כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק סימנים מוקדמים להפרעה בהתפתחות הקשר אצל תינוקות - Early signs of communication disorders in infants
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| סימנים מוקדמים להפרעה בהתפתחות הקשר אצל תינוקות | ||
|---|---|---|
| Early signs of communication disorders in infants | ||
| יוצר הערך | ד"ר חנה אלונים 
|
|
בשנות השמונים המוקדמות דווח על ידי הארגון הבין-לאומי לאוטיזם (National Autistic Society) על שני מקרים של אוטיזם לחמשת אלפים ילדים. בשנות התשעים הורחבה ההגדרה של הארגון הפסיכיאטרי האמריקאי (APA) (DSM IV בשנת 1994) למונח PDD (Pervasive Developmental Disorder). הרחבה זאת גרמה לעלייה בכמות המקרים ולשכיחות של שניים לכל אלף ילדים. ילדים לא אובחנו לפני גיל ביה"ס. בישראל נעשתה עבודת מקיפה כדי לשכנע אנשי רפואה להוריד את גיל האבחון לשלוש. בעשור האחרון עלתה רמת המודעות, כלי האבחון שוכללו וגיל האבחון ירד באופן ניכר. בשנת 2010 הגיעו ממדי התופעה למספרים מעוררי מחשבה: בארה"ב מדווח על אחד למאה ילדים (1:100) ובישראל אחד למאתיים (1:200).
עדיין רב הנסתר על הגלוי. כסף רב מושקע בחקר תופעת האוטיזם בכל העולם. קיימים לא מעט ממצאים המצביעים על גורמים גנטיים הקשורים גם בהיבטים סביבתיים. בגנום קיימים אלפי שינויים קטנים ברצף הכרומוזומים, שבדרך כלל באים בשתי ורסיות: A ו-B. ההנחה היא שככל שהאוכלוסייה גדלה, מוטציות חדשות צומחות בגנום האנושי בצמידות לפולימורפים של אותם כרומוזומים A או B ותורמים להתפתחות תסמונת האוטיזם [1]. לא ניתן עדיין בשלב זה לבודד משפיעים גנטיים, סביבתיים ונוירו-התפתחותיים.
בישראל מאובחנים ילדים בדרך כלל בגיל צעיר (שנתיים), אך גם גיל זה יכול להיות מאוחר מדי בשל השלב הקריטי והניתן עדיין להשפעה משמעותית בגיל הינקות. היתרון של גיל הינקות הוא בדינמיות של התפתחות המוח. ב-18 חודשי החיים הראשונים מתקיימת הצמיחה המואצת ביותר של נוירונים [2]. נוירונים אלו נבנים למרקם סבוך של תאים השולטים בוויסות התחושתי-רגשי-קוגניטיבי של התינוק. תינוק שנמנע מקשר עם הסביבה הוא לרוב תינוק מוצף סנסורית, שאינו יכול להכיל את ההצפה. בתהליך התפתחות הרגש, המשפיע על יכולות בין-אישיות וחברתיות, מעורבות מערכות נוירולוגיות ונוירו-כימיות השולטות ברמות הוויסות [3].
במשך שנים רבות, כאשר נשאלו הורים מתי הבחינו לראשונה שמשהו אינו תקין בהתפתחות ילדיהם, היו ניתנות בעיקר שתי גרסאות: האחת - "הילד שלנו התפתח באופן רגיל עד גיל שנה ואז החלה נסיגה". השנייה - "אני הרגשתי מהתחלה שמשהו אינו תקין עם הילד שלי, אבל כולם אמרו לי שאני אמא היסטרית...".
במקרים מסוימים, כאשר תינוק לא מגיב מיד להוריו, הם נוטים באופן טבעי לפתח חרדות שעלולות להקרין על התינוק, וכך מתחיל להתגלגל כדור שלג. לכן, עבודה עם ההורים בשלבים אלו היא הכרחית [4].
במחקר שנעשה בעשור האחרון במרכז מפנה - התערבות טיפולית מוקדמת באוטיזם - נבדקו 110 ילדים שאובחנו בגילים 3-2 באוטיזם, באמצעות ניתוח רטרוספקטיבי של תיעוד וידאו של חודשי חייהם הראשונים על ידי הוריהם (בזמן שעדיין לא עלה כל חשד לגביהם). אצל 98 מהתינוקות ניתן היה לראות סימנים מוקדמים, שלעתים היו מינוריים דיים כדי שהוריהם לא יבחינו בהם. ל-6 מהילדים היו גם ממצאים פתולוגיים (פיזיו-נוירולוגיות). במקרים מסוימים ההורים הבחינו בבעיה, אך לא ייחסו לה חשיבות מרובה, או שהסביבה דאגה להרגיע אותם. בעקבות מחקר זה, פותח כלי לזיהוי סימנים הקשורים לאפיונים פרה-אוטיסטיים בשנת החיים הראשונה - ESPASI [5]. הסימנים מתייחסים להפרעה רציפה בהתפתחות הקשר במהלך שנת החיים הראשונה והוגדרו כנורות אדומות.
סימנים להפרעה רציפה בהתפתחות הקשר במהלך שנת החיים הראשונה שהוגדרו כנורות אדומות
- פאסיביות יתר: חוסר בכי, חוסר תנועה, חוסר עניין בסובב
- מדובר בתינוקות שהפאסיביות שלהם בולטת והם אינם מגלים עניין ראשוני בסביבה, כפי שניתן לראות כבר מגיל שלושה חודשים.
