הצגת המקור של הדף "סיבוכים שכיחים לאחר ניתוחי כיב - Common postoperative complications of ulcer surgery"

[[קובץ:כותרתקיבה.jpg|מרכז]]
{{ספר|
|שם הספר=[[עקרונות בכירורגיה]]
|תמונה=[[קובץ:ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg|250px]]
|שם המחבר= [[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]]
|שם הפרק= [[כירורגיה של הקיבה והתריסריון]]
|מוציא לאור=
|מועד הוצאה=
|מספר עמודים=
|אחראי הערך=
}}
==סיבוכים מוקדמים==
# '''[[קרע של הטחול]]''' - יכול להתרחש בזמן ה[[וואגוטומיה]] או שחרור הקיבה. הקרע מחייב תפירה של הטחול הפגוע או כריתתו. הכירורג חייב לזהות סיבוך זה בזמן הניתוח עצמו
# '''[[קרע של הוושט]]''' - יכול להתרחש בזמן הוואגוטומיה, עקב חבלה בעת הניתוח. סיבוך זה חייב המנתח לזהות בזמן הניתוח ולתקן את הוושט על-ידי תפירתו וניקוז הצפק באותו אזור
# '''[[דימומים מקו ההשקה]]''' - מקורם בכלי דם שלא נתפר. אם הדימום אינו פוסק מעצמו, יש לנתח את החולה - לפתוח את הקיבה ולתפור את כלי הדם המדמם
# '''[[דלף מקו ההשקה]]''' - הדלף יכול להיות מקו ההשקה לאחר [[כריתת קיבה]], מה[[פילורופלסטיקה]] או מגדם התריסריון. הסיבות העיקריות לדלף הן: חוסר אספקת דם לרקמה, טכניקה כירורגית לקויה וחסימה של ה-Afferent loop לאחר ניתוחים לכריתת קיבה. עקב חסימת ה-Afferent loop על-ידי קפל רירית או תפר, מיצים מהמרה ומהלבלב מצטברים בזרוע זו, והלחץ בתוכה עולה עד היבקעות הנקודה החלשה, שהיא קו התפרים. החולה מפתח [[כאבי בטן]], סימנים ל[[גירוי צפקי]], [[חסימת מעי אדינמית]] ו[[הלם ספטי]] (אלחי), המחייבים את הכירורג לנתח את החולה שוב. שיעור התמותה מסיבוך זה הוא 10 עד 15 אחוזים. בניתוח משחזרים את ההשקה ומנקזים את הצפק. בחולים שבהם נפתח גדם התריסריון מבצעים סגירה מחודשת על נקז (Tube duodenostomy) וניקוז הצפק
# '''נמק של העקומה הקטנה''' — מופיע לאחר [[כריתה על-ברירנית של ענפי העצב התועה]] עקב פגיעה חמורה באספקת הדם לעקומה הקטנה. מדובר בסיבוך נדיר השכיח יותר במבוגרים הסובלים מ[[טרשת עורקים|מחלה טרשתית של כלי הדם]], או בחולים שבוצעה בהם [[כריתת טחול]]. האבחנה מתבצעת בעזרת הסימנים הקליניים של [[בטן חדה]]. הטיפול הוא ניתוחי. בניתוח מבצעים כריתת העקומה הקטנה ותפירת הקיבה
# '''[[דלקת הלבלב]]''' - חבלתית או תגובתית. חבלה בלבלב מתרחשת בזמן הפרדת התריסריון או בזמן כריתת הקיבה
# '''[[פסאודוציסטה בלבלב|ציסטה מדומה (פסאודוציסטה) של הלבלב]]''' - על רקע דלקת לבלב חריפה
# '''חבלה לדרכי המרה''' - המוביליה, חסימת דרכי מרה על-ידי קשר או תפר. סיבוך זה מחייב ניתוח חוזר. שכיחה יותר בחולים שבהם כיב ענק או כיב אחורי עמוק
# '''Gastric retention''' (אצירת קיבה) - מתבטא ב[[הקאות]], [[מלאות בטנית|מלאות]] וכאבי בטן לאחר ארוחות קטנות. הסיבוך מופיע בדרך כלל 6-5 ימים לאחר הניתוח. הסיבוך נובע מהפרעות בהתכווצות הקיבה או מבצקת באזור ההשקה. בדרך כלל כאשר הסיבוך נובע מסיבות אלו הוא משתפר ונעלם כעבור שבועות אחדים. לעתים, המקור הוא בחסימה מכנית עקב השקה (אנסטומוזה) צרה או תפר החוסם את אזור ההשקה. בחולים אלה יש לבצע [[גסטרוסקופיה]] (תצפית קיבה). אם החסימה נגרמת על-ידי תפר, אפשר להוציאו דרך הגסטרוסקופ. אם מדובר בהיצרות של ההשקה שאינה חולפת במשך שבועות מספר, יש לנתח את החולה שוב ולבצע בו השקה חוזרת

