כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק סקר אנאאופלודיות גנטי טרום השרשתי - נייר עמדה - Preimplantation genetic tesing for aneuploidy (PGT-A)
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
 | |
|---|---|
| נייר עמדה 212 - Preimplantation Genetic Testing for Aneuploidy (PGT-A) Pre-implantation Genetic Screening - (PGS) | |
|
| |
| ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה | |
| תחום | פריון |
| האיגוד המפרסם |  |
| קישור | באתר האיגוד |
| תאריך פרסום | ינואר 2020 |
| יוצר הערך |
|
במקום שהוא קיים, דירוג ה- EBM יופיע בצבע ירוק
דברי רקע
החזרת העובר עם המורפולוגיה הטובה ביותר וחלוקת התאים בקצב המתאים, היא עדיין השיטה המסורתית המקובלת לבחירת העובר עם הסיכוי הגבוה יותר להשתרש. השיטות החדשות לאבחון גנטי פותחו במגמה לסייע בבחירת העובר האאופלואידי. לאבחון הפלואידיות (Ploidy) של העובר קיימות מספר שיטות כגון:
- FISH) Fluorescence In Situ Hybridization)
- CGH) Comparative Genomic Hybridization)
- PCR) Polymerase Chain Reaction)
- SNP) Single Nucleotide Polymorphism)
- NGS) Next Generation Sequencing)
שיטת ה NGS - מאפשרת בתנאים מסוימים אבחון בלוח זמנים קצר המתאים להחזרת עוברים טריים[1][2][3].
עד מרץ 2018, פורסמו שלוש עבודות מחקר מבוקרות ופרוספקטיביות (RCT) בלבד, שהתבססו על קבוצות מחקר מצומצמות יחסית של מטופלות בעלות פרוגנוזה טובה[4][5][6]. בשתיים מהן נמצא יתרון לשיטת ה-PGT-A, אך הרנדומיזציה לקבוצות בוצעה ביום 5 לאחר שהתפתחו לפחות שני בלסטוציטים. תוצאות מחקרים אלו, הניעו רבים להמליץ וליישם את שיטת ה-PGT-A. עם הזמן, התגבשו גם התוויות ל-PGT-A שנוסחו בדצמבר 2017 ב-ESHRE Campus[7] והן: גיל מתקדם של המטופלת (Advanced Maternal Age) בתנאי שנשאבו והופרו ביציות רבות, כשל השרשתי (RIF), הפלות מנטייה (Habitual Abortions), ומטופלות צעירות עם מספר רב של בלסטוציסטים המתוכננות ל-e-SET. משנת 2016 ואילך, פורסמו מספר עבודות מחקר המדגימות ש-PGT-A אינו מביא לעלייה בשיעור ההריונות והלידות בכל קבוצות הגיל, כאשר הבסיס להשוואה הוא מספר מחזורי טיפול[8][9][10] (per cycle basis). הוועדה שהקים ה-ASRM[11] אשר מסקנותיה התפרסמו במרץ 2018[12] קובעת, שהבסיס המחקרי בנושא PGT-A הוא בעל מגבלות משמעותיות, בעיקר, עקב צורת בחירת המקרים, בסיס החישוב ושיטת הרנדומיזציה (אותה היה צריך לבצע בתחילת הטיפול, והחישובים צריכים היו להתבצע על בסיס intention to treat). בנוסף, שניים מתוך שלושה מחקרים אלו בוצעו ביחידה אחת עם מספר מחזורים גדול, דבר העלול להטות את התוצאות.
פורסמו תוצאות מחקר רב מרכזי שהחל בשנת 2012 בחסות ESHRE בו השתתפו 9 מרכזים, 7 באירופה ושניים בישראל, ובו נעשתה רנדומיזציה מרכזית בתחילת טיפול הפריה חוץ-גופית[13]. נבחרו מטופלות במחזור הפריה חוץ-גופית ראשון או שני בגילאים 36–40. בקבוצת ה-PGT-A היו 205 מטופלות ובקבוצת הביקורת-191. שיעור לידות החי תוך שנה היה זהה בקבוצות המחקר והביקורת (24%). שיעור ההפלות הנידחות בקבוצת המחקר היה 7% ובקבוצת הביקורת 14% (0.02 >P). עם זאת, מספר העוברים המוקפאים היה 30% בקבוצת הביקורת לעומת 13% בקבוצת המחקר. משך הזמן עד השגת היריון (Time to pregnancy - TTP) היה דומה בשתי הקבוצות.
