כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק סרטן השחלה - טיפול - Ovarian cancer - treatment
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| סרטן השחלה - טיפול | ||
|---|---|---|
| Ovarian cancer - treatment | ||
| שמות נוספים | סרטן השחלה: הטיפולים המוצעים כיום למטופלות | |
| יוצר הערך | פרופ׳ טליה לוי
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סרטן השחלות
סרטן שחלה אפיתליאלי הוא הסרטן הרביעי בשכיחותו בנשים אולם מהווה את גורם התמותה הראשון בקרב גידולי מערכת המין הנשית[1]. הסיבה לשיעור התמותה הגבוה קשורה לעובדה שסרטן שחלה אפיתליאלי מתגלה בשלבים מאוחרים כאשר יש פיזור מחלה נרחב בבטן. היות שלמחלה זו אין סימנים מקדימים או בדיקות סקר, לא ניתן לאתרה בשלבים מוקדמים בהם שיעורי ההישרדות גבוהים יותר.[2]
הטיפול המקובל בסרטן שחלה הוא שילוב של כירורגיה וכימותרפיה. הכירורגיה כוללת כריתת רחם, שחלות חצוצרות פדר (אומנטום) והסרת גידול מרבית על מנת להגיע למצב של Optimal debuiking דהיינו השארת המטופלת בתום הניתוח ללא עדות מאקרוסקופית לשארית מחלה. עבודוח רטרוספקטיביות מראות כי כריחה נרחבת שכזו מאריכה משמעותית את ההישרדות[3]. אולם, היות ולא בכל חולות סרטן השחלה האפיתליאלי ניתן להגיע למצב של כריתת גידול אופטימאלית. בשנים האחרונות יש נטייה לבצע אח הניתוח לאחר מתן טיפול כימותרפי ניאו-אדג'ובנטי שמטרתו הקטנת עומס הגידול ומאפשר לבצע כריתת גידול מרבית לאחר 4-3 מחזורי טיפול. לאחר הניתוח מקבלות המטופלות 4-3 מחזורי טיפול כימותרפי נוספים. גישה זו נתמכת על ידי עבודה אירופאית רב מרכזית פרוספקטיבית רבת משתתפים שהראתה שהישרדות מטופלות לאתר טיפול כימותרפי ניאו-אדג'ובנטי וניתוח אינטרוולי בין הטיפולים הייתה זהה להישרדות של מטופלות שעברו ניתוח ראשוני וטיפול כימותרפי לאחר מכן. יתרה מכך, הנשים שטופלו בכימותרפיה הניאו-אדג'ובנטית עברו ניתוחים קלים יותר עם החלמה קצרה יותר[4].
הטיפול הכימותרפי שניתן בסרטן שחלה אפיתליאלי הוא שילוב של פקליטקסל וקרבופלטין אחת ל-3 שבועות למשך 6 מחזורי טיפולי. סרטן שחלה נחשב כממאירות רגישה לכימותרפיה ואכן, כ-80% מגיבות היטב לטיפול זה. אולם, שיעורי חזרת המחלה גבוהים מאד וגורמים לכך שההישרדות התציונית הינה 23-15 חודשים בלבד וההישרדות ל-5 שנים הינה כ-30%ג. הישנות מתלה מטופלת בדרך כלל בעזרת כימותרפיה שנבחרה לפי משך הזמן שחלף מסיום הטיפול הכימותרפי הראשוני. הישנות המופיעה לאחר יותר מ-6 חודשים מוגדרח ברגישה לפלטינום או לכימותרפיה כאופן כללי6 והטיפול המקובל הינו שילוב תרופות המכילות פלטינום כגון: קרבופלטין+פקליטקסל, קרבופלטין+דוקםיל וקרבופלטין+גימסיטבץ. במחקרים פרוספקטיביים פאזה 111 כל אחד משילובים אלו הוכיח יעילות גבוהה משמעותיה בתגובה לטיפול בהשוואה לקרבופלטץ בלבד7־,. כמידה ומשך הזמן מהטיפול הכימוהארפי הראשוני הינו פחוה מ-6 חודשים, ההישנוה תוגדר כעמידה לפלטינום ולמעשה במצב זה קיימת עמידות במעט לכל טיפול כימותרפי עם שיעורי תגובה של ב-20% בלבד10. מטרת הטיפול במצב זה הינה לרוב פליאטיבית ונהוג לטפל בנשים אלו כעזרת תכשירים בודדים כגון דוקםיל, טופוטקאן, פקליטקסל שבועי, ג׳מסיטבין ואטופוסיד. בשנים האחרונות נעשים ניסיונות רבים לשפר את תוצאות ההישרדות על ידי שינוי אופן מתן התרופה והוספת תרופות חדשות.
