האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "סרטן השחלה - Ovarian cancer"

מתוך ויקירפואה

שורה 17: שורה 17:
 
==אפידמיולוגיה==
 
==אפידמיולוגיה==
  
שיעור ההיארעות של סרטן השחלה הנו כ-1.5% מאוכלוסיית הנשים (אחת לשבעים נשים){{כ}}{{הערה|שם=הערה1|Jemal.A, et al. Cancer statistics 2006 .CA Cancer J.Clin 2006;56:106-130.}} והוא מהווה כרבע מכלל הממאירויות הגינקולוגיות. על פי רישום הסרטן הלאומי{{הערה|שם=הערה2|Israeli MoH cancer registry. Available at: http://www.health.gov.il.}} מידי שנה מתגלות במדינת ישראל כ-320 חולות חדשות בסרטן השחלה.
+
שיעור ההיארעות של סרטן השחלה הנו כ-1.5% מאוכלוסיית הנשים (אחת לשבעים נשים){{כ}}{{הערה|שם=הערה1|Jemal.A, et al. Cancer statistics 2006 .CA Cancer J.Clin 2006;56:106-130.}} והוא מהווה כרבע מכלל הממאירויות הגינקולוגיות. על פי רישום הסרטן הלאומי{{הערה|שם=הערה2|Israeli MoH cancer registry. Available at: http://www.health.gov.il.}} מידי שנה מאובחנות במדינת ישראל כ-320 חולות חדשות בסרטן השחלה.
  
 
סרטן החצוצרות וסרטן הצפק הראשוני הם נדירים יחסית ונחשבים כחלק מסרטן השחלה הן בהיבט הניתוחי והן בהיבט הטיפולי והפרוגנוסטי.  
 
סרטן החצוצרות וסרטן הצפק הראשוני הם נדירים יחסית ונחשבים כחלק מסרטן השחלה הן בהיבט הניתוחי והן בהיבט הטיפולי והפרוגנוסטי.  
שורה 23: שורה 23:
 
==אטיולוגיה==
 
==אטיולוגיה==
  
גורמי הסיכון הידועים לסרטן השחלה כוללים מוטציות בגן BRCA (המעלות גם את הסיכון לסרטן השד ונפוצות בקרב יוצאות אשכנז) ומנופאוזה מאוחרת. גורמים המפחיתים את הסיכון ללקות במחלה כוללים ריבוי הריונות, הנקה ונטילת תרופות למניעת הריון.
+
גורמי הסיכון הקשורים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השחלה כוללים מוטציות בגן BRCA (המעלות גם את הסיכון לחלות בסרטן השד ונפוצות בקרב יוצאות אשכנז) ומנופאוזה מאוחרת. לעומת זאת ריבוי הריונות, הנקה ונטילת גלולות למניעת הריון נמצאו כמפחיתים את הסיכון לחלות בסרטן השחלה.
כ-80% מגידולי השחלה הם ממקור אפיתיאלי, היתר הם ממקור Germ cells או סרקומות.
 
  
 
== קליניקה ==
 
== קליניקה ==
שורה 33: שורה 32:
  
 
שלב התפשטות המחלה נקבע בהתאם למיקום המחלה בעת האבחון, על פי הפדרציה הבינלאומית לגינקולוגיה  קרוב לשני שלישים מהחולות מתגלות בשלב מתקדם של המחלה (111/ IV), בהם קיימת מעורבות של איברים מחוץ לחלל האגן והבטן התחתונה ככל הנראה כתוצאה מהיעדר תסמינים ספציפיים של המחלה המוקדמת. {{הערה|שם=הערה3|Berek.JS, et al. Practical Gynecologic Oncology 4th Edition Ed. Philadelphia, PA: Lippincott Wiliams &Wilkins 2005:443-541.}}.
 
