כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "סוכרת בישראל - תמונת מצב - Epidimiologic picture of diabetes in Israel"
| שורה 52: | שורה 52: | ||
'''הגדרת חולה סוכרת:''' מבוטח אשר רכש לפחות שלושה מרשמים (בחודשים שונים) של תרופות לסוכרת או בעל תיעוד של רמת גלוקוז מעל 200 מ"ג/ד"ל (בשתי בדיקות שונות, בהפרש של לפחות 30 יום זו מזו) או בעל רמת HbA1c מעל 6.5%, בשנה שקדמה לשנת המדד. על פי הגדרה זו, בשנת 2012 חיו בישראל 458,769 חולי סוכרת,שהם 6.5% מכלל האוכלוסייה. שיעורים דומים נמצאו בגברים ובנשים (6.6% ו-6.5% בהתאמה). חשוב לציין כי השימוש בהגדרה החדשה הביא לעלייה של כ-18% בהימצאות הסוכרת בישראל. בשנת 2010, שיעור ההימצאות על פי ההגדרה החדשה היה 5.9%, לעומת 5.0% על פי ההגדרה הקודמת{{הערה|שם=הערה6}}. | '''הגדרת חולה סוכרת:''' מבוטח אשר רכש לפחות שלושה מרשמים (בחודשים שונים) של תרופות לסוכרת או בעל תיעוד של רמת גלוקוז מעל 200 מ"ג/ד"ל (בשתי בדיקות שונות, בהפרש של לפחות 30 יום זו מזו) או בעל רמת HbA1c מעל 6.5%, בשנה שקדמה לשנת המדד. על פי הגדרה זו, בשנת 2012 חיו בישראל 458,769 חולי סוכרת,שהם 6.5% מכלל האוכלוסייה. שיעורים דומים נמצאו בגברים ובנשים (6.6% ו-6.5% בהתאמה). חשוב לציין כי השימוש בהגדרה החדשה הביא לעלייה של כ-18% בהימצאות הסוכרת בישראל. בשנת 2010, שיעור ההימצאות על פי ההגדרה החדשה היה 5.9%, לעומת 5.0% על פי ההגדרה הקודמת{{הערה|שם=הערה6}}. | ||
| + | תרשים 2 מציג את שיעורי ההימצאות של סוכרת בישראל בשנים 2010-2012, לפי גיל. שיעורי הסוכרת עולים עם הגיל, ומגיעים לשיא בקבוצת הגיל 75-84, עם ירידה בגילאי 85 ומעלה. בכל קבוצות הגיל נצפית עלייה הדרגתית בשיעורי הימצאות הסוכרת עם השנים. | ||
| − | + | יש להדגיש שמידע זה אינו מבטא את ההיקף המלא של המחלה היות שאינו כולל חולי סוכרת שאינם מאובחנים. במחקר בנפת חדרה שנערך בין השנים 2002-2007, נמצא כי 14.3% מחולי הסוכרת אינם מאובחנים{{הערה|שם=הערה7|Dr Ofra Kalter-Leibovich, personal communication}}. בהנחה ששיעור זה קיים גם בכלל האוכלוסייה בישראל, האומדן של כלל חולי הסוכרת (מאובחנים ולא מאובחנים) לשנת 2012 הוא כ-535,320. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
===נתוני הימצאות מסקרי בריאות לאומיים - סקרי INHIS=== | ===נתוני הימצאות מסקרי בריאות לאומיים - סקרי INHIS=== | ||
גרסה מ־12:07, 31 במרץ 2015
| המדריך לטיפול בסוכרת | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | אניקה יפרח, ד"ר הדר ארדיטי, ד"ר ענבר צוקר, אורית בלומנפלד, פרופ' תמי שוחט | |
| שם הפרק | סוכרת בישראל - תמונת מצב | |
| עורך מדעי | ד"ר אביבית כהן, ד"ר עופרי מוסנזון, פרופ' איתמר רז | |
| מאת | המועצה הלאומית לסוכרת, משרד הבריאות |
|
| מועד הוצאה | 2015 | |
| מספר עמודים | 394 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סוכרת
ראו גם – סוכרת בישראל - Diabetes in Israel
מספר חולי הסוכרת נמצא בעלייה מהירה הן בארצות מפותחות והן בארצות מתפתחות. בין הגורמים לעלייה ניתן למנות את הזדקנות האוכלוסייה, עלייה במספר האנשים עם גורמי סיכון למחלה, כולל בעלי עודף משקל ואלה שאינם עוסקים בפעילות גופנית ושיפור תוחלת החיים של חולי סוכרת. על פי אומדנים שונים, מספר חולי הסוכרת מסוג 2 בעולם יגיע בשנת 2025 ל-319 מיליון, ועוד 418 מיליון יסבלו מהפרעה בהעמסת סוכר [1]. בישראל, כמו במדינות אחרות, סוכרת היא בין המחלות הכרוניות השכיחות ביותר ומהווה נטל כבד על מערכת הבריאות, על החולה ועל משפחתו.
