האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

סוגי סוכרת – Types of Diabetes

מתוך ויקירפואה


סוגי סוכרת
Types of Diabetes
Blue circle for diabetes.svg
עיגול כחול - הסמל העולמי לסוכרת
ICD-10 Chapter E 10.Chapter E 14.
ICD-9 250
MeSH C18.452.394.750
יוצר הערך ד"ר אמיר תירוש
Sukeret2.JPG
 



מחלת הסוכרת נחלקת לסוגים שונים בעלי שכיחות שונה. הסוכרת הנפוצה ביותר בעולם היא סוכרת מסוג 2, או סוכרת שאינה תלויה באינסולין. השנייה בשכיחותה היא סוכרת מסוג 1, מחלה המאופיינת בחסר מוחלט של אינסולין עקב הרס של תאי בטא בלבלב. סוג נוסף של המחלה הוא סוכרת הריונית, ששיעור ההימצאות שלה הוא 1-14% מכלל ההריונות, כתלות באוכלוסייה. סוגים נוספים ונדירים יותר של מחלת הסוכרת נובעים מפגיעות גנטיות שונות, מהפרעות אנדוקריניות, תרופות וזיהומים שונים.

סוכרת מסוג 1

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבסוכרת מסוג 1 – Type 1 Diabetes

סוכרת מסוג 1 מוגדרת כחסר מוחלט של אינסולין עקב הרס של תאי בטא בלבלב. היא מהווה 5-10% מכלל מקרי הסוכרת בעולם, ונחלקת לשני מצבים שונים:

הרס תאי בטא על ידי המערכת החיסונית

זוהי הסיבה השכיחה ביותר לסוכרת מסוג 1. בעבר כונתה "סוכרת נעורים", או סוכרת התלויה באינסולין (IDDM). הרס תאי הבטא מתבצע על ידי מערכת החיסון, כתוצאה מנטייה גנטית מקדימה בשילוב עם גורמים סביבתיים שטרם אופיינו במלואם.[1] החולים מצויים בסיכון למחלות אוטואימוניות נוספות, כגון מחלת גרייבס, השימוטו תירואידיטיס, מחלת אדיסון, ויטיליגו, צליאק, הפטיטיס אוטואימונית, מיאסטניה גרביס ואנמיה ממארת (pernicious anemia).

סוכרת אידיופטית

חלק קטן מהמקרים של סוכרת מסוג 1 בעלי אטיולוגיה שאינה ידועה. החולים עלולים לפתח אינסולינופתיה קבועה וקשה עד כדי הופעה של קטואצידוזיס, ללא כל עדות לתהליך אוטואימוני. רוב החולים ממוצא אפריקני או אסייתי, והמרכיב התורשתי של צורה זו חזק ביותר.[2]

סוכרת מסוג 2

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבסוכרת מסוג 2 – Type 2 Diabetes

סוכרת מסוג 2 היא הנפוצה ביותר בעולם ומהווה 90-05% מכלל המקרים של סוכרת. המחלה נובעת משילוב של עמידות לאינסולין ופגיעה בהפרשת אינסולין מתאי בטא בחומרות שונות, אך האטיולוגיה אינה ידועה. מחלה זו כונתה בעבר ״סוכרת של מבוגרים״, או סוכרת שאינה תלויה באינסולין (NIDDM).[3]

גורמי הסיכון למחלה מתוארים בפרק העוסק בסוכרת מסוג 2. לאחרונה נמצא כי הפגיעה בהפרשת האינסולין מתאי בטא בלבלב אינה רק פגיעה בתפקוד התאים, אלא גם במסת התאים. פגיעה זו נובעת ככל הנראה מאפופטוזיס סלקטיבי של תאים אלה עם התקדמות המחלה.[4]

סוגים נוספים של סוכרת

סוכרת הנובעת מפגיעה גנטית בתאי הבטא

ישנם מספר מקרים בהם מחלת הסוכרת נובעת מפגיעה בגן בודד, האחראי על אחד מהשלבים החיוניים בתפקוד תאי הבטא. מקרים אלו מתאפיינים בהופעה של המחלה בגיל צעיר (לרוב לפני גיל 25), עם פגיעה בהפרשת האינסולין והיעדר פגיעה בפעילות האינסולין, ומכונים MODY‏ (Maturity Onset Diabetes of the Young).

כל הפגיעות הגנטיות המובילות להופעת סוכרת מסוג MODY מועברות בתורשה אוטוזומלית דומיננטית. עד כה זוהו שישה מיקומים גנטיים על כרומוזומים שונים הגורמים להסתמנות המחלה.[5] תוארו גם מקרים של סוכרת בעקבות מוטציות ב-DNA מיטוכונדריאלי,[6] מוטציות הפוגעות במעבר בין פרו-אינסולין לאינסולין, או מוטציות בגן לאינסולין עצמו. ניתן למצוא פירוט אודות האטיולוגיות הגנטיות של מחלת הסוכרת בפרק על גנטיקה וסוכרת בספר זה.