שלב התפשטות המחלה נקבע בהתאם למיקום המחלה בעת האבחון, על פי הפדרציה הבינלאומית לגינקולוגיה  קרוב לשני שלישים מהחולות מתגלות בשלב מתקדם של המחלה (111/ IV), בהם קיימת מעורבות של איברים מחוץ לחלל האגן והבטן התחתונה ככל הנראה כתוצאה מהיעדר תסמינים ספציפיים של המחלה המוקדמת. {{הערה|שם=הערה3|Berek.JS, et al. Practical Gynecologic Oncology 4th Edition Ed. Philadelphia, PA: Lippincott Wiliams &Wilkins 2005:443-541.}}.
 +
כ-80% מגידולי השחלה הם ממקור אפיתיאלי, היתר הם ממקור Germ cells או סרקומות.
  
 
== טיפול ==
 
== טיפול ==
שורה 50: שורה 50:
 
במצבים בהם בעת האבחון קיימת מחלה מפושטת המערבת משמעותית את חלל הצפק או מחוצה לו, המקשה על השגת הסרה מלאה של רקמת הגידול, ניתן לתת טיפול כמותרפי מקדים (ניאואדג'ובנטי) שהוכח כמסייע בהפחתת התחלואה הניתוחית של חולות אלו{{הערה|שם=הערה7|National Comprehensive Cancer Network (NCCN): Clinical practice guidelines in oncology: Ovarian Cancer 2/2014.}}.
 
במצבים בהם בעת האבחון קיימת מחלה מפושטת המערבת משמעותית את חלל הצפק או מחוצה לו, המקשה על השגת הסרה מלאה של רקמת הגידול, ניתן לתת טיפול כמותרפי מקדים (ניאואדג'ובנטי) שהוכח כמסייע בהפחתת התחלואה הניתוחית של חולות אלו{{הערה|שם=הערה7|National Comprehensive Cancer Network (NCCN): Clinical practice guidelines in oncology: Ovarian Cancer 2/2014.}}.
  
בהישנות או התקדמות המחלה מקובל להבחין בין מחלה חוזרת רגישה לפלטינום (כאשר החזרה מתרחשת לאחר יותר מ-6 חודשים מסיום הטיפול הכימי הקודם) למחלה חוזרת עמידה לפלטינום (כאשר החזרה מתרחשת תוך פחות מ-6 חודשים מסיום הטיפול הכימי הקודם). במחלה חוזרת רגישה לפלטינום מקובל לתת משלב של Carboplatin וPaclitaxel או (Gemzar]] (Gemcitabine]]. במחלה חוזרת עמידה לפלטינום לרוב מקובל לתת כימותרפיה בודדת כדוגמת Doxil]](Doxorubicin) ,[[Topotecan]], paclitaxel, Gemzar]]. {{הערה|שם=הערה6|Vergote.l, et al. Neoadjuvant chemotherapy or primarysurgery in stage IIIC or IV ovarian cancer. NEJM 2010 Sept 2 pp 943-53.}}.
+
בהישנות או התקדמות המחלה מקובל להבחין בין מחלה חוזרת רגישה לפלטינום (כאשר החזרה מתרחשת לאחר יותר מ-6 חודשים מסיום הטיפול הכימי הקודם) למחלה חוזרת עמידה לפלטינום (כאשר החזרה מתרחשת תוך פחות מ-6 חודשים מסיום הטיפול הכימי הקודם). במחלה חוזרת רגישה לפלטינום מקובל לתת משלב של Carboplatin וPaclitaxel או (Gemzar]] (Gemcitabine]]. במחלה חוזרת עמידה לפלטינום לרוב מקובל לתת כימותרפיה בודדת כדוגמת Doxil]] (Doxorubicin) ,[[Topotecan]], paclitaxel, Gemzar]]. {{הערה|שם=הערה6|Vergote.l, et al. Neoadjuvant chemotherapy or primarysurgery in stage IIIC or IV ovarian cancer. NEJM 2010 Sept 2 pp 943-53.}}.
  
