כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "סוכרת בקרב עדות בישראל - Diabetes among different ethnic groups in Israel"
| שורה 63: | שורה 63: | ||
===שוני במהלך מחלה ותחלואה נלווית=== | ===שוני במהלך מחלה ותחלואה נלווית=== | ||
| − | התגובה של הגוף להפרעת חילוף החומרים מושפעת מעמידות או נטייה של אברי הגוף לפגיעת חילוף החומרים. לדוגמא: חולי סוכרת נשאי הפלוטיפ (Haplotype) ל[[הפטוגלובין]] (Haptoglobin) מסוג 2-2 Hp נמצאים בסיכון מוגבר ל[[תחלואת לב וכלי דם]] ו[[נפרופתיה]] (Nephropathy){{כ}}{{הערה|Farbsteina D, and Levy AP. The Genetics of Vascular Complications in Diabetes Mellitus Cardiol Clin. 2010 August ; 28(3): 477-496.}}. המידע שקיים לגבי סיבוכים מאוחרים של סוכרת בעדות בישראל אינו כולל התייחסות לתבנית גנטית ואינו מתוקנן לגורמי הסיכון הקשורים. שיעור [[רטינופתיה]] (Retinopathy) נבדק בקרב בדואים בדרום בהשוואה ליהודים באותו אזור ונמצא גבוה יותר - 22 | + | התגובה של הגוף להפרעת חילוף החומרים מושפעת מעמידות או נטייה של אברי הגוף לפגיעת חילוף החומרים. לדוגמא: חולי סוכרת נשאי הפלוטיפ (Haplotype) ל[[הפטוגלובין]] (Haptoglobin) מסוג 2-2 Hp נמצאים בסיכון מוגבר ל[[תחלואת לב וכלי דם]] ו[[נפרופתיה]] (Nephropathy){{כ}}{{הערה|Farbsteina D, and Levy AP. The Genetics of Vascular Complications in Diabetes Mellitus Cardiol Clin. 2010 August ; 28(3): 477-496.}}. המידע שקיים לגבי סיבוכים מאוחרים של סוכרת בעדות בישראל אינו כולל התייחסות לתבנית גנטית ואינו מתוקנן לגורמי הסיכון הקשורים. שיעור [[רטינופתיה]] (Retinopathy) נבדק בקרב בדואים בדרום בהשוואה ליהודים באותו אזור ונמצא גבוה יותר - 22 אחוזים מול 13.4 אחוזים בהתאמה{{הערה|Chorny A, Lifshits T, Kratz A, el al. Prevalence and risk factors for diabetic retinopathy in type 2 diabetes patients in Jewish and Bedouin populations in southern Israel. Harefuah. 2011 Dec;150(12):906-10, 935. Hebrew.}}. בקרב נשים ערביות בירושלים, חרף שיעור מופחת של [[עישון]], נצפתה [[תחלואה כלילית]] קשה, המופיעה בגיל צעיר יותר, במופע קליני לא-טיפוסי, אך עם שיעור השמנה גבוה יחסית לנשים יהודיות{{הערה|Tirosh A, Calderon-Margalit R, Mazar M, Stern Z. Differences in quality of diabetes care between Jews and Arabs in Jerusalem. Am J Med Qual. 2008 Jan-Feb;23(1):60-5}}. בהשוואה לחולי סוכרת אחרים, החולים התימנים פחות נוטים לפתח מחלות של כלי הדם, כולל מחלת לב איסכמית{{הערה|Weingarten MA, Katzir I, Sprecher E, et al: Diabetes and Ischemic heart disease among Yemenite immigrants in Israel. IMAJ, 2000;2:207-210 }},{{הערה|Brunner D, Altman S, Meshulam N, et al: Low prevalence or absence of vascular disease in diabetic Yemenite Jews. Isr J Med Sci, 1972;8:775-77}}. |
===אתגרים באבחנה=== | ===אתגרים באבחנה=== | ||
גרסה מ־10:42, 17 באוקטובר 2022
{
המדריך לטיפול בסוכרת
מאת המועצה הלאומית לסוכרת, משרד הבריאות. עורכים מדעיים: ד"ר עופרי מוסנזון, פרופ׳ איתמר רז
| המדריך לטיפול בסוכרת | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר ענת יפה | |
| שם הפרק | סוכרת בקרב עדות בישראל | |
| מאת | המועצה הלאומית לסוכרת, משרד הבריאות |
|
| מועד הוצאה | 2022 | |
| מספר עמודים | 619 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סוכרת
ראו גם – סוכרת באוכלוסיה הערבית בישראל - Diabetes in Arab population in Israel
כללי
סיכון להתפתחות הסוכרת, כמו גם איכות האיזון המטבולי, נמצאו במתאם הפוך למצב סוציו-אקונומי, השכלה ומצבי דחק ממושכים. לראייה, שיעור חולי הסוכרת בארץ גדול פי 4.7 בקרב עניים יחסית לאלה שאינם עניים[1].
