סביבות ידידותיות-גיל בישראל מדריך לרשויות המקומיות - פרק א - גישה מערכתית לעיר ידידותית-גיל

סביבות ידידותיות-גיל בישראל מדריך לרשויות המקומיות
מאת אפשרבריא

תוכן עניינים > פרק #2: סביבות ידידותיות-גיל בישראל מדריך לרשויות המקומיות - פרק א - גישה מערכתית לעיר ידידותית-גיל

פרק א' - גישה מערכתית לעיר ידידותית-גיל

הגדרת עיר ידידותית-גיל

עיר ידידותית-גיל היא עיר/רשות מקומית או קהילה שהיא מקום טוב להזדקן בו. היא מעודדת הזדקנות פעילה ובריאה ומאפשרת שלומות במהלך החיים. היא מסייעת לאנשים להישאר עצמאיים ככל האפשר ומספקת שירותים על פי צורכיהם, תוך כיבוד האוטונומיה והכבוד שלהם (מבוסס על הגדרת WHO - World Health Organization).

גישה מערכתית - מודל, מתווה להכנת מדיניות ודרכים למימוש

המודל האירופי, כאמור, מציג גישה מערכתית המשלבת שמונה תחומי פעולה הנגזרים מהתאמת הסביבה הפיזית, החברתית והשירותים העירוניים לצרכיו וליכולותיו של האזרח הוותיק. בלב המודל נמצאים העקרונות המנחים את העשייה וסביבם מתוארים שלבי הפעולה (תרשים 2). אופיים החזרתי של השלבים והתהליכים מאפשר את שיפורם המתמשך. המעבר לסביבה יותר ידידותית-גיל הוא מסע מתמשך ותוכנית הפעולה הראשונית אינה נקודת הסיום^[1].

תרשים 2: גישה מערכתית לקידום סביבות ידידותיות גיל.

למעשה מוצעים שלושה שלבים שיכולים לקדם ביעילות את יישום המדיניות, תוך כדי שיתוף בידע ושיפור מתמיד:

התגייסות, בניית מחויבות והתנעת התהליך
הכנת התוכנית, קביעת מדדי הצלחה ומעקב ביצוע
יישום התוכנית ומדידת ביצועה והצלחתה

קהילות היוצאות למסע ליצירת סביבות ידידותיות-גיל יכולות לבחור בגישת "עם כיוון השעון", כלומר להתחיל בשלב "התגייסות והתנעה" (שלב א') ומשם להמשיך לכוון התכנון, הביצוע וההערכה. אולם, רשויות מקומיות ככלל לא מתחילות מאפס, שכן מתקיימים בשטח פרויקטים שמשפיעים על האופן בו סביבות נבנות ומתוחזקות, לכן התהליך ליישום סביבות ידידותיות-גיל עשוי להתחיל בכל אחד משלבי המודל. קהילות יכולות להתחיל בהערכה של פרויקט קיים, ולבחון כיצד תוצאותיה יכולות להבטיח מחויבות פוליטית שתוביל לשינוי נוסף. על מנת להצליח, קהילות צריכות לנצל חלון הזדמנויות ולהתאים את מהלכיהן למצב המקומי. נקודת מוצא טובה היא איתור עוגנים בפרויקטים קיימים, מסגרת מדיניות, מטרות ומחויבויות, ולכוון לקידום זוויות משלימות ליצירת סביבה מכילה ותומכת יותר, במקביל.

בפועל, כל תהליך מדיניות וכל צעד שננקט, בין אם יישום פרויקט חדש, הערכת מצב, התייעצות או פעולת תכנון, יכולים להוות נקודת מוצא למסע. מתוקף אופיין השונה של קהילות, תהליך היישום בכל קהילה שונה מחברתה, על כן תוכנית זו קוראת למבצעי המדיניות להתאימה לצרכים המקומיים באופן שישפר הן את התהליך והן את תוצאותיו באופן הרלוונטי לה^[1].

שלב ראשון - התגייסות והתנעת התהליך

השלב הראשון במסע אל סביבות ידידותיות-גיל יתחיל בהתגייסות לבניית מחויבות פוליטית לתהליך. יוזמי המסע יכולים להיות ארגוני אזרחים ותיקים הדורשים סביבות יותר ידידותיות-גיל, אנשי מקצוע או מנהיגות לאומית או אזורית, שתחייב את הרשויות המקומיות לפעול בנושא. מומלץ לכל אחד מהיוזמים האפשריים להתחיל באיתור שותפים ובעלי עניין מקומיים וביחד לצאת למסע הכולל את הצעדים הבאים:

הסכמה של ראש הרשות להוביל מדיניות כוללת של סביבות ידידותיות-גיל. רצוי לגייס את תמיכת כל חברי מועצת הרשות המקומית. הצגת מידע על השינוי הדמוגרפי הקיים והצפוי ועל היתרונות שביישום מדיניות ידידותית-גיל כוללת, עשויים להקל על שלב ההתגייסות משום שיבהיר את הצורך באימוץ הגישה
הקמת ועדת היגוי או צוות משימה לנושא. בערים בריאות, או ברשות שבה פועלת וועדת היגוי לקידום בריאות וקיימות, רצוי להקים צוות משימה מתוך ועדת ההיגוי ולשתף גורמים מתאימים נוספים. מוצע שבצוות ישתתפו נציגים ממחלקות הרשות המקומית: בריאות, תכנון, רווחה, חינוך, הנדסה, תחבורה, שיפור פני העיר, תשתיות, ספורט, תרבות, גזבר הרשות, וכן נציגי משרד הבריאות, קופות החולים, המשרד לשוויון חברתי, משרד הרווחה, הביטוח הלאומי, עמותות וארגונים (למשל, אשל), הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) נציגי ארגונים של אזרחים וותיקים, אזרחים ותיקים המשקפים את המגוון הקהילתי ונציג בני-משפחה ומטפלים אחרים (care givers). ועדת ההיגוי או צוות המשימה לנושא ישאפו לקדם את המטרות הבאות:
1. העלאת המודעות הציבורית לתוכנית משותפת לקהילה ידידותית-גיל והרצון לקחת בה חלק
2. הגברת המעורבות הרחבה של בעלי העניין בתהליך
3. הקמת מנגנוני תיאום בין בעלי העניין העיקריים לבין האזרחים הוותיקים. תוכניות נמצאו אפקטיביות יותר כאשר לצוות המשימה היה מתאם או מוביל, כאשר נפגשו באופן קבוע וכאשר תפקידם היה נהיר להם^[1], לכן השלב הבא יהיה:
מינוי מוביל עירוני לתוכנית (בעיר בריאה-מתאם הבריאות העירוני). רצוי למנות גם צוות מוביל שיפעל עם המוביל העירוני
מיפוי צרכים ונכסים. בניית פרופיל עירוני הכולל אומדן צרכים ונכסים. רצוי לבדוק אם קיים אומדן צרכים שבוצע ברשות ולהשתמש בו (פרופיל בריאות עירוני או תוכנית "חיים בגיל"). חשוב לבצע מיפוי של הארגונים הפועלים למען אזרחים ותיקים, לאתר נציגי ארגוני אזרחים וותיקים ולצרפם לוועדת ההיגוי. אומדן הצרכים והנכסים יתבצע בקרב האזרחים הוותיקים בקהילה, המטפלים שלהם ואנשי המקצוע הרלוונטיים ובשיתופם. מומלץ לאסוף מידע על כל שמונה התחומים של ידידותיות-גיל בסביבות הפיזיות, החברתיות והשירותים העירוניים (פירוט בסעיף 4 של פרק זה והצעה לרשימות תיוג ושאלונים בנספח 1). קיימות דרכים שונות לביצוע אומדן הצרכים למשל ביצוע סקרים, התייעצויות קהילתיות פתוחות או מקוונות, קבוצות מיקוד, ראיונות, או פורומים קהילתיים. יש לבצע הערכה של האתגרים העיקריים והנכסים הקיימים ליצירת סביבות ידידותיות-גיל כדי לזהות "מה עובד", וכיצד היוזמות והתוכניות הקיימות מעודדות קהילה ידידותית-גיל, אם בכלל. מעורבותם של אזרחים ותיקים בני גילאים שונים, מגדרים ותרבויות שונות בתהליך המיפוי, מבטיחה פרספקטיבה כוללת של צורכיהם, ציפיותיהם והנכסים בקהילה^[1]. לכל קהילה יש צרכים ואתגרים ייחודיים, אך גם נכסי קהילה מגוונים מאוד. ככלל יש לזהות את המשאבים הקיימים שיכולים לשפר את חיי הקהילה. התמקדות בנכסים כמו גם באתגרים מרחיבה את הדיון לנקודות חוזק ומונעת את העיסוק במגרעות בלבד. ראוי לנתח את הקיים ולהדגיש פעולות שהוכתרו בהצלחה^[1]. מאוד מומלץ לחבור לגופים אקדמיים שיסייעו באיסוף וניתוח המידע. סטודנטים למקצועות הבריאות, הסביבה, עבודה סוציאלית, תכנון ערים ועוד יכולים לקחת חלק בתהליך
הפצת ממצאי המיפוי והנגשתם לכלל הקהילה, ובמיוחד לאוכלוסייה המבוגרת ולקובעי-מדיניות, הכרחית ליצירת שינוי. הצגת הממצאים לחברי המועצה המקומית מערבת אותם בתהליך ומעודדת דיון ציבורי בקדימויות העיקריות. זוהי הזדמנות חשובה לזיהוי שותפויות אפשריות ולקבלת תמיכה רחבה מבעלי העניין העיקריים בקהילה. את תוצאות המיפוי אפשר לפרסם בדפוס, או באתרים ציבוריים ובפורומים וכן בדיונים ציבוריים. שיתוף בממצאים יספק הזדמנויות להעלאת המודעות בקרב האוכלוסייה, לעורר דיון פומבי בחשיבותן של סביבות תומכות בבריאות ושלומות, ולהגביר לכידות חברתית וצמיחה כלכלית קהילתית^[1]

שלב שני - הכנת התוכנית וקביעת מדדי הצלחה וביצוע

השלב השני במסע לקראת סביבות ידידותיות-גיל נפתח ביצירת חזון משותף וקיום תהליך שיטתי של פיתוח אסטרטגיה ותוכנית פעולה. בשלב זה נקבעים סדרי עדיפויות המרחיבים את שיתוף הפעולה הבין-תחומי ומביאים בחשבון את המאפיינים המקומיים ואת ניתוח המצב מהשלב הראשון. פיתוח האסטרטגיה צריך להיות תהליך שקוף שנעשה באמצעות התייעצות רחבה, דרך מנגנוני מחויבות המוקמים לצורך יישומה. תהליכים אלה הכרחיים לגיבוש מחויבות פוליטית, מנהיגות והבטחת תמיכת המגזרים הרלוונטיים לחזון ידידותי גיל^[1].

להלן צעדי הביצוע של שלב זה:

איחוד בעלי עניין ושותפים התומכים בחזון משותף
ניתוח נקודות החוזק והחולשה בקהילה והגדרת קדימויות לפעולה
פיתוח מסמך אסטרטגי מקיף
הגדרת מטרות, כווני פעולה ויעדים משותפים
הגדרת תחומי האחריות של השותפים
קביעת מתכונת להערכה וגורם מעריך

בניית חזון משותף בו כל השחקנים, כולל האזרחים הוותיקים, חשים בעלות. שלב ראשוני זה בתכנון אסטרטגי מתמקד בשתי שאלות חיוניות: 1) היכן אנחנו, ו-2) היכן אנחנו רוצים להיות. המוצרים של שלב זה הם בניית חזון ברור, וניסוח ייעוד מציאותיים ומעוררי השראה ליוזמה. על הצהרת החזון להיות מוכוונת-מקום ולהעביר מסר ברור לפעולה קהילתית (ראו להלן דוגמאות של חזונות שנוסחו באירופה). חזון משותף מסייע בגיוס בעלי העניין העיקריים להשגת יעדים משותפים, ובהנעת מגזרים שונים לבחינת השפעות פעולותיהם ומדיניותם על אזרחים ותיקים. שחקנים מקומיים צריכים למצוא שפה משותפת ולהגיע להבנה בסיסית של מושגי מפתח. לעיתים יש צורך בהדרכה ובגישור כדי למצוא דרכים להטמיע את רעיון העיר ידידותית-הגיל בזרם המרכזי של התכנון^[1]. דוגמאות של חזונות שנוסחו באירופה^[1]:
1. "בלפסט תהיה עיר בה אזרחים ותיקים חיים את החיים במלואם". בלפסט, בריטניה
2. "אזרחיה הוותיקים של ברן יוכלו לעצב את חייהם לפי האפשרויות והצרכים האישיים שלהם ולשמור על עצמאותם. ברן תהיה עיר בה איכות החיים של אזרחים ותיקים היא גבוהה". ברן, שווייץ
3. "מעורבות מלאה של אזרחים ותיקים בחיי ברטיסלבה: הזדקנות פעילה פירושה לחיות את החיים במלואם גם בגיל מבוגר, קרי: גישה אחראית לבריאות, חיים בביטחון וכבוד והאפשרות לקחת חלק בחברה". ברטיסלבה, סלובקיה
4. "ברנו תהיה עיר ידידותית כלפי אזרחים ותיקים, שתאפשר להם אורח חיים מלא, פעיל, בטוח ובריא". ברנו, צ'כיה
5. "עיר ידידותית-גיל היא עיר שבה אזרחים ותיקים יכולים לחיות את חייהם במלואם: עיר לכל אחד". דבלין, אירלנד
6. "הזדקנות בריאה היא האופטימיזציה של הבריאות הגופנית, החברתית והנפשית, המאפשרת לאזרחים וותיקים להשתתף בחברה באופן פעיל ולא מפלה, כזו המתחזקת איכות-חיים עצמאית וטובה". גיור, הונגריה
7. "מטרה משותפת לקידום חיים עצמאיים עבור אנשים עם דגש על קידום הבריאות וניהול עצמי". הורסנס, דנמרק
ניתוח נקודות החוזק והחולשות בקהילה: השלב הקודם, של ההתגייסות, ההתנעה ואיסוף המידע, עשוי להניב מידע רב שיש לנתח כדי להעריך את נקודות החוזק ואת החולשות של מערכות השירותים ושל המחויבויות הפוליטיות והאסטרטגיות הקיימות. מטרת שלב הניתוח היא לתרגם את הממצאים לכדי פעולה המקדמת הזדקנות בריאה. לכן, כדי לקבוע קדימויות לפעולה, מוצע לבצע ניתוח SWOT‏ (Strengths, Weaknesses, Opportunities and Threats): חוזקות, חולשות, הזדמנויות ואיומים, (דוגמה בנספח 2)
פיתוח מסמך אסטרטגי מקיף המוודא טיפול משולב בצרכי האזרחים הוותיקים בתחומים המשפיעים על איכות חייהם. התוכנית האסטרטגית כוללת את שלושת הממדים שקובעים ידידותיות-גיל בסביבה הפיזית, בסביבה החברתית ובשירותים העירוניים^[1]. התוכנית מפרטת את אופן קידום החזון המשותף, את העקרונות האתיים והתפעוליים המנחים, את תחומי המדיניות המוסכמים על כל השותפים ואת סדרי העדיפויות. המטרה העיקרית היא ליצור מחויבויות לפעולה משותפת של כל השחקנים ובעלי העניין, תוך חיבור בין הנכסים והמחויבויות, על בסיס עקרונות משותפים של גישה ידידותית-גיל. התוכנית תכלול את היעדים העיקריים שיושגו בפרק זמן מוגדר
הגדרת מטרות, כיווני פעולה ויעדים משותפים. המטרות: מבטאות את "מה רוצים להשיג" באמצעות התוכנית. להלן דוגמאות לכל אחד מהתחומים:

ממד 1: הסביבה הפיזית

תחום 1: הסביבה החיצונית

תכנון הסביבה הבנויה ושטחי הציבור ועיצובם מתוך מודעות לצורכי האזרחים הוותיקים, לשונות ביניהם ותוך התייעצות איתם. הכוונה היא לעיצוב הולם של שכונות חדשות ולהתאמה של שכונות קיימות כך שיתמכו בהזדקנות במקום המגורים^[2].

כדי להגדיל את הסיכוי שאזרח וותיק יצא מהבית נדרשת נגישות לשטחים פתוחים, לשירותים, לתחבורה ציבורית, דרוש מראה מעניין ונקי לרחוב, תאורה מספקת ותחושת ביטחון. לכן, על מנת להתאים שכונות קיימות לצורכי האזרחים הוותיקים יש להכיר את החסמים, האילוצים והחוזקות של הסביבה החיצונית. חסמים יכולים להיות מחסור בספסלי רחוב, מחסור בבתי שימוש ציבוריים, זמן לא מספיק במעברי חציה מרומזרים וכדומה. כאשר מתכננים שינויים במרחב הציבורי יש לקחת בחשבון גם את תחושת השייכות של האזרחים הוותיקים למקום. לעיתים, שינויים גדולים ומהירים מדי עלולים לפגוע בהכרות עם המקום ובתחושת השייכות אליו. אי לכך חשוב לשתף את תושבי השכונה בתכנון העיצוב המתחדש^[2]. התערבויות נפוצות בערים ידידותיות-גיל הן התקנת שבילי- הליכה נגישים, מסלולים לרכיבה על אופניים, גני שעשועים בין-דוריים, גינות קהילתיות, פארקים ושטחים ירוקים נגישים, כל אלו משפרים את השלומות ואת בריאות הנפש מאחר שהם מאפשרים פעילות גופנית ואינטראקציה חברתית גם יחד.

דוגמאות של מטרות אפשריות וכיווני פעולה:
מטרות	הצעות לפעולה
העלאת המודעות של מתכננים ומעצבים לצורכי האזרחים הוותיקים	סדנאות למתכננים
שיפור הנגישות למבני ציבור, מתקנים, שווקים, אתרי פנאי	מיפוי מצב הנגישות למבנים ומתקנים בניית רמפות למבני ציבור ומגורים התאמת מיקום השירותים הרפואיים ובתי-המרקחת לריכוזי אוכלוסייה ותיקה
שיפור הביטחון במרחב הציבורי	תאורה מספקת השלמת ריהוט רחוב הסרת מפגעים הצללה
שיפור הניקיון וחזות השכונות	יוזמות של שיקום שכונות סילוק אשפה ומיסוד גרפיטי
הגדלת החוסן הקהילתי	תוספת גינות קהילתיות מונגשות שטחים פתוחים מונגשים ומוצללים הערכת החוסן לאירועי אקלים קיצוניים

תחום 2: תחבורה וניידות

קידום שירותי תחבורה ותשתיות בטוחים, נגישים, הולמים ואמינים כדי לשמר חיים פעילים. המטרה היא לאפשר לאנשים לשמר את הניידות, העצמאות והקשרים שלהם בעת הזדקנותם^[2].

יכולת ניידות תורמת לתחושת השייכות למקום, למסוגלות העצמית של האזרח הוותיק ולתחושת השלומות שלו ומאפשרת הזדמנויות לאינטראקציה חברתית.

הליכה היא אמצעי התעבורה השכיח ביותר. על מנת לאפשר הליכה צריכה להיות קישוריות טובה של רחובות ואלה צריכים לאפשר תחושת ביטחון. המדרכות צריכות להיות רחבות ומוצלות מספיק, מתוחזקות היטב, מצוידות בריהוט רחוב מתאים המאפשר מנוחה, פנויות ממכשולים ומופרדות היטב מאמצעי תחבורה מנועיים (מכוניות ואופניים חשמליים, למשל). במעברי חצייה מרומזרים, זמן פעולת האור הירוק להולכי רגל צריך להיות ארוך מספיק.

שימוש בתחבורה ציבורית היא דרך נוספת לניידות. על פי הסקר החברתי של הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)^[3] ב-2018 רק 35 אחוזים מבני 65+ נוהגים 5–7 ימים בשבוע, ל-10 אחוזים נוספים יש רישיון אך אינם נוהגים כלל ול-41 אחוזים אין רישיון נהיגה. לכן חשוב שהתחבורה הציבורית תהיה נגישה וזמינה ושתגיע ליעדים שמספקים שירות לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים כמו מוקדי תרבות, מועדונים, קופ"ח (קופת חולים), שטחי מסחר ועוד. ניתן לשפר את הנגישות לתחבורה ציבורית על ידי שיפור איכות המידע לתושב, שיפור מערכת רכישת הכרטיסים כך שתהיה ידידותית למשתמש האזרח הוותיק, והוזלת מחיר הנסיעה לאזרחים וותיקים ולנכים. אף על פי שכמחצית מהאזרחים הוותיקים משתמשים בתחבורה ציבורית, אחוז ניכר מביע חוסר ביטחון וחשש מנפילה. פיילוט של סטודנטים מאוניברסיטת חיפה בנושא, מצביע על היעדר נתונים על נפילות בתחבורה ציבורית וממליץ על דרכי התערבות בשיתוף העירייה, אגד ומשרד התחבורה תוך יידוע אזרחים וותיקים על זכותם לנסיעה בטוחה. חשוב שכל האוטובוסים יהיו מונגשים ורצוי להדריך את ציבור הנהגים למתן שירות מתחשב לאזרחים וותיקים ולבעלי מוגבלויות, למשל, לאפשר ישיבה לפני שמתחילים בנסיעה.

יש דוגמאות לפתרונות יצירתיים: למשל, באזור ליון בצרפת, פתחו מערך של ריקשות. זו יוזמה של שותפות ציבורית-פרטית, שנועדה להסיע שני אנשים למרחק של 0.5 עד 1.5 קילומטרים^[2].

דוגמאות של מטרות אפשריות וכיווני פעולה:
מטרות	הצעות לפעולה
העלאת שיעור האזרחים וותיקים ההולכים, באופן פרטני ובקבוצות	הקמת צוות בין מגזרי של "עיר פעילה" הכשרת מדרכות עם תאורה, הצללה מפת העיר עם מסלולי הליכה מסומנים
שיפור ההליכתיות (walkability) בעיר	סקירת מצב ההליכתיות על ידי אזרחים ותיקים ניקוי וטיפוח המדרכות כדי שיאפשרו הליכה השלמת רצף שבילים ומדרכות שיאפשרו הליכה בטוחה ללא חציית כבישים הוספת ספסלים, תאורה, הצללה
שיפור הבטיחות בדרכים	מפיינים להעלאת מודעות לבטיחות בדרכים הגברת האכיפה של חוקי התנועה הוספת זמן של אור ירוק ברמזור
הגדלת היצע של אמצעי תעבורה מותאמים לצורכי האזרחים וותיקים	לשפר גמישות קווי תחבורה שירות מיניבוסים מבית לבית

תחום 3: דיור

רוב האזרחים הוותיקים מעדיפים להזדקן בביתם^[4] וממצאי מחקרים מצביעים על היתרון בהזדקנות בסביבה מוכרת^[5], לכן יש לבצע התאמות בבתים קיימים ולתכנן בהתאם בתים חדשים.

מחירי הדיור והשכירות במרכזי הערים אינם בני-השגה לחלק מהאוכלוסייה, וזו בוחרת לגור בפריפריה, שם הנגישות לשירותים ולחיי הקהילה יותר מאתגרים. גם עלות החימום לא מאפשרת לכולם להשתמש בו.

התערבות בתחום זה נועדה לספק דיור מתאים, נגיש, בטוח ובר-השגה ותמיכה בהזדקנות במקום באמצעות התאמות הדיור הקיים או בנייה חדשה מותאמת לאזרחים וותיקים^[2].

עיצוב הבית משפיע על בטיחות האזרח הוותיק - הכניסה, המדרגות, אביזרי מטבח ומקלחת, התאורה, שטיחים מחליקים - עלולים להוות סיכון להיפגעות. יש מדינות באירופה שבהן נעשה אומדן צרכים ביתי ותהליכי-התאמה והתקנה מסובסדים. גם בארץ יש דוגמאות לכך. כמו כן ישנן מדינות שלהן קווים מנחים ברורים לגבי בטיחות ונגישות הלוקחות בחשבון את צורכי האזרחים הוותיקים. אלה משמשים כרשימת תיוג לבדיקה ושיפוץ.

לרשויות המקומיות יש תפקיד בנושא - הן יכולות לדאוג לתכנון יחידות דיור מתאימות וליצירת מערכי תמיכה הדדיים בבתים המשלבים קבוצות גיל שונות (שמרטף תמורת עריכת קניות, למשל) וכדומה. הרשות המקומית יכולה לעודד הקמה של "שכונות תומכות",↵מטרות➞הצעות לפעולהדיור קואופרטיבי - לכל אחד יש יחידת דיור משלו אך קיימים חדרים משותפים (חדר אורחים, יצירה, מטבח משותף, חדר אוכל). ישנה גם חלופה בין-דורית לרעיון דיור זה. דוגמה אחרת לדיור בין-דורי, בעיקר בערים אוניברסיטאיות היא הקצאת חדר לסטודנט בדירת קשיש, תמורת סיוע בעבודות הבית או לצורך חברתי.

גם כשהמטרה היא להזדקן בבית, לפעמים יש צורך לעבור לדיור מוגן או בית אבות.

דוגמאות של מטרות אפשריות וכיווני פעולה:
מטרות	הצעות לפעולה
הבטחת זמינות הוגנת של דיור מתאים לכל	הבטחת דיור מוזל או מסובסד אכיפת תחזוקה של דיור ציבורי
הבטחת קיומם של קווים מנחים לבניה ועיצוב בתים ידידותיים גיל	לפתח או להשתמש בקווים מנחים קיימים להתאמת הדיור לצורכי הקשיש הבטחת ערוב בין-דורי בבתי דירות חדשים (דירות בגדלים שונים באותו מבנה) חקיקה בתחום הבינוי המבטיחה הקצאת דירות בקומת קרקע לאזרחים וותיקים
הבטחת נגישות האזרחים וותיקים לשירותים	הכנת רשימה של שירותים ואנשי מקצוע אמינים פיתוח אפשרויות של משלוחים לבתים
הגדלת תחושת הבטיחות והביטחון בבית ובשכונה	להציע בדיקות חינם של בטיחות בבית להתקין אביזרי בטיחות מסובסדים להציע תמיכה טכנית באמצעות כפתורי מצוקה

ממד 2: הסביבה החברתית

תחום 4: השתתפות חברתית

המונח 'השתתפות חברתית' מתייחס למידת המעורבות של אדם בפעילויות שיש בהן אינטראקציה עם אנשים אחרים. השתתפות חברתית של האזרח הוותיק עשויה לתרום לשלומות הנפשית, הרוחנית והפיזית ולאיכות חייו.

התערבות בתחום זה נועדה לקדם את השתתפות האזרחים הוותיקים בחיי-החברה, ולמנוע בדידות ובידוד חברתי, באמצעות יצירה, שימור וקידום סביבות תומכות המאפשרות אינטראקציה חברתית ואורח חיים פעיל, ויוצרת הזדמנויות לפעילות חברתית משמעותית, שתעודד אזרחים וותיקים לצאת מביתם^[2].

בדידות, בידוד-חברתי והדרה חברתית הם גורמי- סיכון בעיקר בקרב אזרחים וותיקים ללא רשת משפחתית או חברים בשכונה בה גרים. החיים בעוני או ביישובים כפריים מרוחקים מוסיפים לסיכון. מחקרים הראו כי פעילות חברתית ויצרנית תורמת לאושר ומקטינה תמותה^[2]. פעילויות של קהילות ידידותיות-גיל מיועדות להעצים את האזרחים הוותיקים ולידע אותם לגבי פעילויות בהן הם יכולים להשתתף כמו ארוחות משותפות, פעילויות פנאי, תרבות, ספורט, הרצאות, ופעילויות בין-דוריות. מאוד חשוב שאזרחים וותיקים יהיו שותפים בתכנון ויישום הפעילויות למענם ולהגיע גם אל מי שלא משתתפים בדרך כלל, למשל, אנשים עם מוגבלויות ועם דמנציה.

במקומות רבים יש יוזמות של אזרחים וותיקים מתנדבים, זהו נכס שיש לתמוך בקיומו.

המדיה הדיגיטלית מאפשרת ערוצים חדשים של קשר חברתי. משום כך נפתחו קורסים רבים לשימוש במחשב. גם בישראל קיימת יוזמה לאומית לקידום תחום זה.

דוגמאות של מטרות אפשריות וכיווני פעולה:
מטרות	הצעות לפעולה
הגדלת השתתפות האזרחים הוותיקים בפעילויות	ביצוע אומדן צרכים והכנת פעילויות בהתאם הפצת לוח אירועים המציין נגישות וסיוע בהגעה שליחת הזמנות אישיות לאזרחים ותיקים
קידום פעילות גופנית יחד עם פעילות חברתית	שיתוף אזרחים ותיקים בעיצוב מסלולי הליכה בניית קבוצות להליכה משותפת ומשחקים התערבות פרטנית לרתוקים לבית
קידום למידה כל החיים	פתיחת אוניברסיטאות להאזנה חופשית לאוכלוסיית הגיל השלישי בתי ספר לכל הגילאים - שיתוף האזרחים הוותיקים בפעילויות בתי הספר הרצאות וסמינרים במוזיאונים, ספריות, מתנ"סים וכדומה

פעילות בין-דורית כוללת פעילות משותפת במרכזים קהילתיים, התנדבות של אזרחים וותיקים בגני ילדים, צהרונים ומוזיאונים, התנדבות של ילדים ונוער בבתי-אבות וכדומה.

למידה במהלך החיים מאפשרת המשך התפתחות אישית וקשר בין-דורי. הכוונה להרצאות, סדנאות, חוגים, סמינרים וכנסים. גולת הכותרת היא אוניברסיטה לגיל השלישי, הפועלת במספר מדינות בעולם. בסלובניה למשל, יש 52 אוניברסיטאות כאלה ב-51 אתרים ובהם 21,000 סטודנטים, מעל 1,000 מנחים ו-1,000 מתנדבים. האיגוד האירופי של השכלת מבוגרים מעודד יוזמות וחידושים ומחלק פרסים. עם זאת רוב המשתתפים בפעילויות הלמידה הם ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, בעלי השכלה גבוהה ובעיקר נשים. הבאת המודרים ממנה הוא אתגר גדול.

תחום 5: הכלה חברתית ואי-אפליה

התערבות בתחום זה נועדה ליצור סביבות מכילות שבהן מכבדים את כל האנשים - ללא קשר לגיל, מגדר, מצב חברתי, בריאותי או תפקודי - ויש להם הזדמנות להשתתף ולתרום. כדי לקדם הוגנות יש להשקיע מאמץ מיוחד ולהגיע אל האנשים בסיכון הבריאותי או חברתי^[2].

ארגון הבריאות העולמי מגדיר הדרה חברתית כתהליך דינמי, רב-ממדי המונע על ידי יחסי כוח לא שוויוניים. אנשים החיים בסביבה מכילה חברתית נהנים מנגישות למשאבים כלכליים, חברתיים ואישיים והם יכולים לעשות בהם שימוש. לעומת זאת, למודרים חברתית יש מגבלות נגישות לכל אלה.

הכלה חברתית או הדרה בגיל הזקנה קשורות לתהליכים שמתרחשים במהלך החיים וחשוב לזהותם לפני שמציעים פתרונות.

כרבע מאוכלוסיית האזרחים הוותיקים באירופה חווים אפליה בגלל גילם לעיתים קרובות או לפעמים. תופעה זו נקראת גילנות (Ageism) ויש לה מגוון ביטויים במדינות, ובתרבויות שונות, ומושפעת גם מהמצאות התערבויות או מהיעדרן. תופעה זו עלולה לפגוע בבריאות הגופנית והנפשית של האזרח הוותיק ובשיבוש הטיפול בו^[2].

לעיתים, האזרחים הוותיקים נתפסים כנטל, ולא כנכס. רשות מקומית שמעודדת סביבות ידידותיות- גיל צריכה לשנות את הגישה לאזרחים וותיקים ואת התדמית השלילית שלעיתים נלווית להם, לראות בהם נכס, ולשמור על זכויותיהם. קיימות מספר דרכים לוודא זאת, למשל, יצירת קשר בין- דורי יצמצם דעות קדומות ויגביר את ההערכה העצמית של האזרח הוותיק. בנוסף, כדי ליצור חברה מכילה, או לחזקה, צריכה להיות התייחסות מיוחדת לאוכלוסייה הענייה הכוללת, בין היתר, מתן תמיכה שלוקחת בחשבון את הצורך בתזונה בריאה, בפעילות גופנית ובצרכי תקשורת חברתית (טלפון, מחשב שמחובר למרשתת). יש להתייחס גם לאזרחים וותיקים שבריריים (Frail), מהגרים ולאנשים עם דמנציה ש-70 אחוזים עד 90 אחוזים מהם חיים בביתם, בקהילה.

