הבדלים בין גרסאות בדף "סקר אנאאופלודיות גנטי טרום השרשתי - נייר עמדה - Preimplantation genetic tesing for aneuploidy (PGT-A)"

ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
נייר עמדה 212 - Preimplantation Genetic Testing for Aneuploidy (PGT-A) Pre-implantation Genetic Screening - (PGS)
ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תחום	פריון
האיגוד המפרסם
קישור	באתר האיגוד
תאריך פרסום	פברואר 2024
יוצר הערך	פרופסור רפי רון אל - יו״ר; פרופסור יובל ירון; פרופסור גאונה אלטרסקו; פרופסור טליה אלדר גבע; פרופסור אריה הורביץ; פרופסור משנה עופר פיינרו; ד"ר דבורה שטרסבורגר (PhD); ד"ר מירה מלכוב (PhD); נייר העמדה הוכן על ידי איל"ה - האגודה הישראלית לחקר הפוריות.;

גרסה מ־19:50, 20 במרץ 2024

^[1]

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

במקום שהוא קיים, דירוג ה- EBM יופיע בצבע ירוק

רקע

עם העלייה בגיל האישה, קיימת ירידה בשיעור ההריונות ועלייה בשיעור ההפלות וההפרעות הכרומוזומליות בעוברים. על מנת להפחית את הירידה בשיעור לידות החי בטיפולי ההפרייה החוץ-גופית נדרשת שיטה לבחירת עוברים תקינים כרומוזומלית.

השיטה המקובלת לבחירת העובר בעל הסיכוי הגבוה יותר להשתרש מתבססת על מאפיינים מורפולוגיים/מורפוקינטיים. כיום קיימות שיטות סקר גנטי טרום-השרשתי

סקר אנאאופלודיות גנטי טרום-השרשתי/סקר אנאאופלודיות גנטי טרום השרשתי

(Preimplantation Genetic Testing - aneuploidy (PGT-A שמטרתן לסייע בבחירת עובר אאופלואידי לכאורה. מדובר בבדיקת סקר שמטרתה לברור עובר מתאים להעברה לרחם מתוך מקבץ העוברים שנוצרו בטיפול, אך אין מדובר בבדיקה אבחנתית^[2].

בעבר, דגמו תא אחד מבין 8-7 תאים מעובר בן 3 ימים לאבחון פלואידיות (Ploidy). מספר הכרומוזומים נבדק בשיטת Fluorescence In-Situ Hybridization (FISH). שיטה זו לא שיפרה את תוצאות הטיפול ואף פגעה בשיעור לידות חי בנשים מבוגרות, בנשים צעירות ובנשים עם כישלונות השרשה חוזרים ב- ^[3]IVF - In-Vitro Fertilization.

בשנים האחרונות סקר אנאאופלודיות גנטי טרום השרשתי/PGT-A מבוצע בשיטות מולקולריות מתקדמות על דגימות טרופאקטודרם מבלסטוציסטים:

Comparative Genomic Hybridization - CGH
Next Generation Sequencing - NGS
Copy Number Variant - CNV

בשלוש העבודות הראשונות שפורסמו בספרות, התומכות בשימוש בסקר אנאאופלודיות גנטי טרום השרשתי/PGT-A בשיטות אלו לשיפור תוצאות IVF, נכללו נשים צעירות בעלות פרוגנוזה טובה. בכולן, שיעור ההריונות חושב להחזרת בלסטוציסט תקין לעומת החזרת בלסטוציסט שלא נדגם (65.5 אחוזים לעומת 47.2 אחוזים, בהתאמה)^[4]. נקודת התורפה העיקרית של עבודות אלה היא שתוצאותיהן לא חושבו מתוך כלל מחזורי הטיפול שהותחלו (Started cycle/intention to treat), ולא כללו מחזורים בהם העוברים לא התפתחו לשלב הבלסטוציסט, או שלא נמצאו בלסטוציסטים תקינים ב-PGT-A.

