האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6756 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6756 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "סרטן שד בקרב נשים צעירות - Breast cancer in young women"

מתוך ויקירפואה

(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} סרטן שד בקרב נשים צעירות ד״ר שני פאלוך־שכזעון מנהלת השירות למרטן שד בנשים צעיר...")
 
 
(25 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
−
{{בעבודה}}
+
{{מחלה
−
סרטן שד בקרב נשים צעירות
+
|תמונה=[[קובץ:Pink_ribbon.svg|120 פיקסלים]]
−
ד״ר שני פאלוך־שכזעון
+
|כיתוב תמונה=
−
מנהלת השירות למרטן שד בנשים צעירות המכון לאונקולוגיית השד, המרכז הרפואי ע״ש שיבא תל השומר, רמת גן
+
|שם עברי= סרטן שד בקרב נשים צעירות
−
112- 114 "סרטן שד בקרב נשים צעירות - Breast cancer in young women". קטגוריות - אונקולוגיה,כירורגיה, משפחה. יש לקשר לדף הפירושים סרטן השד תחת סרטן השד באוכלוסיות שונות
+
|שם לועזי= Breast cancer in young women
 +
|שמות נוספים=
 +
|ICD-10= {{ICD10|C|50||c|50}}
 +
|ICD-9= {{ICD9|174}}-{{ICD9|175}},{{ICD9|V10.3}}
 +
|MeSH=D001943
 +
|יוצר הערך= ד"ר שני פאלוך-שמעון
 +
|אחראי הערך=
 +
}}
 +
{{הרחבה|סרטן השד}}
 +
'''סרטן השד''' הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים בעולם. נמצא כי בין השנים 2010-2006, הגיל הממוצע לאבחנה של סרטן שד בארצות מערביות נע סביב גיל 60, כאשר מעל 90% מהמקרים החדשים של סרטן שד אובחנו אצל נשים מעל גיל 40. אבחון סרטן שד לפני גיל 40 נדיר יחסית, עם סיכון מצטבר של 0.45%-0.4% עד גיל 40{{הערה|שם=הערה1|Ferlay J, et al.Estimates of worldwide burden of cancer in 2008: GLOBOCAN 2008. Int J Cancer, 2010. 127(12): p. 2893-917.}}. רוב המידע האפידמיולוגי, הקליני והביולוגי שקיים בתחום סרטן השד, מבוסס על מחקרים שכללו בעיקר נשים מבוגרות יותר. קיים מידע מצומצם יחסית על גורמי הסיכון, הביולוגיה והגישה הקלינית האופטימלית בנשים צעירות. כמו כן, מרבית העבודות שקיימות בספרות המקצועית ומתייחסות לסרטן שד אצל נשים צעירות מבוססות על מחקרים רטרוספקטיביים, כאשר מספר הנשים שהשתתפו בהם קטן יחסית. כיום נהוג להגדיר אישה צעירה כאישה שעדיין מתמודדות עם סוגיות של [[קטגוריה:פריון|פריון]], כאשר בימינו מדובר על נשים עד גיל 40 ומספר שנים מאוחר יותר (שנות הארבעים המוקדמות).
 +
 
 +
סרטן שד בנשים צעירות מהווה אתגר גדול - לא רק בשל הידע המצומצם שיש בתחום, אלא בעיקר מאחר שסרטן שד באישה צעירה מתרחש בתקופה הפעילה ביותר בחייה; הן מההיבט הזוגי והמשפחתי, והן מההיבטים הקשורים לילודה ולפריון. ברוב המקרים, השנים הללו מוקדשות לגידול הילדים ולהרחבת המשפחה מחד, ולבניית קריירה מאידך. מסיבות אלה, מעבר להשלכות הקיימות אצל כל אישה שאובחנה כחולה בסרטן השד, אצל נשים צעירות המצב מורכב יותר, והוא מחייב גישה רב-מקצועית של הצוות המטפל.
 +
 
 +
==אפידמיולוגיה==
 +
למרות שבמרבית המקרים הנשים המאובחנות כחולות סרטן שד הן נשים מעל גיל 50, במדינות המפותחות סרטן שד הוא גורם המוות המוביל בקרב נשים מתחת לגיל 45, אחרי תאונות דרכים והתאבדויות{{הערה|שם=הערה2|Women and health: today's evidence tomorrow's agenda. WHO report, 2009.}}. בישראל, למרות ירידה בהיארעות של סרטן שד בנשים מעל גיל 50, ההיארעות של סרטן שד בנשים צעירות, מתחת לגיל 50, לא השתנתה בשנים האחרונות.
 +
 
