת לאחר מספר חודשים אצל אחוזים בודדים יכול להיות קבוע אך לרוב האנשים מסתדרים עם תופעת לוואי זו, על מנת להקטין אחוז זה עוד יותר ועל מנת לשפר את איכות הראיה מומלץ לבצע את הניתוח בשיטת costum vue/wavefront המטופל עובר בדיקה במכשיר לייזר מיוחד שמאיר את העין בחזית לייזר ומנתח את חזרתה מהעין ולפי זה נותן תוכנה טיפולית ספציפית למטופל תוך זיהוי העין באמצעות הקשתית וידוע שהקשתית היא ספציפית לכל אדם, בשיטה זו המכשיר גם מבצע תיקון לשינוי בתנוחת העין כאשר האדם עובר ממצב ישיבה (שלפיו הוא נבדק) למצב שכיבה (המצב שבו מבוצע הטיפול) תיקון זה מבוצע באמצעות זיהוי אזורים שונים של קשתית העין לפני ובזמן הניתוח שיטה זו גורמת לפחות הילות וסינוורים בלילה אך לא מבטלת תופעת לוואי זו לחלוטין כלומר מקטינה עוד יותר את אחוז תופעת הלוואי הנ"ל כאן תיארתי את שיטת ה-costum vue אך לכל מכשיר יש משהוא דומה לזה אך בשם ובואריאציות שונות.

במשך חודשים אחר הניתוח המטופל יכול להרגיש תנודתיות בראיה, שימוש בתחליפי דמעות יכול לעזור חלקית להתגבר על תופעה זו.

יתכן והמנותח למרות תוצאות אובייקטיביות טובות ירגיש טשטוש בראייתו ולא יהיה מרוצה מאיכות ראייתו ומראייתו בכלל ואין אנו מוצאים סיבה לכך ולא יכולים כמובן לבצע שום טיפול נוסף דבר זה יכול לקרוא בחודשים הראשונים אחרי הניתוח, באופן נדיר ביותר יכול להימשך יותר ואף לצמיתות. יתכן יובש זמני או קבוע (הקבוע הוא נדיר) שגורם להפרעות בראייה וגירוי בעיניים. היובש קשה יותר אחרי שיוף עמוק מאשר אחרי שיוף שטחי, היובש נובע מהעובדה שהלייזר משייף גם את העצבים שבסטרומה של הקרנית בשיוף השטחי, בשיוף העמוק העצבים נחתכים בעת יצירת המתלה ומשויפים בעת השיוף מהסטרומה, העצבים אחראים על הפרשה תקינה של הדמעות ולכן הפרשת הדמעות התקינה נפגעת באופן זמני עד הרגנרציה של העצבים ששויפו או נחתכו.

סיכויים

הרוב הגדול של המנותחים, הופכים לעצמאים ממשקפיים עם שיפור בחדות הראייה ללא תיקון ובכך משתנה איכות החיים ללא היכר.

כשאנו מדברים על התיקון ראיה אנחנו לא מתכוונים להביא את הפרעות התשבורת לאפס אלא להקטין אותן למינימום ולשפר למקסימום את חדות הראיה ללא צורך במשקפיים או עדשות מגע.אפילו במקרים מוצלחים יתכן צורך במספר קטן של משקפיים לנהיגה בלילה או לראיה ממרחקים או למחשב או לקריאה או לקולנוע או לאולם הרצאות.

המטרה של הניתוח היא עצמאות ממשקפיים, אין מספר אפס, אפילו אם נבדוק את האנשים המרוצים שעברו את הניתוח בהצלחה נמצא אצלם מספר מסוים או צילינדר מסוים אך מספר קטן זה לא פוגע בעצמאות ממשקפיים.

כ-10-25 אחוזים, לפי הספרות המקצועית, נזקקים לניתוח נוסף על מנת להגיע לתוצאה הרצויה או עקב חזרה חלקית של המספר, העבודות החדשות מראות אחוז תיקון קטן יותר, הנסיון מראה שאחוז הניתוחים החוזרים נמוך בהרבה מהנתונים שבספרות ולא עולה מעל 1%. כך שומעים גם מקולגות אחרים בתחום הסרת המשקפיים על ניתוחים חוזרים באחוזים בודדים.