;סיבוכים מדווחים אחרים
* [[זיהום בפצע]]
* [[תמט ריאתי]] (אטלקטזה) - [[דלקת ריאות]], אי-ספיקה נשימתית
* כיבים מתחת לסרעפת
* [[DVT]] (קריש בוורידים עמוקים)
* [[דלקת כבד]]

==סיבוכים מאוחרים==
===תסמונת ההצפה (Dumping syndrome)===
תסמונת זו שכיחה בחולים שבהם מנגנון השוער של הקיבה נהרס או נעקף. תסמונת זו נגרמת עקב שחרור של נוזל היפרטוני לג'גונום, הגורם לגירוי ולהרחבת המעי. התלונות השכיחות הן: כאבי בטן, בחילות, [[הקאות]], [[שלשולים]], חיוורון, הזעה ו[[התעלפויות]]. אירוע זה מופיע עד 30 דקות לאחר הארוחה, ומוקל בשכיבה. בשלב זה ייתכן שיחולו ירידה ב[[רמת האשלגן]] בדם ושינויים ב[[אק"ג]], בעיקר בגלי T ובמקטע ST. רמת ה[[סוכר]] בדם גבוהה בהתחלה, וכעבור שעתיים יורדת לרמה [[היפוגליקמיה|היפוגליקמית]], הגורמת לסימנים המאוחרים של תסמונת ההצפה. תסמונת זו מוחמרת עקב אכילת מזון מתוק, ובייחוד גלידות. עובדה זו יכולה לשמש כמבחן תגר (פרובוקטיבי) להוכחת קיומה של התסמונת.

האטיולוגיה אינה ברורה; יש המייחסים אותה להפרשת יתר של [[סרוטונין]], אלא שאין התאמה בין רמת הסרוטונין בדם לבין חומרת התסמונת.

;מנגנונים אחרים המתוארים הם
# התרחבות הקיבה, הגורמת גירוי תת-הרמה (ההיפותלמוס), וזה מגרה את המערכת האוטונומית. מתן [[Procainamide]] בשתייה מקטין אפקט זה
# תת-נפח (היפוולמיה)
# [[היפרגליקמיה]] עקב ספיגה מהירה של סוכרים
# הפרשת ברדיקינינים הנגרמת על-ידי עליית הסוכר. שתיית [[אלכוהול]] מקטינה אפקט זה
# הפרשת חומרים וזואקטיביים

בחולים שעברו כריתת קיבה בגלל שאתות או כריתת קיבה דחופה, השכיחות המדווחת של תסמונת ההצפה קטנה בהרבה. רוב החולים שסובלים מתסמונת ההצפה נותחו עקב כישלון הטיפול השמרני.

תסמונת ההצפה מוקלת עם חלוף הזמן, ורוב החולים מסתגלים למצבם. יש לנסות כל טיפול שמרני, כדי למנוע את הצורך בהתערבות כירורגית. ל-50 עד 60 אחוזים מהחולים שלאחר כריתת קיבה, יש סימנים קלים של תסמונת זו. רק 5 אחוזים סובלים ממנה ממש, ורק 1 אחוז מהם סובלים מתסמונת קשה. השכיחות של תסמונת ההצפה לאחר ואגוטומיה היא נמוכה יותר - 15 עד 20 אחוזים, ורק יחידים סובלים מתסמונת קשה. התסמונת ניתנת להקלה על-ידי ארוחות קטנות, בלא שתיית נוזלים ובלא סוכר.