 +
נכון להיום, אין כלי סקר המוכח כיעיל לגילוי מוקדם של סרטן שד בנשים צעירות. בנוסף, חסרים אמצעים מוכחים להפחתת הסיכון לחלות בסרטן שד בגיל צעיר לנשים הנמצאות בסיכון רגיל, ללא סיפור משפחתי של סרטן שד. עם זאת, מומלץ לנשים מעל גיל 25, לעבור בדיקת שדיים אצל כירורג שד פעם בשנה, ללא קשר לסיפור משפחתי.
 +
 
 +
==גורמי סיכון==
 +
===גורמים תורשתיים===
 +
גורם הסיכון המשמעותי ביותר לחלות בסרטן שד בגיל צעיר הוא הגורם התורשתי, כאשר ברקע קיים סיפור משפחתי של סרטן שד. הסיכון לחלות בסרטן שד עולה בצורה משמעותית עם כל קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה בסרטן שד, ובמיוחד אם היא חלתה בגיל צעיר. עם זאת, למרבית הנשים הצעירות עם סרטן שד אין כלל סיפור משפחתי. בכל מקרה, אשה המאובחנת עם סרטן שד מתחת לגיל 40, ללא קשר לסיפור משפחתי וללא קשר למוצא, חייבת לעבור ייעוץ והערכה גנטית.
 +
 
 +
נשים עם מוטציות בגנים [[גנטיקה בסרטן השד - Genetics of breast cancer{{כ}}|BRCA1/2]] נמצאות בסיכון גבוה ביותר לחלות בסרטן השד בשיעור של עד 85% סיכון במהלך החיים. הסיכון למציאת מוטציה בגנים הללו גבוה יותר בנשים צעירות עם סרטן שד, והוא נע בין 9%-6%{{כ}}{{הערה|שם=הערה3|Malone KE et al. Frequency of BRCA1/BRCA2 mutations in a population-based sample of young breast carcinoma cases. Cancer. 2000. 88(6): p. 1393¬402.}}{{הערה|שם=הערה4|Peto J, et al. Prevalence of BRCA1 and BRCA2 gene mutations in patients with early-onset breast cancer. J Natl Cancer Inst. 1999. 91(11): p. 943-9.}}. אם מתייחסים לאוכלוסייה של נשים ממוצא אשכנזי בלבד, שם קיימות מוטציות מייסד (Founder mutations) - מדווח על שכיחות של 44%-20% של מוטציה בגנים BRCA1/2{{כ}}{{הערה|שם=הערה5|Warner E, et al. Prevalence and penetrance of BRCA1 and BRCA2 gene mutations in unselected Ashkenazi Jewish women with breast cancer. J Natl Cancer Inst. 1999. 91(14): p. 1241-7.}}{{הערה|שם=הערה6|Hartge P, et al. The prevalence of common BRCA1 and BRCA2 mutations among Ashkenazi Jews.. Am J Hum Genet. 1999 Apr;64(4):963-70}}. מוטציות בגנים אחרים, כמו ב-P53 או ב-CHEK2, הגורמות לסרטן שד בשכיחות נמוכה-בינונית, נדירות יותר. הסיכוי לזהות מוטציה פרטית שאינה מוטציית מייסד ב-2/BRCA1 הוא קטן יחסית, במיוחד בהיעדר סיפור משפחתי ענף של סרטן.
 +
 
 +
===גורמים הקשורים לרבייה===
 +
{{ראו גם|ערך=[[גלולות למניעת היריון וסרטן השד - Breast cancer and oral contraceptives|גלולות למניעת היריון וסרטן השד]]}}
 +
בדומה לנשים מבוגרות יותר, קיים קשר בין הופעת וסת בגיל צעיר לסיכון מוגבר לחלות בסרטן שד בגילאים צעירים. השימוש ב[[גלולות למניעת היריון]] נמצא אף הוא כגורם סיכון לחלות בסרטן שד בגיל צעיר אך הקשר חלש יחסית, וברוב העבודות נמצא כי רמת הסיכון להיווצרות סרטן שד אצל נשים צעירות הכרוכה בשימוש בגלולות חוזרת לנורמה תוך כמה שנים מהפסקת השימוש{{הערה|שם=הערה7|Althuis MD, et al. Breast cancers among very young premenopausal women (United States). Cancer Causes Control. 2003. 14(2): p. 151-60.}}{{הערה|שם=הערה8|Collaborative Group on Hormonal Factors in Breast Cancer. Breast cancer and hormonal contraceptives: collaborative reanalysis of individual data on 53 297 women with breast cancer and 100 239 women without breast cancer from 54 epidemiological studies. Lancet. 1996. 347(9017): p. 1713-27.}}. הקשר בין היריון וסיכון לחלות בסרטן שד הוא קשר מורכב: ישנם דיווחים על עלייה זמנית בסיכון לחלות בסרטן שד בשנים הראשונות לאחר ההיריון והלידה{{הערה|שם=הערה9|Liu Q, et al. Transient increase in breast cancer risk after giving birth: postpartum period with the highest risk (Sweden). Cancer Causes Control. 2002 13(4): p. 299-305.}}, אך מצב של היריון בכלל, והיריון ראשון לפני גיל 30 בפרט, נמצאו כמפחיתי סיכון. [[הנקה]] נחשבת אף היא כמפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן שד בכלל, ובאופן מועט יותר בסרטן שד בגיל צעיר{{הערה|שם=הערה10|Collaborative Group on Hormonal Factors in Breast Cancer. Breast cancer and breastfeeding: collaborative reanalysis of individual data from 47 epidemiological studies in 30 countries, including 50302 women with breast cancer and 96973 women without the disease. Lancet. 2002 360(9328): p. 187-95.}}.
 +
 
