הבדלים בין גרסאות בדף "סוכרת בישראל - תמונת מצב - Epidimiologic picture of diabetes in Israel"

גרסה אחרונה מ־12:31, 18 באוקטובר 2022

המדריך לטיפול בסוכרת
מאת המועצה הלאומית לסוכרת, משרד הבריאות. עורכים מדעיים: ד"ר עופרי מוסנזון, פרופ׳ איתמר רז

תוכן עניינים > פרק #1.1: סוכרת בישראל - תמונת מצב - Epidimiologic picture of diabetes in Israel

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סוכרת

מספר חולי הסוכרת נמצא בעלייה מתמדת מאז מחצית המאה ה-20, הן בארצות המפותחות והן בארצות המתפתחות, כאשר העלייה תלולה יותר במדינות בעלות רמת הכנסה נמוכה ובינונית מאשר במדינות בעלות הכנסה גבוהה. על פי אומדנים שונים, הימצאות הסוכרת באוכלוסייה הבוגרת ברחבי העולם כמעט הכפילה עצמה ועלתה מ-4.7% בשנת 1980 ל־8.5% בשנת 2014 (בתקנון לגיל)^[1]. מספר האנשים החיים עם סוכרת עלה מ-108 מיליון איש בשנת 1980‏^[1] ל-451 מיליון בשנת 2017 וצפוי לעלות ל-693 מיליון בשנת 2045‏^[2].

העלייה בשיעורי הסוכרת נובעת משילוב של עלייה בתוחלת החיים ועלייה בהימצאות גורמי הסיכון העיקריים באוכלוסייה הכוללים הרגלי אכילה לקויים, עודף משקל, השמנה והיעדר פעילות גופנית. בישראל, כמו במדינות אחרות, סוכרת היא בין המחלות הכרוניות השכיחות ביותר ומהווה נטל כבד על מערכת הבריאות, על החולה ועל משפחתו.

מוצגת להלן תמונת מצב של מחלת הסוכרת בישראל, כפי שהיא משתקפת מהנתונים הקיימים אודות היארעות והימצאות סוכרת, סיבוכים הנובעים ממחלת הסוכרת, שימוש בשירותי בריאות בקרב חולי סוכרת ותמותה מסוכרת. כמו כן מוצגות השוואות בין־לאומיות של תחלואה ותמותה מסוכרת.

נתוני היארעות

נתוני היארעות סוכרת קיימים בישראל עבור אוכלוסיית הילדים בלבד ומבוססים על הרישום הלאומי לסוכרת בילדים בגילאי 0–17 שנים. הרישום הלאומי לסוכרת בילדים החל לפעול בשנת 1997 ופעל באופן מלא עד 2015, ביוזמה משותפת של רופאי ילדים מומחים באנדוקרינולוגיה והמרכז הלאומי לבקרת מחלות (המלב"ם)^[3]. במסגרת הרישום מדווחים כל המקרים החדשים של סוכרת בגילאי 0–17 שנים.

בשנת 2015 דווחו לרשם 415 מקרי סוכרת חדשים, מתוכם 383 מקרי סוכרת מסוג 1. הנתונים המוצגים להלן מתייחסים לסוכרת מסוג 1 בלבד.

היארעות סוכרת מסוג 1 בילדים בגילאי 0–17 שנים

ממצאי הרישום מהשנים 1997–2015 מצביעים על עלייה מתמשכת בהיארעות סוכרת מסוג 1. מספר המקרים החדשים בשנת 1997 היה 161, לעומת 383 מקרים חדשים בשנת 2015 - עלייה של 64%, מ-8.4 מקרים ל-100,000 ב-1997, ל-13.8 מקרים ל-100,000 בשנת 2015.

על פי נתוני הרישום, שיעור היארעות סוכרת מסוג 1 בשנת 2015 היה דומה בבנים ובבנות: 13.9 ל-100,000 ו-13.8 ל-100,000, בהתאמה. בחלוקה לקבוצות גיל, שיעור ההיארעות הגבוה ביותר דווח בקבוצת הגיל 10–14 שנים (21.4 ל-100,000). השיעורים ביהודים (13.7 ל-100,000) לא היו שונים באופן מובהק מהשיעורים בערבים (14.1 ל-100,000) (0.8=ק). עלייה בשיעורי ההיארעות במהלך השנים נצפתה הן ביהודים והן בערבים, כאשר העלייה השנתית הממוצעת הייתה גבוהה יותר בערבים מאשר ביהודים - 4.8% לעומת 1.9%, בהתאמה^[4] (תרשים 1).

עלייה בהיארעות סוכרת מסוג 1 תוארה במדינות מערביות נוספות. במחקר אשר בחן מגמות היארעות במהלך 20 שנה (1989–2008) ב-19 מדינות אירופאיות, שיעור ההיארעות של סוכרת מסוג 1 בגילאי 0–15 המשיך לעלות בכ-4%-3% בממוצע בשנה^[5].

נתוני הימצאות

נתוני ההימצאות התקבלו משני מקורות:

הרישום הלאומי לסוכרת, המבוסס על דיווח מכל קופות החולים
סקרי בריאות לאומיים - סקרי Israeli National Health interview Survey) INHIS) הנערכים על ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות, ומבוססים על דיווח עצמי

תרשים 1. היארעות סוכרת מסוג 1 בקרב בני 0–17 שנים בישראל, 1997–2015 (שיעורים ל-100,000).

תרשים 2. הימצאות סוכרת בישראל לפי גיל, הרישום הלאומי לסכרת לשנת 2019 (אחוזים).

נתוני הימצאות מהרישום הלאומי לסוכרת

בשנת 2014 הוקם רישום לאומי לסוכרת במרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, בשיתוף כל קופות החולים. הגדרת חולה סוכרת ברישום הלאומי לסוכרת זהה להגדרות של תוכנית מדדי האיכות בקהילה^[6]. "חולה סוכרת" מוגדר כמטופל אשר ענה על אחד או יותר מהקריטריונים הבאים בשנה שקדמה לשנת הדיווח:

בדיקה אחת לפחות של המוגלובין מסוכרר (HbA1c) שווה או גבוהה מ-6.5 מ"ג%
רכישה של לפחות 3 מרשמים של תרופות כנגד סוכרת (אחת או יותר מהתרופות מקבוצת A10 לפי קידוד ATC) בחודשים שונים
תוצאה של גלוקוז בדם שווה או גבוהה מ-200 מ"ג% בשתי בדיקות, בהפרש של לפחות חודש ביניהן

על פי הגדרה זו, בשנת 2016 חיו בישראל 507,349 חולי סוכרת בני שנתיים ומעלה, המהווים 6.2% מהאוכלוסייה (6.4% ו-6.0% בזכרים ובנקבות בהתאמה (תרשים 3)).

בקרב בני 21 ומעלה, הימצאות הסוכרת בשנת 2016 הייתה 9.4% (9.9% בגברים ו-9.0% בנשים; 0.001>p)‏^[7].

תרשים 3. הימצאות סוכרת בישראל לפי גיל ומין - הרישום הלאומי לסוכרת, שנת 2016 (%).

תרשים 4. מגמות בשיעור המצאות מחלת הסוכרת לפי גיל בין השנים 2012–2016.

בחלוקה על פי נפות ובתקנון לגיל, נמצאו פערים בשיעורי הימצאות הסוכרת בבני 20 ומעלה. השיעורים הנמוכים ביותר נצפו בנפות במרכז הארץ (תל אביב-יפו, פתח תקווה, רחובות), בנפת חיפה וביהודה ושומרון (8.6-7.7 ל-100,000); ואילו שיעורי הסוכרת הגבוהים ביותר נצפו בנפות בצפון הארץ (12.9-10.3 ל-100,000)‏^[7].

שיעורי הסוכרת עולים עם הגיל: עד גיל 34 שיעור הסוכרת באוכלוסייה נמוך מ-1%, מגיל 35 השיעורים עולים בהדרגה עד לשיא בקבוצת הגיל 75–84, ולאחריו חלה ירידה (תרשים 2).

שיעורי הסוכרת דומים בשני המינים עד גיל 34. החל מגיל 35 שיעורי הסוכרת גבוהים יותר בגברים מאשר בנשים (תרשים 3). שיעור ההימצאות של סוכרת נותר יציב בין השנים 2012–2016 ועמד על 9.4 בבני 21 ומעלה ו-29.7 בבני 65 ומעלה ב-2016 (תרשים 4)‏^[7].

נתוני הימצאות סוכרת מסקרי בריאות לאומיים - סקרי INHIS

סקרי INHIS הם סקרים לאומיים הנערכים באמצעות ראיונות טלפוניים על מדגם גדול של ישראלים בגילאי 21 ומעלה. סקרים אלה בוצעו על ידי המלב"ם בשנים 2007–2010 ,2004-2003 ו-2015-2014‏^[8]^[9]^[10]. הסקרים כוללים שאלות על מחלות כרוניות וביניהן סוכרת. הנתונים מבוססים על דיווח עצמי של המרואיין, בתשובה לשאלה "האם אובחנה אצלך סוכרת על ידי רופא?".

מגמות בהימצאות סוכרת

הנתונים המוצגים להלן מבוססים על כ-10,000 מרואיינים בשנים 2003–2004 (1-INHIS), כ-10,300 מרואיינים בשנים 2007–2010 (2-INHIS) וכ-4,400 מרואיינים בשנים 2014–2015 (3-INHIS). השיעורים שוקללו לגיל בהתאם להתפלגות הגילאים של אוכלוסיית ישראל.

על פי נתוני סקר 3-INHIS, ‏8.4% מהאוכלוסייה בני 21 ומעלה (8.8% מהגברים ו-8.0% מהנשים) דיווחו על סוכרת שאובחנה אצלם על ידי רופא. זאת לעומת 6.3% בסקר 1–6.5%) INHIS מהגברים ו-6.1% מהנשים), ו-8.3% בסקר 2-INHIS‏ (8.4% בגברים ו-8.3% בנשים). נתונים אלה מצביעים על עלייה כללית של כ-32% בהימצאות הסוכרת בישראל בין שני הסקרים הראשונים, בעוד שבסקר האחרון השיעורים נותרו יציבים: נצפתה עלייה מזערית, של כ-5%, בגברים בלבד, ואילו בנשים השיעור אף ירד מעט (מ-8.3% ל-8.0%) (תרשים 5)‏^[8]^[9]^[10].

תרשים 5. מגמות בהימצאות סוכרת מאובחנת על ידי רופא (דיווח עצמי), לפי מין.
סקרי INHIS מהשנים 2014–2015 ,2010-2007 ,2004-2003 (%).

הימצאות סוכרת לפי מין, גיל וקבוצת אוכלוסייה בשנים 2014–2015

על פי ממצאי סקר 3־INHIS, לאחר שקלול לגיל ולמין, שיעור ההימצאות של סוכרת היה 8.0% ביהודים ו-10.4% בערבים (0.03=p). בשתי קבוצות האוכלוסייה ובשני המינים, שיעורי הסוכרת עולים משמעותית עם הגיל.

בגברים יהודים, שיעורי הסוכרת היו נמוכים בקבוצות הגיל הצעיר (עד קבוצת הגיל 35–44) ולאחר מכן עלו בצורה עקבית עד ל-26.5% בבני 65 ומעלה. בגברים הערבים, השיעורים עלו עלייה חדה כבר בגילאי 35–44 שנים, ובבני 65 ומעלה הגיע השיעור ל-35.9%. השיעורים היו גבוהים באופן ניכר בקרב גברים ערבים לעומת יהודים, בכל קבוצות הגיל (תרשים 6א'). בנשים יהודיות, השיעורים עלו בעקביות עם הגיל, עד ל-18.9% בבנות 65 ומעלה. בנשים ערביות נצפתה עלייה חדה יותר עם הגיל ובגילאים צעירים יותר. בבנות 45–54 הגיע השיעור ל-13.0% ובבנות 55–64, ל-32.1% (לעומת 11.6% ביהודיות). בגיל 65 ומעלה, 39.8% מהנשים הערביות דיווחו על סוכרת. בכל קבוצות הגיל, פרט לקבוצת הגיל הצעיר ביותר 21–34, שיעורי הסוכרת היו גבוהים בהרבה בנשים הערביות מאשר ביהודיות (תרשים 6ב')^[8]^[9]^[10].