מדדים שונים נמצאים בשימוש להערכת נטל תחלואה ממחלה כרונית כדוגמת סוכרת, ובהם: שיעורי היארעות והימצאות, שיעורים של סיבוכי המחלה, אשפוזים, תמותה ואובדן שנות חיים (Potential years of life lost). הנתונים בישראל לגבי סוכרת זמינים לחלק מהמדדים האלה, כפי שיפורט בהמשך.
נתוני היארעות
סוכרת מסוג 1 בילדים בגילאי 0-17 שנים: בשנת 1997 החל לפעול הרישום הלאומי לסוכרת מסוג 1 ביוזמה משותפת של רופאי ילדים מומחים באנדוקרינולוגיה והמרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב"ם) [2].
במסגרת הרישום מדווחים כל המקרים החדשים של סוכרת מסוג 1 בגילאי 0-17 שנים. ממצאי הרישום מהשנים 1997-2012 מצביעים על עלייה מתמשכת בהיארעות סוכרת מסוג 1. מספר המקרים החדשים בשנת 1997 היה 161 ובשנת 2012 - 341. בשיעורים, זאת עלייה של 64%, מ-8.0 מקרים ל-100,000 ב-1997, ל-13.1 מקרים ל-100,000 בשנת 2012 (ראה תרשים 1). על פי נתוני הרישום בשנת 2012, שיעור ההיארעות היה 13.5 ל-100,000 בבנים ו-12.7 ל-100,000 בבנות. השיעורים היו דומים ביהודים (13.1 ל-100,000) ובערבים (13.2 ל-100,000). בחלוקה לקבוצות גיל, השיעור הגבוה ביותר דווח בקבוצת הגיל 10-14 שנים (17.0 ל-100,000). העלייה בשיעורי ההיארעות במהלך השנים נצפתה הן ביהודים והן בערבים, כאשר העלייה השנתית הממוצעת הייתה 3.6% ביהודים ו-4.0% בערבים[3]. העלייה בהיארעות סוכרת מסוג 1 בקבוצת הגיל 0-17 תוארה גם בארצות מערביות רבות אחרות. כך לדוגמה, בבריטניה, העלייה התקופתית בשיעורי ההיארעות של סוכרת מסוג 1 בגילאי 0-15 הייתה 63% במהלך 15 שנים, בבלגיה 46.5% ובפינלנד 70.5%[4].
מעבר לקבוצת הגיל 0-17, אין כיום בישראל נתונים לאומיים על מספר חולי הסוכרת החדשים המאובחנים בכל שנה. נתונים אלה קיימים בארצות אחרות והם תורמים להבנת מגמות התחלואה בסוכרת. כך לדוגמה, מספר החולים החדשים בגילאי 20 ומעלה שאובחנו בארצות הברית עלה מ-493,000 בשנת 1980 לכ-1,700,000 בשנת 2012. השיעורים עלו ב-123%,מ-3.3 ל-1,000 ל-7.8 ל- 1,000[5]. אם השיעורים בישראל היו דומים לאלה שבארצות הברית, היינו מצפים לכ-39,900 חולים חדשים בגילאי 20 ומעלה כל שנה.
