האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6756 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6756 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "סרטן השחלה - טיפול - Ovarian cancer - treatment"

מתוך ויקירפואה
שורה 18: שורה 18:
 
הטיפול המקובל בסרטן שחלה הוא שילוב של כירורגיה וכימותרפיה. הכירורגיה כוללת כריתת רחם, שחלות חצוצרות פדר (אומנטום) והסרת גידול מרבית על מנת להגיע למצב של Optimal debuiking דהיינו השארת המטופלת בתום הניתוח ללא עדות מאקרוסקופית לשארית מחלה. עבודוח רטרוספקטיביות מראות כי כריחה נרחבת שכזו מאריכה משמעותית את ההישרדות{{הערה|שם=הערה3|du Bois A, Reuss A, Pujade-Lauraine E, Harter P, Ray-Coquard I, Pfi sterer J. Role of surgical outcome as prognostic factor in advanced epithelial ovarian cancer; a combined exploratory analysis of 3 prospectively randomized phase 3 multicenter trials: by the Arbeitsgemeinschaft Gynaekologische Onkologie Studiengruppe Ovarialkarzinom (AGO-OVAR) and the Groupe d'lnvestigateurs Nationaux Pour les Etudes des Cancers de I'Ovaire (GINECO). Cancer 2009; 115: 1234-44.}}. אולם, היות ולא בכל חולות סרטן השחלה האפיתליאלי ניתן להגיע למצב של כריתת גידול אופטימאלית. בשנים האחרונות יש נטייה לבצע אח הניתוח לאחר מתן טיפול כימותרפי ניאו-אדג'ובנטי שמטרתו הקטנת עומס הגידול ומאפשר לבצע כריתת גידול מרבית לאחר 4-3 מחזורי טיפול. לאחר הניתוח מקבלות המטופלות 4-3 מחזורי טיפול כימותרפי נוספים. גישה זו נתמכת על ידי עבודה אירופאית רב מרכזית פרוספקטיבית רבת משתתפים שהראתה שהישרדות מטופלות לאתר טיפול כימותרפי ניאו-אדג'ובנטי וניתוח אינטרוולי בין הטיפולים הייתה זהה להישרדות של מטופלות שעברו ניתוח ראשוני וטיפול כימותרפי לאחר מכן. יתרה מכך, הנשים שטופלו בכימותרפיה הניאו-אדג'ובנטית עברו ניתוחים קלים יותר עם החלמה קצרה יותר{{הערה|שם=הערה4|4. Vergote I, Trope CG, Amant F, Kristensen GB, Ehlen T, Johnson N, Verheijen RH, van der Burg ME, Laeave AJ, Panici PB, Kenter GG, Casado A, Mendiola C, Coens C, Verleye L, Stuart GC, Pecorelli S, Reed NS; European Organization for Research and Treatment of Cancer-Gynaecological Cancer Group; NCIC Clinical Trials Group. Neoadjuvant chemotherapy or primary surgery in stage IMC or IV ovarian cancer. N Engl J Med 2010; 363(10):943-53.}}.  
 