הדיוק בניתוח יורד ככל שהמספר עולה כלומר במספרים קטנים הדיוק הוא גבוה ואפשרות הנסיגה מהתוצאה שמקבלים אחרי הניתוח היא ממש נמוכה אך כשהמספרים גבוהים והכוונה למספרים מעל מספר 6 בקוצר ראיה אפשרות הנסיגה מהתוצאה המושגת היא גבוהה יותר ובדרך כלל במספרים הגבוהים מעל 7-8 חלק מקוצר הראיה חוזר החלק שחוזר בדרך כלל הוא פרופורציונאלי לכמות קוצר הראיה שממנה סבל המנותח לפני הניתוח , כך שבקוצר ראיה גבוה המטרה היא הקטנה משמעותית של קוצר הראיה, נכון שאפשר לבצע טיפול לייזר חוזר לתיקון קוצר הראיה שחזר אך במספרים הגבוהים זה עלול להיות מסוכן, עקב:

  1. האפשרות הגבוה להיווצרות צלקת בקרנית בשיוף השטחי.
  2. פגיעה בכוח הביו מכאני של הקרנית biomechanics corneal עקב הסרת כמות רקמה גדולה שתפגע ביציבות הקרנית בעיקר בשיוף עמוק.

כך שהנטייה בקוצר ראיה גבוה היא ביצוע טיפול אחד ולא לחזור על הטיפול שנית במידה וחלק מהמספר שתוקן חוזר על מנת לא לסכן את העין . וצריך להסביר למטופל שהמטרה היא הקטנה משמעותית של קוצר הראיה הגבוה ולא ביטולו , אדם שיש לו קוצר ראיה של -10 והקוצר ראיה שלו יורד ל-1 או -2 מסתפק ומרגיש טוב עם השיפור המשמעותי שהשיג בחדות ראייתו ורואה יותר טוב מאדם שיש לו -1 או -2 שלא סבל מקוצר ראיה גבוה.

יתכן, אך היום זה נדיר, תיקון יתר או תת תיקון - יתכן ויהיה צורך בניתוח נוסף על מנת להגיע לתוצאה המקווה, או שיהיה בהרכבת משקפיים או משקפיים או עדשות מגע על מנת להשיג את חדות הראיה המרבית. תיתכן נסיגה מההצלחה המושגת מיד לאחר הניתוח כלומר חזרה חלקית ובמקרים נדירים ביותר אף מלאה בעיקר בקוצר ראיה גבוה, רוחק ראיה ואסטיגמאיזם.

באסטיגמטיזם (צילנדר) בדרך כלל חוזר רבע עד שליש מכמות הצילנדר שתוקן בלייזר אך הדבר אינו פוגע בדרך כלל מהעצמאות ממשקפיים.

ברוחק ראיה, בדרך כלל, יש נסיגה במשך השנים מהתיקון וחלק מרוחק הראיה חוזר במשך הזמן ולעתים רחוקות כל רוחק הראיה חוזר.

אצל אנשים מתחת לגיל 40 רוחק הראיה מתחלק לשני חלקים: החלק הסמוי והחלק הגלוי. בניתוח לייזר מתקנים את החלק הגלוי, את החלק הסמוי לא מתקנים החלק הזה הופך לגלוי כלומר לצורך במשקפיים ככל שמתקדמים מעל גיל 40 עקב אי יכול העין לבצע קומפנסציה (יכולת להתגבר על רוחק הראיה , יכולת הקיימת בגיל צעיר) את זה מוסיפים לנסיגה שקוראת במשך השנים במספר שתוקן כך שניתוח הלייזר ברוחק ראיה נותן תוצאות זמניות שיכולות להימשך שנים אך הן זמניות.

ברוחק ראיה נוטים לא לחזור על הניתוח בדרך כלל , היות והניתוח עושה את הקרנית מקומרת יותר אך צריך להיזהר כי הקרנית לא צריכה להיות מקומרת מידי אחרי הניתוח.

בטיפול לייזר לרוחק הראיה, ובעיקר אחרי גיל 40, קיים בשבועות הראשונים טשטוש לרחוק וראיה טובה לקרוב במשך מספר שבועות ויכול להימשך למספר חודשים עד שחוזרת ומשתפרת הראיה לרחוק ואז כמובן צריך משקפי קריאה, שמספרם הולך וגדל במשך השנים כמו האנשים הנורמאליים אחרי גיל 40.