סוכרת הנובעת מפגיעה גנטית בפעילות האינסולין

מדובר בתסמונות נדירות יחסית. תוארו מגוון הפרעות מטבוליות הנובעות ממוטציות בקולטן לאינסולין, החל מהיפראינסולינמיה והיפרגליקמיה קלה, וכלה בסוכרת קשה. בחלק מהחולים תוארה תופעה של Acanthosis Nigricans, ובנשים תיתכן גם ויריליזציה והופעה של ציסטות שחלתיות.

בשנים האחרונות הצטבר מידע רב אודות הקשר בין מוטציות גנטיות ופולימורפיזם של גנים שונים לסוכרת מסוג 2. מחקרים רבים מבוצעים במטרה לנסות להסביר את האטיולוגיה של הסוגים השכיחים של סוכרת, ולאו דווקא את התסמונות הנדירות.[7]

סוכרת הנובעת ממחלות של הלבלב האקסוקריני

כל תהליך הגורם לפגיעה בלבלב יכול לגרום להתפתחות של סוכרת. תהליכים נרכשים העשויים לגרום לסוכרת כוללים דלקת של הלבלב (pancreatitis), טראומה בטנית, זיהומים שונים, כריתה של הלבלב בשל סרטן, וגידולים אחרים של הלבלב. גם מחלות כמו ציסטיק פיברוזיס והמוכרומטוזיס יכולות לפגוע בתאי הבטא ובהפרשת אינסולין ולהוביל לסוכרת.

סוכרת הנובעת מאנדוקרינופתיות

ישנם מספר הורמונים המפריעים לתפקודו של אינסולין: הורמון גדילה, קורטיזול, גלוקגון ואפינפרין. הפרשה מוגברת של ההורמונים הללו במצבים של אקרומגליה, תסמונת קושינג, גלוקגונומה ופיאוכרומוציטומה יכולה לגרום להתפתחות של סוכרת. במצבים אלו תופיע סוכרת בעיקר בחולים עם פגיעה קודמת בהפרשת האינסולין. ניתן "לרפא" את הסוכרת בחולים אלו על ידי טיפול מתאים במחלות הרקע. פרטים על מחלות אלה ניתן למצוא בפרק "סוכרת כביטוי לאנדוקרינופתיות".

סוכרת הנובעת מתרופות או מחומרים כימיים

תרופות רבות, וביניהן סטרואידים וחומצה ניקוטינית, יכולות לגרום לעמידות לאינסולין. לעומת זאת, סוכרת גלויה תופיע ברוב המקרים רק בחולים הסובלים מפגיעה קודמת בפעילות האינסולין או בהפרשתו. כמו כן, ישנם דיווחים על התפתחות של חסר אינסולין קשה המלווה בהופעת נוגדנים כנגד תאי בטא בחולים המטופלים באינטרפרון אלפא. תרופות נוספות העלולות לגרום לסוכרת מפורטות בטבלה מספר 1.

סוכרת הנובעת מזיהומים

ישנם מספר זיהומים נגיפיים המסוגלים לגרום להרס תאי הבטא בלבלב. מקרים של סוכרת תוארו לאחר זיהומים בקוקסאקי CMV ,B, אדנווירוס, חזרת ואדמת מולדת.

מצבים לא שכיחים של סוכרת הנובעת מתהליכים חיסוניים

בתסמונת Stiff-man קיימת הפרעה אוטואימונית של מערכת העצבים המרכזית, המאופיינת בקשיון של שרירי היציבה עם התכווצות שרירית כואבת. בחולים רבים ניתן למצוא כייל גבוה של נוגדנים כנגד GAD, וכשליש מהם יפתחו סוכרת.

כמו כן, מקרים של הופעת נוגדנים כנגד הקולטן לאינסולין תוארו במספר מחלות אוטואימוניות, כגון זאבת.

סוכרת עלולה להתפתח במידה והנוגדן חוסם את היקשרות האינסולין לקולטן. במקרים הפוכים הנוגדן דווקא מפעיל את הקולטן לאינסולין, ומופיעה היפוגליקמיה.

תסמונות גנטיות אחרות הקשורות לסוכרת

תסמונות דאון, קליינפלטר וטרנר עשויות גם הן להיות מלוות בסוכרת.