הטיפול המקובל בסרטן שחלה הוא שילוב של כירורגיה וכימותרפיה. הכירורגיה כוללת כריתת רחם, שחלות חצוצרות פדר (אומנטום) והסרת גידול מרבית על מנת להגיע למצב של Optimal debuiking דהיינו השארת המטופלת בתום הניתוח ללא עדות מאקרוסקופית לשארית מחלה. עבודוח רטרוספקטיביות מראות כי כריחה נרחבת שכזו מאריכה משמעותית את ההישרדות{{הערה|שם=הערה3|du Bois A, Reuss A, Pujade-Lauraine E, Harter P, Ray-Coquard I, Pfi sterer J. Role of surgical outcome as prognostic factor in advanced epithelial ovarian cancer; a combined exploratory analysis of 3 prospectively randomized phase 3 multicenter trials: by the Arbeitsgemeinschaft Gynaekologische Onkologie Studiengruppe Ovarialkarzinom (AGO-OVAR) and the Groupe d'lnvestigateurs Nationaux Pour les Etudes des Cancers de I'Ovaire (GINECO). Cancer 2009; 115: 1234-44.}}. אולם, היות ולא בכל חולות סרטן השחלה האפיתליאלי ניתן להגיע למצב של כריתת גידול אופטימאלית. בשנים האחרונות יש נטייה לבצע אח הניתוח לאחר מתן טיפול כימותרפי ניאו-אדג'ובנטי שמטרתו הקטנת עומס הגידול ומאפשר לבצע כריתת גידול מרבית לאחר 4-3 מחזורי טיפול. לאחר הניתוח מקבלות המטופלות 4-3 מחזורי טיפול כימותרפי נוספים. גישה זו נתמכת על ידי עבודה אירופאית רב מרכזית פרוספקטיבית רבת משתתפים שהראתה שהישרדות מטופלות לאתר טיפול כימותרפי ניאו-אדג'ובנטי וניתוח אינטרוולי בין הטיפולים הייתה זהה להישרדות של מטופלות שעברו ניתוח ראשוני וטיפול כימותרפי לאחר מכן. יתרה מכך, הנשים שטופלו בכימותרפיה הניאו-אדג'ובנטית עברו ניתוחים קלים יותר עם החלמה קצרה יותר{{הערה|שם=הערה4|4. Vergote I, Trope CG, Amant F, Kristensen GB, Ehlen T, Johnson N, Verheijen RH, van der Burg ME, Laeave AJ, Panici PB, Kenter GG, Casado A, Mendiola C, Coens C, Verleye L, Stuart GC, Pecorelli S, Reed NS; European Organization for Research and Treatment of Cancer-Gynaecological Cancer Group; NCIC Clinical Trials Group. Neoadjuvant chemotherapy or primary surgery in stage IMC or IV ovarian cancer. N Engl J Med 2010; 363(10):943-53.}}.  
  