אך תיקון רוחק הראיה אחרי גיל 40 בכל זאת משפר את הראיה מקרוב, אם מטופל צריך משקפיים שמספרן הוא +2 דיופטר לרחוק וגילו 48 שנים אז לקרוב (קריאה) יצטרך למספר 3.5 + דיופטר, כאשר מתקנים את הרוחק ראיה שלו(+2 ) אז יצטרך רק +1.5 לקריאה גם אז יראה יותר טוב לקרוב מאדם באותו גיל שאין לו רוחק ראיה וצריך רק משקפיים לקריאה, כי שינוי מבנה הקרנית אחרי תיקון רוחק ראיה עוזר חלקית גם לראיה מקרוב.

קיימים גם טיפולים "מולטי פוקאליים" במספר מכשירי לייזר (presbylasik) אך טיפולים אלו כאשר המטופל לא סובל מרוחק ראיה יכולים להפחית מעט את חדות הראיה מרחוק ויכולים גם לגרום לסנוור בעיקר אם הטיפול אינו ממורכז כהלכה.

מנותחים מעל גיל 40, שסובלים קוצר ראיה, מאבדים את יכולתם לקרוא בלי משקפיים דבר אשר גובר במשך השנים גובר הצורך במשקפיים לקרוב (לקריאה וכולה) והופכים לתלויים במשקפי קריאה. ניתן להתגבר חלקית על בעיה זו באמצעות תת תיקון של עין אחת כך שעין אחת רואה לרחוק ועין אחת לקרוב , זו פשרה שרוב האנשים לא מסתדרים איתה אך היא יכולה לתת עצמאות ממשקפיים לרחוק וקרוב בכל זאת על מנת להשיג ראיה דו עינית מקסימאלית צריך משקפיים גם לרחוק וגם לקרוב , פשרה זו לא נסבלת בדרך כלל על ידי רוב המנותחים ורובם מעדיפים תיקון לרחוק והרכבת משקפי קריאה לפי הצורך.

לאנשים בגיל 50 ומעלה יש סיכון לפתח מחלות עיניים נוספות כמו ניוון רשתית מזקנה וקטרקט (ירוד). ניתוח הלייזר לא מגן על העיניים מפני מחלות אלו או אחרות. ברור שהתפתחות קטרקט תשבש את הניתוח ותפגע בתוצאותיו, ובמקרה שהמנותח יזדקק ניתוח קטרקט צריך להודיע למנתח הקטרקט על ניתוח הלייזר שעבר כי צריך נוסחאות חישוב מיוחדות לעדשה שמשתילים בניתוח קטרקט אצל אנשים שעברו ניתוח לייזר לתיקון הראיה.

תיתכן ירידה בחדות הראיה המרבית לאחר הניתוח (כושר הראיה המרבי המושג באמצעות משקפיים או עדשות מגע).

הראיה בסופו של דבר היא הרגשה סובייקטיבית ולא יכול אף הסבר לתאר את ההרגשה שתהיה למנותח אחרי הניתוח. אדם שיש לו חצי מספר עם ובלי חצי צילינדר שיפנה לטיפול לייזר לא נמליץ לו על ניתוח כי הוא למעשה עצמאי מבחינה אובייקטיבית ממשקפיים, גם אחרי ניתוח לא מבוצעים טיפולי לייזר נוספים אם חוזרים קוצר ראיה ואסטיגמטיזם בממדים אלו או ממדים קרובים אליהם.

תוצאות

למרות מה שנאמר על הסבוכים, הסבוכים קשים הפוגעים בראיה הם דבר נדיר, אם מנתחים את האדם המתאים בטכניקה המתאימה.

לדוגמה, בקוצר ראיה עד -9 דיופטר בשיטת ה-prk ובשיטת ה-lasek, לא היה איבוד של יותר משתי שורות בחדות הראיה המירבית באף מקרה, מודדים את בטיחות הניתוח (safety) לפי כמות המטופלים שמאבדים שתי שורות או יותר, כלומר רואים שתי שורות פחות ממה שראו עם משקפיים על לוח הבדיקה לפני הניתוח, זאת אומרת שאחרי הניתוח אפילו בעזרת משקפיים רואה שתי שורות או יותר משתי שורות פחות ממה שראה לפני הניתוח.

