הצגת המקור של הדף "סונר תוך ניתוחי בניתוחי שד - Ultrasound in breast surgery"

{{ערך בבדיקה}}

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=[[קובץ:Pink_ribbon.svg|120 פיקסלים]]
|שם עברי= דימות על-שמעי תוך ניתוחי בניתוחי שד
|שם לועזי= Ultrasound in breast surgery
|שמות נוספים=
|ICD-10=
|ICD-9= 
|MeSH=
|יוצר הערך= ד"ר עודד אולשה וד"ר איתמר אשכנזי 
|אחראי הערך=
}}
{{הרחבה|סרטן השד}}
ב-1954 תואר לראשונה השימוש הקליני ב'''[[דימות על-שמעי]]''' (אולטרה-סאונד) ככלי עזר לאבחון מחלות שד {{הערה|שם=הערה1|Wild JJ, Reid JM. Echographic visualization of lesions of the living intact human breast. Cancer Res. 1954;14:[4] 277-82.}}. בד בבד עם התפתחויות טכניות (מתמרים עם זרוע גמישה, רזולוציה משופרת, הדמיית גווני אפור בזמן אמת ועוד) ומזעור המכשור {{הערה|שם=הערה2|Woo J. A short History of the development of Ultrasound in Obstetrics and Gynecology. http://www.ob-ultrasound.net/history1.html}}, הפך השימוש באולטרה-סאונד לכלי חשוב ברבים מתחומי הרפואה, כגון רדיולוגיה, גינקולוגיה ומיילדות, קרדיולוגיה, כירורגיה, גסטרו-אנטרולוגיה, עיניים, אורתופדיה והרדמה.

כיום משתמשים מנתחי השד בטכנולוגיה זו להשלמת הבדיקה הקלינית, וככלי עזר בהנחיית ניתוחים לכריתת [[סרטן השד|גידולים בשד]]. שימוש זה באולטרה-סאונד במהלך ניתוח שד, פורסם לראשונה ב-1988{{כ}} {{הערה|שם=הערה3|Schwartz GF, Goldberg BB, Rifkin MD, D'Orazio SE. Ultrasonography: an alternative to x-ray-guided needle localization of nonpalpable breast masses. Surgery 1988;104:870-873.}}. לפי העדויות המצטברות בתחום, שימוש באולטרה-סאונד תוך ניתוחי נותן למנתח מימד נוסף בטיפול הכירורגי בסרטן השד, משפר את היכולת להשיג שולי כריתה תקינים, שאינם מעורבים בגידול - הן בגידולים נימושים והן בגידולים לא נימושים - ויכול להחליף את הסימון המקובל בתיל.

==שימוש באולטרה-סאונד בסרטן שד==

כאשר מדובר כמטופלות עם גוש בשד, בדיקת אולטרה-סאונד מוסיפה מידע נוסף, בין אם מדובר בסרטן השד ובין אם מדובר ב[[מחלות שפירות של השד - Benign breast diseases|גידול שפיר]] {{הערה|שם=הערה27|Whitehouse PA, Baber Y, Brown G, Moskovic E, King DM, Gui GP. The use of ultrasound by breast surgeons in outpatients: an accurate extension of clinical diagnosis. Eur J Surg Oncol. 2001 ;27:611616.}}. הבדיקה הקלינית מוגבלת פעמים רבות, ותוצאותיה עלולות להיות שגויות, כתוצאה מסמיכות של רקמת השד. הוספת בדיקת אולטרה-סאונד בהמשך לבדיקה הקלינית, נותנת לבודק מידע מדויק על גודל הגוש, צורתו, מיקומו, עומקו ועוד (תמונה מספר 1). בבדיקה זו ניתן ללמוד על אופיו התלת-מימדי של הגידול, שהוא מידע חיוני למנתח השד.