להון החברתי יש תפקיד חשוב בסביבות ידידותיות- גיל - לכידות חברתית, נורמות של אמון והדדיות והשתתפות חברתית משפרים את איכות החיים ואת השלומות הפיזית והנפשית. ההון החברתי פועל כחוצץ כנגד מצבי לחץ, עוני ומיעוט קשרים חברתיים.

ממדים של הכלה חברתית:
ממד	מה הוא כולל
חברתי	מורכב מיחסים קרובים של תמיכה וסולידריות שיוצרים תחושת שייכות בתוך מערכות חברתיות
פוליטי	מתייחס למצב של אי-שוויון בזכויות פורמליות המעוגנות בחקיקה, במדיניות או במיצוי הזכויות. זה כולל גם אי-שוויון בהזדמנויות להביע את הצרכים והרצונות או בנגישות לשירותים
תרבותי	מתייחס לקשת רחבה שבין מתן כבוד לערכים, נורמות וצורות חיים של אנשים שונים לבין חוסר כבוד, סטיגמה ואפליה
כלכלי	מתייחס לנגישות למשאבים כמו הכנסה, תעסוקה, דיור, וכדומה
סביבתי	מתייחס לקשר בין האדם לסביבה ולתחושה שניתן להשפיע על שינויים בה

דוגמאות של מטרות אפשריות וכיווני פעולה:
מטרות	הצעות לפעולה
מיגור הגילנות	ייצוג אזרחים וותיקים בקמפיינים, במדיה ובפרסומי הרשות איתור וטיפול בספקי שירותים המפלים על בסיס גיל הכנת אמנה לזכויות האזרח הוותיק קידום מודלים חיוביים לחיקוי
קידום הוגנות בין שכונות ובתוכן	זיהוי אי-שוויון בבריאות בתוך ובין שכונות קידום שיקום שכונות פיזי וחברתי סיוע למשפחות שבהן יש קשיש שאינו עצמאי
חיזוק ההון החברתי	פיתוח אסטרטגיות לחיזוק קשרים חברתיים בניית רשתות חברתיות בשכונות
חיזוק הקשר הבין-דורי	פעילויות בין-דוריות (למשל, קורס מחשבים, קורס בישול) הזמנת אזרחים וותיקים כמרצים אורחים במועדוני נוער

תחום 6: מעורבות אזרחית ותעסוקה

למעורבות פעילה, מתוך בחירה, מעבר לצורך הכלכלי, יש תועלות בבריאות פיזית, נפשית ובשלומות. מעורבות פעילה היא אחת משלוש אבני היסוד של הזדקנות פעילה בנוסף לבריאות וביטחון^[6].

ברשויות רבות באירופה קיימת מועצה של אזרחים ותיקים נבחרים, עם מנדט רשמי להשתתף בתהליכי קבלת החלטות הנוגעות לזכויותיהם ולאיכות חייהם.

התערבות בתחום זה נועדה לשפר את ניצול הפוטנציאל של חברות מזדקנות על-ידי יצירת הזדמנויות רבות וטובות יותר למעורבות אזרחים ותיקים בחיים הפוליטיים, הכלכליים והציבוריים, להגדלת התעסוקה, המעורבות החברתית וההתנדבות של האזרחים הוותיקים^[2].

חשוב שאזרחים ותיקים יהיו מעורבים בחיים הפוליטיים באופן ישיר או בעקיפין, באמצעות בחירת נציגים של קבוצות או ארגונים. ניתן לעשות זאת בחברה האזרחית או במועצות רשמיות של אזרחים ותיקים ברשויות המקומיות.

ברשויות רבות באירופה קיימת מועצה של אזרחים ותיקים נבחרים, עם מנדט רשמי לקחת חלק בתהליכי קבלת החלטות הנוגעות לזכויותיהם ולאיכות חייהם. בנוסף, הם שותפים לקבוצות משימה בין-תחומיות רלוונטיות, בהן מתכננים יחד, מובילים פעילויות ומיישמים אותן. הם שותפים גם לשולחנות עגולים, רבי-שיח ודיונים ציבוריים בהם מציגים ממצאים ודנים בתכנון עתידי.

מעבר לתמריץ הכלכלי, עבודה בשכר מסייעת במניעת הידרדרות קוגניטיבית ותפקודית של אזרחים וותיקים ומאפשרת להם להמשיך לתרום. כדי לאפשר זאת יש לשנות מדיניות: ליצור סביבות עבודה מאפשרות שונות גילאית, לבטל את חובת היציאה לגמלאות על פי גיל, לשנות את המערכת הפנסיונית, לאפשר יציאה הדרגתית לגמלאות ולתמרץ מעסיקים של אזרחים ותיקים. רוב ההצעות הנ"ל מחייבות עיגון במדיניות לאומית, אך גם רשויות מקומיות יכולות לסייע בכך. למשל, על-ידי העסקת אזרחים ותיקים, תימרוץ גופים פרטיים לקלוט אותם, אספקת קורסים ליזמות עסקית לאחר פרישה ועוד. יש דוגמאות אחדות לפעילויות מסוג זה גם בארץ.

התנדבות היא דרך להמשך המעורבות וההשתתפות בקהילה. יש ראיות לקשר חיובי בין התנדבות ותועלות בריאותיות^[7]. פעילויות פיזיות ואינטלקטואליות הכרוכות בהתנדבות מגנות בפני ירידה בתפקוד עם הגיל. בחלק ממדינות אירופה ההתנדבות מעוגנת רשמית בחוקים ותקנות (למשל, חובת ביטוח).

דוגמאות של מטרות אפשריות וכיווני פעולה:
מטרות	הצעות לפעולה
אזרחים ותיקים שותפים בתהליכי קבלת החלטת	הקמת מועצה לאזרחים ותיקים השתתפות נציגי האזרחים הוותיקים במועצת העיר או במועצות שכונתיות
פיתוח הזדמנויות תעסוקה לאזרחים ותיקים	גיבוש יוזמות להשארת אזרחים ותיקים בעבודה פיתוח קווים מנחים למקום עבודה ידידותי-גיל
עידוד יזמות עסקית	קיום סדנאות ייעודיות וקורסים לאזרחים ותיקים בניית פרופיל של עסקים קטנים כדי לאפשר שימוש בהם על ידי אזרחים ותיקים
עידוד התנדבות	העלאת מודעות באשר לתועלות ההתנדבות בנק הזמן כיסוי הוצאות למתנדב, הכרה במעשיהם והוקרה

ממד 3: שירותים עירוניים

תחום 7: תקשורת ומידע

זרימת מידע אמין על פעילויות והזדמנויות רלוונטיות לאזרחים וותיקים ועדכונים קהילתיים הוא חיוני, בעיקר עבור אלה החיים לבד.

התערבות בתחום זה נועדה לאפשר לאזרחים הוותיקים נגישות למידע רלוונטי, אמין, ברור ובזמן, לגבי הקהילה שלהם, דרכים להשתתפות, זמינות של שירותים ומידע בנושאי בריאות, מפה לאוזן, בעיתונות וע"י שימוש בטכנולוגית המידע^[2].

כדי להשיג מטרה זו יש לזהות את האוכלוסיות המודרות ממידע, כמו אלה החיות ללא רשת משפחתית או חברתית, הרתוקים לבית או החיים עם דמנציה. לכל קבוצה צריך להתאים את ערוצי המידע. טכנולוגיית המידע באמצעות המרשתת היא מקור טוב להפצת המידע, אך היא אינה נגישה לחלק מהאזרחים הוותיקים ובעיקר למבוגרים שבהם.

לרשויות מקומיות ולקהילות יש ערוצי תקשורת ישירים כמו שידורי רדיו וטלוויזיה, עלונים מותאמים, ביטאונים ולוחות מודעות שניתן להשתמש בהם לצרכים אלו. אפשר גם לערוך אירועים לכבוד האוכלוסייה הוותיקה, הרצאות וסמינרים.

מומלץ לקיים מוקד אחד שירכז מידע, כמו מרכז מידע מקוון שניתן להיכנס אליו, או קו טלפון חם שמרכז מידע על זכויות, על שירותים, ייעוץ פיננסי, פעילויות קהילתיות ועל ארגוני מתנדבים שיכולים לסייע. מוקד כזה יכול לסייע במילוי טפסים, או לקשר עם שירותים מקוונים. המוקד יכול לפעול גם פרואקטיבית, על ידי פניה יזומה לאזרחים וותיקים חסרי נגישות למידע או חסרי רשת משפחתית או חברתית.

אוריינות בריאות מאפשרת להתמודד עם מצבי בריאות שונים ולשמור על איכות-חיים והיא אחד מגורמי ההצלחה של הזדקנות בריאה. הכוונה היא להכרת השינויים במצב הבריאות הקשורים לגיל, חשיבות התזונה והפעילות הגופנית לבריאות, איך לתקשר עם מומחים במערכת הבריאות והרווחה ועוד. ניתן לשפר את האוריינות באמצעות הרצאות, קורסים וסדנאות. לשם כך, צריך לפתח את האוריינות הדיגיטלית של האזרחים הוותיקים כדי לאפשר להם להשתמש בשירותי רפואה מקוונים. כדי לגשר על הפער באוריינות הבריאות יש להכשיר את הצוותים הרפואיים ואת אנשי הרווחה כדי לשפר את התקשורת עם האזרחים הוותיקים. לעיתים יש צורך להיעזר בשירותי תרגום.

דוגמאות של מטרות אפשריות וכיווני פעולה:
מטרות	הצעות לפעולה
הגדלת הנגישות למידע	הפיכת אתר העירייה לידידותי-גיל הקמת מרכזים שכונתיים לאזרחים ותיקים מדור להזדקנות בריאה במקומונים
שיפור האוריינות הבריאותית	ביצוע סקר להערכת האוריינות הבריאותית והחסמים בנגישות למידע בניית יכולות והכשרה בתחום התקשורת לספקי השירות הרפואי הכשרה לשיפור ההבנה של מידע בריאותי
צמצום הפער הדיגיטלי	קורסים בשימוש במחשב וטכנולוגיית המידע אספקת מחשבים עם חיבור לאינטרנט נגישים לציבורי

תחום 8: שירותי רווחה, קהילה ובריאות

אזרחים ותיקים מעדיפים להישאר בביתם כל עוד ניתן^[4]. תפקידה של הרשות המקומית לתאם בין האזרח הוותיק לבין שירותי הבריאות, הרווחה ושירותי הקהילה האחרים, להם הוא נזקק.

התערבות בתחום זה נועדה לספק לאזרחים הוותיקים שירותי בריאות, רווחה וקהילה ממוקמים היטב ונגישים ולקדמם. הכוונה היא לשירותי בריאות למיניהם, נגישות לארוחות בנות השגה, תחזוקת בית וסיוע בפעילויות יומיומית^[2].

יש להעביר מידע בנוגע לזמינות של שירותים, זכויות ואחריות, כמו גם מידע על פעילות התנדבותית לאזרחים הוותיקים, בני משפחותיהם והמטפלים בהם. תאום טוב ואינטגרציה של שירותים, בעיקר בין שירותי בריאות ורווחה, יביאו להגברת היעילות והמועילות של השירותים. יש עדיין חסמים בנגישות לשירותי בריאות ורווחה הגורמים לאי-שוויון בשימוש בהם: לדוגמה, התשלום עבור השירות עשוי להוות מחסום (כמו טיפולי שיניים).

מערכות מידע ציבוריות צריכות לסייע בניטור ולהעריך את תנאי המגורים ומצב בריאותם של האזרחים הוותיקים שחיים בקהילה. במקומות שבהם הרשות המקומית אחראית על טיפולי בית, עליה לדאוג הן לנגישות ולאיכות של הטיפול באזרח הוותיק והן לתמיכה במטפל הבלתי-פורמלי שלו. מוצע להכין חבילה של תמיכה בסיסית, ממומנת ציבורית, למטפלים לא-פורמליים (בני-משפחה, חברים) בכדי להקל עליהם ולשמר את תפקודם. גם מתנדבים יכולה לעזור בכך. עם זאת צריך לשלב בטיפול גם מומחים בתחומי הגריאטריה והגרונטולוגיה. חשוב לספק לבני-משפחה מטפלים את התמיכה לה הם זקוקים כדי להמשיך במשימתם - מידע מתאים, מיומנויות טיפול, סיוע כספי ועוד. באירופה קמו מספר סוגים של מתקני טיפול באזור המגורים המספקים מגוון אפשרויות שבין המשך מגורים בבית לבין בית מוסדי שמספק את כל הצרכים.

שימוש בטכנולוגיית מידע ואפליקציות, למשל, יכול לסייע לאזרח הוותיק בביתו או בדיור מוגן. האפליקציות פועלות בשלשה ערוצים: א. שירותים שמסייעים ליצירת קשרים עם הקהילה ומחזקים את תחושת הביטחון והבטיחות בבית - החל בלחצני מצוקה, חיישנים שמקשרים עם מוקדי מצוקה דרך קווי-סיוע ובניית רשתות חברתיות סביב עניין משותף ועד עידוד השתתפות בחיי הקהילה והכלכלה, למשל, השתתפות בבנק הזמן. ב. שירות שמחבר עם מערכת הבריאות, במסגרת רפואה מרחוק או רפואה היברידית, כמו ניטור סימנים חיוניים, שימוש באמצעים אינטראקטיביים שמסייעים בטיפול עצמי, בניטור תנועתיות, איכות שינה, קבלת ייעוץ, ומידע דיאגנוסטי. ג. שירות המספק מידע על שינויים שחלים בהתנהגות האזרח הוותיק או ברמת תפקודו, ואשר מאפשר בחינת מצבו של האזרח הוותיק לאורך זמן ומסייע בהבנת מצבו.

בנוסף, האזרחים הוותיקים הם הפגיעים ביותר במצבי חירום דוגמת אירועי טבע קיצוניים, מגפות, וקונפליקט. משום כך, צריך להתייחס לאזרחים הוותיקים הנמצאים בסיכון יתר, בעיקר אלו החיים לבד, בתוכנית ההיערכות לחירום ולקחת בחשבון שהם יכולים לתרום גם בימי משבר.

דוגמאות של מטרות אפשריות וכיווני פעולה:
מטרות	הצעות לפעולה
עידוד נגישות לשירותים משולבים בריאות ורווחה	עבודה משותפת של עובדי מערכת הבריאות ומערכת הרווחה למתן מענה כוללני לצרכים מורכבים של אנשים פיתוח מרכזים משלבי שירותים
אספקת שירותים לטיפול ביתי	הפעלת סוכנויות למתן שירותים בבית שיאפשרו הישארות בבית שירותי ניקיון ושירותי מזון עד הבית שירותים של טיפול יום
אספקת שירותים לטיפול ארוך טווח איכותי	הגדלת הזמינות של דיור מוגן בר-השגה הגדלת היצע של פתרונות טכנולוגיים לתקשורת עם מערכת הבריאות מהבית

הגדרת יעדים

היעדים מפרטים באופן ספציפי את המטרות ומבטאים את מדדי ההצלחה של התוכנית. הם מתבססים על המצב הקיים ומבטאים שינוי מדיד ובר-השגה בזמן מוגדר. נהוג להתייחס לאופן זה של כתיבת מדדים כאל SMART‏ (Specific, Measurable, Achievable, Realistic and Time-framed). ספציפי, מדיד, בר-השגה, ריאלי ותחום בזמן. במקביל לניסוח היעדים מומלץ לקבוע את מדדי ההצלחה (יעדים מנוסחים כיאות = מדדי הצלחה). ועדת ההיגוי העירונית / יישובית, בראשות מתאם הבריאות העירוני (או מוביל התוכנית, בהיעדרו) תקבע את היעדים על בסיס

דוגמאות לניסוח יעדים:
מטרה	יעדים
הגדלת תחושת הבטיחות והביטחון בבית יעדים	תוך שנה מתאריך X תתבצענה בדיקות להערכת מצב הבטיחות ב-30 אחוזים לפחות מבתי האזרחים הוותיקים בעיר תוך שנתיים מתאריך X ימצאו לפחות 50 אחוזים מבתי האזרחים הוותיקים שנסקרו כבתים בטוחים תוך שנתיים מתאריך X יוכפל מספר "השכונות התומכות" הפועלות בעיר
חיזוק הקשר הבין-דורי	תוך שנה מתאריך X יקיימו לפחות שני גני ילדים פעילות משותפת עם מועדונים לאזרחים ותיקים שבקרבתם בתוך שנה מתאריך X ישלימו לפחות 50 אזרחים ותיקים קורס לשימושי מחשב ואינטרנט בתוך שנתיים, לפחות 50 אחוזים מבתי הספר היסודיים יקיימו מפגשים עם ותיקי היישוב במסגרת תוכנית הלימודים

קבלת אישור

לאחר שהצוות מסכים על המטרות, היעדים וקדימותם, יש להביא את התוכנית לאישור מועצת העיר ולקבל תמיכה פוליטית לסיוע באסטרטגיות הידידותיות-גיל ולתוכניות הפעולה. תהליך זה עשוי לפגוש באתגרים הנובעים מהבדלים בסדרי הקדימויות והדעות בקרב הקבוצות השונות. קונפליקטים פוטנציאליים ופשרות יתרחשו כאשר סדרי קדימויות ידידותיים-גיל מצטלבים עם סדרי קדימויות ארגוניים אחרים. לדוגמה, הבקשה להארכת פרק הזמן של אורות ירוקים להולכי- רגל בצמתי-תנועה, שיאפשרו לאנשים הצועדים לאט לחצות את הכביש בבטחה עשויה להיתפס כמפריעה ליעד של זרימת תנועה מהירה^[1].

הנתונים שנאספו ועל הערכת השינוי הצפוי לפי ניסיונם של השותפים, על סמך ניסיונם של אחרים כפי שמופיע בספרות מקצועית ועל המשאבים האנושיים והכספיים המאפשרים את השינוי הצפוי. רצוי למיין את היעדים לאלה שהם בני-השגה בטווח הקצר ולאלה שרוצים להשיג בטווח הארוך ולהחליט על סדרי קדימויות וזאת בתהליך של משא ומתן משתף.

הצבת אבני דרך (יעדי ביניים) מסייעת לניטור תהליך היישום, לזיהוי פוטנציאל לשיפור, להבטחת ניצול יעיל של המשאבים ולמתן דין וחשבון על ההישגים ועל האתגרים.

הגדרת תחומי האחריות של השותפים

יצירת קשר עם בעלי העניין העיקריים בשלב האסטרטגי של התוכנית והקפדה על תהליך משתף ושקוף, הנסמך על ראיות מחקריות, הם תנאים מוקדמים לתמיכה מתמשכת ביישומה^[1]. רצוי שהתוכנית האסטרטגית ותוכניות הפעולה ישענו על החוזקות והתפקידים של בעלי העניין השונים. יש להקצות לכל בעל עניין או קבוצה אחריות על מדיניות, תוכנית או פרויקט ספציפיים. לדוגמה, אוניברסיטה יכולה להיענות לבקשת עמותת אזרחים וותיקים ולהקים אוניברסיטה לגיל השלישי על-ידי מתן מתקנים וצוות לעידוד השתתפות חברתית. בשלב זה של הכנת התוכנית חשוב לקבוע את תחומי האחריות של כל אחד מהשותפים, דבר שיתבטא בתכנון המפורט, בשלב של בניית תוכנית הפעולה - ראו להלן.

קביעת מתכונת להערכה וגיוס גורם מעריך

את ניטור התוכנית והערכתה רצוי לתכנן בשלב התכנון, טרם הפעלת התוכנית. מומלץ לקבוע את מודל ההערכה לפני שיוצאים לשטח לאיסוף המידע הבסיסי. כאמור, ניסוח טוב של היעדים (SMART) מגדיר את מדדי ההצלחה, על פיהם תתבצע ההערכה. על תוכנית הפעולה להתוות את אופן ביצוע ההערכה על סוגיה השונים, המתוארים להלן: הערכת התהליך, בודקת באיזו מידה בוצעו הפעולות המתוכננות (ראו להלן) והערכת התוצאות בוחנת באיזו מידה הושגו היעדים / מדדי ההצלחה. כדאי להעריך גם באיזו מידה היעדים אמנם התאימו לתנאים הקיימים ולרצונותיהם וציפיותיהם של התושבים ואם יש צורך להתאימם בהמשך.

שלב שלישי - יישום התוכנית והערכתה

בליבה של כל יוזמה ליצירת עיר או קהילה ידידותית- גיל ניצבת פעולה. לאחר שלבי ההתייעצות והתכנון, יש לממש את האסטרטגיות לפי הקדימויות שנקבעו, דרך פעולה קונקרטית, בתהליך תכנון המפרט מגוון פעולות בכל אחד מהתחומים.

בשלב זה, מתאם הבריאות וצוות ההיגוי יתמקדו בהכנת תוכנית פעולה ובהבטחת ביצועה, תוך היוועצות המשכית עם אזרחים ותיקים ובהשתתפותם.

בניית תוכנית פעולה: תוכנית פעולה היא כלי תפעולי למימוש היעדים. מוגדרות בה הפעולות, האחראי לכל פעולה, השותפים לביצועה, טווח זמן לביצוע והתקציב הנדרש לכך. התוכנית מנחה את העבודה היומיומית של כל המעורבים. רצוי להציגה כטבלה. מומלץ להשתמש בלוח שלהלן לתכנון הפעילויות. ראיות מדעיות למועילות, להערכת עלות נדרשת, לתוצאות ולהשפעה כמו גם ניסיון עבר של הצלחות וכישלונות של ערים אחרות ובעלי עניין ביישום התערבויות דומות, יסייעו בבחירת הפעולה לה סיכויי ההצלחה הגדולים ביותר^[1]. להלן שאלות עליהן רצוי להשיב בעת בחירת הפעולות^[1]:
1. מה ידוע על התערבויות אפשריות לטיפול בבעיות? מה מידת מועילותן, בהתבסס על תוצאות מחקרים בינלאומיים ולאומיים? מהם הפערים הקיימים בידע הנוכחי?
2. אילו מההתערבויות המוצעות נבדקו בישראל או במקומות אחרים?
3. האם ההתערבויות רלוונטיות ליישוב שלנו, או שיש להתאימן למקום או לתרבות?
4. מה מיושם בקהילה בשלב הנוכחי? האם, נכון למועד זה, הרשות המקומית או משרד ממשלתי או כל גורם אחר מקצה משאבים לכל אחד מהתחומים שנבחרו וכמה? אילו מלכ"רים או גורמים פרטיים אחרים המעורבים במתן שירותים יכולים לתרום למימוש הפעולות? פעילות: באחריות: שותפים: אוכלוסיית היעד: לוח זמנים: תקציב: על איזה יעדים עונה:
התייעצות בנוגע לתוכנית הפעולה ושיתוף אוכלוסייה ותיקה בכל שלביה^[1]: תהליכי התייעצות הם חלק בלתי-נפרד מהפיתוח של תוכנית פעולה ומהפעלתה. בעוד שיש להסתייע באנשי מקצוע לצורך ההערכה הטכנית של ישימות התוכנית וההיערכות אליה בהתאם לסדרי עדיפויות פוליטיים ומבניים, חשוב לשקול את הדעות, סדרי העדיפויות והחוויות של האזרחים הוותיקים ולשתפם בקבלת החלטות מהותיות. כך ניתן גם לבחון את תרומתם הפוטנציאלית ליישום התוכנית. אזרחים ותיקים יכולים לשתף בחוויותיהם האישיות אותן ניתן לשלב בניסוח הפעולות הנדרשות, ובאופן בו ניתן יהיה לענות על צורכיהם בטווח הקצר והבינוני. בדיקתה של כל תוכנית או הצעה לפרויקט באמצעות אזרחים ותיקים עשויה לפתור בעיות ולהביא לביצוע מותאם יותר ובכך למקסם את השפעת התוכנית. למשל, אם התוכנית היא להכניס לעיר אוטובוסים חדשים נמוכי-רצפה (רצפתם קרובה למפלס המדרכה) ובעלי רמפה, יש להבין אם משתמשי האוטובוס העתידיים רואים בכך הסרת מחסומי נגישות. הצלחת התוכנית תלויה הן במידת מעורבותה של האוכלוסייה הוותיקה והן במנגנוני התיאום בין בעלי העניין המרכזיים. האוכלוסייה הוותיקה יכולה לקחת חלק בניטור הפעילויות ובמעקב אחר איכותם של פרויקטים ולסייע במתן הצעות לשיפור התהליך
הבטחת תמיכה ומשאבים^[1]: לאחר הערכה של היתכנות טכנית ותמיכה כללית, יש לאשר את התוכנית ולהבטיח משאבים ליישומה. סוגיות שיש להתייחס אליהן בשלב זה:
1. עלויות - על כל הפעולות המוצעות בתוכנית לכלול את פירוט העלויות שלהן, הכולל אומדן של משאבי האנוש הדרושים לרבות עלות בניית יכולות והכשרה, ניהול, תיאום וכדומה
2. משאבים קיימים - פיתוח אסטרטגיה ידידותית- גיל לא בהכרח מצריכה משאבים מעבר לאלו שבנמצא. פעולות רבות יכולות להתבסס על תיאום הפעולות וההתחייבויות בין המגזרים המעורבים. לדוגמה, בערים מסוימות נמצא כי הארכת משך הזמן המוקצה לחציית הכביש להולכי הרגל במעברי חצייה אינה משפיעה על העלות התפעולית
3. האחראי למימון התוכנית - מימון עשוי להגיע ממקורות שונים: מהתקציב הציבורי שאושר על- ידי הרשות המקומית, מהמחלקות המעורבות בתוכנית, משיתוף פעולה ממשלתי ברמה המקומית, מהשתתפותם של בעלי העניין וכן מתורמים. יש להבין אם ניתן לממן את הפרויקט באמצעות משאבי הרשות, והאם קיימת אפשרות של מימון מלא או חלקי לפרויקט מטעם דרג גבוה יותר של הממשל או מקורות אחרים ולפעול בהתאם
גיוס המשאבים - יישום התוכנית מחייב גיוס משאבים כספיים, תשתיות ומשאבי-אנוש מתאימים. משאבים מינימליים כוללים משאבים לתיאום בין השחקנים השונים, המתנדבים ובעלי העניין. יש למנות גורם אחראי לגיוס המשאבים, איגומם ושמירת הקשר השיתופי עם הגורמים המממנים
1. יישום התוכנית^[3]: משנקבע תאריך התחלה וגויס המימון, משאבי האנוש, התשתיות והטכנולוגיה הנדרשים, הגיעה העת ליישום תוכנית הפעולה. יישום יעיל תלוי במידה רבה בניהול ובניטור מתמשכים. לכך נדרשים הסכמה של בעלי עניין מרכזיים והשתתפותם, יישום מנגנוני שיפור מתמיד המערבים אזרחים ותיקים, וכן פתרון סכסוכים, הגעה לפשרות, ותכנון לשעת חירום. חלק מתחומי הפעולה בתוכנית אינו בתחום ההשפעה הישירה של הרשות המקומית. למשל, נגישות לחנויות ומוצרים, אתרי אינטרנט ושירותים ניידים נמצאת לרוב באחריות המגזר הפרטי/ מסחרי. הרשות המקומית יכולה לתווך ולשכנע גורמים מהמגזר הפרטי בחשיבות התאמתם לצרכים וליוזמות ידידותיות-גיל בנוסף, יש להקים מבני-תמיכה יעילים שיבטיחו יישום בר-קיימא. כך למשל, ועדות מייעצות יכולות להפוך למועצות רשמיות של אזרחים וותיקים, כך שוועדות התכנון המקומיות ייוועצו דרך קבע עם האזרחים הוותיקים בכל החלטה המשפיעה על איכות חייהם
הערכה וניטור ההתקדמות^[1]: המשכיותן של תוכניות פעולה ידידותיות-גיל נמדדת ביכולתן להציג הישגים ולהשתפר מאחר שתוצאות חיוביות יסייעו לשמירה על מחויבות פוליטית. דבר זה תלוי בביצוע הערכה וניטור מתמשך של הפעולות שננקטו. רצוי להקים קבוצת עבודה ובה מומחים פנימיים וחיצוניים שתגדיר את אופן הערכת התוכנית כבר בשלב התכנון. ניתן להשתמש במגוון שיטות בהן:
1. ראיונות, קבוצות מיקוד או פגישות עם בעלי עניין מרכזיים לדיון ביישום התוכנית
2. שימוש במחוונים (אינדיקטורים) מוגדרים בתוכנית הפעולה
3. סקרים סוציולוגיים או סקרי תפיסת בריאות ושביעות רצון מהסביבה
4. סקירות איכותניות של מדיניות, חוקים ותיעוד הקשורים ליוזמה הידידותית-גיל האזרחים הוותיקים, כולל אלו שהיו מעורבים בפיתוח התוכנית, יכולים להיות שותפים להערכה. למחווני הערכה יש השפעה על מסקנות הערכת התוכנית. אלה צריכים להיות מתאימים למצב המקומי, רלוונטיים למטרות וליעדים שנקבעו בשלב התוכנית האסטרטגית ותוכנית הפעולה ורגישים לשינויים לאורך זמן. רצוי שיתבססו על מידע שנאסף באופן שיגרתי. נתונים שנאספו במיוחד כבסיס לתכנון התוכנית יכולים לשמש גם הם כמחוונים הניתנים לניטור לאורך זמן, זאת אם ניתן למדוד אותם בשיטה זהה או דומה

ארגון הבריאות העולמי מציע מסגרת למיון המחוונים לפי שלבי ההערכה ומדגיש שיש להקפיד על הוגנות בכל שלב^[8]:
תשומות	תפוקות	תוצאות	השלכות
משאבים ומבנים: מחויבות פוליטית שותפויות השתתפות אזרחים ותיקים משאבים כספיים ואנושיים	הסביבה הפיזית: תכנון שימושי קרקע עיצוב שטחי ציבור ובניינים תחבורה הסביבה החברתית: תוכניות תרבות ופנאי תקשורת וסנגור שירותי רווחה ובריאות תעסוקה	שינויים בטווח קצר ובינוני הסביבה הפיזית: הליכות נגישות לשטחי ציבור, בניינים ותחבורה דיור בר-השגה בטיחות הסביבה החברתית: פעילות התנדבותית השתתפות בקבלת החלטות ביטחון כלכלי יחס חיובי לאזרחים וותיקים	שינויים בטווח ארוך שיפור ב: הערכה עצמית של בריאות שביעות רצון מהחיים תפיסת התמיכה החברתית

יצירת שותפות עם אוניברסיטאות ומכוני מחקר

לעיתים קרובות, הערכה כוללת איסוף וניתוח של מידע מורכב ממקורות שונים, לכן, שותפויות עם אוניברסיטאות מקומיות או מוסדות מחקר, למשל, זוהו כגורמי הצלחה. אנשי אקדמיה, כגון סטטיסטיקאים ומומחים אחרים יכולים לסייע בפיתוח תוכניות הערכה, ולהתוות מתודולוגיה לאיסוף נתונים על מנת למלא פערים בידע כמו גם בביצוע יעיל של ההערכה. אוניברסיטאות יכולות גם לערב סטודנטים באיסוף וניתוח הנתונים כחלק ממסלול ההכשרה שלהם, כאשר התוצאות עשויות להיות רלוונטיות להערכת הפרויקט.

ניטור תהליכים מתמשך

ניטור תהליכים הוא חלק בלתי-נפרד מהערכת יוזמות ידידותיות-גיל. בעלי המקצוע המעורבים חייבים לדעת מה יושם וכיצד, על מנת להצליח להעריך את תוצאות ההתערבות ולשפרן בהתאם.

הערכת התהליך בוחנת את התפקוד, המנגנונים וההקשרים של ההתערבות, ומספקת תשובה לשאלה "האם בוצעו הפעולות שתוכננו, ועד כמה הצליחו". על-ידי איסוף משוב מבעלי עניין, ניתן לזהות גורמים שהתגלו כמוצלחים, ואחרים שעיכבו את התהליך. במידת הצורך, ניתן לשפר את תוכנית הפעולה ואת תהליכי הביצוע.

הניטור מחייב את תיעוד כל שלבי התהליך, לאורך מעגל התכנון, הפיתוח והביצוע: איזו פעילות התקיימה, מי היה מעורב, מספר המשתתפים (אם רלוונטי), מה התנהל כשורה, מה נתפס כמחסום ומה כהישג. מכיוון שצעדים רבים יחזרו על עצמם מאוחר יותר, ממצאי הערכת התהליך יסייעו לשיפור תהליכי תכנון עתידיים. התיעוד יכול להראות כיצד התגברו על מכשולים. מידע זה חיוני להתאמת מטרות בעת חידוש תוכניות. יתר על כן, הערכת תהליכים היא חיונית עבור מתן דין וחשבון: יש ערך בדיווח שוטף לאזרחים ולשותפים מה יושם, כיצד, ועד כמה הצליח. האחריות על איסוף המסמכים והכנת הדוחות מוטלת על קבוצת העבודה האחראית על היוזמה הידידותית-גיל. התיעוד ההמשכי יקל גם על חילופי המידע ולמידה בין הקהילות.

