האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6756 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6756 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "סוכרת בישראל - תמונת מצב - Epidimiologic picture of diabetes in Israel"

מתוך ויקירפואה
שורה 56: שורה 56:
  
 
[[קובץ:סוכרת-ישראל3.PNG|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|תרשים 3. הימצאות סוכרת בישראל לפי גיל ומין - הרישום הלאומי לסוכרת, שנת 2016 (%).]]
 
[[קובץ:סוכרת-ישראל3.PNG|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|תרשים 3. הימצאות סוכרת בישראל לפי גיל ומין - הרישום הלאומי לסוכרת, שנת 2016 (%).]]
−
{{שש}}
+
 
 +
 
 
[[קובץ:סוכרתישראל4.PNG|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|תרשים 4. מגמות בשיעור המצאות מחלת הסוכרת לפי גיל בין השנים 2016-2012.]]
 
[[קובץ:סוכרתישראל4.PNG|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|תרשים 4. מגמות בשיעור המצאות מחלת הסוכרת לפי גיל בין השנים 2016-2012.]]
−
{{שש}}
+
 
−
בחלוקה על פי נפות ובתקנון לגיל, נמצאו פערים בשיעורי הימצאות הסוכרת בבני 20 ומעלה. השיעורים הנמוכים ביותר נצפו בנפות במרכז הארץ (תל אביב-יפו, פתח תקווה, רחובות), בנפת חיפה וביהודה ושומרון (8.6-7.7 ל-100,000); ואילו שיעורי הסוכרת הגבוהים ביותר נצפו בנפות בצפון הארץ (12.9-10.3 ל-100,000){{כ}}{{הערה|שם=הערה7|}}.
+
 
 +
בחלוקה על פי נפות ובתקנון לגיל, נמצאו פערים בשיעורי הימצאות הסוכרת בבני 20 ומעלה. השיעורים הנמוכים ביותר נצפו בנפות במרכז הארץ (תל אביב-יפו, פתח תקווה, רחובות), בנפת חיפה וביהודה ושומרון (8.6-7.7 ל-100,000); ואילו שיעורי הסוכרת הגבוהים ביותר נצפו בנפות בצפון הארץ (12.9-10.3 ל-100,000){{כ}}{{הערה|שם=הערה7}}.
  
 
שיעורי הסוכרת עולים עם הגיל: עד גיל 34 שיעור הסוכרת באוכלוסייה נמוך מ-1%, מגיל 35 השיעורים עולים בהדרגה עד לשיא בקבוצת הגיל 84-75, ולאחריו חלה ירידה (תרשים 2).
 
שיעורי הסוכרת עולים עם הגיל: עד גיל 34 שיעור הסוכרת באוכלוסייה נמוך מ-1%, מגיל 35 השיעורים עולים בהדרגה עד לשיא בקבוצת הגיל 84-75, ולאחריו חלה ירידה (תרשים 2).
  
−
שיעורי הסוכרת דומים בשני המינים עד גיל 34. החל מגיל 35 שיעורי הסוכרת גבוהים יותר בגברים מאשר בנשים (תרשים 3). שיעור ההימצאות של סוכרת נותר יציב בין השנים 2016-2012 ועמד על 9.4 בבני 21 ומעלה ו-29.7 בבני 65 ומעלה ב-2016 (תרשים 4){{כ}}{{הערה|שם=הערה7|}}.
+
שיעורי הסוכרת דומים בשני המינים עד גיל 34. החל מגיל 35 שיעורי הסוכרת גבוהים יותר בגברים מאשר בנשים (תרשים 3). שיעור ההימצאות של סוכרת נותר יציב בין השנים 2016-2012 ועמד על 9.4 בבני 21 ומעלה ו-29.7 בבני 65 ומעלה ב-2016 (תרשים 4){{כ}}{{הערה|שם=הערה7}}.
  