להלן סיכום של תוצאות שהופיעו בעבודות מסכמות שונות. יש לציין הבדלים משמעותיים בדיווח על התוצאות, הטפולים החוזרים והסיבוכים בין עבודה לעבודה, תלוי במכשיר הלייזר, בסוג הרפרקציה המתוקנת ובשיטת השיוף, כאשר אנו רואים שהתוצאות בשנים האחרונות הם הרבה יותר טובות מאשר בהתחלת שנות ה-90 של המאה הקודמת, אך להלן סכום כללי של התוצאות כפי שדווחו בעבודות מסכמות:

סיכום תוצאות לקוצר ראיה (ללא הפרדה בין נמוך וגבוה) ב-prk 61-70% רואים 6\6, 94-97% ראו יותר מ-6\12, ב-lasek 70-74% ראו יותר מ6\6, ו-94-100% ראו 6\12 או יותר.

רפרציה +-0.5 דיופטר מהתיקון הרצוי היתה אצל 64-70% ב-PRK ו-74-80% ב-lasek, ורפרציה של +-1 דיופטר היתה ב-91% מהמטופלים ב-prk ו-92% מהמטופלים ב-lasek.

בשיטת wave front lasik בקוצר ראיה עד -4.5 88-98% ראו 6\6, ו-100 % ראו מעל 6\12 (ראיה תפקודית). אף עין לא איבדה שתי שורות או יותר מחדות הראיה המירבית.

אלו תוצאות מצוינות בקוצר ראיה גבוה עד -8 דיופטר ועוד אסטיגמטיזם עד -4 דיופטר 93.9%- %91.5 ראו 6\6 או יותר איבוד ראיה של שתי שורות או יותר דווח ב0- 0.6%, 99% דיווחו שהם מרוצים מהניתוח.

סיכום תוצאות תיקון, כלומר טיפול נוסף על מנת להשיג את התוצאה הרצויה 11% בקוצר ראיה אך שמחלקים את הקוצר ראי לנמוך וגבוה, אחוז הטיפול החוזר הוא 3% בקוצר ראיה נמוך ו-23% בגבוה. בהיפרמיטרופיה האחוז הוא 12%.

קיים ויכוח בין חסידי המיקרוקראטום המכאני לחסידי ה-Femtosecond laser לגבי יתרונות ודיוק כל שיטה, וגם כאן נמצא עבודות התומכות בשיטה על פני אחרת וההיפך. אך בסיכום אין הבדל סטטיסטי משמעותי בין שתי השיטות.

גם לגבי ההבדלים בין Lasik ושיוף שטחי שוב אותה תופעה של עבודות שתמוכות בשיטה אחת על גבי השניה וההיפך אך בסיכום אין הבדלים בעלי משמעות סטטיסטית בין השיוף העמוק והשיוף השטחי.

יתרונות השיוף העמוק בהתאוששות שהיא ללא כאבים בטכניקה זו ובחזרה מהירה יותר של הראיה למטופל. מבחינת התוצאות שתי הטכניקות נותנות תוצאות דומות.

חסרונות השיוף העמוק הוא בקיום פעולה כירורגית נוספת שיכולה לגרום לסיבוכים ספציפיים.

תיקון ראיה בלייזר אצל ילדים

ניתוחי הלייזר נמצאו יעילים בטיפול בעין עצלה אצל ילדים כאשר יש פער בתשבורת בין שתי העיניים וגם כטיפול בפזילה אצל ילדים הסובלים מרוחק ראיה שגורם לפזילה , הלייזר מטפל ברוחק הראיה וחוסך מהילד את הצורך בהרכבת משקפיים ומיישר את העיניים.