בנוסף, קיימות מגבלות למהימנות PGT-A. דווח ששיעור ההתאמה בין תוצאות מדגימות שונות של אותו בלסטוציסט עמד רק על 50 אחוזים^[5], זאת כתוצאה ממוזאיקה, תופעה שכיחה בבלסטוציסטים. כן דווח שבשליש מהדגימות החוזרות של בלסטוציסטים שנמצאו לא תקינים בבדיקה ראשונה, הבדיקה השנייה הייתה תקינה. יתרה מזאת, כשהועברו לרחמן של נשים עוברים לא תקינים ב-PGT-A, נולדו ילדים בריאים (תוצאה חיובית כוזבת). כמו כן, בנשים שהרו לאחר החזרת בלסטוציסטים תקינים ב-PGT-A והריונן הסתיים בהפלה, בבדיקה חוזרת של הביופסיה הראשונית נמצא ששליש מהעוברים אינם תקינים (תוצאה שלילית כוזבת)^[5]. לאור זאת, בדיקת PGT-A הנהוגה היום אינה מהימנה ומדויקת דיה, ושימוש בה עלול לגרום לאבדן עוברים תקינים (תוצאה חיובית כוזבת), או להעברה לרחם של עוברים לא תקינים (תוצאה שלילית כוזבת).

לאחרונה, פורסמו שתי עבודות אקראיות מבוקרות^[6]^[7], שבהן לא נמצא יתרון ל-PGT-A מתחת לגיל 35, ולאחר בחינה נוספת של הנתונים, גם לא בנשים בגילאים 40-35^[5]^[8]. עבודה שבחנה האם יש יתרון ל-PGT-A בנשים עם בלסטוציסט יחיד, הדגימה שהשימוש בבדיקה גרם לירידה משמעותית בסיכוי ללידת חי למחזור טיפול (10.2 אחוזים לעומת 29.6 אחוזים)^[9]. לכן, הגישה המקובלת היום בספרות המקצועית היא ש-PGT-A אינה בדיקה מהימנה דיה. אין להציע אותה למטופלות באופן גורף ויש לבצע מחקרים נוספים לפני שימוש קליני אוניברסלי^[5]^[10]^[1]^[11]^[12]^[13] בהמשך לנייר עמדה מספר 212 (ינואר 2020) ולאור השינויים הטכנולוגיים המהירים והצטברות הידע בנושא, המלצות אלו מחליפות את המלצות נייר העמדה 212.

סיכום והמלצות

לאור חוסר מהימנות הבדיקה, היעדר השפעה מטיבה והשפעה שלילית אפשרית על תוצאות הטיפול, אין להמליץ על PGT-A לכלל המטופלות בהפרייה חוץ- גופית ובהתאם אין צורך ליידע
PGT-A אינו מהווה תחליף לבדיקות סקר גנטיות טרום היריוניות או בדיקות סקר ובדיקות גנטיות טרום-לידתיות

ביבליוגרפיה

↑ ^1.0 ^1.1 Gleicher N, Albertini DF, Patrizio P, Orvieto R, Adashi EY. The uncertain science of preimplantation and prenatal genetic testing. Nat Med;28)3(:442-444
↑ Barad HD. Preimplantation genetic testing for aneuploidies screening is not diagnostic. F&S Reports 2022;3;294-295
↑ Mastenbroek S, Twisk M, van der Veen F, Repping S. Preimplantation genetic screening: a systematic review. Hum Reprod Update 2011;17:454-466
↑ Dahdouh EM, Balayla J, Garcia-Velasco JA. Comprehensive chromosome screening improves embryo selection: a meta-analysis. Fertil Steril 2015;104:1503-1512
↑ ^5.0 ^5.1 ^5.2 ^5.3 Orvieto R, Gleicher N. Preimplantation genetic testing for aneuploidy )PGT-A(- finally revealed. J Assist Reprod Genet 2020;37:669-672
↑ Munne S, Kaplan B, Frattarelli JL, Child T, Nakhuda G, Shamma FN, Silverberg K, Kalista T, Handyside AH, Katz-Jaffe M, Wells D, Gordon T, Stock-Myer S, Willman S; STAR Study Group. Preimplantation genetic testing for aneuploidy versus morphology as selection criteria for single frozen-thawed embryo transfer in good-prognosis patients: a multicenter randomized clinical trial. Fertil Steril 2019;112)6(:1071-1079
↑ Yan J, Qin Y, Zhao H, et al. Live birth with or without preim plantation genetic testing for aneuploidy. N Engl J Med 2021; 385:2047-58
↑ Kucherov A, Fazzari M, Lieman H, Ball GD, Doody K, Jindal S. PGT-A is associated with reduced cumulative live birth rate in first reported IVF stimulation cycles age < 40: an analysis of 133,494 autologous cycles reported to SART CORS. J Assist Reprod Genet 2022 https://doi.org/10.1007/s10815-022-02667
↑ Kahraman S, Balin Duzguner IN, Sahin Y, Irez T. What to advise to patients with only one good quality blastocyst, PGT-A or not? Outcomes of 2064 cycles. J Assist Reprod Genet 2022; 39:2555-2562
↑ Gleicher N, Patrizio P, Orvieto R. How Not to Introduce Laboratory Tests to Clinical Practice: Preimplantation Genetic Testing for Aneuploidy .Clin Chem. 2022;68)4(:501-503
↑ Gleicher N, Barad DH, Patrizio P, Orvieto R. We have reached a dead end for preimplantation genetic testing for aneuploidy. Hum Reprod. 2022;37)12(:2730-2734
↑ Mastenbroek S, de Wert G, Adashi EY. The Imperative of Responsible Innovation. in Reproductive Medicine. N Engl J Med 2021;385;2096-2100
↑ Cornelisse S, Zagers M, Kostova E, Fleischer K, van Wely M, Mastenbroek S. Preimplantation genetic testing for aneuploidies )abnormal number of chromosomes( in in vitro fertilisation. Cochrane Database of Systematic Reviews 2020, Issue 9. Art. No.: CD005291. DOI: 10.1002/14651858.CD005291.pub3