 
==נתוני הימצאות סוכרת מסקרי בריאות לאומיים - סקרי INHIS==
 
==נתוני הימצאות סוכרת מסקרי בריאות לאומיים - סקרי INHIS==

גרסה מ־10:59, 4 בספטמבר 2022

Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. בקשה זו מופנית גם לעורכים רפואיים.
העורכים מבקשים להמתין עם עריכת הערך עד להוספתו לרשימת הערכים ב"ניהול עבודה ויקי".
שיחה

Diabetes.png

המדריך לטיפול בסוכרת
מאת המועצה הלאומית לסוכרת, משרד הבריאות. עורכים מדעיים: ד"ר עופרי מוסנזון, פרופ׳ איתמר רז

פרק ראשי


תוכן עניינים > פרק #2.1: סוכרת בישראל - תמונת מצב - Epidimiologic picture of diabetes in Israel

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

המדריך לטיפול בסוכרת
מדריךסוכרת.jpg
שם המחבר ד"ר ענבר צוקה ד"ר מירי לוצקי, ד"ר אורית בלומנפלד, ריטה דכטיאר, דבי נוביק, דולב קרולינסקי, פרופסור תמי שוחט
שם הפרק סוכרת בישראל - תמונת מצב
עורך מדעי פרופסור איתמר רז
מאת המועצה הלאומית לסוכרת,
משרד הבריאות
מועד הוצאה 2019
מספר עמודים 628
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סוכרת

מספר חולי הסוכרת נמצא בעלייה מתמדת מאז מחצית המאה ה-20, הן בארצות המפותחות והן בארצות המתפתחות, כאשר העלייה תלולה יותר במדינות בעלות רמת הכנסה נמוכה ובינונית מאשר במדינות בעלות הכנסה גבוהה. על פי אומדנים שונים, הימצאות הסוכרת באוכלוסייה הבוגרת ברחבי העולם כמעט הכפילה עצמה ועלתה מ-4.7% בשנת 1980 ל־8.5% בשנת 2014 (בתקנון לגיל)[1]. מספר האנשים החיים עם סוכרת עלה מ-108 מיליון איש בשנת 1980‏[1] ל-451 מיליון בשנת 2017 וצפוי לעלות ל-693 מיליון בשנת 2045‏[2].

העלייה בשיעורי הסוכרת נובעת משילוב של עלייה בתוחלת החיים ועלייה בהימצאות גורמי הסיכון העיקריים באוכלוסייה הכוללים הרגלי אכילה לקויים, עודף משקל, השמנה והיעדר פעילות גופנית. בישראל, כמו במדינות אחרות, סוכרת היא בין המחלות הכרוניות השכיחות ביותר ומהווה נטל כבד על מערכת הבריאות, על החולה ועל משפחתו.

מוצגת להלן תמונת מצב של מחלת הסוכרת בישראל, כפי שהיא משתקפת מהנתונים הקיימים אודות היארעות והימצאות סוכרת, סיבוכים הנובעים ממחלת הסוכרת, שימוש בשירותי בריאות בקרב חולי סוכרת ותמותה מסוכרת. כמו כן מוצגות השוואות בין־לאומיות של תחלואה ותמותה מסוכרת.

נתוני היארעות

נתוני היארעות סוכרת קיימים בישראל עבור אוכלוסיית הילדים בלבד ומבוססים על הרישום הלאומי לסוכרת בילדים בגילאי 17-0 שנים. הרישום הלאומי לסוכרת בילדים החל לפעול בשנת 1997 ופעל באופן מלא עד 2015, ביוזמה משותפת של רופאי ילדים מומחים באנדוקרינולוגיה והמרכז הלאומי לבקרת מחלות (המלב"ם)[3]. במסגרת הרישום מדווחים כל המקרים החדשים של סוכרת בגילאי 17-0 שנים.

בשנת 2015 דווחו לרשם 415 מקרי סוכרת חדשים, מתוכם 383 מקרי סוכרת מסוג 1. הנתונים המוצגים להלן מתייחסים לסוכרת מסוג 1 בלבד.