סוכרת הריונית

סוכרת הריונית מופיעה בכ-4% מכלל ההריונות בארה״ב.[8] שיעור הימצאות המחלה נע בין 1-14% מההריונות, כתלות באוכלוסייה הנבדקת. יש לציין כי ירידה בסבילות לגלוקוז קיימת באופן נורמלי בהריון, בעיקר במהלך הטרימסטר השלישי. ניתן למצוא את הקריטריונים לאבחנת סוכרת הריונית בסעיף הנוגע באבחנה של סוכרת בפרק זה.

סיווג מחלת הסוכרת על פי אטיולוגיה

  1. סוכרת מסוג 1
    1. מתווכת על ידי המערכת החיסונית
    2. ללא סיבה ידועה
  2. סוכרת מסוג 2
  3. סוכרת הנובעת מהפרעה ספציפית
    1. פגיעה גנטית בתפקוד תאי הבטא בלבלב:
      • MODY3 (Chromosome 12, HNF-1α)
      • MODY2 (Chromosome 7, glucokinase)
      • MODY1 (Chromosome 20, HNF-1α)
      • MODY4 (Chromosome 13, insulin promoter factor 1)
      • MODY5 (Chromosome 13, HNF-1β)
      • MODY6 (Chromosome 2, neuroD1)
      • Mitochondrial DNA
      • Others
    2. פגיעה גנטית בפעילות האינסולין:
      • Type A Insulin Resistance
      • Leprechaunism
      • Rabson-Mendenhall Syndrome
      • Lipoatrophic Diabetes
      • Others
    3. מחלות של הלבלב האקסוקריני:
      • Pancreatitis
      • Trauma/Pancreatectomy
      • Neoplasia
      • Cystic Fibrosis
      • Hemochromatosis
      • Fibrocalculous Pancreatopathy
      • Others
    4. הפרעות אנדוקריניות:
      • Acromegaly
      • Cushing's Syndrome
      • Glucagonoma
      • Pheochromocytoma
      • Hyperthyroidism
      • Somatostatinoma
      • Aldosteronoma
      • Others
    5. סוכרת כתוצאה מתרופות או חומרים כימיים:
      • Vacor (רעל נגד עכברים)
      • Pentamidine
      • Nicotinic Acid
      • Glucocorticoids
      • Thyroid Hormone
      • Diazoxide
      • Beta-adrenergic agonists
      • Thiazides
      • Dilantin
      • Interferon
      • Others
    6. זיהומים:
      • Congenital Rubella
      • Cytomegalovirus
      • Others
    7. מצבים לא שכיחים של סוכרת הנובעת מתהליכים חיסוניים:
      • "Stiff-man" Syndrome
      • Anti-Insulin Receptor Antibodies
      • Others
    8. תסמונות גנטיות אחרות המלוות לעיתים בסוכרת:
      • Down's Syndrome
      • Kleinfelter's Syndrome
      • Turner's Syndrome
      • Wolfram's Syndrome
      • Friedreich's Syndrome
      • Huntington's Chorea
      • Laurence-Moon-Biedl Syndrome
      • Myotonic Dystrophy
      • Porphyria
      • Prader-Willi Syndrome
      • Others
  4. סוכרת הריונית

ביבליוגרפיה

  1. Aronow WS, Ahn C. Incidence of heart failure in 2,737 older persons with and without diabetes mellitus. Chest, 1999;115:867-868
  2. Reis SE, Holubkov R, Edmundowicz D, et al. Treatment of patients admitted to the hospital with congestive heart failure: specialty-related disparities in practice patterns and outcomes. J Am Coll Cardiol, 1997; 30:733-738.
  3. From AM, Leibson CL, Bursi F, et al. Diabetes in heart failure: Prevalence and impact on outcome in the population. Am J Med, 2006; 119(7):591-599.
  4. van Hoeven KH, Factor SM. A comparison of the pathological spectrum of hypertensive, diabetic and hypertensive-diabetic heart disease. Circulation, 1990;82:848-855.
  5. Devereux RB, Roman MJ, Paranicas M, et al. Impact of diabetes on cardiac structure and function: the strong heart study. Circulation, 2000; 101:2271-2276.
  6. Hardin NJ. The myocardial and vascular pathology of diabetic cardiomyopathy. Coron Artery Dis, 1996;7:99-108.
  7. Dhalla NS, Liu X, Panagia V, et al. Subcellular remodeling and heart dysfunction in chronic diabetes. Cardiovasc Res, 1998;40:239-247.
  8. Tayebjee M, Macfadyen R, Lip GY. Extracellular matrix biology: a new frontier in linking the pathology and therapy of hypertension? J Hypertens, 2003;21:2211-2218.

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר אמיר תירוש, מחלקה פנימית א' ו-ג', המרכז הרפואי שיבא, תל השומר