 +
הסוגיה של [[טיפולי פוריות]] והסיכון לחלות בסרטן שד שנויה במחלוקת - ממטא-אנליזה שהתפרסמה בדצמבר 2013, עולה כי אין קשר בין טיפולי פוריות לסיכון לחלות בסרטן השד.
 +
 
 +
===תזונה ואורח חיים===
 +
{{ראו גם|ערך=[[תזונה וסרטן השד - Nutrition and breast cancer|תזונה וסרטן השד]]}}
 +
אין קשר מובהק בין הרגלי אכילה והסיכון לחלות בסרטן שד בגיל צעיר. מדד מסת הגוף (BMI ,{{כ}}Body Mass Index) הוא מדד הנותן הערכה כמותית האם אדם נמצא במשקל תקין; המדד מחושב באמצעות נתוני הגובה, המשקל והיחס ביניהם. למרות שהשמנת יתר המתבטאת באמצעות BMI גבוה היא גורם סיכון לסרטן שד אצל נשים מבוגרות, נמצא כי BMI גבוה בקרב נשים לפני [[גיל המעבר]] מפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד ומגן מפניו{{הערה|שם=הערה11|CarmichaelAR, Bates T. Obesity and breast cancer: a review of the literature. Breast. 2004 13(2): p. 85-92.}}. נושא נוסף הקשור לתזונה מתייחס לצריכת [[אלכוהול]]. בעבודה אחת בלבד, נצפה קשר מובהק בין צריכת אלכוהול וסיכון מוגבר לחלות בסרטן שד בגיל צעיר. לגבי [[פעילות גופנית]], אין עבודות שמראות קשר מובהק בין פעילות כזו והפחתת סיכון לחלות בסרטן שד בגיל צעיר.
 +
 
 +
===חשיפה לקרינה===
 +
{{ראו גם|ערך=[[סיכון לסרטן השד בנשים שטופלו בהקרנות לבית החזה בילדות - Risk for breast cancer in women treated with thoracic radiation during childhood|סיכון לסרטן השד בנשים שטופלו בהקרנות לבית החזה בילדות]]}}
 +
חשיפה לקרינה מייננת מהווה גורם סיכון מובהק לחלות בסרטן שד בגיל צעיר, במיוחד כשהחשיפה לקרינה מתרחשת לפני גיל 18{{כ}}{{הערה|שם=הערה12|LandCE, et al. Incidence of female breast cancer among atomic bomb survivors, Hiroshima and Nagasaki, 1950-1990. Radiat Res. 2003 160(6): p. 707-17}}{{הערה|שם=הערה13|TravisLB, et al. Cumulative absolute breast cancer risk for young women treated for Hodgkin lymphoma. J Natl Cancer Inst, 2005 97(19): p. 1428-37.}}. נשים שקיבלו טיפול קרינתי לפני גיל 30, לאזור בית החזה, השד, הבטן העליונה והצוואר התחתון (לדוגמה, במקרים בהם התגלתה מחלת סרטן בגיל צעיר, במיוחד כאשר מדובר ב[[לימפומה מסוג הודג'קין]]) מוגדרות כנשים בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד, והן נמצאות תחת מעקב צמוד הכולל בדיקת [[דימות תהודה מגנטית]] (MRI ,{{כ}}Magnetic Resonance Imaging) פעם בשנה ובדיקה ידנית המתבצעת על ידי כירורג שד.
 +
 
