כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "סקר אנאאופלודיות גנטי טרום השרשתי - נייר עמדה - Preimplantation genetic tesing for aneuploidy (PGT-A)"
מתוך ויקירפואה
| (13 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|האיגוד המפרסם=[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]] | |האיגוד המפרסם=[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]] | ||
|סימוכין= | |סימוכין= | ||
| − | |קישור=[https:// | + | |קישור=[https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne238_GeneticTestingforAneupl(PGT-A).pdf באתר האיגוד] |
| − | |תאריך פרסום=ינואר 2020 | + | |תאריך פרסום=ינואר 2020, עודכן פברואר 2024 |
| − | |יוצר הערך={{ | + | |יוצר הערך=פרופ' ראול אורביטו |
| − | *פרופסור רפי רון אל - | + | {{ש}}נייר העמדה הוכן על ידי איל"ה - האגודה הישראלית לחקר הפוריות. |
| + | }} | ||
| + | <span style="color: green;">במקום שהוא קיים, דירוג ה־EBM יופיע בצבע ירוק</span> | ||
| + | ==רקע== | ||
| + | עם העלייה בגיל האישה, קיימת ירידה בשיעור ה[[היריון|הריונות]] ועלייה בשיעור ה[[הפלות]] וההפרעות הכרומוזומליות בעוברים. על מנת להפחית את הירידה בשיעור לידות החי בטיפולי ה[[הפריה חוץ גופית|הפריה החוץ-גופית]] נדרשת שיטה לבחירת עוברים תקינים כרומוזומלית. | ||
| + | |||
| + | השיטה המקובלת לבחירת העובר בעל הסיכוי הגבוה יותר להשתרש מתבססת על מאפיינים מורפולוגיים/מורפוקינטיים. קיימות שיטות [[סקר גנטי טרום השרשתי|סקר גנטי טרום-השרשתי]] | ||
| + | |||
| + | '''סקר אנאאופלודיות גנטי טרום-השרשתי/סקר אנאאופלודיות גנטי טרום השרשתי''' | ||
| + | (Preimplantation Genetic Testing - aneuploidy (PGT-A שמטרתן לסייע בבחירת עובר אאופלואידי לכאורה. מדובר בבדיקת סקר שמטרתה לברור עובר מתאים להעברה לרחם מתוך מקבץ העוברים שנוצרו בטיפול, אך אין מדובר בבדיקה אבחנתית{{הערה|שם=הערה1|Barad HD. Preimplantation genetic testing for aneuploidies screening is not diagnostic. F&S Reports 2022;3;294-295}}. | ||
| + | |||
| + | בעבר, דגמו תא אחד מבין 7–8 תאים מעובר בן 3 ימים לאבחון פלואידיות (Ploidy). מספר הכרומוזומים נבדק בשיטת Fluorescence In-Situ Hybridization (FISH). שיטה זו לא שיפרה את תוצאות הטיפול ואף פגעה בשיעור לידות חי בנשים מבוגרות, בנשים צעירות ובנשים עם כישלונות השרשה חוזרים ב-{{הערה|שם=הערה2|Mastenbroek S, Twisk M, van der Veen F, Repping S. Preimplantation genetic screening: a systematic review. Hum Reprod Update 2011;17:454-466}}IVF - In-Vitro Fertilization. | ||
| + | |||
| + | סקר אנאאופלודיות גנטי טרום השרשתי/PGT-A מבוצע בשיטות מולקולריות מתקדמות על דגימות טרופאקטודרם מבלסטוציסטים: | ||
| + | * Comparative Genomic Hybridization - CGH | ||
| + | * Next Generation Sequencing - NGS | ||
| + | * Copy Number Variant - CNV | ||
| + | |||
| + | בשלוש העבודות הראשונות שפורסמו בספרות, התומכות בשימוש בסקר אנאאופלודיות גנטי טרום השרשתי/PGT-A בשיטות אלו לשיפור תוצאות IVF, נכללו נשים צעירות בעלות פרוגנוזה טובה. בכולן, שיעור ההריונות חושב להחזרת בלסטוציסט תקין לעומת החזרת בלסטוציסט שלא נדגם (65.5 אחוזים לעומת 47.2 אחוזים, בהתאמה){{הערה|שם=הערה3|Dahdouh EM, Balayla J, Garcia-Velasco JA. Comprehensive chromosome screening improves embryo selection: a meta-analysis. Fertil Steril 2015;104:1503-1512}}. נקודת התורפה העיקרית של עבודות אלה היא שתוצאותיהן לא חושבו מתוך כלל מחזורי הטיפול שהותחלו (Started cycle/intention to treat), ולא כללו מחזורים בהם העוברים לא התפתחו לשלב הבלסטוציסט, או שלא נמצאו בלסטוציסטים תקינים ב-PGT-A. | ||