נתוני הימצאות
הנתונים המוצגים להלן מבוססים על התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל[6] וממצאים מסקרי בריאות לאומיים - סקר Israel National Health interview Survey) INHIS) מהשנים 2007-2010, סקר "ידע, עמדות והתנהגויות בריאות" (Knowledge Attitudes and Practices - KAP) מהשנים 2008-2009 שנערכו על ידי המלב"ם, וסקר בריאות 2009 שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ״ס).
הימצאות סוכרת על פי תכנית מדדי איכות
התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל החלה לפעול בשנת 2001. במסגרת התכנית נאסף מידע על מגוון מצבים רפואיים, לרבות מחלת הסוכרת, מכל ארבע קופות החולים במדינת ישראל. הדו״ח האחרון של תכנית מדדי האיכות פורסם בדצמבר 2013[6], ומציג את תוצאות המדדים לשנים 2010-2012. עד שנת 2010 הוגדר חולה סוכרת כחולה אשר רכש תרופות לטיפול בסוכרת בשלושה מרשמים בשנה לפחות (ההתייחסות היא הן לסוכרת מסוג 1 והן לסוכרת מסוג 2). לאחר מכן עודכנה ההגדרה של "חולה סוכרת" במטרה להעלות את הרגישות. ההגדרה המעודכנת מתבססת על מספר אפשרויות כפי שיפורט להלן.
| תרשים 3. המצאות סוכרת מאובחנת ע"י רופא, לפי גיל, קבוצת אוכלוסייה ומין. סקר בריאות לאומי INHIS-2 2007-2010 (%) |
|---|
| גברים |
| 500px |
| נשים |
| 500px |
הגדרת חולה סוכרת: מבוטח אשר רכש לפחות שלושה מרשמים (בחודשים שונים) של תרופות לסוכרת או בעל תיעוד של רמת גלוקוז מעל 200 מ"ג/ד"ל (בשתי בדיקות שונות, בהפרש של לפחות 30 יום זו מזו) או בעל רמת HbA1c מעל 6.5%, בשנה שקדמה לשנת המדד. על פי הגדרה זו, בשנת 2012 חיו בישראל 458,769 חולי סוכרת,שהם 6.5% מכלל האוכלוסייה. שיעורים דומים נמצאו בגברים ובנשים (6.6% ו-6.5% בהתאמה). חשוב לציין כי השימוש בהגדרה החדשה הביא לעלייה של כ-18% בהימצאות הסוכרת בישראל. בשנת 2010, שיעור ההימצאות על פי ההגדרה החדשה היה 5.9%, לעומת 5.0% על פי ההגדרה הקודמת[6].
תרשים 2 מציג את שיעורי ההימצאות של סוכרת בישראל בשנים 2010-2012, לפי גיל. שיעורי הסוכרת עולים עם הגיל, ומגיעים לשיא בקבוצת הגיל 75-84, עם ירידה בגילאי 85 ומעלה. בכל קבוצות הגיל נצפית עלייה הדרגתית בשיעורי הימצאות הסוכרת עם השנים.
יש להדגיש שמידע זה אינו מבטא את ההיקף המלא של המחלה היות שאינו כולל חולי סוכרת שאינם מאובחנים. במחקר בנפת חדרה שנערך בין השנים 2002-2007, נמצא כי 14.3% מחולי הסוכרת אינם מאובחנים[7]. בהנחה ששיעור זה קיים גם בכלל האוכלוסייה בישראל, האומדן של כלל חולי הסוכרת (מאובחנים ולא מאובחנים) לשנת 2012 הוא כ-535,320.
נתוני הימצאות מסקרי בריאות לאומיים - סקרי INHIS
סקרי INHIS הם סקרים לאומיים הנערכים באמצעות ראיונות טלפוניים על מדגם של כ-10,000 ישראלים בגילאי 21 ומעלה. סקרים אלה בוצעו על ידי המלב"ם בשנים 2004-2003 ו-2010-2007. הסקרים כוללים שאלות על מחלות כרוניות וביניהן סוכרת. הנתונים מבוססים על דיווח עצמי של המרואיין, בתשובה לשאלה "האם אובחנה אצלך סוכרת על ידי רופא?". הנתונים המוצגים להלן מבוססים על כ-10,000 מרואיינים בשנת 2004-2003 וכ-10,300 מרואיינים [שלושה פירקנים (Module)] בשנים 2010-2007. השיעורים שוקללו לגיל בהתאם להתפלגות הגילאים של אוכלוסיית ישראל.
