כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק סרטן השד בגברים - Breast cancer in men
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| סרטן השד בגברים | ||
|---|---|---|
| Breast cancer in men | ||
| ||
| ICD-10 | Chapter C 50. | |
| ICD-9 | 175 | |
| MeSH | D001943 | |
| יוצר הערך | פרופ' אילן רון | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סרטן השד
סרטן שד בגברים הוא גידול נדיר המהווה כ-1% מכלל מקרי סרטן השד וכ-0.2% מסך הגידולים הסרטניים בקרב גברים [1]. פיק האבחון שלו נע בין הגילאים 70-60, ובממוצע בגיל 68-חמש שנים יותר מממוצע הגיל של סרטן שד בנשים[2]. מרבית מקרי סרטן השד בגברים מאובחנים אחרי גיל 50, אך תוארו מקרי סרטן שד גם בקרב מתבגרים ובוגרים צעירים מתחת לגיל 30 [3].
גורמי סיכון/אטיולוגיה
מרבית גורמי הסיכון לסרטן השד בגברים הם גנטיים והורמונאליים: כ-20% מהגידולים בשד מופיעים בקרב גברים עם היסטוריה משפחתית של סרטן השד או השחלות [4]. הפקטור הגנטי המוכר ביותר הוא מוטציה בגן BRCA2[5]. לגברים הנושאים את המוטציה ב- BRCA2 יש סיכון של 7% לפתח סרטן שד במשך חייהם - סיכון הגבוה פי 100 משאר אוכלוסיית הגברים ודומה לסיכון לפתח סרטן בשד בקרב נשים ללא היסטוריה משפחתית של סרטן השד. מוטציות n־CHEK2 (1100delC) מעלות אף הן את הסיכון לסרטן שד בגברים.
אטיולוגיה נוספת לסיכון לפתח סרטן שד בגברים היא אובדן האיזון ההורמונלי, דהיינו אובדן היחס בין רמות אסטרוגן וטסטוסטרון. לגברים עם תסמונת קליינפלטר (klinefelter's Syndrome = xxy karyotype) יש רמות טסטוסטרון נמוכות עקב דיסגנזיה של האשכים ועלייה בגונדוטרופינים הגורמים לגניקומסטיה (עלייה בכמות רקמת השד). לגברים אלה סיכון של 5% לפתח סרטן שד במשך חייהם[4].
ככלל, עלייה ברמות אסטרוגן בדם במצבים של צירוזיס הכבד היא משנית לשתיית אלכוהול מאסיבית, השמנת יתר, ולטיפולים ממושכים באסטרוגנים אקסוגנים המעלים את הסיכון לפתח סרטן שד בגברים.
המאפיינים הביולוגיים של סרטן השד בגברים
סרטן השד בגברים ברובו המכריע הוא סרטן המתפתח בצינוריות החלב (Invasive Ductal Carcinoma) ומהווה כ-93.7% מסך הגידולים בשד. נדירות הגידולים הלובולריים נובעת מהעובדה שברקמת השד הגברי אין בלוטות חלב, פרט למצבי חשיפה/צריכה של אסטרוגנים אנדוגניים או אקסוגניים.
רצפטורים לאסטרוגן ולפרוגסטרון שכיחים יותר בסרטן השד הגברי מאשר בגידולי סרטן שד אצל נשים, אך מאידך שכיחות ביטוי יתר של HER2 קיים רק ב-16% ממקרי סרטן השד הגברי.
קליניקה ואבחון של סרטן שד בגברים
רוב הגברים המאובחנים עם סרטן שד מופיעים עם מסה קשה ולא רגישה באחד השדיים. הפטמה מעורבת בשכיחות גבוהה, ולעיתים קרובות קיימת התכייבות של העור שמעל המסה הגידולית. רק כ-1% מהמסות הסימפטומטיות בשד הגברי מאובחנות כסרטן.
מאחר שהגידול נדיר והמודעות לקיומו נמוכה, סרטן השד בגברים מאובחן בשלבים מתקדמים יותר מאשר אצל נשים. הגודל הממוצע של הגידולים בשד אצל גברים מאובחן בקוטר של 24 מ"מ וגם שכיחות הגרורות בבלוטות לימפה אזוריות גבוהה יותר בהשוואה לנשים [6]. יחד עם זאת, עקומת ההישרדות בסרטן שד בגברים בהתאמה לשלב האבחון, לגיל האבחנה ולתוחלת חיים מותאמת למגדר, הוא זהה לפרוגנוזה הממוצעת של סרטן השד בנשים באותו שלב, ובעל אותם המאפיינים הביולוגיים של הגידול האבחון מתבצע על ידי בדיקות ממוגרפיה, סונר שד ובתי שחי וביופסיה.