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9410-1] 1.0 ^1.1 Gleicher N, Albertini DF, Patrizio P, Orvieto R, Adashi EY. The uncertain science of preimplantation and prenatal genetic testing. Nat Med;28)3(:442-444

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.941-2] Barad HD. Preimplantation genetic testing for aneuploidies screening is not diagnostic. F&S Reports 2022;3;294-295

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.942-3] Mastenbroek S, Twisk M, van der Veen F, Repping S. Preimplantation genetic screening: a systematic review. Hum Reprod Update 2011;17:454-466

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.943-4] Dahdouh EM, Balayla J, Garcia-Velasco JA. Comprehensive chromosome screening improves embryo selection: a meta-analysis. Fertil Steril 2015;104:1503-1512

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.944-5] 5.0 ^5.1 ^5.2 ^5.3 Orvieto R, Gleicher N. Preimplantation genetic testing for aneuploidy )PGT-A(- finally revealed. J Assist Reprod Genet 2020;37:669-672

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.945-6] Munne S, Kaplan B, Frattarelli JL, Child T, Nakhuda G, Shamma FN, Silverberg K, Kalista T, Handyside AH, Katz-Jaffe M, Wells D, Gordon T, Stock-Myer S, Willman S; STAR Study Group. Preimplantation genetic testing for aneuploidy versus morphology as selection criteria for single frozen-thawed embryo transfer in good-prognosis patients: a multicenter randomized clinical trial. Fertil Steril 2019;112)6(:1071-1079

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.946-7] Yan J, Qin Y, Zhao H, et al. Live birth with or without preim plantation genetic testing for aneuploidy. N Engl J Med 2021; 385:2047-58

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.947-8] Kucherov A, Fazzari M, Lieman H, Ball GD, Doody K, Jindal S. PGT-A is associated with reduced cumulative live birth rate in first reported IVF stimulation cycles age < 40: an analysis of 133,494 autologous cycles reported to SART CORS. J Assist Reprod Genet 2022 https://doi.org/10.1007/s10815-022-02667

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.948-9] Kahraman S, Balin Duzguner IN, Sahin Y, Irez T. What to advise to patients with only one good quality blastocyst, PGT-A or not? Outcomes of 2064 cycles. J Assist Reprod Genet 2022; 39:2555-2562

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.949-10] Gleicher N, Patrizio P, Orvieto R. How Not to Introduce Laboratory Tests to Clinical Practice: Preimplantation Genetic Testing for Aneuploidy .Clin Chem. 2022;68)4(:501-503

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9411-11] Gleicher N, Barad DH, Patrizio P, Orvieto R. We have reached a dead end for preimplantation genetic testing for aneuploidy. Hum Reprod. 2022;37)12(:2730-2734

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9412-12] Mastenbroek S, de Wert G, Adashi EY. The Imperative of Responsible Innovation. in Reproductive Medicine. N Engl J Med 2021;385;2096-2100