האוכלוסייה בסיכון כוללת קבוצות מיעוט שונות כערבים, חרדים ויוצאי אתיופיה. התרומה הייחודית של כל משתנה, כמו גם חלקם של התבנית הגנטית, הסביבה התרבותית ומנגנוני הטיפול הפנים־קהילתיים - נמצאת במחקר. המידע הקיים בארץ על סוכרת בעדות ומגזרים שונים גדל בשנים האחרונות עקב העלייה במודעות לחשיבות הנושא והחשיפה לפערים הקיימים בבריאות בין המגזרים השונים בישראל.
במקביל, חל שינוי במדיניות משרד הבריאות והמבטחים הרפואיים, המדגיש את מחויבות המערכת לצמצם פערים אלו באמצעות שיפור בהנגשה של שרותי הבריאות. שינוי מדיניות זה הוצג ב"עמודי האש", חוזר המנכ"ל מפברואר 2011[2], ובתוכנית הלאומית למניעה וטיפול בסוכרת של משרד הבריאות 2015[3].
סיבות לחשיבות ההבדלים בתחלואה בסוכרת בין עדות
אפידמיולוגיה שונה
ערבים
בקרב ערבים יחס הסיכון לסוכרת (Hazard ratio) בהשוואה ליהודים הוא 1.7 (95% confidence 1.19-2.43;interval) מתוקנן לגורמי סיכון בהשכלה, מצב סוציו-אקונומי, עומס קלורי בתזונה וסיפור משפחתי ומילדותי,[2].
גיל ההופעה של סוכרת בערבים מוקדם יותר מאשר ביהודים, [2], אצל בוגרים צעירים, בני 50-20 שנה, יחס הסיכון לסוכרת בהשוואה בין שתי האוכלוסיות הוא הגדול ביותר 2.05 (;1.75-2.40 95% confidence interval) והוא מושפע באופן חלקי מהמצאות גבוהה יותר של השמנה בקרב נשים ערביות בוגרות[3][4].
מגדר והמצאות סוכרת: בקרב נשים ערביות הימצאות גבוהה יותר מאשר בגברים בעוד שאין שוני בין המגדרים באוכלוסייה היהודית[3].
תוחלת חיים וסוכרת: ישנו פער בתוחלת החיים לרעת האוכלוסייה הערבית הבוגרת מגיל 45. פער זה בין האוכלוסיות גדל מאז שנות ה-80 של המאה ה-20, כאשר חלק ניכר מהפער בין שני המגזרים הוא עקב תמותה מוגברת מסוכרת, [5].
סוכרת מסוג 1: היארעות סוכרת מסוג 1 גבוהה יותר בקרב יהודים לעומת ערבים.
יוצאי אתיופיה
סוכרת הייתה מחלה נדירה עד כמעט לא קיימת בקרב העולים מאתיופיה - 0 אחוז - 0.5 אחוז[6][7].