הערכת תוצאות והשלכות

לתוכנית פעולה יש מסגרת זמן מוגדרת ליישום הפעולות ובסיומה מתחיל פרק הערכת התוצאות והעדכון. הערכת התוצאות באה לבחון עד כמה הושגו היעדים (מדדי ההצלחה) לטווח הקצר והבינוני. ההשלכות מודדות את השגת היעדים ארוכי הטווח. בתחילת כל תוכנית יש להציב מנגנוני הערכה כדי להבטיח כי:

נתונים חשובים ומחוונים מוסכמים ייאספו ויהיו זמינים
יינתן מענה על צורך בנתונים נוספים, תוך שימוש בשיטות המתאימות לאיסופם
מנגנוני משוב מקבוצות היעד השונות בוחנים באופן שוטף את ביצוע התוכנית לצורך התאמתה לנסיבות המשתנות ולשיפור האפקטיביות

שיפור הפעילות בהתאם למסקנות מהשטח

הערכה תקופתית של התוצאות מהווה בסיס לתהליכי שיפור התוכנית ולעדכון יעדיה. ייתכן גם שיהיה צורך לעדכן את התוכנית גם נוכח שינויים פוליטיים או כלכליים.

הצלחתה של תוכנית פעולה תלויה בתקשורת אפקטיבית במהלך יישומה. יש להבחין בין תוכנית התקשורת בין בעלי העניין בתוכנית, לבין תוכנית תקשורת המונים. בעוד הראשונה מתווה את דרכי התקשורת בין בעלי העניין, תדירותה, האופן בה תיערך ומה תכלול, האחרונה צריכה להתבצע תוך הדגשת מטרת ההתערבויות, אופן ביצוען והתוצאות העיקריות שהושגו. תוכנית תקשורת יכולה לכלול מידע על יעדים רלוונטיים, קהלים, מסרים, כלים ומשאבים הזמינים למשימות תקשורת שונות ובכך לתמוך בתהליך זה. מגוון של ערוצי תקשורת, כולל תקשורת חברתית, יכולים לסייע בקידום נראות התוכנית בקרב קבוצות יעד שונות. העסקת איש מקצוע לצורך זה, תסייע רבות להצלחת המסרים התקשורתיים שיוחלט להשתמש בהם.

למידה מהצלחות ברשתות הלאומיות והבינלאומיות

ניטור והערכה של פעולות והשפעות, מאפשרים חילופי מידע ולמידה הדדית עם רשויות מקומיות אחרות. יש הזדמנויות רבות לחלוק ניסיון מעשי מוצלח, או לדון באתגרים הכרוכים ביצירת סביבות ידידותיות-גיל. במדינות רבות באירופה נוצרו רשתות לאומיות במטרה לתמוך בקהילות ובערים המחויבות להתאים את סביבתן לצורכי אוכלוסייה מזדקנת - ניתן להיעזר במידע שברשותן בעת פיתוח תוכנית דומה והפעלתה. תנועות ורשתות לאומיות ובינלאומיות יכולות לסייע בקידום הלמידה ההדדית בין ערים וקהילות. גם קהילות שביצועיהן טובים יכולות להמשיך ולהשתפר ולקבל השראה מערים אחרות בישראל ומחוץ לה.

ארגונים בינלאומיים התומכים בסביבות ידידותיות-גיל:

הברית לשינוי דמוגרפי משמשת משנת 2015 כפורום ייעודי לקידום סביבות ידידותיות-גיל באירופה^[9]
לרשת הגלובלית של ערים וקהילות ידידותיות- גיל מטעם ארגון הבריאות העולמי, יש פורטל אינטרנטי "עולם ידידותי-גיל" המעודד חילופי חוויות וניסיון מעשי^[10]

ביבליוגרפיה גישה מערכתית

↑ ^1.00 ^1.01 ^1.02 ^1.03 ^1.04 ^1.05 ^1.06 ^1.07 ^1.08 ^1.09 ^1.10 ^1.11 ^1.12 ^1.13 ^1.14 ^1.15 ^1.16 WHO (2016). Creating Age-Friendly Environments in Europe - A Tool for Local Policy-Makers and Planners. https://bit.ly/2MXnmIO, Accessed 24.8.2019
↑ ^2.00 ^2.01 ^2.02 ^2.03 ^2.04 ^2.05 ^2.06 ^2.07 ^2.08 ^2.09 ^2.10 ^2.11 WHO (2017). Age-Friendly Environments in Europe. A Handbook of Domains for Policy Action https://bit.ly/3opZxr2 accessed 22.10.19
↑ ^3.0 ^3.1 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2019). לקט נתונים מתוך הסקר החברתי 2018 לרגל יום האזרח הוותיק הבין-לאומי https://bit.ly/35nodJ3
↑ ^4.0 ^4.1 Gilleard, C., Hyde, M., & Higgs, P (2007). The impact of age, place, aging in place, and attachment to place on the well-being of the over 50s in England. Research on Aging, 29(6), 590-605. doi:10.1177/0164027507305730
↑ Vitman Schorr, A., & Khalaila, R. (2018). Aging in place and quality of life among the elderly in Europe: A moderated mediation model. Archives of Gerontology and Geriatrics, 77:196-204
↑ WHO (2002). Active Ageing A Policy Framework. https://bit.ly/38NydOw
↑ Heaven, B., Brown, L.J.E., White, M., Errington, L., Mathers, J.C., and Moffatt, S. (2013). Supporting well¬being in retirement through meaningful social roles: Systematic review of intervention studies. The Milbank Quarterly, 91 (2), 222-287
↑ WHO (2018). Age-Friendly Environments in Europe: Indicators, Monitoring and Assessments https://bit.ly/36zHC9y
↑ Towards an Age-Friendly Europe: Covenant on Demographic Change [website]. Brussels: AFE-INNOVNET; 2016 http://agefriendlyeurope.org/ accessed 28.8.20
↑ WHO. Age-friendly World: adding life to years [website]. Geneva. https://bit.ly/3aDCBic accessed 28.8.20

תחומי התערבות חוצי ממדים

מניעת נפילות - או קידום עצמאות והליכה בטוחה^[1]

רקע

נפילה היא הסיבה השנייה בשכיחותה בעולם, לתמותה מהיפגעות לא מכוונת. לנפילות יש השלכות על איכות חיי הנופלים ועל מצבם וכן על בני משפחותיהם ועל הקהילה שבה הם חיים. לעיתים הן הסמן הראשון של מצב שברירי^[1](Frailty). הסיכון לנפילות עולה עם הגיל כמו גם גורמי-הסיכון להן. בישראל, כ-1,000 אזרחים ותיקים נופלים מדי יום^[2].

בסקר של משרד הבריאות שנערך בשנת 2019^[3] נמצא כי שיעור הנפילות בקרב בני 65+ הוא 23.8 אחוזים ומגיע ל-29.8 אחוזים בקרב בני 80+. שיעור הנפילות בקרב נשים גבוה יותר לעומת גברים. מרבית הנפילות מסתיימות ללא חבלה משמעותית אך חלקן עלול להסתיים בחבלות, שברים ולעיתים אף מוות. בסקר, שבוצע בישראל^[2] בקרב בני 65+, נמצא כי הפחד מפני נפילות, המתגבר עם הגיל, מהווה גורם סיכון משמעותי לנפילות עתידיות^[2]. כמו כן נמצא קשר בין נפילות קודמות לניבוי נפילות עתידיות.

גורמי-סיכון לנפילות^[1]

ביולוגיים - גיל, מגדר, מחלות כרוניות (פרקינסון, ארטריטיס וכדומה), וירידה ביכולות פיזיות וקוגניטיביות
התנהגותיים - שימוש בתרופות מרובות, חוסר פעילות גופנית, צריכת יתר של אלכוהול ושימוש בנעליים לא מתאימות
סביבתיים - עיצוב בניין שאינו הולם, רצפות חלקות, שטיחים רופפים, תאורה לא מספקת, מדרכות פגומות
סוציו-אקונומיים - רמת השכלה והכנסה נמוכה, דיור לא מתאים, חסר באינטראקציה חברתית, נגישות נמוכה לשירותי בריאות ורווחה, חסר במשאבים קהילתיים

משרד הבריאות, בשותפות עם גורמים אחרים כג'וינט ישראל-אשל, הכינו תוכנית לאומית רחבה למניעת נפילות הכוללת העלאת מודעות, מניעה ראשונית, הנגשת שירותי בריאות, שיפור בטיחות הסביבה ומחקר ופיתוח (פרוט בפרק ב', סעיף ג'-מה עושים משרדי-הממשלה על מנת לקדם את איכות חיי האזרח הוותיק). ליישום המניעה הראשונית וקידום הבריאות יש צורך בהתגייסות הרשות המקומית.

הגישה ההוליסטית המוצעת על ידי ארגון הבריאות העולמי, של סביבות ידידותיות-גיל, עשויה לתת מענה לחלק גדול מהגורמים הנ"ל. לפחות מחצית מבין תחומי המודל, משולבים בתוכנית היישובית המוצעת.

התהליך המוצע ליישום התוכנית

התנעת התהליך ובניית התוכנית ייעשו בהתאם לקווים המנחים שפורטו בפרק א׳.

יישום התוכנית העירונית למניעת נפילות:

שיפור הסביבה הפיזית:
1. העלאת מודעות עירונית לתכנון ושמירה על סביבה בטוחה ונגישה
2. שיפור נגישות לשירותי בריאות, רווחה, תרבות, תעסוקה, ופנאי
3. איתור מפגעים בסביבה העירונית והסרתם
4. שיפור הנגישות לתחבורה ציבורית ובטיחות המשתמשים בה, בשיתוף עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד)
5. השלמת מתקנים לפעילות גופנית והנגשת מתקנים קיימים, והתאמתם לאוכלוסייה מבוגרת
6. שיפור הסביבה הביתית, בתוך הבית ובסביבתו - אפשר להיעזר במתנדבים בשת"פ (שיתוף פעולה) עם קופות חולים, עמותות ו-"קהילה תומכת" לאיתור לקויי בטיחות וסיוע בתיקונם
פיתוח קהילתי:
1. בניית קבוצות פעילות חברתית של אזרחים ותיקים
2. מפגשי הסברה בתחומי תזונה, פעילות גופנית, בריאות הנפש, ואוריינות בריאותית
3. הכשרת מתנדבים שכונתיים / יישוביים כנאמני בריאות לאזרח הוותיק
4. הקמה והפעלה של קבוצות תמיכה והדרכה למטפלים
5. אירועי שיא שנתיים במרחב הציבורי
6. מתן מענים פרטניים למוגבלי ניידות/מרותקי בית על-ידי מתנדבים וסטודנטים. במהלך היישום יחולקו המשימות בין מחלקות העירייה בשיתופי-פעולה עם ספקי שירות רלוונטיים
תיעוד ופרסום:
1. העלאת מודעות הציבור לנושא מניעת נפילות, חשיבות הפעילות הגופנית, הליכה ותפקוד על-ידי פרסום באתר הרשות, ברשתות חברתיות רלוונטיות ולפי דרישות הארגונים השותפים והמממנים
2. תיעוד התהליך כולו בכתב, בתמונות וקטעי וידאו
3. הצגת ממצאי הערכה ברשות, לשותפים, לבעלי עניין ולמשתתפי התוכניות

ביבליוגרפיה תחומי התערבות

↑ ^1.0 ^1.1 ^1.2 HO (2017). Age-Friendly Environments in Europe. A Handbook of Domains for Policy Action https://bit.ly/2Lyggtq accessed 22.10.19
↑ ^2.0 ^2.1 ^2.2 התוכנית הלאומית למניעת נפילות, משרד הבריאות וגיוינט ישראל-אשל accessed 10.4.20 https://bit.ly/2MOnr1z
↑ https://bit.ly/35oISfR סקר נפילות, המרכז הלאומי לבקרת מחלות והאגף לגריאטריה, משרד הבריאות 2019 accessed 3.7.20

עיר ידידותית לאנשים עם ירידה קוגניטיבית

רקע

העלייה בתוחלת החיים מביאה תועלות רבות אך גם אתגרים לא מעטים. אחד האתגרים הוא הירידה הקוגניטיבית או הקיהיון (דמנציה). מדובר בתסמונת של הידרדרות הדרגתית בתחומים רבים של התפקוד הקוגניטיבי, כמו קשיי חשיבה, זכירה ולמידה עד כדי הפרעה בתפקוד התעסוקתי והחברתי. הלוקים בדמנציה סובלים מהפרעות בזיכרון ומתופעות נוספות כמו בלבול, רוגז, הפרעה ביכולת הדיבור, חוסר יכולת לבצע פעילויות מוטוריות למרות תפקוד מוטורי תקין, חוסר יכולת לזהות חפצים למרות תפקוד תחושתי תקין, חשדנות ואף התקפי אלימות. עם הזמן, מתרחשת גם פגיעה ביכולות הפיזיות. דמנציה מהווה את אחד הגורמים העיקריים למוגבלות בקרב אזרחים וותיקים ונחשבת לאחת המחלות הקשות לאדם, לבני משפחתו ולחברה.

אמנם דמנציה שכיחה יותר בקרב אזרחים וותיקים, אך היא אינה חלק נורמלי של תהליך ההזדקנות וגם לא תופעה מוגזמת שלה^[1]. יש צורות שונות של דמנציה (פרוט בפרק ג'), השכיחה ביותר בגיל 65+ היא מחלת האלצהיימר, המהווה בין 60 אחוזים ל-80 אחוזים ממקרי הדמנציה^[2].

שכיחות התופעה

ב-2015 חיו בעולם 47 מיליון אנשים עם דמנציה וצופים כי מספרם יגיע ל-132 מיליון ב-2050^[3]. הדעות חלוקות באשר לשיעורי הדמנציה בישראל: סקר שנערך בכל קופות החולים, בקרב בני +45, והתבסס על נתוני 2016^[4], מצא כי שכיחות דמנציה בישראל נאמדת ב-6.4 אחוזים או כ-66,000 אנשים. בגיל 85 ומעלה השכיחות היא 22 אחוזים. על פי נתוני עמותת "עמדא"^[5] יש בישראל כ-150,000 חולי דמנציה. על פי נתוני משרד הבריאות, שכיחות הדמנציה נאמדת בכ-10 אחוזים מבני 65 ומעלה. השכיחות עולה עם הגיל מכ-5 אחוזים בגילאי 65–74 ועד כ-30 אחוזים בגיל 85 ומעלה^[6].

גורמי-סיכון

מומחים משערים שכשליש מהמקרים של אלצהיימר בעולם קשורים לגורמי-סיכון ידועים, רובם קשורים לאורח החיים: חוסר פעילות גופנית, השמנה בגיל מבוגר, עישון, דיכאון, יתר לחץ דם, סוכרת, שתיית אלכוהול. גם לרמה נמוכה של השכלה יש תרומה משמעותית^[7]. מניעת גורמי-סיכון אלה בגיל צעיר, צפויה להקטין באופן ניכר את מספר האנשים שיפתחו דמנציה בעתיד. בנוסף נמצא כי לגורמי-סיכון אלה אין קשר להיארעות דמנציה אחרי גיל 85^[8].

אבחון וטיפול

מי שלקה בדמנציה עלול שלא להיות ער לשינויים ביכולותיו ובאישיותו, לכן, ברוב המקרים מתעורר החשד אצל בן משפחה או אצל אדם קרוב אחר. אם מתעורר חשד להתחלת דמנציה, כדאי לפנות בהקדם לבדיקה אצל רופא המשפחה, מומחה לפסיכוגריאטריה או נוירולוג שיבצע בדיקה קלינית כדי להתחיל בטיפול התרופתי מוקדם ככל האפשר. הבדיקה כוללת קשב, זיכרון, שפה, יכולת חישוב, יכולת התמצאות, היכולת לקרוא ולכתוב, תפיסת המרחב, כושר השיפוט והיכולת להפעיל היגיון והערכה של מצב הרוח. בסיום ההערכה מתקבל ציון שמעיד על חומרת המחלה. כאמור, ניתן להשתמש בטיפולים תרופתיים ולא תרופתיים על מנת להאט את תהליך ההידרדרות של הזיכרון ואת הירידה התפקודית, אך אלה לא יבלמו אותה לחלוטין ולא ישיבו את המצב לקדמותו. קיימות גם המלצות לשיפור התפקוד וההתנהגות הבריאותית וניתן להדריך את המטפל העיקרי והמשפחה (פרוט בפרק ג'). חשוב לבצע את תהליך האבחון גם כדי לשלול מצבים הניתנים לטיפול כמו דיכאון, תהליך זיהומי כרוני או גידול במוח.

ביוזמה של המוסד לביטוח לאומי בשיתוף המרכז הרפואי הישראלי לאלצהיימר הוקם בישראל מוקד רפואי חדשני לסיוע לחולי אלצהיימר. המוקד, התומך במשפחות של חולי אלצהיימר ומספק שירות לחולים בבית, זמין 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, ונותן מענה לקשיים היומיומיים העולים בעת הטיפול בחולה בבית. בכך מאפשר המוקד לחולים להמשיך להתגורר בקהילה ולהימנע מאשפוז^[9].

קיימות גם קבוצות תמיכה המופעלות הן על ידי עמותות והן על ידי קופות החולים שמאפשרות לתומך העיקרי של המטופל לקבל כלים, לחלוק בעיות אישיות וללמוד מאחרים ומאנשי מקצוע על פתרונות יעילים עבורם. תמיכה זו עשויה לשפר את מצבו הרגשי של המטפל ולהביא לדחיית אשפוזו של החולה במוסד^[10]. לעיתים נערכים כינוסים אזוריים או מפגשי קבוצות תמיכה העוסקים בדמנציה ודנים בדרכי ההתמודדות של המשפחה והתומכים העיקריים.

תרומתה של סביבה ידידותית-גיל לאנשים עם ירידה קוגניטיבית ודמנציה

אנשים עם ירידה קוגניטיבית זכאים לבריאות, לכבוד ולהערכה. הכרה וקבלת האחר נועדו לתת לבעלי המוגבלות הקוגניטיבית מקום בחברה ללא תיוג מכל סוג שהוא. ירידה קוגניטיבית היא תהליך שיש לקבלו ולהתאים לו את המענים לצרכים, בהתאם ליכולות החברה לספקם.

סביבה ידידותית-גיל מתחשבת בצרכי אנשים עם ירידה קוגניטיבית וברצונותיהם ועליה לכלול מוסדות וארגונים פעילים בתחומי החברה, תעסוקה/ תחביבים לעת פנאי, וליידע אותם במידע רלוונטי ובתקשורת מקרבת ומכילה. על מנת לשפר את חיי האזרח הלוקה בירידה קוגניטיבית, חשוב לדאוג להשתלבותו בתחומי חיים מגוונים כמו התנדבות, תעסוקה או כל פעילות שתעזור לו בשמירה על מצבו, ולעיתים אף לשיפורו. במקביל, יש לקחת בחשבון גם את צורכי האדם המטפל בו.

מליאת ארגון הבריאות העולמי אימצה ב-2017, תוכנית פעולה עולמית להתמודדות עם דמנציה, אשר מתמקדת בשיתופי-פעולה בין מגזריים, הוגנות, זכויות אדם, העצמה, מניעה, ושילוב שירותים^[11]. תוכנית זו עולה בקנה אחד הן עם יעד 3 לפיתוח בר קיימא והן עם החלטת האו"ם לגבי זכויות אנשים עם מוגבלויות.

התוכנית מדגישה שבעה תחומי פעולה: דמנציה כקדימות בבריאות הציבור, מודעות וידידותיות לדמנציה, צמצום הסיכון לדמנציה, אבחון, טיפול ותמיכה בדמנציה, תמיכה במטפלים בחולי דמנציה, מערכות מידע ומחקר.

כאשר מדובר בדמנציה כקדימות בבריאות הציבור, מוצע לפתח תוכנית לאומית בין מגזרית ובשיתוף עם חולי דמנציה והמטפלים שלהם^[11].

תפקיד הרשות המקומית: רשות מקומית המאמצת מדיניות של עיר ידידותית- גיל צריכה לקדם סביבות התואמות מגוון רחב של אזרחים החיים במרחב, בעלי הירידה הקוגניטיבית בכללם. גישה כזו תשפר את איכות חייהם ותצמצם עלויות רפואיות וחברתיות.

מומלץ לרשות המקומית להצטרף לתוכנית "ידידי דמנציה". זוהי תוכנית בינלאומית שמטרתה להעלות את המודעות ולשנות את דרך ההסתכלות על דמנציה בקהילה. הפעילות של ידידי דמנציה בישראל מנוהלת ביוזמת משרד הבריאות, עמותת עמדא, וג'וינט ישראל-אשל, כחלק מהתוכנית הלאומית להתמודדות עם דמנציה. פרטים בקישור: https://dementiafriends.co.il.

להלן הצעה למסגרת פעולה:

מיפוי וביצוע התאמות:
1. יש למפות את הנזקקים לסיוע כלכלי או פיזי, לכוון למענים זמינים ולסייע ביישומם
2. לבחון אם מרכזי הבריאות מספקים מענה לצרכיהם של אנשים עם מגבלות קוגניטיביות מבחינת כוח אדם מיומן ומתאים ולדאוג לתהליכי שיפור
3. לבחון את רמת הנגישות. לדוגמה, האם המדרכות מוארות וסלולות כך שיתאימו לתושבים עם ירידה קוגניטיבית, האם מעברי החצייה מוארים ומסומנים בסימון מיוחד, האם יש מרכזי קניות ושירותי תרבות ובידור קרובים למקומות מגורים בהם יש ריכוז של אזרחים ותיקים. על הרשות המקומית לפעול לשיפור והתאמת הסביבה
4. יש לספק שירותי חינוך בהתייחס ליכולות הקוגניטיביות של כל תושב, בהתאמה ליכולותיו ומתוך התחשבות בהישגי קבוצת השווים שלו
קהילה ותקשורת: תנאי החיים בקהילה משתנים במהירות. כדי להגביר את המעורבות של התושב בעל הירידה הקוגניטיבית בקהילה, עליו להתעדכן בהתאם ליכולתו ולמשאביו הרגשיים והכלכליים. מעורבות זאת עוזרת לו להרגיש חלק מחברת בני האדם, זהו צורך בסיסי בחייו
1. דרכי תקשורת תואמים כמו פנייה אישית, התנדבות כעזרה לנזקק, יכולה לסייע לשילובו של האזרח עם ירידה קוגניטיבית בקהילה
2. תחום נוסף הוא התחום החברתי, שבו נערכות פעילויות, כמו טיולים מותאמים בטבע ושילוב בחוגי יצירה ואמנות למיניהם (מוזיקה, רקמה וכדומה)^[12]. כאן המקום לציין, שנכון לשלב בעלי חיים בפעילויות עם אנשים עם ירידה קוגניטיבית על כל השלבים, כמו ליטוף, אימוץ או עזרה בטיפול בבעל החיים^[13]
3. שימוש בשירותי בריאות - לעיתים, אנשים עם ירידה קוגניטיבית זקוקים לשירותי רופאים ועובדים מקצועיים המתמחים במחלות הנובעות ממצבם. כמו כן אנשים עם ירידה קוגניטיבית נדרשים לדרכים קבועות ורציפות, דרכי צעידה נוחות, לסיוע בהתמצאות בסביבה, ובהתאם לחומרת הליקוי גם לליווי אישי. על כן, יש לספק שירותי בריאות תוך התחשבות במצבם (לדוגמה, פטור מעמידה בתורים או לחלופין אספקת תרופות ישירות לביתו). מומלץ להכין עבורם דפי הסבר ערוכים בפישוט לשוני
4. סיוע בפעילות יומיומית - עם העלייה בגיל, נדרשות יותר פעולות סיוע, למשל, עזרה בקניות. המחלקה לשירותי רווחה יכולה להגיע להסכמים עם רשתות השיווק שישווקו ישירות לבית התושב. לאנשים עם ירידה קוגניטיבית נדרשת מסגרת חברתית תואמת ליכולותיהם. ניתן להפעיל מועדונים ייעודיים מאוישים בעובדים מקצועיים בהתאם לצרכים ובהתאמה ליכולות המבקרים. ליווי על ידי מתנדבים קבועים יכול לתרום להפגת בדידותם גם אם הם מתגוררים בחיק המשפחה
5. דיור - אדם עם ירידה קוגניטיבית נדרש לעיתים לדיור תואם. למשל, התאמת הדיור על-ידי התקנת מדרגות רחבות מחומרים שמונעים החלקה ותאורת רחוב מתאימה. כמו כן, על הרשות לדאוג לאנשים עם ירידה קוגניטיבית, שאינם יכולים לחיות בקהילה, למגורים מתאימים ולנגישות. על הרשות לבצע בנוסף התאמה של דרכי הגישה, והמדרכות לנזקקים לעזרה על-ידי אדם תומך או עזרים כמו הליכון או גלגלים ממונעים או ידניים. יש לוודא שהמדרכות סלולות, ללא מכשולים, ובהתאמה לגובה מהכביש, ראות שאינה פוגעת בהליכה רציפה, ללא שיחים בדרך, מרצפות בולטות ותאורת רחוב מתאימה בסוג, בשעות ובתנאים, זאת משום שלעיתים האדם בו מדובר מושפע רגשית/ נפשית מאור/חושך
6. תעסוקה - יש לשלב אזרחים וותיקים עם ירידה קונטיבית בתעסוקה באופן מתמשך, המתאים לצרכיהם ותואם ליכולות הרשות, ויש לדון בכך בעת חלוקת התקציבים
7. נגישות ותחבורה - תוכנית הנגישות תיבנה בסיוע משרד התחבורה, תחנות יוקמו בקרבת מגוריהם של אזרחים ותיקים. סימון התחנות יעשה באופן המוכר לאנשים עם ירידה קוגניטיבית. תעבורה נגישה יכולה להיות באמצעות הסעות מאורגנות, (דוגמה ניתן לראות בכפר כישורית, שם מתקיימות הסעות מאורגנות של הכפר בסיוע מימוני של הרשות)

לסיכום ירידה קוגניטיבית

עיר ידידותית לבעלי ירידה קוגניטיבית היא זו המשלבת את האדם באשר הוא, באופן שוויוני בהתאם ליכולותיו, צרכיו והתאמתו לסביבה החברתית והפיזית שבה הוא חי. שיתוף הקהילה ומשרדי-ממשלה, האמונים על בריאות, חינוך, כלכלה, תעסוקה נגישות ותחבורה, חיונית לשם מתן מענה לצרכים המרכבים של אנשים אלו.

ביבליוגרפיה ירידה קוגניטיבית

↑ Irwin, K., Sexton, C., Daniel, T., Lawlor, B. and Naci, L. (2018). Healthy aging and Dementia: Two roads diverging in midlife front. Aging Neurosci. 10:275. doi: 10.3389/fnagi.2018.00275
↑ Alzheimer’s Association Report (2020). 2020 Alzheimer’s disease facts and figures. Alzheimer’s Dement. 16:391-460. DOI: 10.1002/alz.12068
↑ Livingston, G., Sommerlad, A., Orgeta, V. et al (2017). Dementia prevention, intervention, and care. The Lancet Commissions. Published online July 20, 2017 https://bit.ly/2Y0NbtQ
↑ המרכז הלאומי לבקרת מחלות (2019). דו"ח סקר דמנציה בבני 45 ומעלה לשנת 2016 https://bit.ly/3hUDWUZ
↑ משרד הבריאות אתר עמותת "עמדא". נדלה 28.8.20 https://emda.org.il
↑ משרד הבריאות, מהי דמנציה? נדלה 28.8.20 https://bit.ly/3oswbs1
↑ Heaven, B., Brown, L.J.E., White, M., Errington, L.Norton, S., Matthews, F.E., Barnes, D.E., Yaffe, K., Brayne, C. (2014). Potential for primary prevention of Alzheimer’s disease: An analysis of population-based data. Lancet Neurol 2014; 13: 788-94
↑ Deckersa, K., Kohler, S., van Boxtela, M., Verhey, F., Brayneb, C., and Fleming, J., on behalf of the CC75C study collaboration. (2018). Lack of associations between modifiable risk factors and dementia in the very old: Findings from the Cambridge City over-75s cohort study. Aging & Mental Health. 22(10), 1272-1278. https://bit.ly/3639V0q
↑ https://bit.ly/3f7wJQ3 המרכז הרפואי הישראלי לאלצהיימר
↑ שירותי בריאות כללית (2017), דמנציה ומחלת אלצהיימר אבחון, טיפול והתמודדות W7hrZ/39ly.bit://https
↑ ^11.0 ^11.1 WHO (2018) Towards a Dementia Plan :A WHO Guide. https://bit.ly/39cFwO3
↑ Fancourt, D. and Finn, S. (2019). Health Evidence Network Synthesis report 67: What Is The Evidence on The Role of The Arts in Improving Health and Well-Being? A Scoping Review https://bit.ly/2JUVxj5
↑ Klimova, B., Toman, J. and Kuca, K. (2019). Effectiveness of the dog therapy for patients with dementia-a systematic review. BMC Psychiatry 19:276 https://bit.ly/3qJ95Ot

בני-משפחה מטפלים והשתלבותם בסביבה ידידותית-גיל

בן משפחה מטפל ותפקידיו

בן משפחה מטפל הוא מי שמעניק טיפול בלתי- פורמלי לאחד מקרובי משפחתו בתקופת מחלה ומשבר והינו, בדרך כלל, חבר המשפחה הגרעינית: הורה לילדים, בת ובן להורים מזדקנים, בת או בן זוג וקרובים נוספים^[1]. נשים מהוות רוב באוכלוסיית בני-המשפחה המטפלים.

הליווי לעיתים נמשך תקופות ארוכות ודורש מבן המשפחה המטפל התמודדות לא פשוטה במישור הנפשי, הפיזי, החברתי והתעסוקתי. בן משפחה מטפל, במסגרת תפקידו, מוביל את הסיוע לבן המשפחה ובמהלך הטיפול צובר ותק וניסיון בתפקידו ורוכש מיומנויות ניהול המתחייבות מדרישות התפקיד. תמיכה ולווי של בני-משפחה מטפלים מסייעים בהתמודדות עם חולי ומשבר ומשפרים את איכות חייהם של קרובי המשפחה אותם הם מלווים^[1].

יתרונות שילוב בני-משפחה מטפלים בסביבת עיר ידידותית-גיל

במרבית המקרים, בני-משפחה מטפלים הם הכתובת המיידית והזמינה ביותר עבור האזרח הוותיק. במסגרת תפקידם, הם מאתרים את הצרכים ומנהלים את הסיוע לבן המשפחה. לצורך קבלת מענה וסיוע הם פונים גם לגורמים מוסדיים בקהילה: לרשות המקומית, לקופת-חולים, לארגונים חברתיים ועוד. כמות המידע והידע המצטבר הנמצא ברשותם, בהקשר למצב ולצורכי בן משפחתם, גדולה ורבת ערך. הרשות המקומית יכולה להיעזר בעובדה זו ולהסתייע בהם כגורם מעודד ומקדם בכל הקשור לשלומות בן משפחתם, החבר בקהילה. שילובם של בני-משפחה מטפלים במודל סביבת עיר ידידותית- גיל, יסייע ביישום המודל.

תפקידי בני-משפחה מטפלים בהקשר לסביבת עיר ידידותית-גיל

מקור מידע ואיתור צרכים

במסגרת תפקידו כמתאם ומנהל הטיפול האישי והמשפחתי, נמצא ברשות בן משפחה מטפל מידע שלא תמיד מגיע לידיעת הרשות המקומית. מחסום הבושה, קושי פיזי להגיע לגורמי רווחה ועוד, מאפיינים אזרחים ותיקים שחלו ובן המשפחה המטפל מאתר ופונה לגורמים המטפלים ברשות המקומית ובכך מאפשר לה לענות על צרכים שלא תמיד קיימת מודעות אודותיהם. ניתן להיעזר בבני-משפחה מטפלים בעת איתור הצרכים שעורכת הרשות המקומית, ואף לחסוך משאבים בדרך זו.

גורם מתווך ומקדם

הרשות המקומית יכולה להסתייע בבן/בת משפחה מטפל/ת כגורם מתווך, מניע ומסייע בכל הקשור לשיפור שלומות בן/בת משפחתם החבר/ה בקהילה. אחת התופעות המטרידות והנפוצות היא ניתוק של אזרחים ותיקים שבריאותם הידרדרה מהחברה ומהקהילה. מאזרחים פעילים וחיוניים, הם לעיתים הופכים לבודדים, מבודדים ו"שקופים". הם נעלמים ממקומות פיזיים ומההוויה הקהילתית. שיתוף בני-משפחה מטפלים בוועדות-היגוי ובצוותי משימה, יאפשרו הנכחה, ייצוג והשמעת קולם, ויכולות השפעה ושינוי, שיחזירו את האזרח הוותיק לתודעה ולעיתים יצרו הזדמנות גם בהחזרתו הפיזית לפעילות ולמעורבות קהילתית.