הימצאות סוכרת: השוואה בין־לאומית

בתרשים 7 מוצגת השוואה של אומדן ההימצאות המתוקננת לגיל של סוכרת בישראל ובמספר מדינות אירופה, לשנת 2017. על פי אומדן זה, שיעור הסוכרת המתוקנן לגיל בישראל (6.7%) היה מתחת לממוצע של מדינות אירופה (6.8%).

תרשים 7. הימצאות סוכרת בישראל ובמדינות אירופה, אומדנים לשנת 2017
(אחוזים מתוקננים לגיל).

איזון חולי הסוכרת

על פי נתוני רישום הסוכרת הלאומי, כ-57% מחולי הסוכרת היו בעלי ערך 7%>HbA1c (סוכרת מאוזנת) בשנת הדיווח 2016. אחוז חולי הסוכרת בעלי ערך 7%>=HbA1c עולה עם הגיל ומגיע עד לכ-66% מכלל החולים בקבוצת הגיל 85 ומעלה. בקבוצת הגיל הצעיר (17-2 שנים) לעומת זאת, פחות מ-16% מהחולים היו עם ערך 7%>=HbA1c. אחוז החולים עם סוכרת לא מאוזנת (9<HbA1c) היה כ-10.5% בשנת 2016. האחוזים הגבוהים ביותר של חוסר איזון נמצאו בילדים ונוער בגילאי 2–17 שנים (33.4%) ובצעירים בני 18–24 שנים (28.1%). בגילאי 75–84 לעומת זאת, רק ל-5.5% מהחולים היו ערכי 9%<HbA1c‏^[7].

סיבוכי סוכרת

מידע על שיעור החולים המפתחים סיבוכים מהמחלה חיוני לשם הערכת מצב התחלואה בישראל, לתכנון שירותי בריאות ולהערכת תוכניות למניעת המחלה וסיבוכיה באוכלוסיית ישראל.

פגיעה כלייתית

תפקוד כלייתי ירוד ברישום הסוכרת הוגדר כ- Glomerular Filtration Rate (GFR) נמוך מ-60 מ"ל/דקה. על פי הגדרה זאת, בשנת 2016 לכ-19.6% מחולי הסוכרת בגילאי 21 ומעלה היה תפקוד כלייתי ירוד. השיעורים עולים עם הגיל, ובקבוצת הגיל המבוגר ביותר (75+) תפקוד כלייתי ירוד נמצא בכ-52% מחולי הסוכרת (תרשים 8)‏^[7].

מדד נוסף לפגיעה כלייתית הוא הפרשת חלבון בשתן. הפרשת חלבון בשתן הוגדרה כרמת אלבומין בשתן הגבוהה מ-30 מיליגרם אלבומין לכל גרם קריאטינין. מתוך 393,288 בדיקות שתן שדווחו בשנת 2016 ברישום הסוכרת, ל־128,170 (32.6%) נמצאה הפרשת אלבומין בשתן, ול-30,059 (7.6%) רמת האלבומין בשתן הייתה מעל 300 מיליגרם לכל גרם קריאטינין.

אי-ספיקת כליות - בשנת 2016, מתוך 507,349 חולי הסוכרת המדווחים לרשם, 2,999 (0.6%) הם מטופלים בדיאליזה ו-1,155 (0.2%) הם מושתלי כליה. מתוך חולי הסוכרת בקרב המטופלים בדיאליזה, בב-82% מהמקרים מחלת הסוכרת נרשמה כסיבה העיקרית לדיאליזה. מתוך אוכלוסיית רשם הסוכרת, 814 חולים (0.16%) החלו דיאליזה במהלך שנת 2016, מתוכם בקרב 809 (83%) הסוכרת נרשמה כסיבה העיקרית לתחילת הדיאליזה^[7].

תרשים 8. תפקוד כלייתי ירוד (60>GFR מ"ל/דקה) בחולי סוכרת בני 21 ומעלה, לפי קבוצות גיל - הרישום הלאומי לסוכרת, שנת 2016 (%) .

רטינופתיה ועיוורון

אין בישראל נתונים לאומיים על שיעורי היארעות והימצאות של רטינופתיה בחולים הסוכרתיים, אך ניתן לקבל הערכה לגבי הימצאות עיוורון בקרב חולי הסוכרת מתוך דו"ח זכאות לתעודות עיוור/ליקוי ראייה במשרד הרווחה. על פי הנתונים מהשירות לעיוור, רטינופתיה סוכרתית היא הגורם השלישי בשכיחותו לעיוורון בישראל והראשונה בשכיחותה בגילאי 41–65. מתוך הדו"ח, לכ-10.2% ממקבלי התעודות בשנת 2014 הסיבה לעיוורון הייתה מחלת הסוכרת. החל משנת 2010 חלה ירידה קלה באחוז המקבלים תעודת עיוור על רקע הסוכרת (10.2% בשנת 2014 לעומת 11.5% בשנת 2012 ו-13.9% בשנת 2010, מתוך 507,349 חולי הסוכרת המדווחים לרשם בשנת 2016). 6,430 (1.3%) נמצאו זכאים לתעודות עיוור, מתוכם ב-1,668 חולים (26%) הסוכרת היוותה את הסיבה לעיוורון. התפלגות הסיבות לעיוורון של הזכאים לתעודת עיוור בקרב חולי הסוכרת המדווחים לרישום הסוכרת בשנת 2016 מוצגת בתרשים 9.‏ 526 (0.1%) מתוך חולי הסוכרת המדווחים לרשם בשנת 2016 קבלו תעודות עיוור חדשות^[7].

תרשים 9. התפלגות הסיבות לעיוורון בקרב חולי סוכרת הזכאים לתעודת עיוור המדווחים לרישום הסוכרת הלאומי בשנת 2016.

קטיעות גפיים

הנתונים בנושא קטיעות גפיים מבוססים על הצלבה בין נתוני רישום הסוכרת למאגר האשפוזים המנוהל במשרד הבריאות. הוצאו מניתוח הנתונים קטיעות כתוצאה מטראומה.

מקרב חולי הסוכרת שדווחו לרשם בשנת 2016 (503,427), 0.9% (4,283) מהחולים בגילאי 21 ומעלה עברו קטיעה אחת אי פעם. מתוכם, 1,380 היו קטיעות חוזרות. אחוז מטופלי הסוכרת עם קטיעה אחת לפחות עולה עם הגיל. כ-34% מסך הקטיעות מתרחשות בין הגילאים 65–69, והשיעור הגבוה ביותר נמצא בקבוצת גיל +90 (9.7%). 732 איש (0.1%) מאוכלוסיית הרשם עברו לפחות קטיעה חדשה אחת במהלך שנת 2016‏^[7].

ניתוחים בריאטריים

הנתונים בנושא ניתוחים בריאטריים מבוססים על הצלבה בין נתוני הרישום הלאומי לסוכרת לרישום הבריאטרי המנוהל במשרד הבריאות החל משנת 2013.

מתוך חולי הסוכרת בני 18 ומעלה שדווחו לרישום הסוכרת בשנת 2016, כ-4,618 חולי סוכרת עברו אי פעם ניתוח בריאטרי. מתוך חולי הסוכרת בין הגילאים 18–74 ובעלי 35<BMI שדווחו לרישום הסוכרת בשנת 2016, (כ-1.1%) 715 בצעו ניתוח בריאטרי ראשון בשנת 2017.

סה"כ מקרב החולים בני 18 ומעלה שדווחו לרשם בשנת 2016, 755 חולים בצעו ניתוח בריאטרי ראשון בשנת 2017‏^[7].

שימוש בשירותי בריאות

הנתונים על שימוש בשירותי בריאות נלקחו מסקר 3-INHIS מהשנים 2014–2015. נתונים אלה, שמקורם בדיווח עצמי, מצביעים על שיעורים גבוהים יותר של ביקורים אצל רופא משפחה ורופא מומחה, וכן שיעורי אשפוז גבוהים יותר בקרב חולי סוכרת, בהשוואה למרואיינים ללא סוכרת, גם לאחר תקנון לגיל. 98.7% מחולי הסוכרת ביקרו אצל רופא המשפחה בשנה שקדמה לסקר, בהשוואה ל־86.1% מהמרואיינים ללא סוכרת (0.001>p). 76.4% מחולי הסוכרת ביקרו אצל רופא מומחה בשנה שקדמה לסקר, בהשוואה ל-57.6% מהמרואיינים ללא סוכרת (0.001>p); ו-20.6% מחולי הסוכרת אושפזו ללילה אחד או יותר בשנה האחרונה, בהשוואה ל-8.9% מהמרואיינים ללא סוכרת (0.001>p)‏^[10].

מדדי נטל הסוכרת ומניעת מוות מסוכרת

ארגון הבריאות העולמי בחן את נטל התחלואה של 100 מחלות שונות ביותר מ-200 מדינות. המדד שבו השתמשו בהערכה זו הוא ה-Disability Adjusted Life Years) DALY) אשר מחבר שני מדדים: YLL (Years of life Lived with Disability) ו-YLD (Years of life Lost).

ערכו של ה-DALY הוא סכום השנים שאבדו עקב נכות פיזית או נפשית ו/או מוות בטרם עת. לפי אומדן לשנת 2012, אבדו בישראל כ-71,900 "שנות בריאות" בגלל סוכרת, שהן 4.7% מכלל "שנות הבריאות" שאבדו באותה שנה בישראל. להשוואה, ערכי ה-DALYs מסוכרת כאחוז מסך ה-DALYs הם 2.3% בצרפת, 2.2% ביוון ו-3.0% בארצות הברית^[11].

בישראל, מחקר שהתפרסם בשנת 2008 העריך שתוכנית לאומית לטיפול בסוכרת עשויה למנוע 4,803 מקרי מוות מסוכרת בין השנים 2020-2000‏^[12]. במחקר נוסף, החוקר העריך כי בשנת 2016 מספר הפטירות בישראל הקשורות להשמנה ואשר ניתן ליחסן לסוכרת מסוג 2 הוא 847‏^[13].

תמותה מסוכרת

בשנת 2016, סוכרת הייתה סיבת המוות הרביעית בשכיחותה מבין סיבות המוות בישראל. 5.2% מכלל הפטירות בשנת 2016 (2,291 פטירות) יוחסו לסוכרת.

תרשים 10. תמותה מסוכרת לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, 2016 (שיעורים ל-100,000 מתוקננים לגיל).

שיעורי התמותה המתוקננים לגיל היו גבוהים יותר בערבים מאשר ביהודים: פי 1.8 בגברים ערבים לעומת גברים יהודים, ופי 2.0 בנשים ערביות בהשוואה ליהודיות. השיעורים היו גבוהים יותר בגברים לעומת נשים: פי 1.2 בגברים יהודים לעומת נשים יהודיות ופי 1.1 בגברים ערבים לעומת נשים ערביות (תרשים 10). שיעורי התמותה מסוכרת עולים בצורה חדה עם הגיל, בכל קבוצות האוכלוסייה, בפרט מגיל 75 ומעלה. בכל קבוצות הגיל, השיעורים גבוהים יותר בערבים (גברים ונשים) מאשר ביהודים (תרשים 11)‏^[14].