עלייה בתחלואה כפונקציה של משך שהות בישראל: במהלך השנים שחלפו מהעלייה וההתאקלמות בישראל תועדה עלייה חדה בשכיחות הסוכרת[8][9]. הקשר החיובי בין משך השהות בארץ מאז העלייה מאתיופיה והסיכון לפתח סוכרת הודגם בעבודה האפידמיולוגית של יונתן ראובן וחבריו והוא נכון גם לגבי הסיכון לפתח יתר לחץ דם ועלייה במשקל[10][11], אם כי עדיין, היקף העלייה במשקל נמוך מהממוצע הישראלי.
גיל הופעה של סוכרת: גיל ההופעה מוקדם יותר ושיעור היארעות סוכרת ביוצאי אתיופיה בני 50-20 שנה הוא 0.9% לשנה מול 0.5% לשנה ביהודים אחרים. לעומת זאת, בקבוצת הגיל הבוגרת מגיל 60 שנה, יוצאי אתיופיה הראו דווקא מגמה של ירידה בהיארעות בהשוואה ליהודים אחרים, שלא הגיעה למשמעות סטטיסטית[12].
סוכרת והשמנה: הסיכון המוגבר לפתח סוכרת אינו תלוי במרכיבי התסמונת המטבולית. להבדיל, יוצאי אתיופיה מפתחים סוכרת בערכי BMI נמוכים יותר מיהודים ועלייה קטנה יותר ב-BMI מלווה בעלייה בסיכון. סיכון לסוכרת מתוקנן למין ומשקל הוא 2.3 (1.91-2.79 ;95% confidence interval)[12].
סוכרת מסוג 1: היארעות סוכרת מסוג 1 בקרב ילדים (עד גיל 17) ביוצאי אתיופיה עולה עם משך השהות בארץ והיא גבוהה יותר מאוכלוסיית ישראלים־יהודים: 9.5/100,000 מול 7.4/100,000 בהתאמה בשנת 1997 ל-21.7/100,000 מול 11.4/100,000 בהתאמה בשנת 2007[13]. להלן תרשים מגמות שיעור היארעות לילדים ממוצא אתיופי (ילידי אתיופיה או לפחות אחד מההורים).
יוצאי בריה"מ לשעבר
יחס סיכוי (Odds ratios) לסוכרת בקרב יוצאי בריה"מ (עלייה לאחר 1990) אינו שונה מזה של יהודים וותיקים[10][12]. בניתוח למגדר הוא גבוה יותר בנשים מבריה״מ אם כי נמוך מזה של יוצאות אתיופיה, ונמוך יותר בגברים מבריה״מ[10]. עם זאת, המצאות סוכרת בקרב יוצאי בריה״מ לשעבר גבוהה יותר מאשר יהודים ותיקים[14], עובדה שעשויה לרמז על שיפור בנוהגי חיים בישראל וצמצום גורמי סיכון להתפתחות סוכרת התלויים באורח חיים.
חרדים
חסר מידע בעיתונות המדעית על קבוצה זו. מידע חלקי נמצא בסקר מטעם עמותת מהיום[4] שבוצע ע״י גיאוקרטוגרפיה. מחקר זה התבסס על סקר טלפוני של מדגם ארצי מייצג של נשים וגברים בגיל 18 ומעלה. האנליזה בוצעה לגבי קבוצות אוכלוסייה שונות וקבוצת החרדים בתוכם. על פי מידע זה, למרות שמצבם הכלכלי של החרדים נמוך, שיעור הסוכרת אינו גבוה.
סוכרת מסוג 1: נתונים על שיעור היארעות סוכרת בקרב צעירים עד גיל 17 לא קיימים בהעדר תיוג מגזר חרדי ברשם הלאומי לסוכרת מסוג 1.