| + | |||
| + | בנוסף, קיימות מגבלות למהימנות PGT-A. דווח ששיעור ההתאמה בין תוצאות מדגימות שונות של אותו בלסטוציסט עמד רק על 50 אחוזים{{הערה|שם=הערה4|Orvieto R, Gleicher N. Preimplantation genetic testing for aneuploidy )PGT-A(- finally revealed. J Assist Reprod Genet 2020;37:669-672}}, זאת כתוצאה ממוזאיקה, תופעה שכיחה בבלסטוציסטים. כן דווח שבשליש מהדגימות החוזרות של בלסטוציסטים שנמצאו לא תקינים בבדיקה ראשונה, הבדיקה השנייה הייתה תקינה. יתרה מזאת, כשהועברו לרחמן של נשים עוברים לא תקינים ב-PGT-A, נולדו ילדים בריאים (תוצאה חיובית כוזבת). כמו כן, בנשים שהרו לאחר החזרת בלסטוציסטים תקינים ב-PGT-A והריונן הסתיים בהפלה, בבדיקה חוזרת של הביופסיה הראשונית נמצא ששליש מהעוברים אינם תקינים (תוצאה שלילית כוזבת){{הערה|שם=הערה4}}. לאור זאת, בדיקת PGT-A הנהוגה היום אינה מהימנה ומדויקת דיה, ושימוש בה עלול לגרום לאבדן עוברים תקינים (תוצאה חיובית כוזבת), או להעברה לרחם של עוברים לא תקינים (תוצאה שלילית כוזבת). | ||
| + | |||
| + | פורסמו שתי עבודות אקראיות מבוקרות{{הערה|שם=הערה5|Munne S, Kaplan B, Frattarelli JL, Child T, Nakhuda G, Shamma FN, Silverberg K, Kalista T, Handyside AH, Katz-Jaffe M, Wells D, Gordon T, Stock-Myer S, Willman S; STAR Study Group. Preimplantation genetic testing for aneuploidy versus morphology as selection criteria for single frozen-thawed embryo transfer in good-prognosis patients: a multicenter randomized clinical trial. Fertil Steril 2019;112)6(:1071-1079}}{{הערה|שם=הערה6|Yan J, Qin Y, Zhao H, et al. Live birth with or without preim plantation genetic testing for aneuploidy. N Engl J Med 2021; 385:2047-58}}, שבהן לא נמצא יתרון ל-PGT-A מתחת לגיל 35, ולאחר בחינה נוספת של הנתונים, גם לא בנשים בגילאים 40-35{{הערה|שם=הערה4}}{{הערה|שם=הערה7|Kucherov A, Fazzari M, Lieman H, Ball GD, Doody K, Jindal S. PGT-A is associated with reduced cumulative live birth rate in first reported IVF stimulation cycles age < 40: an analysis of 133,494 autologous cycles reported to SART CORS. J Assist Reprod Genet 2022 https://doi.org/10.1007/s10815-022-02667}}. עבודה שבחנה האם יש יתרון ל-PGT-A בנשים עם בלסטוציסט יחיד, הדגימה שהשימוש בבדיקה גרם לירידה משמעותית בסיכוי ללידת חי למחזור טיפול (10.2 אחוזים לעומת 29.6 אחוזים){{הערה|שם=הערה8|Kahraman S, Balin Duzguner IN, Sahin Y, Irez T. What to advise to patients with only one good quality blastocyst, PGT-A or not? Outcomes of 2064 cycles. J Assist Reprod Genet 2022; 39:2555-2562}}. לכן, הגישה המקובלת היום בספרות המקצועית היא ש-PGT-A אינה בדיקה מהימנה דיה. אין להציע אותה למטופלות באופן גורף ויש לבצע מחקרים נוספים לפני שימוש קליני אוניברסלי{{הערה|שם=הערה4}}{{הערה|שם=הערה9|Gleicher N, Patrizio P, Orvieto R. How Not to Introduce Laboratory Tests to Clinical Practice: Preimplantation Genetic Testing for Aneuploidy .Clin Chem. 2022;68)4(:501-503}}{{הערה|שם=הערה10|Gleicher N, Albertini DF, Patrizio P, Orvieto R, Adashi EY. The uncertain science of preimplantation and prenatal genetic testing. Nat Med;28)3(:442-444}}{{הערה|שם=הערה11|Gleicher N, Barad DH, Patrizio P, Orvieto R. We have reached a dead end for preimplantation genetic testing for aneuploidy. Hum Reprod. 