−
הטיפול הכימותרפי שניתן בסרטן שחלה אפיתליאלי הוא שילוב של פקליטקסל וקרבופלטין אחת ל-3 שבועות למשך 6 מחזורי טיפול{{הערה|שם=הערה1|}}. סרטן שחלה נחשב כממאירות רגישה לכימותרפיה ואכן, כ-80% מגיבות היטב לטיפול זה. אולם, שיעורי חזרת המחלה גבוהים מאד וגורמים לכך שההישרדות החציונית היא 23-15 חודשים בלבד וההישרדות ל-5 שנים היא כ-30%{{כ}}{{הערה|שם=הערה5|American Cancer Society. Cancer facts and figures 2011. Atlanta GA: American Cancer Society; 2011.}}. הישנות מתלה מטופלת בדרך כלל בעזרת כימותרפיה שנבחרה לפי משך הזמן שחלף מסיום הטיפול הכימותרפי הראשוני. הישנות המופיעה לאחר יותר מ-6 חודשים מוגדרת כרגישה לפלטינום או לכימותרפיה כאופן כללי{{הערה|שם=הערה6|Thipgen T. A rational approach to the management of recurrent or persistent ovarian carcinoma. Clin Obsts Gynecol 2012; 55(1): 114-130}} והטיפול המקובל הוא שילוב תרופות המכילות פלטינום כגון: קרבופלטין+פקליטקסל, קרבופלטין+דוקםיל וקרבופלטין+גימסיטבין. במחקרים פרוספקטיביים פאזה 111 כל אחד משילובים אלו הוכיח יעילות גבוהה משמעותיה בתגובה לטיפול בהשוואה לקרבופלטין בלבד{{הערה|שם=הערה7|Parmar MK, Ledermann JA, Colombo N, du Bois A, Delaloye JF, Kristensen GB, Wheeler S, Swart AM, Qian W, Torri V, Floriani I, Jayson G, Lamont A, Trope C; ICON and AGO Collaborators. Paclitaxel plus platinum-based chemotherapy versus conventional platinum-based chemotherapy in women with relapsed ovarian cancer: the ICON4 AGO-OVAR-2.2 trial. Lancet. 2003;361:2099-2106.}} , {{הערה|שם=הערה8|Pfisterer J, Plante M, Vergote I, du Bois A, Hirte H, Lacave AJ, Wagner U, Stahle A, Stuart G, Kimmig R, Olbricht S, LeT, Emerich J, Kuhn W, Bentley J, Jackisch C, Luck HJ, Rochon J, Zimmermann AH, Eisenhauer E; AGO-OVAR; NCIC CTG; EORTC GCG. Gemcitabine plus carboplatin compared with carboplatin in patients with platinum-sensitive recurrent ovarian cancer: an intergroup trial of the AGO-OVAR,the NCIC CTG, and the EORTC GCG. J Clin Oncol. 2006;24:4699-4707.}} , {{הערה|שם=הערה9|9. Ferrero JM, Weber B, Geay JF, Lepille D, Orfeuvre H, Combe M, Mayer F, Leduc B, Bourgeois H, Paraiso D, Pujade-Lauraine E. Second line chemotherapy with pegylated liposomal doxorubicin and carboplatin is highly effective in patients with advanced ovarian cancer in late relapse. Ann Oncol. 2007;18:263-268.}}. במידה ומשך הזמן מהטיפול הכימותארפי הראשוני הוו פחוה מ-6 חודשים, ההישנות תוגדר כעמידה לפלטינום ולמעשה במצב זה קיימת עמידות כמעט לכל טיפול כימותרפי עם שיעורי תגובה של ב-20% בלבד{{הערה|שם=הערה10| Pinato DJ, Graham J, Gabra H, Sharma R. Evolving concepts in the management of drug resistant ovarian cancer: Dose dense chemotherapy and the reversal of clinical platinum resistance. Cancer Treatment Reviews, 2013; 39(2):153-160.}}. מטרת הטיפול במצב זה היא לרוב פליאטיבית ונהוג לטפל בנשים אלו כעזרת תכשירים בודדים כגון דוקםיל, טופוטקאן, פקליטקסל שבועי, ג׳מסיטבין ואטופוסיד.  
+
הטיפול הכימותרפי שניתן בסרטן שחלה אפיתליאלי הוא שילוב של פקליטקסל וקרבופלטין אחת ל-3 שבועות למשך 6 מחזורי טיפול{{הערה|שם=הערה1|}}. סרטן שחלה נחשב כממאירות רגישה לכימותרפיה ואכן, כ-80% מגיבות היטב לטיפול זה. אולם, שיעורי חזרת המחלה גבוהים מאד וגורמים לכך שההישרדות החציונית היא 23-15 חודשים בלבד וההישרדות ל-5 שנים היא כ-30%{{כ}}{{הערה|שם=הערה5|American Cancer Society. Cancer facts and figures 2011. Atlanta GA: American Cancer Society; 2011.}}. הישנות מתלה מטופלת בדרך כלל בעזרת כימותרפיה שנבחרה לפי משך הזמן שחלף מסיום הטיפול הכימותרפי הראשוני. הישנות המופיעה לאחר יותר מ-6 חודשים מוגדרת כרגישה לפלטינום או לכימותרפיה כאופן כללי{{הערה|שם=הערה6|Thipgen T. A rational approach to the management of recurrent or persistent ovarian carcinoma. Clin Obsts Gynecol 2012; 55(1): 114-130}} והטיפול המקובל הוא שילוב תרופות המכילות פלטינום כגון: קרבופלטין+פקליטקסל, קרבופלטין+דוקםיל וקרבופלטין+גימסיטבין. במחקרים פרוספקטיביים פאזה 111 כל אחד משילובים אלו הוכיח יעילות גבוהה משמעותיה בתגובה לטיפול בהשוואה לקרבופלטין בלבד{{הערה|שם=הערה7|Parmar MK, Ledermann JA, Colombo N, du Bois A, Delaloye JF, Kristensen GB, Wheeler S, Swart AM, Qian W, Torri V, Floriani I, Jayson G, Lamont A, Trope C; ICON and AGO Collaborators. Paclitaxel plus platinum-based chemotherapy versus conventional platinum-based chemotherapy in women with relapsed ovarian cancer: the ICON4 AGO-OVAR-2.2 trial. Lancet. 2003;361:2099-2106.}} , {{הערה|שם=הערה8|Pfisterer J, Plante M, Vergote I, du Bois A, Hirte H, Lacave AJ, Wagner U, Stahle A, Stuart G, Kimmig R, Olbricht S, LeT, Emerich J, Kuhn W, Bentley J, Jackisch C, Luck HJ, Rochon J, Zimmermann AH, Eisenhauer E; AGO-OVAR; NCIC CTG; EORTC GCG. Gemcitabine plus carboplatin compared with carboplatin in patients with platinum-sensitive recurrent ovarian cancer: an intergroup trial of the AGO-OVAR,the NCIC CTG, and the EORTC GCG. J Clin Oncol. 2006;24:4699-4707.}} , {{הערה|שם=הערה9|9. Ferrero JM, Weber B, Geay JF, Lepille D, Orfeuvre H, Combe M, Mayer F, Leduc B, Bourgeois H, Paraiso D, Pujade-Lauraine E. Second line chemotherapy with pegylated liposomal doxorubicin and carboplatin is highly effective in patients with advanced ovarian cancer in late relapse. Ann Oncol. 2007;18:263-268.}}. במידה ומשך הזמן מהטיפול הכימותארפי הראשוני הוו פחוה מ-6 חודשים, ההישנות תוגדר כעמידה לפלטינום ולמעשה במצב זה קיימת עמידות כמעט לכל טיפול כימותרפי עם שיעורי תגובה של ב-20% בלבד{{הערה|שם=הערה10|Pinato DJ, Graham J, Gabra H, Sharma R. Evolving concepts in the management of drug resistant ovarian cancer: Dose dense chemotherapy and the reversal of clinical platinum resistance. Cancer Treatment Reviews, 2013; 39(2):153-160.}}. מטרת הטיפול במצב זה היא לרוב פליאטיבית ונהוג לטפל בנשים אלו כעזרת תכשירים בודדים כגון דוקםיל, טופוטקאן, פקליטקסל שבועי, ג׳מסיטבין ואטופוסיד.  
  