[[קובץ:Ultrasound1.png|מרכז|520 פיקסלים]]

כאשר סרטן שד מאובחן בשלב מוקדם, אין הבדל בהישרדות לאחר [[סרטן השד - טיפול - היבטים כירורגיים - Breast cancer - treatment - surgical aspects#כריתה משמרת שד|ניתוח משמר שד]] לעומת כריתה שלמה של השד {{הערה|שם=הערה4|Yang SH, Yang KH, Li YP, et al. Breast conservation therapy for stage I or stage II breast cancer: a meta-analysis of randomized controlled trials. Ann Oncol. 2008;19:1039-1044.}}. יחד עם זאת, אחד החסרונות הבולטים בניתוח משמר שד, הנו הסיכון לניתוח חוזר, בשל  [[סרטן השד - שוליים בניתוח משמר שד - Breast cancers - borders in breast conserving surgery|שולי כריתה שאינם חופשיים מגידול]]. שיעור הניתוחים החוזרים לאחר ניתוח משמר שד יכול להגיע עד ל־41%{{כ}} {{הערה|שם=הערה5|Smitt MC, Nowels K, Carlson RW, Jeffrey SS. Predictors of reexcision findings and recurrence after breast conservation. Int J Radiation Biol Phys 2003; 57(4):979-985.}}{{הערה|שם=הערה6|Freedman G, Fowble B, Hanlon A, Nicolaou N, Fein D, Hoffman J, Sigurdson E, Boraas M, Goldstein L. Patients with early stage invasive cancer with close or positive margins treated with conservative surgery and radiation have an increased risk of breast recurrence that is delayed by adjuvant systemic therapy. Int J Radiation Oncology Biol Phys 1999; 44:1005-1015.}}{{הערה|שם=הערה7|Leong C, Boyages J, Jayasinghe UW, Bilous M, Ung 0, Chua B, Salisbury E, Wong AY. Effect of margins on ipsilateral breast tumor recurrence after breast conservation therapy for lymph node-negative breast carcinoma. Cancer. 2004; 100:1823-1832.}}{{הערה|שם=הערה8|Anscher MS, Jones P, Prosnitz LR, Blackstock W, Hebert M, Reddick R, Tucker A, Dodge R, Leight G Jr, Iglehart JD, Rosenman J. Local failure and margin status in early-stage breast carcinoma treated with conservation surgery and radiation therapy. Ann Surg. 1993; 218:22-28.}}{{הערה|שם=הערה9|Ghossein NA, Alpert S, Barba J, Pressman P, Stacey P, Lorenz E, Shulman M, Sadarangani GJ. Breast cancer. Importance of adequate surgical excision prior to radiotherapy in the local control of breast cancer in patients treated conservatively. Arch Surg. 1992;127:411-415.}}{{הערה|שם=הערה10|Ooi CW, Serpell JW, Rodger A. Tumour involvement of the re-excision specimen following clear local excision of breast cancer with positive margins. ANZ J Surg. 2003;73:973-974.}}{{הערה|שם=הערה11|Jenkinson AD, Al-Mufti RA, Mohsen Y, Berry MJ, Wells C, Carpenter R. Does intraductal breast cancer spread in a segmental distribution? An analysis of residual tumour burden following segmental mastectomy using tumour bed biopsies. Eur J Surg Oncol. 2001; 27:21-25.}}{{הערה|שם=הערה12|Heimann R, Powers C, Halpem HJ, Michel AG, Ewing CA, Wyman B, Recant W, Weichselbaum RR. Breast preservation in stage I and II carcinoma of the breast. The University of Chicago experience. Cancer. 1996; 78:1722-1730.}}{{הערה|שם=הערה13|Solin LJ, Fowble BL, Schultz DJ, Goodman RL. The significance of the pathology margins of the tumor excision on the outcome of patients treated with definitive irradiation for early stage breast cancer. Int J Radiat Oncol Biol Phys. 1991; 21:521-522.}}{{הערה|שם=הערה14|Park CC, Mitsumori M, Nixon A, Recht A, Connoly J, Gelman R, Silver B, Hetelekidis S, Abner A, Harris JR, Schnitt SJ. Outcome at 8 years after breast conserving surgery and radiation therapy for invasive breast cancer: influence of margin status and systemic therapy on local recurrence. J Clin Oncol 2000; 18:1668-1675.}}{{הערה|שם=הערה15|Dooley WC, Parker J. Understanding the mechanisms creating false positive lumpectomy margins. Am J Surg 2005; 190:606-608.}}{{הערה|שם=הערה16|Ohsumi S, Sakamoto G, Takashima S, Koyama H, Shin E, Suemasu K, Nishi T, Nakamura S, lino Y, Iwase T, Ikeda T, Teramoto S, Fukutomi T, Komaki K, Sano M, Sugiyama K, Miyoshi K, Kamio T, Ogita M. Long-term results of breast-conserving treatment of early-stage breast cancer in Japanese Women from multicenter invastigation. Jpn J Clin Oncol 2003; 33:61-67.}}{{הערה|שם=הערה17|	Renton SC, Gazet JC, Ford HT, Corbishley C, Sutcliffe R. The importance of the resection margin in conservative surgery for breast cancer. Eur J Surg Oncol 1996; 22:17-22.}}. במטרה לצמצם את מספר הניתוחים החוזרים, וכדי להפחית את שיעור השוליים הנגועים, הוצעו מספר שיטות ליישום במהלך הניתוח, כגון בדיקה ידנית של התכשיר, חתך קפוא של השוליים, הערכה פתולוגית של השוליים הניתוחיים, שיקוף התכשיר וביצוע אולטרה-סאונד, וכן כלים חדשים וניסויים {{הערה|שם=הערה18|Pleijhuis RG, Graafland M, de Vries J, Bart J, de Jong JS, van Dam GM. Obtaining adequate surgical margins in breast-conserving therapy for patients with early-stage breast cancer: current modalities and future directions. Ann Surg Oncol. 2009;16:2717-2730.}}, כולל פיתוח ישראלי, שהוכח כיעיל בצמצום היקף הניתוחים החוזרים {{הערה|שם=הערה19|Kami T, Pappo I, Sandbank J, Lavon O, Kent V, Spector R, Morgenstern S, Lelcuk S. A device for real-time, intraoperative margin assessment in breast-conservation surgery. Am J Surg. 2007;194:467-473.}}{{הערה|שם=הערה20|Allweis TM, Kaufman Z, Lelcuk S, Pappo I, Kami T, Schneebaum S, Spector R, Schindel A, Hershko D, Zilberman M, Sayfan J, Berlin Y, Hadary A, Olsha 0, Paran H, Gutman M, Carmon M. A prospective, randomized, controlled, multicenter study of a real-time, intraoperative probe for positive margin detection in breast-conserving surgery. Am J Surg. 2008;196:483-489.}}.