פתוגנזה שונה
מחלת הסוכרת נגרמת על ידי לקות במנגנונים פיזיולוגים רבים. המשותף לכולם הוא תוצאת חילוף החומרים הסופית שביטויה אי-תקינות באיזון מערכת הפחמימות. קבוצות אוכלוסייה אשר חולקות מִתְאָם גנטי גדול מחד וגורמים סביבתיים והתנהגותיים משותפים מאידך, צפויות ללקות בסוגי סוכרת דומים. לכן, חקר פרטים באוכלוסייה אחידה יאפשר לימוד על המנגנונים אשר אחראים להתפתחות סוכרת. בישראל ניתן לראות בקרב חולי סוכרת סוג 1 מקבוצות אתניות מוגדרות שׁוֹנוּת בתדירות אללים מגינים או חושפים לסוכרת סוג 1 באזור class II (Human Leukocyte Antigen) HLA, ורב צורניוּת (Polymorphism) בגן לאינסולין[15]. בתוך פלח מהאוכלוסייה הערבית נמצאה גרסה לגן ל-TCF7L2 המלווה בשיעור גבוה של סוכרת סוג 2 וסכיזופרניה[16]. גוזלן וחבריה חפשו אלל מוטנטי (Mutant) משותף בחולי סוכרת עם תמונה קלינית חשודה ל-MODY (Maturity-Onset Diabetes of the Young) בקרב קבוצות אתניות ישראליות: ערבים, יהודים: אשכנזים, ספרדים, תימנים או אתיופים. רוב המוטציות שנמצאו היו תלויות משפחה למעט שכיחות מוגברת של אלל מוטנטי לגלוקוקינאז (Glucokinase) - p. T206P, הגורם למחלת MODY2 בקרב אוכלוסייה אשכנזית בלבד[17]. קנובלר וחבריה הראו בחולי סוכרת תימנים שיעור נמוך של תסמונת מטבולית[18]. מאידך, ב-85% מחולי סוכרת אתיופים נמצאה תסמונת מטבולית[19].
שוני במהלך מחלה ותחלואה נלווית
התגובה של הגוף להפרעת חילוף החומרים מושפעת מעמידות או נטייה של אברי הגוף לפגיעת חילוף החומרים. לדוגמא: חולי סוכרת נשאי הפלוטיפ (Haplotype) להפטוגלובין (Haptoglobin) מסוג 2-2 Hp נמצאים בסיכון מוגבר לתחלואת לב וכלי דם ונפרופתיה (Nephropathy)[20]. המידע שקיים לגבי סיבוכים מאוחרים של סוכרת בעדות בישראל אינו כולל התייחסות לתבנית גנטית ואינו מתוקנן לגורמי הסיכון הקשורים. שיעור רטינופתיה (Retinopathy) נבדק בקרב בדואים בדרום בהשוואה ליהודים באותו אזור ונמצא גבוה יותר - 22 אחוזים מול 13.4 אחוזים בהתאמה[21]. בקרב נשים ערביות בירושלים, חרף שיעור מופחת של עישון, נצפתה תחלואה כלילית קשה, המופיעה בגיל צעיר יותר, במופע קליני לא-טיפוסי, אך עם שיעור השמנה גבוה יחסית לנשים יהודיות[22]. בהשוואה לחולי סוכרת אחרים, החולים התימנים פחות נוטים לפתח מחלות של כלי הדם, כולל מחלת לב איסכמית[23],[24].
אתגרים באבחנה
המדדים לאבחנה של סוכרת כגון ערך גלוקוז בצום (FPG), ערך גלוקוז לאחר העמסת סוכר (PPG) והמוגלובין מסוכרר (HbAic) מראים רגישות שונה לאבחון המחלה בקבוצות האתניות השונות[25].
אין מידע השוואתי על רגישות השיטות השונות לאבחון סוכרת בעדות השונות בארץ. עבדול גאני, בעבודתו על אוכלוסייה ערבית, הראה שתי תת-קבוצות באוכלוסייה שבדק: אלה עם FPG מוגבר הם בעלי תנגודת מוגברת לאינסולין ובאלה עם ערך PPG מוגבר יש תת תפקוד של תאי בטא[26]. המדד HbAic אינו יכול לשמש לאבחון סוכרת באוכלוסיות הסובלות משיעור גבוה של נשאות להמוגלובין לא תקין כגון בדווים בצפון הארץ ותושבי הכפר ג׳סר-א-זרקא[27].