2022;37)12(:2730-2734}}{{הערה|שם=הערה12|Mastenbroek S, de Wert G, Adashi EY. The Imperative of Responsible Innovation. in Reproductive Medicine. N Engl J Med 2021;385;2096-2100}}{{הערה|שם=הערה13|Cornelisse S, Zagers M, Kostova E, Fleischer K, van Wely M, Mastenbroek S. Preimplantation genetic testing for aneuploidies )abnormal number of chromosomes( in in vitro fertilisation. Cochrane Database of Systematic Reviews 2020, Issue 9. Art. No.: CD005291. DOI: 10.1002/14651858.CD005291.pub3}} בהמשך לנייר עמדה מספר 212 (ינואר 2020) ולאור השינויים הטכנולוגיים המהירים והצטברות הידע בנושא, המלצות אלו מחליפות את המלצות נייר העמדה 212. | ||
| + | |||
| + | ==סיכום והמלצות== | ||
| + | #לאור חוסר מהימנות הבדיקה, היעדר השפעה מטיבה והשפעה שלילית אפשרית על תוצאות הטיפול, אין להמליץ על PGT-A לכלל המטופלות בהפריה חוץ- גופית ובהתאם אין צורך ליידע | ||
| + | #PGT-A אינו מהווה תחליף לבדיקות סקר גנטיות טרום היריוניות או בדיקות סקר ובדיקות גנטיות טרום-לידתיות | ||
| + | |||
| + | ==צוות הכנת נייר העמדה מהדורת 2020== | ||
| + | *פרופסור רפי רון אל - יו"ר | ||
*פרופסור יובל ירון | *פרופסור יובל ירון | ||
*פרופסור גאונה אלטרסקו | *פרופסור גאונה אלטרסקו | ||
| שורה 14: | שורה 43: | ||
*פרופסור משנה עופר פיינרו | *פרופסור משנה עופר פיינרו | ||
*ד"ר דבורה שטרסבורגר (PhD) | *ד"ר דבורה שטרסבורגר (PhD) | ||
| − | *ד"ר מירה מלכוב (PhD) | + | *ד"ר מירה מלכוב (PhD) |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}} | {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - פוריות]] | [[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - פוריות]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:17, 24 במרץ 2024
 | |
|---|---|
| נייר עמדה 212 - Preimplantation Genetic Testing for Aneuploidy (PGT-A) Pre-implantation Genetic Screening - (PGS) | |
|
| |
| ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה | |
| תחום | פריון |
| האיגוד המפרסם |  |
| קישור | באתר האיגוד |
| תאריך פרסום | ינואר 2020, עודכן פברואר 2024 |
| יוצר הערך | פרופ' ראול אורביטו
|
במקום שהוא קיים, דירוג ה־EBM יופיע בצבע ירוק
רקע
עם העלייה בגיל האישה, קיימת ירידה בשיעור ההריונות ועלייה בשיעור ההפלות וההפרעות הכרומוזומליות בעוברים. על מנת להפחית את הירידה בשיעור לידות החי בטיפולי ההפריה החוץ-גופית נדרשת שיטה לבחירת עוברים תקינים כרומוזומלית.
השיטה המקובלת לבחירת העובר בעל הסיכוי הגבוה יותר להשתרש מתבססת על מאפיינים מורפולוגיים/מורפוקינטיים. קיימות שיטות סקר גנטי טרום-השרשתי
סקר אנאאופלודיות גנטי טרום-השרשתי/סקר אנאאופלודיות גנטי טרום השרשתי (Preimplantation Genetic Testing - aneuploidy (PGT-A שמטרתן לסייע בבחירת עובר אאופלואידי לכאורה. מדובר בבדיקת סקר שמטרתה לברור עובר מתאים להעברה לרחם מתוך מקבץ העוברים שנוצרו בטיפול, אך אין מדובר בבדיקה אבחנתית[1].