השימוש באולטרה-סאונד תוך ניתוחי ככלי להבטחת שוליים תקינים, תואר במספר תחומים בנוסף לכירורגיה של השד: כירורגיה של הכבד ודרכי המרה, ניתוחי לבלב, אורולוגיה, נוירוכירורגיה ועוד {{הערה|שם=הערה21|Zacherl J, Scheuba C, Inhof M, Zacherl M, Langle F,	Pokieser P, et al. Current value of intraoperative sonography during surgery for hepatic neoplasms. World J Surg 2002;26:550-554.}}{{הערה|שם=הערה22|Falconi M, Bettini R, Boninsegna L, Crippa S, Butturini G, Pederzoli P. Surgical strategy in the treatment of pancreatic neuroendocrine tumors. JOP 2006;7:150-156.}}{{הערה|שם=הערה23|Doerfler A, Cerantola Y, Meuwly JY, Lhermitte B, Bensadoun H, Jichlinski P . Ex vivo ultrasound control of resection margins during partial nephrectomy. J Urol. 2011;186:2188-2193.}}{{הערה|שם=הערה24|Shinoura N, Takahashi M, Yamada R. Delineation of brain tumor margins using intraoperative sononavigation: implications for tumor resection. J Clin Ultrasound. 2006;34:177-183.}}{{הערה|שם=הערה25|Kodama M, Khanal A, Habu M, Iwanaga K, Yoshioka 1, Tanaka T Morimoto Y, Tominaga K. Ultrasonography for intraoperative determination of tumor thickness and resection margin in tongue carcinomas. J Oral Maxillofac Surg. 2010;68:1746-1752.}}. 