תרשים 11. תמותה מסוכרת לפי גיל, מין וקבוצת אוכלוסייה, 2016 (שיעורים ל-100,000).

מגמות בתמותה

תרשים 12. מגמות בתמותה מסוכרת לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, 2016-1980 (שיעורים ל-100,000 מתוקננים לגיל)

בין השנים 1980–1997, עלו שיעורי התמותה מסוכרת בכל קבוצות האוכלוסייה: יהודים, ערבים, גברים ונשים. עיקר העלייה הייתה בין השנים 1995–1997 (עלייה של 82% בגברים יהודים, 99% בנשים יהודיות, 69% בגברים ערבים ו-60% בנשים ערביות). חלק מהעלייה מוסבר בשינויים שחלו בשיטות הרישום והקידוד של סיבות המוות בשנים אלו. בין השנים 2000–2016, ירדו שיעורי התמותה מסוכרת בכל קבוצות האוכלוסייה: בכ-13% בגברים יהודים, בכ-14% בנשים יהודיות, בכ-30% בגברים ערבים ובכ-52% בנשים ערביות (תרשים 12)‏^[14].

תמותה מסוכרת: השוואה בין־לאומית

בהשוואה ליתר המדינות החברות ב-OECD, ישראל ממוקמת במקום השני בתמותה מסוכרת בגברים (אחרי מקסיקו) ובמקום השלישי בנשים (אחרי מקסיקו וטורקיה) (תרשים 13)‏^[15] ההבדל בין ישראל ליתר המדינות נובע כנראה בחלקו משיטות שונות לרישום וקידוד סיבות המוות, לדוגמה: במקרים של תחלואה משולבת בסוכרת ומחלות לב וכלי דם יש נטייה גבוהה יותר בישראל לעומת מדינות אחרות לרשום בתעודת הפטירה את הסוכרת כסיבת המוות העיקרית על פני מחלת הלב^[16].

תרשים 13. תמותה מסוכרת בישראל ובמדינות ה-OECD (*), שנת 2013 (או השנה הקרובה ביותר), לפי מין (שיעורים ל-100,000 מתוקננים לגיל)^[11]
(*) שיעורי התמותה במקסיקו (נתונים לא מוצגים בגרף) גבוהים פי 3.4 בגברים ופי 4.1 בנשים משיעורי התמותה בישראל: 157.6 ל-100,000 בגברים ו-145.2 ל-100,000 בנשים.

סיכום

סוכרת ממשיכה להוות נטל כבד על בריאות האוכלוסייה בישראל ועל מערכת הבריאות. שיעורי הסוכרת מסוג 1 בילדים ונוער עולים עלייה מתמדת, באוכלוסייה היהודים ובצורה אף חדה יותר באוכלוסייה הערבית. באוכלוסייה הבוגרת, הן שיעורי התחלואה והן שיעורי התמותה גבוהים יותר באוכלוסייה הערבית. שיעורי התמותה מסוכרת גבוהים יותר בישראל מאשר ברוב מדינות ה-OECD. עם זאת, ניכרת בעשור האחרון ירידה בשיעורי התמותה מסוכרת, הן באוכלוסייה היהודית והן באוכלוסייה הערבית.

ביבליוגרפיה

↑ ^1.0 ^1.1 World Health Organization. Global Report on Diabetes. WHO, Geneva 2016. http://apps.who.int/iris/bitstre am/10665/204871/1/9789241565257_eng.pdf.

↑ Cho NH, Shaw JE, Karuranga S, et al. IDF Diabetes Atlas: Global estimates of diabetes prevalence for 2017 and projections for 2045. Diabetes Res Clin Pract 2018;138:271-281.

↑ Koton S and the Israel IDDM Registry Study Group - IIRSG. Incidence of type 1 diabetes mellitus in the 0- to 17-yr-old Israel population, 1997-2003. Pediatr Diabetes 2007; 8:60-66.

↑ נתונים מדוח רישום סוכרת בבני 0–17 לשנים 2014–2015. המרכז הלאומי לבקרת מחלות, 2016

↑ Patterson CC, Gyurtis E, Rosenbauer J, et al. Trends in childhood type 1 diabetes incidence in Europe during 1989-2008: evidence of non-uniformity over time in rates of increase. Diabetologia 2012;55:2142-2147.

↑ תכנית מדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל. דו"ח לשנים 2010–2012. המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות בישראל, 2013. (נתונים מדוח הרישום הלאומי לסוכרת לשנת 2016, המרכז הלאומי לבקרת מחלות. (טרם פורסמו)

↑ ^7.0 ^7.1 ^7.2 ^7.3 ^7.4 ^7.5 ^7.6 ^7.7 ^7.8 Israel Center for Disease Control. Israeli National Health Interview Survey (INHIS-1) 2003-2004. Jerusalem: Ministry of Health; 2006.

↑ ^8.0 ^8.1 ^8.2 Israel Center for Disease Control (ICDC). Israel National Health Interview Survey (INHIS-2) 2007-2010: Selected Findings; 2012 (Hebrew).

↑ ^9.0 ^9.1 ^9.2 Israel National Health Interview Survey INHIS-3, 2013-2015 - Selected Findings. Israel Center for Disease Control, Ministry of Health. Publication. 2017; 374.

↑ ^10.0 ^10.1 ^10.2 ^10.3 International Diabetes Federation. Diabetes Atlas, 8th edition. Brussels, Belgium: International Diabetes Federation, 2017. http://www.diabetesatlas.org.

↑ ^11.0 ^11.1 World Health Organization. The Global Burden of Disease. 2012 update. World Health Organization, Health statistics and information systems, 2014.
http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/estimates/en/index2.html

↑ Dreiher J et al. Estimation of mortality savings due to a national program for diabetes care. Eur J Intern Med 2008. (doi:10.1016/j.ejim.2008.09.003).

↑ Ginsberg GM. Mortality, hospital days and treatment costs of current and reduced sugar consumption in Israel. Isr J Health Policy Res 2017.10;6:1.

↑ ^14.0 ^14.1 Central Bureau of Statistics. National Cause of Death Database 2016.

↑ OECD (2016). "OECD Health Data: Health status", OECD Health Statistics (database), http://stats.oecd.org/

↑ Goldberger N, Applbaum Y, Meron J, Haklai Z. High Israeli mortality rates from diabetes and renal failure - Can international comparison of multiple causes of death reflect differences in choice of underlying cause? Isr J Health Policy Res 2015;4:31.

ראו גם

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ענבר צוקה ד"ר מירי לוצקי, ד"ר אורית בלומנפלד, ריטה דכטיאר, דבי נוביק, דולב קרולינסקי, פרופסור תמי שוחט, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות

קישורים חיצוניים

מצב הסוכרת בישראל בראשית המילניום: עלייה בתחלואה ומהפך במגמת התמותה, מדיקל מדיה

מו"ל - The Medical Group

עורך מדעי - פרופסור איתמר רז

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.941-1] 1.0 ^1.1 World Health Organization. Global Report on Diabetes. WHO, Geneva 2016. http://apps.who.int/iris/bitstre am/10665/204871/1/9789241565257_eng.pdf.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.942-2] Cho NH, Shaw JE, Karuranga S, et al. IDF Diabetes Atlas: Global estimates of diabetes prevalence for 2017 and projections for 2045. Diabetes Res Clin Pract 2018;138:271-281.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.943-3] Koton S and the Israel IDDM Registry Study Group - IIRSG. Incidence of type 1 diabetes mellitus in the 0- to 17-yr-old Israel population, 1997-2003. Pediatr Diabetes 2007; 8:60-66.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.944-4] נתונים מדוח רישום סוכרת בבני 0–17 לשנים 2014–2015. המרכז הלאומי לבקרת מחלות, 2016

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.945-5] Patterson CC, Gyurtis E, Rosenbauer J, et al. Trends in childhood type 1 diabetes incidence in Europe during 1989-2008: evidence of non-uniformity over time in rates of increase. Diabetologia 2012;55:2142-2147.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.946-6] תכנית מדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל. דו"ח לשנים 2010–2012. המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות בישראל, 2013. (נתונים מדוח הרישום הלאומי לסוכרת לשנת 2016, המרכז הלאומי לבקרת מחלות. (טרם פורסמו)

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.947-7] 7.0 ^7.1 ^7.2 ^7.3 ^7.4 ^7.5 ^7.6 ^7.7 ^7.8 Israel Center for Disease Control. Israeli National Health Interview Survey (INHIS-1) 2003-2004. Jerusalem: Ministry of Health; 2006.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.948-8] 8.0 ^8.1 ^8.2 Israel Center for Disease Control (ICDC). Israel National Health Interview Survey (INHIS-2) 2007-2010: Selected Findings; 2012 (Hebrew).

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.949-9] 9.0 ^9.1 ^9.2 Israel National Health Interview Survey INHIS-3, 2013-2015 - Selected Findings. Israel Center for Disease Control, Ministry of Health. Publication. 2017; 374.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9410-10] 10.0 ^10.1 ^10.2 ^10.3 International Diabetes Federation. Diabetes Atlas, 8th edition. Brussels, Belgium: International Diabetes Federation, 2017. http://www.diabetesatlas.org.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9412-11] 11.0 ^11.1 World Health Organization. The Global Burden of Disease. 2012 update. World Health Organization, Health statistics and information systems, 2014.
http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/estimates/en/index2.html

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9413-12] Dreiher J et al. Estimation of mortality savings due to a national program for diabetes care. Eur J Intern Med 2008. (doi:10.1016/j.ejim.2008.09.003).

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9414-13] Ginsberg GM. Mortality, hospital days and treatment costs of current and reduced sugar consumption in Israel. Isr J Health Policy Res 2017.10;6:1.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9415-14] 14.0 ^14.1 Central Bureau of Statistics. National Cause of Death Database 2016.

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9416-15] OECD (2016). "OECD Health Data: Health status", OECD Health Statistics (database), http://stats.oecd.org/

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9417-16] Goldberger N, Applbaum Y, Meron J, Haklai Z. High Israeli mortality rates from diabetes and renal failure - Can international comparison of multiple causes of death reflect differences in choice of underlying cause? Isr J Health Policy Res 2015;4:31.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

המדריך לטיפול בסוכרת

שם המחבר	ד"ר ענבר צוקה ד"ר מירי לוצקי, ד"ר אורית בלומנפלד, ריטה דכטיאר, דבי נוביק, דולב קרולינסקי, פרופסור תמי שוחט
שם הפרק	סוכרת בישראל - תמונת מצב
עורך מדעי	פרופסור איתמר רז
מאת	המועצה הלאומית לסוכרת, משרד הבריאות
מועד הוצאה	2019
מספר עמודים	628