היארעות סוכרת מסוג 1 בילדים בגילאי 17-0 שנים

ממצאי הרישום מהשנים 2015-1997 מצביעים על עלייה מתמשכת בהיארעות סוכרת מסוג 1. מספר המקרים החדשים בשנת 1997 היה 161, לעומת 383 מקרים חדשים בשנת 2015 - עלייה של 64%, מ-8.4 מקרים ל-100,000 ב-1997, ל-13.8 מקרים ל-100,000 בשנת 2015.

על פי נתוני הרישום, שיעור היארעות סוכרת מסוג 1 בשנת 2015 היה דומה בבנים ובבנות: 13.9 ל-100,000 ו-13.8 ל-100,000, בהתאמה. בחלוקה לקבוצות גיל, שיעור ההיארעות הגבוה ביותר דווח בקבוצת הגיל 10-14 שנים (21.4 ל-100,000). השיעורים ביהודים (13.7 ל-100,000) לא היו שונים באופן מובהק מהשיעורים בערבים (14.1 ל-100,000) (0.8=ק). עלייה בשיעורי ההיארעות במהלך השנים נצפתה הן ביהודים והן בערבים, כאשר העלייה השנתית הממוצעת הייתה גבוהה יותר בערבים מאשר ביהודים - 4.8% לעומת 1.9%, בהתאמה[4] (תרשים 1).

עלייה בהיארעות סוכרת מסוג 1 תוארה במדינות מערביות נוספות. במחקר אשר בחן מגמות היארעות במהלך 20 שנה (1989-2008) ב-19 מדינות אירופאיות, שיעור ההיארעות של סוכרת מסוג 1 בגילאי 15-0 המשיך לעלות בכ-4%-3% בממוצע בשנה[5].

נתוני הימצאות

נתוני ההימצאות התקבלו משני מקורות:

  1. הרישום הלאומי לסוכרת, המבוסס על דיווח מכל קופות החולים
  2. סקרי בריאות לאומיים - סקרי Israeli National Health interview Survey) INHIS) הנערכים על ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות, ומבוססים על דיווח עצמי



תרשים 1. היארעות סוכרת מסוג 1 בקרב בני 0–17 שנים בישראל, 1997–2015 (שיעורים ל-100,000).



תרשים 2. הימצאות סוכרת בישראל לפי גיל, הרישום הלאומי לסכרת לשנת 2019 (אחוזים).

נתוני הימצאות מהרישום הלאומי לסוכרת

בשנת 2014 הוקם רישום לאומי לסוכרת במרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, בשיתוף כל קופות החולים. הגדרת חולה סוכרת ברישום הלאומי לסוכרת זהה להגדרות של תכנית מדדי האיכות בקהילה[6]. "חולה סוכרת" מוגדר כמטופל אשר ענה על אחד או יותר מהקריטריונים הבאים בשנה שקדמה לשנת הדיווח:

  1. בדיקה אחת לפחות של המוגלובין מסוכרר (HbA1c) שווה או גבוהה מ-6.5 מ"ג%
  2. רכישה של לפחות 3 מרשמים של תרופות כנגד סוכרת (אחת או יותר מהתרופות מקבוצת A10 לפי קידוד ATC) בחודשים שונים
  3. תוצאה של גלוקוז בדם שווה או גבוהה מ-200 מ"ג% בשתי בדיקות, בהפרש של לפחות חודש ביניהן

על פי הגדרה זו, בשנת 2016 חיו בישראל 507,349 חולי סוכרת בני שנתיים ומעלה, המהווים 6.2% מהאוכלוסייה (6.4% ו-6.0% בזכרים ובנקבות בהתאמה (תרשים 3)).

בקרב בני 21 ומעלה, הימצאות הסוכרת בשנת 2016 הייתה 9.4% (9.9% בגברים ו-9.0% בנשים; 0.001>p)‏[7].