בנוסף, כיום ניתן לחשב באולטרה-סאונד את היחס האנטומי בין הגידול לפטמה לצורך אלחוש מקומי, המבוצע לא רק על ידי רדיולוגים, אלא גם על ידי רופאים מרדימים {{הערה|שם=הערה26|Marhofer P, Harrop-Griffiths W, Kettner SC, Kirchmair L. Fifteen years of ultrasound guidance in regional anaesthesia: part 1. Br J Anaesth. 2010;104:538-546.}}.

==אולטרה-סאונד תוך ניתוחי בניתוחים משמרי שד==

[[קובץ:Ultrasound2.png|ממוזער|מרכז|520 פיקסלים|תמונה 2. מדידות המרחקים מקצה הגידול לשולי הכריתה בארבעה כיוונים]]

במצב בו מאובחן גידול בשד שאינו ניתן למישוש, יש צורך בהכוונת המנתח לאזור הגידול. עד לאחרונה בוצעה הכוונה זו באמצעות סימון הממצא בתיל שמוחדר לגוש בהנחיית אולטרה-סאונד. במקרה כזה, המנתח מתכנן את החתך ואת הניתוח על פי המקום המשוער של הגידול בצילומי רנטגן, אך הוא אינו יכול לזהות את הגידול עצמו, או לראות אותו. כאשר ניתן לזהות את הגידול בקלות בעזרת אולטרה-סאונד, שימוש בטכנולוגיה זו במהלך הניתוח יכול לסייע בתכנון החתך והניתוח, הן כאשר מדובר בגידולים נמושים, והן בגידולים שאינם ניתנים למישוש.

שימוש באולטרה-סאונד מאפשר הערכה של רוחב השוליים מיד לאחר הכריתה על שולחן הניתוחים (תמונה מספר 2). מנתח יכול לרכוש בקלות את הכישורים הדרושים להפעלת אולטרה-סאונד תוך ניתוחי, בכריתת גידולים הניתנים למישוש, ולהגיע לתוצאה אופטימלית לאחר עקומת למידה של שני ניתוחים בלבד {{הערה|שם=הערה28|Krekel NM, Lopes Cardozo AM, Muller S, Bergers E, Meijer S, van den Tol MP. Optimising surgical accuracy in palpable breast cancer with intra-operative breast ultrasound-feasibility and surgeons' learning curve. Eur J Surg Oncol. 2011;37:1044-50.}}.
 