לחולים הסובלים קשה מתסמונת ההצפה, ואינם מסתדרים עם הטיפול השמרני, אפשר להציע טיפול ניתוחי. הטיפול הכירורגי בתסמונת זו כולל את אחת מהטכניקות הבאות:
# להפוך את ההשקה לפי [[בילרות' 1]] ל[[בילרות' 2]], ולהפך. לניתוחים אלה תוצאות טובות (איור 16.3).{{ש}}[[קובץ:קיבהותריסריון1.jpg|מרכז|ממוזער|300px|איור 16.3: הפיכת הניתוח בילרות' II  לבילרות' I]]
# יש הממליצים להכניס קטע של ג'ג'ונום בניגוד לכיוון הניע (אנטיפריסטלטי - Reversed loop) בין הקיבה למעי הדק, כדי להאיט את קצב התרוקנות הקיבה. את ה-Reversed loop מבצעים במוצא הקיבה, עם קטע מעי דק באורך של כ-10 ס"מ (איור 17.3). אם לחולה יש גם שלשולים, יש למקם את הקטע כ-70-40 ס"מ מהטריץ.{{ש}}[[קובץ:קיבהותריסריון2.jpg|מרכז|ממוזער|300px|איור 17.3: טכניקה של Reversed loop]]
# הטכניקה המומלצת ביותר היא הטכניקה של [[Roux en-y]] - הזרועות הן באורך של 40 ס"מ מכל צד (איור 18.3). לניתוח זה התוצאות הטובות ביותר.{{ש}}[[קובץ:קיבהותריסריון4.jpg|מרכז|ממוזער|300px|איור 18.3: Roux –en-y gastrojejunostomy]]
# ניתוח "19" הוא מודיפיקציה של Roux en-y המשאירה זרוע מביאה (אפרנטית) ארוכה המחוברת אל הג'ג'ונום  ולכן יוצרת צורה הדומה למספר 19 (איור 19.3).{{ש}}[[קובץ:קיבהותריסריון3.jpg|מרכז|ממוזער|300px|איור 19.3: ניתוח בטכניקת "19"]]

===הפרעות בתזונה===
[[אנמיה מגלובלסטית]], [[אנמיה עקב חוסר ברזל]], [[חוסר סידן]] ו[[צואה שומנית]] (סטאטוריאה) עלולים להופיע לאחר כריתת הקיבה.

האנמיה המגלובלסטית נובעת מחוסר בגורם האינטרינזי, עקב כריתת חלק מהתאים הפריאטליים, או אטרופיה שלהם, עקב [[דלקת קיבה כרונית]]. אנמיה מ[[חוסר B<sub>12</sub>]] עלולה להיווצר מעימדון (Stasis) של נוזל ה-Afferent loop, מריבוי חיידקים בו ומניצול ה-B<sub>12</sub> שבמזון על-ידם.

אנמיה עקב חוסר ברזל שכיחה ב-30 עד 50 אחוזים מהחולים. לחומציות הקיבה השפעה על ספיגת הברזל. באופן תקין בסביבה החומצית של הקיבה הברזל מתחמצן והופך ליון הנספג במעי. חוסר חומצה בקיבה בעקבות ניתוחי הכיב גורם להפרעות בחמצון הברזל, ולכן להפרעות בספיגתו. מקצת החולים מדממים כרונית מאזור ההשקה בכמות קטנה, דימום זה גורם לחוסר ברזל בלא סימנים אחרים.

צואה שומנית (סטאטוריאה) מוגדרת כאיבוד בצואה של 7 אחוזים מהשומנים שבמזון. בניתוחי המעקף, כגון ניתוחים לפי בילרות II, עקב הפרעות בערבוב המזון עם מלחי המרה, חלק מהשומנים אינו נספג. נוכחות של Blind loop מאפשרת צמיחת יתר של חיידקים, המחמירה את ה[[תת ספיגה של שומנים|תת-ספיגה של השומנים]], וגורמת להפרת הצימוד (דקוניוגציה) של מלחי המרה, לפירוק מלחי המרה עד לחומצה רצינולית, שהיא חומר משלשל (רי פירוט בפרק "[[כירורגיה של המעי הדק|המעי הדק]]").