מתן פקליטקסל וציספלטינום לתוך חלל הצפק כשילוב עם טיפול תוך וריד־ הראה תוצאות מבטיחות כטיפול ראשוני בנשים לאחר כריתת גידול מרבית". בהשוואה לטיפול תוך ורידי בלבד, הטיפול התוך ציפקי השיג progression free) PFS survival) ארוך משמעותית של 23.8 הודשים לעומת 18.3 תודשים (0.05=p) ומשך הישרדות כללי (Overall survival) ארוך משמעותית של 65.6 חודשים לעומת 49.7 חודשים (0.03=p). למרות תוצאות מרשימות אלו, טיפול זה לא זכה להצלחה בשל היותו מסורבל, וכרוך בתופעות לוואי קשות הקשורות הן לצבטר התוך ציפקי והן לטיפול כציספלטינום.
תוצאות מבטיחות התקבלו גם משינוי תדירות הטיפול הכימותרפי הראשוני: עבודה יפנית רב מרכזית פרוספקטיבית רבת משתתפים (637 נשים) השוותה בין מתן שבועי של פקליטקסל בשילוב של קרבופלטץ אחת ל-3 שבועות (טיפול dose dense) לטיפול הרגיל של פקליטקםל וקרבופלטין אחת ל-3 שבועות12. טיפול dose denser שיפר את PFS-H משמעותית: 28.2 חודשים לעומת 17.5 חודשים (0.76-P=0.0037, HR). מעקב ארוך טווח גם הראה שיפור משמעותי בהישרדות הכללית: 100.5 חודשים לעומת 62.2 חודשים (,0.79-HR
p=0.039).
אבסטין(Bevacizumab)
אבםטין הינו בוגדן מונוקלובלי הנקשר באופן
ביבליוגרפיה
- ↑ Jayson GC, Kohn EC, Kitchener HC, LedermannJA. Ovarian Cancer. Lancet. 2014 Apr 17.
- ↑ Cragun JM. Screening for ovarian cancer. Cancer Control 2011;18:16-21.
- ↑ du Bois A, Reuss A, Pujade-Lauraine E, Harter P, Ray-Coquard I, Pfi sterer J. Role of surgical outcome as prognostic factor in advanced epithelial ovarian cancer; a combined exploratory analysis of 3 prospectively randomized phase 3 multicenter trials: by the Arbeitsgemeinschaft Gynaekologische Onkologie Studiengruppe Ovarialkarzinom (AGO-OVAR) and the Groupe d'lnvestigateurs Nationaux Pour les Etudes des Cancers de I'Ovaire (GINECO). Cancer 2009; 115: 1234-44.
- ↑ 4. Vergote I, Trope CG, Amant F, Kristensen GB, Ehlen T, Johnson N, Verheijen RH, van der Burg ME, Laeave AJ, Panici PB, Kenter GG, Casado A, Mendiola C, Coens C, Verleye L, Stuart GC, Pecorelli S, Reed NS; European Organization for Research and Treatment of Cancer-Gynaecological Cancer Group; NCIC Clinical Trials Group. Neoadjuvant chemotherapy or primary surgery in stage IMC or IV ovarian cancer. N Engl J Med 2010; 363(10):943-53.
קישורים חיצוניים
- סרטן השחלה: הטיפולים המוצעים כיום למטופלות, TheMEDICAL
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ׳ טליה לוי, מנהלת היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית, אגף נשים ויולדות, המרכז הרפואי וולפסון, חולון ויו״ר החברה הישראלית לגינקולוגיה אונקולוגית