על פי נתוני סקר INHIS מהשנים 2010-2007, 8.3% מהאוכלוסייה בני 21 ומעלה (8.4% מהגברים ו-8.1% מהנשים) דיווחו על סוכרת שאובחנה אצלם על ידי רופא. זאת בהשוואה ל-5.7% מהאוכלוסייה בסקר הקודם (6.3% מהגברים ו-5.2% מהנשים). נתונים אלה מראים על עלייה של כ-33% בגברים ו-56% בנשים.
- הימצאות סוכרת לפי מין, גיל וקבוצת אוכלוסיה
על פי ממצאי סקר 2-INHIS, תבנית העלייה בשיעורי התחלואה עם הגיל שונה ביהודים ובערבים. בגברים יהודים, שיעורי הסוכרת נמוכים בקבוצות הגיל הצעירות (עד קבוצת הגיל 44-35) ולאחר מכן עולים בצורה עקבית עד 24.8% בבני 74 - 75. בקרב בני 75 ומעלה, השיעור מעט נמוך יותר (21.9%). בגברים ערבים, השיעורים עולים עלייה חדה כבר בגילאי 44-35 שנים, ובבני 64-55 מגיע השיעור ל-23.7%. בבני 74-65 אין שינוי בשיעורים, אך בבני 75 ומעלה עולה השיעור ל-%42.3. השיעורים גבוהים בקרב ערבים מאשר ביהודים בכל הגילאים, למעט בבני 74-65. הפער הגדול ביותר הוא בבני 75 ומעלה: 42.3% בערבים לעומת 21.9% ביהודים (תרשים מסי 3).
בנשים יהודיות, השיעורים עולים בעקביות עם הגיל עד ל-22.6% בבנות 75 ומעלה. בנשים ערביות נצפית עלייה חדה יותר עם הגיל, ובגילאים צעירים יותר. בבנות 45-54 מגיע השיעור ל-11.2%, ובבנות 64-55, ל-29.6% (לעומת 12.3% ביהודיות). בבנות 75 ומעלה השיעור מתייצב ועומד על 33.3%. מקבוצת הגיל 54-45 ואילך, שיעורי הסוכרת גבוהים בצורה ניכרת בנשים ערביות מאשר ביהודיות (תרשים מסי 3).
נתונים מסקר "ידע, עמדות והתנהגות"
על פי סקר ידע, עמדות, התנהגות מהשנים 2009-2008, 8.2% מהאוכלוסייה בני 21 סובלים מסוכרת על פי דיווח עצמי. 8.5% מהגברים היהודים במדגם ו-7.8% מהנשים דיווחו שאובחנה אצלם סוכרת.
נתונים מסקר בריאות 2009
על פי נתוני סקר בריאות 2009 שבוצע ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בקרב 8,728 משקי בית בישראל, הימצאות סוכרת בבני 25 ומעלה היא 8.5% (8.4% בגברים ו-8.7% בנשים). השיעורים בנשים ערביות גבוהים במיוחד - 11.5% לעומת 8.1% ביהודיות. יש לזכור כי בסקר זה מרואיין בן משפחה אחד והוא מדווח על מצב הבריאות של שאר דיירי משק הבית.
נתוני ההימצאות מהמקורות שהוזכרו מציגים ערכים השונים במקצת אלה מאלה. הסיבה לכך היא היותם מבוססים על מדגמים ועל דיווח עצמי. עם זאת, כל המקורות מצביעים על עלייה שחלה בשיעורי ההימצאות של המחלה עם השנים .
השוואות בינלאומיות: בתרשים מסי 4 מוצגת השוואה של שיעורי הימצאות סוכרת מתוקננים לגיל במספר ארצות כולל ישראל. ניתן לראות כי השיעורים המתוקננים לגיל בישראל נמצאים במקום ביניים בהשוואה למדינות אחרות.