תרשים 3. הימצאות סוכרת בישראל לפי גיל ומין - הרישום הלאומי לסוכרת, שנת 2016 (%).


תרשים 4. מגמות בשיעור המצאות מחלת הסוכרת לפי גיל בין השנים 2016-2012.


בחלוקה על פי נפות ובתקנון לגיל, נמצאו פערים בשיעורי הימצאות הסוכרת בבני 20 ומעלה. השיעורים הנמוכים ביותר נצפו בנפות במרכז הארץ (תל אביב-יפו, פתח תקווה, רחובות), בנפת חיפה וביהודה ושומרון (8.6-7.7 ל-100,000); ואילו שיעורי הסוכרת הגבוהים ביותר נצפו בנפות בצפון הארץ (12.9-10.3 ל-100,000)‏[7].

שיעורי הסוכרת עולים עם הגיל: עד גיל 34 שיעור הסוכרת באוכלוסייה נמוך מ-1%, מגיל 35 השיעורים עולים בהדרגה עד לשיא בקבוצת הגיל 84-75, ולאחריו חלה ירידה (תרשים 2).

שיעורי הסוכרת דומים בשני המינים עד גיל 34. החל מגיל 35 שיעורי הסוכרת גבוהים יותר בגברים מאשר בנשים (תרשים 3). שיעור ההימצאות של סוכרת נותר יציב בין השנים 2016-2012 ועמד על 9.4 בבני 21 ומעלה ו-29.7 בבני 65 ומעלה ב-2016 (תרשים 4)‏[7].

נתוני הימצאות סוכרת מסקרי בריאות לאומיים - סקרי INHIS

סקרי INHIS הם סקרים לאומיים הנערכים באמצעות ראיונות טלפוניים על מדגם של כ-10,000 ישראלים בגילאי 21 ומעלה. סקרים אלה בוצעו על ידי המלב"ם בשנים 2003-2004 ו-2007-2010. הסקרים כוללים שאלות על מחלות כרוניות וביניהן סוכרת. הנתונים מבוססים על דיווח עצמי של המרואיין, בתשובה לשאלה "האם אובחנה אצלך סוכרת על ידי רופא?" הנתונים המוצגים להלן מבוססים על כ-10,000 מרואיינים בשנים 2003-2004 וכ-10,300 מרואיינים בשנים 2007-2010. השיעורים שוקללו לגיל בהתאם להתפלגות הגילאים של אוכלוסיית ישראל. על פי נתוני סקר iNHiS מהשנים 2007-2010, 8.3% מהאוכלוסייה בני 21 ומעלה (8.4% מהגברים ו-8.1% מהנשים) דיווחו על סוכרת שאובחנה אצלם על ידי רופא. זאת בהשוואה ל-6.3% בסקר מהשנים 2003-2004 (6.5% מהגברים ו-6.1% מהנשים). זוהי עלייה של כ-29% בגברים ו-36% בנשים. שיעור ההימצאות של סוכרת, לאחר שקלול לגיל ומין, היה 8.2% ביהודים ו-8.8% בערבים.

נתונים מסקר "ידע, עמדות והתנהגויות בריאות (KAP)"

בסקר KAP מהשנים 2008-2009, 8.2% מהאוכלוסייה בני 21 ומעלה אובחנו עם סוכרת, על פי דיווח עצמי. 8.5% מהגברים היהודים במדגם ו-7.6% מהנשים היהודיות דיווחו שאובחנה אצלם סוכרת. בערבים, השיעורים היו 8.5% בגברים ו-9.9% בנשים.

נתונים מסקר בריאות 2009

על פי נתוני סקר בריאות 2009 שבוצע ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בקרב 8,728 משקי בית בישראל, הימצאות סוכרת בבני 25 ומעלה היא 8.5% (8.4% בגברים ו-8.7% בנשים). השיעורים בנשים ערביות היו גבוהים במיוחד -11.5%, לעומת 8.1% ביהודיות. יש לזכור כי בסקר זה רואיין בן משפחה אחד והוא דיווח על מצב הבריאות של שאר דיירי משק הבית.