 
בשנים האחרונות נעשים ניסיונות רבים לשפר את תוצאות ההישרדות על ידי שינוי אופן מתן התרופה והוספת תרופות חדשות.
 
בשנים האחרונות נעשים ניסיונות רבים לשפר את תוצאות ההישרדות על ידי שינוי אופן מתן התרופה והוספת תרופות חדשות.
  
−
מתן פקליטקסל וציספלטינום לתוך חלל הצפק כשילוב עם טיפול תוך וריד־ הראה תוצאות מבטיחות כטיפול ראשוני בנשים לאחר כריתת גידול מרבית". בהשוואה לטיפול תוך ורידי בלבד, הטיפול התוך ציפקי השיג progression free) PFS survival) ארוך משמעותית של 23.8 הודשים לעומת 18.3 תודשים (0.05=p) ומשך הישרדות כללי (Overall survival) ארוך משמעותית של 65.6 חודשים לעומת 49.7 חודשים (0.03=p). למרות תוצאות מרשימות אלו, טיפול זה לא זכה להצלחה בשל היותו מסורבל, וכרוך בתופעות לוואי קשות הקשורות הן לצבטר התוך ציפקי והן לטיפול כציספלטינום.
+
מתן פקליטקסל וציספלטינום לתוך חלל הצפק כשילוב עם טיפול תוך ורידי הראה תוצאות מבטיחות כטיפול ראשוני בנשים לאחר כריתת גידול מרבית{{הערה|שם=הערה11|Armstrong DK, Bundy B, Wenzel L, Huang HQ, Baergen R, Lele
 +
S, Copeland LJ, Walker JL, Burger R A; Gynecologic Oncology Group. Intraperitoneal cisplatin and paclitaxel in ovarian cancer. N Engl J Med. 2006; 354(11:34-43.}}. בהשוואה לטיפול תוך ורידי בלבד, הטיפול התוך ציפקי השיג progression free) PFS survival) ארוך משמעותית של 23.8 הודשים לעומת 18.3 תודשים (0.05=p) ומשך הישרדות כללי (Overall survival) ארוך משמעותית של 65.6 חודשים לעומת 49.7 חודשים (0.03=p). למרות תוצאות מרשימות אלו, טיפול זה לא זכה להצלחה בשל היותו מסורבל, וכרוך בתופעות לוואי קשות הקשורות הן לצבטר התוך ציפקי והן לטיפול כציספלטינום.
 +
 