[.D7.94.D7.A2.D7.A8.D7.9413-13] Cornelisse S, Zagers M, Kostova E, Fleischer K, van Wely M, Mastenbroek S. Preimplantation genetic testing for aneuploidies )abnormal number of chromosomes( in in vitro fertilisation. Cochrane Database of Systematic Reviews 2020, Issue 9. Art. No.: CD005291. DOI: 10.1002/14651858.CD005291.pub3

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{ערך בבדיקה}}
+{{הערה|שם=הערה10|Gleicher N, Albertini DF, Patrizio P, Orvieto R, Adashi EY. The uncertain science of preimplantation and prenatal genetic testing. Nat Med;28)3(:442-444}}{{ערך בבדיקה}}
 {{נייר עמדה גינקולוגיה
 |שם נייר העמדה=נייר עמדה 212 - Preimplantation Genetic Testing for Aneuploidy (PGT-A) Pre-implantation Genetic Screening - (PGS)
@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 }}
 <span style="color: green;">במקום שהוא קיים, דירוג ה- EBM יופיע בצבע ירוק</span>
-==דברי רקע==
+==רקע==
-החזרת העובר עם המורפולוגיה הטובה ביותר וחלוקת התאים בקצב המתאים, היא עדיין השיטה המסורתית המקובלת לבחירת העובר עם הסיכוי הגבוה יותר להשתרש. השיטות החדשות לאבחון גנטי פותחו במגמה לסייע בבחירת העובר האאופלואידי. לאבחון הפלואידיות (Ploidy) של העובר קיימות מספר שיטות כגון:
+עם העלייה בגיל האישה, קיימת ירידה בשיעור ה[[היריון|הריונות]] ועלייה בשיעור ה[[הפלות]] וההפרעות הכרומוזומליות בעוברים. על מנת להפחית את הירידה בשיעור לידות החי בטיפולי ה[[הפרייה חוץ גופית|הפרייה החוץ-גופית]] נדרשת שיטה לבחירת עוברים תקינים כרומוזומלית.
-*FISH) Fluorescence In Situ Hybridization)
-*CGH) Comparative Genomic Hybridization)
-*PCR) Polymerase Chain Reaction)
-*SNP) Single Nucleotide Polymorphism)
-*NGS) Next Generation Sequencing)
-שיטת ה NGS - מאפשרת בתנאים מסוימים אבחון בלוח זמנים קצר המתאים להחזרת עוברים טריים{{הערה|שם=הערה1|Mastenbroek S, Twisk M, van der Veen F, Repping S. Preimplantation genetic screening: a systematic review and meta-analysis of RCTs [published correction appears in Hum Reprod Update. 2013 Mar-Apr;19(2):206]. Hum Reprod Update. 2011;17(4):454-466}}{{הערה|שם=הערה2|Rubio C, Bellver J, Rodrigo L, et al. Preimplantation genetic screening using fluorescence in situ hybridization in patients with repetitive implantation failure and advanced maternal age: two randomized trials. Fertil Steril. 2013;99(5):1400-1407}}{{הערה|שם=הערה3|Yang Z, Liu J, Collins GS, et al. Selection of single blastocysts for fresh transfer via standard morphology assessment alone and with array CGH for good prognosis IVF patients: results from a randomized pilot study. Mol Cytogenet. 2012;5(1):24}}.
+השיטה המקובלת לבחירת העובר בעל הסיכוי הגבוה יותר להשתרש מתבססת על מאפיינים מורפולוגיים/מורפוקינטיים. כיום קיימות שיטות [[סקר גנטי טרום השרשתי|סקר גנטי טרום-השרשתי]]