אתגרים טיפוליים שונים
טיפול מוצלח בחולה הסוכרתי דורש תזמון מדויק של אמצעים מתחומים שונים: פיזיולוגיים, פסיכולוגיים, כלכליים וחברתיים־תרבותיים.
תגובה פיזיולוגית שונה לתרופות
ישנה שונות גדולה בתגובה לתרופות, בין אם בהיבט של יעילות או בהיבט של רעילות. חלק מהשונות נזקף למשתנים ביולוגים המשפיעים על זמינות התרופה ופעילותה ברמת איבר המטרה וחלק תלוי בהיבטים חברתיים־נפשיים. יעילות או רעילות בהקשר למשתנים הפיזיולוגים נמצאת בשיווי משקל בין פקטורים פרמקוקינטיים כספיגה, פיזור, מטבוליזם ופינוי של התרופה ופקטורים פרמקודינמים, קרי השפעה פיזיולוגית של המרכיב הפעיל של התרופה באתר הפעולה הביולוגי. שונות גנטית מורשת תורמת לתגובות השונות בין אנשים, משום שגנים רבים מקודדים חלבונים המעורבים בפקטורים פרמקוקינטים ודינמיים. מחקר פרמקוגנטי מכוון לאתר את המאפיינים הגנטיים הקובעים את התגובה הייחודית של המטופל לתרופה. הונג ופלורז סוקרים נושא זה[28].
בחולי סוכרת, לדוגמה, נשאי פולימורפיזם ל-IRSI G972R הראו תגובה ירודה לתכשירי סולפונילאוריאה[29]. בחולי MODY2 ניתן לעיתים קרובות להסתפק במעקב ללא צורך בטיפול תרופתי וב-MODY3 מודגמת רגישות גבוהה לסולפנילאוריאה. נכון הדבר גם בסוכרת הילודים שנגרמת על ידי מוטציה בגן ל- KCNJ11 המקודד ל-Kir6.2. הטיפול העדיף בסוכרת זו, שתמונתה הקלינית היא סוכרת מסוג 1, הוא פומי-סולפנילאוריאה ולא אינסולין[30]. בלום וחבריו הראו שבחולי סוכרת עם הפלוטיפ להפטוגלובין מסוג 2-2 Hp, טיפול בוויטמין E צמצם את פגיעה הקרדיווסקולרית[31]. מחקר פרמקוגנטי ללימוד של מאפיינים קליניים ומעבדתיים במטבוליזם פחמימות של קבוצות אתניות מוגדרות יאפשר להתאים טיפול נכון עבור הפרטים בקהילה. לדוגמה, טיפול באינסולין בחלק ניכר מחולי סוכרת במגזר ערבי עם אקנטחיס ניגריקנס ותנגודת מוגברת לאינסולין על רקע השמנה, הביא להחמרת ההשמנה ללא שיפור באיזון מטבולי (יפה-מידע פנימי).