 
תוצאות מבטיחות התקבלו גם משינוי תדירות הטיפול הכימותרפי הראשוני: עבודה יפנית רב מרכזית פרוספקטיבית רבת משתתפים (637 נשים) השוותה בין מתן שבועי של פקליטקסל בשילוב של קרבופלטץ אחת ל-3 שבועות (טיפול dose dense) לטיפול הרגיל של פקליטקםל וקרבופלטין אחת ל-3 שבועות12. טיפול dose denser שיפר את PFS-H משמעותית: 28.2 חודשים לעומת 17.5 חודשים (0.76-P=0.0037, HR). מעקב ארוך טווח גם הראה שיפור משמעותי בהישרדות הכללית: 100.5 חודשים לעומת 62.2 חודשים (,0.79-HR
 
תוצאות מבטיחות התקבלו גם משינוי תדירות הטיפול הכימותרפי הראשוני: עבודה יפנית רב מרכזית פרוספקטיבית רבת משתתפים (637 נשים) השוותה בין מתן שבועי של פקליטקסל בשילוב של קרבופלטץ אחת ל-3 שבועות (טיפול dose dense) לטיפול הרגיל של פקליטקםל וקרבופלטין אחת ל-3 שבועות12. טיפול dose denser שיפר את PFS-H משמעותית: 28.2 חודשים לעומת 17.5 חודשים (0.76-P=0.0037, HR). מעקב ארוך טווח גם הראה שיפור משמעותי בהישרדות הכללית: 100.5 חודשים לעומת 62.2 חודשים (,0.79-HR
 
p=0.039).
 
p=0.039).

גרסה מ־21:19, 6 באוקטובר 2014

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



סרטן השחלה - טיפול
Ovarian cancer - treatment
שמות נוספים סרטן השחלה: הטיפולים המוצעים כיום למטופלות
יוצר הערך פרופ׳ טליה לוי
Themedical.png
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סרטן השחלות

סרטן שחלה אפיתליאלי הוא הסרטן הרביעי בשכיחותו בנשים אולם מהווה את גורם התמותה הראשון בקרב גידולי מערכת המין הנשית[1]. הסיבה לשיעור התמותה הגבוה קשורה לעובדה שסרטן שחלה אפיתליאלי מתגלה בשלבים מאוחרים כאשר יש פיזור מחלה נרחב בבטן. היות שלמחלה זו אין סימנים מקדימים או בדיקות סקר, לא ניתן לאתרה בשלבים מוקדמים בהם שיעורי ההישרדות גבוהים יותר.[2]

הטיפול המקובל בסרטן שחלה הוא שילוב של כירורגיה וכימותרפיה. הכירורגיה כוללת כריתת רחם, שחלות חצוצרות פדר (אומנטום) והסרת גידול מרבית על מנת להגיע למצב של Optimal debuiking דהיינו השארת המטופלת בתום הניתוח ללא עדות מאקרוסקופית לשארית מחלה. עבודוח רטרוספקטיביות מראות כי כריחה נרחבת שכזו מאריכה משמעותית את ההישרדות[3]. אולם, היות ולא בכל חולות סרטן השחלה האפיתליאלי ניתן להגיע למצב של כריתת גידול אופטימאלית. בשנים האחרונות יש נטייה לבצע אח הניתוח לאחר מתן טיפול כימותרפי ניאו-אדג'ובנטי שמטרתו הקטנת עומס הגידול ומאפשר לבצע כריתת גידול מרבית לאחר 4-3 מחזורי טיפול. לאחר הניתוח מקבלות המטופלות 4-3 מחזורי טיפול כימותרפי נוספים. גישה זו נתמכת על ידי עבודה אירופאית רב מרכזית פרוספקטיבית רבת משתתפים שהראתה שהישרדות מטופלות לאתר טיפול כימותרפי ניאו-אדג'ובנטי וניתוח אינטרוולי בין הטיפולים הייתה זהה להישרדות של מטופלות שעברו ניתוח ראשוני וטיפול כימותרפי לאחר מכן. יתרה מכך, הנשים שטופלו בכימותרפיה הניאו-אדג'ובנטית עברו ניתוחים קלים יותר עם החלמה קצרה יותר[4].