תחליפים קיימים לניתוח האקסימר לייזר לשיפור הראיה

  1. משקפיים, נמשכת התלות באביזרים חיצוניים על מנת להשיג ראיה תפקודית
  2. עדשות מגע על נמשכת התלות באביזרים חיצוניים על מנת להשיג ראיה תפקודית כל סוגיהן
  3. ניתוח RADIAL KERATOMY‏ (RK)- חתכים בקרנית על ידי סכין יהלום (לקוצר ראיה ואסטיגמטיזם בלבד). היה מקובל בשנות ה70 וה80 של המאה הקודמת היום כמעט ואינו מבוצע באינדקציות של תיקון קוצר ראיה .
  4. השתלת עדשה תוך עינית בעיקר כאשר קיים קוצר או רוחק ראייה גבוה , היום הניתוח הזה תופש תאוצה עקב השיפור והבטיחות שבניתוח עצמו , אך נשארת הדילמה לגבי היותו ניתוח תוך עיני הקרוך בפתיחה של גלגל העין והחדרת עדשה לתוך העין, גם קיים ויכוח לגבי הבטיחות לרקמת האנדוטל בקרנית לטווח הרחוק בעיקר שמדובר באנשים צעירים. אך ניתוח זה היום מאוד מקובל. קיימת גם סכנה להתפתחות קטרקט.
  5. השתלת טבעות בהיקף הקרנית לקוצר ראיה בלבד (עד 4.5 דיופטר) Intacs, ניתוח הפיך כלומר אם לא מרוצים אפשר לשלוף את הטבעות מהקרנית והקרנית חוזרת למצבה הקודם. ניתוח זה מתאים לאנשים שיש להם קרניות דקות או צורות סמויות של קראטוקונוס (מחלה שלא מקובל לבצע טיפול לייזר לסובלים ממנה) או כאשר יש חזרה חלקית של קוצר הראיה ואי איפשר להסיר רקמה נוספת מהקרנית.
    הניתוח הזה מהווה אלטרנטיביה מצוינת לניתוחי לייזר כאשר בעיקר לא רוצים להסיר רקמה מהקרנית מסיבות הקשורות לשמירה על הקוח הביומעאני של הקרנית. ראה תמונה מס 7 קרנית בה הושתלו טבעות .
  6. ניתוח באמצעות הולמיום לייזר או באמצעות גלי רדיו (לרוחק ראיה ולאוסטיגמטיזם היפרמיטרופי בלבד). המקובל ביניהם היום הוא השימוש בגלי רדיו שנקרה conductive keratoplasty CK. המחקרים מראים תוצאות זמניות בלבד, ניתוחים אלו לא פופולאריים ומעט מרכזים משתמשים בהם בעיקר עקב ההשפעה הזמנית שלהם , אפשר לנצל טכנולוגיה זו לתיקון רוחק ראיה ואסטיגמטיזם היפרופי לאחר ניתוחי לייזר כאשר לא רוצים להסיר רקמה נוספת מהקרנית.

"ראיית זיקנה" - presbyopia

משקפי קריאה הופכות לאביזר חיוני כמעט לכל אדם מעל גיל 45. גם מי שרואה היטב למרחק יזדקק קרוב לודאי למשקפי קריאה, אחרי שימוצו הפתרונות הזמניים, שכוללים הרחקת ספר הקריאה למקסימום אורך הזרוע, הגברת התאורה וכיו"ב - פתרונות בלתי מספקים.

התלות במשקפי קריאה הולכת וגוברת עם השנים. דווקא קצרי ראיה, הסובלים מקוצר ראיה קל, יוכלו לוותר על משקפי הקריאה ולהסתפק במשקפים לראיה למרחק. יתר האנשים יאלצו להתאים משקפי קריאה ולהשתמש בהן באופן קבוע, או למצוא פתרון כירורגי (כולל טיפולים בגלי רדיו ולייזר) שיחליף את המשקפיים ויאפשר קריאה וטיפול בעצמים קטנים.

רוב הפתרונות הקיימים מעניקים עצמאות בקריאה, כמו האפשרות לקרוא עיתון ללא משקפיים, אך לקריאה ממושכת שדורשת שימוש בשתי העיניים או לעבודה הדורשת מיקוד הראיה בעצמים קטנים יהיה בכל זאת צורך במשקפיים.

טכנולוגיות לתיקון הראיה מקרוב אשר אינן משקפיים או עדשות מגע מולטיפוקאליות

קיימות מספר שיטות המהוות תחליף למשקפיים ולעדשות מגע. רובן מתבססות על זיהוי העין הדומיננטית ( העין שבה המטופל הפוטנציאלי עושה שימוש לראיה מרחוק) ולאחר מכן תיקון העין הלא דומיננטית לקרוב . שינוי מוקד הראיה יבוא כמובן על חשבון הראיה לרחוק בעין זו, אך רוב האנשים לא יחושו בשינוי כאשר שתי העיניים פתוחות. הירידה בטיב הראיה לרחוק בעין הלא דומיננטית משתנה מטכניקה לטכניקה, וניסיוננו מלמד כי טיפול לייזר מולטיפוקלי והשתלת עדשה בקרנית (יפורט בהמשך ) יתנו את התוצאות הטובות ביותר. אלו הטכניקות הקיימות:

  1. CK‏ (Conductive Kertoplasty): טכניקה מקובלת לתיקון רוחק ראיה קל כפי שהזכרתי למעלה או לתיקון הראיה מקרוב באמצעות גלי רדיו. טיפול זה מבוצע בעין אחת. באמצעות מחט עדינה בעובי של כ90 מיקרון מוחדרים לקרנית גלי רדיו המשנים את צורתה ובכך משפרים את הראיה מקרוב. הטכניקה מאושרת על ידי ה-FDA.
    הטיפול מבוצע באלחוש מקומי בעזרת טיפות עיניים ונמשך כחמש דקות. עם גמר הטיפול משתחרר המטופל לביתו, ללא כאבים, פרט לגירוי קל שנמשך יום יומיים.
    יתרונות השיטה: קל למטופל ומשפר את הראיה מקרוב.
    חסרונות השיטה: פוגעת מעט באיכות הראיה מרחוק בעין המטופלת. במשך השנים תיתכן נסיגה מהתוצאה המושגת ויתכן ויהיה צורך לחזור על הטיפול, או לחזור להרכיב משקפיים.
    בחלק מהמטופלים נוצר אסטיגמטיזם (צילינדר) שמחייב תיקון פשוט כעבור חודש.
    פרטים נוספים www.refractec.com . לצפייה בהדמייה של ניתוח CK נא ללחוץ על הקישור הבא: http://www.youtube.com/watch?v=u39XvfOvhxA
  2. ראיה חד עינית Monovision - בטכניקה זו מבצעים טיפול לייזר לעין אחת או לשתי העיניים בהתאם למצב המטופל. מבצעים תיקון יתר או תת תיקון (בתאם לתשבורת העיניים של המטופל) לעין הלא דומיננטית ,שיבוא על חשבון הראיה מרחוק. גם ניתוח זה משיג עצמאות ממשקפי קריאה.
    יתרונות השיטה: בטיחות גבוהה, כמו בניתוחי הלייזר להסרת משקפיים.
    חסרונות השיטה: לא כל האנשים מתאימים לטכניקת טיפול זו.
  3. טיפול לייזר מולטיפוקאלי - טכנולוגיה ייחודית, קיימת רק במכשירי לייזר בודדים. במספר מכשירי לייזר.
    בטיפול זה מבצעים טיפול לייזר מולטיפוקאלי לעין הלא דומיננטית ובכך מאפשרים עצמאות בקריאה.
    יתרונות השיטה: בטיחות גבוהה, כמו בניתוחי הלייזר להסרת משקפיים.
    חסרונות השיטה: חלק מהמטופלים מתלוננים על סנוור בלילות. הטכניקה מחייבת דיוק רב יותר מאשר בטיפול רגיל. סטייה של מיקרונים בודדים עלולה לפגום בתוצאה. הניתוח בלתי הפיך.
  4. השתלת עדשה בקרנית intra- corneal lens: ניתוח קל המבוצע באלחוש מקומי על ידי הזלפת טיפות עיניים . המנתח פותח כיס קטן במרכז הקרנית ובו מושתלת עדשה קטנה ודקה מאוד בקרנית העין הלא דומיננטית , עדשה זו משפרת את הראיה מקרוב ולא פוגעת משמעותית בראיה לרחוק בעין בה מבוצע הניתוח. העדשה הופכת את הקרנית למולטיפוקאלית במובן מסוים. הניתוח אורך כחמש דקות. יש כבר מספר סוגים של עדשות בשוק , אך ניתוחים אלו אינם די נפוצים.
    יתרונות השיטה: בטיחותה גבוהה, קלה לבצוע. הניתוח הפיך, במידה והמטופל אינו מרוצה ניתן להוציא את העדשה והקרנית חוזרת למצבה הקודם. אפשר גם להחליף את העדשה אם המספר לו זקוק המטופל עולה או משתנה במשך השנים.
    חסרונות השיטה: ירידה קלה בראיה מרחוק בעין הלא דומיננטית.
  5. הוצאת העדשה מהעין (ניתוח קטרקט) והשתלת עדשה מולטיפוקאלית - מדובר בניתוח הכרוך בפתיחת גלגל העין , הוצאת העדשה והשתלת עדשה מולטיפוקאלית. הניתוח מומלץ למי ש כבר סובל מקטרקט. בכל מקרה אחר מומלצות החלופות האחרות.