פעילות רב דורית

כאשר בן המשפחה המטפל גר באותו ישוב או באותו בית עם האזרח הוותיק, נוצרת הזדמנות נוספת, שמאפשרת מעורבות שני דורות בפעילות הקהילתית וחיזוק הקשר המשפחתי החשוב במיוחד לאזרח הוותיק. חיזוק הקשר בין הרשות המקומית לבין בני-משפחה מטפלים החיים בקהילה, יקדם התנדבות של בני-משפחה מטפלים ותרומה לזולת במידע מניסיונם האישי הרב. ברשויות המקומיות בהן קיים איש/אשת מקצוע המהווה כתובת לבני-משפחה מטפלים, יכולים בני-המשפחה לסייע לו ולקדם את המודעות והפעילות בתחום, למען הקהילה.

סיכום בני משפחה מטפלים

רשות מקומית שתשכיל לשלב את בנות ובני-המשפחה המטפלים בפעילותה, תממש את מטרת שלומות האזרח הוותיק, את ערך השוויון האזרחי והחברתי, תאפשר המשך תרומת האזרח לקהילה, תבסס את היותו אזרח נוכח בקהילה, תמנע הדרה ותחסוך זמן ומשאבים כספיים בטיפול באזרח הוותיק. מעל לכל, בעזרת בני-המשפחה המטפלים תזכה הרשות המקומית בהזדמנות להיות מכילה ותומכת כלפי אזרחים ותיקים, שהיו עלולים לאבד קשר ולהתנתק ממנה. מודל "עיר ידידותית-גיל" מציע אפשרות טובה, יעילה ואיכותית ליישום הפעילות ולמימוש המטרות הללו.

ביבליוגרפיה בני משפחה מטפלים

↑ ^1.0 ^1.1 מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל ומשרד הבריאות (2013) תוכנית לאומית להתמודדות עם מחלת האלצהיימר ודמנציות אחרות

מניעת בדידות בקרב אזרחים ותיקים

בדידות היא אחד מהאתגרים הרבים שאזרחים ותיקים מתמודדים עמהם ולה סיבות רבות. היא נוצרת, בין היתר, עקב טיפול בבן או בבת זוג חולה, מאובדנו/ אובדנה ומאובדן של חברים ולעיתים אף ילדים, כמו גם מסיבות הנעוצות באובדן הכנסה בשל פרישה, וממגבלות בתנועה ובקוגניציה הנובעות מהידרדרות במצב הבריאות הגופני והנפשי, שעל אף שעלה בהשוואה לדורות קודמים, ממשיך להידרדר ככל שהגיל עולה. זהו מצב סובייקטיבי ומורכב שחלק מגורמיו אינם מדידים: כל אדם, בכל גיל, תופס את מצב בדידותו באופן ייחודי וזאת בשל היבטי אישיות, הרגלים, תרבות וסביבה. לבדידות סוגים שונים: בדידות רגשית אינה זהה לבדידות חברתית; בדידות מצבית שונה מבדידות כרונית. הדרה חברתית משפיעה גם היא על תחושת הבדידות ועשויה לתרום לבידוד-חברתי שהשפעתו על תחושת הבדידות, שונה גם היא בין אדם לאדם^[1].

העיסוק בבדידות ובזקנה נוטה להיות שלילי בעיקרו אך מגמה חיובית, חדשה יחסית, מתמקדת באושר ועוסקת בהזדקנות מוצלחת. פרק זה דן בהיבטי הגישה המסורתית, ומתייחס גם להיבטים חיוביים, למשל, הבחירה המודעת להיות לעיתים לבד מרצון ולהנות מכך, הנקראת סולנות (positive solitude).

על אף מיעוט התערבויות ומחקרים העוסקים בהיבטים חיוביים של בדידות בכלל, ובסולנות בפרט, יש מקום להתייחס לחוויית היותו של האזרח הוותיק לבדו, באופן חיובי. עם זאת, בדידות - בכל גיל ובגיל מבוגר בפרט - אינה מטיבה עם החווים אותה. היא מהווה מקור לדאגה גלובאלית, בעיקר במדינות בהן שיעור האנשים המבוגרים גבוה. "זיקנה חיובית" או "זיקנה מוצלחת", אם כן, היא תהליך. קיומה של בריאות פיזית, נפשית וחברתית - אחת מזכויות האדם הבסיסיות - היא חיונית לשמירה על איכות החיים, לסיפוק שהאדם מפיק מחייו, ולהמשך תרומתו לחברה גם בזיקנתו. יתר על כן, אוכלוסייה בריאה מפחיתה את העומס על מערכת הבריאות ומקטינה את ההוצאה הלאומית על בריאות^[2].

תחושת הבדידות ייחודית בשל הקשר המעגלי שלה לבריאות: היא מחמירה אצל אנשים עם בעיות בריאות האופייניות לזיקנה מחד, וגורמת להיווצרן, מאידך^[3]. מסיבה זו, נעשה שימוש רחב בגישה של קידום בריאות להפגתה: תוכניות יעילות תוכננו ויושמו על בסיס העקרונות ודרכי העבודה עליהן מושתת העיסוק בקידום בריאות כמו איפשור, סינגור, הפחתת פערים וגישה קהילתית בין-מגזרית, בין-תחומית ומשתפת, כמו גם תכנון מבוסס נכסים, הכולל היכרות מקיפה עם אוכלוסיית היעד.

אף על פי שאין הסכמה לגבי סוג ההתערבות היעיל ביותר להפגת בדידותם של אזרחים וותיקים, קיימת הסכמה רחבה לגבי אחריותן של הרשויות המקומיות בשמירה על רווחתם, זאת מאחר שרבים מהם מבלים חלק ניכר מזמנם בשכונות וביישובים בהם הם מתגוררים, ומשום שהרשות היא-היא הממונה על הטיפול בנושאים הקשורים לסביבת המגורים ביניהם תחבורה, גנים ציבוריים, תרבות, נגישות, חוסן קהילתי ועוד, ולמדיניות מקומית רלוונטית.

היבט נוסף עלה מסקירת הספרות ומשיחות עם ארבע מנהלות העוסקות בפיתוח תוכניות שכאלו וביישומן, ברמה המקומית וברמה הלאומית: נראה שבדידותם של אזרחים ותיקים אינה בראש סדר העדיפות בישראל. הראיה היא כי תוכניות לאומיות לא מעטות לקידום בריאותם של אזרחים וותיקים מופעלות ברמה המקומית כשמטרתן המוצהרת ממוקדת בנושא אחר, למשל, תעסוקה, פעילות גופנית, תזונה בריאה, מניעת נפילות וכדומה. יעדי התוכניות הללו ממוקדים, לרוב, רק בתחום הראשוני של התוכנית, כך שגם אם לתוכניות אלו הישגים בתחום הפגת הבדידות, הם אינם נמדדים או מדווחים. סוגיה זו מקשה על הבנת המנגנונים היעילים בהפגת בדידות, ועל יישומם בישראל.

מטרת הפרקים העוסקים בבדידות להגביר את המודעות לקשר בין בריאות פיזית, נפשית, וחברתית, ובדידות בגיל הזקנה; היתרונות שבהפגת בדידותם של אזרחים וותיקים והדרכים לעשות כן. תחילה יוצגו כמה מן המונחים המרכזיים בתחום.

הגדרות

המינוח בנושא הפגת בדידות בקרב אזרחים וותיקים מעורפל. כתוצאה מכך, נעשה לעיתים שימוש חלופי במושגים שמשמעותם שונה. הכרת מושגים מרכזיים תסייע בתכנון התערבויות ממוקדות-מטרה, מבוססות נתונים, מדידות, יעילות וניתנות לשכפול תוך התאמה לצרכים מקומיים.

הדרה חברתית היא התהליך בו אנשים אינם מקבלים את זכויותיהם, את ההזדמנויות שהן זכאים להן ואת המשאבים הבסיסיים לשילוב חברתי ולשמירה על זכויות האדם הזמינים לקבוצות אחרות^[3]. הדרה חברתית של אזרחים וותיקים אינה נדירה, משום שאזרחים וותיקים נתפסים לעיתים רבות כלא יצרנים וחסרי מסוגלות על אף היותם "חביבים"- תכונה שבזכותה הם מקבלים עזרה וסיוע, לפעמים אף באופן פטרוני^[4]^[5]. אזרחים וותיקים המודרים חברתית, אינם מודעים לזכויותיהם, ולדרכים למצות אותן, בנוסף, קולם אינו נשמע בעת פיתוח תוכניות שמטרתן לסייע להם להתמודד עם אתגרי הזקנה בכלל, ועם תוכניות למניעת בדידות בפרט.

אחת התוצאות של הדרת אנשים מבוגרים, גם אם אינה מכוונת, היא בידוד-חברתי: מצב אובייקטיבי המאופיין במיעוט מגעים חברתיים יומיומיים עם אנשים אחרים או עם הקהילה הרחבה, או בהיעדר מגעים כאלו^[6]. אומדן של בידוד-חברתי מתבצע על-ידי מדידה של מספר המגעים החברתיים ותכיפותם^[7], כמו גם בבחינה של סידורי המחייה, לבד או עם אחרים, זמינות של חבר קרוב ומעורבות חברתית^[8]. כיוון שתפיסת הבדידות של כל אדם שונה מזו של משנהו, יש שידווחו על בדידות גבוהה כאשר אינם חווים בידוד-חברתי, ויש שידווחו על בדידות נמוכה דווקא כאשר מספר המגעים החברתיים שלהם נמוך במיוחד.

בדידות, אם כן, היא מדד סובייקטיבי של תחושה שלילית הקשורה לתפיסת המחסור ביחסים חברתיים רצויים. זהו מצב דינמי המשתנה במהלך השנה, למשל בחגים, ואף במהלך היום, למשל בערב, בהם מתעוררת תחושת הבדידות^[8]. ניתן לחלק את תחושת הבדידות לשניים: בדידות רגשית מדגישה את היעדרה של קירבה אינטימית עם דמות מרכזית בחיי הפרט, דבר הקורה לעיתים בעקבות גירושים או מוות של אדם קרוב, בעוד בדידות חברתית קשורה להיעדר רשת חברתית נרחבת ולתחושת השייכות שהיא מספקת, הנחווית לעיתים עקב מעבר גאוגרפי או פרישה^[7]. כפי שיתואר בהמשך, אופי היחסים החברתיים של האזרח הוותיק, חיוביים או שליליים, משפיע הן על תחושת הבדידות הרגשית והן על הבדידות החברתית. כאמור, אנשים חשים לעיתים בודדים למרות היותם חלק מרשת חברתית רחבה, ומרובת מגעים לכן מודגשת החשיבות של אומדן איכותן של מערכות היחסים^[9].

בדידות מצבית ובדידות כרונית הם שני מושגים נוספים שנעשה בהם שימוש: בדידות מצבית מתרחשת כתוצאה ממצבי חיים מעוררי דחק (stress) שתוצאתם אובדנים ברשת החברתית. למרות הקושי הרגשי והחברתי הכרוך באירועים אלו, נמצא כי לאחר תקופת זמן בה חווה האדם מצוקה פסיכולוגית, הוא יצליח להתמודד ולאזן מחדש את חייו. בדידות כרונית מתארת מצב יציב הנובע בין היתר, מחוסר יכולתו של האדם לפתח מערכות יחסים מספקות לאורך השנים. זהו גורם סיכון משמעותי יותר לתחלואה ותמותה מבדידות מצבית. בדומה למחקרים מהעולם, גם בישראל, אזרחים וותיקים הסובלים מבדידות כרונית פגיעים יותר מאלה הסובלים מבדידות מצבית^[10]. ההבדלים בין שני טיפוסי הבדידות, במונחים של תחלואה או תמותה, מהווים בסיס לבחירת אסטרטגיית התערבות יעילה להתמודדות עם כל אחד מהם.

בעוד המונחים שהוצגו בוחנים את הבדידות כמצב שלילי, קיימת גישה מוכרת פחות, הבוחנת את ההיבטים החיוביים של היות האדם לבדו ואת הבדידות כמשאב. היא מפנה את תשומת הלב לבחירה בסולנות מצב תודעתי המהווה את החלק החיובי של הבחירה "להיות עם עצמי" ולעסוק בפעולות משמעותיות בזמן זה^[11], ולתוצאות החיוביות, שנבעו מחוויית הבדידות למשל, צמיחה רגשית ויצירתיות, היבטים שאינם זוכים לתשומת הלב הראויה^[12] הן מחקרית, והן יישומית.

התערבויות רבות למניעת בדידות מתוכננות במטרה לעודד השתתפות הנמצאת בצד האחר על רצף ההדרה. לכן, יש להגדיר את סוג ההשתתפות אליה שואפים: השתתפות בחברה (societal participation) מאורגנת על-ידי ארגונים במרחב הפרטי למשל מועדוני ספורט, מלכ"רים, ארגוני מתנדבים וכדומה, בעוד השתתפות חברתית מתייחסת לקשרי חברות/שייכות שאינם מאורגנים, למשל מגע עם שכנים, וביקורים של משפחה וחברים^[13]. יש להבין מושגים חשובים אלו כדי לפתח התערבות משמעותית להפחתת תוצאותיה השליליות של הבדידות בגיל הזקנה.

תוכניות העוסקות במניעת בדידות בקרב אזרחים וותיקים עושות שימוש רחב במושגים שהוסברו לעיל. אך עד כמה שכיחה התופעה, מה תוצאותיה מה גורם לה וכיצד ניתן להפיגה? על כך בהמשך.

שיעורי בדידות בקרב אזרחים וותיקים בישראל

מספר האזרחים הוותיקים בישראל בעת הפקת חוברת זו הוצג בפרק קודם. נתונים על מצב בדידותם מראים כי כמעט מחצית מאוכלוסיית המדגם בישראל, שנשאלו בסקר בינלאומי ב-2005^[7], ושגילם למעלה מ-65 חשו בדידות בשבוע האחרון. בדומה לממצאים בארצות מערביות אחרות, ככל שעולה הגיל, כן עולה תחושת הבדידות. עוד עולה כי 50 אחוזים מבני 75 ומעלה דיווחו על בדידות בשבוע האחרון; נשים דיווחו על בדידות יותר מגברים: 45 אחוזים מול 40 אחוזים באופן יחסי; למעלה מ-80 אחוזים מן הפרודים דיווחו על תחושת בדידות כלשהי, כשאחריהם כ-70 אחוזים מן הגרושים, כמחצית מן הרווקים ולבסוף הנשואים שפחות מ-40 אחוזים מהם דיווחו על בדידות. ניתוח לפי שפה מצא כי 65 אחוזים מדוברי ערבית דיווחו על בדידות, בהשוואה ל-40 אחוזים מדוברי עברית. כצפוי, ככל שמצב הבריאות המדווח היה טוב יותר, כן הייתה פחות תחושת בדידות^[7].

בדידות כגורם סיכון לתחלואה

כמעט כל אדם חש בדידות במהלך חייו, אך תחושות של בידוד-חברתי ובדידות נפוצות יותר בגיל המבוגר^[14]^[15]. למרות שכיחותם, רק לפני קצת למעלה מעשור העמיקה ההבנה בנושאי בידוד-חברתי ובדידות במונחים של גורמי-סיכון וגורמים מגנים^[16]. מאז, התבססה הסכמה כי בידוד-חברתי ובדידות, לחוד וביחד, משפיעים לרעה על הבריאות והם גורמי-סיכון לכל הסיבות לתחלואה ותמותה וזאת בדומה להשפעתם של גורמי-סיכון אחרים כמו עישון, היעדר פעילות גופנית, השמנה ולחץ דם גבוה^[17], התנגדות לזיהומים, ירידה קוגניטיבית, דיכאון ודמנציה^[18].

בריאות גופנית: תחושת בדידות נמצאה קשורה עם לחץ דם סיסטולי, עם פעילות קרדיו-וסקולרית, עם מצבי סיכון לבביים, ועם מחלות כרוניות כגון סכרת, סרטן, שבץ, יתר לחץ דם ומחלות לב.

בריאות נפשית: רמה גבוהה של בדידות קשורה, שלא במפתיע, לרמות דיכאון גבוהות, לרמה נמוכה של רווחה נפשית ולמידה רבה של מחשבות אובדניות בעוד שפעלתנות, בעיקר במישור הלא-פורמלי כמו התנדבות והשתתפות בחוגים, נמצאה כמצמצמת סיכון זה^[7].

תחלואה כגורם סיכון לבדידות: תחלואה נפשית ופיזית היא גורם סיכון מאחר שהיא עלולה למנוע יצירה של קשרים חברתיים ושימורם^[13].

הגורמים לבדידות (פירוט בפרק ג')

לבדידות גורמים רבים, לכן הטיפול בה מורכב, ומקשה על הערכת ההצלחה של התערבויות. להלן גורמים מרכזיים לתופעה.

ברמה האישית:

גיל: קיים קשר בין גיל ובדידות. זו גוברת עד גיל 60, צונחת בקבוצות הגיל בין 60 ל-80 ומגיעה שוב לשיאה אחרי גיל 80^[19]
מגדר: נשים מדווחות על בדידות במידה ניכרת יותר מגברים^[7]
מצב משפחתי: אזרחים וותיקים החיים לבד כתוצאה מגירושים, פרידה או התאלמנות מדווחים על בדידות יותר מאנשים החיים בזוגיות^[7]
הכנסה: שלא במפתיע, יש זיקה בין היכולת הכלכלית לכסות את הוצאות משק הבית לבין תחושת בדידות. בישראל, למעלה ממחצית מאלו ש"לא כל כך מצליחים לכסות" הוצאות אלו דיווחו על תחושת בדידות "לעיתים קרובות". שיעור גבוה אף יותר, למעלה מ-60 אחוזים, דווח על-ידי אלו ש"אינם מצליחים בכלל" לכסות את ההוצאות^[20]
ביולוגיה: נהוג לחשוב על בדידות כתופעה חברתית שיש לה גם בסיס תורשתי. לכאורה, תחושת הבדידות היא חלק ממערכת ביולוגית שהתפתחה באדם, יצור חברתי, כדי להזהירו מאיומים הנובעים מהיעדר תמיכה חברתית שבתורה, מסכנת את הבריאות הפיזית והנפשית. אולם, מחקר עדכני יחסית^[21] לא מצא קשר בין בדידות בפני עצמה ותורשה, ואף שלל קשרים כאלו שנמצאו במחקרים קודמים
בחירה בבדידות: הבחירה להיות לבד (סולנות) אינה נדירה אף כי מעטים המחקרים העוסקים בה. מחקר עדכני^[22] בחן את היתרונות שמייחסים אנשים בגילאים שונים לבדידות חיובית, הנובעת מהבחירה להיות לבד, מצא שהיא חוויה הנתפסת כמועילה וכשכזו, חיובית, זאת כל עוד היא נעשית מבחירה, היא מספקת ובעלת משמעות. מעבר לכך, נמצא שנדרשים תנאים סביבתיים כמו שקט והיעדר אנשים בנוסף להיבטים אישיים ספציפיים כדי שאדם יוכל לקיים בדידות חיובית. קבוצת האזרחים הוותיקים שנבדקה התייחסה ליתרונות שמספקת להם הסולנות, ביניהם ההזדמנות לחוות שקט, לעיתים בחיק הטבע, לחשוב, להירגע ולנוח, לעסוק בתחביבים, לטפח את היצירתיות ועוד. אף על פי כן, נמצא כי אנשי מקצוע בתחום הזקנה נוטים, בטעות, לשייך לאנשים הבוחרים להיות לבד, מאפיינים כמו דיכאון ונזקקות, ולעודד אותם לעסוק בפעילות חברתית, זאת למרות החשיבות שהם מייחסים לסולנותם. מעבר לכך, קיימת נטייה להתייחס לבחירה להיות לבד כאל "בריחה מהמציאות" (escapism), אף כי במחקר בו מדובר, אף לא אחד מהנבדקים תיאר זאת כסיבה לבחירה בסולנות. חלקם התייחסו לתחושת החופש שהבחירה בסולנות מאפשרת להם והביעו חוסר שביעות רצון מהלחץ שהופעל עליהם, לעיתים, לחבור לאחרים. סולנות, כך נמצא, תורמת לשלומותם ולרווחתם של אזרחים וותיקים. מסיבה זו, חשוב להעלות את מודעותם של אנשי מקצוע בתחום הזיקנה לנושא, ולאפשר לאזרחים הוותיקים הבוחרים בה, לממש את בחירתם

גורמים חברתיים

משאבים חברתיים: משאבים חברתיים, ואיכות הרשת החברתית משפיעים על תחושת הבדידות. אנשים שאין להם רשת חברתית מקומית מדווחים על בדידות יותר מאלו שמעורים בחיי המקום^[13]
איכות הקשרים החברתיים: איכות הקשר בין אנשים מתבטאת ברצף הנע בין קשר חיובי לקשר שלילי והיא משפיעה באופן משמעותי על תפיסת הבדידות שלהם. קשר חברתי חיובי מתאפיין בתמיכה רגשית, אמפתיה, קבלה ואינטימיות; בחברותא המספקת תחושה של קבלה חברתית וחברות; בתמיכה המתבטאת במידע - עצות, ידע, הצעות, והדרכה, וגם בתמיכה חומרית הכוללת סיוע כספי, מתן שירותים ודומיהם. בעוד קשר שלילי מתאפיין בהתנהגות לא חומלת, דחייה, מתן עצות לא רצויות ואי-מתן סיוע כשנזקקים לכזה

ברמת המקום

מקום מגורים: ההבדלים בין מגורים בעיר לבין מגורים באזור כפרי, בין היתר בשל נגישות לשירותים חיוניים, ותחבורה או היעדרה של זו, משפיעים באופן משמעותי על היכולת לקיים קשרים חברתיים. גם עלויות מחייה, שלעיתים הן גבוהות יותר בערים, מגבירות את תחושת הבדידות בקרב אנשים ממצב סוציו-אקונומי נמוך. עוד נמצא כי שיעורי בדידות עשויים להיות גבוהים יותר בקרב החיים בערים בשכונות שמצבם הכלכלי נמוך^[8]
תרבות: תפיסת הבדידות היא פונקציה של הפער בין הציפייה מוכתבת התרבות למגעים חברתיים, לבין קיומם בפועל: אנשים מארצות קולקטיביסטיות כמו איטליה וספרד, בהן יש חשיבות רבה לקשרים משפחתיים, כמו גם ציפייה שהילדים יטפלו בהוריהם האזרחים הוותיקים, מדווחים על בדידות ברמות גבוהות יותר ממקביליהם במדינות בהן התרבות אינדיבידואליסטית^[19]
רמת דתיות: בישראל, אזרחים וותיקים דתיים (כ-44 אחוזים) ומסורתיים (כ-39 אחוזים) דיווחו על תחושת בדידות משמעותית ("לפעמים" או "לעיתים קרובות") יותר מהחילוניים (כ-29 אחוזים)^[20]
מיעוטים: בישראל, הקבוצה האתנית הדומיננטית ביותר מדווחת על שיעורי הבדידות הנמוכים ביותר, זאת בדומה למדינות אחרות. שיעור הדיווח על תחושת בדידות של עולים ממדינות ברית-המועצות לשעבר קרוב לזה שבשאר האוכלוסייה היהודית^[20] בעוד שהבודדים ביותר הם דוברי הערבית: 65 אחוזים מהם דיווחו על בדידות^[7]. לא נמצאו נתונים לגבי תחושת בדידות בקרב אזרחים ותיקים ממוצא אתיופי

ברמה הלאומית

מדיניות רווחה: מדיניות הרווחה הלאומית משפיעה על תחושת הבדידות המדווחת. שיעורי הבדידות הנמוכים ביותר באיחוד האירופי^[3] דווחו בדנמרק (3 אחוזים), גרמניה (4 אחוזים), פינלנד והולנד (5 אחוזים), בעוד שארצות עם הכנסה נמוכה יותר ושירותי רווחה מסודרים פחות, דיווחו על שיעורים גבוהים: יותר מ-20 אחוזים בהונגריה, למשל, ומעל 10 אחוזים בארצות מזרח אירופה כמו גם באיטליה, יוון ופורטוגל.

לסיכום, ברמת הפרט, יש סיכון לחוש בדידות רבה יותר בתת-קבוצות החשופות למצבי הסיכון שתוארו לעיל, ביניהן נשים מבוגרות החיות בגפן, בעיקר כשמצב בריאותן לקוי; גברים מבוגרים הנמנעים מהשתתפות בתוכניות להפגת בדידות; אזרחים וותיקים מאוד, עקב סבירות גבוהה יותר למוגבלות וקשיי תפקוד וקבוצות מיעוטים ספציפיות כגון אזרחים וותיקים ערבים, בישראל. הנושא מורכב משום שההשפעות הן הדדיות, למשל, מצב כלכלי משפיע על בריאות ורווחה, שבתורם משפיעים על התחושה הסובייקטיבית, תלוית התרבות, של בדידות, וכל אלו מושפעים מהסביבה וממדיניות לאומית ומקומית. למרות כל זאת, אזרחים וותיקים רבים בוחרים, לעיתים, בסולנות ומוקירים אותה. יש לאפשר להם את בחירתם.

ביבליוגרפיה בדידות

↑ Joplin, K. (2015). Promising Approaches: To Reducing Loneliness and Isolation in Later Life. Campaign to End Loneliness: Age UK. Available on https://bit.ly/3lBNHIW
↑ Lis, K., Reichert, M., Cosack, A., Billing, J. & Brown, P. (2008). Evidence Based Guidelines on Health Promotion for Older People. Austrian Red Cross: Vienna
↑ ^3.0 ^3.1 ^3.2 Zolyomi, E. (2019). Peer Review on “Strategies for supporting social inclusion at older age” Germany, 23-24 September 2019. Thematic Discussion Paper. DG Employment, Social Affairs and Inclusion: European Commission
↑ Chasteen, A. L. and Cary, L. A. (2015). Age stereotypes and age stigma: Connections to research on subjective aging. Annual Review on Gerontology and Geriatrics, 35 (1). pp. 1-28
↑ Mannheim, I., Schwartz, E., Wanyu, X., Buttigieg, S. A., Macdonnell, M. Wouters, E.J.M., Van Zaalen Opt Hof, Y. (2019). Inclusion of older adults in the research and design of digital technology. International Journal of Environmental Research and Public Health. 16(19):3718
↑ Cruise, S., Kee, F. (2017). Early key findings from a study of older people in Northern Ireland-The NICOLA Study 2017; Available from: https://bit.ly/2KE4dLh
↑ ^7.0 ^7.1 ^7.2 ^7.3 ^7.4 ^7.5 ^7.6 ^7.7 שיוביץ-עזרא, ש. (2011). בדידות לעת זיקנה: בחינת התופעה בישראל ובארצות הברית חברה ורווחה. ל"א: 1 ע' 11–91
↑ ^8.0 ^8.1 ^8.2 Victor, C., Grenade, L., Boldy, D. (2005). Measuring loneliness in later life: a comparison of different measures. Rev Clin Gerontol; 15: 63-70
↑ בר-טור, ל. (2019). האתגר שבהזדקנות, בריאות נפשית, הערכה וטיפול. ג'וינט ישראל-אשל
↑ רותם, ד. (2014) (עורך). דו"ח הוועדה לבחינת דרכי התמודדות עם בדידות בקרב אנשים זקנים. גיוינט ישראל-אשל: ישראל
↑ מור, ש., פלגי, י., לחמן, מ. ( 2018). סולנות (solitude) אדם בתוך עצמו הוא גר: תיאוריה וממצאים הכינוס הדו-שנתי ה-22 של האגודה לגרונטולוגיה. 12-13 פברואר 2018. מרכז הירידים: תל אביב
↑ Mukhanova, I., Romanova, V., (2013). Positive experience of loneliness as a factor of personality socialization in society. Social Welfare Interdisciplinary Approach. (3):1
↑ ^13.0 ^13.1 ^13.2 Honigh-de Vlaming. R. (2013). Healthy Ageing: prevention of loneliness among elderly people. Evaluation of a complex intervention in public health practice. Wageningen University: Netherlands (Ph. D. Thesis)
↑ Social Care Institute for Excellence (2012). At a glance 60: Preventing loneliness and social isolation among older people. Available from: https://bit.ly/394WCie [cited 2019 May 28]
↑ No Author. (2011). Safeguarding the convoy, A call to action from the Campaign to End Loneliness. Age UK. Available on 5 July 2020 https://bit.ly/3lCf9X1
↑ Grenade, L. and Boldy, D.,(2008). Social isolation and loneliness among older people: Issues and future challenges in community and residential settings. Australian Health Review. Vol 32 No 3
↑ Fayoka, O.A., McCorry, N.K., Donnely, M. (2020). Loneliness and social isolation interventions for older adults: A scoping review of reviews. BMC Public Health 14;20(1):129. doi: 10.1186/s12889-020-8251-6
↑ Hawkley, L., Cacioppo, J. T. (2007). Aging and loneliness: Downhill quickly? Current Directions in Psychological Science, 16, 187-191
↑ ^19.0 ^19.1 Dixtra, P A. (2009). Older adults loneliness: Myths and realities. Eur J Ageing. 6:91-100 DOI 10.1007/ s10433-009-0110-3
↑ ^20.0 ^20.1 ^20.2 בקר, א. (2016). תוכניות ממשלתיות לתמיכה בקשישים בודדים. מרכז המחקר והמידע של הכנסת: ישראל
↑ Gao, J., Davis, L. K., Hart, A. B., Sanchez-Roige, S., Han, L., Cacioppo, J., Palmer, A. A. (2017). Genome-Wide association study of loneliness demonstrates a role for common variation. Neuropsychopharmacology. 42, 811-821
↑ Ost Mor, S., Palgi, Y. and Segel-Karpas, D. (2020). Older and younger adults' perspectives on spending time by themselves. Definition and categories. The International Journal of Aging and Human Development. DOI: 10.1177/0091415020957379

תוכניות קידום בריאות למניעת בדידות בקרב אזרחים וותיקים לפי עקרונות "עיר ידידותית-גיל"

מבוא

התבגרות האוכלוסייה היא אחד מאתגרי התקופה בארצות מפותחות ובכללן ישראל. לעיתים, מוצגת עלייה זו כאתגר תקציבי. גישה גילנית זו מדגישה היבטים כלכליים: שיעורים גבוהים של אזרחים ותיקים מהווים מעמסה ומעיקים על הקופה הציבורית בגין העלויות הנגרמות עקב מצבם הבריאותי הלקוי. גישות חברתיות יותר רואות את תרומתם המגוונת של אזרחים ותיקים למרקם החברתי ומתמקדות בשילובם ההמשכי, כאזרחים שווים ומוערכים. כך או כך, כדי להתמודד עם אתגרי המציאות בעידן של משאבים מוגבלים בו עולה תוחלת החיים, יש להשתמש באסטרטגיות יעילות לשימור איכות החיים של אזרחים וותיקים, ולשיפורה. הגישה של קידום בריאות להתמודדות עם תוצאות הבדידות בקרב אזרחים ותיקים נבחרה, מאחר שאוכלוסייה בריאה יותר ושמחה יותר, בכל גיל, מפחיתה את העומס על מערכת הבריאות וכפועל יוצא, גם את ההוצאה הלאומית על בריאות^[1].

תוכניות יעילות להפגת תחושת הבדידות, וצמצום השפעותיה, תוכננו ויושמו על בסיס העקרונות ודרכי העבודה עליהן מושתת העיסוק בקידום בריאות: אפשור, גישור, סנגור, הפחתת פערים, גישה קהילתית רב-מגזרית, רב-תחומית ומשתפת ופיתוח קהילתי מבוסס נכסים. אף על פי שאין הסכמה לגבי סוג ההתערבות היעיל ביותר להפגת בדידותם של אזרחים וותיקים, אחריותן של הרשויות המקומיות בשמירה על רווחתם של אזרחיהן הוותיקים אינה מוטלת בספק. זאת בשל נטייתם של אזרחים וותיקים לבלות חלק ניכר מזמנם בשכונות וביישובים בהם הם מתגוררים, וגם משום שהרשות היא-היא הממונה על מדיניות מקומית בנושאים הקשורים לסביבת המגורים ולסביבה החברתית ביניהם תחבורה, גנים ציבוריים, תרבות, נגישות, חוסן קהילתי ועוד, וגם על אחזקתם של אלו.

כפי שצוין קודם לכן, הדרך הטובה ביותר לטיפול בבעיות הנובעות מבדידות כרוכה בהפעלת שירותים מוניציפליים ואחרים, באופן שיאפשר לאזרחים ותיקים להשתמש בהם בנוחות ובכבוד. לעומת זאת, אין הסכמה על יעילותן של תוכניות ספורדיות, חשובות ככל שיהיו^[2].