הטיפול הכימותרפי שניתן בסרטן שחלה אפיתליאלי הוא שילוב של פקליטקסל וקרבופלטין אחת ל-3 שבועות למשך 6 מחזורי טיפול[1]. סרטן שחלה נחשב כממאירות רגישה לכימותרפיה ואכן, כ-80% מגיבות היטב לטיפול זה. אולם, שיעורי חזרת המחלה גבוהים מאד וגורמים לכך שההישרדות החציונית היא 23-15 חודשים בלבד וההישרדות ל-5 שנים היא כ-30%‏[5]. הישנות מתלה מטופלת בדרך כלל בעזרת כימותרפיה שנבחרה לפי משך הזמן שחלף מסיום הטיפול הכימותרפי הראשוני. הישנות המופיעה לאחר יותר מ-6 חודשים מוגדרת כרגישה לפלטינום או לכימותרפיה כאופן כללי[6] והטיפול המקובל הוא שילוב תרופות המכילות פלטינום כגון: קרבופלטין+פקליטקסל, קרבופלטין+דוקםיל וקרבופלטין+גימסיטבין. במחקרים פרוספקטיביים פאזה 111 כל אחד משילובים אלו הוכיח יעילות גבוהה משמעותיה בתגובה לטיפול בהשוואה לקרבופלטין בלבד[7] , [8] , [9]. במידה ומשך הזמן מהטיפול הכימותארפי הראשוני הוו פחוה מ-6 חודשים, ההישנות תוגדר כעמידה לפלטינום ולמעשה במצב זה קיימת עמידות כמעט לכל טיפול כימותרפי עם שיעורי תגובה של ב-20% בלבד[10]. מטרת הטיפול במצב זה היא לרוב פליאטיבית ונהוג לטפל בנשים אלו כעזרת תכשירים בודדים כגון דוקםיל, טופוטקאן, פקליטקסל שבועי, ג׳מסיטבין ואטופוסיד.

בשנים האחרונות נעשים ניסיונות רבים לשפר את תוצאות ההישרדות על ידי שינוי אופן מתן התרופה והוספת תרופות חדשות.

מתן פקליטקסל וציספלטינום לתוך חלל הצפק כשילוב עם טיפול תוך ורידי הראה תוצאות מבטיחות כטיפול ראשוני בנשים לאחר כריתת גידול מרבית[11]. בהשוואה לטיפול תוך ורידי בלבד, הטיפול התוך ציפקי השיג progression free) PFS survival) ארוך משמעותית של 23.8 הודשים לעומת 18.3 תודשים (0.05=p) ומשך הישרדות כללי (Overall survival) ארוך משמעותית של 65.6 חודשים לעומת 49.7 חודשים (0.03=p). למרות תוצאות מרשימות אלו, טיפול זה לא זכה להצלחה בשל היותו מסורבל, וכרוך בתופעות לוואי קשות הקשורות הן לצבטר התוך ציפקי והן לטיפול כציספלטינום.

תוצאות מבטיחות התקבלו גם משינוי תדירות הטיפול הכימותרפי הראשוני: עבודה יפנית רב מרכזית פרוספקטיבית רבת משתתפים (637 נשים) השוותה בין מתן שבועי של פקליטקסל בשילוב של קרבופלטץ אחת ל-3 שבועות (טיפול dose dense) לטיפול הרגיל של פקליטקםל וקרבופלטין אחת ל-3 שבועות12. טיפול dose denser שיפר את PFS-H משמעותית: 28.2 חודשים לעומת 17.5 חודשים (0.76-P=0.0037, HR). מעקב ארוך טווח גם הראה שיפור משמעותי בהישרדות הכללית: 100.5 חודשים לעומת 62.2 חודשים (,0.79-HR p=0.039). אבסטין(Bevacizumab) אבםטין הינו בוגדן מונוקלובלי הנקשר באופן