- פעילות יתר: בכי מתמיד (ללא אבחונה של סיבה רפואית), חוסר שקט פיזי
- סימפטום שעומד בניגוד לראשון. יש ילדים שאינם "מוצאים את מקומם", נעים או בוכים בחוסר שקט בולט רוב שעות היממה.
- חוסר רצון או התנגדות לאכול/לינוק
- אחוז גבוה מהילדים בספקטרום האוטיזם מגלים אי הסתגלות בהרגלי האכילה שלהם כבר בשבועות או בחודשים הראשונים: הנקה, מעבר לפירות, מוצקים. התנגדות לאכול או אי הסתגלות עלולה להעיד על חוסר ויסות תחושתי.
- חוסר תגובה לקול או לנוכחות הורה: אין הפניית ראש, חיוך או מלמול
- תינוק הלוקה בבעיית שמיעה לא מגיב לנוכחות הורה ומגיב להבעות פנים. במקרה זה חייבת להיעשות בדיקת שמיעה יסודית, על מנת להבדיל בין תגובה לקול או תגובה לנוכחות.
- רתיעה ממגע של הורה (או כל אדם)
- תינוקות "מוצפים" הם בעלי רגישות יתר סנסורית וטקטילית (עורית), ולכן עלולים להירתע או לחוש שלא בנוח ממגע.
- חוסר קשר עין ישיר (קיים קשר עין עם חפצים)
- העין היא איבר הפנים הרגיש ביותר ונחשב כראי הנפש. לקשר העין השפעה רגשית מכרעת במערכת יחסי גומלין. לתינוקות המתקשים ליצור קשר עין עם אדם, אין בדרך כלל קושי ליצור קשר עין עם חפצים.
- התפתחות מוטורית מאוחרת
- לעתים מאופיינת התפתחותו המוטורית של תינוק בהיפוטוניה (טונוס שרירים נמוך) והתפתחות מוטורית מאוחרת. לחילופין, ניתן לראות גם תינוקות עם היפר-טונוס (טונוס שרירים גבוה ונוקשה). סימן זה אינו מובהק, היות שחלק מהתינוקות המאובחנים באוטיזם מגלים התפתחות מוטורית מהירה.
- גדילה מואצת של היקף הראש ביחס לנקודת ההתחלה
- במחקר שנעשה על ידי Courchesne [6] נמצא שאצל קבוצת ילדים שאובחנו באוטיזם נתגלו ממדי היקף ראש קטנים לאחר הלידה, אך במשך שנה גדל ההיקף באופן מואץ בהשוואה לתינוקות עם התפתחות תקינה. גם סימן זה אינו מובהק. גדילה מואצת של הראש יכולה להצביע גם על תסמונות אחרות.
כדי להבטיח את מהימנות הערכת התינוק יש לשים לב לנקודות הבאות:
- קיומם של שני אפיונים מתוך השמונה (חוץ מסימנים 7, 8)
- קיום שני אפיונים באופן רצוף בתקופה של שלושה שבועות לפחות מצדיק הערכה.
- יש לערוך את כל הבדיקות הרפואיות (מטבוליות, נוירולוגיות וכו') לפני שנבדק חשד להפרעה בהתפתחות הקשר.
זיהוי וטיפול בשנת החיים הראשונה וטיפול בגרייה במינונים המתאימים לצרכיו של התינוק, יכול לשנות את מהלך התפתחותו של תינוק המראה קשיי ויסות ויצירת קשר. חשוב לציין שלא כל הפרעה בהתפתחות הקשר תתפתח בהכרח לאוטיזם, אך כל מצב של אוטיזם מתחיל בהפרעה בהתפתחות הקשר! במרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי הוקמה ביחידה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר (מלר"ם) בשיתוף עם מרכז מפנה יחידה לאבחון מוקדם אצל תינוקות.
ביבליוגרפיה
- American Psychiatric Association (APA). Diagnostic and statistical manual of mental disorders, 4th ed. Washington, DC: American Psychiatric Association1994
- National Autistic Society. Public autism resource and information service, (Online) 2005. Available at: http://www.info.autism.org.uk (Accessed 1 November 2006)
- ↑ International Hap Map Consortium. A Haplotype map of the human genome. Nature 2003;437:1299-1320
- ↑ Bauman M. Autism: clinical features and neurobiological observations. In: Tager-Flusberg H, ed. Neurodevelopmental disorders. Cambridge, MA: MIT Press 1999;383-399
- ↑ Trevarthen C. Autism as a neurodevelopment disorder affecting communication and learning in early childhood: parental origins, post-natal course and effective educational support. Prostoglandins, leucotrines and Essential fatty Acids 2000;63(1):41-46
- ↑ Alonim AH. The Mifne method. Journal of Child and Adolescent Mental Health 2004;16:39-43
- ↑ Alonim AH. Infants at risk: early signs of autism: diagnosis and treatment. In: Alonim AH, Acquarone S, Crespin G, et al, eds. Signs of autism in infants: recognition and early intervention. London: Karnac Books 2007;7
- ↑ Courchesne E, Carper R, Akshoomoff N. Evidence of brain overgrowth in the first year of life in autism. Journal of the American Medical Association 2003;290:337-344
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר חנה אלונים מומחית להפרעות התפתחותיות בספקטרום האוטיזם; מנהלת מרכז מפנה, המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי ת"א