הטיפול בסרטן שד מוקדם בגברים
הגישה הכירורגית המקובלת היא כריתת השד -Modified Radical Mastectomy או Simple Mastectomy, ובדיקת קשריות בבית השחי (בדיקת קשריות הזקיף בלבד אם אין תאי גידול, או צורך בדיסקצית (כריתת) קשריות במידה וישנה מעורבות גרורתית של קשריות בית השחי). אין הבדל בתוחלת החיים בין שתי הגישות הכירורגיות שהוזכרו לעיל.
למפקטומיה וקרינה לשד אינם הטיפול המקובל בסרטן שד בגברים. מחקר קנדי[7] הראה שכיחות נמוכה יותר בהשגת שליטה מקומית אצל חולים שטופלו בכריתה חלקית לעומת כאלו שעברו מסטקטומיה.
קרינה לשד לאחר כריתה נדרשת במקרה שישנה מעורבות בלוטות בבית שחי, מסת גידול גדולה, חדירה של הגידול לעור או חדירה של הגידול לשריר דופן החזה.
טיפול תרופתי אנטי הורמונלי הוא טיפול הבחירה במקרים בהם הגידולים מבטאים רצפטורים לאסטרוגן ו/או פרוגסטרון ברקמת הגידול. תרופת הבחירה היא טמוקסיפן במינון יומי של 20 מ"ג. קיימים מספר מחקרים (רטרוספקטיביים) המראים את הערך במתן מעכבי ארומטאז כטיפול משלים בסרטן שד בגברים.
בגידולי סרטן שד בעלי מאפיינים אגרסיביים (03=דיפרנציאציה נמוכה; 167>1=גבוה פרוליפרציה גבוהה; מעורבות עורית וקיום בלוטות לימפה גרורתיות), מתן כימותרפיה משלימה, יחד עם משלבי תרופות הניתנים לחולות סרטן שד, מביא לתוצאות הדומות, בקרב גברים שחלו בסרטן שד, מבחינת ערכן וחשיבותן, לתוצאות המתקבלות ממתן טיפול מסוג זה, לנשים שחלו בסרטן השד.
לגבי מתן הרצפטין (Trastuzumab) כטיפול משלים לסרטן שד בגברים עם ביטוי יתר של HER2 ברקמת הגידול, עדיין אין מידע מספיק.
הטיפול בסרטן שד גרורתי בגברים
הגישה התרופתית/המועדפת לטיפול בסרטן שד גרורתי אצל גברים הוא טיפול אנטי הורמונלי בטמוקסיפן. גם טיפולים אנטי הורמונליים עם מעכבי ארומטאז או אנטי אסטרוגנים מסוג Fulvestrant הוכחו כפעילים ויעילים בגידולים אלו [8]. טיפולים כימותרפיים במשלבים דומים לאלו הניתנים בסרטן שד אצל נשים ניתנים לגברים שברקמת הגידול שנמצאה אצלם, אין ביטוי לרצפטורים לאסטרוגן לפרוגסטרון. טיפולים מסוג זה ניתנים גם לגברים שהראו עמידות או היעדר תגובה לטיפולים אנטי הורמונליים, שניתנו בשלבים מוקדמים או בקווי טיפול קודמים.
ביבליוגרפיה
- ↑ Information Services Division (ISD). Breast Cancer Statistics [Internet]. Edinburgh, Scotland: ISD Scotland; 2014 Apr 29 [cited 2014 Jul]. Available from: http://www.isdscotland.org.
- ↑ Fentilman IS, et al. Male Breast Cancer. Lancet. 2006 Feb 18:367(9510):595-604.
- ↑ Sciacca P, et al. Cancro della Manella Machile. (Cancer of the male breast). Minerva Chir 2000; 55:307-312. (Article in Italian).
- ↑ 4.0 4.1 Korde LA, et al. Multidisciplinary meeting on male breast cancer: summary and research recommendations. J Clin Oncol. 2010 Apr 20;28(12):21 14-22.
- ↑ Johansen Taber JA, et al. Male breast cancer: riskfactors, diagnosis and management (Review). Oncol Rep. 2010 Nov;24(5):1 1 1 5-20.
- ↑ Anderson WF, et al. Male breast cancer: a Population-based comparison with female breast cancer. J Clin Oncol. 2010 Jan 10;28(2):232-9.
- ↑ Margaria E, et al. Therapy and survival in male breast carcinoma: a retrospective analysis of 50 cases. Oncol Rep. 2000 Sep-Oct;7:1035-9.
- ↑ Agrawal A, et al. Male breast cancer: a review of clinical management. Breast Cancer Res Treat. 2007 May;103(1):11-21.
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' אילן רון - פרופ' לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה, החוג לאונקולוגיה בית הספר לרפואה אוניברסיטת תל אביב והמערך האונקולוגי, המרכז הרפואי תל אביב, ע"ש סוראסקי