נתוני ההימצאות מהמקורות שהוזכרו מציגים ערכים השונים במקצת אלה מאלה. הסיבה לכך היא היותם מבוססים על מדגמים ועל דיווח עצמי. עם זאת, כל המקורות מצביעים על עלייה שחלה בשיעורי ההימצאות של המחלה עם השנים.

הימצאות סוכרת לפי מין, גיל וקבוצת אוכלוסייה

על פי ממצאי סקר 2007-2010 INHIS, תבנית העלייה בשיעורי התחלואה עם הגיל שונה ביהודים ובערבים. בגברים יהודים, שיעורי הסוכרת נמוכים בקבוצות הגיל הצעירות (עד קבוצת הגיל 35-44) ולאחר מכן עולים בצורה עקבית עד 23.5% בבני 65 ומעלה. בגברים ערבים, השיעורים עולים עלייה חדה כבר בגילאי 35-44 שנים, ובבני 65 ומעלה השיעור מגיע ל-27.8%. מגיל 35 ואילך, השיעורים גבוהים בקרב ערבים מאשר ביהודים בכל קבוצות הגיל (ראו תרשים 3).

בנשים יהודיות, השיעורים עולים בעקביות עם הגיל עד ל-21.5% בבנות 65 ומעלה. בנשים ערביות נצפית עלייה חדה יותר עם הגיל, ובגילאים צעירים יותר. בבנות 45-54 מגיע השיעור ל-14.3% ובבנות 55-64, ל-32.2% (לעומת 12.3% ביהודיות). בבנות 65 ומעלה השיעור הוא 29.0%. בכל קבוצות הגיל, שיעורי הסוכרת גבוהים בנשים ערביות מאשר ביהודיות, כאשר הפער הגדול ביותר נצפה בגילאי 55-64 (תרשים 3).

השוואות בינלאומיות

בתרשים 4 מוצגת השוואה של שיעורי הימצאות סוכרת מתוקננים לגיל במספר מדינות OECD-n, כולל ישראל, נכון לשנת 2011. ניתן לראות כי השיעור המתוקנן לגיל בישראל (7.6%) נמצא מעט מעל הממוצע של מדינות ה-OECD ‏(6.9%) ‏[8].

קובץ:סוכרתישראל5.png
תרשים 4. שיעורי הימצאות סוכרת מתוקננים לגיל בארצות נבחרות מארגון ה-OECD‏ 2011 (אחוזים)

אומדנים להימצאות סוכרת בשנים הבאות

בהנחה ששיעורי התחלואה בסוכרת בקרב קבוצות הגיל השונות יישארו דומים לאלה של שנת 2012, המספר הכולל של החולים בישראל (מאובחנים ולא מאובחנים) בשנת 2030 צפוי להגיע לכ-957,600 מקרים (מהם כ-718,200 מאובחנים וכ-239,400 שאינם מאובחנים). בהנחה ששיעורי התחלואה בסוכרת ימשיכו לעלות, מספר החולים צפוי להגיע בשנת 2030 למעל מיליון מקרים.

בשנת 2014 הוקם רישום לאומי לסוכרת במרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, בשיתוף כל קופות החולים. המטרה העיקרית של הרישום היא להעריך לאורך זמן את מצב התחלואה בסוכרת בישראל, וזאת כדי לאפשר תכנון שירותי בריאות ובניית תוכניות למניעת המחלה וסיבוכיה באוכלוסייה. ההגדרה של חולה סוכרת הותאמה להגדרות של התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה. נתוני הרישום עתידים לתת מידע על מספר המקרים החדשים של חולי סוכרת המאובחנים בשנה (שיעור היארעות), בנוסף למידע על מספר חולי הסוכרת הקיימים (שיעור הימצאות).