-עד מרץ 2018, פורסמו שלוש עבודות מחקר מבוקרות ופרוספקטיביות (RCT) בלבד, שהתבססו על קבוצות מחקר מצומצמות יחסית של מטופלות בעלות פרוגנוזה טובה{{הערה|שם=הערה4|Forman EJ, Hong KH, Ferry KM, et al. In vitro fertilization with single euploid blastocyst transfer: a randomized controlled trial. Fertil Steril. 2013;100)1(:100-7.el.}}{{הערה|שם=הערה5|Scott RT Jr, Upham KM, Forman EJ, et al. Blastocyst biopsy with comprehensive chromosome screening and fresh embryo transfer significantly increases in vitro fertilization implantation and delivery rates: a randomized controlled trial. Fertil Steril. 20697-703:)3(00ו;3ו.}}{{הערה|שם=הערה6|Chang J, Boulet SL, Jeng G, Flowers L, Kissin DM. Outcomes of in vitro fertilization with preimplantation genetic diagnosis: an analysis of the United States Assisted Reproductive Technology Surveillance Data, 2011-2012. Fertil Steril. 20394-400:)2(05ו;6ו.}}. בשתיים מהן נמצא יתרון לשיטת ה-PGT-A, אך הרנדומיזציה לקבוצות בוצעה ביום 5 לאחר שהתפתחו לפחות שני בלסטוציטים. תוצאות מחקרים אלו, הניעו רבים להמליץ וליישם את שיטת ה-PGT-A. עם הזמן, התגבשו גם התוויות ל-PGT-A שנוסחו בדצמבר 2017 ב-ESHRE Campus{{כ}}{{הערה|ESHRE- European Society of Human Reproduction and Embryology}} והן: גיל מתקדם של המטופלת (Advanced Maternal Age) בתנאי שנשאבו והופרו ביציות רבות, כשל השרשתי (RIF), הפלות מנטייה (Habitual Abortions), ומטופלות צעירות עם מספר רב של בלסטוציסטים המתוכננות ל-e-SET. משנת 2016 ואילך, פורסמו מספר עבודות מחקר המדגימות ש-PGT-A אינו מביא לעלייה בשיעור ההריונות והלידות בכל קבוצות הגיל, כאשר הבסיס להשוואה הוא מספר מחזורי טיפול{{הערה|שם=הערה7|Kushnir VA, Darmon SK, Albertini DF, Barad DH, Gleicher N. Effectiveness of in vitro fertilization with preimplantation genetic screening: a reanalysis of United States assisted reproductive technology data 2011-2012. Fertil Steril. 2016;106)1(:75-79.}}{{הערה|שם=הערה8|Paulson RJ. Every last baby out of every last egg: the appropriate goal for fertility treatment in women older than 40 years. Fertil Steril. 2016;105)6(:1443-1444.}}{{הערה|שם=הערה9|Kang HJ, Melnick AP, Stewart JD, Xu K, Rosenwaks Z. Preimplantation genetic screening: who benefits?. Fertil Steril. 2016;106)3(:597-602.}}{{כ}} (per cycle basis). הוועדה שהקים ה-ASRM{{הערה|ASRM- American Society for Reproductive Medicine}} אשר מסקנותיה התפרסמו במרץ 2018{{הערה|שם=הערה10|Practice Committees of the American Society for Reproductive Medicine and the Society for Assisted Reproductive Technology. Electronic address: ASRM@asrm.org; Practice Committees of the American Society for Reproductive Medicine and the Society for Assisted Reproductive Technology. The use of preimplantation genetic testing for aneuploidy )PGT-A(: a committee opinion. Fertil Steril. 2018;109)3(:429-436.}} קובעת, שהבסיס המחקרי בנושא PGT-A הוא בעל מגבלות משמעותיות, בעיקר, עקב צורת בחירת המקרים, בסיס החישוב ושיטת הרנדומיזציה (אותה היה צריך לבצע בתחילת הטיפול, והחישובים צריכים היו להתבצע על בסיס intention to treat). בנוסף, שניים מתוך שלושה מחקרים אלו בוצעו ביחידה אחת עם מספר מחזורים גדול, דבר העלול להטות את התוצאות.
+=== סקר אנאאופלודיות גנטי טרום-השרשתי/סקר אנאאופלודיות גנטי טרום השרשתי ===