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{Sub Chapter
+|Book=המדריך לטיפול בסוכרת
+|Chapter number=1
+|Sub Chapter number=1
+}}
 {{ערך בבדיקה}}
 {{ספר|
 |שם הספר= [[המדריך לטיפול בסוכרת]]
-|תמונה=[[קובץ:מדריךסוכרת.jpg|100px]]
+|תמונה=[[קובץ:מדריךסוכרת.jpg|200px]]
-|valign="top"|שם המחבר= אניקה יפרח, ד"ר הדר ארדיטי, אורית בלומנפלד, פרופ' תמי שוחט
+|valign="top"|שם המחבר= ד"ר ענבר צוקה ד"ר מירי לוצקי, ד"ר אורית בלומנפלד, ריטה דכטיאר, דבי נוביק, דולב קרולינסקי, פרופסור תמי שוחט
 |שם הפרק= '''סוכרת בישראל - תמונת מצב'''
-|עורך מדעי=
+|עורך מדעי= פרופסור איתמר רז
-|valign="top"|מוציא לאור=[[המועצה הלאומית לסוכרת]], {{ש}}משרד הבריאות
+|מאת=[[המועצה הלאומית לסוכרת]], {{ש}}משרד הבריאות
-|מועד הוצאה=2013
+|מוציא לאור=
-|מספר עמודים=354
+|מועד הוצאה=2019
+|מספר עמודים=628
 |אחראי הערך=
 }}
 {{הרחבה|סוכרת}}
-{{ראו גם|ערכים=[[סוכרת בישראל - Diabetes in Israel]], [[מחלת הסוכרת בעדות ומיעוטים בישראל – Diabetes in minority groups in Israel]]}}
+מספר חולי ה[[סוכרת]] נמצא בעלייה מתמדת מאז מחצית המאה ה-20, הן בארצות המפותחות והן בארצות המתפתחות, כאשר העלייה תלולה יותר במדינות בעלות רמת הכנסה נמוכה ובינונית מאשר במדינות בעלות הכנסה גבוהה. על פי אומדנים שונים, הימצאות הסוכרת באוכלוסייה הבוגרת ברחבי העולם כמעט הכפילה עצמה ועלתה מ-4.7% בשנת 1980 ל־8.5% בשנת 2014 (בתקנון לגיל){{הערה|שם=הערה1|World Health Organization. Global Report on Diabetes. WHO, Geneva 2016. http://apps.who.int/iris/bitstre am/10665/204871/1/9789241565257_eng.pdf.}}. מספר האנשים החיים עם סוכרת עלה מ-108 מיליון איש בשנת 1980{{כ}}{{הערה|שם=הערה1}} ל-451 מיליון בשנת 2017 וצפוי לעלות ל-693 מיליון בשנת 2045{{כ}}{{הערה|שם=הערה2|Cho NH, Shaw JE, Karuranga S, et al. IDF Diabetes Atlas: Global estimates of diabetes prevalence for 2017 and projections for 2045. Diabetes Res Clin Pract 2018;138:271-281.}}.
-מספר חולי הסוכרת נמצא בעלייה מהירה הן בארצות מפותחות והן בארצות מתפתחות. זוהי תוצאה של השיפור בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה, עלייה במספר האנשים עם גורמי סיכון למחלה, כולל עודף משקל וחוסר פעילות גופנית ועלייה בהישרדות של חולים עם סוכרת הודות לשיפור בטיפול. על פי אומדנים שונים, מספר החולים בעולם עם סוכרת מסוג 2 יגיע בשנת 2025 ל-319 מיליון ועוד 418 מיליון יסבלו מהפרעה בהעמסת סוכר{{הערה|שם=הערה1|Van Dieren S, Beulens JW, van der Schouw YT, Grobbee DE, Neal B. The global burden of diabetes and its complications: an emerging pandemic. Eur J Cardiovasc Prev Rehabil. 2010;17, Suppl 1:S3-8.}}.
+העלייה בשיעורי הסוכרת נובעת משילוב של עלייה בתוחלת החיים ועלייה בהימצאות גורמי הסיכון העיקריים באוכלוסייה הכוללים הרגלי אכילה לקויים, [[עודף משקל]], [[השמנה]] והיעדר [[פעילות גופנית]]. בישראל, כמו במדינות אחרות, סוכרת היא בין המחלות הכרוניות השכיחות ביותר ומהווה נטל כבד על מערכת הבריאות, על החולה ועל משפחתו.
-בישראל, כמו במדינות אחרות, סוכרת היא בין המחלות הכרוניות השכיחות ביותר ומהווה נטל כבד על מערכת הבריאות, על החולה ועל משפחתו.
+מוצגת להלן תמונת מצב של מחלת הסוכרת בישראל, כפי שהיא משתקפת מהנתונים הקיימים אודות היארעות והימצאות סוכרת, סיבוכים הנובעים ממחלת הסוכרת, שימוש בשירותי בריאות בקרב חולי סוכרת ותמותה מסוכרת. כמו כן מוצגות השוואות בין־לאומיות של תחלואה ותמותה מסוכרת.
+==נתוני היארעות==
+נתוני היארעות סוכרת קיימים בישראל עבור אוכלוסיית הילדים בלבד ומבוססים על הרישום הלאומי לסוכרת בילדים בגילאי 0–17 שנים. הרישום הלאומי לסוכרת בילדים החל לפעול בשנת 1997 ופעל באופן מלא עד 2015, ביוזמה משותפת של רופאי ילדים מומחים באנדוקרינולוגיה והמרכז הלאומי לבקרת מחלות (המלב"ם){{הערה|שם=הערה3|Koton S and the Israel IDDM Registry Study Group - IIRSG. Incidence of type 1 diabetes mellitus in the 0- to 17-yr-old Israel population, 1997-2003. Pediatr Diabetes 2007; 8:60-66.}}. במסגרת הרישום מדווחים כל המקרים החדשים של סוכרת בגילאי 0–17 שנים.
-מדדים שונים נמצאים בשימוש להערכת נטל תחלואה ממחלה כרונית כדוגמת סוכרת ובהם: שיעורי היארעות והימצאות, תמותה, שיעורים של סיבוכי המחלה, אשפוזים, potential years of life lost. הנתונים בישראל לגבי סוכרת זמינים רק לחלק מהמדדים האלה כפי שיפורט בהמשך.
+בשנת 2015 דווחו לרשם 415 מקרי סוכרת חדשים, מתוכם 383 מקרי [[סוכרת מסוג 1]]. הנתונים המוצגים להלן מתייחסים לסוכרת מסוג 1 בלבד.
-==נתוני היארעות==
+==היארעות סוכרת מסוג 1 בילדים בגילאי 0–17 שנים==
+ממצאי הרישום מהשנים 1997–2015 מצביעים על עלייה מתמשכת בהיארעות סוכרת מסוג 1. מספר המקרים החדשים בשנת 1997 היה 161, לעומת 383 מקרים חדשים בשנת 2015 - עלייה של 64%, מ-8.4 מקרים ל-100,000 ב-1997, ל-13.8 מקרים ל-100,000 בשנת 2015.
-סוכרת מסוג 1 בילדים בגילאי 17-0 שנים: בשנת 1997 החל לפעול הרישום הלאומי לסוכרת מסוג 1 ביוזמה משותפת של רופאי ילדים מומחים באנדוקרינולוגיה והמרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב"ם){{הערה|שם=הערה2|Koton S and the Israel IDDM Registry Study Group - IIRSG. Incidence of type 1 diabetes mellitus in the 0- to 17-yr-old Israel population, 1997-2003.Pediatr Diabetes. 2007; 8:60-6.}}. במסגרת הרישום מדווחים כל המקרים החדשים של סוכרת מסוג 1 בגילאי 0-17 שנים. ממצאי הרישום מהשנים 1997-2010 מצביעים על עלייה מתמשכת בהיארעות סוכרת מסוג 1. מספר המקרים החדשים בשנת 1997 היה 161 ובשנת 2009 - 329. בשיעורים, זאת עלייה מ-8.4 מקרים ל-100,000 ב-1997, ל-13.2 מקרים ל-100,000 בשנת 2010 (עלייה ב-57.1%) (תרשים מסי 1).
+על פי נתוני הרישום, שיעור היארעות סוכרת מסוג 1 בשנת 2015 היה דומה בבנים ובבנות: 13.9 ל-100,000 ו-13.8 ל-100,000, בהתאמה. בחלוקה לקבוצות גיל, שיעור ההיארעות הגבוה ביותר דווח בקבוצת הגיל 10–14 שנים (21.4 ל-100,000). השיעורים ביהודים (13.7 ל-100,000) לא היו שונים באופן מובהק מהשיעורים בערבים (14.1 ל-100,000) (0.8=ק). עלייה בשיעורי ההיארעות במהלך השנים נצפתה הן ביהודים והן בערבים, כאשר העלייה השנתית הממוצעת הייתה גבוהה יותר בערבים מאשר ביהודים - 4.8% לעומת 1.9%, בהתאמה{{הערה|שם=הערה4|נתונים מדוח רישום סוכרת בבני 0–17 לשנים 2014–2015. המרכז הלאומי לבקרת מחלות, 2016}} (תרשים 1).
-[[קובץ:סוכרתישראל1.png|ממוזער|מרכז|500px|תרשים 1. היארעות סוכרת מסוג ו בקרב בני 7ו-0 בישראל, 997ו-0ו20 (שיעורים ל-00,000ו ורווחי בר סמך)]]
+עלייה בהיארעות סוכרת מסוג 1 תוארה במדינות מערביות נוספות. במחקר אשר בחן מגמות היארעות במהלך 20 שנה (1989–2008) ב-19 מדינות אירופאיות, שיעור ההיארעות של סוכרת מסוג 1 בגילאי 0–15 המשיך לעלות בכ-4%-3% בממוצע בשנה{{הערה|שם=הערה5|Patterson CC, Gyurtis E, Rosenbauer J, et al. Trends in childhood type 1 diabetes incidence in Europe during 1989-2008: evidence of non-uniformity over time in rates of increase. Diabetologia 2012;55:2142-2147.}}.
-על פי נתוני הרישום לשנת 2010, שיעור ההיארעות היה 12.3 ל-100,000 בבנים ו-14.1 ל-100,000 בבנות. השיעור היה גבוה יותר ביהודים בהשוואה לערבים (14.3 ל-100,000 ו-10.0 ל-100,000 בהתאמה). העלייה בשיעורי ההיארעות במהלך השנים נצפתה הן ביהודים והן בערבים במידה דומה.
+==נתוני הימצאות==
+נתוני ההימצאות התקבלו משני מקורות:
+#הרישום הלאומי לסוכרת, המבוסס על דיווח מכל קופות החולים
+#סקרי בריאות לאומיים - סקרי Israeli National Health interview Survey) INHIS) הנערכים על ידי המרכז הלאומי לבקרת מחלות, ומבוססים על דיווח עצמי
+{{שש}}
+[[קובץ:סוכרתישראל1.jpg|ממוזער|מרכז|600px|תרשים 1. היארעות סוכרת מסוג 1 בקרב בני 0–17 שנים בישראל, 1997–2015 (שיעורים ל-100,000).]]
+{{שש}}
+[[קובץ:סוכרתישראל2.PNG|ממוזער|מרכז|600px|תרשים 2. הימצאות סוכרת בישראל לפי גיל, הרישום הלאומי לסכרת לשנת 2019 (אחוזים).]]
-העלייה בהיארעות סוכרת מסוג 1 בקבוצת הגיל 0-17 תוארה בארצות מערביות רבות אחרות{{הערה|שם=הערה3|Patterson CC, Dahlquist GG, GyUrUs E, Green A, Soltesz G; EURODIAB Study Group. Incidence trends for childhood type 1diabetes in Europe during 1989-2003 and predicted new cases 2005-20: a multicentre prospective registration study. Lancet. 2009; 373:2027-33.}}. כך לדוגמה בבריטניה, העלייה התקופתית בשיעורי ההיארעות של סוכרת מסוג 1 בגילאי 0-15 הייתה 63% במהלך 15 שנים, בבלגיה 46.5% ובפינלנד 70.5%.