===שלשולים===
שינויים בהרגלי הצאייה מופיעים ב-70 אחוזים מהחולים המנותחים. רק 20 אחוזים סבלו משלשולים, רובם קלים, בלא הפרעות בחיי היום-יום. שלשולים אלה נעלמים והולכים במשך הזמן. האטיולוגיה אינה ברורה. חיתוך העצבוב הפאראסימפתטי גורם לאפקט של [[Atropine]] על המעי הדק, כלומר למעי עצל. העימדון במעי גורם לצמיחת יתר של חיידקים בו. החיידקים מפרקים את מלחי המרה לחומצות רצינוליות הגורמות לשלשולים. חוסר החומציות בקיבה מאפשר כניסת חיידקים למעי הדק, שינויים במבנה הרירית של המעי הדק, ובעקבות זאת [[הפרעות בספיגה]] ושלשולים.

הטיפול הוא תסמיני (סימפטומטי) בלבד. רק במקרים קשים במיוחד יש לנתח את החולים ולבצע טכניקה של Reversed loop הממוקם כ-70 ס"מ מהטריץ (איור 17.3).

===דלקת בסיסית של הקיבה בשל רפלוקס (Alkaline reflux gastritis - ARG)===
{{הפניה לערך מורחב|דלקת בסיסית של הקיבה בגלל רפלוקס - Alkaline reflux gastritis}}

בסיבוך זה נוצרת דלקת ברירית הקיבה, עקב חזרה (רפלוקס) של תוכן התריסריון לקיבה. מצב זה מתאפשר עקב הרס מנגנון השוער.

החולה הסובל מסיבוך זה מתלונן על כאבי בטן עזים אפיגסטריים, המוחמרים באכילה ואינם מוקלים על-ידי הקאות (מדובר בדרך כלל ב[[הקאות מרתיות]]).

האבחנה מתבצעת על-ידי גסטרוסקופיה, שבה תיראה רירית האנטרום אדומה, דלקתית עם [[ארוזיות בקיבה|ארוזיות]] שטחיות ורפלוקס מרתי. ה-pH של נוזל הקיבה הוא בסיסי.

הטיפול התרופתי מבוסס על מתן [[Cholestyramine]], הקושר את מלחי המרה. הטיפול הכירורגי מבוסס על הטיית זרימת המרה, על-ידי הפיכת הניתוח הקודם לניתוח בשיטת [[Roux en-y]] (איור 17.3).

===כיבים בקו ההשקה===
(Anastomotic ulcer, Mmarginal ulcer, Stoma ulcer)

שכיחותם של כיבים חוזרים שונה ותלויה בסוג הניתוח. הם מופיעים בדרך כלל בהשקה (Anastomosis) בחלק של המעי הדק. רוב הכיבים החוזרים מופיעים בתוך שנתיים מיום הניתוח. בכל החולים האלה יש לברר את רמת ה[[גסטרין]] בדם, מכיוון שבמקצתם הכיב החוזר מלווה בהיפרגסטרינמיה.

הסיבות לחזרת הכיב הן:
# [[כריתה חלקית של הואגוס]] (עצב התועה) (Incomplete vagotomy)
# [[גסטרינומה]]
# היפרפלזיה של תאי G
# Antral pouch
# השקה צרה
# תפר שאינו נספג

התמונה הקלינית מתבטאת בחזרת התסמינים, הדומים לאלה שלפני הניתוח: כאבי בטן, [[דימום במערכת העיכול|דימומים]], [[פרפורציה|התנקבויות]] חופשיות או לתוך הכרכשת, תוך יצירת פיסטולה בין הקיבה למעי (גסטרו-אנטרוקולית).

האבחנה מתבצעת על-ידי גסטרוסקופיה. במקצת החולים, הלוקים בכיב חוזר, רמות הפפסינוגן 1 בנסיוב גבוהות.

הטיפול התרופתי בחולים אלה מתחיל במתן [[חוסמי H2]]{{כ}} ([[Cimetidine]]) במנות גבוהות, ולאחר מכן עוברים למנות אחזקה. במקצת החולים הטיפול מאכזב. הנטייה לחזרה קלינית גבוהה ומקצת החולים יזדקקו לטיפול ניתוחי.