===בספרות הרפואית===
קיימים כיום שני מחקרי פרוספקטיביים עם הקצאה אקראית שהשוו בין שימוש באולטרה-סאונד לבין שימוש במישוש בלבד, שהצביעו על יתרון מובהק לשימוש באולטרה-סאונד: טכנולוגיה זו מצמצמת את שיעור השוליים המעורבים בגידול, ולכן הצורך בניתוחים חוזרים פוחת, ובנוסף נפח הכריתה קטן יותר {{הערה|שם=הערה29|Moore MM, Whitney LA, Cerilli L, Imbrie JZ, Bunch M, Simpson VB, Hanks JB. Intraoperative ultrasound is associated with clear lumpectomy margins for palpable infiltrating ductal carcinoma. Ann Surg 2001; 233:761-768.}}{{הערה|שם=הערה30|Krekel NM, Haloua MH, Lopes Cardozo AM, de Wit RH, Bosch AM, de Widt-Levert LM, Muller S, van der Veen H, Bergers E, de Lange de Klerk ES, Meijer S, van den Tol MP. Intraoperative ultrasound guidance for palpable breast cancer excision (COBALT trial): a multicentre, randomised controlled trial. Lancet Oncol. 2013;14:48-54.}}. המחקרים הללו מתווספים למחקרים רטרוספקטיביים אחרים, שהראו תוצאות דומות {{הערה|שם=הערה31|Eichler C, Hubbel A, Zarghooni V, Thomas A, Gluz O, Stoff-Khalili M, Warm M. Intraoperative ultrasound: improved resection rates in breast-conserving surgery. Anticancer Res 2012; 32: 1051-56.}}{{הערה|שם=הערה32|Olsha O, Shemesh D, Carmon M, Sibirsky O, Abu Dalo R, Rivkin L, Ashkenazi I. Resection margins in ultrasound guided breast conserving surgery. Ann Surg Oncol, 2011; 18:447-452.}}{{הערה|שם=הערה33|Fisher CS, Mushawah FA, Cyr AE, Gao F, Margenthaler JA. Ultrasound-guided lumpectomy for palpable breast cancers. Ann Surg Oncol 2011; 18: 3198-203.}}{{הערה|שם=הערה34|Davis KM, Hsu CH, Bouton ME, Wilhelmson KL, Komenaka IK. Intraoperative ultrasound can decrease the re-excision lumpectomy rate in patients with palpable breast cancers. Am Surg 2011 ;77:720-725.}}.

לגבי גידולים שאינם ניתנים למישוש, קיים מחקר פרוספקטיבי אחד בלבד עם הקצאה אקראית {{הערה|שם=הערה35|Rahusen FD, Bremers AJ, Fabry HF, van Amerongen AH, Boom RP, Meijer S. Ultrasound-guided lumpectomy of nonpalpable breast cancer versus wire-guided resection: a randomized clinical trial. Ann Surg Oncol. 2002;9:994-998.}}, שהראה יתרון מובהק לטובת השימוש באולטרה-סאונד. במאמר אחר, פורסמה מטא-אנליזה שבדקה את כל המחקרים ההשוואתיים הרטרוספקטיביים. נמצא יתרון מובהק בשיעור השוליים המעורבים בניתוחים בהם נעשה שימוש באולטרה-סאונד תוך ניתוחי לעומת ניתוחים שבוצעו בהנחיית תיל בלבד, עם סיכון יחסי של 0.52% {{הערה|שם=הערה36|Ahmed M, Douek M. Intra-operative ultrasound versus wire-guided localization in the surgical management of non-palpable breast cancers: systematic review and meta-analysis. Breast Cancer Res Treat. 2013;140:435-446.}}. בנוסף, קיימת עדות לכך ששימוש באולטרה-סאונד במהלך הניתוח יעיל יותר בסימון גושים שלא ניתנים למישוש מאשר שימוש בזרעונים רדיואקטיביים - שיטה בעייתית בשל הצורך במציאת הזרעון ברקמה שהוצאה, ולאחר מכן טיהור וסילוק הזרעון הרדיואקטיבי {{הערה|שם=הערה37|Krekel NM, Zonderhuis BM, Stockmann HB, et al. A comparison of three methods for nonpalpable breast cancer excision. Eur J Surg Oncol 2011 ;37:109-115.}}. בנוסף ליעילות האולטרה-סאונד התוך ניתוחי, קיימים מספר יתרונות נוספים על פני סימון עם תיל: היעדר תלות ברדיולוג וצורך לתאם ולתזמן הליכים, הפחתת עלויות הסימון הכוללות את הציוד הנדרש להליך, מניעת אי הנוחות הנגרמת מקיומו של התיל בשד עד למועד הניתוח והעדר הצורך בצילום לאחר הסימון הכרוך בחשיפה נוספת לקרינה {{הערה|שם=הערה38|Thompson M, Klimberg VS. Use of Ultrasound in Breast Surgery. Surg Clin N Am 2007;87: 469-484.}}.