אתגרים בהיענות לטיפול
התמודדות יעילה עם דרישות הטיפול במחלת הסוכרת נשענת על הבנת המטופל את משמעות המחלה, רכישה של מיומנויות טיפול (כמדידת גלוקוז עצמית, זיהוי מצבי קיצון כהיפרגליקמיה או היפוגליקמיה, ידע בתזונה, התאמת ארוחות ולעיתים יכולת הזרקה עצמית), אמצעים כלכליים, ארגון וחוזקה נפשית יחד עם תחושת מסוגלות עצמית. למרות שמדובר בהתמודדות פרטנית, להשתייכות הקהילתית השפעה מכרעת על יכולת הפרט שבה לעמוד במטלות אלו. בישראל, לכל אזרח יש סל בריאות אחיד. לכן, לכאורה, מכשלות נגישות כהעדר ביטוח רפואי, המתוארות במדינות אחרות בעולם - בטלות. עם זאת, בבדיקת השטח בולטים הפערים בין מגזרים. וילף-מירון וחבריה[14], כחלק מפעולת המחלקה לצמצום פערים במכבי שירותי בריאות, בחנו את שיעור הסוכרת, מדדי הביצוע ואיכות האיזון של חולי הסוכרת המבוטחים בקופה. המדדים האלו נבחנו על פי פילוח כלכלי-חברתי-אתני. נבדקו עולים מברית המועצות לשעבר, יהודים-וותיקים וערבים. בעבודתם נמצא שחולים עניים סובלים בשיעור גבוה יותר מסוכרת, שיעור נמוך יותר של מבצעי "מעקב סוכרת מומלץ", שיעור נמוך יותר של מאוזנים (HbA1c נמוך מ-7 אחוזים ) ושיעור גבוה יותר של לא-מאוזנים (HbA1c מעל 9 אחוזים ). בעבודתם מתועד הפער בפיזור העוני בין הקבוצה היהודית והערבית. רוב האוכלוסייה הערבית נמצאה בתת-הקבוצה הענייה. לאחר תיקון משתנה העוני, צומצם הפער לרעת נשים ערביות מול נשים יהודיות ל-49 אחוזים אך לא נעלם[14].
טולדנו וחבריו בדקו את היכולת של חולי סוכרת יוצאי אתיופיה לנצל שירותי סל בריאות בהשוואה לחולי סוכרת תואמי גיל ומין בחמש מרפאות קהילתיות פריפריות של שירותי בריאות כללית. יוצאי אתיופיה עשו תת-שימוש במגוון שירותים, כביצוע בדיקות דם בסיסיות לחולה עם סוכרת, בדיקות משקל, גובה, לחץ דם, בדיקת כפות רגליים ובדיקות עיניים. תועדו קשיים בתקשורת עם הצוות המטפל (רפואי, סיעודי, דיאטניות ורוקחים) עד לכדי הגבלה בקבלת מידע על משמעות מחלת הסוכרת, מעט מפגשי הדרכה עם אחיות, הבנה מוגבלת של המלצות הדיאטניות והעדר שיח על סיבוכי המחלה כגון הפרעה בתפקוד מיני. מדד חילוף החומרים, HbA1c, הממוצע היה 9.5 אחוזים בקרב יוצאי אתיופיה ו-8.1 אחוזים בנבדקי הביקורת (0.05>P)[32].
היכולת של הצוות המטפל לתקשר בשפה ובעולם מושגים התואם לעולמם של המטופלים יכול להשפיע על מידת ההיענות של המטופלים (לדוגמא, באוכלוסייה החרדית התייחסות לחגים ומועדים - ימי צום, ארוחות שבת, ארוחה שלישית ו"מלווה מלכה", ובאוכלוסייה הערבית - חודש הרמדאן).
בהשוואה של מדדי ביצוע לטיפול בסוכרת (מדידות HbAic, כולסטרול, לחץ דם, איזון לחץ דם) בין מבוטחים בוגרים מהמגזר החרדי ויהודים אחרים שבוצע על ידי ליאורה ולנסקי מקופת חולים מאוחדת, לא נמצאו הבדלים גדולים בין הקבוצות.