סיבוכי סוכרת

כיום, אין בישראל נתונים לאומיים על שיעורי היארעות והימצאות של סיבוכי סוכרת כגון רטינופתיה, נפרופתיה וקטיעות גפיים בקרב חולי סוכרת. מהנתונים הקיימים ניתן להעריך את חלקם של חולי הסוכרת מכלל החולים במצבים שיכולים להיגרם גם על ידי סוכרת. כך לדוגמה, על פי הנתונים מהשירות לעיוור במשרד הרווחה, 25.7% מהמקרים שהוכרו כעיוורים בקבוצת הגיל 41-65 היו על רקע רטינופתיה סוכרתית. מנתוני הרישום לדיאליזה ניתן להעריך את הנטל של נפרופתיה סוכרתית. מכלל החולים החדשים שהחלו דיאליזה בשנת 2013 (1,462 חולים חדשים), ל-44.9% (656 חולים) נרשמה מחלת הסוכרת כסיבה שגרמה לאי ספיקת הכליות הסופנית.

בהיעדר נתונים על שיעור ההיארעות של נפרופתיה בחולי סוכרת, חושב אומדן המבוסס על דוח התכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל לשנים 62010-2012 ועל הנתונים מרישום הדיאליזה לאותן השנים, לגבי חולים שהחלו דיאליזה כאשר מחלת הסוכרת נרשמה כמחלה הראשונה שגרמה לאי-ספיקת הכליות. על פי אומדן זה, שיעור חולי הסוכרת שהחלו טיפול בדיאליזה בשנת 2012 היה 146.2 ל-100,000. בהשוואה לאומדן שחושב לשנת 2010 (185.1 ל-100,000), נצפתה ירידה של כ-21% (ראו פרק: "אפידמיולוגיה של נפרופתיה סוכרתית"). לגבי קטיעות גפיים בקרב חולי סוכרת, מקור הנתונים הוא מאגר האשפוזים המתנהל במשרד הבריאות. בשנים 2010-2012, כ-69% מכלל הקטיעות של גפיים תחתונות שבוצעו, למעט קטיעות כתוצאה מטראומה, היו לחולי סוכרת. 923 חולי סוכרת עברו קטיעות בגפיים התחתונות בשנת 2012. אחוז הקטיעות הגבוה ביותר (37% מהקטיעות) בוצע בגילאי 75 ומעלה[9].

בנוסף לנתונים אלה, ניתן לקבל מידע חלקי על סיבוכי סוכרת לפי דיווח עצמי. מסקרי 2003-2004 INHIS ו-2007-2010, על 893 מרואיינים שמסרו כי אובחנו על ידי רופא כחולים בסוכרת היה קיים מידע נוסף. 22.3% מסרו כי הם סובלים מבעיית ראייה כתוצאה מסוכרת, 3.4% מפגיעה בגפיים ו-0.5% מבצעים דיאליזה.

שימוש בשירותי בריאות

הנתונים על שימוש בשירותי בריאות נלקחו מסקר INHIS ‏ 2007-2010. נתונים אלה מצביעים על שיעור גבוה בהרבה של ביקורים אצל רופא, ביקורים בחדר מיון ואשפוזים בקרב חולי סוכרת, בהשוואה למרואיינים ללא סוכרת, גם אחרי תקנון לגיל. 58.7% מחולי הסוכרת ביקרו אצל רופא המשפחה בחודש האחרון, בהשוואה ל-37.8% מהמרואיינים ללא סוכרת (OR=2.2, 95ֵֵ% CI=19-2.5) מחולי הסוכרת ביקרו בחדר מיון בחודש האחרון לעומת 2.5% מהמרואיינים ללא סוכרת (OR=1.9, 95ֵ% CI=1.3-3.8); ו-25.8% מחולי הסוכרת אושפזו ללילה אחד או יותר בשנה האחרונה, בהשוואה ל-12.3% מהמרואיינים ללא סוכרת (1.7-2.4=0R=2.0, 95% CI).