אומדנים להימצאות סוכרת בשנים הבאות
כאשר בוחנים את השאלה מה יהיה מספר חולי הסוכרת בעוד כ-20 שנה, יש מספר אפשרויות:
אם שיעורי התחלואה בסוכרת בקרב קבוצות הגיל השונות יישארו דומים לאלה של שנת 2007, המספר הכולל של החולים בישראל (מאובחנים ולא מאובחנים) בשנת 2030 צפוי להגיע ל-843,100 מקרים (מהם 506,100 מאובחנים ומטופלים בטיפול תרופתי, כ-126,500 מאובחנים ואינם מטופלים בטיפול תרופתי וכ-202,400 אינם מאובחנים) . בחישוב לפי דגם המביא בחשבון את העלייה המתמשכת בשיעורי התחלואה מסוכרת, מספר המקרים צפוי להגיע בשנת 2030 לכ-1,200,000 מקרי סוכרת (בהנחה כי אוכלוסיית ישראל תהיה כ- 9,589,105 תושבים).
סיבוכי סוכרת
פרויקט מדדי האיכות של הקופות אינו כולל נתונים על סיבוכי סוכרת. אין למעשה בישראל נתונים לאומיים על שיעורי היארעות והימצאות של סיבוכי סוכרת כגון רטינופתיה (Retinopathy), נפרופתיה (Nephropathy) וקטיעות גפיים בקרב חולי סוכרת. הנתונים הקיימים נותנים מושג על הנתח של חולי הסוכרת מכלל החולים במצבים שיכולים להיגרם גם על ידי סוכרת. כך לדוגמה, על פי הנתונים מהשירות לעיוור במשרד הרווחה, 25.7% מהמקרים שהוכרו כעיוורים בקבוצת הגיל 41-65 היו על רקע רטינופתיה סוכרתית. נתוני הרישום לדיאליזה נותנים מושג על הנטל של נפרופתיה סוכרתית. מכלל החולים החדשים שהחלו דיאליזה בשנת 2010 (1,422 חולים חדשים), ל-44.9% נרשמה מחלת הסוכרת כסיבה שגרמה לאי ספיקת כליות סופנית. מאגר האשפוזים המתנהל במשרד הבריאות הוא המקור לנתונים על קטיעות בגפיים התחתונות אצל חולי סוכרת. בשנים -2007 1998, בין 70% ל-78% מכלל הקטיעות של גפיים תחתונות שבוצעו, לרבות קטיעות כתוצאה מחבלה, היו בקרב חולי סוכרת. 1,097 חולי סוכרת עברו קטיעות בגפיים התחתונות בשנת 2007 (כ-60% מהם גברים). אחוז הקטיעות הגבוה ביותר (כשליש מהקטיעות) נעשה בגברים בגילאי 74-65 ולאחר מכן, כ-25% בבני 64-55.
מהנתונים שהתקבלו מסקרי INHIS 2004-2003 ו-2010-2007, ניתן לקבל מידע חלקי על סיבוכי סוכרת לפי דיווח עצמי. על 893 מרואיינים שמסרו כי אובחנו על ידי רופא כחולים בסוכרת היה קיים מידע נוסף. 22.3% מסרו כי הם סובלים מבעיית ראייה כתוצאה מסוכרת. 3.4% מפגיעה בגפיים ו-0.5% מבצעים דיאליזה.
שימוש בשירותי בריאות
הנתונים על שימוש בשירותי בריאות נלקחו מסקר INHIS 2010-2007 . נתונים אלה מצביעים על שיעור גבוה בהרבה של ביקורים אצל רופא, ביקורים בחדר מיון ואשפוזים בקרב חולי סוכרת בהשוואה למרואיינים ללא סוכרת, גם אחרי שנעשה תיקנון לגיל. 58.7% מחולי הסוכרת ביקרו אצל רופא המשפחה בחודש האחרון, בהשוואה ל-37.8% מהמרואיינים ללא סוכרת (1.9-2.5=0Radj=2.2, 95%CI). 3.3% מחולי סוכרת ביקרו בחדר מיון בחודש האחרון לעומת 2.5% מהמרואיינים ללא סוכרת (1.3-3.8=0Radj=1.9, 95%CI); ו-25.8% מחולי סוכרת אושפזו ללילה אחד או יותר בשנה האחרונה, בהשוואה ל-12.3% מהמרואיינים ללא סוכרת (1.7-2.4=0Radj=2.0, 95%CI).