שוני בתגובה חברתית למחלה והשלכותיה
משמעות המחלה בתפיסתה החברתית-תרבותית משפיעה על מידת התמיכה והעזרה שבה יזכה הפרט החולה. מחלת סוכרת נתפסת באופן שונה בקבוצות אתניות שונות. היא מחלה חדשה אצל יוצאי אתיופיה ולכן הידע על המחלה מצומצם ומוגבל. כך יוצא שתפיסות הלקוחות מעולם החולי החריף, כגון הציפייה מחולה לנוח ולא לעבוד מושלכות, על חולי כרוני באופן אשר יוצר אי התאמה בין מטופל וההנחיה הרפואית. היחס להשמנה כמו גם לצורך בהגבלה תזונתית מתוך מטרה של ירידה במשקל הגוף אינם קבילים ובמקרים מסוימים אף מנוגדים לתפיסת הבריאות. סוכרת סוג 1 היא מחלה המעוררת דיעה קדומה בקרב אוכלוסיית החרדים ובקרב אוכלוסייה ערבית. חולי סוכרת מהקהילה החרדית מבקשים לקבל דואר מוסווה, הם מעלימים את קיום המחלה לעיתים אף מבני משפחה קרובים. מעבר לנטל נפשי של ההסתרה יש כאן לעיתים ויתור על איזון הדוק. ניתן למצוא את ההסתרה במתבגרים אבל גם בקרב משפחות לילדים צעירים. הסיבות לכך מגוונות, פחד מהאשמה של ההורה במחלת הילד וגם פגיעה עתידית ביכולת החיתון. לעומת זאת, בשתי קהילות אלו ההתייחסות שונה לגבי סוכרת סוג 2.
פניה למערכות טיפול חלופיות
מערכות טיפול חלופיות כמערכת רפואה משלימה, רפואה חלופית או רפואה מסורתית הן לרוב מערכות מקבילות אשר אינן מקיימות ביניהן דו-שיח ולכן יתכן מצב של התנגשות בהמלצות טיפול. היקף הפנייה למערכות חלופיות ואופיין מושפע מרקע אתני, מגדר, השכלה ורקע כלכלי. בסקר שנערך על שימוש ברפואה מסורתית אמרו יותר ממחצית מהנשאלים יוצאי אתיופיה שיפנו את הקרוב חולה הסוכרת לרפואה מסורתית[30]. דנינו ועמר מתעדים את הרפואה המסורתית ביוצאי אתיופיה ומדווחים שיש פריחה ושגשוג של חנויות צמחי המרפא המיובאים מאתיופיה[31]. שימוש בצמחי מרפא הגדלים בארץ נפוץ בקרב אוכלוסייה ערבית[32] וכן בקרב האוכלוסייה החרדית[33].
יכולת להיעזר בארגוני הזדהות וסיוע חברתיים
ארגוני חולים ומגזר שלישי נוטלים תפקיד גדול באספקת מידע נגיש ושימושי מחד ותמיכה הדדית ועזרה במימוש זכויות בריאות מאידך. בארגוני הסיוע הגדולים בתחום סוכרת נעורים וסוכרת מבוגרים יש תת ייצוג של המגזר הערבי וקבוצות מיעוט אחרות. בשנים האחרונות החלו לפעול ארגונים ייעודים. "עמותת האמיצים" לסוכרת נעורים מכוונת לילדים ונוער ממגזר ערבי, "עמותת הגליל" מכוונת למחקר וקידום בריאות אוכלוסייה ערבית, "עמותת טנא בריאות" - לקידום בריאות יוצאי אתיופיה. בחברה החרדית יש לארגוני סיוע גמ"ח (גמילות חסדים) תפקיד מפתח בטִיּוּב ניצול שירותי הבריאות.