===בישראל===
מאז 2005 נערכו בעולם מספר קורסים בנושא אולטרה-סאונד שד, המיועדים לא רק לרדיולוגים אלא גם למנתחי שד. בנובמבר 2012 נערך קורס בנושא זה גם בישראל, והועבר על ידי בית הספר הבינלאומי לאולטרה-סאונד של השד ([http://www.ibus.org IBUS] ,{{כ}}International Breast Ultrasound School).

מאז 2008 נעשה שימוש באולטרה-סאונד תוך ניתוחי במרכז הרפואי שערי צדק. במחקר רטרוספקטיבי בנושא, שיעור הניתוחים החוזרים בהם מתבצעות כריתות שד בגין קרצינומות של השד (למעט בגידולים מסוג [[שאתות ממאירות לא פולשניות - (Non-invasive breast cancer - (LCIS ,DCIS#שאת לא פולשנית תוך-צינורית - (DCIS)‏ Ductal carcinoma in situ|קרצינומה לא פולשנית תוך-צינורית]] טהורה) ירד מ-11% לפני השימוש באולטרה-סאונד תוך ניתוחי, ל-7% בלבד לאחר הנחלת השימוש בשיטה זו {{הערה|שם=הערה32}}. במחקר שבוצע על ניתוחים בהם נעשה שימוש באולטרה-סאונד תוך ניתוחי, הוגדרו שוליים סונוגרפיים בגודל של 0.5 סנטימטר כרווח הדרוש להשגת שוליים היסטולוגיים של 0.2 סנטימטר, כאשר מדידת השוליים נעשתה על ידי המנתח על שולחן הניתוחים, לאחר כריתת הגוש {{הערה|שם=הערה32}}. הממצאים לא אומתו במחקרים נוספים עם אוכלוסייה דומה, אך במחקר אחר נעשה שימוש באולטרה-סאונד על מנת למדוד את השוליים רק לאחר הוצאת הגוש, ולא במהלך הניתוח; נוסף על כך, בדיקת השוליים נעשתה על ידי רדיולוג ולא על ידי המנתח על שולחן הניתוחים {{הערה|שם=הערה39|Londero V, Zuiani C, Panozzo M, Linda A, Girometti R, Bazzocchi M. Surgical specimen ultrasound: is it able to predict the status of resection margins after breast-conserving surgery? Breast. 2010;19:532-537.}}.

==היבטים טכניים בשימוש באולטרה-סאונד תוך ניתוחי==

תנאי בסיסי לשימוש באולטרה-סאונד תוך ניתוחי הוא היכרות עם הציוד והדרכה נכונה על אופן השימוש בו. תנאי טכני נוסף הוא זמינות המכשיר לשימוש בחדר הניתוחים. במידה ואין בנמצא מכשיר אולטרה-סאונד ייעודי לניתוחי שד, נחוץ שיתוף פעולה עם רדיולוגים, מרדימים ומנתחי כלי דם שבבעלותם מכשירי אולטרה-סאונד חליפיים.

כמו כן, קיים תנאי הכרחי נוסף הדרוש על מנת להסתמך על אולטרה-סאונד תוך ניתוחי, ללא שימוש במחטי סימון: הדמיה של הגוש מראש על ידי המנתח (כאשר מומלץ לבדוק את החולה במרפאה) ותיעוד הממצאים בתמונות שהתקבלו מבדיקת האולטרה-סאונד. חשוב לזכור שבדיקת אולטרה-סאונד על ידי המנתח אינה בדיקה אבחנתית, אלא בדיקה ממוקדת לזיהוי התהליך הפתולוגי בו צריך לטפל.

