כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק סוכרת בישראל - תמונת מצב - Epidimiologic picture of diabetes in Israel
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| המדריך לטיפול בסוכרת | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | אניקה יפרח, ד"ר הדר ארדיטי, אורית בלומנפלד, פרופ' תמי שוחט | |
| שם הפרק | סוכרת בישראל - תמונת מצב | |
| עורך מדעי | ד"ר עופרי מוסנזון, פרופ׳ איתמר רז |
|
| מוציא לאור | המועצה הלאומית לסוכרת, משרד הבריאות |
|
| מועד הוצאה | 2013 | |
| מספר עמודים | 354 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סוכרת
מספר חולי הסוכרת נמצא בעלייה מהירה הן בארצות מפותחות והן בארצות מתפתחות. זוהי תוצאה של השיפור בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסיה, עלייה במספר האנשים עם גורמי סיכון למחלה, כולל עודף משקל וחוסר פעילות גופנית ועלייה בהישרדות של חולים עם סוכרת הודות לשיפור בטיפול. על פי אומדנים שונים, מספר החולים בעולם עם סוכרת מסוג 2 יגיע בשנת 2025 ל-319 מיליון ועוד 418 מיליון יסבלו מהפרעה בהעמסת סוכר[1].
בישראל, כמו במדינות אחרות, סוכרת היא בין המחלות הכרוניות השכיחות ביותר ומהווה נטל כבד על מערכת הבריאות, על החולה ועל משפחתו.
מדדים שונים נמצאים בשימוש להערכת נטל תחלואה ממחלה כרונית כדוגמת סוכרת ובהם: שיעורי היארעות והימצאות, תמותה, שיעורים של סיבוכי המחלה, אשפוזים, potential years of life lost. הנתונים בישראל לגבי סוכרת זמינים רק לחלק מהמדדים האלה כפי שיפורט בהמשך.
נתוני היארעות
סוכרת מסוג 1 בילדים בגילאי 17-0 שנים: בשנת 1997 החל לפעול הרישום הלאומי לסוכרת מסוג 1 ביוזמה משותפת של רופאי ילדים מומחים באנדוקרינולוגיה והמרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב"ם)[2]. במסגרת הרישום מדווחים כל המקרים החדשים של סוכרת מסוג 1 בגילאי 0-17 שנים. ממצאי הרישום מהשנים 1997-2010 מצביעים על עלייה מתמשכת בהיארעות סוכרת מסוג 1. מספר המקרים החדשים בשנת 1997 היה 161 ובשנת 2009 - 329. בשיעורים, זאת עלייה מ-8.4 מקרים ל-100,000 ב-1997, ל-13.2 מקרים ל-100,000 בשנת 2010 (עלייה ב-57.1%) (תרשים מסי 1).
על פי נתוני הרישום לשנת 2010, שיעור ההיארעות היה 12.3 ל-100,000 בבנים ו-14.1 ל-100,000 בבנות. השיעור היה גבוה יותר ביהודים בהשוואה לערבים (14.3 ל-100,000 ו-10.0 ל-100,000 בהתאמה). העלייה בשיעורי ההיארעות במהלך השנים נצפתה הן ביהודים והן בערבים במידה דומה.
העלייה בהיארעות סוכרת מסוג 1 בקבוצת הגיל 0-17 תוארה בארצות מערביות רבות אחרות[3]. כך לדוגמה בבריטניה, העלייה התקופתית בשיעורי ההיארעות של סוכרת מסוג 1 בגילאי 0-15 היתה 63% במהלך 15 שנים, בבלגיה 46.5% ובפינלנד 70.5%.