ביבליוגרפיה
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה1- ↑ 2.0 2.1 2.2 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה2- ↑ 3.0 3.1 3.2 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה3- ↑ 4.0 4.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה4- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה5- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה6- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה7- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה8- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה9- ↑ 10.0 10.1 10.2 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה10- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה11- ↑ 12.0 12.1 12.2 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה12- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה13- ↑ 14.0 14.1 14.2 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה14- ↑ Benedek G, Brautbar C, Vardi P, et al. Effect of polymorphism in insulin locus and HLA on type 1 diabetes in four ethnic groups in Israel. Tissue Antigens. 2009 Jan;73(1):33-8
- ↑ Alkelai A, Greenbaum L, Lupoli S, Kohn Y, Sarner-Kanyas K, et al. Association of the Type 2 Diabetes Mellitus Susceptibility Gene, TCF7L2, with Schizophrenia in an Arab-Israeli Family Sample. PLoS ONE (2012) 7(1): e29228. doi:10.1371/journal. pone.0029228
- ↑ Gozlan Y, Tenenbaum A, Shalitin S, et al. The glucokinase mutation p.T206P is common among MODY patients of Jewish Ashkenazi descent. Pediatr Diabetes. 2011 Oct 7. doi: 10.1111/j.1399-5448.2011.00822.x. (Epub ahead of print)
- ↑ Magnazi, MB , Reshet, N , Zornitzki, T et al. The prevalence and severity of hypertension in patients with type 2 diabetes of Yemenite origin is lower than in non-Yemenite diabetics. Diabetologia.(2010) 53 Abstract: 1293
- ↑ Sumner AM, Knight MG, Jaffe A. Metabolic Syndrome with Fasting Hyperglycemia Is More Common in Ethiopian Israelis Than West Africans or African Americans. ADA- Abs (2011)
- ↑ Farbsteina D, and Levy AP. The Genetics of Vascular Complications in Diabetes Mellitus Cardiol Clin. 2010 August ; 28(3): 477-496.
- ↑ Chorny A, Lifshits T, Kratz A, el al. Prevalence and risk factors for diabetic retinopathy in type 2 diabetes patients in Jewish and Bedouin populations in southern Israel. Harefuah. 2011 Dec;150(12):906-10, 935. Hebrew.
- ↑ Tirosh A, Calderon-Margalit R, Mazar M, Stern Z. Differences in quality of diabetes care between Jews and Arabs in Jerusalem. Am J Med Qual. 2008 Jan-Feb;23(1):60-5
- ↑ Weingarten MA, Katzir I, Sprecher E, et al: Diabetes and Ischemic heart disease among Yemenite immigrants in Israel. IMAJ, 2000;2:207-210
- ↑ Brunner D, Altman S, Meshulam N, et al: Low prevalence or absence of vascular disease in diabetic Yemenite Jews. Isr J Med Sci, 1972;8:775-77
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה15- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה16- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה17- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה18- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה19- ↑ 30.0 30.1 Guttman N, Jaffe A: "We didn't have it in Ethiopia!" Preliminary Findings on Attitudes and Beliefs of Ethiopian Immigrants to Israel Regarding Diabetes. Israel society of diabetes mellitus 2001 (ABS-or).
- ↑ 31.0 31.1 .דקלה דנינו וזהר עמר. אתיופיה בישראל - מחקר אתנופרמקולוגי של קהילת יוצאי אתיופיה. "הרפואה" - כרך 147, חוב' ז', יולי 2008
- ↑ 32.0 32.1 Said O, Fulder S, Khalil K, Azaizeh H, Kassis E, Saad B. Maintaining a physiological blood Glucose level with 'glucolevel', a combination of four anti-diabetes plants used in the traditional arab herbal medicine. Evidence Based Complement Alternat Med. 2008 Dec;5(4):421-8.
- ↑ ידע אישי-מוסנזון
ראו גם
- תכנית "עמוד האש": מטרה שנייה תכנית עבודה לשנת 2011 - משרד הבריאות
- עמותת האמיצים לסוכרת נעורים, טלפון: 046012403, פקס: 15346012403
- עמותת הגליל טלפון: 04-6012403
- טנא בריאות טלפון: 04-6211891, 04-6213965
- לנושא הקודם: סוכרת באוכלוסיה הערבית בישראל - Diabetes in Arab population in Israel
- לנושא הבא: גנטיקה של סוכרת וסיבוכיה - Genetics of diabetes and its complications
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ענת יפה, יחידה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת, מרכז רפואי הלל יפה
עורכים מדעיים - דר' עופרי מוסנזון, פרופ' איתמר רז, עורכת - רינת אלוני