+==נתוני הימצאות מהרישום הלאומי לסוכרת==
+בשנת 2014 הוקם רישום לאומי לסוכרת במרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, בשיתוף כל קופות החולים. הגדרת חולה סוכרת ברישום הלאומי לסוכרת זהה להגדרות של תוכנית מדדי האיכות בקהילה{{הערה|שם=הערה6|תכנית מדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל. דו"ח לשנים 2010–2012. המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות בישראל, 2013. (נתונים מדוח הרישום הלאומי לסוכרת לשנת 2016, המרכז הלאומי לבקרת מחלות. (טרם פורסמו)}}. "חולה סוכרת" מוגדר כמטופל אשר ענה על אחד או יותר מהקריטריונים הבאים בשנה שקדמה לשנת הדיווח:
+#בדיקה אחת לפחות של המוגלובין מסוכרר ([[HbA1c]]) שווה או גבוהה מ-6.5 מ"ג%
+#רכישה של לפחות 3 מרשמים של תרופות כנגד סוכרת (אחת או יותר מהתרופות מקבוצת A10 לפי קידוד ATC) בחודשים שונים
+#תוצאה של [[גלוקוז]] בדם שווה או גבוהה מ-200 מ"ג% בשתי בדיקות, בהפרש של לפחות חודש ביניהן
-מעבר לקבוצת הגיל 17-0, אין כיום בישראל נתונים לאומיים על מספר חולי הסוכרת החדשים המאובחנים בכל שנה. נתונים אלה קיימים בארצות אחרות והם תורמים להבנת מגמות התחלואה בסוכרת. כך לדוגמה, מספר החולים החדשים שאובחנו בארצות הברית עלה מ-493,000 בשנת 1980 לכ-1,900,000 בשנת 2010. בשיעורים מתוקננים לגיל, זאת עלייה ב-137%, מ-3.5%, ל-8.3% בתרגום למדינת ישראל היינו מצפים לכ-45,000 חולים חדשים כל שנה. אין ספק כי מידע על שיעורי היארעות חשוב להבנת הגורמים למחלה ולהערכת מידת ההצלחה של תכניות התערבות לצמצום התחלואה.
+על פי הגדרה זו, בשנת 2016 חיו בישראל 507,349 חולי סוכרת בני שנתיים ומעלה, המהווים 6.2% מהאוכלוסייה (6.4% ו-6.0% בזכרים ובנקבות בהתאמה (תרשים 3)).
-==נתוני הימצאות==
+בקרב בני 21 ומעלה, הימצאות הסוכרת בשנת 2016 הייתה 9.4% (9.9% בגברים ו-9.0% בנשים; 0.001>p){{כ}}{{הערה|שם=הערה7|Israel Center for Disease Control. Israeli National Health Interview Survey (INHIS-1) 2003-2004. Jerusalem: Ministry of Health; 2006.}}.
-הנתונים המוצגים להלן מבוססים על תכנית מדדי איכות{{הערה|שם=הערה4|תכנית מדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל www.israelhpr.org.il/FileServer/782f8dd2de1248bc38f001f7a9805b7e.pdf}} ונתונים מסקרי בריאות לאומיים - סקר INHIS{{כ}} (Israeli National Health interview survey) וסקר "ידע, עמדות והתנהגויות" KAP {{כ}}(Knowledge Attitudes and Practices) שנערכים על ידי המלב"ם; וסקר בריאות 2009 שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).
+[[קובץ:סוכרת-ישראל3.PNG|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|תרשים 3. הימצאות סוכרת בישראל לפי גיל ומין - הרישום הלאומי לסוכרת, שנת 2016 (%).]]
-===הימצאות סוכרת על פי תכנית מדדי איכות===
+[[קובץ:סוכרתישראל4.PNG|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|תרשים 4. מגמות בשיעור המצאות מחלת הסוכרת לפי גיל בין השנים 2012–2016.]]
-"תכנית מדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל" החלה לפעול בשנת 2001. במסגרת התכנית נאסף מידע על מגוון מצבים רפואיים, לרבות מחלת הסוכרת, מכל ארבע קופות החולים במדינת ישראל. חולה סוכרת מוגדר כחולה אשר רכש תרופות לטיפול בסוכרת בשלושה מרשמים בשנה לפחות (ההתייחסות היא הן לסוכרת מסוג 1 והן לסוכרת מסוג 2).
+בחלוקה על פי נפות ובתקנון לגיל, נמצאו פערים בשיעורי הימצאות הסוכרת בבני 20 ומעלה. השיעורים הנמוכים ביותר נצפו בנפות במרכז הארץ (תל אביב-יפו, פתח תקווה, רחובות), בנפת חיפה וביהודה ושומרון (8.6-7.7 ל-100,000); ואילו שיעורי הסוכרת הגבוהים ביותר נצפו בנפות בצפון הארץ (12.9-10.3 ל-100,000){{כ}}{{הערה|שם=הערה7}}.
-הדיווח האחרון מתכנית המדדים הוא לשנת 2007. מספר חולי הסוכרת בישראל בשנת 2007 היה 291,839 (4.2% מכלל האוכלוסייה ו-6.4% מבני 18 ומעלה){{הערה|שם=הערה4}}. 49% מכלל החולים היו גברים ו-51% נשים. יש להדגיש כי מידע זה אינו מבטא את ההיקף המלא של המחלה היות שאינו כולל חולי סוכרת שאינם מטופלים בתרופות וחולים שאינם מאובחנים. ההערכה היא כי שיעור החולים אשר אינם נוטלים תרופות להורדת הגלוקוז בדם הוא כ-15% מכלל חולי הסוכרת הידועים6. לגבי חולים שאינם מאובחנים, במחקר בנפת חדרה נמצא כי על כל שלושה חולים מאובחנים יש חולה אחד שלא אובחן, בעוד שבמחקר שהתקיים בירושלים בראשית שנות ה-90, היחס שנמצא היה 2:1. בהנחה שמספר חולי הסוכרת שאינם מאובחנים הוא כ-25% מכלל חולי הסוכרת (על פי העבודה בנפת חדרה), האומדן של מספר חולי הסוכרת הכולל (מאובחנים ולא מאובחנים) לשנת 2007 הוא 486,400.
+שיעורי הסוכרת עולים עם הגיל: עד גיל 34 שיעור הסוכרת באוכלוסייה נמוך מ-1%, מגיל 35 השיעורים עולים בהדרגה עד לשיא בקבוצת הגיל 75–84, ולאחריו חלה ירידה (תרשים 2).
-'''הימצאות סוכרת לפי גיל ומין''': על פי נתוני תכנית מדדי האיכות, יש עלייה בשיעורי הימצאות סוכרת עם הגיל, עד לשיא (21.9 אחוז) בבני 74-65 שנה. השיעורים נשארים דומים בקבוצת הגיל 84-75 ואחר כך יורדים בקבוצת הגיל 85 ומעלה. שיעור הגברים החולים דומה לשיעור הנשים בכל קבוצות הגיל. בין השנים 2007-2004, נצפתה עלייה בשיעורי ההימצאות מדי שנה בכל קבוצות הגיל (תרשים מסי 2) .
+שיעורי הסוכרת דומים בשני המינים עד גיל 34. החל מגיל 35 שיעורי הסוכרת גבוהים יותר בגברים מאשר בנשים (תרשים 3). שיעור ההימצאות של סוכרת נותר יציב בין השנים 2012–2016 ועמד על 9.4 בבני 21 ומעלה ו-29.7 בבני 65 ומעלה ב-2016 (תרשים 4){{כ}}{{הערה|שם=הערה7}}.
-[[קובץ:סוכרתישראל2.png|ממוזער|מרכז|600px|תרשים 2. המצאות סוכרת בישראל לפי קבוצת גיל (בני 35 שנים ומעלה) תוכנית מדדי איכות, 2007-2004 (%)]]
+==נתוני הימצאות סוכרת מסקרי בריאות לאומיים - סקרי INHIS==
+סקרי INHIS הם סקרים לאומיים הנערכים באמצעות ראיונות טלפוניים על מדגם גדול של ישראלים בגילאי 21 ומעלה. סקרים אלה בוצעו על ידי המלב"ם בשנים 2007–2010 ,2004-2003 ו-2015-2014{{כ}}{{הערה|שם=הערה8|Israel Center for Disease Control (ICDC). Israel National Health Interview Survey (INHIS-2) 2007-2010: Selected Findings; 2012 (Hebrew).}}{{הערה|שם=הערה9|Israel National Health Interview Survey INHIS-3, 2013-2015 - Selected Findings. Israel Center for Disease Control, Ministry of Health. Publication. 2017; 374.}}{{הערה|שם=הערה10|International Diabetes Federation. Diabetes Atlas, 8th edition. Brussels, Belgium: International Diabetes Federation, 2017. http://www.diabetesatlas.org.}}. הסקרים כוללים שאלות על מחלות כרוניות וביניהן סוכרת. הנתונים מבוססים על דיווח עצמי של המרואיין, בתשובה לשאלה "האם אובחנה אצלך סוכרת על ידי רופא?".
-===נתוני הימצאות מסקרי בריאות לאומיים - סקרי INHIS===
+==מגמות בהימצאות סוכרת==
+הנתונים המוצגים להלן מבוססים על כ-10,000 מרואיינים בשנים 2003–2004 (1-INHIS), כ-10,300 מרואיינים בשנים 2007–2010 (2-INHIS) וכ-4,400 מרואיינים בשנים 2014–2015 (3-INHIS). השיעורים שוקללו לגיל בהתאם להתפלגות הגילאים של אוכלוסיית ישראל.
-סקרי INHIS הם סקרים לאומיים הנערכים באמצעות ראיונות טלפוניים על מדגם של כ-10,000 ישראלים בגילאי 21 ומעלה. סקרים אלה בוצעו על ידי המלב"ם בשנים 2004-2003 ו-2010-2007. הסקרים כוללים שאלות על מחלות כרוניות וביניהן סוכרת. הנתונים מבוססים על דיווח עצמי של המרואיין, בתשובה לשאלה "האם אובחנה אצלך סוכרת על ידי רופא?". הנתונים המוצגים להלן מבוססים על כ-10,000 מרואיינים בשנת 2004-2003 וכ-10,300 מרואיינים (שלושה מודולים) בשנים 2010-2007. השיעורים שוקללו לגיל בהתאם להתפלגות הגילאים של אוכלוסיית ישראל.
+על פי נתוני סקר 3-INHIS, {{כ}}8.4% מהאוכלוסייה בני 21 ומעלה (8.8% מהגברים ו-8.0% מהנשים) דיווחו על סוכרת שאובחנה אצלם על ידי רופא. זאת לעומת 6.3% בסקר 1–6.5%) INHIS מהגברים ו-6.1% מהנשים), ו-8.3% בסקר 2-INHIS{{כ}} (8.4% בגברים ו-8.3% בנשים). נתונים אלה מצביעים על עלייה כללית של כ-32% בהימצאות הסוכרת בישראל בין שני הסקרים הראשונים, בעוד שבסקר האחרון השיעורים נותרו יציבים: נצפתה עלייה מזערית, של כ-5%, בגברים בלבד, ואילו בנשים השיעור אף ירד מעט (מ-8.3% ל-8.0%) (תרשים 5){{כ}}{{הערה|שם=הערה8}}{{הערה|שם=הערה9}}{{הערה|שם=הערה10}}.