'''הגישה הניתוחית:''' בחולים שבהם בוצעה [[ואגוטומיה]] קודמת אפשר לבצע ואגוטומיה חוזרת (Revagotomy), בגישה בטנית או דרך החזה. במקרים שבהם בוצעה [[פילורופלסטיקה]] יש להוסיף גם [[אנטרקטומיה]], ובכל המקרים שבהם בוצעה אנטרקטומיה, צריך לבצע [[כריתה תת-שלמה של הקיבה]]. שיעורי ההצלחה בניתוחים חוזרים הם 94-70 אחוזים.

===אבני כיס מרה===
לאחר ואגוטומיה שלמה ניכרת שכיחות יתר של יצירת [[אבנים בכיס המרה|אבני מרה]] בטווח הארוך. למצב זה כמה סיבות:
# הוואגוטומיה השלמה גורמת לריפיון (אטוניה) של כיס המרה עקב כריתת המערכת הפאראסימפתטית שלו. אטוניה גורמת לעימדון, הגורם לנטיית יתר ליצירת אבנים (ליתוגניות) של המרה, ולשקיעת אבני מרה בכיס המרה.
# חוסר בחומצה בקיבה מקטין את הגירוי להפרשת [[כולציסטוקינין]] אשר אחראי להתכווצות כיס המרה. עיכוב בהתכווצות כיס המרה גורם לעימדון, ועקב כך עולה הליתוגניות של המרה ונוצרות אבנים בכיס המרה.

===Afferent loop syndrome===
התסמונת נובעת מהפרעה בניקוז הזרוע המגיעה לקיבה, בחולים שבוצעו בהם כריתת קיבה ושחזור לפי בילרות' II. ההפרעה בניקוז גורמת להתרחבות הלולאה ולצמיחת חיידקים בתוכה.

ההסתמנות הקלינית היא הקאות מרתיות בכמות גדולה הנובעות מעליית הלחץ בלולאה והתגברותו על לחץ החסימה, ובעקבות זאת פריצת כמות של נוזל מרתי לקיבה.

הטיפול בחולים אלה הוא ניתוחי. בניתוח אפשר לנקז את הלולאה על-ידי דואודנו-ג'ג'ונוסטומיה (Duodenojejunostomy) בעזרת לולאת מעי המושקת לתריסריון, או ליישם את שיטת Roux en-y, כאשר הלולאה המגיעה לקיבה מופרדת ממנה ומושקת למעי הדק (איורים 17.3, 18.3).

===Efferent loop syndrome===

התסמונת נובעת מחסימת זרוע המעי היוצאת מהקיבה על-ידי קפל רירית או תפר באזור ההשקה. חולים אלה סובלים מהקאות מרתיות, וב[[בליעת בריום]] לא ייראה מעבר למעי. הטיפול בחולים אלה הוא ניתוחי. בניתוח יש לשחזר את השקת המעי הדק לקיבה.

===Phytobezoar (פקעת תאית)===
יצירת פקעת של סיבים עקב הפרעה בעיכול הסיבים ותנועתיות הקיבה (פירוט בהמשך).

===שאתות בקיבה===
[[קרצינומה של הקיבה|קרצינומה בגדם הקיבה]] שכיחה יותר בחולים לאחר ניתוח מאשר באוכלוסייה בלא ניתוחי קיבה. נראה שהרקע לכך הוא דלקת כרונית בקיבה ובקו ההשקה.

הסיבוכים המאוחרים מסוכמים בטבלה 3.3.

<big>טבלה 3.3: הסיבוכים המאוחרים</big>
# תסמונת ההצפה (dumping)
# שלשולים
# תת ספיגה (Malabsorption) שומנים, ויטמינים A, D, E, K, C ועוד
# Afferent loop syndrome
# Efferent loop syndrome
# [[חסימת מעיים]] (Intestinal obstruction)
# דלקת בסיסית של הקיבה בגלל רפלוקס (Alkaline reflux gastritis)
# Phytobezoar (פקעת תאית)
# אבני מרה (Cholelithiasis)
# נצור בין הקיבה למעי (Gastroentero-colic fistula)
# קרצינומה של הקיבה
# כיב חוזר
## כריתה חלקית של הואגוס (עצב התועה) (Incomplete vagotomy)
## גסטרינומה
## היפרפלזיה של תאי G
## Antral pouch
## השקה צרה
## תפר שאינו נספג

==הערכת הניתוחים השונים==
את הניתוחים יש להעריך לפי הקריטריונים הבאים:
# שמירה על חיי החולה.
# מניעת תופעות לוואי חמורות.
# מניעת חזרה של המחלה.