+(Preimplantation Genetic Testing - aneuploidy (PGT-A שמטרתן לסייע בבחירת עובר אאופלואידי לכאורה. מדובר בבדיקת סקר שמטרתה לברור עובר מתאים להעברה לרחם מתוך מקבץ העוברים שנוצרו בטיפול, אך אין מדובר בבדיקה אבחנתית{{הערה|שם=הערה1|Barad HD. Preimplantation genetic testing for aneuploidies screening is not diagnostic. F&S Reports 2022;3;294-295}}.
-פורסמו תוצאות מחקר רב מרכזי שהחל בשנת 2012 בחסות ESHRE בו השתתפו 9 מרכזים, 7 באירופה ושניים בישראל, ובו נעשתה רנדומיזציה מרכזית בתחילת טיפול הפריה חוץ-גופית{{הערה|שם=הערה11|Willem Verpoest, Catherine Staessen, Patrick M Bossuyt, Veerle Goossens, Gheona Altarescu, Maryse Bonduelle, Martha Devesa, Talia Eldar-Geva, Luca Gianaroli, Georg Griesinger, Georgia Kakourou, Georgia Kokkali, Jana Liebenthron, Maria-Cristina Magli, Monica Parriego, Andreas G Schmutzler, Monica Tobler, Katrin van der Ven, Joep Geraedts, Karen Sermon, Preimplantation genetic testing for aneuploidy by microarray analysis of polar bodies in advanced maternal age: a randomized clinical trial, Human Reproduction, Volume 33, Issue 9, September 2018, Pages 1767-1776, https://doi.org/10.1093/humrep/dey262 }}. נבחרו מטופלות במחזור הפריה חוץ-גופית ראשון או שני בגילאים 36–40. בקבוצת ה-PGT-A היו 205 מטופלות ובקבוצת הביקורת-191. שיעור לידות החי תוך שנה היה זהה בקבוצות המחקר והביקורת (24%). שיעור ההפלות הנידחות בקבוצת המחקר היה 7% ובקבוצת הביקורת 14% (0.02 >P). עם זאת, מספר העוברים המוקפאים היה 30% בקבוצת הביקורת לעומת 13% בקבוצת המחקר. משך הזמן עד השגת היריון (Time to pregnancy - TTP) היה דומה בשתי הקבוצות.
+בעבר, דגמו תא אחד מבין 8-7 תאים מעובר בן 3 ימים לאבחון פלואידיות (Ploidy). מספר הכרומוזומים נבדק בשיטת Fluorescence In-Situ Hybridization (FISH). שיטה זו לא שיפרה את תוצאות הטיפול ואף פגעה בשיעור לידות חי בנשים מבוגרות, בנשים צעירות ובנשים עם כישלונות השרשה חוזרים ב- {{הערה|שם=הערה2|Mastenbroek S, Twisk M, van der Veen F, Repping S. Preimplantation genetic screening: a systematic review. Hum Reprod Update 2011;17:454-466}}IVF - In-Vitro Fertilization.
-==לאור הנזכר לעיל הוועדה מסכמת==
+בשנים האחרונות סקר אנאאופלודיות גנטי טרום השרשתי/PGT-A מבוצע בשיטות מולקולריות מתקדמות על דגימות טרופאקטודרם מבלסטוציסטים:
-#סקר גנטי טרום השרשתי לבירור אנאיאופלואידיות (Preimplantation Genetic Testing - PGT-A) קיים מאז שנות התשעים של המאה ה-20
-#בעבר הקרוב, ה-PGT-A בוצע על ידי טכניקת [[FISH]], שסוקרת מספר מצומצם של כרומוזומים בבלסטומרים מביציות מופרות בשלבי חלוקה ראשוניים. אי-יעילותה של שיטה זו הוכחה במספר רב של מחקרים אקראיים פרוספקטיביים ומבוקרים. יתר על כן, בקבוצות נשים שהוגדרו בסיכון להפרעות כרומוזומליות (גיל מבוגר, הפלות חוזרות וכשלי השרשה), השימוש בשיטה הביא להפחתה במספר לידות החי
+* Comparative Genomic Hybridization - CGH
-#הוחל בביצוע PGT-A בתאים שמקורם בטרופאקטודרם בשלב הבלסטוציסט, בשיטות שבב (Array CGH) ובריצוף כלל גנומי (NGS). שיטות אלו בודקות סטיות כמותיות בכלל הכרומוזומים
+* Next Generation Sequencing - NGS
-#פורסמו מחקרים אקראיים, פרוספקטיביים ומבוקרים בודדים, המדגימים יעילות של השיטות החדשות, לצורך שיפור תוצאות הפריה חוץ-גופית, אך אלה, בוצעו בנשים שסיכוייהן להרות גבוהים ובשיטות מחקר בעייתיות