אחת הבעיות המוכרות במהלך הניתוח היא בעיית הסימון, בין אם מדובר בציור על גבי העור, ובין אם מדובר במחט סימון. ברגע שהעור נחתך, נחתכות גם הרצועות על שם קופר (סיבי התמיכה המעניקים לשד את צורתו הזקופה), והקשר בין החלקים השונים של הרקמה נעלם. חשיבות האולטרה-סאונד התוך ניתוחי היא בהדמיית הגידול בחדר הניתוח המאפשרת למנתח לתכנן את החתך הניתוחי. זהו כלי עזר המסייע למנתח בתכנון המשך מהלך הניתוח (תמונה מספר 3, תמונה מספר 4) {{כ}}{{הערה|שם=הערה35}}.

[[קובץ:Ultrasound5.png|ממוזער|ימין|520 פיקסלים|תמונה 3. שימוש במתמר ייעודי (Intra-operative Probe) בתוך פצע הניתוח והתמונה המתקבלת]]
[[קובץ:Ultrasound4.png|ממוזער|מרכז|280 פיקסלים|תמונה 4. המתמר התוך ניתוחי]]



בתום הכריתה, עם הוצאת הגוש ורקמת השד שנכרתה סביבו, יכול המנתח להעריך את מרחק החתך הכירורגי מהגוש הגידולי, ולהחליט האם יש צורך בכריתה נוספת של שוליים. כריתת השוליים נעשית באותו הניתוח, מה ששככל הנראה מוביל לתוצאה מדויקת יותר מאשר ניתוח חוזר הנעשה עקב שוליים נגועים המתגלים בהערכה פתולוגית. בהסתמך על המחקר בתחום, על מנת לקבל תוצאה אופטימלית יש לוודא כי המרחק הנמדד באולטרה-סאונד, יהיה מעל 0.5 סנטימטר {{הערה|שם=הערה32}}. בבדיקה לאחר הוצאת התכשיר, ניתן להרחיב את הכריתה בכיוונים הרצויים לפי בדיקת האולטרה-סאונד החוץ-גופית, באופן מדויק יותר מאשר בניתוח חוזר, כאמור, בגלל שוליים נגועים. ניתן לתעד את המדידות בהפניה לבדיקה הפתולוגית, המחייבת התייחסות מצד הפתולוגים לשולי הכריתה, בדוח הפתולוגי הסופי (תמונה מספר 5).

[[קובץ:Ultrasound3.png|ממוזער|מרכז|400 פיקסלים|תמונה 5. דוח פתולוגי סופי המכיל את נתוני המדידה באולטרה-סאונד]]


בשלבי הלימוד הראשונים, מומלץ להשתמש באולטרה-סאונד תוך ניתוחי בשילוב עם תיל סימון, עד לצבירת ניסיון המאפשר לזנוח את תיל הסימון בגידולים לא נימושים שנראים בבירור באולטרה-סאונד. ניתן ואף רצוי להשתמש בטכנולוגיה זו במהלך הניתוח, גם כאשר מדובר בגידולים שניתנים למישוש, שכן מיקום השוליים על ידי אולטרה-סאונד אינו מדויק בכל המקרים.

==ביבליוגרפיה==
 
<blockquote> 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
{{הערות שוליים}}
</div>
</blockquote>

==קישורים חיצוניים==

* [http://user-1723486.cld.bz/cancer-bama-204 אולטרה-סאונד תוך ניתוחי ככלי עזר בניתוחי שד]



{{ייחוס|ד"ר עודד אולשה - המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים, וד"ר איתמר אשכנזי - המרכז הרפואי הלל יפה, חדרה}}


<center>'''פורסם בכתב העת "במה", ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה, אוקטובר 2014, גיליון מסי 20'''</center>

[[קטגוריה: אונקולוגיה]]
[[קטגוריה:כירורגיה]]
[[קטגוריה: הדמיה]]