פרק זה נועד להגביר את המודעות לפיתוח תוכניות מבוססות ראיות, בגישה של קידום בריאות שמטרתן - או אחת ממטרותיהן - היא הפגת השפעותיה השליליות של הבדידות בגיל הזקנה על בריאות בהגדרתה הרחבה - פיזית, נפשית, וחברתית, והדרכים לעשות כן.

הפרק נפתח בסקירה ומלווה בדוגמאות מהעולם ומישראל של סוגים שונים של תוכניות קידום בריאות בנושא בדידות בקרב אזרחים ותיקים הנערכות בבית, בקהילה, במסגרות מוסדיות או בשילוב שלהן, במטרה לשמר ולהגביר את יכולתם הפונקציונלית; לשמר ולשפר את הטיפול העצמי; ולפתח ולחזק רשתות חברתיות^[3] וזאת לפי המודל האירופי של "ערים ידידותיות-גיל" שהוצג בחלק הראשון של החוברת. לסיום, ניתנות מספר המלצות להפעלת תוכניות מועילות ויעילות. בפרק ג', העוסק ברקע מדעי, מוצגים אתגרים הקשורים לפיתוח התוכניות ולהפעלתן.

סוגי תוכניות קידום בריאות למניעת בדידות בקרב אזרחים וותיקים

ניתן לחלק תוכניות קידום בריאות בנושא בדידות לקטגוריות: גרדינר ועמיתיה^[4] חילקו התערבויות לפי מטרת ההתערבות, מנגנון הפעולה שלה ותוצאותיה הצפויות. הם זיהו שש קטגוריות של התערבות:

התערבויות לאפשור חברתי שנועדו לעודד אינטראקציות עם עמיתים, או עם אחרים החשים בדידות המועילות לשני הצדדים, ביניהן מועדוני ידידות, חוגים, מרכזי יום, ושימוש בטכנולוגיה. למשל, פגישות בזום או אפליקציות דיגיטליות שמקלות על בני-משפחה וחברים לבקר בודדים או לסייע להם, למשל^[5]Gather My Crew
תרפיות פסיכולוגיות, לדוגמה תרפיה בהומור, מיינדפולנס והפחתת לחצים שהיו יעילות בעיקר כשהועברו בקבוצות
אספקת שירותי בריאות ורווחה: תוכניות פורמליות בבתי אבות או במרכזים קהילתיים שמועסקים בהם אנשי מקצוע. למשל, שותפויות עם אוניברסיטאות לשילוב סטודנטים, וחיקוי הסביבה החברתית הקהילתית בבית אבות
התערבויות עם חיות - כלב, חתול, או רובוט כלב/חתול
התערבויות ליצירת חברויות, ברמה של אחד-על-אחד
פיתוח מיומנויות פנאי כמו גינון, מחשוב וספורט. הם הוסיפו שניתן להשתמש בכל אחת בנפרד, או בכל שילוב שלהן

גישה נוספת^[5] מתארת ארבעה ממדים שיש להתייחס אליהם בעת פיתוח תוכניות למניעת בדידות: הממד הראשון עוסק באסטרטגיות ההתמודדות של האזרח הוותיק. קיימים שלושה סגנונות התמודדות: הראשון הוא פיתוח רשת חברתית. כדי לפתח רשת חברתית, יש לספק תשתיות ושירותים מוניציפליים שיאפשרו הזדמנויות ליצור קשרים עם אנשים אחרים, וזאת על-ידי פיתוח מיומנויות תקשורת או חיזוקן, חיזוק הערך העצמי וסיוע בפתרון בעיות שמיעה או ניידות. אפשר גם לשנות נורמות חברתיות כמו סולידריות בין-דורית, לשפר את התדמית של אזרחים וותיקים או להעלות מודעות לצורך במניעת בדידות מלכתחילה בעזרת קמפיין הסברה. סגנון התמודדות שני עוסק בהנמכת הציפיות בנוגע ליחסי קרבה והשלישי מתייחס להפחתת החשיבות של חווית הבדידות במטרה להפחית את הפער בין הציפיות והמציאות. בטבלה 1 מוצגות דוגמאות לתוכניות המספקות מענה לפי סגנון התמודדות.

טבלה 1: דוגמאות לתוכניות לפי סגנונות התמודדות, עקרונות מובילים והתערבויות להשגתם
סגנון התמודדות (מטרת התכנית)	גורם מאפשר (תת-מטרה)	עקרון מוביל (מסייע באיתור שותפים מרכזיים)	תוכניות אפשריות
פיתוח רשת חברתית	מתן הזדמנות ליצור קשר עם אנשים אחרים	סביבה פיזית תומכת תחבורה וניידות דיור סביבה חברתית הכלה חברתית ואי-אפליה מעורבות חברתית ותעסוקה שירותים מוניציפליים הקהילה ושירותי בריאות	עידוד אינטראקציה עם עמיתים באמצעות: חיזוק מיומנויות תקשורת; חיזוק ערך עצמי; טיפול בבעיות שמיעה טיפול בקשיי ניידות חוגים לפי תחומי עניין; מרכזי יום; פגישות בזום שינוי נורמות חברתיות: סולידריות בין-דורית; שיפור תדמית של אזרחים וותיקים על-ידי שימוש בקמפיינים; מגורי סטודנטים אצל אזרחים וותיקים; בתי אבות משולבים עם גילאים אחרים וכדומה
הנמכת ציפיות בנוגע ליחסי קרבה	הבנת המצב לאשורו ברמת הפרט	סביבה חברתית הכלה חברתית ואי- אפליה שירותים מוניציפליים הקהילה ושירותי בריאות	שיחות ברמת הפרט תרפיה בהומור סדנאות או קורסים רלוונטיים לאזרחים ותיקים, לבני משפחותיהם ולנותני שירות
הפחתת החשיבות של חוויית הבדידות	כנזכר למעלה	כנזכר למעלה	מיינדפולנס, גינון, בעלי חיים

הממד השני שיש להתייחס אליו הוא הרמה של קבוצת היעד. זוהו שלוש רמות. כל רמה מכתיבה את המודלים בהם יעשה שימוש, את השותפים הרלוונטיים, ואת אופן היישום. ברמת המיקרו, נמצאים האזרחים הוותיקים הסובלים מבדידות, או אלו הנמצאים בסיכון לסבול ממנה; רמת המזו, כוללת משפחה, חברים, ואנשי רווחה ובריאות בסביבה החברתית של האזרח הוותיק; רמת המקרו היא החברה כולה. טבלה 2 מציגה דוגמאות לתוכניות לפי קבוצת היעד.

טבלה 2: סוגי התערבות לפי קבוצות יעד
קבוצת יעד לפי רמות	דוגמאות לתוכניות
מיקרו - אזרחים ותיקים בסיכון לבדידות	הפעלה חברתית: פעולות תרבות; חוגים וקורסים ברמת הפרט: ביקורי מתנדבים; תרפיה ממוקדת בתפקוד אישי
מזו - בני-משפחה, חברים, אנשי מקצוע בסביבה החברתית של אזרחים וותיקים בסיכון	הכשרה של משפחה; חברים ואנשי מקצוע בנושאי תוכן, אוריינות גיל; וכדומה
מקרו-החברה כולה	קמפיינים; כתבות בתקשורת; תוכניות בין-דוריות וכדומה

הממד השלישי מתייחס ליוזם ההתערבות; מדינה, רשות, עמותה וכדומה. אלו מכתיבים את סדר הגודל של ההתערבות, התקציבים, השותפים וכדומה. משך ההתערבות (התערבויות חד פעמיות, שנתיות או לתמיד) הוא הממד הרביעי^[6]^[7] המוכתב על-ידי יוזם ההתערבות, וגם הוא משפיע על מרכיבי התוכנית, בעיקר על תקציבה, אך גם על אופן הביצוע, ההערכה ועוד.

בפרסום "ערים ידידותיות-גיל באירופה" הותוו שמונה תחומי עבודה המשולבים בשלושה ממדים. להלן דוגמאות לתוכניות המבוססות על ממדים אלה.

תוכניות קידום בריאות לפי ממדי "ערים ידידותיות- גיל" - דוגמאות

ממד 1: אבטחת סביבה פיזית תומכת/מאפשרת

סביבה מאפשרת נבנית תוך יצירה ושימור של מנגנונים הכרחיים לקיום שירותים בסיסיים. פעולות ליצירת סביבה תומכת מתאימות את הסביבה החיצונית, התחבורה והניידות, שחשיבותן להצלחת התוכניות קריטית^[8], כמו גם הדיור, לצורכי האזרחים הוותיקים ומתאפיינות בגישה מקומית/שכונתית; פיתוח קהילתי מבוסס נכסים; התנדבות ושימוש בגישות של "הזדקנות חיובית" בהן "עיר ידידותית- גיל".

צרפת, ארצות הברית, אנגליה - דיור בין-דורי כמענה להדרה חברתית:

לתוכניות בין-דוריות בכלל, ולדיור בין-דורי בפרט, בעיקר כאלו בהם הגורם המארגן/יוזם פעיל, יתרונות מתועדים רבים. החשובים שבהם הם יכולתם להפחית גילנות בקרב צעירים ותרומתן לבריאות האזרחים הוותיקים הלוקחים בהם חלק^[9]. בהיותן מבוססות-ראיות, הן מופעלות במספר ארצות כדי לתת מענה להדרה חברתית. במסגרתן, סטודנטים באקדמיה ובמוסדות להכשרה מקצועית מתגוררים אצל אנשים בני 65 ומעלה בשכר דירה מופחת או תמורת סיוע לבעלי הדירה^[10].

ממד 2: אבטחת סביבה חברתית תומכת

מדובר בתוכניות למעורבות חברתית, הכלה חברתית ואי- אפליה, מעורבות אזרחית ותעסוקה. דוגמאות והשגות על יעילותן של תוכניות כאלו מוצגות להלן.

תוכניות מעורבות חברתית נערכות במטרה להרחיב את ההשתתפות במבנים פורמליים ובפעילויות פנאי ותרבות כמו גם במבנים לא פורמליים: קשרים חברתיים בשכונה, בקרב חברים ובמשפחה. הן מבוססות על הנחה שכל המשתתפים יפיקו תועלת מן התוכנית על-ידי ייצור מגעים חברתיים בין עמיתים או אחרים החשים בדידות באמצעות מפגשים קבוצתיים של אנשים החולקים תחומי עניין; קיום מועדוני יום; ויצירת חברויות דרך כנסי וידאו ורישות חברתי.

יעילותן של תוכניות שמטרתן הפחתת הבדידות והבידוד בקרב אזרחים וותיקים שנויה במחלוקת: בעוד שב-2005 התערבויות קבוצתיות נמצאו יעילות יותר מפעולות של אחד על אחד^[11], סקירה משנת 2015 מצאה את ההפך^[12]. אותה סקירה מצאה גם כי הפעילויות שהאזרח הוותיק מבצע לבד בביתו הן היעילות ביותר. כאשר מתכננים תוכניות כאלו, יש לקחת בחשבון שעלותן אינה נמוכה כפי שהיא נראית: הפעילויות שנמצאו יעילות, למשל גידול של חיית מחמד, אינן זולות כלל ועיקר, מאחר שלצורך הפעלתן יש לרכוש חיות מחמד ומזון, ולתקצב ליווי, אילוף, טיפול וטרינרי, וכיוצא באלו. גם עלויות של תוכניות לעידוד קשרים מקוונים מתוך בית האזרח הוותיק היו גבוהות משום שכללו רכישת מחשב, רכיבים ומתן תמיכה טכנית שוטפת. כלומר, אף על פי שהפעילות התבצעה על-ידי האזרח הוותיק בביתו, הועסקו בה משאבי אנוש בעלויות ניכרות^[13].

ממד 3: שירותים מוניציפליים ידידותיים-גיל

שירותי קהילה ושירותי בריאות, ושירותי תקשורת ומידע המותאמים לאזרחים ותיקים. האחרונים חשובים כל כך, שהיעדרם יחבל בביצוע התכנית ובהצלחתה^[2]. דוגמאות לתוכניות כאלו והשגות על יעילותן מוצגות להלן:

תוכניות הקשורות לקהילה ולשירותי בריאות - התערבויות בשירותי בריאות ורווחה הן תוכניות המנוהלות על-ידי אנשי מקצועות הבריאות והרווחה בקהילה או בבתי אבות, למשל:

תרפיות פסיכולוגיות - נמצאו יעילות בהפחתת הבדידות, בהגברת האושר, בתחושת התמיכה החברתית ובסיפוק מהחיים. מדובר בהנחיה קבוצתית על-ידי תרפיסטים ואנשי מקצועות הבריאות ביניהן תרפיה בהומור, הפחתת לחצים, מיינדפולנס, תרפיה של התרפקות על זיכרונות (Reminiscence) ותמיכה חברתית^[14]
התערבויות ליצירת חברויות-מטרתן של תוכניות מסוג זה היא תמיכה בקשיש הבודד ולא יצירת מערכת הדדית של חברות והן מוגדרות כ"סוג של אפשור חברתי במטרה לייצר חברויות חדשות". הן נערכות לרוב בסיוע של מתנדבים ובפורמט של אחד-על-אחד. כאמור, תוכניות מסוג זה נמצאו יעילות בהפגת בדידות וביצירת תחושת שייכות אך מחקרים איכותניים העלו מגוון אתגרים שיש להתגבר עליהם, בין היתר גיוס מתנדבים ופרסום התוכניות בקרב קהל היעד^[14]. דוגמאות:
- אירלנד: רשת של 60 ארגונים העוסקים באזרחים ותיקים שהוקמה בשנת 2015 מציעה מגוון פתרונות לצורכי האזרח הוותיק ביניהם שירות לפיתוח חברויות, בו מוצעת חברותא לאזרחים וותיקים על-ידי ביקור או שיחת טלפון שמבצעים מתנדבים. השירות ניתן לפי צורכי האזרח הוותיק, אותם דואג הארגון לעדכן מדי פעם. כדי לוודא שהשירות מקצועי ואמין הרשת עורכת הכשרות כולל פלטפורמה ללמידה מקוונת למתאמים ולמתנדבים ומקיימת עמם מפגשי תמיכה עיתיים. הרשת מתארחת אצל ארגון בשם ALONE (לבד), המתמחה בהצעת שירותי חברויות באירלנד ונתמכת בקבוצה מייעצת. נמצאה עלייה בדיווח על הפחתת תחושת הבדידות כתוצאה משימוש בשירותי הרשת^[15]
- פינלנד: "מעגל של חברים" מנוהלת ומתואמת על-ידי האיגוד המרכזי לרווחה ולמבוגרים. זהו הארגון הלאומי הגדול ביותר בפינלנד שעובד עם אזרחים וותיקים. התוכנית משתמשת במודל של שיקום קבוצתי לאזרחים וותיקים במטרה להפיג את בדידותם: קבוצות של ותיקים נפגשות 12 פעמים במהלך שלושה חודשים. חלק מהמשתתפים מקבלים הכשרה כמנחים לקבוצות עתידיות. תפקידם של המנחים ליצור אמון בין המשתתפים, ואף לאפשר להם להוביל את הקבוצה בעצמם. התוכנית מספקת הכשרה לאנשי מקצוע ולמתנדבים גם יחד בתחום הרווחה והבריאות. יותר מ-7000 פינלנדים ותיקים השתתפו בקבוצות המופעלות על-ידי הארגון, מהם, 91 אחוזים דיווחו על ירידה בתחושת הבדידות, 70 אחוזים יצרו ידידויות חדשות ועוד 61 אחוזים המשיכו להיפגש עם תום הפעילות^[16]
- אנגליה: תוכנית שהופעלה במרכזים קהילתיים סייעה לאזרחים וותיקים מבודדים החיים בבית או במוסד לחוש 'מחוברים' יותר, לשפר את שלומותם ולהגביר את העיסוק בפעילות גופנית. התוכנית שילבה תמיכה אישית, קבוצתית וקהילתית. המשתתפים הופנו על-ידי אזרחים, בעלי עניין אחרים כולל ספקי שירות, רשויות מקומיות וארגונים ללא כוונת רווח (על האתגרים בגיוס משתתפים, בהמשך). לכל משתתף הותאם צוות מייעץ המורכב בעצמו מאזרחים וותיקים. מופעלות גם מספר תת-מסגרות הנותנות מענה לצרכים של אוכלוסיות יעד ספציפיות^[10]
התערבויות עם חיות - קיימים כמה סוגים של התערבות בסיוע בעלי חיים - כלבים, חתולים, דגים, ציפורים ועוד, שלא יפורטו כאן, שכולם מראים סימנים מבטיחים, אם כי אף לא אחד מהם נמצא כיעיל באופן חד-משמעי^[17] בשיפור המצב הגופני, הנפשי והחברתי של אזרחים וותיקים על-ידי הפחתת לחץ וחרדה, הורדת לחץ דם, והגברת הפעילות גופנית. בעלות על חיות נמצאה יעילה בעיקר בהפגת בדידות. עוד נמצא כי הקשר בין האדם לחיית המחמד שלו יעיל יותר בהפגת בדידות מאשר הקשר עם אנשים הקשורים לגידול חיית המחמד. גידול חיית מחמד, חיה או רובוטית, נמצא יעיל יותר מהתערבויות אחרות בקטגוריה זו, למשל, כלבי ליטוף^[4]. ממצאיה של סקירה רחבה מסוג מטה-אנליזה שנערכה בנושא הייתה אופטימית. עם זאת, ציינו מחבריה כי שיטות ההערכה שנעשה בהם שימוש היו חלשות^[18]
- דוגמה להתערבות עם חיות בישראל: חיות וחברים - הפרויקט מופעל על-ידי עמותות הפזורות באופן גאוגרפי. בין היתר, עמותת ”מטב“ בשיתוף עם עמותת "תנו לחיות לחיות" במרכז ובדרום, עמותת ”צער בעלי חיים“ בירושלים ועמותת ”שילה“ בצפון. סיור ברשת מעלה כי התוכנית פועלת בבאר שבע בשיתוף עם אוניברסיטת בן-גוריון, ועם עמותת שילה בחיפה. בתוכנית, המופעלת (או שהופעלה) בחסות הג'וינט שותפה גם עמותת "רוח טובה". "חיות וחברים" מפגישה בין אזרחים וותיקים בקהילה וחיות מחמד, וזאת בעזרת מתנדבים העוזרים לאזרחים וותיקים לטפל בחיות המחמד שלהם; מביאים כלבי ליטוף לאזרחים וותיקים נטולי חיות מחמד בבתי אבות ובמוסדות אחרים ומעודדים אזרחים וותיקים ללא חיית מחמד לאמץ כלבים או חתולים נטושים, שנמצאו מתאימים לכך. בנוסף, התוכנית מסייעת באיתור מאלפי כלבים, יועצים התנהגותיים, מוליכי כלבים בתשלום, פנסיון, ווטרינרים, היא מסייעת גם בפתרון מצבים מורכבים כגון תלונות שכנים, ריבוי חיות, מעבר לבית אבות וכדומה, ומפעילה דף פייסבוק לא פעיל במיוחד^[19]. לא נמצא מסמך הערכה לתוכנית זו ולא ידוע אם היא רלוונטית גם לאזרחיה הערבים של מדינת ישראל.
התערבויות הקשורות בתקשורת ומידע - העשור השני של המאה ה-21 אופיין בהתפתחות מהירה בתחום טכנולוגיות תקשורת ומידע (טלפונים חכמים, אפליקציות, מחשבים, רשתות חברתיות, אינטרנט וכוי) לצורך רכישת ידע ומידע, כמו גם לצורך תקשורת בין אישית, בכל הגילאים ובכל התחומים. למרות מחקרים לא מעטים בתחום, ועל אף הסכמה ביעילותן של מיומנויות טכנולוגיות לשיפור אוריינות בריאותית ומיומנויות קוגניטיביות^[20], קיימת אי-הסכמה לגבי תפקידה של הטכנולוגיה בהגברת הבדידות בקרב אזרחים וותיקים או בהפחתתה. יש האומרים שהיא מאפשרת לאזרחים וותיקים בודדים רבים לייצר ולשמר קשרים חברתיים, ואחרים מתייחסים למגבלות הנגרמות בהיעדר מיומנויות שימוש בטכנולוגיה, ובמוטיבציה ללמוד אותן. כלים טכנולוגים משפרים את איכות החיים של אנשים בכל הגילאים, מאחר שהם מאפשרים צפייה בחדשות, בסדרות ובסרטים, ביצוע פעולות בנקאיות, חיפוש מידע בריאותי ושימור אוריינות בריאותית. במקביל שימוש בהודעות טקסט, שיחות וידאו ודומיהם מסייעים לשמר רשתות חברתיות, בעיקר בין-דוריות, יעילותם בהגנה מבדידות נמצאה חיובית בקרב בני שמונים, אם כי ממצאים בנוגע לגילאים אחרים אינם חד משמעיים^[21]^[22]. בעוד שבשנות החיים האמצעיות, אנשים ממקמים רכישת מידע וידע גבוה בסדר העדיפויות שלהם, אזרחים ותיקים מפנים חלק ניכר יותר מזמנם לבילוי עם היקרים להם, פעילות הנמצאת גבוה בסדר העדיפויות שלהם, ובמקביל, מצמצמים את טווח הרשת החברתית שלהם ומעדיפים מפגשים פנים-אל-פנים עם בני-משפחה וחברים קרובים. רכישת מידע - כך עולה - נמוכה יותר בסולם העדיפויות^[23]. כך או כך, מאחר שמקום הטכנולוגיה מתרחב במהירות, לטכנולוגית תקשורת ומידע מקום חיוני במרחב הרשותי. באשר להפעלת תוכניות למניעת בדידות בנושא מיומנויות שימוש בטכנולוגיה או כאלו המערבות טכנולוגיות דיגיטליות, יש לוודא שהן מבוססות ראיות, ומופעלות על פי עקרונות קידום בריאות וניהול פרויקטים
- דוגמה מישראל: המשרד לשוויון חברתי, מטה ישראל דיגיטלית וארגון אשל (ג'וינט) מפעילים, באמצעות "תפוח" ו"מחשבה טובה" מיזם לאומי לאוריינות דיגיטלית בקרב אזרחים וותיקים במטרה לגשר על הפער בין התועלות שבטכנולוגיה לרמת השימוש הנמוכה, על-ידי הנגשתה לאזרחים ותיקים עצמאיים או מרותקים לבתיהם באופן המותאם לצרכיהם. במסגרת המיזם יופעלו מענים מגוונים - קורסי חשיפה לשימושי מחשב, אינטרנט ומוצרי קצה שונים, ויוקמו מתחמי טכנולוגיה במוקדים קהילתיים המכוונים לאזרחים ותיקים. ייחודיות המיזם בהנגשה של טכנולוגיה, ובהבניית גוף ידע שמטרתו ללמוד מתוך העשייה על האופן בו מבוגרים לומדים, מאמצים וממנפים כלים טכנולוגיים. המיזם יאפשר המשך פיתוח של תוכניות בשטח באמצעות גורמים מקצועיים מעולמות הזיקנה והטכנולוגיה^[24]. בין היתר, משתתפי קבוצות המיקוד שנערכו להערכת המיזם דיווחו על עלייה משמעותית בתדירות השימוש בווטסאפ ודוא"ל (דואר אלקטרוני) ואף על שיפור בתקשורת החברתית שלהם. כתובת האתר של פרויקט זה: http://www.jdc.org.il/digitalcampus
פעילויות פנאי / פיתוח מיומנויות - עוסקות בגינון, התנדבות, תוכניות נופש וספורט ועוד. כפי שהוזכר קודם לכן, הדעות חלוקות לגבי הצלחתם של תוכניות אלו בהפחתת בדידות אך יש להם ערך בקידום מדדים אחרים לכן דוגמאות לתוכניות מסוג זה מובאות בחוברת בהקשרים אחרים

התערבויות ברמת המדיניות

מטרת ההתערבויות ברמת המדיניות להרחיב השתתפות של אזרחים וותיקים בחיים החברתיים כדי להילחם בבידוד-חברתי ובדידות, בסביבה תומכת המאפשרת מעורבות חברתית וחיים פעילים ותוך אספקת הזדמנויות לפעילויות חברתיות בעלות משמעות המעודדות אזרחים וותיקים לעזוב את בתיהם ולקיים רשתות חברתיות פעילות ותומכות. ארגון הבריאות העולמי מציין כי אנשים מבוגרים מעדיפים לקיים איזון בין סוגים שונים של פעילויות: פנאי, יצירה, פעילות רוחנית וכדומה. לשם כך, צריכות רשויות מקומיות לוודא נגישות טובה לפעילויות בעלות נמוכה, ולפרסמן במגוון ערוצי מידע. טבלה שלוש מביאה מגוון תוכניות לתמיכה יחידנית, פעילויות בקבוצה ופעולות ברמת הקהילה.

טבלה 3: דוגמאות לתוכניות לפי רמת התערבות-פרט, קבוצה, קהילה^[18]^[25]
תמיכה יחידנית	פעילויות קבוצתיות	רמת הקהילה
שירותי מידע (אתרים ומדריכים)	מעונות יום, מועדונים ופעילויות מלאכת יד	הזדמנויות התערבות קהילתית
קווי תמיכה טלפוניים	תמיכה חברתית קבוצתית	קמפיינים קהילתיים המעלים מודעות לסיכונים שבבידוד ובבדידות
שירותי יישוג והערכת צרכים (ביקורי בית, מתנדבים לאיתור אנשים פגיעים ו-community navigators	פעילויות תרבות (ספריות, מוזיאונים, תיירות מקומית)	מרכזי דיור לאזרחים וותיקים
יצירת חברויות (מגעים אישיים וטלפוניים, סיוע עם מטלות קטנות, מגורים בין-דוריים)	כנסים בווידאו (טלקונפרנסינג), מרכזים וירטואליים לאזרחים ותיקים, טיולים בכיסאות גלגלים	תוכניות להזדקנות בבית (Aging in place programmes)
מנטורינג ותמיכה לשילוב מחדש ברשתות חברתיות	עיצוב אורח חיים	תוכניות ערים ידידותיות-גיל
תמיכה פסיכולוגית והתערבות בעת משבר	ריפוי בעיסוק	תוכניות חוסן
אוריינות טכנולוגית ויוזמות מבוססות אינטרנט	תוכניות חינוכיות על העשרת ידידות
התערבויות טלה-בריאות	תרפיה קוגניטיבית-התנהגותית
תערבויות בעזרת חיות

מאפיינים של תוכניות מוצלחות

על מנת שהתערבות תהיה מועילה, עליה לעמוד בתנאים הבאים^[26]:

תפורה לנסיבות ולצרכים הייחודיים של כל אדם: לשם כך, יש לאתר את הצרכים של כל משתתף ומשתתף, ולהתאים את ההתערבות לצרכים האישיים, לצרכים של קבוצה שמאפייניה דומים - למשל גיל, רמת הכנסה, נגישות לתחבורה, יכולות נהיגה, היותו מטפל, מצב בריאות פיזית ונפשית, ושייכות לקבוצה מודרת דוגמת מהגרים חדשים, מיעוטים, אנשים עם מוגבלות שמיעתית או ניידות וכדומה
גמישה וניתנת להתאמה לצרכים מקומיים: במיוחד כאשר התוכנית מוצעת ברמה הלאומית
משתמשת בגישה של פיתוח קהילתי מבוסס נכסים: המערב את מקבלי השירות בפיתוח התכנית וביישומה, למשל, גיוס משתתפים מבוגרים לסייע לאנשים במצבי סיכון לבידוד-חברתי
משתמשת במסגרת תאורטית מבוססת ראיות שנמצאה מיטבית: למשל, שימוש במודל שלבי השינוי בעת פרסום התכנית לפי השלב בו נמצאת קבוצת היעד של המשתתפים
משתפת נציגים של קבוצות יעד מכל הרמות: מיקרו - אזרחים וותיקים; מזו - אנשים בסביבתם ומקרו - האוכלוסייה כולה, בכל שלבי קבלת ההחלטות בעיקר חשוב שיתוף האזרחים הוותיקים בתכנון וביישום הפעילויות, והתאמתן לתחומי העניין שלהם, רצונותיהם ודרישותיהם
מוודאת שהארגון המפעיל - הרשות - מסוגל לספק לתוכנית את ששת המ'מים: מתן מסגרת, מומחיות, מימון, מקדם, מארגן, ומספק רגולציה והערכה
מוצעות לקהלי היעד רק כאשר קיימת מודעות קהילתית לסיכון הבריאותי בו הן באות לטפל

מה יכולה הרשות לעשות כדי למנוע בדידות

לפתח מדיניות ברמה המקומית וליצור הזדמנויות ליצירת קשרים חברתיים, שירותים פורמליים ובלתי-פורמליים שיזהו את קבוצות היעד השונות ומנגנוני תמיכה ליוזמות המתחילות בקהילה. דבר זה כולל מימון, אך גם אספקה של חללים ציבוריים ואנשי מקצוע בעלי הכשרה בתרבות, פנאי, בריאות ועבודה סוציאלית
להגביר מודעות ציבורית להשפעה השלילית של בדידות ברמת החברה
לחזק את הידע על הדרה חברתית, בדידות ובידוד-חברתי כמו גם להבין מה עובד ומה לא עובד בהתחשב בצעדים הננקטים בתחומים אלו
להציע "תפריט" של התערבויות המותאמות לסוג המשתתפים ולוודא שילוב אנשים עם צרכים מיוחדים כמו מרותקי בית ואנשים עם דמנציה בפעילויות חברתיות
לספק מידע וידע על מגוון אפשרויות השתתפות, התנדבות ותעסוקה
להגדיר יעדי ביניים ויעדי תוצאה עבור קבוצות יעד ברמת המיקרו, המזו והמאקרו, ורמות של התוצאות ההתנהגותיות, הגורמים להתנהגות, ותוצאות הבריאות, כדי לוודא שהפרויקט מתקדם כמתוכנן
לוודא קשר עם תוכניות אחרות הפועלות ברשות - למשל מתנדבים
להשתמש בהודעות טקסט ואימיילים הן בשלב הפרסום והן כתזכורת
להגביר נגישות לאירועים חברתיים על-ידי סבסוד אירועי תרבות ותחבורה לאזרחים ותיקים (למשל כניסה חופשית או במחיר מוזל לאירועים ציבוריים) ולהתאים את המיקום והשעה לצרכיהם
לוודא המשכיות

ברמה הלאומית

לשלב פעילויות מזוהות באסטרטגיות קיימות, למשל, בפיתוח עירוני ופריפריאלי, ובמדיניות בריאות ורווחה, תשתיות, טכנולוגיה, דיור ותרבות
לעודד מחקר יישומי-השתתפותי

סיכום

מרבית ההתערבויות שנסקרו עוסקות בהפחתת בדידות על-ידי העלאת מספר הקשרים ושיפור איכותם, בעיקר על-ידי יצירת קשרי חברות חדשים. באופן מפתיע, אף לא אחת מהן הייתה יעילה באופן משמעותי מחברתה. באלו שנמצאו יעילות מעט יותר, נערכה התאמה לצורכי המשתתפים, בלי קשר לסוגן. בשל הצורך הגובר בהתערבויות להפגת בדידות בקרב אנשים מבוגרים, גוברים הלחצים להפעילן גם כאשר אינן מבוססות ראיות. עם זאת, פיתוח תוכנית מבוססת ראיות מחייבת רמת מקצועיות גבוהה, בשל האתגרים שהן מעמידות. עם זאת, תוכניות מבוססות ראיות, מותאמות לקהל היעד ומלוות בהערכה הולמת, שיעדיהן מדידים יגבירו את העלות-יעילות-תועלת^[17]^[27] וימנעו בזבוז משאבים ציבוריים.