טיפול מבטיח נוסף הוא טיפול ה-Intracor מדובר בטיפול באמצעות femtosecond laser שמשנה את קימור החלק המרכזי בקרנית, ללא כאב, הטיפול נמשך מספר שניות אך הטיפול עדיין לא זמין וניסיוני.
לצפייה בטיפול Intracor, נא ללחוץ על הקישור הבא: http://www.youtube.com/watch?v=Le5PE3w9DBA

תיקון הראיה מקרוב נמצא עדיין במרחק רב מההתקדמות, הבטיחות והתחכום אליהם הגיעו ניתוחי הלייזר לשיפור הראיה מרחוק.

סיכום

לסיכום ניתוחי הלייזר לתיקון ראיה הוכיחו את עצמם ואת בטיחותם במשך יותר מעשרים שנה , ההתקדמות הטכנולוגית והניסיון שנצבר הובילו את הניתוחים לרמה גבוהה מאוד של בטיחות ויעילות .תיאום הציפיות ובחירת המטופל המתאים לניתוח והתאמת סוג הניתוח למטופל הם הגורמים המכריעים להשגת תוצאות טובות ולזכייה בשביעות רצון המטופלים .

קישורים חיצוניים

לצפייה בניתוח lasek לחץ על הקישור: http://www.youtube.com/watch?v=LLbzn7dd6Iw

לצפיה בהדמיה של lasik נא ללחוץ על הקשור הבא: http://www.youtube.com/watch?v=GaoA4PLb7hc&feature=related

לצפיה בניתוח lasik נא ללחוץ על הקישור הבא: http://www.youtube.com/watch?v=Y-TUMw1FTmY

לצפיה בהדמיה של ניתוח femtosecond laser assisted lasik, נא ללחוץ על הקשור הבא: http://www.youtube.com/watch?v=kJPZ1NlIVjM&feature=related.


התמונות שייכות למחבר פרט לתמונה 1 ,5 ו 6 שנלקחו מהויקיפדיה .