+* Copy Number Variant - CNV
-#לא הוכח שהשימוש ב-PGT-A משפר את שיעורי לידות החי בגיל אימהי מתקדם, במקרים עם הפלות חוזרות, ובמקרים עם כשל השרשה חוזר בטיפולי הפריה חוץ-גופית
-#לפיכך, אין להמליץ על השיטה לכלל הנשים
+בשלוש העבודות הראשונות שפורסמו בספרות, התומכות בשימוש בסקר אנאאופלודיות גנטי טרום השרשתי/PGT-A בשיטות אלו לשיפור תוצאות IVF, נכללו נשים צעירות בעלות פרוגנוזה טובה. בכולן, שיעור ההריונות חושב להחזרת בלסטוציסט תקין לעומת החזרת בלסטוציסט שלא נדגם (65.5 אחוזים לעומת 47.2 אחוזים, בהתאמה){{הערה|שם=הערה3|Dahdouh EM, Balayla J, Garcia-Velasco JA. Comprehensive chromosome screening improves embryo selection: a meta-analysis. Fertil Steril 2015;104:1503-1512}}. נקודת התורפה העיקרית של עבודות אלה היא שתוצאותיהן לא חושבו מתוך כלל מחזורי הטיפול שהותחלו (Started cycle/intention to treat), ולא כללו מחזורים בהם העוברים לא התפתחו לשלב הבלסטוציסט, או שלא נמצאו בלסטוציסטים תקינים ב-PGT-A.
-#יש מקום, לידע את המטופלים העוברים הליך הפריה חוץ-גופית, ובפרט אלו העוברים אבחון טרום השרשתי מסיבה גנטית, בדבר קיום שיטת ה-PGT-A. עם זאת, יש להביא בפני המטופלים את תוכן הסעיפים המצוינים לעיל
-#יש להדגיש בפני המטופלים, ש-PGT-A אינה מהווה תחליף לבדיקות סקר גנטיות טרום הריוניות, או בדיקות סקר ובדיקות גנטיות טרום לידתיות
+בנוסף, קיימות מגבלות למהימנות PGT-A. דווח ששיעור ההתאמה בין תוצאות מדגימות שונות של אותו בלסטוציסט עמד רק על 50 אחוזים{{הערה|שם=הערה4|Orvieto R, Gleicher N. Preimplantation genetic testing for aneuploidy )PGT-A(- finally revealed. J Assist Reprod Genet 2020;37:669-672}}, זאת כתוצאה ממוזאיקה, תופעה שכיחה בבלסטוציסטים. כן דווח שבשליש מהדגימות החוזרות של בלסטוציסטים שנמצאו לא תקינים בבדיקה ראשונה, הבדיקה השנייה הייתה תקינה. יתרה מזאת, כשהועברו לרחמן של נשים עוברים לא תקינים ב-PGT-A, נולדו ילדים בריאים (תוצאה חיובית כוזבת). כמו כן, בנשים שהרו לאחר החזרת בלסטוציסטים תקינים ב-PGT-A והריונן הסתיים בהפלה, בבדיקה חוזרת של הביופסיה הראשונית נמצא ששליש מהעוברים אינם תקינים (תוצאה שלילית כוזבת){{הערה|שם=הערה4}}. לאור זאת, בדיקת PGT-A הנהוגה היום אינה מהימנה ומדויקת דיה, ושימוש בה עלול לגרום לאבדן עוברים תקינים (תוצאה חיובית כוזבת), או להעברה לרחם של עוברים לא תקינים (תוצאה שלילית כוזבת).
-#לאור ההתפתחויות המהירות בתחום, צפויים עדכונים בהתאם למידע המצטבר
+לאחרונה, פורסמו שתי עבודות אקראיות מבוקרות{{הערה|שם=הערה5|Munne S, Kaplan B, Frattarelli JL, Child T, Nakhuda G, Shamma FN, Silverberg K, Kalista T, Handyside AH, Katz-Jaffe M, Wells D, Gordon T, Stock-Myer S, Willman S; STAR Study Group. Preimplantation genetic testing for aneuploidy versus morphology as selection criteria for single frozen-thawed embryo transfer in good-prognosis patients: a multicenter randomized clinical trial. Fertil Steril 2019;112)6(:1071-1079}}{{הערה|שם=הערה6|Yan J, Qin Y, Zhao H, et al. Live birth with or without preim plantation genetic testing for aneuploidy. N Engl J Med 2021; 385:2047-58}}, שבהן לא נמצא יתרון ל-PGT-A מתחת לגיל 35, ולאחר בחינה נוספת של הנתונים, גם לא בנשים בגילאים 40-35{{הערה|שם=הערה4}}{{הערה|שם=הערה7|Kucherov A, Fazzari