ביבליוגרפיה

↑ Lis, K., Reichert, M., Cosack, A., Billing, J. & Brown, P (2008). Evidence Based Guidelines on Health Promotion for Older People. Austrian Red Cross: Vienna.
↑ ^2.0 ^2.1 Jopling, K. (2015). Promising Approaches to Reducing Loneliness and Isolation in Later Life. Age UK: England
↑ Golinowska, S., Groot, W., Baji, P., Pavlova, M. (2016). Health promotion targeting older people. BMC Health Serv Res, v.16 (Suppl 5)
↑ ^4.0 ^4.1 Chasteen, A. L. and Cary, L. A. (2015). Age stereotypeGardiner, C., Geldenhuys, G., Gott, M., (2018). Interventions to reduce social isolation and loneliness among older people: An integrative review. Health and Social Care in the Community. 26 (2), 147-157
↑ ^5.0 ^5.1 Gather My Crew. Available on http://gathermycrew.org/
↑ Victor C.R., Scambler, S.J., Shah, S., et al. (2002). Has loneliness amongst older people increased? An investigation into variations between cohorts. Ageing Soc. 22:585-97 in Honigh-de Vlaming, R. (2013). Healthy Ageing: prevention of loneliness among elderly people Evaluation of a complex intervention in public health practice. Wageningen University: Netherlands (Ph. D. Thesis)
↑ Honigh-de Vlaming, R. (2013). Healthy Ageing: prevention of loneliness among elderly people. Evaluation of a complex intervention in public health practice. Wageningen University: Netherlands (Ph. D. Thesis)
↑ Jopling, K. (2015). Promising approaches to reducing loneliness and isolation in later life. Age UK: England
↑ Drury, L., Abrams, D. and Swift, H.(2017). Making intergenerational connections: What are they, why do they matter and how to make more of them. London: Age UK
↑ ^10.0 ^10.1 רZolyomi, E. (2019). Peer Review on “Strategies for supporting social inclusion at older age” Germany, 23-24 September 2019. Thematic Discussion Paper. DG Employment, Social Affairs and Inclusion: European Commission
↑ Cattan, M., White, M., Bond, J. and Learmouth, A. (2005). Preventing social isolation and loneliness among older people: a systematic review of health promotion interventions. Ageing & Society 25 41-67
↑ Cohen-Mansfield, J. and Perach, R. Interventions for alleviating loneliness among older persons: a critical review. American Journal of Health Promotion. 2015 Jan-Feb;29(3):e109-25. doi: 10.4278/ ajhp.130418-LIT-182
↑ World Health Organization. (2017). Age-Friendly Environments in Europe A handbook of Domains for Policy Action. WHO Regional Office for Europe: Denmark
↑ ^14.0 ^14.1 Gardiner, C., Geldenhuys, G., Gott, M., (2018). Interventions to reduce social isolation and loneliness among older people: an integrative review. Health and Social Care in the Community. 26(2), 147-157
↑ No Author. (2019). Alone. Supporting Older People to Age at Home. Financial Statement 2018. https:// bit.ly/3otbT1p
↑ Circle of Friends Groups Offer Companionship for Older People. https://bit.ly/3bk4ayZ
↑ ^17.0 ^17.1 Olujoke, A. F., McCorry, N. K. and Donnelly, M. (2020). Loneliness and social isolation interventions for older adults: A scoping review of reviews. l. BMC Public Health. 20:129
↑ ^18.0 ^18.1 Gilbey, A., & Tani, K. (2015). Companion animals and loneliness: A systematic review of quantitative studies. Anthrozoos, 28(2), 181-197. https://bit.ly/2Y1Pc99
↑ מטב, עמותה לשירותי טיפול ורווחה. חברים לעת זקנה. נדלה בתאריך 31 מרץ 2020 מתוך. https://bit.ly/3nt72fY
↑ Chan, Y. M., Haber, S., Drew. M.L., Park, D. C. (2016). Training older adults to use tablet computers: Does it enhance cognitive function?. The Gerontologist. 56 (3). Pp. 475-484, https://bit.ly/399DnDW
↑ Chen, Y.R., Schulz, P.J. (2016). The effect of information communication technology interventions on reducing social isolation in the elderly: A systematic review, J Med Internet Res 2016;18(1):e18 URL: https://bit.ly/3o5Kodj
↑ Nef, T., Ganea, R.L., Muri, R.M., Mosimann, U.P (2013). Social networking sites and older users-a systematic review
↑ Int Psychogeriatr. 25(7):1041-1053. doi:10.1017/S1041610213000355
↑ Sims, T., Reed, A. E., Carr, D.C. (2017). Information and communication technology use is related to higher well-being among the oldest-old. The Journals of Gerontology: Series B. 72 (5). Pp. 761¬770, https://bit.ly/2Y5HfzO
↑ בן שלום, דידי. המיזם הלאומי לקידום אוריינות דיגיטלית בקרב אזרחים ותיקים. נדלה. https://n9.cl/3bp9-p
↑ Centre for Policy on Ageing (2014). Rapid Review: Loneliness - Evidence on the Effectiveness of Interventions, https://bit.ly/2H424Xh
↑ Freedman, A. and Nichole, J. (2020). Social isolation and loneliness: the new geriatric giants. Approach for primary care. Canadian Family Physician

פיתוח חוסן אישי וקהילתי

חוסן אישי וחוסן קהילתי הם מונחים המתארים מסוגלות אישית (של הפרט) ומסוגלות של הקהילה (הרשות המקומית או מסגרת קהילתית אליה שייך הפרט), להתמודד עם מצבי דחק ומשבר, יכולת להסתגל לנסיבות החיים שנוצרות בעקבות מצבים אלו ולהשתקם מפגעיהם. ככזה, חוסן הוא מרכיב של מנגנוני הגנה שונים שעומדים לרשות האדם והקהילה כנגד גורמי-סיכון וכנגד פגעים הניחתים עליו. חוסן הוא גם מדד לניבוי היכולת להתמודד עם מצוקה עתידית, ומקושר לתכונות ויכולות כמו אפקטיביות, תחושת שליטה, וגמישות להסתגל לשינויים בלתי-צפויים.

חוסן אישי - בנוי ממרכיבים תורשתיים גנטיים ומיכולת הנרכשת ומתפתחת במשך החיים: האופי והמזג איתם נולד האדם, הסביבה המשפחתית בה גדל (החום, התמיכה, התקשורת וכדומה) ורשת התמיכה החברתית והקהילתית הזמינה לו. חוסן הוא מרכיב אישיותי המלווה את האדם במהלך חייו, מתקופת הינקות והוא אינו תופעה ייחודית לתקופת הזיקנה. עם זאת, תהליכים פיזיולוגיים וחברתיים בתקופת הזיקנה משפיעים על החוסן האישי. ישנם אזרחים ותיקים שחוסנם חלש יחסית ולכן אובדנים פיזיולוגים וחברתים המאפיינים את תקופת הזיקנה ישפיעו עליהם יותר. אזרחים ותיקים שחוסנם הנפשי והגופני חזק יותר כתוצאה ממבנה אישיותם, מניסיון החיים שצברו ומהתבונה שנוצרת במהלך החיים, יושפעו פחות מתמורות הזיקנה. אין כלל אחד לכל אדם אולם ניתן לפתח ולהעשיר את משאבי ההתמודדות על מנת לשפר את התפקוד במצבי הלחץ. בהתייחס לתקופת הזיקנה יש להתייחס לאובדנים אותם חווה האזרח הוותיק ובהתאם יש לתכנן את המענים.

אובדני הזיקנה: האובדנים החברתיים המצמצמים את עולמו של האזרח הוותיק הם, בין היתר, אובדן תפקיד, אובדן בן\ת זוג, אובדן חברים ורשת חברתית. אובדנים פיזיולוגיים כוללים ירידה הדרגתית בזיכרון, בכוח הפיזי, בתפקוד הגוף, בחושי השמיעה, הראייה, והריח וירידה הדרגתית בניידות.

לאובדנים אלה שהם חלק אינטגרלי של תקופת הזיקנה עלולות להיות משמעויות בחיי היום-יום אשר מתבטאות בתחושת עייפות, ותחושת בדידות שהיא נחלת כ-30 אחוזים של האזרחים הוותיקים מגיל 65 ו-40 אחוזים מגיל 75^[1]. אזרחים ותיקים רבים שחווים בדידות ושחיקה גופנית פיזית עלולים ללקות בדיכאון ובמקרי קצה גם במחשבות ובמעשים אובדניים.

חוסנו של האזרח הוותיק הוא משתנה עיקרי הקובע באם האדם מצליח לפצות על האובדן, להתמודד ולהמשיך ולתפקד באופן נורמטיבי, להמשיך להרגיש משמעותי, להביא לידי ביטוי את הפוטנציאל הטמון בו וביכולותיו המשתנות או שלחלופין, בהיעדר חוסן מספיק, האובדן גורם להידרדרות עקב עוצמתו. במצב כזה נדרשת עזרה של הקהילה. זוהי נקודת המפגש בין החוסן האישי לחוסן הקהילתי.

חוסן קהילתי - קיימות הגדרות רבות לחוסן הקהילתי המושפעות מתחומי המחקר של החוקרים, ומשקפות את המרחב המחקרי ממנו מגיע החוקר. להלן כמה מהן:

פלד וסנדר^[2] הגדירו את החוסן הקהילתי כ"יכולתה של הקהילה לנקוט פעולה מכוונת לשיפור היכולת האישית והקולקטיבית של תושביה ומוסדותיה, להגיב ביעילות על שינוי ביטחוני, חברתי או כלכלי ולהשפיע על מהלכו ועל השלכותיו העתידיות על הקהילה". בן נשר, להד ושחם^[3] ראו את החוסן הקהילתי כ"יכולת העמידה בפני אובדן פוטנציאלי או יכולת להתאושש מאובדן/ נזק לאחר התרחשותו".

לענייננו, החוסן הקהילתי נדון בכמה היבטים:

חוסן חברתי המתאר את הלכידות, הרצון ויכולת ההתגייסות וההתארגנות של הקהילה ושל פרטים ה"חזקים יותר" לסייע לחברי קהילה "חזקים פחות", ביניהם אזרחים ותיקים במצבי סיכון עקב תפקוד פיזי לקוי שמשמעו קושי בניידות ובביצוע פעולות היום-יום, או חוסן נפשי חלש המתבטא בבדידות, דיכאון, הסתגרות וחשש לאובדנות
חוסן לאסונות המתאר את יכולת הקהילה והחברה להתאושש מאסון
חוסן קהילתי המתאר את יכולתה של הקהילה להסתגל ולתפקד במפגש עם שינוי או הפרעה
חוסן של תשתיות המתאר את יכולותיהן של תשתיות ורשתות תקשורת, מים וכוח, להמשיך ולתפקד בעת אסון
חוסן עירוני/ארגוני המתאר את יכולת העיר, האזור או הארגון להתנגד למשבר ולהתאושש ממנו, ואת יכולת ההתאוששות בהקשר מסוים כמו יכולת הנדסית בחוסן אקולוגי או חוסן לאסונות ספציפיים כמו הצפות ומקרי חירום בריאותיים כמו מגפה או כתוצאה משנית מאירוע חיצוני

מרכיבים קהילתיים של חוסן קהילתי

ארגון אפקטיבי של משאבי קהילה להתמודדות בעת חירום, לכידות חברתית הן ברמת היישוב והן ברמת בית המגורים, בין שכנים, ובהתייחס לכך שהאזרחים הוותיקים הם חלק אינטגראלי ממנו, ומהווים חלק מתכנון ההיערכות לשעת חירום הכוללת סיוע לאזרחים הוותיקים, ילדים, משפחות חד הוריות ועוד
תחושת אמון של האזרחים בהנהלת היישוב היא מרכיב נדרש לתפקוד נכון של קהילה ידידותית- גיל כמו גם השותפות בקבלת החלטות וביישומן. בנוסף, חשיבות קריטית להנגשת מידע בכל אמצעי המדיה החל מהמדיה הדיגיטלית וכלה בתקשורת רדיו וטלוויזיה ושימוש בהם לטובת עדכון הציבור, בזמן אמת והנגשתה גם לציבור המזדקן

חיזוק החוסן משמעו הכנת האדם לתפקוד טוב בעת מבחן וכן במהלך האירוע עצמו.

תקופת חירום מעצימה וממקדת את הבעיות הטעונות הכנה בשגרה.

חיזוק החוסן הפיזי והנפשי טרם האירוע משמעו:
1. חיזוק פיזי של גוף האדם וכושרו הגופני באמצעות פעילות גופנית מגוונת, החל מצעדה יומית וכלה בפעילות כושר, שחיה, יוגה, פילטיס, הרצאות בנושא בריאות מונעת, העמדת ייעוץ תזונתי
2. חיזוק נפשי בהיבט של הרחבת הרשת החברתית של האזרח ותיק, באמצעות יצירת כתובת אחת לפניות ולייעוץ לאזרח ותיק במגוון נושאים, חיבור אזרחים וותיקים לתפקידי השפעה, שותפות, התנדבות מתאימים ולפעילות חברתית המקנה משמעות ועניין, כמו גם חיזוק הסולנות, היכולת להפיק הנאה מפעילויות לבדיות
חיזוק החוסן הקהילתי טרם האירוע משמעו:
1. יצירת מאגר מידע משותף לגבי מפת האזרחים הוותיקים ברשות והמאפיינים שלה (למשל, צורכיהם ויכולותיהם)
2. מיפוי צורכי אוכלוסייה ומענה בסיוע אזרחי, תוך זיהוי אוכלוסיות פגיעות לתרחישי חירום
3. זיהוי אוכלוסיות המסוגלות לתת סיוע, כמו גם אנשי מקצוע וארגונם לחירום ולתיעדוף
4. יצירת כתובת פניות אחת
5. בניית תוכנית יישובית אחת הכוללת את כל תחומי העשייה ובשיתוף כל הגורמים והארגונים העוסקים באזרחים ותיקים
6. יצירת פורום ארגוני מתנדבים לתכלול פעילות ההתנדבות והרחבתה ככל האפשר תוך איתור תושבים מהקהילה בעלי רצון ויכולת להתנדב לסיוע לאזרחים ותיקים במגוון נושאים החל מהפגת בדידות ועד תיקוני בית, הבאת תרופות וסיוע זמן חירום
7. חיבור חבר טלפוני לאזרחים בודדים הסובלים מהעדר רשת תמיכה חברתית מתאימה. ביניהם: חסרי עורף משפחתי, בני זוג מטפלים באזרח ותיק סיעודי/ עם דמנציה, נתמכי רווחה, מקבלי אבטחת הכנסה, תוספות ייעודיות, ניצולי שואה, שכולים, מרותקים לבתים
חיזוק החוסן במהלך אירוע חירום משמעו:
1. עדכון מיפוי צורכי אוכלוסייה ומענה בסיוע אזרחי תוך זיהוי אוכלוסיות פגיעות
2. עדכון מידע על אוכלוסיות המסוגלות לתת סיוע, כמו גם אנשי מקצוע וארגונם לחירום ולתיעדוף
3. הנגשת ציוד מסייע והנגשת השירותים שהאזרח הוותיק מתקשה להגיע אליהם בתקופת חירום, ביניהם אוכל, תרופות, טיפול פיזי, הסעות, סיוע טכנולוגי ועוד
4. חיבור "חבר טלפוני" לאזרחים ותיקים בודדים הסובלים מהעדר רשת תמיכה חברתית מתאימה והפונים למוקד לקבלת עזרה
5. תכלול הארגונים העוסקים בהנגשת שירותים לבתי האזרחים הוותיקים וכאלה העוסקים בתמיכה נפשית והפגת בדידות
6. טיפול וחזרה לשגרה והמשך טיפול ברשות המקומית, חיזוק חוסן בשגרה

אוכלוסיית היעד - היא כלל האזרחים הוותיקים ביישוב בדגש על אזרחים ותיקים שאינם רשומים, או מבקרים באחד ממוסדות הרווחה, הרפואה, התרבות והקהילה ביישוב.

אמצעי הביצוע יהיה מוקד יישובי לאזרחים ותיקים שיספק מידע על שירותים וזכויות, ייעוץ ותמיכה חברתית ורגשית. המוקד יאויש על-ידי נציגי גורמי הרווחה, הבריאות, התרבות והחברה ביישוב. אפשר שהנציגים יהיו מתנדבים אזרחים וותיקים, שמומחיותם בתחומים הנדרשים. המוקד יפעל בנוסף, בתיאום עם היועץ לאזרחים ותיקים ביישוב ובתיאום עם מוקד החירום היישובי מטעם הרשות, כמו גם עם המוקד הארצי 8840*.

ביבליוגרפיה

↑ הסקר החברתי 2015, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה https://bit.ly/2JWxqAB
↑ פלד, ד. וסנדר, א. (2003). מרכז חוסן קהילתי. ירושלים: משרד העבודה והרווחה, האגף לשירותים חברתיים ואישיים, השירות לעבודה קהילתית
↑ בן נשר, א. להד, מ. ושחם, י. (2002) סקר מרכיבי חוסן קהילתית בפרויקט שח"ק. ירושלים, משרד העבודה והרווחה, האגף לשירותים חברתיים ואישיים. השירות לעבודה קהילתית

עידוד פעילות גופנית

הקדמה

פעילות גופנית בגיל המבוגר היא חיונית וחשובה לשמירה על בריאות פיזית, נפשית וחברתית, מונעת תחלואה ומשפרת משמעותית את איכות החיים. ישנן אינספור ראיות ליתרונות הרבים של אורח חיים פעיל בכל גיל במהלך החיים אך בגיל המבוגר ביצוע פעילות גופנית מותאמת הוא בעל חשיבות עליונה לשמירה על תפקוד, עצמאות ושיפור בתחושת הבריאות האישית.

ארגון הבריאות העולמי (WHO), המרכז לבקרת מחלות (CDC) ומשרד הבריאות הישראלי ממליצים על הפחתת פעילות בישיבה ועלייה בפעילות היומיומית הספונטנית כמו הליכה לצורך ניידות, עבודות בית למיניהן, שימוש במדרגות במקום במעלית, הפחתת שימוש בכלי רכב ממונעים, עידוד הליכה/רכיבה על אופניים ועוד.

כמו כן קיימת חשיבות בריאותית גבוהה לביצוע פעילות גופנית שגרתית מותאמת הכוללת פעילות אירובית, אימוני התנגדות, שיווי משקל וגמישות.

יתרונות הפעילות הגופנית בגיל המבוגר

בבואנו לבחון את יתרונות הפעילות הגופנית בגיל המבוגר יש לזכור כי האוכלוסייה המבוגרת הטרוגנית וכוללת מחד מבוגרים בריאים, פעילים עם רזרבה תפקודית גבוהה ומאידך מבוגרים שבריריים או טרום שבריריים עם רזרבה תפקודית נמוכה מאוד אם בכלל.

יתרונות הפעילות הגופנית במהלך החיים הם רבים. בנגסבו ושותפיו^[1]^[2] פרסמו מסמך הצהרות בנוגע לפעילות גופנית בגיל המבוגר בו הם מציינים מספר עקרונות חשובים בהתייחסות לאורח חיים פעיל ופעילות גופנית. ראשית, מוסכם כי אורח חיים פעיל בגיל המבוגר הוא גורם משמעותי וחשוב לשמירה על בריאות טובה ותפקוד מערכות הגוף כמו כן, למבוגרים פעילים גופנית תפקוד פיזי וקוגניטיבי טוב יותר, פחות כאבים על רקע שריר-שלד, הם נמצאים בסיכון נמוך לנפילות ולדיכאון ומדווחים על איכות-חיים טובה יותר בהשוואה למבוגרים בגיל דומה שאינם פעילים גופנית. במקביל, חוסר בפעילות גופנית בגיל המבוגר נמצא כקשור לעלייה בסיכון לתמותה מוקדמת מכל סיבה שהיא ולהתפתחות של תחלואה קרדיו-מטבולית, דלדול שרירים ועוד. מבוגרים שרוב שנות חייהם לא היו פעילים גופנית ומתחילים בפעילות בשלב כזה יזכו לשיפור בבריאותם וביכולותיהם התפקודיות וייתכן אף שהפעילות תשמש כחלק מטיפול בתחלואה כרונית. את היתרונות הרבים של הפעילות הגופנית בגיל המבוגר ניתן להשיג גם על ידי פעילות במינון נמוך יחסית מההמלצות המקובלות על ידי ארגוני הבריאות השונים^[3] אך ככל שהמינון יהיה גבוה יותר כך גם התגובה והיתרונות של הפעילות הגופנית יהיו משמעותיים יותר^[4].

למרות יתרונותיו המתועדים, ההיענות לאורח חיים פעיל בגיל מבוגר הייתה ועודנה נמוכה. על פי סקר של משרדי הבריאות והספורט מ-2016^[5] כ-30 אחוזים מהאוכלוסייה היהודית בגיל 65+ מבצעת פעילות גופנית על פי ההמלצות (150 דקות לשבוע לפחות), בדומה לקבוצות הגיל הצעירות יותר (מגיל 21 ומעלה), ואילו בקרב האוכלוסייה הערבית שיעור הפעילים גופנית על פי ההמלצות יורד עם הגיל עד לכדי 12 אחוזים בגברים ו-4 אחוזים בנשים. שיעורים אלה נמוכים במידה ניכרת לעומת שיעורי הפעילים גופנית במדינות אירופה^[5].

אורח חיים יושבני (ישיבה ברוב שעות היום) מהווה גורם סיכון עצמאי לתחלואה ותמותה ללא קשר לפעילות גופנית^[4] ועל כן, עבור אנשים אשר יושבים רוב שעות היום - התחלה בפעילות ספונטנית הקשורה לתפקוד היומיומי כמו הגברת הליכה, שימוש במדרגות במקום מעלית, טיול עם חיית מחמד וכדומה יכולה להוות מטרה בת השגה יותר מפעילות גופנית סדירה.

הנחיות ארגוני הבריאות לפעילות גופנית בגיל השלישי

כאמור לעיל, גילו הכרונולוגי של האדם אינו בהכרח מעיד על בריאותו ויכולותיו אבל שכיחותן של הרבה מהמחלות הכרוניות: מחלות קרדיו-וסקולריות, סוכרת, מחלות כלי דם, סרטן והשמנה כמו גם דיכאון ודמנציה ועליה בסיכון לנפילות, שברים ומוגבלות תפקודית עולה עם הגיל. לאור כל זאת, נערכו התאמות בהנחיות מתוך הבנה שגם מעט פעילות טובה יותר מאשר לא לעשות כלום^[6].

ההנחיות החדשות מעודדות פעילות גופנית קלה על-ידי "שבירה" של רצף הזמן בישיבה ממושכת על-ידי פעילות קלה כמו הליכה וכדומה, מתוך חשיבה להעלות את זמן הפעילות ולהפחית בזמן הישיבה. כמו כן, לתרגול שיווי משקל וכוח בגיל המבוגר חשיבות גבוהה לשמירה על יכולת תפקודית ולמניעת נפילות.

המלצות לפעילות בגיל המבוגר כוללות^[7]:

פעילות גופנית יומיומית מגוונת - גם מעט פעילות עדיפה על חוסר פעילות
תרגול שיווי משקל ואימון כוח (התנגדות) הם חיוניים לשמירה על תפקוד בגיל המבוגר ומומלץ לבצעם בין פעמיים לשלש פעמים בשבוע
מומלץ לנסות לצבור סך של 150 דקות שבועיות או יותר של פעילות אירובית בעצימות בינונית. עדיף פעילות הכוללת נשיאת משקל כדי לדאוג גם לבריאות העצם
כדאי להימנע מרצף של ישיבה ממושכת על-ידי "הפסקות פעילות". לקום מישיבה, לעמוד ו/או ללכת מספר דקות ואז ניתן לחזור לשבת

כיצד ניתן לתרום לעידוד פעילות גופנית

ביצוע והתמדה בפעילות גופנית בגיל המבוגר תלויה במספר גורמים ביניהם: נגישות, מסגרת חברתית והתאמה פרטנית במקרים של תחלואה כרונית וכדי. בהתבסס על הגישה המערכתית לקידום סביבות ידידותיות-גיל ועל מנת להעלות את ההיענות לביצוע פעילות גופנית יומיומית ויזומה מומלץ להתייחס לרכיבים הבאים:

הסביבה החיצונית

תחבורה וניידות: כדי לעודד אוכלוסייה מבוגרת להתנייד בהליכה במקום להשתמש ברכב יש לדאוג למדרכות רחבות ותקינות עם אפשרות לעצירה ומנוחה, על-ידי בניית שבילים/מסלולים בטוחים, תאורה, ספסלים מוצללים, מתקנים לשתיית מים, על מנת לאפשר הליכה רציפה באופן בטוח ונגיש גם להליכה בעזרת אמצעי עזר כמו מקל/הליכון ועוד. בנוסף, יש להגדיל את היצע אמצעי התעבורה המותאמים לצורכי האזרחים הוותיקים.

הנגשת מכשירי כושר בגנים ציבוריים מבחינת: תאורה, הנחיות לאימון כתובות באופן בהיר וברור כולל תמונות, מתן עדיפות בשעות מסוימות לאורך היום לאוכלוסייה מבוגרת והתאמת הציוד לצורכי האוכלוסייה הזו.

סימון מדרגות ציבוריות באופן בטוח כולל שילוט המעודד שימוש במדרגות, מתן אפשרויות למנוחה.

הפחתה בשימוש ברכב: יצירת פינות מנוחה במרחב הציבורי על מנת לעודד הליכה מאחר שמבוגרים לעיתים חוששים ללכת מרחק מסוים אם לא תהיה להם אפשרות לישיבה ומנוחה, במקום מוצל.

מעורבות חברתית

במטרה לעודד השתתפות פעילה בפעילות גופנית מומלץ ליזום מסגרות בהן יוכלו האזרחים הוותיקים להשתתף, כגון: קבוצות הליכה, פעילות מותאמת במרחב פתוח - בפארקים, גינות ציבוריות, חוף הים ועוד. הפעילות תועבר על-ידי אזרחים וותיקים "נאמני פעילות גופנית" בעלי הכשרה בתחום ו/או אנשי מקצועות הבריאות.

תקשורת ומידע

קמפיינים לעידוד פעילות גופנית והפחתת אורח חיים יושבני
הכשרת "נאמני פעילות גופנית" - מובילי דעה אשר יתקשרו ויעודדו יציאה למרחבים ציבוריים והשתתפות בפעילות גופנית מותאמת לגיל המבוגר
שילוב הפעילויות בהקניית ידע לחשיבות הפעילות הגופנית והתאמת הפעילות באופן פרטני
פרסום באזורים בהם יש מדרגות ו/או שבילי הליכה המודדים מרחק או מספר מדרגות על מנת לעודד פעילות

קהילה ושירותי בריאות

פיתוח הקשר "הבריא" עם שירותי הבריאות בקהילה
עידוד השתתפות בקבוצות ייעודיות לאזרחים ותיקים המתקיימות בקופות החולים, במרכזי היום לקשיש ובמועדונים
יציאה של אנשי בריאות לקהילה

ביבליוגרפיה

↑ Bangsbo J., Blackwell, J., Boraxbekk, C-J., et al. Copenhagen Consensus statement 2019: physical activity and ageing. Br J Sports Med. 53:856-858. doi:10.1136/bjsports-2018-100451
↑ Langhammer B, Bergland, A and Rydwik E. (2018) The Importance of Physical Activity Exercise among Older People. BioMed Research International. https://doi.org/10.1155/2018/7856823
↑ Opdal I.M, Sverresdatter Larsen L, Arnesdatter Hopstock L, Schirmer H, and Lorem G.F (2020). A prospective study on the effect of self-reported health and leisure time physical activity on mortality among an ageing population: results from the Troms0 study. BMC Public Health 20:575
↑ ^4.0 ^4.1 Dogra S and Stathokostas L. (2012). Sedentary Behavior and Physical Activity Are Independent Predictors of Successful Aging in Middle-Aged and Older Adults. Journal of Aging Research. doi:10.1155/2012/190654
↑ ^5.0 ^5.1 המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות ומשרד התרבות והספורט (2018). סקר הרגלי פעילות .5 .גופנית בקרב תושבי ישראל בגילאי 21+ 2016. פרסום מס' 380 https://bit.ly/3osYzu5
↑ Franco M.R., Tong A., Howard K., Sherrington C., Ferreira PH., Pinto R.Z., Ferreira M.L. (2015) Older people’s perspectives on participation in physical activity: a systematic review and thematic synthesis of qualitative literature. Br J Sports Med 49:1268-1276. doi:10.1136/ bjsports-2014-094015
↑ UK Chief Medical Officers' Physical Activity Guidelines. September 2019 https://n9.cl/ket2a

ביטחון תזונתי בסביבות ידידותיות-גיל

הקדמה

תזונה בריאה בגיל המבוגר מסייעת לשמירה על הבריאות ולהפחתת תחלואה, איכות החיים ומניעת בדידות. היא תורמת לחיוניות בפעילות היומיומית, לאנרגיה ולמצב הרוח, ועוזרת לשמירה על העצמאות האישית והתפקודית^[1].

עם הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בהיקף אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בערים, יש לתת את הדעת לתזונתם ולמאפיינים הסביבתיים המשפיעים עליה, כדי לבנות בסיס איתן, בר-קיימא, ותוכניות עירוניות המבטיחות את הביטחון התזונתי שלהם. בתקופות חירום, ובעיקר בתקופות חירום ממושכות, אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בקהילה היא אוכלוסייה בסיכון משמעותי. כך לדוגמה, בתקופת התפשטות נגיף קורונה האזרחים הוותיקים היו בסיכון בריאותי מוגבר והוגבלה משמעותית יכולתם לצאת מהבית. הגבלות אלו גרמו לבדידות בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה המבוגרת והקשו על ניהול אורח חיים בריא הכולל תזונה בריאה על היבטיה הרבים.

מטרות עיר ידידותית-גיל מבחינה תזונתית

האוכלוסייה המבוגרת גדלה במהירות, ומגבירה את הביקוש לשילוב מערכות תמיכה רציפות. עלות הטיפול הרפואי בגיל השלישי מדגישה את הצורך בתוכניות מסוג זה. תוכניות לגיל השלישי חייבות לכלול הערכה תזונתית, חינוך תזונתי, טיפול בתזונה קלינית, ניטור והערכה ותיעוד של תוצאות מבוססי ראיות, כמו גם סיוע במזון וארוחות במידת הצורך. תיאום עם שירותי סיעוד ומערכות תמיכה הכרחי בכדי לאפשר לאזרחים ותיקים לשמר את בריאותם ככל הניתן. חשוב להתמקד בתוכניות מעודדות עצמאות במזון ותזונה. תזונאיות ותזונאים חייבים להיות מעורבים להגברת המאמצים הפרוגרמתיים למדידת תוצאות להערכת שירותי מזון ותזונה קהילתיים.

נתונים תזונתיים של אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל

אנשים בגילאי 65 ומעלה הם בעלי סיכון יתר לחסרים תזונתיים. ככל שהגיל עולה שכיחות הבעיות התזונתיות עולה^[2]. הסיבות לכך מפורטות להלן:

תסמונת השבריריות (Frailty) המאופיינת בחולשה, איטיות וירידה בתיאבון ובמשקל. שכיחותה של התופעה עולה עם הגיל, עם ריבוי המחלות והתרופות ועם הירידה במצב התפקודי
קשיים סוציו-אקונומים העלולים להביא לפגיעה בביטחון התזונתי על כל גווניו
שינויים חברתיים, משפחתיים וקהילתיים המתבטאים בבדידות וכוללים אובדן בן/בת זוג, ריחוק מהילדים, העדר רשת חברתית תומכת
פערי שפה ואוריינות העלולים להביא גם לחוסר הבנה בסיסי בנושא התזונה
ירידה תפקודית הפוגעת ביכולת רכישת מצרכי מזון והכנתם ואף ביכולת לאכול. כגון: חולשה בגפיים הנובעת מאירוע מוחי, דלקות מפרקים, שברים ופרקינסון. עם הגיל עולה השכיחות של טרשת עורקים
בעיות קוגניטיביות כגון דמנציה, הפוגעת בזיכרון ובכושר השיפוט לגבי צריכת מזון, ומצבים דיכאוניים המשפיעים על צריכת המזון
הפרעות במערכת העיכול כגון ירידה בחושי הטעם והריח (גם בעקבות תחלואה בקורונה), קשיי לעיסה כתוצאה מבעיות חניכיים, העדר שיניים או שיניים תותבות שאינן מותאמות כהלכה, קשיי בליעה עקב ירידה בהפרשת רוק או כתוצאה מהפרעות נוירולוגיות, צרבת, עצירות ועודף גזים
שינויים בשרירי הפנים כתוצאה מאירוע מוחי או שינויים אחרים המתרחשים עם הגיל וגורמים לקושי בלעיסה
ירידה בתחושת הצמא וחשש לשתות בגלל החשש לאבד שליטה על הסוגרים, גורמים לצריכת נוזלים מועטה ועלולים לגרום להתייבשות ולעצירות
עצירות שהעלייה בשכיחותה גורמת לירידה בצריכת מזון
ריבוי מחלות כרוניות ואקוטיות העלולות להשפיע על צריכת המזון
צריכת תרופות מרובה על השלכותיהם השונות והאינטראקציה עם מזון ותזונה ותופעות לוואי אחרות על מערכת העיכול, כגון אנורקסיה, עצירות או שלשול
ירידה במגוון המיקרוביום במעי המשפיע על המערכת החיסונית

מנתוני סקר רב מב"ת זהב^[3]

אכילה בחברה: רוב המשתתפים דיווחו כי הם אוכלים ארוחה חמה לפחות פעם ביום, ללא הבדל בין גברים ונשים. כמחצית אוכלים את ארוחת הבוקר בגפם, כשליש את ארוחת הצהריים בגפם וכשליש את ארוחת הערב
תחלואה כרונית: כ-30 אחוזים מהקשישים דיווחו על אבחנה של סוכרת, כמחצית על יתר לחץ דם, 24 אחוזים על מחלת לב כלילית וכרבע על אוסטיאופורוזיס
מודעות לחשיבות תווית המזון: כמחצית מהנשאלים חושבים שהמידע על תווית המזון חשוב כשיקול בקנית מזון
הרגלי שתית מים: כ-6 כוסות שתייה ביממה, מתוכן כ-4 כוסות מים
צריכת ויטמין D: בכמות נמוכה מהמומלץ
מדידות משקל וגובה: כחמישית (21 אחוזים) הוגדרו כבעלי עודף משקל, כשליש (29.8 אחוזים) הוגדרו במצב השמנה, 9.2 אחוזים הוגדרו כמצויים בתת-משקל וכ-40 אחוזים בעלי משקל תקין (על פי קטגוריות ה-BMI, Body Mass Index, המותאמות לגילאי 65 ומעלה)
ביטחון תזונתי: ביטחון תזונתי מוגדר כ"יכולתו של אדם לספק לו ולמשפחתו בשגרה מזון בריא ומזין, בכמות ובאיכות מתאימים ומספקים ובדרכים מקובלות חברתית ותרבותית, כלומר ללא הצורך להזדקק לעזרתם של מקורות חירום או לבקש נדבות"^[4]
כחמישית מהמשתתפים (19.7 אחוזים) נמצאו מתחת לקו העוני (16.9 אחוזים מהגברים ו -22.2 אחוזים מהנשים)
כ-5.3 אחוזים מהמשתתפים הוגדרו כנמצאים במצב של אי-ביטחון תזונתי חמור, 7 אחוזים במצב של אי- ביטחון תזונתי מתון. 87.8 אחוזים הוגדרו כבעלי ביטחון תזונתי. סך הכל 10.8 אחוזים מהנשים ו-14.2 אחוזים מהגברים נמצאים במצב של אי-ביטחון תזונתי. מספרים אלה הם בעלי היתכנות לעליה בתקופות חירום ממושכת, כגון בתקופת התפשטות נגיף הקורונה
ל-68 אחוזים ממשתתפי הסקר המחיר מהווה שיקול חשוב מאוד או חשוב בזמן רכישת מזון

נתונים אלו של סקר מב"ת מצביעים על ריבוי האתגרים התזונתיים בקרב אוכלוסיית האזרחים הוותיקים. סקר מב"ת סוקר אוכלוסייה שיכולה לענות על שאלון בצורה מלאה.