-על פי נתוני סקר INHIS מהשנים 2010-2007, 8.3% מהאוכלוסייה בני 21 ומעלה (8.4% מהגברים ו-8.1% מהנשים) דיווחו על סוכרת שאובחנה אצלם על ידי רופא. זאת בהשוואה ל-5.7% מהאוכלוסייה בסקר הקודם (6.3% מהגברים ו-5.2% מהנשים). נתונים אלה מראים על עלייה של כ-33% בגברים ו-56% בנשים.
+[[קובץ:סכר19-תרשים5.PNG|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|תרשים 5. מגמות בהימצאות סוכרת מאובחנת על ידי רופא (דיווח עצמי), לפי מין. {{ש}}סקרי INHIS מהשנים 2014–2015 ,2010-2007 ,2004-2003 (%).]]
-;הימצאות סוכרת לפי מין, גיל וקבוצת אוכלוסיה:
+==הימצאות סוכרת לפי מין, גיל וקבוצת אוכלוסייה בשנים 2014–2015==
-על פי ממצאי סקר 2-INHIS, תבנית העלייה בשיעורי התחלואה עם הגיל שונה ביהודים ובערבים. בגברים יהודים, שיעורי הסוכרת נמוכים בקבוצות הגיל הצעירות (עד קבוצת הגיל 44-35) ולאחר מכן עולים בצורה עקבית עד 24.8% בבני 74 - 75. בקרב בני 75 ומעלה, השיעור מעט נמוך יותר (21.9%). בגברים ערבים, השיעורים עולים עלייה חדה כבר בגילאי 44-35 שנים, ובבני 64-55 מגיע השיעור ל-23.7%. בבני 74-65 אין שינוי בשיעורים, אך בבני 75 ומעלה עולה השיעור ל-%42.3. השיעורים גבוהים בקרב ערבים מאשר ביהודים בכל הגילאים, למעט בבני 74-65. הפער הגדול ביותר הוא בבני 75 ומעלה: 42.3% בערבים לעומת 21.9% ביהודים (תרשים מסי 3).
+על פי ממצאי סקר 3־INHIS, לאחר שקלול לגיל ולמין, שיעור ההימצאות של סוכרת היה 8.0% ביהודים ו-10.4% בערבים (0.03=p). בשתי קבוצות האוכלוסייה ובשני המינים, שיעורי הסוכרת עולים משמעותית עם הגיל.
-{|
+בגברים יהודים, שיעורי הסוכרת היו נמוכים בקבוצות הגיל הצעיר (עד קבוצת הגיל 35–44) ולאחר מכן עלו בצורה עקבית עד ל-26.5% בבני 65 ומעלה. בגברים הערבים, השיעורים עלו עלייה חדה כבר בגילאי 35–44 שנים, ובבני 65 ומעלה הגיע השיעור ל-35.9%. השיעורים היו גבוהים באופן ניכר בקרב גברים ערבים לעומת יהודים, בכל קבוצות הגיל (תרשים 6א').
-!תרשים 3. המצאות סוכרת מאובחנת ע"י רופא, לפי גיל, קבוצת אוכלוסייה ומין. סקר בריאות לאומי INHIS-2 {{כ}}2007-2010{{כ}} (%)
+בנשים יהודיות, השיעורים עלו בעקביות עם הגיל, עד ל-18.9% בבנות 65 ומעלה. בנשים ערביות נצפתה עלייה חדה יותר עם הגיל ובגילאים צעירים יותר. בבנות 45–54 הגיע השיעור ל-13.0% ובבנות 55–64, ל-32.1% (לעומת 11.6% ביהודיות). בגיל 65 ומעלה, 39.8% מהנשים הערביות דיווחו על סוכרת. בכל קבוצות הגיל, פרט לקבוצת הגיל הצעיר ביותר 21–34, שיעורי הסוכרת היו גבוהים בהרבה בנשים הערביות מאשר ביהודיות (תרשים 6ב'){{הערה|שם=הערה8}}{{הערה|שם=הערה9}}{{הערה|שם=הערה10}}.
-|-
-|גברים
-|-
-|[[קובץ:סוכרתישראל3.png|500px]]
-|-
-|נשים
-|-
-|[[קובץ:סוכרתישראל4.png|500px]]
-|}
+==הימצאות סוכרת: השוואה בין־לאומית==
+בתרשים 7 מוצגת השוואה של אומדן ההימצאות המתוקננת לגיל של סוכרת בישראל ובמספר מדינות אירופה, לשנת 2017. על פי אומדן זה, שיעור הסוכרת המתוקנן לגיל בישראל (6.7%) היה מתחת לממוצע של מדינות אירופה (6.8%).
+[[קובץ:סוכרתישראל5.PNG|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|תרשים 7. הימצאות סוכרת בישראל ובמדינות אירופה, אומדנים לשנת 2017{{ש}}(אחוזים מתוקננים לגיל).]]
-בנשים יהודיות, השיעורים עולים בעקביות עם הגיל עד ל-22.6% בבנות 75 ומעלה. בנשים ערביות נצפית עלייה חדה יותר עם הגיל, ובגילאים צעירים יותר. בבנות 45-54 מגיע השיעור ל-11.2%, ובבנות 64-55, ל-29.6% (לעומת 12.3% ביהודיות). בבנות 75 ומעלה השיעור מתייצב ועומד על 33.3%. מקבוצת הגיל 54-45 ואילך, שיעורי הסוכרת גבוהים בצורה ניכרת בנשים ערביות מאשר ביהודיות (תרשים מסי 3).
+==איזון חולי הסוכרת==
+על פי נתוני רישום הסוכרת הלאומי, כ-57% מחולי הסוכרת היו בעלי ערך 7%>HbA1c (סוכרת מאוזנת) בשנת הדיווח 2016. אחוז חולי הסוכרת בעלי ערך 7%>=HbA1c עולה עם הגיל ומגיע עד לכ-66% מכלל החולים בקבוצת הגיל 85 ומעלה. בקבוצת הגיל הצעיר (17-2 שנים) לעומת זאת, פחות מ-16% מהחולים היו עם ערך 7%>=HbA1c. אחוז החולים עם סוכרת לא מאוזנת (9<HbA1c) היה כ-10.5% בשנת 2016. האחוזים הגבוהים ביותר של חוסר איזון נמצאו בילדים ונוער בגילאי 2–17 שנים (33.4%) ובצעירים בני 18–24 שנים (28.1%). בגילאי 75–84 לעומת זאת, רק ל-5.5% מהחולים היו ערכי 9%<HbA1c{{כ}}{{הערה|שם=הערה7}}.
-===נתונים מסקר "ידע, עמדות והתנהגות"===
+==סיבוכי סוכרת==
+מידע על שיעור החולים המפתחים סיבוכים מהמחלה חיוני לשם הערכת מצב התחלואה בישראל, לתכנון שירותי בריאות ולהערכת תוכניות למניעת המחלה וסיבוכיה באוכלוסיית ישראל.
-על פי סקר KAP מהשנים 2009-2008, 8.2% מהאוכלוסייה בני 21 סובלים מסוכרת על פי דיווח עצמי. 8.5% מהגברים היהודים במדגם ו-7.8% מהנשים דיווחו שאובחנה אצלם סוכרת.
+===פגיעה כלייתית===
+תפקוד כלייתי ירוד ברישום הסוכרת הוגדר כ- Glomerular Filtration Rate ([[GFR]]) נמוך מ-60 מ"ל/דקה. על פי הגדרה זאת, בשנת 2016 לכ-19.6% מחולי הסוכרת בגילאי 21 ומעלה היה [[תפקודי כליה|תפקוד כלייתי]] ירוד. השיעורים עולים עם הגיל, ובקבוצת הגיל המבוגר ביותר (75+) תפקוד כלייתי ירוד נמצא בכ-52% מחולי הסוכרת (תרשים 8){{כ}}{{הערה|שם=הערה7}}.
-===נתונים מסקר בריאות 2009===
+מדד נוסף לפגיעה כלייתית הוא [[הפרשת חלבון בשתן]]. הפרשת חלבון בשתן הוגדרה כרמת [[אלבומין]] בשתן הגבוהה מ-30 מיליגרם אלבומין לכל גרם [[קריאטינין]]. מתוך 393,288 בדיקות שתן שדווחו בשנת 2016 ברישום הסוכרת, ל־128,170 (32.6%) נמצאה הפרשת אלבומין בשתן, ול-30,059 (7.6%) רמת האלבומין בשתן הייתה מעל 300 מיליגרם לכל גרם קריאטינין.
-על פי נתוני סקר בריאות 2009 שבוצע ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בקרב 8,728 משקי בית בישראל, הימצאות סוכרת בבני 25 ומעלה היא 8.5% (8.4% בגברים ו-8.7% בנשים). השיעורים בנשים ערביות גבוהים במיוחד - 11.5% לעומת 8.1% ביהודיות. יש לזכור כי בסקר זה מרואיין בן משפחה אחד והוא מדווח על מצב הבריאות של שאר דיירי משק הבית.
+[[אי-ספיקת כליות]] - בשנת 2016, מתוך 507,349 חולי הסוכרת המדווחים לרשם, 2,999 (0.6%) הם מטופלים בדיאליזה ו-1,155 (0.2%) הם מושתלי כליה. מתוך חולי הסוכרת בקרב המטופלים בדיאליזה, בב-82% מהמקרים מחלת הסוכרת נרשמה כסיבה העיקרית לדיאליזה. מתוך אוכלוסיית רשם הסוכרת, 814 חולים (0.16%) החלו דיאליזה במהלך שנת 2016, מתוכם בקרב 809 (83%) הסוכרת נרשמה כסיבה העיקרית לתחילת הדיאליזה{{הערה|שם=הערה7}}.
-נתוני ההימצאות מהמקורות שהוזכרו מציגים ערכים השונים במקצת אלה מאלה. הסיבה לכך היא היותם מבוססים על מדגמים ועל דיווח עצמי. עם זאת, כל המקורות מצביעים על עלייה שחלה בשיעורי ההימצאות של המחלה עם השנים .
-'''השוואות בינלאומיות''': בתרשים מסי 4 מוצגת השוואה של שיעורי הימצאות סוכרת מתוקננים לגיל במספר ארצות כולל ישראל. ניתן לראות כי השיעורים המתוקננים לגיל בישראל נמצאים במקום ביניים בהשוואה למדינות אחרות.
+[[קובץ:סוכרתישראל8.PNG|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|תרשים 8. תפקוד כלייתי ירוד (60>GFR מ"ל/דקה) בחולי סוכרת בני 21 ומעלה, לפי קבוצות גיל - הרישום הלאומי לסוכרת, שנת 2016 (%) .]]
-[[קובץ:סוכרתישראל5.png|ממוזער|מרכז|500px|תרשים 4. שיעורי הימצאות סוכרת מתוקננים לגיל בארצות נבחרות מארגון ה-OECD{{כ}} 2010]]
-==אומדנים להימצאות סוכרת בשנים הבאות==
-כאשר בוחנים את השאלה מה יהיה מספר חולי הסוכרת בעוד כ-20 שנה, יש מספר אפשרויות:
+===רטינופתיה ועיוורון===
+אין בישראל נתונים לאומיים על שיעורי היארעות והימצאות של [[רטינופתיה]] בחולים הסוכרתיים, אך ניתן לקבל הערכה לגבי הימצאות עיוורון בקרב חולי הסוכרת מתוך דו"ח זכאות לתעודות עיוור/ליקוי ראייה במשרד הרווחה. על פי הנתונים מהשירות לעיוור, [[רטינופתיה סוכרתית]] היא הגורם השלישי בשכיחותו לעיוורון בישראל והראשונה בשכיחותה בגילאי 41–65. מתוך הדו"ח, לכ-10.2% ממקבלי התעודות בשנת 2014 הסיבה לעיוורון הייתה מחלת הסוכרת. החל משנת 2010 חלה ירידה קלה באחוז המקבלים תעודת עיוור על רקע הסוכרת (10.2% בשנת 2014 לעומת 11.5% בשנת 2012 ו-13.9% בשנת 2010, מתוך 507,349 חולי הסוכרת המדווחים לרשם בשנת 2016). 6,430 (1.3%) נמצאו זכאים לתעודות עיוור, מתוכם ב-1,668 חולים (26%) הסוכרת היוותה את הסיבה לעיוורון. התפלגות הסיבות לעיוורון של הזכאים לתעודת עיוור בקרב חולי הסוכרת המדווחים לרישום הסוכרת בשנת 2016 מוצגת בתרשים 9.{{כ}} 526 (0.1%) מתוך חולי הסוכרת המדווחים לרשם בשנת 2016 קבלו תעודות עיוור חדשות{{הערה|שם=הערה7}}.