 
{| class="wikitable" dir="ltr"
 
{| class="wikitable" dir="ltr"

גרסה מ־18:01, 15 בדצמבר 2014

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



סרטן השחלה
Ovarian cancer
יוצר הערך
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםסרטן השחלות


אפידמיולוגיה

שיעור ההיארעות של סרטן השחלה הנו כ-1.5% מאוכלוסיית הנשים (אחת לשבעים נשים)‏[1] והוא מהווה כרבע מכלל הממאירויות הגינקולוגיות. על פי רישום הסרטן הלאומי[2] מידי שנה מאובחנות במדינת ישראל כ-320 חולות חדשות בסרטן השחלה.

סרטן החצוצרות וסרטן הצפק הראשוני הם נדירים יחסית ונחשבים כחלק מסרטן השחלה הן בהיבט הניתוחי והן בהיבט הטיפולי והפרוגנוסטי.

אטיולוגיה

גורמי הסיכון הקשורים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השחלה כוללים מוטציות בגן BRCA (המעלות גם את הסיכון לחלות בסרטן השד ונפוצות בקרב יוצאות אשכנז) ומנופאוזה מאוחרת. לעומת זאת ריבוי הריונות, הנקה ונטילת גלולות למניעת הריון נמצאו כמפחיתים את הסיכון לחלות בסרטן השחלה.

קליניקה

סרטן השחלה מתאפיין בהיעדר תסמינים קליניים ייחודיים בשלבים ההתחלתיים של המחלה. תסמינים אפשריים כוללים כאבי בטן, דימומים, ירידה במשקל, עצירות, בחילות והקאות, מיימת ועוד.

אבחנה

שלב התפשטות המחלה נקבע בהתאם למיקום המחלה בעת האבחון, על פי הפדרציה הבינלאומית לגינקולוגיה קרוב לשני שלישים מהחולות מתגלות בשלב מתקדם של המחלה (111/ IV), בהם קיימת מעורבות של איברים מחוץ לחלל האגן והבטן התחתונה ככל הנראה כתוצאה מהיעדר תסמינים ספציפיים של המחלה המוקדמת. [3]. כ-80% מגידולי השחלה הם ממקור אפיתיאלי, היתר הם ממקור Germ cells או סרקומות.

טיפול

הטיפול בסרטן השחלה כולל שילוב של טיפול ניתוחי אגרסיבי וכימותרפיה הכוללת לרוב מספר תרופות ציטוטוקסיות[3].

טיפול ניתוחי

מטרת הטיפול הניתוחי היא להסיר כמות גידול מרבית על מנת להגיע לשארית גידולית מינימאלית (optimal debulking), המוגדרת כהיעדר שארית גידולית מאקרוסקופית לאחר הניתוח. זאת לאור העובדה שחולות אשר נותרות עם שארית גידולית כלשהי לאחר הניתוח, בפרט אם היא מעל ו ס"מ, הן בעלות סיכון מוגבר לחזרת המחלה ופרוגנוזה גרועה יותר. לצורך השגת מטרה זו משלבים בניתוחים אלו כריתת רחם, שחלות ואומנטום כאיברים בעלי הסיכון המרבי למעורבות במחלה, ובמידת הצורך גם כריתת מקטעי מעי, טחול או כל איבר אחר המעורב במחלה[3].

כימותרפיה

לאחר הטיפול הניתוחי מקובל, גם בשלבי מחלה יחסית מוקדמים ובעיקר בשלבי מחלה מתקדמים, לתת טיפול כימותרפי משלים (אדג'ובנטי)[4] לצורך השמדת שארית גידולית מיקרוסקופית או מאקרוסקופית במידה שנותרה לאחר הניתוח. קיימות מספר קבוצות של תרופות כימותרפיות המשמשות לטיפול בסרטן השחלה. הטיפול הראשוני המקובל לאחר ניתוח הנו משלב של תרופות מקבוצות הפלטינום וטקסנים לרוב Carboplatin וPaclitaxel [4].