תרשים מספר 1: תזונה וסיוע בקניית מצרכים^[5]

ממצאים אלו מדגישים את הצורך בהתייחסות תזונתית מיוחדת לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים, תוך הבנה שאוכלוסייה זו מאופיינת בהבדלי תרבות ובקבוצות הדורשות התייחסויות ספציפיות בהתאם למצב תפקודי ובריאותי. ההמלצות התזונתיות הלאומיות לישראל מותאמות לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים ועלינו כחברה להבטיח את היכולת של כלל האזרחים הוותיקים להשיג תזונה זו ובכך להימנע מירידה בביטחון התזונתי. היבטים שונים משפיעים על תזונת האזרחים הוותיקים כפי שתואר לעיל, ומוצגים בתרשים להלן הממחיש את השפעתם החופפת.

תרשים מספר 2: הגורמים התורמים לתת תזונה בקרב אזרחים ותיקים.

ההנחיות התזונתיות הלאומיות בהתייחס לגיל המבוגר

להנחיות התזונתיות הלאומיות, המבוססות על התזונה הים תיכונית, יתרונות בריאותיים וסביבתיים רבים כגון מניעת מחלות כלי-דם ומחלת עורקים היקפית, ירידה במדדי דלקת ושיפור תפקוד תאי האנדותל, הגנה מפני מחלות אלרגיות, חסינות המיקרוביום, שכיחות נמוכה יותר של הפרעות נפשיות כגון דיכאון ושיפור איכות החיים. התזונה הים תיכונית משפיעה על האטת תהליך ההזדקנות והירידה הקוגניטיבית וכוללים בין השאר את נוגדי החמצון שבפירות ובירקות ואת נוגדי הדלקת שבדגים ובשמן הזית^[6]^[7]^[8].

לתזונה הבריאה השפעה מגינה ומיטיבה בגיל המבוגר, המאופיין בנוכחות דלקת כרונית ובעלייה במקדמי דלקת. זאת בעקבות העובדה שבמשך השנים נפגע האיזון בין גורמים המקדמים דלקת לבין אלו המדכאים אותה. תזונה בריאה ומקובלת כמו התזונה הים תיכונית יכולה להוות גורם מגן מפני פגיעה באיזון זה ואף לתרום לשיפור היכולות הפיזיות^[9].

לתזונה השפעה רב ממדית. ממדי הבריאות, החברה, הכלכלה והסביבה מושפעים מהרגלי האכילה ומשפיעים על הבריאות. כך לדוגמה, אכילה בחברה משפיעה משמעותית על הרגלי האכילה בגיל המבוגר. אכילה חברתית תורמת לתיאבון, לתחושת שייכות והרכבה מגוון ובריא יותר בהשוואה לארוחות הנאכלות לבד. לשם כך יש לסייע במציאת חברותא להכנת המזון ולאכילתו באוכלוסיית האזרחים הוותיקים, כגון יצירת מסגרת קבועה לאכילה עם בן משפחה, חבר קרוב או שכן. ארוחת הצהריים באוכלוסיית האזרחים הוותיקים היא הארוחה העיקרית ועל כן חשוב שתהיה מאוזנת ומזינה^[10].

עקרונות התזונה הבריאה:

מגוון מזונות בצבעים שונים ובמרקמים מתאימים
תפריט עשיר במזונות מגוונים מהצומח
מזון שלא עבר עיבוד או מזון שעבר עיבוד מינימלי
מומלץ להשתמש בשיטות בישול אשר משמרות את רכיבי התזונה הטבעיים המצויים במזונות (כגון בישול, אידוי והקפצה), ולהעדיף הכנה עצמית של מזון גולמיים על פני מזון מוכן מזון אולטרה-מעובד
הבסיס לכל ארוחה: ירקות/פירות ודגנים מלאים
לשלב בארוחות לאורך היום: שמן זית/קנולה, קטניות, אגוזים וזרעים, אבוקדו, טחינה, ו/או מוצרי חלב ותחליפיו
מספר פעמים בשבוע: דגים, עוף, הודו, ביצים
בשר אדום: מומלץ להמעיט ולא מומלץ לצרוך יותר מ-300 גרם לשבוע
מומלץ להימנע ממזונות אולטרה-מעובדים כמו חטיפים, ממתקים ובשר מעובד
יש להעדיף שתית מים ולא לבחור כלל בשתייה ממותקת מכל סוג שהוא
יש להקפיד לאכול לפחות שלוש ארוחות ביום

דגשים תזונתיים מיוחדים לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים

את עקרונות התזונה הים תיכונית המומלצת יש להתאים לגיל המבוגר לפי הנדרש:

התאמת מרקם המזון הנאכל, כגון: באמצעות טחינת המזון להקלה על הלעיסה והבליעה בהתאם לאבחון ולהמלצות הטיפול התזונתי
העשרת התפריט בדגנים מלאים ומזונות עשירים בסיבים להקלה על עצירות, השכיחה בגיל השלישי
הקפדה על מזונות עשירים בחלבון כגון קטניות, ביצים ועוד, למניעת שבריריות ואובדן מסת שריר
חשוב להקפיד על שתיית נוזלים, בדגש על שתיית מים, בכמות העונה על הדרישות
מומלץ שימוש בתוסף מולטי-וויטמין ייעודי לאוכלוסייה זו

על פי סקרים שנעשו בישראל ומחוץ לה, באוכלוסיית האזרחים הוותיקים קיימים חסרים ברכיבי תזונה שונים^[9]. נמצא, כי ארוחות הצהרים הניתנות על ידי גופי הסעד השונים, היא לעיתים קרובות הארוחה המשמעותית ביותר במשך היממה ולעיתים זו אף הארוחה היחידה, עקב הבעיות שהוזכרו לעיל ובעיקר עקב המצוקה הכלכלית אליה נקלעים אזרחים ותיקים רבים. קיימת הערכה סבירה כי כמחצית מהצרכים לאנרגיה (קלוריות) וחלבון נצרכים בארוחת הצהרים אצל מרבית מהאזרחים הוותיקים הסועדים במסגרות שונות^[11].

עיר ידידותית-גיל המאפשרת תזונה בריאה לאזרחים ותיקים

לאור האמור לעיל, יש צורך גדול בבניית תשתית עירונית, הכוללת תוכניות עירוניות, להנגשת התזונה הבריאה לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים ולמטפלים בהם^[1].

קיימות מספר דרכים בהן יכולה הרשות ליצור סביבה אשר תתמוך בהנגשת התזונה הבריאה לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים:

מדיניות: קביעת מדיניות תזונה בריאה במרחב העירוני ובכל פעולות העירייה
סביבה: התאמת הסביבה הפיזית והחברתית והנגשתה
חינוך והדרכה: להטמעה תרבותית של חשיבות התזונה הבריאה בכל גיל ובפרט בגיל השלישי ומתן כלים למתנדבים ולאנשי מקצוע המטפלים באזרחים ותיקים

בכדי לקדם את מצבם התזונתי של אוכלוסיית האזרחים הוותיקים, למנוע ולצמצם תחלואה ומוגבלות ולשמר ולקדם תפקוד עצמאי, נדרשים הצעדים הבאים, ובייעוץ והכוונה של תזונאית:

העלאת ידע ומודעות בקרב אנשי מקצוע, המטפלים באזרחים ותיקים, לצרכיהם התזונתיים, החברתיים, התרבותיים והערכים שלהם
העלאת ידע ומודעות לחשיבות התזונה הבריאה בקרב אוכלוסיית האזרחים הוותיקים ובקרב האוכלוסייה בסביבתם (קרובי משפחה, שכנים, מתנדבים ועוד)
מתן כלים להכנת מזון בריא מהמטבח המסורתי והמאכלים המוכרים לאזרח הוותיק
עיצוב סביבתי המאפשר הנגשת מזון בריא כולל ארכיטקטורה סביבתית והנגשה כלכלית
הקפדה על איכות התפריט המוגש במערכות ההזנה במסגרות קהילתיות של אזרחים ותיקים, בהתאם להנחיות לאיכות ארוחת צהרים^[11]

שלב המיפוי הוא שלב חשוב בפיתוח תוכניות עירוניות וכולל מיפוי תוכניות קיימות ומצב תזונתי של אוכלוסיית האזרחים הוותיקים המקומית:

סקר ביטחון תזונתי: מומלץ לבצע סקר ולקבל הערכה על מצב הביטחון התזונתי של אזרחים ותיקים בעיר. 'כמוני'הוא דוגמה לכלי איתור למצב התזונתי של האזרח הוותיק^[12]^[13]
מיפוי תוכניות קיימות: בשטח פועלות תוכניות רבות לאוכלוסייה המבוגרת, כדוגמת "תוכניות להפגת הבדידות" או "תוכניות למניעת נפילות". יש להוסיף נדבך של תזונה בריאה לתוכניות אלו, לשלב תזונאיות וכן להכשיר את הפעילים בתחום

את הדרכים ליצירת סביבה בריאה ניתן לחלק למספר תחומים: סביבתי, תחבורה וניידות, מעורבות חברתית, תקשורת ומידע, קהילה ושירותי בריאות. להלן דוגמאות לעשייה עירונית/ רשותית בכל אחד מתחומים אלו:

התחום הסביבתי

ידע ומודעות הם בסיס חשוב לקבלת החלטות לתזונה בריאה. אך נדרש מערך סביבתי תומך בכדי לאפשר לאזרחים ותיקים ליישם את החלטותיהם ורצונותיהם בפן התזונתי. הנגשת מזון, בטיחות ומניעת נפילות בזמן תהליך הקניה, הוזלת מחירי מזון בריא לאזרחים ותיקים ומערכות הסברה בתוך המרכול הם חלק ממערך סביבתי מתחשב ומאפשר את התזונה הבריאה לאזרחים הוותיקים. דוגמאות:

הנגשה פיזית של שבילי הגישה למרכולים ומרכזי מכירה - למניעת נפילות
הקמת מרחבי מכירות - שוק / מרכולים ידידותיים לאזרח הוותיק^[14]:
- הקמת עמדות הדרכה וחלוקת דפי מידע במרכזי הקניות ובמרכולים, בנושא המלצות תזונתיות והרכב סל בריא לגיל המבוגר
- הקמת מערך עובדים או מתנדבים בימים ושעות קבועות במרכזי הקניות והשווקים להענקת סיוע לקשיש בתהליך הרכישה ובנשיאת המוצרים
- הצבת זכוכיות מגדלת לסיוע בקריאת תוויות המזון והסימון התזונתי וסימון המזון לצד המדפים במרכול
- הצבת ספסלי ישיבה למנוחה עבור אזרחים ותיקים המתקשים ללכת למשך זמן, בזמן הקניות
הפעלת דוכנים כגון דוכנים ניידים (food trucks) לממכר או חלוקה של פירות וירקות בשכונות
הקמת מערך מטבחים קהילתיים בשכונות ובמועדוני הקשישים, ורכישת כלי עבודה וכלי בישול מותאמים למוגבלויות ולצרכים שונים
התאמת התפריטים המוגשים במסגרות השונות כגון מועדונים ומרכזי יום להמלצות התזונתיות
הקמת גינות קהילתיות בשכונות או יישובים בהם ישנם ריכוזים של אוכלוסייה מבוגרת והוספת פעילויות מותאמות
הוזלת מחירי פירות וירקות ודגנים מלאים לאזרחים ותיקים תושבי העיר.
חלוקת תלושי קניה ייעודיים לכל האזרחים הוותיקים, לפי רשימת מזון בריא.

תחום תחבורה וניידות

בכדי להגיע בקלות ובבטחה למקומות הקניה חשוב להנגיש מערך תחבורתי מותאם גיל כגון:

תמיכה בהגעת האזרחים הוותיקים לפעילויות שמאורגנות על-ידי הקהילה
הקמת מערך עירוני של הסעות ייעודיות של אזרחים ותיקים למרכולים/שוק/מרכזי הקניות
רכישת אוטובוסים המאפשרים עלייה פשוטה עם עגלת קניות, לכל מערך התחבורה הציבורית
חלוקת עגלות קניה עם גלגלים מיוחדים לאזרחים ותיקים - שבעזרתם קל יותר לעלות ולרדת במדרגות וממדרכות ולבצע קניות בלי צורך לסחוב
הקלה על הגעה לביקורים רפואיים כגון רופאי שיניים באמצעות שירותי הסעה וסבסוד. בריאות הפה חשובה ליכולת אכילה מספקת
MEALS ON WEELS - חלוקת מזון מבושל, העונה להמלצות התזונתיות ומותאם לצורכי האזרחים הוותיקים

תחום מעורבות חברתית

אכילה בחברה מייצרת חדוות אכילה, עניין ותאבון החשובים לבריאות האזרחים הוותיקים. היא מאופיינת בבחירת מזון מגוונת ובריאה יותר. אכילה בחברה ובמשפחה היא חלק בלתי נפרד מאורח החיים הקשור לדיאטה ים תיכונית. להלן דוגמאות לתמיכה עירונית באכילה חברתית מותאמת לאזרחים ותיקים:

בגובה העיניים - מודל עמיתים להרכבת סל מוצרים בריא ולסיוע בשיטות בישול מתאימות יותר. אחת הדרכים להפצת מסרים ושירותים בקידום בריאות בזיקנה ברמה המקומית היא באמצעות הפעלת מתנדבים, אזרחים ותיקים, שעברו הכשרה ייעודית לתפקידם. לשילוב של מתנדבים אלה בתהליך ההכשרה וההפעלה של תוכניות לקידום בריאות יש יתרונות רבים: זוהי הזדמנות עבור המתנדבים לפעול לקידום בריאותם האישית; מסלול זה מאפשר להם לקחת חלק בפעילות חברתית משמעותית ולגלות מעורבות חברתית; השתתפות המתנדבים משפיעה לטובה על גיוס פונים מאוכלוסיית האזרחים הוותיקים; ולבסוף עלויות התפעול זולות יותר, וכך אפשר לספק שירותי בריאות חשובים שאינם כלולים בסל הבריאות
פעילות התנדבותית חברתית בין-דורית משותפת, המייצרת שיח בין-דורי במרחב פעילות קהילתי בלתי-פורמלי. הכנת ארוחות משותפת מהווה הזדמנות לפעילות המאפשרת נתינה הדדית, ומייצרת לאורך שנת הפעילות מרקם מרגש של קשר בין בני הנוער והאזרחים הוותיקים
הכשרת מתנדבים של ביטוח לאומי להדרכת סל מוצרים "בריא יותר" עבור אזרחים ותיקים, לשיחות בתחום התזונה וחשיבה משותפת לפתרונות ולאתגרים
הכשרת מתנדבים לסיוע בהתאמת עזרים מונגשים למטבח לבישול ואכילה
הקמת מרכז ובו תופעל תוכנית העצמת נשים, אזרחיות וותיקות, על-ידי הפיכתן לחונכות בישול מסורתי למשפחות עם הכוונה לבריאות
הקמת מערך עירוני בשווקים של בני נוער ומתנדבים לסיוע בנשיאת סל הקניות, כמו תוכנית "גברת עם סלים" המתקיימת בשוק מחנה-יהודה בירושלים
כתיבת ספרי מתכונים של האזרחים הוותיקים המבקרים במסגרות חברתיות שונות
הקמת מערך עירוני של פרויקט "שכן טוב" - לסיוע במקום המגורים
עידוד מרכולים שכונתיים לבצע משלוחים לבתי האזרחים הוותיקים ובהנחות מתאימות
הכשרת מתנדבים במוקד העירוני, המתקשרים טלפונית לאזרחים ותיקים לברר אם הם זקוקים לסיוע בנושא של תזונה בגיל המבוגר, אתגרים ופתרונות
"מועדון ארוחת בוקר או צהרים או ארוחת ערב שיתופית" במועדוני קשישים
הקמת מטבח מבשל, המופעל על ידי אזרחים ותיקים ומספק ארוחות מבושלות ובריאות למשפחות בהן ההורים עובדים עד שעה מאוחרת

תחום תקשורת ומידע

נגישות למידע בכל השפות תוכל לעזור לאזרחים ותיקים לקבל את תזונתם השלימה ולהימנע מחסרים תזונתיים. להלן דוגמאות למערך תמיכה עירוני המנגיש תקשורת ומידע תזונתיים לאזרחים ותיקים:

הקמת מוקד טלפוני לייעוץ לאזרחים ותיקים בנושא תזונה
הדרכות של דיאטניות עירוניות במועדוני קשישים, מתנסים ומסגרות עירוניות נוספות - לאזרחים ותיקים, לבני-המשפחה ולמטפלים באזרחים ותיקים
בחינת חלוקת מחשבים ניידים לבתי אזרחים ותיקים על מנת לסייע ברכישת מזון באינטרנט, ובכך לאפשר השגת מזונות כבדים לנשיאה כגון ירקות ופירות
הדרכה לגבי רכישה אינטרנטית או טלפונית של מזון - שילוב של בני נוער שידריכו
תוכניות בישול משותפות לאזרחים ותיקים
הפקת סרטונים ועלוני מידע בנושא תזונה בריאה לאזרח הוותיק, תוך שילוב בני נוער שלומדים תקשורת כמפיקים ואזרחים ותיקים כשחקנים
פרסום סרטונים קיימים וקישורים רלוונטיים באתר הרשות
רשימת קניות המכוונת לתזונה מספקת ובריאה נמצאת בצורה מעוצבת באתר "אפשרי בריא"^[15]
פרסום סל קניות בהתאם להנחיות התזונתיות לשבוע לאדם מבוגר מפורט בהפניה לאתר במקור מספר^[15]. הסל נקבע על-ידי אגף התזונה, משרד הבריאות

תחום קהילה ושרותי בריאות

שיתופי-פעולה ואסטרטגיה אחידה מהווים בסיס להצלחה בתהליכים ארוכי טווח. שיתוף הצוותים המקצועיים המטפלים באזרחים ותיקים באספקטים התזונתיים הנדרשים לאזרחים ותיקים ייצרו את התשתיות והחיבורים הנכונים להבטחת הביטחון התזונתי של האזרחים הוותיקים בעיר.

הכשרה של מטפלים באזרחים ותיקים ושל עובדים סוציאליים קהילתיים שעובדים עם אזרחים ותיקים:
- הקניית ידע על שינויים פיזיולוגיים וצרכים תזונתיים בעקבות מחלות בזקנה
- מיומנויות בישול בריא ומותאם לצרכים והכרות עם עזרים להכנת מזון לאנשים עם מוגבלויות
הפעלת תוכניות של העירייה בשיתוף קופות החולים כדוגמת "דרכון בריאות" עם דגש על תחום התזונה. כגון הפניה של רופאי משפחה ואחיות לתזונאית בהתאם לתוצאות בדיקות סקר
הקמת מודל "טיפת זהב" המאפשר ביקורים עם צוות רפואי למניעת תחלואה בקרב אזרחים ותיקים
סדנאות תזונה ובישול בריא המועברות בקופות החולים/מרכזי יום ומועדוני קשישים, על-ידי דיאטניות בקהילה

לסיכום

הנתונים התזונתיים של האזרחים הוותיקים בישראל מצביעים על צורך בבניית מערכות תמיכה סביבתית הכוללות תוכניות מותאמות לגיל השלישי בדגש על נושא הביטחון התזונתי.

בפרק נסקרו הגורמים לתת תזונה בקרב אזרחים ותיקים, והוצגה ההשפעה המגינה והמטיבה של הנגשת הנחיות התזונה הלאומיות בגיל המבוגר. מדיניות, סביבה תומכת, חינוך והדרכה מהווים את התשתית להצלחת יצירת עיר ידידותית-גיל בפן התזונתי. הקלה על הליך הקניה של מזון בריא, יצירת מעורבות קהילתית המחזקת את תחושת השייכות ומעודדים לאכילה בריאה ומספקת, תקשורת והדרכה ושיתופי-פעולה רב מקצועיים הם אבני הדרך להבטחת הביטחון התזונתי של האזרחים הוותיקים בעיר. כל פעילות כזו צריכה להיות בהיוועצות ובהובלת תזונאית בעלת תעודת רישוי משרד הבריאות, כך יינתן מענה מקצועי הולם לנושא חשוב זה.

אגף התזונה, תזונאיות בריאות הציבור ותזונאיות גריאטריה בלשכות ישמחו לתמוך בכל מהלך תזונתי כחלק מעיר ידידותית-גיל. ניתן לפנות לאגף התזונה במשרד הבריאות לכתובת המייל: Tzuna@moh.gov.il ולקבל הכוונה והפניה מותאמת לצורך.

אפשרויות נוספות ומידע לגבי פעילות הרשות בתחום התזונה ניתן למצוא במדריכים הבאים, ברשת:

מדריך לעיר מקדמת תזונה מ.ב.ט.י.ח.ה^[16]
מדריך לביטחון תזונתי בעיר/ברשות^[17]

ביבליוגרפיה

↑ ^1.0 ^1.1 Saffel-Shrier S., Johnson M.A, and Francis S.L. (2019). Position of the Academy of Nutrition and Dietetics and the Society for Nutrition Education and Behavior: Food and Nutrition Programs for Community-Residing Older Adults. J. Nutr. Educ. Behav., 51(7): 781-797. doi: 10.1016/j. jneb.2019.03.007.
↑ Baeyens J.P (2019) New perspectives in gerontology and geriatrics. Acta Biomedica. 90(2): 184-186. doi: 10.23750/abm.v90i2.8458
↑ המרכז הלאומי לבקרת מחלות, חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר, משרד הבריאות (2019). סקר רב מב"ת זהב, סקר לאומי שני בנושא מצב הבריאות והתזונה בבני 65 ומעלה, 2014-2015 14.12.20 https://bit.ly/36XQo1X accessed
↑ מרכז מידע לקידום ביטחון תזונתי בישראל. ביטחון תזונתי בישראל https://bit.ly/3p8MCZU 14.12.20 accessed
↑ שנור י. (2020). קורונה וזקנים: השפעת מגפת הקורונה על בני 65 ומעלה בישראל, מאיירס-גיוינט-ברוקדייל
↑ משרד הבריאות הישראלי, האגף לתזונה, (2019). ההמלצות התזונתיות החדשות 16.12.20 6. https://bit.ly/2LArWfH accessed
↑ Ghosh TS et al., (2020). Mediterranean diet intervention alters the gut microbiome in older people reducing frailty and improving health status: The NU-AGE 1-year dietary intervention across five European countries. Gut, 69(7), 1218-1228. doi: 10.1136/gutjnl-2019-319654
↑ Serra-Majem, L.; Tomaino, L.; Dernini, S.; Berry, E.M. et al. (2020). Updating the Mediterranean Diet Pyramid towards Sustainability: Focus on Environmental Concerns. Int. J. Environ. Res. Public Health. 17(23) https://www.mdpi.com/1660-4601/17/23/8758
↑ ^9.0 ^9.1 Bruins M.J, Van Dael P, and Eggersdorfer M. (2019). The Role of Nutrients in Reducing the Risk for Noncommunicable Diseases during Aging. Nutrients, 11(1), 85. doi:10.3390/nu11010085
↑ האגף לתזונה משרד הבריאות: תזונה בגיל המבוגר. 15.12.20 10. https://bit.ly/2MOZp6M
↑ ^11.0 ^11.1 משרד הבריאות, האגף לתזונה. הנחיות לתכנון ארוחת צהריים לקשישים במועדונים, מרכזי יום, בתי אבות ולבתיהם ישירות https://bit.ly/2YZ65Sg Accessed 15.12.20
↑ Rossi A.P., et al. (2017). Assessing the risk of sarcopenia in the elderly: The Mini Sarcopenia Risk Assessment
↑ (MSRA) questionnaire. J. Nutr. Heal. Aging, 21(6): 743-749. doi: 10.1007/s12603-017-0921-4. כמוני - בחן את עצמך: האם אתה בסיכון תזונתי? בחן את עצמך: האם אתה בסיכון תזונתי? לחיות עם
↑ University of Hertfordshire. Improving food shopping for older people: The role of supermarkets in protecting and enhancing older people’s food security and wellbeing. Available: https://bit. ly/3d1dBUM accessed 17.12.20
↑ ^15.0 ^15.1 https://bit.ly/3p4C3at accessed 17.12.20 -גם כשלא יוצאים מהבית - זה אפשרי בריא לאכול בריא אפשרי בריא
↑ מדריך לעיר מקדמת תזונה מ.ב.ט.י.ח.ה: מקיימת, בריאה, בטוחה, טבעית, ים תיכונית, חכמה והוגנת https://bit.ly/3p7pI5d accessed 17.12.20
↑ https://bit.ly/3jGPpsb accessed 17.12.20 מדריך לביטחון תזונתי בעיר/ברשות

מחוונים (אינדיקטורים)/מדדים - לניטור והערכה

על מנת להעריך את התשומות, התהליכים והתוצאות של יישום המדיניות של סביבות ידידותיות-גיל, רצוי לאסוף מידע לגביהם בשלב אומדן הצרכים והנכסים, לתעד לאורך זמן את התהליכים ולחזור על איסוף המידע לאחר שנתיים עד חמש שנים, כפי שיקבע בכל רשות.

לגבי כל אחד מהמחוונים/מדדים יש לבחון את מידת ההוגנות על ידי ניתוח המידע לפי גיל, מגדר, שכונה וכדומה.

להלן רשימה של מחוונים ומדדים הערוכה בהתאם לממדים שבמודל המבוססת על רשימת המדדים של ארגון הבריאות העולמי^[1] ועל אלה של העיר אוטווה^[2]. יש בהם מדדי תפוקות, תוצאות או מדדי השלכות. בלוחות מצוין מקור מידע אפשרי לכל מדד. פרוט כלי המדידה בנספח 1.

סביבה חיצונית-מבנים ומרחבי חוץ

ממד זה כולל מדדים של הליכות אובייקטיבית ונתפסת, נגישות ותחושת ביטחון.