ביבליוגרפיה

  1. ↑ 1.0 1.1 Jayson GC, Kohn EC, Kitchener HC, LedermannJA. Ovarian Cancer. Lancet. 2014 Apr 17.
  2. ↑ Cragun JM. Screening for ovarian cancer. Cancer Control 2011;18:16-21.
  3. ↑ du Bois A, Reuss A, Pujade-Lauraine E, Harter P, Ray-Coquard I, Pfi sterer J. Role of surgical outcome as prognostic factor in advanced epithelial ovarian cancer; a combined exploratory analysis of 3 prospectively randomized phase 3 multicenter trials: by the Arbeitsgemeinschaft Gynaekologische Onkologie Studiengruppe Ovarialkarzinom (AGO-OVAR) and the Groupe d'lnvestigateurs Nationaux Pour les Etudes des Cancers de I'Ovaire (GINECO). Cancer 2009; 115: 1234-44.
  4. ↑ 4. Vergote I, Trope CG, Amant F, Kristensen GB, Ehlen T, Johnson N, Verheijen RH, van der Burg ME, Laeave AJ, Panici PB, Kenter GG, Casado A, Mendiola C, Coens C, Verleye L, Stuart GC, Pecorelli S, Reed NS; European Organization for Research and Treatment of Cancer-Gynaecological Cancer Group; NCIC Clinical Trials Group. Neoadjuvant chemotherapy or primary surgery in stage IMC or IV ovarian cancer. N Engl J Med 2010; 363(10):943-53.
  5. ↑ American Cancer Society. Cancer facts and figures 2011. Atlanta GA: American Cancer Society; 2011.
  6. ↑ Thipgen T. A rational approach to the management of recurrent or persistent ovarian carcinoma. Clin Obsts Gynecol 2012; 55(1): 114-130
  7. ↑ Parmar MK, Ledermann JA, Colombo N, du Bois A, Delaloye JF, Kristensen GB, Wheeler S, Swart AM, Qian W, Torri V, Floriani I, Jayson G, Lamont A, Trope C; ICON and AGO Collaborators. Paclitaxel plus platinum-based chemotherapy versus conventional platinum-based chemotherapy in women with relapsed ovarian cancer: the ICON4 AGO-OVAR-2.2 trial. Lancet. 2003;361:2099-2106.
  8. ↑ Pfisterer J, Plante M, Vergote I, du Bois A, Hirte H, Lacave AJ, Wagner U, Stahle A, Stuart G, Kimmig R, Olbricht S, LeT, Emerich J, Kuhn W, Bentley J, Jackisch C, Luck HJ, Rochon J, Zimmermann AH, Eisenhauer E; AGO-OVAR; NCIC CTG; EORTC GCG. Gemcitabine plus carboplatin compared with carboplatin in patients with platinum-sensitive recurrent ovarian cancer: an intergroup trial of the AGO-OVAR,the NCIC CTG, and the EORTC GCG. J Clin Oncol. 2006;24:4699-4707.
  9. ↑ 9. Ferrero JM, Weber B, Geay JF, Lepille D, Orfeuvre H, Combe M, Mayer F, Leduc B, Bourgeois H, Paraiso D, Pujade-Lauraine E. Second line chemotherapy with pegylated liposomal doxorubicin and carboplatin is highly effective in patients with advanced ovarian cancer in late relapse. Ann Oncol. 2007;18:263-268.
  10. ↑ Pinato DJ, Graham J, Gabra H, Sharma R. Evolving concepts in the management of drug resistant ovarian cancer: Dose dense chemotherapy and the reversal of clinical platinum resistance. Cancer Treatment Reviews, 2013; 39(2):153-160.
  11. ↑ Armstrong DK, Bundy B, Wenzel L, Huang HQ, Baergen R, Lele S, Copeland LJ, Walker JL, Burger R A; Gynecologic Oncology Group. Intraperitoneal cisplatin and paclitaxel in ovarian cancer. N Engl J Med. 2006; 354(11:34-43.

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ׳ טליה לוי, מנהלת היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית, אגף נשים ויולדות, המרכז הרפואי וולפסון, חולון ויו״ר החברה הישראלית לגינקולוגיה אונקולוגית



פורסם בכתב העת "MEDICAL", יולי-אוגוסט 2014, גיליון מס' 47, TheMEDICAL