-אם שיעורי התחלואה בסוכרת בקרב קבוצות הגיל השונות יישארו דומים לאלה של שנת 2007, המספר הכולל של החולים בישראל (מאובחנים ולא מאובחנים) בשנת 2030 צפוי להגיע ל-843,100 מקרים (מהם 506,100 מאובחנים ומטופלים בטיפול תרופתי, כ-126,500 מאובחנים ואינם מטופלים בטיפול תרופתי וכ-202,400 אינם מאובחנים) . בחישוב לפי מודל המביא בחשבון את העלייה המתמשכת בשיעורי התחלואה מסוכרת, מספר המקרים צפוי להגיע בשנת 2030 לכ-1,200,000 מקרי סוכרת (בהנחה כי אוכלוסיית ישראל תהיה כ- 9,589,105 תושבים).
+[[קובץ:סוכרתישראל9.PNG|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|תרשים 9. התפלגות הסיבות לעיוורון בקרב חולי סוכרת הזכאים לתעודת עיוור המדווחים לרישום הסוכרת הלאומי בשנת 2016.]]
-==סיבוכי סוכרת==
+===קטיעות גפיים===
+הנתונים בנושא קטיעות גפיים מבוססים על הצלבה בין נתוני רישום הסוכרת למאגר האשפוזים המנוהל במשרד הבריאות. הוצאו מניתוח הנתונים קטיעות כתוצאה מטראומה.
-פרויקט מדדי האיכות של הקופות אינו כולל נתונים על סיבוכי סוכרת. אין למעשה בישראל נתונים לאומיים על שיעורי היארעות והימצאות של סיבוכי סוכרת כגון רטינופתיה, נפרופתיה וקטיעות גפיים בקרב חולי סוכרת. הנתונים הקיימים נותנים מושג על הנתח של חולי הסוכרת מכלל החולים במצבים שיכולים להיגרם גם על ידי סוכרת. כך לדוגמה, על פי הנתונים מהשירות לעיוור במשרד הרווחה, 25.7% מהמקרים שהוכרו כעיוורים בקבוצת הגיל 41-65 היו על רקע רטינופתיה סוכרתית. נתוני הרישום לדיאליזה נותנים מושג על הנטל של נפרופתיה סוכרתית. מכלל החולים החדשים שהחלו דיאליזה בשנת 2010 (1,422 חולים חדשים), ל-44.9% נרשמה מחלת הסוכרת כסיבה שגרמה לאי ספיקת כליות סופנית. מאגר האשפוזים המתנהל במשרד הבריאות הוא המקור לנתונים על קטיעות בגפיים התחתונות אצל חולי סוכרת. בשנים -2007 1998, בין 70% ל-78% מכלל הקטיעות של גפיים תחתונות שבוצעו, לרבות קטיעות כתוצאה מטראומה, היו בקרב חולי סוכרת. 1,097 חולי סוכרת עברו קטיעות בגפיים התחתונות בשנת 2007 (כ-60% מהם גברים). אחוז הקטיעות הגבוה ביותר (כשליש מהקטיעות) נעשה בגברים בגילאי 74-65 ולאחר מכן, כ-25% בבני 64-55.
+מקרב חולי הסוכרת שדווחו לרשם בשנת 2016 (503,427), 0.9% (4,283) מהחולים בגילאי 21 ומעלה עברו קטיעה אחת אי פעם. מתוכם, 1,380 היו קטיעות חוזרות. אחוז מטופלי הסוכרת עם קטיעה אחת לפחות עולה עם הגיל. כ-34% מסך הקטיעות מתרחשות בין הגילאים 65–69, והשיעור הגבוה ביותר נמצא בקבוצת גיל +90 (9.7%). 732 איש (0.1%) מאוכלוסיית הרשם עברו לפחות קטיעה חדשה אחת במהלך שנת 2016{{כ}}{{הערה|שם=הערה7}}.
-מהנתונים שהתקבלו מסקרי INHIS {{כ}} 2004-2003 ו-2010-2007, ניתן לקבל מידע חלקי על סיבוכי סוכרת לפי דיווח עצמי. על 893 מרואיינים שמסרו כי אובחנו על ידי רופא כחולים בסוכרת היה קיים מידע נוסף. 22.3% מסרו כי הם סובלים מבעיית ראייה כתוצאה מסוכרת. 3.4% מפגיעה בגפיים ו-0.5% מבצעים דיאליזה.
+===ניתוחים בריאטריים===
+הנתונים בנושא ניתוחים בריאטריים מבוססים על הצלבה בין נתוני הרישום הלאומי לסוכרת לרישום הבריאטרי המנוהל במשרד הבריאות החל משנת 2013.
-==שימוש בשירותי בריאות==
+מתוך חולי הסוכרת בני 18 ומעלה שדווחו לרישום הסוכרת בשנת 2016, כ-4,618 חולי סוכרת עברו אי פעם ניתוח בריאטרי. מתוך חולי הסוכרת בין הגילאים 18–74 ובעלי 35<BMI שדווחו לרישום הסוכרת בשנת 2016, (כ-1.1%) 715 בצעו ניתוח בריאטרי ראשון בשנת 2017.
-הנתונים על שימוש בשירותי בריאות נלקחו מסקר INHIS{{כ}} 2010-2007 . נתונים אלה מצביעים על שיעור גבוה בהרבה של ביקורים אצל רופא, ביקורים בחדר מיון ואשפוזים בקרב חולי סוכרת בהשוואה למרואיינים ללא סוכרת, גם אחרי שנעשה תיקנון לגיל. 58.7% מחולי הסוכרת ביקרו אצל רופא המשפחה בחודש האחרון, בהשוואה ל-37.8% מהמרואיינים ללא סוכרת (1.9-2.5=0Radj=2.2, 95%CI).{{כ}} 3.3% מחולי סוכרת ביקרו בחדר מיון בחודש האחרון לעומת 2.5% מהמרואיינים ללא סוכרת (1.3-3.8=0Radj=1.9, 95%CI); ו-25.8% מחולי סוכרת אושפזו ללילה אחד או יותר בשנה האחרונה, בהשוואה ל-12.3% מהמרואיינים ללא סוכרת (1.7-2.4=0Radj=2.0, 95%CI).
+סה"כ מקרב החולים בני 18 ומעלה שדווחו לרשם בשנת 2016, 755 חולים בצעו ניתוח בריאטרי ראשון בשנת 2017{{כ}}{{הערה|שם=הערה7}}.
-==מדד DALY וההוצאה הלאומית על הטיפול בסוכרת==
+===שימוש בשירותי בריאות===
+הנתונים על שימוש בשירותי בריאות נלקחו מסקר 3-INHIS מהשנים 2014–2015. נתונים אלה, שמקורם בדיווח עצמי, מצביעים על שיעורים גבוהים יותר של ביקורים אצל רופא משפחה ורופא מומחה, וכן שיעורי אשפוז גבוהים יותר בקרב חולי סוכרת, בהשוואה למרואיינים ללא סוכרת, גם לאחר תקנון לגיל. 98.7% מחולי הסוכרת ביקרו אצל רופא המשפחה בשנה שקדמה לסקר, בהשוואה ל־86.1% מהמרואיינים ללא סוכרת (0.001>p). 76.4% מחולי הסוכרת ביקרו אצל רופא מומחה בשנה שקדמה לסקר, בהשוואה ל-57.6% מהמרואיינים ללא סוכרת (0.001>p); ו-20.6% מחולי הסוכרת אושפזו ללילה אחד או יותר בשנה האחרונה, בהשוואה ל-8.9% מהמרואיינים ללא סוכרת (0.001>p){{כ}}{{הערה|שם=הערה10}}.
-ארגון הבריאות העולמי בחן את נטל התחלואה של 100 מחלות שונות ביותר מ-200 מדינות{{הערה|שם=הערה5|The Global Burden of Disease: 2004 update. World Health Organization, 2008. www.who.int/evidence/bod}}. המדד שבו השתמשו בהערכה זאת הוא ה-DALY{{כ}} (Disability Adjusted Life Year) אשר מחבר שני מדדים:YLL  {{כ}}(Years of life lost) {{כ}} ו-YLD {{כ}}(Life Lived with Disability). ערכו של DALY-rn הוא סכום השנים שאבדו עקב נכות פיזית או נפשית ו/או מוות בטרם עת. לפי החישוב שנעשה לשנת 2004, ישראל מאבדת 371 שנה של "בריאות טובה" לכל 100,000 תושבים, כתוצאה ממחלת הסוכרת וסיבוכיה. השיעור המתוקנן לגיל הוא 353 שנים לכל 100,000 תושבים. בסך הכל החישוב הוא שבשנת 2004 אבדו כ-24,000 "שנות בריאות" בגלל סוכרת, שהן 3.6% מכלל "שנות הבריאות" שאבדו באותה שנה. להשוואה, ערכי DALY-rn (ל-100,000 תושבים) בגלל סוכרת הם: 182 בבלגיה, 226 בדנמרק, 213 בגרמניה, 184 בצרפת ו-190 בפינלנד.
+===מדדי נטל הסוכרת ומניעת מוות מסוכרת===
+ארגון הבריאות העולמי בחן את נטל התחלואה של 100 מחלות שונות ביותר מ-200 מדינות. המדד שבו השתמשו בהערכה זו הוא ה-Disability Adjusted Life Years) DALY) אשר מחבר שני מדדים: YLL (Years of life Lived with Disability) ו-YLD (Years of life Lost).
-במחקר שנעשה במכבי שירותי בריאות על אוכלוסיית חולי הסוכרת בשנים 2001-1999, נבחנו ההוצאות על כלל האשפוזים, ביקורים אצל הרופא המטפל, ביקורים אצל רופא מומחה, טיפולים תרופתיים וטיפולים על ידי אחות{{הערה|שם=הערה6|Chodick G, HeymannA, Shalev V, Kookia E. The epidemiology of diabetes in a large Israeli HMO. European Journal of Epide¬miology 2003; 18:1143-6.}}. ההוצאות הישירות על חולה סוכרת הושוו להוצאה הממוצעת של הקופה על חולה באותה קבוצת גיל ומין ללא סוכרת. נמצא כי ההוצאות הישירות על חולה סוכרת גבוהות בממוצע ב-53% מאשר על חולה ללא סוכרת.
+ערכו של ה-DALY הוא סכום השנים שאבדו עקב נכות פיזית או נפשית ו/או מוות בטרם עת. לפי אומדן לשנת 2012, אבדו בישראל כ-71,900 "שנות בריאות" בגלל סוכרת, שהן 4.7% מכלל "שנות הבריאות" שאבדו באותה שנה בישראל. להשוואה, ערכי ה-DALYs מסוכרת כאחוז מסך ה-DALYs הם 2.3% בצרפת, 2.2% ביוון ו-3.0% בארצות הברית{{הערה|שם=הערה12|World Health Organization. The Global Burden of Disease. 2012 update. World Health Organization, Health statistics and information systems, 2014.{{ש}}http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/estimates/en/index2.html}}.
-באקסטרפולציה שנעשתה במחקר על כלל חולי הסוכרת בארץ, האומדן להוצאה הלאומית על מחלת הסוכרת (מעבר להוצאה הרגילה על מבוטח ללא סוכרת) היה 6.6% מכלל התקציב של קופות החולים. יש לציין כי מחקר זה התייחס רק להוצאות הישירות על סוכרת, המהוות פחות ממחצית סך ההוצאות (הישירות והעקיפות) על המחלה. במחקר נוסף שהתפרסם לאחרונה מאותה קבוצה, חישוב שנעשה לשנת 2006 העלה כי 3.5% מכלל ההוצאה הלאומית של קופות החולים ניתן לייחס לסוכרת{{הערה|שם=הערה7|Chodick G, Porath A, Alapi H, Sella T, Flash S, Wood F, Shalev V. The direct medical cost of cardiovascular diseases, hyperten¬sion, diabetes, cancer, pregnancy and female infertility in a large HMO in Israel. Health Policy 2010; 95: 271-276.}}. ההבדלים באומדנים נובעים בחלקם מהעובדה שבמחקר האחרון תקננו לסיבוכי קרדיווסקולריים של סוכרת.