מעבר לקבוצת הגיל 17-0, אין כיום בישראל נתונים לאומיים על מספר חולי הסוכרת החדשים המאובחנים בכל שנה. נתונים אלה קיימים בארצות אחרות והם תורמים להבנת מגמות התחלואה בסוכרת. כך לדוגמה, מספר החולים החדשים שאובחנו בארצות הברית עלה מ-493,000 בשנת 1980 לכ-1,900,000 בשנת 2010. בשיעורים מתוקננים לגיל, זאת עלייה ב-137%, מ-3.5%, ל-8.3% בתרגום למדינת ישראל היינו מצפים לכ-45,000 חולים חדשים כל שנה. אין ספק כי מידע על שיעורי היארעות חשוב להבנת הגורמים למחלה ולהערכת מידת ההצלחה של תכניות התערבות לצמצום התחלואה.
נתוני הימצאות
הנתונים המוצגים להלן מבוססים על תכנית מדדי איכות[4] ונתונים מסקרי בריאות לאומיים - סקר INHIS (Israeli National Health interview survey) וסקר "ידע, עמדות והתנהגויות" KAP (Knowledge Attitudes and Practices) שנערכים על ידי המלב"ם; וסקר בריאות 2009 שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).
הימצאות סוכרת על פי תכנית מדדי איכות
"תכנית מדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל" החלה לפעול בשנת 2001. במסגרת התכנית נאסף מידע על מגוון מצבים רפואיים, לרבות מחלת הסוכרת, מכל ארבע קופות החולים במדינת ישראל. חולה סוכרת מוגדר כחולה אשר רכש תרופות לטיפול בסוכרת בשלושה מרשמים בשנה לפחות (ההתייחסות היא הן לסוכרת מסוג 1 והן לסוכרת מסוג 2).
הדיווח האחרון מתכנית המדדים הוא לשנת 2007. מספר חולי הסוכרת בישראל בשנת 2007 היה 291,839 (4.2% מכלל האוכלוסיה ו-6.4% מבני 18 ומעלה)[4]. 49% מכלל החולים היו גברים ו-51% נשים. יש להדגיש כי מידע זה אינו מבטא את ההיקף המלא של המחלה היות שאינו כולל חולי סוכרת שאינם מטופלים בתרופות וחולים שאינם מאובחנים. ההערכה היא כי שיעור החולים אשר אינם נוטלים תרופות להורדת הגלוקוז בדם הוא כ-15% מכלל חולי הסוכרת הידועים6. לגבי חולים שאינם מאובחנים, במחקר בנפת חדרה נמצא כי על כל שלושה חולים מאובחנים יש חולה אחד שלא אובחן, בעוד שבמחקר שהתקיים בירושלים בראשית שנות ה-90, היחס שנמצא היה 2:1. בהנחה שמספר חולי הסוכרת שאינם מאובחנים הוא כ-25% מכלל חולי הסוכרת (על פי העבודה בנפת חדרה), האומדן של מספר חולי הסוכרת הכולל (מאובחנים ולא מאובחנים) לשנת 2007 הוא 486,400.
הימצאות סוכרת לפי גיל ומין: על פי נתוני תכנית מדדי האיכות, יש עלייה בשיעורי הימצאות סוכרת עם הגיל, עד לשיא (21.9 אחוז) בבני 74-65 שנה. השיעורים נשארים דומים בקבוצת הגיל 84-75 ואחר כך יורדים בקבוצת הגיל 85 ומעלה. שיעור הגברים החולים דומה לשיעור הנשים בכל קבוצות הגיל. בין השנים 2007-2004, נצפתה עלייה בשיעורי ההימצאות מדי שנה בכל קבוצות הגיל (תרשים מסי 2) .
נתוני הימצאות מסקרי בריאות לאומיים - סקרי INHIS
סקרי INHIS הם סקרים לאומיים הנערכים באמצעות ראיונות טלפוניים על מדגם של כ-10,000 ישראלים בגילאי 21 ומעלה. סקרים אלה בוצעו על ידי המלב"ם בשנים 2004-2003 ו-2010-2007. הסקרים כוללים שאלות על מחלות כרוניות וביניהן סוכרת. הנתונים מבוססים על דיווח עצמי של המרואיין, בתשובה לשאלה "האם אובחנה אצלך סוכרת על ידי רופא?". הנתונים המוצגים להלן מבוססים על כ-10,000 מרואיינים בשנת 2004-2003 וכ-10,300 מרואיינים (שלושה מודולים) בשנים 2010-2007. השיעורים שוקללו לגיל בהתאם להתפלגות הגילאים של אוכלוסיית ישראל.