מדד DALY וההוצאה הלאומית על הטיפול בסוכרת

ארגון הבריאות העולמי בחן את נטל התחלואה של 100 מחלות שונות ביותר מ-200 מדינות. המדד שבו השתמשו בהערכה זאת הוא DALY ‏ ( Disability Adjusted Life Years) אשר מחבר שני מדדים YLL ‏ (Years of life Lost) ו-YLD ‏ (Years of life Lived with Disability). ערכו של ה-DALY הוא סכום השנים שאבדו עקב נכות פיזית או נפשית ו/או מוות בטרם עת. לפי אומדן לשנת 2012, אבדו בישראל כ-71,900 "שנות בריאות" בגלל סוכרת, שהן 4.7% מכלל "שנות הבריאות" שאבדו באותה שנה בישראל. להשוואה, ערכי DALYS מסוכרת כאחוז מסך DALYS הם 2.3% בצרפת, 2.2% ביוון ו-3.0% בארצות הברית[10].

בישראל, במחקר שנערך בשנת 2006 בשירותי בריאות מכבי במטרה להעריך את העלות הרפואית הישירה של מספר מחלות, נמצא ש-3.5% מכלל ההוצאה הלאומית של קופות החולים ניתן לייחס לסוכרת[11].

תמותה מסוכרת

סוכרת היא סיבת המוות הרביעית מבין סיבות המוות בישראל. בשנת 2011, 5.4% מכלל הפטירות בישראל (2,196 פטירות) היו מסוכרת. שיעורי התמותה המתוקננים לגיל היו גבוהים בערבים מאשר ביהודים: פי 2 בגברים ערבים לעומת יהודים, ופי 2.5 בנשים ערביות בהשוואה ליהודיות (תרשים 5)‏[12]. שיעורי התמותה מסוכרת עולים בצורה חדה עם הגיל בכל קבוצות האוכלוסייה, במיוחד לאחר גיל 75. בכל קבוצות הגיל, השיעורים גבוהים יותר בערבים (גברים ונשים) מאשר ביהודים (תרשים 6).


קובץ:סוכרתישראל8.png
תרשים 5. שיעורי תמותה מסוכרת לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, 2011. שיעורים ל-100,000 מתוקננים לגיל


קובץ:סוכרתישראל6.png
תרשים 6. שיעורי תמותה מסוכרת לפי גיל, מין וקבוצת אוכלוסייה, 2011


מגמות בתמותה: בין השנים 1997- 1980, עלו שיעורי התמותה מסוכרת בכל קבוצות האוכלוסייה: יהודים, ערבים, גברים ונשים. עיקר העלייה הייתה בין השנים 1995-1997 (עלייה ב-82% בגברים יהודים, 99% בנשים יהודיות, 69% בגברים ערבים ו-60% בנשים ערביות). חלק מהעלייה מוסבר בשינויים שחלו בשיטות הרישום והקידוד של סיבות המוות בשנים אלו. בין השנים 1997-2011, ירדו שיעורי התמותה מסוכרת בכ-39% בגברים יהודים, בכ-40% בנשים יהודיות, בכ-25% בגברים ערבים ובכ-14% בנשים ערביות[12] (תרשים 7).


קובץ:סוכרתישראל9.png
תרשים 7. מגמות בתמותה מסוכרת לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, 1980-2011 (שיעורים ל-100,000 מתוקננים לגיל)


קובץ:סוכרתישראל7.png
תרשים 8. תמותה מסוכרת בישראל ובמדינות נבחרות ב-OECD, שנת 2010 (או השנה הקרובה ביותר), לפי מין (שיעורים מתוקננים לגיל)

תמותה מסוכרת: השוואות בינלאומיות

ישראל ממוקמת במקום השני בתמותה מסוכרת בין מדינות ה-OECD (אחרי מקסיקו), הן בגברים והן בנשים (תרשים 8). יש לציין כי ההבדל בין ישראל ליתר המדינות נובע כנראה בחלקו גם משיטות שונות לרישום ולקידוד סיבות המוות, לדוגמה נטייה בישראל, לעומת מדינות אחרות, לרשום בתעודת הפטירה את הסוכרת כסיבת המוות היסודית, כאשר ברקע יש תחלואה במחלות לב וכלי דם.