+בישראל, מחקר שהתפרסם בשנת 2008 העריך שתוכנית לאומית לטיפול בסוכרת עשויה למנוע 4,803 מקרי מוות מסוכרת בין השנים 2020-2000{{כ}}{{הערה|שם=הערה13|Dreiher J et al. Estimation of mortality savings due to a national program for diabetes care. Eur J Intern Med 2008. (doi:10.1016/j.ejim.2008.09.003).}}. במחקר נוסף, החוקר העריך כי בשנת 2016 מספר הפטירות בישראל הקשורות להשמנה ואשר ניתן ליחסן לסוכרת מסוג 2 הוא 847{{כ}}{{הערה|שם=הערה14|Ginsberg GM. Mortality, hospital days and treatment costs of current and reduced sugar consumption in Israel. Isr J Health Policy Res 2017.10;6:1.}}.
 ==תמותה מסוכרת==
+בשנת 2016, סוכרת הייתה סיבת המוות הרביעית בשכיחותה מבין סיבות המוות בישראל. 5.2% מכלל הפטירות בשנת 2016 (2,291 פטירות) יוחסו לסוכרת.
-סוכרת היא סיבת המוות השלישית מבין סיבות המוות בישראל ותרמה בשנת 2009 ל-6.2% מכלל הפטירות. בשנה זו היו 2,379 פטירות שיוחסו לסוכרת (1,085 בגברים ו-1,294 בנשים). שיעורי התמותה המתוקננים לגיל היו גבוהים בערבים מאשר ביהודים: פי 2.3 בגברים ערבים לעומת יהודים, ופי 2.7 בנשים ערביות בהשוואה ליהודיות (תרשים מס' 5){{כ}}{{הערה|שם=הערה8|.המרכז הלאומי לבקרת מחלות והמועצה הלאומית לסוכרת. נטל התחלואה בסוכרת בישראל, דו"ח 2009, פרסום 236, יוני 2009, עמ' 64-56 }}.
+[[קובץ:סוכרתישראל10.PNG|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|תרשים 10. תמותה מסוכרת לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, 2016 (שיעורים ל-100,000 מתוקננים לגיל).]]
-[[קובץ:סוכרתישראל8.png|ממוזער|מרכז|500px|תרשים 5. שיעורי תמותה מסוכרת לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, 2009. שיעורים ל-00,000ו מתוקננים לגיל]]
+שיעורי התמותה המתוקננים לגיל היו גבוהים יותר בערבים מאשר ביהודים: פי 1.8 בגברים ערבים לעומת גברים יהודים, ופי 2.0 בנשים ערביות בהשוואה ליהודיות. השיעורים היו גבוהים יותר בגברים לעומת נשים: פי 1.2 בגברים יהודים לעומת נשים יהודיות ופי 1.1 בגברים ערבים לעומת נשים ערביות (תרשים 10). שיעורי התמותה מסוכרת עולים בצורה חדה עם הגיל, בכל קבוצות האוכלוסייה, בפרט מגיל 75 ומעלה. בכל קבוצות הגיל, השיעורים גבוהים יותר בערבים (גברים ונשים) מאשר ביהודים (תרשים 11){{כ}}{{הערה|שם=הערה15|Central Bureau of Statistics. National Cause of Death Database 2016.}}.
+[[קובץ:סוכרתישראל11.PNG|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|תרשים 11. תמותה מסוכרת לפי גיל, מין וקבוצת אוכלוסייה, 2016 (שיעורים ל-100,000).]]
-שיעורי התמותה מסוכרת עולים בצורה חדה עם הגיל בכל קבוצות האוכלוסיה, במיוחד לאחר גיל 70. בכל קבוצות הגיל השיעורים גבוהים יותר בערבים (גברים ונשים כאחד) מאשר ביהודים (תרשים מסי 6) .
+===מגמות בתמותה===
+[[קובץ:סוכרתישראל12.PNG|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|תרשים 12. מגמות בתמותה מסוכרת לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, 2016-1980 (שיעורים ל-100,000 מתוקננים לגיל)]]
-{|
+בין השנים 1980–1997, עלו שיעורי התמותה מסוכרת בכל קבוצות האוכלוסייה: יהודים, ערבים, גברים ונשים. עיקר העלייה הייתה בין השנים 1995–1997 (עלייה של 82% בגברים יהודים, 99% בנשים יהודיות, 69% בגברים ערבים ו-60% בנשים ערביות). חלק מהעלייה מוסבר בשינויים שחלו בשיטות הרישום והקידוד של סיבות המוות בשנים אלו. בין השנים 2000–2016, ירדו שיעורי התמותה מסוכרת בכל קבוצות האוכלוסייה: בכ-13% בגברים יהודים, בכ-14% בנשים יהודיות, בכ-30% בגברים ערבים ובכ-52% בנשים ערביות (תרשים 12){{כ}}{{הערה|שם=הערה15}}.
-!תרשים 6. שיעורי תמותה מסוכרת לפי גיל, מין וקבוצת אוכלוסייה, 2009
-|-
-|גברים
-|-
-|[[קובץ:סוכרתישראל6.png|500px]]
-|-
-|נשים
-|-
-|[[קובץ:סוכרתישראל7.png|500px]]
-|}
-'''מגמות בתמותה''': בין השנים 1979-2009, שיעורי התמותה מסוכרת עלו בכל קבוצות האוכלוסייה: יהודים, ערבים, גברים ונשים. עיקר העלייה הייתה בין השנים 1997-1995 (עלייה ב-82% בגברים יהודים, 99% בנשים יהודיות, 69% בגברים ערבים ו-60% בנשים ערביות). חלק מהעלייה מוסבר בשינויים שחלו בשיטות הרישום והקידוד של סיבות המוות בשנים אלו. בין השנים 2009-1997, שיעורי התמותה ירדו בקרב יהודים (בכ-23% בגברים ובכ-30% בנשים). בקרב ערבים השיעורים נשארו יציבים בשנים אלו.
+===תמותה מסוכרת: השוואה בין־לאומית===
+בהשוואה ליתר המדינות החברות ב-OECD, ישראל ממוקמת במקום השני בתמותה מסוכרת בגברים (אחרי מקסיקו) ובמקום השלישי בנשים (אחרי מקסיקו וטורקיה) (תרשים 13){{כ}}{{הערה|שם=הערה16|OECD (2016). "OECD Health Data: Health status", OECD Health Statistics (database), http://stats.oecd.org/}} ההבדל בין ישראל ליתר המדינות נובע כנראה בחלקו משיטות שונות לרישום וקידוד סיבות המוות, לדוגמה: במקרים של תחלואה משולבת בסוכרת ומחלות לב וכלי דם יש נטייה גבוהה יותר בישראל לעומת מדינות אחרות לרשום בתעודת הפטירה את הסוכרת כסיבת המוות העיקרית על פני מחלת הלב{{הערה|שם=הערה17|Goldberger N, Applbaum Y, Meron J, Haklai Z. High Israeli mortality rates from diabetes and renal failure - Can international comparison of multiple causes of death reflect differences in choice of underlying cause? Isr J Health Policy Res 2015;4:31. }}.
-[[קובץ:סוכרתישראל9.png|ממוזער|מרכז|500px|תרשים 7. שיעורי תמותה מסוכרת לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, 979-2009ו. שיעורים ל-100,000, מתוקננים לגיל]]
+[[קובץ:סוכרתישראל13.PNG|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|תרשים 13. תמותה מסוכרת בישראל ובמדינות ה-OECD (*), שנת 2013 (או השנה הקרובה ביותר), לפי מין (שיעורים ל-100,000 מתוקננים לגיל){{הערה|שם=הערה12}}{{ש}}(*) שיעורי התמותה במקסיקו (נתונים לא מוצגים בגרף) גבוהים פי 3.4 בגברים ופי 4.1 בנשים משיעורי התמותה בישראל: 157.6 ל-100,000 בגברים ו-145.2 ל-100,000 בנשים.]]
 ==סיכום==
+סוכרת ממשיכה להוות נטל כבד על בריאות האוכלוסייה בישראל ועל מערכת הבריאות. שיעורי הסוכרת מסוג 1 בילדים ונוער עולים עלייה מתמדת, באוכלוסייה היהודים ובצורה אף חדה יותר באוכלוסייה הערבית. באוכלוסייה הבוגרת, הן שיעורי התחלואה והן שיעורי התמותה גבוהים יותר באוכלוסייה הערבית. שיעורי התמותה מסוכרת גבוהים יותר בישראל מאשר ברוב מדינות ה-OECD. עם זאת, ניכרת בעשור האחרון ירידה בשיעורי התמותה מסוכרת, הן באוכלוסייה היהודית והן באוכלוסייה הערבית.
-הראינו באמצעות המדדים השונים את הנטל הכבד של התחלואה מסוכרת על בריאות האוכלוסייה ומערכת הבריאות. סוכרת היא ללא ספק בעיה מרכזית בבריאות הציבור, בפרט לאור הצפי שמספר החולים יגדל מעבר לגידול הטבעי של האוכלוסייה. עובדה זאת מחייבת השקעה רבה יותר במניעה ראשונית, והיערכות מתאימה לטיפול בחולים ולמניעה שלישונית.
 ==ביבליוגרפיה==
 <blockquote>
-<div style="text-align: left; direction: ltr">
+{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
-{{הערות שוליים}}
-</div>
 </blockquote>
-==קישורים חיצוניים==
+==ראו גם==
+* לנושא הבא: [[סוכרת באוכלוסייה הערבית בישראל - Diabetes in Arab population in Israel]]
+* [[המדריך לטיפול בסוכרת|לתוכן העניינים של המדריך לטיפול בסוכרת]]
+{{ייחוס|ד"ר ענבר צוקה ד"ר מירי לוצקי, ד"ר אורית בלומנפלד, ריטה דכטיאר, דבי נוביק, דולב קרולינסקי, פרופסור תמי שוחט, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות}}
-{{ייחוס|אניקה יפרח, ד"ר הדר ארדיטי, אורית בלומנפלד, פרופ׳ תמי שוחט, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות}}
+==קישורים חיצוניים==
+* [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=4402&sheetid=284 מצב הסוכרת בישראל בראשית המילניום: עלייה בתחלואה ומהפך במגמת התמותה], מדיקל מדיה
-<center>[http://www.themedical.co.il/magazines/diabetic2012/index.html מו"ל - The Medical Group] [[קובץ:Themedical.png|60px]] עורכים מדעיים - [[משתמש:עופרי מוסנזון|דר' עופרי מוסנזון]], פרופ' איתמר רז, עורכת - רינת אלוני</center>
+<center>[http://www.themedical.co.il/magazines/diabetic2012/index.html מו"ל - The Medical Group] [[קובץ:Themedical.png|60px]] עורך מדעי - פרופסור איתמר רז</center>
 [[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]]
+[[קטגוריה:משפחה]]