יעד	מחוון / מדד	מקור מידע
הליכות (Walkability) בשכונה	אחוז המדרכות והשבילים בשכונה שמאפשרים ניידות בטוחה	חלק מציון רמת ההליכות (תצפית)
	מספר ספסלים / מקומות למנוחה והמרחק ביניהם	תצפית
	אחוז מעברי חציה נגישים ובטוחים
	מספר חדרי שירותים נגישים
	שיעור האזרחים הוותיקים שתופסים את השכונה כמתאימה לפעילות פנאי (פעילות גופנית, מטרות הנאה)	שאלון
	תפיסת ההתאמה של השכונה להליכה ל"סידורים"
	שיעור האזרחים הוותיקים שהולכים בשכונה
	שעות הליכה ממוצעות של אוכלוסיית האזרחים וותיקים בשבוע
	מספר הפעמים החציוני שבו מבצע אזרח וותיק הליכה לטובת פעילות גופנית ומשך הזמן החציוני של הליכה זו
	שיעור האזרחים הוותיקים שמרגישים נוח ללכת בשכונה בחודשי הקיץ
נגישות של מקומות ציבור ומבנים	אחוז השטחים הציבוריים ובנייני הציבור הנגישים לכיסא גלגלים	תצפית
	שיעור האזרחים הוותיקים שתופסים את המדרכות ומעברי החצייה כנגישים עבורם	שאלון
	תפיסת רמת הנגישות למבני ציבור: מרפאה, ספריה, פארק עירוני וכדומה
	נגישות למרכול ולשווקים של תוצרת חקלאית טרייה
תחושת ביטחון	שיעור האזרחים הוותיקים שמרגישים בטוח ללכת בשכונה בשעות חשיכה
תחושת ביטחון	מספר האזרחים הוותיקים שנפלו במהלך הליכה בחוץ בשנה האחרונה	נתוני קופות חולים

תחבורה

יעד	מחוון / מדד	מקור מידע
זמינות ונגישות התחבורה הציבורית	שיעור האזרחים הוותיקים המשתמשים בתחבורה ציבורית	שאלון
	מספר הפעמים החציוני בחודש בהם אזרחים וותיקים עושים שימוש בתחבורה ציבורית
	שיעור האזרחים הוותיקים שחושבים שכלי הרכב הציבוריים נגישים
	שיעור האזרחים הוותיקים המרגישים שמחסור בתחבורה מנע מהם מלהשתתף בפעילויות שונות
נגישות תחנות האוטובוס	שיעור משקי הבית הנמצאים במרחק של עד 400 מטר מתחנת תחבורה ציבורית
	שיעור האזרחים הוותיקים שחושבים שתחנות האוטובוס נגישות
	אחוז תחנות האוטובוס הבטוחות, נגישות ומוגנות (יש מחסה, ספסלים)	תצפית
מגרשי חניה	מגרשי חניה מתוחזקים ונקיים	תצפית
בטיחות הולכי רגל ונוסעי אוטובוס	שיעור הולכי הרגל האזרחים הוותיקים מתוך סך האנשים שהיו מעורבים בתאונות דרכים	נתוני משטרה
	שיעור האזרחים הוותיקים שנפצעו/נהרגו כהולכי רגל כתוצאה מתאונת דרכים	נתוני משטרה
	תחושת הבטיחות של הולכי הרגל	שאלון
	תחושת הבטיחות בנסיעה באוטובוס	שאלון

דיור

יעד	מחוון / מדד	מקור מידע
זמינות דיור בר השגה	קיום היצע מקומי של אפשרויות דיור בר השגה	עירייה
נגישות	שיעור האזרחים הוותיקים שמדווחים כי הבית שלהם מותאם או יכול להיות מותאם לצרכיהם, כך שיוכלו להזדקן בו	שאלון
יכולת להזדקן בבית	שיעור האזרחים הוותיקים שרוצים להמשיך לגור בביתם ומרגישים כי הם יכולים לממש זאת
יכולת להזדקן בבית	שיעור האזרחים הוותיקים המרוצים ממקום מגוריהם
ביטחון בבית	שיעור האזרחים הוותיקים שמרגישים בטוח בבית בשעות הלילה
ביטחון בבית	מספר האזרחים הוותיקים שנפלו בביתם בשנה האחרונה

השתתפות חברתית

יעד	מחוון / מדד	מקור מידע
השתתפות בפעילויות חברתיות- תרבותיות	שיעור האזרחים הוותיקים מתוך סך המבקרים במתקני תרבות ובאירועים	נתונים ממתקני התרבות
	שיעור האזרחים הוותיקים המשתתפים בפעילויות חברתיות - תרבותיות כגון מפגשי חברים, פעילות תרבותית, התנדבותית בקהילה	שאלון
	שיעור האזרחים הוותיקים המעוניינים להשתתף בפעילויות חברתיות בקהילה	שאלון
השתתפות בפעילות גופנית בקבוצה	שיעור האזרחים הוותיקים שחברים בקבוצות העוסקות בפעילות גופנית בשעות הפנאי	דיווח ממחלקת ספורט או פנאי או שאלון
השתתפות בלמידה כל החיים	שיעור האזרחים הוותיקים שדיווחו כי השתתפו בלמידה או הכשרה פורמלית או בלתי-פורמלית בשנה האחרונה	שאלון
הזדמנויות להשתתפות	זמינותם של תוכניות פנאי ולמידה עבור אזרחים וותיקים	עירייה
	קיומן של תוכניות פנאי בין-דוריות
	קיומן של תוכניות פנאי בנות השגה
	גורמים המונעים מהם ההשתתפות בפעילויות חברתיות בקהילה	שאלון

הכלה חברתית ואי-אפליה

יעד	מחוון / מדד	מקור מידע
תחושת שייכות	שיעור האזרחים הוותיקים המרגישים תחושת שייכות לקהילה שלהם	שאלון
תחושת שייכות	שיעור האזרחים הוותיקים המדווחים כי מרגישים שמכבדים אותם והם מוכלים חברתית בקהיל	שאלון
התעללות באזרחים וותיקים	שיעור האזרחים הוותיקים שדווחו למשטרה שחוו אלימות בשנה האחרונה	משטרה
	שיעור האזרחים הוותיקים שחוו אלימות משפחתית בשנה האחרונה	שאלון
	שיעור האזרחים הוותיקים שחוו אלימות ממטפל בשנה האחרונה
	שיעור האזרחים הוותיקים שחוו אלימות פיזית
	שיעור האזרחים הוותיקים שחוו אלימות פסיכולוגית/נפשית
	שיעור האזרחים הוותיקים שחוו אלימות כלכלית
גילנות	שיעור האזרחים הוותיקים שחשים שקופחו על בסיס גילם

מעורבות אזרחית ותעסוקה

יעד	מחוון / מדד	מקור מידע
השתתפות בפעילות של טיפול והתנדבותית	שיעור האזרחים הוותיקים שמטפלים בילדים או נכדים לפחות אחת לשבוע	שאלון
	שיעור האזרחים הוותיקים שלוקחים חלק בפעילות התנדבותית לפחות אחת לשבוע
	מספר הימים החציוני שאזרח וותיק מתנדב בשבוע/בחודש
מועסקים בתשלום	שיעור האזרחים הוותיקים המועסקים בתשלום
מועסקים בתשלום	שיעור האזרחים הוותיקים שמדווחים כי ניתנה להם הזדמנות לעבוד בתשלום
השתתפות בקבלת החלטות	שיעור האזרחים הוותיקים המשתתפים בתהליכי קבלת החלטות אזרחיים (הצבעה בבחירות, אסיפות וכדומה)
	שיעור האזרחים הוותיקים המקבלים תמיכה (תחבורה, הכשרה וכדומה) על-מנת שיוכלו להתנדב
	רמת שביעות הרצון של האזרחים הוותיקים מרמת ההשתתפות והמעורבות האזרחית שלהם

תקשורת ומידע


יעד	מחוון / מדד	מקור מידע
זמינות מידע	זמינותם של מקורות מקומיים המספקים מידע בריאותי והפניות לשירותים	עירייה
זמינות מידע	שיעור האזרחים הוותיקים שמדווחים שיודעים למי לפנות כדי לקבל מידע בריאותי או מידע על שירותים בקהילה	שאלון
נגישות לאינטרנט	שיעור האזרחים הוותיקים שיש בביתם נגישות לאינטרנט
נגישות לאינטרנט	שיעור האזרחים הוותיקים שמשתמשים באינטרנט לפחות פעם בשבוע

שירותי רווחה וקהילה ושירותי בריאות

יעד	מחוון / מדד	מקור מידע
נגישות לשירותי בריאות	שיעור האזרחים הוותיקים שהיו בקשר עם רופא המשפחה ורופא השיניים שלהם בשנה האחרונה	שאלון
נגישות לשירותי בריאות	שיעור האזרחים הוותיקים שהרגישו שלא הייתה להם גישה לשירותי בריאות כאשר הזדקקו לכך
זמינות תמיכה קהילתית	שיעור האזרחים הוותיקים שמדווחים על קבלת טיפול או סיוע שעונה על צורכיהם
	זמינותם של שירותי מזון במחיר נמוך (כמו ארוחות על גלגלים, בנק מזון)
	זמינותם של שירותי סיוע בתפקוד יומיומי	עירייה
	זמינותן של תוכניות לשיפור הרגלי בריאות, כגון תזונה בריאה	עירייה
מוכנות למצבי חירום	שיעור האזרחים הוותיקים שהשתתפו בשנה האחרונה בהכשרה או בתרגול של מתן מענה לאזרחים ותיקים במצב חירום	שאלון

אימפקט - השלכות

יעד	מחוון / מדד	מקור מידע
בריאות כללית	דירוג עצמי של הזדקנות בריאה	שאלון
	שיעור האזרחים הוותיקים שמרגישים שיש להם בריאות נפשית טובה
	שיעור האזרחים הוותיקים שמרגישים שיש להם בריאות כללית טובה
קשיים חברתיים	שיעור האזרחים הוותיקים שנפגשים עם חברים או קרובים לפחות אחת לשבוע
קשיים חברתיים	שיעור האזרחים הוותיקים שמדווחים על בדידות לעיתים קרובות או לפעמים
פעילות גופנית	שיעור האזרחים הוותיקים שפעילים גופנית כמעט כל יום
תזונה בריאה	שיעור האזרחים הוותיקים שמרגישים שהתזונה שלהם מספקת, ובריאה

מדדי תשומות

יעד	מחוון / מדד	מקור מידע
מחויבות פוליטית	קיומה של החלטת מליאה לאמץ את הגישה של סביבות ידידותיות-גיל	עירייה
השתתפות	השתתפות של נציגי האזרחים הוותיקים בוועדות העירייה
השתתפות	קיומה של מועצת גיל שלישי בעירייה
משאבים	קיומו של סעיף תקציבי לנושא
	איזה אחוז מתקציב העירייה מוקדש לגיל השלישי

ביבליוגרפיה

↑ Age-friendly environments in Europe: Indicators, monitoring and assessments https://bit.ly/2FpIGmY accessed 5.7.20
↑ The Council on Aging of Ottawa. (2017). How Age-Friendly is Ottawa? https://bit.ly/2FiRDOH

קישורים חיצוניים

באתר אפשר בריא

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.941-1] 1.00 ^1.01 ^1.02 ^1.03 ^1.04 ^1.05 ^1.06 ^1.07 ^1.08 ^1.09 ^1.10 ^1.11 ^1.12 ^1.13 ^1.14 ^1.15 ^1.16 WHO (2016). Creating Age-Friendly Environments in Europe - A Tool for Local Policy-Makers and Planners. https://bit.ly/2MXnmIO, Accessed 24.8.2019

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.942-2] 2.00 ^2.01 ^2.02 ^2.03 ^2.04 ^2.05 ^2.06 ^2.07 ^2.08 ^2.09 ^2.10 ^2.11 WHO (2017). Age-Friendly Environments in Europe. A Handbook of Domains for Policy Action https://bit.ly/3opZxr2 accessed 22.10.19

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.943-3] 3.0 ^3.1 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2019). לקט נתונים מתוך הסקר החברתי 2018 לרגל יום האזרח הוותיק הבין-לאומי https://bit.ly/35nodJ3

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.944-4] 4.0 ^4.1 Gilleard, C., Hyde, M., & Higgs, P (2007). The impact of age, place, aging in place, and attachment to place on the well-being of the over 50s in England. Research on Aging, 29(6), 590-605. doi:10.1177/0164027507305730

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.945-5] Vitman Schorr, A., & Khalaila, R. (2018). Aging in place and quality of life among the elderly in Europe: A moderated mediation model. Archives of Gerontology and Geriatrics, 77:196-204

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.946-6] WHO (2002). Active Ageing A Policy Framework. https://bit.ly/38NydOw

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.947-7] Heaven, B., Brown, L.J.E., White, M., Errington, L., Mathers, J.C., and Moffatt, S. (2013). Supporting well¬being in retirement through meaningful social roles: Systematic review of intervention studies. The Milbank Quarterly, 91 (2), 222-287

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.948-8] WHO (2018). Age-Friendly Environments in Europe: Indicators, Monitoring and Assessments https://bit.ly/36zHC9y

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.949-9] Towards an Age-Friendly Europe: Covenant on Demographic Change [website]. Brussels: AFE-INNOVNET; 2016 http://agefriendlyeurope.org/ accessed 28.8.20

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9410-10] WHO. Age-friendly World: adding life to years [website]. Geneva. https://bit.ly/3aDCBic accessed 28.8.20

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.941-11] 1.0 ^1.1 ^1.2 HO (2017). Age-Friendly Environments in Europe. A Handbook of Domains for Policy Action https://bit.ly/2Lyggtq accessed 22.10.19

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.942-12] 2.0 ^2.1 ^2.2 התוכנית הלאומית למניעת נפילות, משרד הבריאות וגיוינט ישראל-אשל accessed 10.4.20 https://bit.ly/2MOnr1z

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.943-13] ttps://bit.ly/35oISfR סקר נפילות, המרכז הלאומי לבקרת מחלות והאגף לגריאטריה, משרד הבריאות 2019 accessed 3.7.20

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.941-14] Irwin, K., Sexton, C., Daniel, T., Lawlor, B. and Naci, L. (2018). Healthy aging and Dementia: Two roads diverging in midlife front. Aging Neurosci. 10:275. doi: 10.3389/fnagi.2018.00275

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.942-15] Alzheimer’s Association Report (2020). 2020 Alzheimer’s disease facts and figures. Alzheimer’s Dement. 16:391-460. DOI: 10.1002/alz.12068

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.943-16] Livingston, G., Sommerlad, A., Orgeta, V. et al (2017). Dementia prevention, intervention, and care. The Lancet Commissions. Published online July 20, 2017 https://bit.ly/2Y0NbtQ

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.944-17] המרכז הלאומי לבקרת מחלות (2019). דו"ח סקר דמנציה בבני 45 ומעלה לשנת 2016 https://bit.ly/3hUDWUZ

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.945-18] משרד הבריאות אתר עמותת "עמדא". נדלה 28.8.20 https://emda.org.il

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.946-19] משרד הבריאות, מהי דמנציה? נדלה 28.8.20 https://bit.ly/3oswbs1

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.947-20] Heaven, B., Brown, L.J.E., White, M., Errington, L.Norton, S., Matthews, F.E., Barnes, D.E., Yaffe, K., Brayne, C. (2014). Potential for primary prevention of Alzheimer’s disease: An analysis of population-based data. Lancet Neurol 2014; 13: 788-94

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.948-21] Deckersa, K., Kohler, S., van Boxtela, M., Verhey, F., Brayneb, C., and Fleming, J., on behalf of the CC75C study collaboration. (2018). Lack of associations between modifiable risk factors and dementia in the very old: Findings from the Cambridge City over-75s cohort study. Aging & Mental Health. 22(10), 1272-1278. https://bit.ly/3639V0q

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.949-22] ttps://bit.ly/3f7wJQ3 המרכז הרפואי הישראלי לאלצהיימר

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9410-23] שירותי בריאות כללית (2017), דמנציה ומחלת אלצהיימר אבחון, טיפול והתמודדות W7hrZ/39ly.bit://https

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9411-24] 11.0 ^11.1 WHO (2018) Towards a Dementia Plan :A WHO Guide. https://bit.ly/39cFwO3

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9412-25] Fancourt, D. and Finn, S. (2019). Health Evidence Network Synthesis report 67: What Is The Evidence on The Role of The Arts in Improving Health and Well-Being? A Scoping Review https://bit.ly/2JUVxj5

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9413-26] Klimova, B., Toman, J. and Kuca, K. (2019). Effectiveness of the dog therapy for patients with dementia-a systematic review. BMC Psychiatry 19:276 https://bit.ly/3qJ95Ot

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.941-27] 1.0 ^1.1 מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל ומשרד הבריאות (2013) תוכנית לאומית להתמודדות עם מחלת האלצהיימר ודמנציות אחרות

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.941-28] Joplin, K. (2015). Promising Approaches: To Reducing Loneliness and Isolation in Later Life. Campaign to End Loneliness: Age UK. Available on https://bit.ly/3lBNHIW

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.942-29] Lis, K., Reichert, M., Cosack, A., Billing, J. & Brown, P. (2008). Evidence Based Guidelines on Health Promotion for Older People. Austrian Red Cross: Vienna

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.943-30] 3.0 ^3.1 ^3.2 Zolyomi, E. (2019). Peer Review on “Strategies for supporting social inclusion at older age” Germany, 23-24 September 2019. Thematic Discussion Paper. DG Employment, Social Affairs and Inclusion: European Commission

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.944-31] Chasteen, A. L. and Cary, L. A. (2015). Age stereotypes and age stigma: Connections to research on subjective aging. Annual Review on Gerontology and Geriatrics, 35 (1). pp. 1-28

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.945-32] Mannheim, I., Schwartz, E., Wanyu, X., Buttigieg, S. A., Macdonnell, M. Wouters, E.J.M., Van Zaalen Opt Hof, Y. (2019). Inclusion of older adults in the research and design of digital technology. International Journal of Environmental Research and Public Health. 16(19):3718

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.946-33] Cruise, S., Kee, F. (2017). Early key findings from a study of older people in Northern Ireland-The NICOLA Study 2017; Available from: https://bit.ly/2KE4dLh

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.947-34] 7.0 ^7.1 ^7.2 ^7.3 ^7.4 ^7.5 ^7.6 ^7.7 שיוביץ-עזרא, ש. (2011). בדידות לעת זיקנה: בחינת התופעה בישראל ובארצות הברית חברה ורווחה. ל"א: 1 ע' 11–91

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.948-35] 8.0 ^8.1 ^8.2 Victor, C., Grenade, L., Boldy, D. (2005). Measuring loneliness in later life: a comparison of different measures. Rev Clin Gerontol; 15: 63-70

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.949-36] בר-טור, ל. (2019). האתגר שבהזדקנות, בריאות נפשית, הערכה וטיפול. ג'וינט ישראל-אשל

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9410-37] רותם, ד. (2014) (עורך). דו"ח הוועדה לבחינת דרכי התמודדות עם בדידות בקרב אנשים זקנים. גיוינט ישראל-אשל: ישראל

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9411-38] מור, ש., פלגי, י., לחמן, מ. ( 2018). סולנות (solitude) אדם בתוך עצמו הוא גר: תיאוריה וממצאים הכינוס הדו-שנתי ה-22 של האגודה לגרונטולוגיה. 12-13 פברואר 2018. מרכז הירידים: תל אביב

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9412-39] Mukhanova, I., Romanova, V., (2013). Positive experience of loneliness as a factor of personality socialization in society. Social Welfare Interdisciplinary Approach. (3):1

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9413-40] 13.0 ^13.1 ^13.2 Honigh-de Vlaming. R. (2013). Healthy Ageing: prevention of loneliness among elderly people. Evaluation of a complex intervention in public health practice. Wageningen University: Netherlands (Ph. D. Thesis)

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9414-41] Social Care Institute for Excellence (2012). At a glance 60: Preventing loneliness and social isolation among older people. Available from: https://bit.ly/394WCie [cited 2019 May 28]

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9415-42] No Author. (2011). Safeguarding the convoy, A call to action from the Campaign to End Loneliness. Age UK. Available on 5 July 2020 https://bit.ly/3lCf9X1

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9416-43] Grenade, L. and Boldy, D.,(2008). Social isolation and loneliness among older people: Issues and future challenges in community and residential settings. Australian Health Review. Vol 32 No 3

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9417-44] Fayoka, O.A., McCorry, N.K., Donnely, M. (2020). Loneliness and social isolation interventions for older adults: A scoping review of reviews. BMC Public Health 14;20(1):129. doi: 10.1186/s12889-020-8251-6

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9418-45] Hawkley, L., Cacioppo, J. T. (2007). Aging and loneliness: Downhill quickly? Current Directions in Psychological Science, 16, 187-191

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9419-46] 19.0 ^19.1 Dixtra, P A. (2009). Older adults loneliness: Myths and realities. Eur J Ageing. 6:91-100 DOI 10.1007/ s10433-009-0110-3

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9420-47] 20.0 ^20.1 ^20.2 בקר, א. (2016). תוכניות ממשלתיות לתמיכה בקשישים בודדים. מרכז המחקר והמידע של הכנסת: ישראל

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9421-48] Gao, J., Davis, L. K., Hart, A. B., Sanchez-Roige, S., Han, L., Cacioppo, J., Palmer, A. A. (2017). Genome-Wide association study of loneliness demonstrates a role for common variation. Neuropsychopharmacology. 42, 811-821

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9422-49] Ost Mor, S., Palgi, Y. and Segel-Karpas, D. (2020). Older and younger adults' perspectives on spending time by themselves. Definition and categories. The International Journal of Aging and Human Development. DOI: 10.1177/0091415020957379

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.941-50] Lis, K., Reichert, M., Cosack, A., Billing, J. & Brown, P (2008). Evidence Based Guidelines on Health Promotion for Older People. Austrian Red Cross: Vienna.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.942-51] 2.0 ^2.1 Jopling, K. (2015). Promising Approaches to Reducing Loneliness and Isolation in Later Life. Age UK: England

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.943-52] Golinowska, S., Groot, W., Baji, P., Pavlova, M. (2016). Health promotion targeting older people. BMC Health Serv Res, v.16 (Suppl 5)

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.944-53] 4.0 ^4.1 Chasteen, A. L. and Cary, L. A. (2015). Age stereotypeGardiner, C., Geldenhuys, G., Gott, M., (2018). Interventions to reduce social isolation and loneliness among older people: An integrative review. Health and Social Care in the Community. 26 (2), 147-157

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.945-54] 5.0 ^5.1 Gather My Crew. Available on http://gathermycrew.org/

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.946-55] Victor C.R., Scambler, S.J., Shah, S., et al. (2002). Has loneliness amongst older people increased? An investigation into variations between cohorts. Ageing Soc. 22:585-97 in Honigh-de Vlaming, R. (2013). Healthy Ageing: prevention of loneliness among elderly people Evaluation of a complex intervention in public health practice. Wageningen University: Netherlands (Ph. D. Thesis)

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.947-56] Honigh-de Vlaming, R. (2013). Healthy Ageing: prevention of loneliness among elderly people. Evaluation of a complex intervention in public health practice. Wageningen University: Netherlands (Ph. D. Thesis)

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.948-57] Jopling, K. (2015). Promising approaches to reducing loneliness and isolation in later life. Age UK: England

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.949-58] Drury, L., Abrams, D. and Swift, H.(2017). Making intergenerational connections: What are they, why do they matter and how to make more of them. London: Age UK

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9410-59] 10.0 ^10.1 רZolyomi, E. (2019). Peer Review on “Strategies for supporting social inclusion at older age” Germany, 23-24 September 2019. Thematic Discussion Paper. DG Employment, Social Affairs and Inclusion: European Commission

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9411-60] Cattan, M., White, M., Bond, J. and Learmouth, A. (2005). Preventing social isolation and loneliness among older people: a systematic review of health promotion interventions. Ageing & Society 25 41-67

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9412-61] Cohen-Mansfield, J. and Perach, R. Interventions for alleviating loneliness among older persons: a critical review. American Journal of Health Promotion. 2015 Jan-Feb;29(3):e109-25. doi: 10.4278/ ajhp.130418-LIT-182

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9413-62] World Health Organization. (2017). Age-Friendly Environments in Europe A handbook of Domains for Policy Action. WHO Regional Office for Europe: Denmark

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9414-63] 14.0 ^14.1 Gardiner, C., Geldenhuys, G., Gott, M., (2018). Interventions to reduce social isolation and loneliness among older people: an integrative review. Health and Social Care in the Community. 26(2), 147-157

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9415-64] No Author. (2019). Alone. Supporting Older People to Age at Home. Financial Statement 2018. https:// bit.ly/3otbT1p

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9416-65] Circle of Friends Groups Offer Companionship for Older People. https://bit.ly/3bk4ayZ

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9426-66] 17.0 ^17.1 Olujoke, A. F., McCorry, N. K. and Donnelly, M. (2020). Loneliness and social isolation interventions for older adults: A scoping review of reviews. l. BMC Public Health. 20:129

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9417-67] 18.0 ^18.1 Gilbey, A., & Tani, K. (2015). Companion animals and loneliness: A systematic review of quantitative studies. Anthrozoos, 28(2), 181-197. https://bit.ly/2Y1Pc99

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9418-68] מטב, עמותה לשירותי טיפול ורווחה. חברים לעת זקנה. נדלה בתאריך 31 מרץ 2020 מתוך. https://bit.ly/3nt72fY

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9419-69] Chan, Y. M., Haber, S., Drew. M.L., Park, D. C. (2016). Training older adults to use tablet computers: Does it enhance cognitive function?. The Gerontologist. 56 (3). Pp. 475-484, https://bit.ly/399DnDW

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9420-70] Chen, Y.R., Schulz, P.J. (2016). The effect of information communication technology interventions on reducing social isolation in the elderly: A systematic review, J Med Internet Res 2016;18(1):e18 URL: https://bit.ly/3o5Kodj

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9421-71] Nef, T., Ganea, R.L., Muri, R.M., Mosimann, U.P (2013). Social networking sites and older users-a systematic review

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9422-72] Int Psychogeriatr. 25(7):1041-1053. doi:10.1017/S1041610213000355

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9423-73] Sims, T., Reed, A. E., Carr, D.C. (2017). Information and communication technology use is related to higher well-being among the oldest-old. The Journals of Gerontology: Series B. 72 (5). Pp. 761¬770, https://bit.ly/2Y5HfzO

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9424-74] בן שלום, דידי. המיזם הלאומי לקידום אוריינות דיגיטלית בקרב אזרחים ותיקים. נדלה. https://n9.cl/3bp9-p

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9425-75] Centre for Policy on Ageing (2014). Rapid Review: Loneliness - Evidence on the Effectiveness of Interventions, https://bit.ly/2H424Xh

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9427-76] Freedman, A. and Nichole, J. (2020). Social isolation and loneliness: the new geriatric giants. Approach for primary care. Canadian Family Physician

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.941-77] הסקר החברתי 2015, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה https://bit.ly/2JWxqAB

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.942-78] פלד, ד. וסנדר, א. (2003). מרכז חוסן קהילתי. ירושלים: משרד העבודה והרווחה, האגף לשירותים חברתיים ואישיים, השירות לעבודה קהילתית

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.943-79] בן נשר, א. להד, מ. ושחם, י. (2002) סקר מרכיבי חוסן קהילתית בפרויקט שח"ק. ירושלים, משרד העבודה והרווחה, האגף לשירותים חברתיים ואישיים. השירות לעבודה קהילתית

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.941-80] Bangsbo J., Blackwell, J., Boraxbekk, C-J., et al. Copenhagen Consensus statement 2019: physical activity and ageing. Br J Sports Med. 53:856-858. doi:10.1136/bjsports-2018-100451

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.944-81] Langhammer B, Bergland, A and Rydwik E. (2018) The Importance of Physical Activity Exercise among Older People. BioMed Research International. https://doi.org/10.1155/2018/7856823

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.942-82] Opdal I.M, Sverresdatter Larsen L, Arnesdatter Hopstock L, Schirmer H, and Lorem G.F (2020). A prospective study on the effect of self-reported health and leisure time physical activity on mortality among an ageing population: results from the Troms0 study. BMC Public Health 20:575

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.943-83] 4.0 ^4.1 Dogra S and Stathokostas L. (2012). Sedentary Behavior and Physical Activity Are Independent Predictors of Successful Aging in Middle-Aged and Older Adults. Journal of Aging Research. doi:10.1155/2012/190654

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.945-84] 5.0 ^5.1 המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות ומשרד התרבות והספורט (2018). סקר הרגלי פעילות .5 .גופנית בקרב תושבי ישראל בגילאי 21+ 2016. פרסום מס' 380 https://bit.ly/3osYzu5

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.946-85] Franco M.R., Tong A., Howard K., Sherrington C., Ferreira PH., Pinto R.Z., Ferreira M.L. (2015) Older people’s perspectives on participation in physical activity: a systematic review and thematic synthesis of qualitative literature. Br J Sports Med 49:1268-1276. doi:10.1136/ bjsports-2014-094015

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.947-86] UK Chief Medical Officers' Physical Activity Guidelines. September 2019 https://n9.cl/ket2a

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.941-87] 1.0 ^1.1 Saffel-Shrier S., Johnson M.A, and Francis S.L. (2019). Position of the Academy of Nutrition and Dietetics and the Society for Nutrition Education and Behavior: Food and Nutrition Programs for Community-Residing Older Adults. J. Nutr. Educ. Behav., 51(7): 781-797. doi: 10.1016/j. jneb.2019.03.007.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.942-88] Baeyens J.P (2019) New perspectives in gerontology and geriatrics. Acta Biomedica. 90(2): 184-186. doi: 10.23750/abm.v90i2.8458

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.943-89] המרכז הלאומי לבקרת מחלות, חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר, משרד הבריאות (2019). סקר רב מב"ת זהב, סקר לאומי שני בנושא מצב הבריאות והתזונה בבני 65 ומעלה, 2014-2015 14.12.20 https://bit.ly/36XQo1X accessed

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.944-90] מרכז מידע לקידום ביטחון תזונתי בישראל. ביטחון תזונתי בישראל https://bit.ly/3p8MCZU 14.12.20 accessed

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.945-91] שנור י. (2020). קורונה וזקנים: השפעת מגפת הקורונה על בני 65 ומעלה בישראל, מאיירס-גיוינט-ברוקדייל

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.946-92] משרד הבריאות הישראלי, האגף לתזונה, (2019). ההמלצות התזונתיות החדשות 16.12.20 6. https://bit.ly/2LArWfH accessed

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.947-93] Ghosh TS et al., (2020). Mediterranean diet intervention alters the gut microbiome in older people reducing frailty and improving health status: The NU-AGE 1-year dietary intervention across five European countries. Gut, 69(7), 1218-1228. doi: 10.1136/gutjnl-2019-319654

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.948-94] Serra-Majem, L.; Tomaino, L.; Dernini, S.; Berry, E.M. et al. (2020). Updating the Mediterranean Diet Pyramid towards Sustainability: Focus on Environmental Concerns. Int. J. Environ. Res. Public Health. 17(23) https://www.mdpi.com/1660-4601/17/23/8758

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.949-95] 9.0 ^9.1 Bruins M.J, Van Dael P, and Eggersdorfer M. (2019). The Role of Nutrients in Reducing the Risk for Noncommunicable Diseases during Aging. Nutrients, 11(1), 85. doi:10.3390/nu11010085

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9410-96] האגף לתזונה משרד הבריאות: תזונה בגיל המבוגר. 15.12.20 10. https://bit.ly/2MOZp6M

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9411-97] 11.0 ^11.1 משרד הבריאות, האגף לתזונה. הנחיות לתכנון ארוחת צהריים לקשישים במועדונים, מרכזי יום, בתי אבות ולבתיהם ישירות https://bit.ly/2YZ65Sg Accessed 15.12.20

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9412-98] Rossi A.P., et al. (2017). Assessing the risk of sarcopenia in the elderly: The Mini Sarcopenia Risk Assessment

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9413-99] (MSRA) questionnaire. J. Nutr. Heal. Aging, 21(6): 743-749. doi: 10.1007/s12603-017-0921-4. כמוני - בחן את עצמך: האם אתה בסיכון תזונתי? בחן את עצמך: האם אתה בסיכון תזונתי? לחיות עם

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9414-100] University of Hertfordshire. Improving food shopping for older people: The role of supermarkets in protecting and enhancing older people’s food security and wellbeing. Available: https://bit. ly/3d1dBUM accessed 17.12.20

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9415-101] 15.0 ^15.1 https://bit.ly/3p4C3at accessed 17.12.20 -גם כשלא יוצאים מהבית - זה אפשרי בריא לאכול בריא אפשרי בריא

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9416-102] מדריך לעיר מקדמת תזונה מ.ב.ט.י.ח.ה: מקיימת, בריאה, בטוחה, טבעית, ים תיכונית, חכמה והוגנת https://bit.ly/3p7pI5d accessed 17.12.20

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9417-103] ttps://bit.ly/3jGPpsb accessed 17.12.20 מדריך לביטחון תזונתי בעיר/ברשות

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.941-104] Age-friendly environments in Europe: Indicators, monitoring and assessments https://bit.ly/2FpIGmY accessed 5.7.20

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.942-105] The Council on Aging of Ottawa. (2017). How Age-Friendly is Ottawa? https://bit.ly/2FiRDOH

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[1]

[2]

[3]

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[1]

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[1]

[2]

[3]

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

פרק א' - גישה מערכתית לעיר ידידותית-גיל

הגדרת עיר ידידותית-גיל

גישה מערכתית - מודל, מתווה להכנת מדיניות ודרכים למימוש

שלב ראשון - התגייסות והתנעת התהליך

שלב שני - הכנת התוכנית וקביעת מדדי הצלחה וביצוע

ממד 1: הסביבה הפיזית

תחום 1: הסביבה החיצונית

תחום 2: תחבורה וניידות

תחום 3: דיור

ממד 2: הסביבה החברתית

תחום 4: השתתפות חברתית

תחום 5: הכלה חברתית ואי-אפליה

תחום 6: מעורבות אזרחית ותעסוקה

ממד 3: שירותים עירוניים

תחום 7: תקשורת ומידע

תחום 8: שירותי רווחה, קהילה ובריאות

הגדרת יעדים

קבלת אישור

הגדרת תחומי האחריות של השותפים

קביעת מתכונת להערכה וגיוס גורם מעריך

שלב שלישי - יישום התוכנית והערכתה

יצירת שותפות עם אוניברסיטאות ומכוני מחקר

ניטור תהליכים מתמשך

הערכת תוצאות והשלכות

שיפור הפעילות בהתאם למסקנות מהשטח

למידה מהצלחות ברשתות הלאומיות והבינלאומיות

ביבליוגרפיה גישה מערכתית

תחומי התערבות חוצי ממדים

מניעת נפילות - או קידום עצמאות והליכה בטוחה[1]

רקע

גורמי-סיכון לנפילות[1]

התהליך המוצע ליישום התוכנית

ביבליוגרפיה תחומי התערבות

עיר ידידותית לאנשים עם ירידה קוגניטיבית

רקע

שכיחות התופעה

גורמי-סיכון

אבחון וטיפול

תרומתה של סביבה ידידותית-גיל לאנשים עם ירידה קוגניטיבית ודמנציה

לסיכום ירידה קוגניטיבית

ביבליוגרפיה ירידה קוגניטיבית

בני-משפחה מטפלים והשתלבותם בסביבה ידידותית-גיל

בן משפחה מטפל ותפקידיו

יתרונות שילוב בני-משפחה מטפלים בסביבת עיר ידידותית-גיל

תפקידי בני-משפחה מטפלים בהקשר לסביבת עיר ידידותית-גיל

מקור מידע ואיתור צרכים

גורם מתווך ומקדם

פעילות רב דורית

סיכום בני משפחה מטפלים

ביבליוגרפיה בני משפחה מטפלים

מניעת בדידות בקרב אזרחים ותיקים

הגדרות

שיעורי בדידות בקרב אזרחים וותיקים בישראל

בדידות כגורם סיכון לתחלואה

הגורמים לבדידות (פירוט בפרק ג')

גורמים חברתיים

ברמת המקום

ברמה הלאומית

ביבליוגרפיה בדידות

תוכניות קידום בריאות למניעת בדידות בקרב אזרחים וותיקים לפי עקרונות "עיר ידידותית-גיל"

מבוא

סוגי תוכניות קידום בריאות למניעת בדידות בקרב אזרחים וותיקים

תוכניות קידום בריאות לפי ממדי "ערים ידידותיות- גיל" - דוגמאות

ממד 1: אבטחת סביבה פיזית תומכת/מאפשרת

ממד 2: אבטחת סביבה חברתית תומכת

ממד 3: שירותים מוניציפליים ידידותיים-גיל

התערבויות ברמת המדיניות

מאפיינים של תוכניות מוצלחות

מה יכולה הרשות לעשות כדי למנוע בדידות

ברמה הלאומית

סיכום

ביבליוגרפיה

פיתוח חוסן אישי וקהילתי

ביבליוגרפיה

עידוד פעילות גופנית

הקדמה

יתרונות הפעילות הגופנית בגיל המבוגר

הנחיות ארגוני הבריאות לפעילות גופנית בגיל השלישי

כיצד ניתן לתרום לעידוד פעילות גופנית

הסביבה החיצונית

מניעת נפילות - או קידום עצמאות והליכה בטוחה^[1]

גורמי-סיכון לנפילות^[1]

מנתוני סקר רב מב"ת זהב^[3]