M, Lieman H, Ball GD, Doody K, Jindal S. PGT-A is associated with reduced cumulative live birth rate in first reported IVF stimulation cycles age < 40: an analysis of 133,494 autologous cycles reported to SART CORS. J Assist Reprod Genet 2022 https://doi.org/10.1007/s10815-022-02667}}. עבודה שבחנה האם יש יתרון ל-PGT-A בנשים עם בלסטוציסט יחיד, הדגימה שהשימוש בבדיקה גרם לירידה משמעותית בסיכוי ללידת חי למחזור טיפול (10.2 אחוזים לעומת 29.6 אחוזים){{הערה|שם=הערה8|Kahraman S, Balin Duzguner IN, Sahin Y, Irez T. What to advise to patients with only one good quality blastocyst, PGT-A or not? Outcomes of 2064 cycles. J Assist Reprod Genet 2022; 39:2555-2562}}. לכן, הגישה המקובלת היום בספרות המקצועית היא ש-PGT-A אינה בדיקה מהימנה דיה. אין להציע אותה למטופלות באופן גורף ויש לבצע מחקרים נוספים לפני שימוש קליני אוניברסלי{{הערה|שם=הערה4}}{{הערה|שם=הערה9|Gleicher N, Patrizio P, Orvieto R. How Not to Introduce Laboratory Tests to Clinical Practice: Preimplantation Genetic Testing for Aneuploidy .Clin Chem. 2022;68)4(:501-503}}{{הערה|שם=הערה10|Gleicher N, Albertini DF, Patrizio P, Orvieto R, Adashi EY. The uncertain science of preimplantation and prenatal genetic testing. Nat Med;28)3(:442-444}}{{הערה|שם=הערה11|Gleicher N, Barad DH, Patrizio P, Orvieto R. We have reached a dead end for preimplantation genetic testing for aneuploidy. Hum Reprod. 2022;37)12(:2730-2734}}{{הערה|שם=הערה12|Mastenbroek S, de Wert G, Adashi EY. The Imperative of Responsible Innovation. in Reproductive Medicine. N Engl J Med 2021;385;2096-2100}}{{הערה|שם=הערה13|Cornelisse S, Zagers M, Kostova E, Fleischer K, van Wely M, Mastenbroek S. Preimplantation genetic testing for aneuploidies )abnormal number of chromosomes( in in vitro fertilisation. Cochrane Database of Systematic Reviews 2020, Issue 9. Art. No.: CD005291. DOI: 10.1002/14651858.CD005291.pub3}} בהמשך לנייר עמדה מספר 212 (ינואר 2020) ולאור השינויים הטכנולוגיים המהירים והצטברות הידע בנושא, המלצות אלו מחליפות את המלצות נייר העמדה 212.
+==סיכום והמלצות==
+#לאור חוסר מהימנות הבדיקה, היעדר השפעה מטיבה והשפעה שלילית אפשרית על תוצאות הטיפול, אין להמליץ על PGT-A לכלל המטופלות בהפרייה חוץ- גופית ובהתאם אין צורך ליידע
+#PGT-A אינו מהווה תחליף לבדיקות סקר גנטיות טרום היריוניות או בדיקות סקר ובדיקות גנטיות טרום-לידתיות
 ==ביבליוגרפיה==
-{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
 [[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - פוריות]]

ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
נייר עמדה 212 - Preimplantation Genetic Testing for Aneuploidy (PGT-A) Pre-implantation Genetic Screening - (PGS)

ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תחום	פריון
האיגוד המפרסם
קישור	באתר האיגוד
תאריך פרסום	פברואר 2024
יוצר הערך	פרופסור רפי רון אל - יו״ר פרופסור יובל ירון פרופסור גאונה אלטרסקו פרופסור טליה אלדר גבע פרופסור אריה הורביץ פרופסור משנה עופר פיינרו ד"ר דבורה שטרסבורגר (PhD) ד"ר מירה מלכוב (PhD) נייר העמדה הוכן על ידי איל"ה - האגודה הישראלית לחקר הפוריות.