במצבים בהם בעת האבחון קיימת מחלה מפושטת המערבת משמעותית את חלל הצפק או מחוצה לו, המקשה על השגת הסרה מלאה של רקמת הגידול, ניתן לתת טיפול כמותרפי מקדים (ניאואדג'ובנטי) שהוכח כמסייע בהפחתת התחלואה הניתוחית של חולות אלו[5].

בהישנות או התקדמות המחלה מקובל להבחין בין מחלה חוזרת רגישה לפלטינום (כאשר החזרה מתרחשת לאחר יותר מ-6 חודשים מסיום הטיפול הכימי הקודם) למחלה חוזרת עמידה לפלטינום (כאשר החזרה מתרחשת תוך פחות מ-6 חודשים מסיום הטיפול הכימי הקודם). במחלה חוזרת רגישה לפלטינום מקובל לתת משלב של Carboplatin וPaclitaxel או (Gemzar]] (Gemcitabine]]. במחלה חוזרת עמידה לפלטינום לרוב מקובל לתת כימותרפיה בודדת כדוגמת Doxil]] (Doxorubicin) ,Topotecan, paclitaxel, Gemzar]]. [6].

Stage at diagnosis of total cases%‏[7] Treatment Common treatment regimens year Survival ‏5‏[7]
I 30% Surgery (+-) Chemotherapy Taxol+Carboplatin 86%
II 8% Surgery(+) Chemotherapy Taxol+Carboplatin 77%
III 50% Surgery(+) Chemotherapy Taxol+Carboplatin+Bevacizumab‏[8] 39%
IV 12% Surgery(+) Chemotherapy Taxol+Carboplatin+Bevacizumab 18%

טיפולים ביולוגיים

אנגיוגנזה (היווצרות כלי דם חדשים) הינו תהליך המאפשר לגידולים ממאירים לקבל אספקת חמצן וחומרי מזון, ולפיכך חיוני לצמיחתם ולשליחת גרורות לאיברים מרוחקים. תהליך זה משופעל ע"י הגידול באמצעות הפרשת החלבון Vascular Endothelial Growth Factor) VEGF). כלי הדם החדשים שנוצרים נבדלים במבנם ובתכונותיהם מכלי דם בשלים, והישרדותם תלויה בהמשך נוכחות VEGF. רמות מוגברות של VEGF הודגמו בממאירויות שונות בהן סרטן השחלה ונמצא מתאם בין רמתן לפרוגנוזה רעה.

VEGF.png

(Avastin]](Bevacizumab]] הינו הטיפול הביולוגי הראשון שהדגים יעילות משמעותית בסרטן שחלה. זהו נוגדן מונוקלונלי הנקשר ספציפית ל-VEGF ומונע ממנו להיקשר לקולטנים על פני תאי האנדותל ולשפעלם, וכך מעכב את תהליך האנגיוגנזה. בנוסף, Avastin משפרת את הגעת הכמותרפיה לגידול ע"י הפחתת החדירות הגבוהה המאפיינת את דופן כלי-הדם שנוצרו בתהליך האנגיוגנזה. הפגיעה באספקת הדם לגידול ושיפור הגעת הכמותרפיה אליו גורמים לנסיגתו ולעיכוב התפשטותו בגוף.