בעבר, דגמו תא אחד מבין 7–8 תאים מעובר בן 3 ימים לאבחון פלואידיות (Ploidy). מספר הכרומוזומים נבדק בשיטת Fluorescence In-Situ Hybridization (FISH). שיטה זו לא שיפרה את תוצאות הטיפול ואף פגעה בשיעור לידות חי בנשים מבוגרות, בנשים צעירות ובנשים עם כישלונות השרשה חוזרים ב-[2]IVF - In-Vitro Fertilization.
סקר אנאאופלודיות גנטי טרום השרשתי/PGT-A מבוצע בשיטות מולקולריות מתקדמות על דגימות טרופאקטודרם מבלסטוציסטים:
- Comparative Genomic Hybridization - CGH
- Next Generation Sequencing - NGS
- Copy Number Variant - CNV
בשלוש העבודות הראשונות שפורסמו בספרות, התומכות בשימוש בסקר אנאאופלודיות גנטי טרום השרשתי/PGT-A בשיטות אלו לשיפור תוצאות IVF, נכללו נשים צעירות בעלות פרוגנוזה טובה. בכולן, שיעור ההריונות חושב להחזרת בלסטוציסט תקין לעומת החזרת בלסטוציסט שלא נדגם (65.5 אחוזים לעומת 47.2 אחוזים, בהתאמה)[3]. נקודת התורפה העיקרית של עבודות אלה היא שתוצאותיהן לא חושבו מתוך כלל מחזורי הטיפול שהותחלו (Started cycle/intention to treat), ולא כללו מחזורים בהם העוברים לא התפתחו לשלב הבלסטוציסט, או שלא נמצאו בלסטוציסטים תקינים ב-PGT-A.
בנוסף, קיימות מגבלות למהימנות PGT-A. דווח ששיעור ההתאמה בין תוצאות מדגימות שונות של אותו בלסטוציסט עמד רק על 50 אחוזים[4], זאת כתוצאה ממוזאיקה, תופעה שכיחה בבלסטוציסטים. כן דווח שבשליש מהדגימות החוזרות של בלסטוציסטים שנמצאו לא תקינים בבדיקה ראשונה, הבדיקה השנייה הייתה תקינה. יתרה מזאת, כשהועברו לרחמן של נשים עוברים לא תקינים ב-PGT-A, נולדו ילדים בריאים (תוצאה חיובית כוזבת). כמו כן, בנשים שהרו לאחר החזרת בלסטוציסטים תקינים ב-PGT-A והריונן הסתיים בהפלה, בבדיקה חוזרת של הביופסיה הראשונית נמצא ששליש מהעוברים אינם תקינים (תוצאה שלילית כוזבת)[4]. לאור זאת, בדיקת PGT-A הנהוגה היום אינה מהימנה ומדויקת דיה, ושימוש בה עלול לגרום לאבדן עוברים תקינים (תוצאה חיובית כוזבת), או להעברה לרחם של עוברים לא תקינים (תוצאה שלילית כוזבת).
פורסמו שתי עבודות אקראיות מבוקרות[5][6], שבהן לא נמצא יתרון ל-PGT-A מתחת לגיל 35, ולאחר בחינה נוספת של הנתונים, גם לא בנשים בגילאים 40-35[4][7]. עבודה שבחנה האם יש יתרון ל-PGT-A בנשים עם בלסטוציסט יחיד, הדגימה שהשימוש בבדיקה גרם לירידה משמעותית בסיכוי ללידת חי למחזור טיפול (10.2 אחוזים לעומת 29.6 אחוזים)[8]. לכן, הגישה המקובלת היום בספרות המקצועית היא ש-PGT-A אינה בדיקה מהימנה דיה. אין להציע אותה למטופלות באופן גורף ויש לבצע מחקרים נוספים לפני שימוש קליני אוניברסלי[4][9][10][11][12][13] בהמשך לנייר עמדה מספר 212 (ינואר 2020) ולאור השינויים הטכנולוגיים המהירים והצטברות הידע בנושא, המלצות אלו מחליפות את המלצות נייר העמדה 212.