מדד DALY (Disability Adjusted Life Year)וההוצאה הלאומית על הטיפול בסוכרת
ארגון הבריאות העולמי בחן את נטל התחלואה של 100 מחלות שונות ביותר מ-200 מדינות[5]. המדד שבו השתמשו בהערכה זאת הוא ה-DALY אשר מחבר שני מדדים: YLL (Years of life lost) ו-YLD (Life Lived with Disability). ערכו של DALY הוא סכום השנים שאבדו עקב נכות גופנית או נפשית ו/או מוות בטרם עת. לפי החישוב שנעשה לשנת 2004, ישראל מאבדת 371 שנה של "בריאות טובה" לכל 100,000 תושבים, כתוצאה ממחלת הסוכרת וסיבוכיה. השיעור המתוקנן לגיל הוא 353 שנים לכל 100,000 תושבים. בסך הכל החישוב הוא שבשנת 2004 אבדו כ-24,000 "שנות בריאות" בגלל סוכרת, שהן 3.6% מכלל "שנות הבריאות" שאבדו באותה שנה. להשוואה, ערכי DALY (ל-100,000 תושבים) בגלל סוכרת הם: 182 בבלגיה, 226 בדנמרק, 213 בגרמניה, 184 בצרפת ו-190 בפינלנד.
במחקר שנעשה במכבי שירותי בריאות על אוכלוסיית חולי הסוכרת בשנים 2001-1999, נבחנו ההוצאות על כלל האשפוזים, ביקורים אצל הרופא המטפל, ביקורים אצל רופא מומחה, טיפולים תרופתיים וטיפולים על ידי אחות [6]. ההוצאות הישירות על חולה סוכרת הושוו להוצאה הממוצעת של הקופה על חולה באותה קבוצת גיל ומין ללא סוכרת. נמצא כי ההוצאות הישירות על חולה סוכרת גבוהות בממוצע ב-53% מאשר על חולה ללא סוכרת.
בחיוץ (Extrapolation) שנעשה במחקר על כלל חולי הסוכרת בארץ, האומדן להוצאה הלאומית על מחלת הסוכרת (מעבר להוצאה הרגילה על מבוטח ללא סוכרת) היה 6.6% מכלל התקציב של קופות החולים. יש לציין כי מחקר זה התייחס רק להוצאות הישירות על סוכרת, המהוות פחות ממחצית סך ההוצאות (הישירות והעקיפות) על המחלה. במחקר נוסף שהתפרסם לאחרונה מאותה קבוצה, חישוב שנעשה לשנת 2006 העלה כי 3.5% מכלל ההוצאה הלאומית של קופות החולים ניתן לייחס לסוכרת [7]. ההבדלים באומדנים נובעים בחלקם מהעובדה שבמחקר האחרון תקננו לסיבוכי לב וכלי דם של סוכרת.
תמותה מסוכרת
סוכרת היא סיבת המוות השלישית מבין סיבות המוות בישראל ותרמה בשנת 2009 ל-6.2% מכלל הפטירות. בשנה זו היו 2,379 פטירות שיוחסו לסוכרת (1,085 בגברים ו-1,294 בנשים). שיעורי התמותה המתוקננים לגיל היו גבוהים בערבים מאשר ביהודים: פי 2.3 בגברים ערבים לעומת יהודים, ופי 2.7 בנשים ערביות בהשוואה ליהודיות (תרשים מס' 5)[8].