קשה ביותר להשוות בין הניתוחים השונים שבוצעו בקבוצות לא זהות של חולים. אחד האמצעים המקובלים בספרות הוא הדירוג של ויסיק (Viscik):
* דרגה 1 - בלא תופעות לוואי.
* דרגה 2 - תופעות לוואי קלות שאינן מפריעות בחיי היום-יום.
* דרגה 3 - תופעות לוואי בדרגה בינונית המתבטאות בהפרעות קלות בחיי היום-יום.
* דרגה 4 - תופעות לוואי חמורות המתבטאות בעת חזרת הכיב.

דרגות 1 ו-2 נחשבות להצלחה, ואילו דרגה 4 נחשבת לכישלון.

שיעורי תופעות הלוואי של ואגוטומיה ופילורופלסטיקה הם: תמותה - 1-0.5 אחוזים; חזרת הכיב - 10-6 אחוזים; תסמונת ההצפה - 20-10 אחוזים; שלשולים - 25-20 אחוזים. כ-90 אחוזים ויותר מהחולים מרוצים מהניתוח.

בוואגוטומיה ובאנטרקטומיה: תמותה - 2 אחוזים; חזרת הכיב - 4-1 אחוזים; תסמונת ההצפה - 30-25 אחוזים, שלשולים - 25-20 אחוזים. גם כאן 90-95 אחוזים מהחולים מרוצים מהניתוח.

תוצאות ה[[וואגוטומיה הברירנית]] זהות לאלה של הוואגוטומיה השלמה.

תוצאות ה[[וואגוטומיה העל-ברירנית]] הראו שיעור חזרות של 10-20 אחוזים; תמותה - 0.5 אחוזים ותופעות לוואי אחרות - 6-5 אחוזים.

למעשה, בחירת סוג הניתוח נתונה לשיקולו של כל מנתח, על פי מיטב מיומנותו בביצוע הניתוח מתוך הקפדה על הקריטריונים שלעיל.

==פיטובזואר (פקעת תאית - Phytobezoar) בקיבה==
מקור השם בזואר הוא בפרס או בטורקיה ומשמעותו "חומר נוגד רעל". הבזואר הוא גוש סיבי השוכן במערכת העיכול. הבזואר נוצר בקיבת האדם ומורכב מחומרים שונים: בזואר פטרתי (Yeast bezoar), בזואר של שיער (Tricobezoar), בזואר מנייר ועוד.

הבזואר השכיח ביותר הוא זה הנוצר משרידי מזון שלא עוכלו ומכיל בעיקר סיבים שמקורם בצומח וגרעינים ומכונה פיטובזואר (Phytobezoar). המרכיב העיקרי של סיבים אלו הוא הצלולוזה המצויה בעיקר בפירות, בירקות ובזרעים. הגוש הנוצר יכול להיות רך, נוקשה או דמוי מקפא (ג'לטינוזי). גונו יכול להיות צהוב, חום או ירוק (תלוי במרכיבים). פירות לא-בשלים, בעיקר אפרסמון, מכילים מלבד סיבים גם ריכוז גבוה של טנין (Tannin), בעל יכולת ליצור פולימרים בנוכחות חומצת הקיבה. השילוב של טנין וצלולוזה יוצר מכלול בעל נטייה להתקרשות.

הפיטובזואר שכיח פי שניים בגברים מאשר בנשים. הגיל הממוצע שבו מאובחן הפיטובזואר הוא 74 שנים. היווצרות הפיטובזואר מיוחסת ל[[הפרעה בתנועתיות הקיבה]], המופיעה ברוב המקרים במצבים שלאחר ניתוחי קיבה.