סיכום והמלצות
- לאור חוסר מהימנות הבדיקה, היעדר השפעה מטיבה והשפעה שלילית אפשרית על תוצאות הטיפול, אין להמליץ על PGT-A לכלל המטופלות בהפריה חוץ- גופית ובהתאם אין צורך ליידע
- PGT-A אינו מהווה תחליף לבדיקות סקר גנטיות טרום היריוניות או בדיקות סקר ובדיקות גנטיות טרום-לידתיות
צוות הכנת נייר העמדה מהדורת 2020
- פרופסור רפי רון אל - יו"ר
- פרופסור יובל ירון
- פרופסור גאונה אלטרסקו
- פרופסור טליה אלדר גבע
- פרופסור אריה הורביץ
- פרופסור משנה עופר פיינרו
- ד"ר דבורה שטרסבורגר (PhD)
- ד"ר מירה מלכוב (PhD)
ביבליוגרפיה
- ↑ Barad HD. Preimplantation genetic testing for aneuploidies screening is not diagnostic. F&S Reports 2022;3;294-295
- ↑ Mastenbroek S, Twisk M, van der Veen F, Repping S. Preimplantation genetic screening: a systematic review. Hum Reprod Update 2011;17:454-466
- ↑ Dahdouh EM, Balayla J, Garcia-Velasco JA. Comprehensive chromosome screening improves embryo selection: a meta-analysis. Fertil Steril 2015;104:1503-1512
- ↑ 4.0 4.1 4.2 4.3 Orvieto R, Gleicher N. Preimplantation genetic testing for aneuploidy )PGT-A(- finally revealed. J Assist Reprod Genet 2020;37:669-672
- ↑ Munne S, Kaplan B, Frattarelli JL, Child T, Nakhuda G, Shamma FN, Silverberg K, Kalista T, Handyside AH, Katz-Jaffe M, Wells D, Gordon T, Stock-Myer S, Willman S; STAR Study Group. Preimplantation genetic testing for aneuploidy versus morphology as selection criteria for single frozen-thawed embryo transfer in good-prognosis patients: a multicenter randomized clinical trial. Fertil Steril 2019;112)6(:1071-1079
- ↑ Yan J, Qin Y, Zhao H, et al. Live birth with or without preim plantation genetic testing for aneuploidy. N Engl J Med 2021; 385:2047-58
- ↑ Kucherov A, Fazzari M, Lieman H, Ball GD, Doody K, Jindal S. PGT-A is associated with reduced cumulative live birth rate in first reported IVF stimulation cycles age < 40: an analysis of 133,494 autologous cycles reported to SART CORS. J Assist Reprod Genet 2022 https://doi.org/10.1007/s10815-022-02667
- ↑ Kahraman S, Balin Duzguner IN, Sahin Y, Irez T. What to advise to patients with only one good quality blastocyst, PGT-A or not? Outcomes of 2064 cycles. J Assist Reprod Genet 2022; 39:2555-2562
- ↑ Gleicher N, Patrizio P, Orvieto R. How Not to Introduce Laboratory Tests to Clinical Practice: Preimplantation Genetic Testing for Aneuploidy .Clin Chem. 2022;68)4(:501-503
- ↑ Gleicher N, Albertini DF, Patrizio P, Orvieto R, Adashi EY. The uncertain science of preimplantation and prenatal genetic testing. Nat Med;28)3(:442-444
- ↑ Gleicher N, Barad DH, Patrizio P, Orvieto R. We have reached a dead end for preimplantation genetic testing for aneuploidy. Hum Reprod. 2022;37)12(:2730-2734
- ↑ Mastenbroek S, de Wert G, Adashi EY. The Imperative of Responsible Innovation. in Reproductive Medicine. N Engl J Med 2021;385;2096-2100
- ↑ Cornelisse S, Zagers M, Kostova E, Fleischer K, van Wely M, Mastenbroek S. Preimplantation genetic testing for aneuploidies )abnormal number of chromosomes( in in vitro fertilisation. Cochrane Database of Systematic Reviews 2020, Issue 9. Art. No.: CD005291. DOI: 10.1002/14651858.CD005291.pub3