לאור הנזכר לעיל הוועדה מסכמת
- סקר גנטי טרום השרשתי לבירור אנאיאופלואידיות (Preimplantation Genetic Testing - PGT-A) קיים מאז שנות התשעים של המאה ה-20
- בעבר הקרוב, ה-PGT-A בוצע על ידי טכניקת FISH, שסוקרת מספר מצומצם של כרומוזומים בבלסטומרים מביציות מופרות בשלבי חלוקה ראשוניים. אי-יעילותה של שיטה זו הוכחה במספר רב של מחקרים אקראיים פרוספקטיביים ומבוקרים. יתר על כן, בקבוצות נשים שהוגדרו בסיכון להפרעות כרומוזומליות (גיל מבוגר, הפלות חוזרות וכשלי השרשה), השימוש בשיטה הביא להפחתה במספר לידות החי
- הוחל בביצוע PGT-A בתאים שמקורם בטרופאקטודרם בשלב הבלסטוציסט, בשיטות שבב (Array CGH) ובריצוף כלל גנומי (NGS). שיטות אלו בודקות סטיות כמותיות בכלל הכרומוזומים
- פורסמו מחקרים אקראיים, פרוספקטיביים ומבוקרים בודדים, המדגימים יעילות של השיטות החדשות, לצורך שיפור תוצאות הפריה חוץ-גופית, אך אלה, בוצעו בנשים שסיכוייהן להרות גבוהים ובשיטות מחקר בעייתיות
- לא הוכח שהשימוש ב-PGT-A משפר את שיעורי לידות החי בגיל אימהי מתקדם, במקרים עם הפלות חוזרות, ובמקרים עם כשל השרשה חוזר בטיפולי הפריה חוץ-גופית
- לפיכך, אין להמליץ על השיטה לכלל הנשים
- יש מקום, לידע את המטופלים העוברים הליך הפריה חוץ-גופית, ובפרט אלו העוברים אבחון טרום השרשתי מסיבה גנטית, בדבר קיום שיטת ה-PGT-A. עם זאת, יש להביא בפני המטופלים את תוכן הסעיפים המצוינים לעיל
- יש להדגיש בפני המטופלים, ש-PGT-A אינה מהווה תחליף לבדיקות סקר גנטיות טרום הריוניות, או בדיקות סקר ובדיקות גנטיות טרום לידתיות
- לאור ההתפתחויות המהירות בתחום, צפויים עדכונים בהתאם למידע המצטבר
ביבליוגרפיה
- ↑ Mastenbroek S, Twisk M, van der Veen F, Repping S. Preimplantation genetic screening: a systematic review and meta-analysis of RCTs [published correction appears in Hum Reprod Update. 2013 Mar-Apr;19(2):206]. Hum Reprod Update. 2011;17(4):454-466
- ↑ Rubio C, Bellver J, Rodrigo L, et al. Preimplantation genetic screening using fluorescence in situ hybridization in patients with repetitive implantation failure and advanced maternal age: two randomized trials. Fertil Steril. 2013;99(5):1400-1407
- ↑ Yang Z, Liu J, Collins GS, et al. Selection of single blastocysts for fresh transfer via standard morphology assessment alone and with array CGH for good prognosis IVF patients: results from a randomized pilot study. Mol Cytogenet. 2012;5(1):24
- ↑ Forman EJ, Hong KH, Ferry KM, et al. In vitro fertilization with single euploid blastocyst transfer: a randomized controlled trial. Fertil Steril. 2013;100)1(:100-7.el.
- ↑ Scott RT Jr, Upham KM, Forman EJ, et al. Blastocyst biopsy with comprehensive chromosome screening and fresh embryo transfer significantly increases in vitro fertilization implantation and delivery rates: a randomized controlled trial. Fertil Steril. 20697-703:)3(00ו;3ו.
- ↑ Chang J, Boulet SL, Jeng G, Flowers L, Kissin DM. Outcomes of in vitro fertilization with preimplantation genetic diagnosis: an analysis of the United States Assisted Reproductive Technology Surveillance Data, 2011-2012. Fertil Steril. 20394-400:)2(05ו;6ו.
- ↑ ESHRE- European Society of Human Reproduction and Embryology
- ↑ Kushnir VA, Darmon SK, Albertini DF, Barad DH, Gleicher N. Effectiveness of in vitro fertilization with preimplantation genetic screening: a reanalysis of United States assisted reproductive technology data 2011-2012. Fertil Steril. 2016;106)1(:75-79.
- ↑ Paulson RJ. Every last baby out of every last egg: the appropriate goal for fertility treatment in women older than 40 years. Fertil Steril. 2016;105)6(:1443-1444.
- ↑ Kang HJ, Melnick AP, Stewart JD, Xu K, Rosenwaks Z. Preimplantation genetic screening: who benefits?. Fertil Steril. 2016;106)3(:597-602.
- ↑ ASRM- American Society for Reproductive Medicine
- ↑ Practice Committees of the American Society for Reproductive Medicine and the Society for Assisted Reproductive Technology. Electronic address: ASRM@asrm.org; Practice Committees of the American Society for Reproductive Medicine and the Society for Assisted Reproductive Technology. The use of preimplantation genetic testing for aneuploidy )PGT-A(: a committee opinion. Fertil Steril. 2018;109)3(:429-436.
- ↑ Willem Verpoest, Catherine Staessen, Patrick M Bossuyt, Veerle Goossens, Gheona Altarescu, Maryse Bonduelle, Martha Devesa, Talia Eldar-Geva, Luca Gianaroli, Georg Griesinger, Georgia Kakourou, Georgia Kokkali, Jana Liebenthron, Maria-Cristina Magli, Monica Parriego, Andreas G Schmutzler, Monica Tobler, Katrin van der Ven, Joep Geraedts, Karen Sermon, Preimplantation genetic testing for aneuploidy by microarray analysis of polar bodies in advanced maternal age: a randomized clinical trial, Human Reproduction, Volume 33, Issue 9, September 2018, Pages 1767-1776, https://doi.org/10.1093/humrep/dey262