היעילות של הוספת Avastin למשלב הכמותרפי המקובל כטיפול ראשוני במחלה נבדקה בשני מחקרי פאזה (218 1C0N7- GOG) שכללו למעלה מ-3,300 חולות עם ממאירות שחלתית[9] , [10]. תוצאות המחקרים הדגימו כי בקרב חולות בשלב מחלה מתקדם המצויות בסיכון מוגבר להתקדמות המחלה הוספת Avastin לCarboplatin וPaclitaxel הביאה להארכת הזמן החציוני עד להתקדמות המחלה (Progression-free survival) בכ-6 חודשים בהשוואה לטיפול כימותרפי בלבד, תוך הפחתה של כ-30% בסיכון להתקדמות המחלה או מוות (0.001>p). במחקר ה-7 ICON אף הודגם כי Avastin הביאה להארכת ההישרדות הכוללת החציונית ב-9.4 חודשים (0.03=P). פרופיל תופעות הלוואי בחולות היה עקבי למוכר עם Avastin בהתוויות אחרות.

יעילות הוספת Avastin לטיפול כימותרפי כטיפול לאחר הישנות/התקדמות מחלה רגישה לפלטינום[9] הודגמה במחקר הפאזה ה-OCEANS Ill‏[11]. המחקר כלל 484 חולות סרטן השחלה שמחלתן חזרה תוך יותר מ-6 חודשים מסיום טיפול מבוסס-פלטינום בקו הראשון, והשווה בין מטופלות שקיבלו Avastin בשילוב עם Carboplatin וGemzar למטופלות שקיבלו טיפול כימותרפי בלבד. תוצאות המחקר הדגימו כי הוספת Avastin לטיפול הכימותרפי הביאה להארכה של 4 חודשים במשך הזמן החציוני עד להתקדמות המחלה בהשוואה לטיפול כימותרפי בלבד (12.4 לעומת 8.4 חודשים בהתאמה), תוך הפחתה של 52% בסיכון להתקדמות המחלה או למוות p<0.0001) ,0.48 = HR). פרופיל הבטיחות של Avastin שנצפה במחקר היה עקבי למוכר מהתוויות אחרות, ללא תופעות לוואי חדשות או בלתי-צפויות.

פרוגנוזה

מלבד שלב המחלה, הפרוגנוזה תלויה גם בגורמים נוספים כדוגמת קיום שארית גידול לאחר ניתוח, כמותה ומחלות רקע.

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

  1. Jemal.A, et al. Cancer statistics 2006 .CA Cancer J.Clin 2006;56:106-130.
  2. Israeli MoH cancer registry. Available at: http://www.health.gov.il.
  3. 3.0 3.1 3.2 Berek.JS, et al. Practical Gynecologic Oncology 4th Edition Ed. Philadelphia, PA: Lippincott Wiliams &Wilkins 2005:443-541.
  4. 4.0 4.1 Polverino.G, et al. Survival and prognostic factors of women with advanced ovarian cancer and complete response after a carboplatin- paclitaxel chemotherapy. Gynecol Oncol 2005 ;99:343-347.
  5. National Comprehensive Cancer Network (NCCN): Clinical practice guidelines in oncology: Ovarian Cancer 2/2014.
  6. Vergote.l, et al. Neoadjuvant chemotherapy or primarysurgery in stage IIIC or IV ovarian cancer. NEJM 2010 Sept 2 pp 943-53.
  7. 7.0 7.1 Heintz.APM, et al. Carcinoma of the ovary. 26th Annual Report on the results of treatment in gynecological cancer. IJGO 2006;95(1):S161-S192.
      • Only for stages IIIb,& Illc.
  8. 9.0 9.1 Burger.RA, Brady MF, et al. Incorporation of Bevacizumab in the Primary Treatment of Ovarian Cancer . NEJM 2011; 365 : 2473-83.
  9. Perren.J, et al. A Phase 3 Trial of Bevacizumab in Ovarian Cancer; NEJM 2011 ; 365 : 2484-96.
  10. Aghajanian.C, et al. OCEANS: A Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled Phase Ill Trial of Chemotherapy With or Without Bevacizumab in Patients With Platinum-Sensitive Recurrent Epithelial Ovarian, Primary Peritoneal, or Fallopian Tube Cancer, J Clin Oncol. 2012 Jun 10;30(17):2039-45.

קישורים חיצוניים

תבנית:ייחוסרוש