שיעורי התמותה מסוכרת עולים בצורה חדה עם הגיל בכל קבוצות האוכלוסיה, במיוחד לאחר גיל 70. בכל קבוצות הגיל השיעורים גבוהים יותר בערבים (גברים ונשים כאחד) מאשר ביהודים (תרשים מסי 6) .
| תרשים 6. שיעורי תמותה מסוכרת לפי גיל, מין וקבוצת אוכלוסייה, 2009 |
|---|
| גברים |
| 500px |
| נשים |
| 500px |
מגמות בתמותה: בין השנים 1979-2009, שיעורי התמותה מסוכרת עלו בכל קבוצות האוכלוסייה: יהודים, ערבים, גברים ונשים. עיקר העלייה הייתה בין השנים 1997-1995 (עלייה ב-82% בגברים יהודים, 99% בנשים יהודיות, 69% בגברים ערבים ו-60% בנשים ערביות). חלק מהעלייה מוסבר בשינויים שחלו בשיטות הרישום והקידוד של סיבות המוות בשנים אלו. בין השנים 2009-1997, שיעורי התמותה ירדו בקרב יהודים (בכ-23% בגברים ובכ-30% בנשים). בקרב ערבים השיעורים נשארו יציבים בשנים אלו.
מסקנות
ניתן לראות באמצעות המדדים השונים את הנטל הכבד של התחלואה מסוכרת על בריאות האוכלוסייה ומערכת הבריאות. סוכרת היא ללא ספק בעיה מרכזית בבריאות הציבור, בפרט לאור הצפי שמספר החולים יגדל מעבר לגידול הטבעי של האוכלוסייה. עובדה זאת מחייבת השקעה רבה יותר במניעה ראשונית, והיערכות מתאימה לטיפול בחולים ולמניעה שלישונית.
ביבליוגרפיה
- ↑ Van Dieren S, Beulens JW, van der Schouw YT, Grobbee DE, Neal B. The global burden of diabetes and its complications: an emerging pandemic. Eur J Cardiovasc Prev Rehabil. 2010;17, Suppl 1:S3-8.
- ↑ Koton S and the Israel IDDM Registry Study Group - IIRSG. Incidence of type 1 diabetes mellitus in the 0- to 17-yr-old Israel population, 1997-2003.Pediatr Diabetes. 2007; 8:60-6.
- ↑ Blumenfeld O, Dichtiar R, Shohat T; The Israel IDDM Registry Study Group (IIRSG). Trends in the incidence of type 1 diabetes among Jews and Arabs in Israel. Pediatr Diabetes. 2013 Nov 27. doi: 10.1111/pedi.12101. [Epub ahead of print]
- ↑ Patterson CC, Dahlquist GG, GyUrUs E, Green A, Soltesz G; EURODIAB Study Group. Incidence trends for childhood type 1diabetes in Europe during 1989-2003 and predicted new cases 2005-20: a multicentre prospective registration study. Lancet. 2009; 373:2027-33.
- ↑ 5.0 5.1 Centers for Disease Control and Prevention. National Diabetes Statistics Report: Estimates of Diabetes and Its Burden in the United States, 2014. Atlanta, GA: US Department of Health and Human Services; 2014. שגיאת ציטוט: תג
<ref>בלתי־תקין; השם "הערה5" הוגדר מספר פעמים עם תוכן שונה- ↑ 6.0 6.1 6.2 6.3 תכנית מדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל http://www.israelhpr.org.il/1043/470.htm שגיאת ציטוט: תג
<ref>בלתי־תקין; השם "הערה6" הוגדר מספר פעמים עם תוכן שונה- ↑ 7.0 7.1 Dr Ofra Kalter-Leibovich, personal communication שגיאת ציטוט: תג
<ref>בלתי־תקין; השם "הערה7" הוגדר מספר פעמים עם תוכן שונה- ↑ .המרכז הלאומי לבקרת מחלות והמועצה הלאומית לסוכרת. נטל התחלואה בסוכרת בישראל, דו"ח 2009, פרסום 236, יוני 2009, עמ' 64-56
ראו גם
- לנושא הקודם: המדריך לטיפול בסוכרת - פתח דבר
- לנושא הבא: סוכרת באוכלוסיה הערבית בישראל - Diabetes in Arab population in Israel
המידע שבדף זה נכתב על ידי אניקה יפרח, ד"ר הדר ארדיטי, אורית בלומנפלד, פרופ׳ תמי שוחט, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות
עורכים מדעיים - דר' עופרי מוסנזון, פרופ' איתמר רז, עורכת - רינת אלוני