ביבליוגרפיה

  1. Xin-Jun Yang, Hong-Tao Yan, and Yutaka Nakahori,; Evaluation of the effectiveness of laser in situ keratomileusis and photorefractive keratectomy for myopia : A meta-analysis The journal of medical investigation volume 50 number 1,2 february 2003
  2. Shortt AJ, Allan BD, Photorefractive keratectomy (PRK) versus laser-assisted in-situ keratomileusis (LASIK) for myopia. Cochrane Database Syst Rev. 2006 Apr 19;(2):CD005135.
  3. Stanley, Philip Fa; Tanzer, David Jb; Schallhorn, Steven C,; Laser refractive surgery in the United States Navy Current Opinion in Ophthalmology: July 2008 - Volume 19 - Issue 4 - p 321-324
  4. CUI Min, CHEN Xiao-ming, LÜ Peng ,; Comparison of laser epithelial keratomileusis and photorefractive keratectomy for the correction of myopia: a meta-analysis Chinese medical journal 2008 ,vol 121 no 22 :2331-2335
  5. Anita Reynolds FRCOphth, Johnny E Moore FRCOphth, Shehzad A Naroo PhD,4 CB Tara Moore PhD2 and Sunil Shah FRCOphth; Excimer laser surface ablation – a review, Clinical and Experimental Ophthalmology 2010; 38: 168–182
  6. Li H, Sun T, Wang M, Zhao J; Safety and effectiveness of thin-flap LASIK using a femtosecond laser and microkeratome in the correction of high myopia in Chinese patients. .,J.Refract Surg. 2010 Feb;26(2):99-106.
  7. Cui M, Chen XM, Lü P.,; Comparison of laser epithelial keratomileusis and photorefractive keratectomy for the correction of myopia: a meta-analysis. Chin Med J (Engl). 2008 Nov 20;121(22):2331-5
  8. Schallhorn SC, Farjo AA, Huang D, Boxer Wachler BS, Trattler WB, Tanzer DJ, Majmudar PA, Sugar A; Wavefront-guided LASIK for the correction of primary myopia and astigmatism a report by the American Academy of Ophthalmology. American Academy of Ophthalmology 2008 Jul;115(7):1249-61;
  9. Alison Murray, Lisa Jones, Anne Milne, Cynthia Fraser, Tania Lourenço, Jennifer Burr,;A systematic review of the safety and efficacy of elective photorefractive surgery for the correction of refractive error International procedures programme, national institute for health and clinical excellence; Nice review body report April 2005
  10. Zhao LQ, Wei RL, Cheng JW, Li Y, Cai JP, Ma XY,: clinical outcomes of laser-assisted subepithelial keratectomy and photorefractive keratectomy in myopia, Ophthalmology. 2010 Oct;117(10):1912-22. ; Meta-analysis.
  11. Dong H. Lee, Hak Sung Chung, Young C. Jeon, Sang D. Boo, Young D. Yoon, Jong G. Kim ,; Photorefractive keratectomy with intraoperative mitomycin-C application. Journal of Cataract & Refractive Surgery, Volume 31, Issue 12, December 2005, Pages 2293-229
  12. Evelyn A. Paysse, David K. Coats, Mohamed A.W. Hussein, M. Bowes Hamill, Douglas D. Koch; Long term Outcomes of Photorefravtive Keratectomy for Anisometropic Amblyopia childre, Ophthalmology , Volume 113 .Issue 2 , February 2006 , Pages 169-171 n.
  13. Waldir Neira Zalentein, Timo M.T. Tervo, Juha M. Holopainen Journal of; Long-term follow-up of photorefractive keratectomy for myopia: Comparative study of excimer lasers Cataract & Refractive Surgery, Volume 37, Issue 1, January 2011, Pages 138-143
  14. Eng K. Ang, Terry Couper, Mohamed Dirani, PhD, Rasik B. Vajpayee, FRANZCO, Paul N. Baird, PhD,;Outcomes of laser refractive surgery for myopia.Review, Journal of cataract and refractive surgery ,Volume 35, Issue 5, Pages 921-933 (May 2009) .
  15. Ammar Issa, FRCS(Glasg), Usama Al Hassany, FRCS(Glasg),; Femtosecond laser flap parameters and visual outcomes in laser in situ keratomileusis. J Cataract Refract Surg 2011; 37:665–674
  16. Barbara A, Shehadeh-Masha'our R, Garzozi HJ, Inacs after laser in situ keratomileusis and photorefractive keratectomy.J Cataract Refract Surg. 2004 Sep;30(9):1892-5
  17. Patel S, Marshall J, Fitzke FW III. Model for deriving the optical performance of the myopic eye corrected with an intracorneal ring. J Refract Surg 1995; 11:248–52.
  18. Schanzlin DJ. Studies of intrastromal corneal ring segments for the correction of low to moderate myopic refractive errors. Trans Am Ophthalmol Soc. 1999;97:815–890.
  19. Schanzlin DJ, Abbott RL, Asbell PA, Assil KK, Burris TE, Durrie DS, et al. Two-year outcomes of intrastromal corneal ring segments for the correction of myopia. Ophthamology. 2001;108:1688–1694.
  20. Barsam A, Allan BD.Excimer laser refractive surgery versus phakic intraocular lenses for the correction of moderate to high myopia.Cochrane Database Syst Rev. 2010 May 12;(5).Review
  21. Chen LJ, Chang YJ, Kuo JC, Rajagopal R, Azar DT Metaanalysis of cataract development after phakic intraocular lens surgery.J Cataract Refract Surg. 2008 Jul;34(7):1181-200.
  22. Du TT, Fan VC, Asbell PA. Conductive keratoplasty.Curr Opin Ophthalmol. 2007 Jul;18(4):334-7. Review.
  23. Chang JS, Lau SY.Conductive keratoplasty to treat hyperopic overcorrection after LASIK for myopia.J Refract Surg. 2011 Jan;27(1):49-55.


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר עאדל ברברה, מנהל הדסה אופטימאל, המרכז הרפואי של בית החולים הדסה להסרת משקפיים בלייזר, מנהל המרכז הארצי לטיפול בקראטוקונוס, ויושב ראש החוג לניתוחי רפרקציה (הניתוחים לתיקון הראיה) בישראל.