ייתכן למצוא פיטובזואר גם בקיבות שלא נותחו, אם מלבד בעיית התרוקנות הקיבה יש גם הפרעה בלעיסה או ירידה בהפרשת חומצות הקיבה.

===תסמינים קליניים===
התסמינים של פיטובזואר בקיבה כוללים תלונות של [[דיספפסיה|קשיי עיכול]] (דיספפטיות), כגון [[כאבים בבטן עליונה]], [[מלאות מוקדמת]] לאחר הארוחות, בחילה, הקאה, [[חוסר תיאבון]] ו[[ירידה במשקל]]. תסמיני הפיטובזואר יבואו לידי ביטוי רק ב-25-10 אחוזים מהלוקים בו. בעקבות הפיטובזואר שכיח למצוא חסימת מעי, [[חסימת מוצא הקיבה]], דלקת קיבה, [[כיב קיבה]], [[דימום מהקיבה|דימום]] והתנקבות הקיבה או המעי. דווחו מצבים של נדידת הבזואר לוושט ו[[חסימת הוושט|חסימתו]].

===אבחנה===
[[צילום בטן]] סקירה יראה תמונה של חסימת המעי הדק או הקיבה. לעתים ייראה מכלול הבזואר במעי. צילום בליעת בריום ידגים את החסימה וסיבתה. בגסטרוסקופיה אפשר לראות את הפיטובזואר בקיבה ולנסות לרסק אותו כטיפול.

===טיפול===
בקיבה בריאה חל סינון של המזון, כך שגושים גדולים שאינם מעוכלים אינם עוברים. כל פגיעה במנגנון זה גורמת נזק ליכולת פינוי גופים גדולים מהקיבה וליכולת הפרשת הקיבה. גופים זרים הגדולים מ-3 ס"מ אינם יכולים לצאת מהקיבה, שכן שני מעצורים מגבילים אותם: האחד הוא סוגר הוושט התחתון והאחר הוא שוער הקיבה. לכן אין אפשרות לשלוף פיטובזואר הגדול מ-3 ס"מ מהקיבה. פיטובזואר או חלקיו, שעברו את שוער הקיבה (לאחר ניתוחי קיבה), יכולים להיתקע באזור המסתם האילאו-צקלי (Ileocecal) ולגרום לחסימת מעי. בחולים עם פיטובזואר בקיבה ישנה שכיחות גבוהה של חסימת מעי ולכן כדאי להוציאו. בחולים שבהם הוצא פיטובזואר מהקיבה שיעור ההישנות הוא 14 אחוזים, לכן ממליצים לחולים אלה על דיאטה דלת-סיבים, הימנעות מאכילת פרי הדר ואפרסמונים ושקילת טיפול ב[[תרופות פרוקינטיות]] היעילות במצבי הפרעה של התרוקנות הקיבה.

ישנן מספר דרכי טיפול:
# טיפול אנזימתי בתכשירים הממיסים את הבזואר. קיימים תכשירים שונים כאלה, כגון [[Papain]], [[Cellulase]] או [[תכשירים מוקוליטיים]].
# טיפול בשטיפה בנוזלים, כגון מרוקן.
# ריסוק מכני בדרך אנדוסקופית.

אם החולה מופיע עם חסימת מעי דק כסיבוך של פיטובזואר, יש לנתחו, לרסק את הבזואר ידנית במעי ולהעבירו למעי הגס. בחולים שבהם אין אפשרות טכנית לרסק את הבזואר, מבצעים פיום של המעי הדק (אנטרוטומיה), מוציאים את הבזואר ולאחר מכן מבצעים תפירה ראשונית של המעי.

==ראו גם==
* לנושא הקודם: [[כיב התריסריון - Duodenal ulcer]]
* לנושא הבא: [[כיב עיכולי (פפטי) בתינוק ובילד - Peptic ulcer in children and infants]]


* [[כירורגיה של הקיבה והתריסריון|לתוכן העניינים של הפרק]]
* [[עקרונות בכירורגיה|לתוכן העניינים של הספר]]
* לפרק הקודם: [[כירורגיה של הצפק]]
* לפרק הבא: [[כירורגיה של המעי הדק]]


* [[מחלות של הקיבה והתריסריון]]



{{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}}

[[קטגוריה:כירורגיה]]