על פי נתוני סקר INHIS מהשנים 2010-2007, 8.3% מהאוכלוסייה בני 21 ומעלה (8.4% מהגברים ו-8.1% מהנשים) דיווחו על סוכרת שאובחנה אצלם על ידי רופא. זאת בהשוואה ל-5.7% מהאוכלוסייה בסקר הקודם (6.3% מהגברים ו-5.2% מהנשים). נתונים אלה מראים על עלייה של כ-33% בגברים ו-56% בנשים.
- הימצאות סוכרת לפי מין, גיל וקבוצת אוכלוסיה
על פי ממצאי סקר 2-INHIS, תבנית העלייה בשיעורי התחלואה עם הגיל שונה ביהודים ובערבים. בגברים יהודים, שיעורי הסוכרת נמוכים בקבוצות הגיל הצעירות (עד קבוצת הגיל 44-35) ולאחר מכן עולים בצורה עקבית עד 24.8% בבני 74 - 75. בקרב בני 75 ומעלה, השיעור מעט נמוך יותר (21.9%). בגברים ערבים, השיעורים עולים עלייה חדה כבר בגילאי 44-35 שנים, ובבני 64-55 מגיע השיעור ל-23.7%. בבני 74-65 אין שינוי בשיעורים, אך בבני 75 ומעלה עולה השיעור ל-%42.3. השיעורים גבוהים בקרב ערבים מאשר ביהודים בכל הגילאים, למעט בבני 74-65. הפער הגדול ביותר הוא בבני 75 ומעלה: 42.3% בערבים לעומת 21.9% ביהודים (תרשים מסי 3).
| תרשים 3. המצאות סוכרת מאובחנת ע"י רופא, לפי גיל, קבוצת אוכלוסייה ומין. סקר בריאות לאומי INHIS-2 2007-2010 (%) |
|---|
| גברים |
| נשים |
בנשים יהודיות, השיעורים עולים בעקביות עם הגיל עד ל-22.6% בבנות 75 ומעלה. בנשים ערביות נצפית עלייה חדה יותר עם הגיל, ובגילאים צעירים יותר. בבנות 45-54 מגיע השיעור ל-11.2%, ובבנות 64-55, ל-29.6% (לעומת 12.3% ביהודיות). בבנות 75 ומעלה השיעור מתייצב ועומד על 33.3%. מקבוצת הגיל 54-45 ואילך, שיעורי הסוכרת גבוהים בצורה ניכרת בנשים ערביות מאשר ביהודיות (תרשים מסי 3).
נתונים מסקר "ידע, עמדות והתנהגות"
ביבליוגרפיה
- ↑ Van Dieren S, Beulens JW, van der Schouw YT, Grobbee DE, Neal B. The global burden of diabetes and its complications: an emerging pandemic. Eur J Cardiovasc Prev Rehabil. 2010;17, Suppl 1:S3-8.
- ↑ Koton S and the Israel IDDM Registry Study Group - IIRSG. Incidence of type 1 diabetes mellitus in the 0- to 17-yr-old Israel population, 1997-2003.Pediatr Diabetes. 2007; 8:60-6.
- ↑ Patterson CC, Dahlquist GG, GyUrUs E, Green A, Soltesz G; EURODIAB Study Group. Incidence trends for childhood type 1diabetes in Europe during 1989-2003 and predicted new cases 2005-20: a multicentre prospective registration study. Lancet. 2009; 373:2027-33.
- ↑ 4.0 4.1 תכנית מדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל www.israelhpr.org.il/FileServer/782f8dd2de1248bc38f001f7a9805b7e.pdf
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי אניקה יפרח, ד"ר הדר ארדיטי, אורית בלומנפלד, פרופ׳ תמי שוחט, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות
עורכת: רינת אלוני