סיכום

באמצעות המדדים השונים ניתן להעריך את הנטל הכבד של התחלואה בסוכרת על בריאות האוכלוסייה ומערכת הבריאות. סוכרת היא ללא ספק בעיה מרכזית בבריאות הציבור, בפרט לאור הצפי שמספר החולים יגדל מעבר לגידול הטבעי של האוכלוסייה. עובדה זו מחייבת השקעה רבה יותר בכל רמות המניעה.

ביבליוגרפיה

  1. ↑ 1.0 1.1 World Health Organization. Global Report on Diabetes. WHO, Geneva 2016. http://apps.who.int/iris/bitstre am/10665/204871/1/9789241565257_eng.pdf.
  2. ↑ Cho NH, Shaw JE, Karuranga S, et al. IDF Diabetes Atlas: Global estimates of diabetes prevalence for 2017 and projections for 2045. Diabetes Res Clin Pract 2018;138:271-281.
  3. ↑ Koton S and the Israel IDDM Registry Study Group - IIRSG. Incidence of type 1 diabetes mellitus in the 0- to 17-yr-old Israel population, 1997-2003. Pediatr Diabetes 2007; 8:60-66.
  4. ↑ נתונים מדוח רישום סוכרת בבני 0-17 לשנים 2015-2014. המרכז הלאומי לבקרת מחלות, 2016
  5. ↑ Patterson CC, Gyurtis E, Rosenbauer J, et al. Trends in childhood type 1 diabetes incidence in Europe during 1989-2008: evidence of non-uniformity over time in rates of increase. Diabetologia 2012;55:2142-2147.
  6. ↑ תכנית מדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל. דו"ח לשנים 2012-2010. המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות בישראל, 2013. (נתונים מדוח הרישום הלאומי לסוכרת לשנת 2016, המרכז הלאומי לבקרת מחלות. (טרם פורסמו)
  7. ↑ 7.0 7.1 7.2 Israel Center for Disease Control. Israeli National Health Interview Survey (INHIS-1) 2003-2004. Jerusalem: Ministry of Health; 2006.
  8. ↑ OECD (2013). Health at a Glance 2013: OECD Indicators, OECD Publishing. http://dx.doi.org/10.1787/health_glance-2013-en
  9. ↑ נתונים באדיבות אגף המידע, מינהל מידע ומחשוב, משרד הבריאות, יולי 2014
  10. ↑ World Health Organization. The Global Burden of Disease. 2012 update. World Health Organization, Health statistics and information systems, 2014. http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/estimates/en/index2.html
  11. ↑ Chodick G, Porath A, Alapi H, Sella T, Flash S, Wood F, Shalev V. The direct medical cost of cardiovascular diseases, hypertension, diabetes, cancer, pregnancy and female infertility in a large HMO in Israel. Health Policy 2010; 95: 271-276.
  12. ↑ 12.0 12.1 בריאות 2013. המרכז הלאומי לבקרת מחלות ואגף המידע, משרד הבריאות. פרסום 354, 2014

ראו גם


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ענבר צוקה ד"ר מירי לוצקי, ד"ר אורית בלומנפלד, ריטה דכטיאר, דבי נוביק, דולב קרולינסקי, פרופסור תמי שוחט, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות


קישורים חיצוניים

מו"ל - The Medical Group Themedical.png עורכים מדעיים - דר' עופרי מוסנזון, פרופ' איתמר רז, עורכת - רינת אלוני