 +
==היבטים קליניים==
 +
===מאפיינים קליניים ופתולוגיים===
 +
סרטן שד בקרב נשים צעירות מאובחן בשלב מתקדם יותר ובעל מאפיינים חמורים יותר מאשר בקרב נשים מבוגרות, כאשר לרוב מדובר בגידולים גדולים יותר ובמעורבות רבה יותר של בלוטות נגועות. בנוסף, מתגלים יותר גידולים המסווגים כגידולים בדרגה גבוהה (High grade), עם חדירה רבה יותר לכלי הדם והלימפה, עם מדדי שגשוג גבוהים ולרוב ללא קולטנים להורמונים (אסטרוגן ופרוגסטרון). נוסף על כך, במקרים בהם מתגלה המחלה בנשים צעירות, ישנם גידולים רבים יותר מסוג [[סרטן שד מסוג triple negative - טיפול - Triple negative breast cancer - treatment{{כ}}|Triple Negative]] ללא קולטנים לאסטרוגן ופרוגסטרון וללא ביטוי יתר של [[HER2/neu]]{{כ}}{{הערה|שם=הערה14|Colleoni M, et al. Very young women (<35 years) with operable breast cancer: features of disease at presentation. Ann Oncol. 2002 13(2): p. 273-9.}}{{הערה|שם=הערה15|Sidoni A, et al. Breast cancer in young women: clinicopathological features and biological specificity. Breast. 2003 12(4): p. 247-50.}}{{הערה|שם=הערה16|Cancello G, et al. Prognosis and adjuvant treatment effects in selected breast cancer subtypes of very young women (<35 years) with operable breast cancer. Ann Oncol. 2010 21(10): p. 1974-81.}}{{הערה|שם=הערה17|Paluch-Shimon, S, et al. Association between very young age and adverse characteristics of breast cancer at presentation amongst Israeli women. Am J Clin Oncol. 2011 Jun;34(3):219-22.}}{{הערה|שם=הערה18|KeeganTH,, et al. Occurrence of breast cancer subtypes in adolescent and young adult women. Breast Cancer Res 2012 14(2): p. R55}}. קיימות מספר עבודות בספרות המקצועית, המעידות שהביולוגיה בסרטן שד בנשים צעירות אכן שונה מהביולוגיה של סרטן שד במבוגרות{{הערה|שם=הערה19|AndersCK, et al. Young age at diagnosis correlates with worse prognosis and defines a subset of breast cancers with shared patterns of gene expression. J Clin Oncol. 2008 26(20): p. 3324-30.}}{{הערה|שם=הערה20|Azim HA Jr,, et al. Elucidating prognosis and biology of breast cancer arising in young women using gene expression profiling. Clin Cancer Res. 2012 18(5): p. 1341-51.}}.
 +
 
 +
מכך נובע כי אחוז הנשים הצעירות הנחשפות לכימותרפיה ועוברות כריתת שד מלאה, גבוה מאחוז הנשים המבוגרות יותר, שעוברות תהליכים אלו. המלצות הטיפול במחלה, כפי שנקבעו ב-BCY1 {{כ}}(Dublin consensus panel on breast cancer in young women), ניתנות על פי המאפיינים הביולוגיים והפתולוגיים של הגידול, ולא לפי גיל, גם במסגרת הטיפול המשלים בסרטן שד בשלב 3-1 וגם בסרטן שד מתקדם (שלב 4).
 +
 
 +
במטא-אנליזה שהתבצעה במסגרת ה-EBCTCG {{כ}}(Early Breast Cancer Trialists Collaborative Group), התברר כי הרווח הגדול ביותר מטיפול כימותרפי משלים, נצפה בקרב נשים צעירות יותר{{כ}}{{הערה|שם=הערה21|Early Breast Cancer Trialists' Collaborative Group (EBCTCG) Effects of chemotherapy and hormonal therapy for early breast cancer on recurrence and 15¬year survival: an overview of the randomised trials.. Lancet. 2005 May 14-20;365(9472):1687-717.}}.
 +
 
 +
===טיפול כירורגי===
 +
{{ראו גם|ערך=[[סרטן השד - טיפול - היבטים כירורגיים - Breast cancer - treatment - surgical aspects|היבטים כירורגיים בטיפול בסרטן השד]]}}
 +
כאשר דנים עם נשים צעירות על אפשרויות כירורגיות המהוות החלטות קריטיות עבורן, חשוב להבהיר כי קיים סיכון מוגבר להישנות מקומית בצד בו היה הגידול המקורי. ברוב המקרים ההתלבטות היא בין אפשרות של כריתה חלקית (למפקטומיה) וכריתה מלאה (מסטקטומיה). כריתת שד מלאה עם [[שחזור שד בסרטן השד - Breast reconstruction in breast cancer|שחזור מיידי]] היא אפשרות לגיטימית, אך יש להתייעץ קודם עם האונקולוג המטפל כדי להבין אילו טיפולים צפויים למטופלת בהמשך (קרינתיים, כימותרפיים). התייעצות זו נחוצה על מנת לשקול את כלל הגורמים הכרוכים בטיפול לרבות הצורך בדחיית הטיפולים הנחוצים לעיתים בשל סיבוכים של כריתה ושחזור, והמשמעות של עיכוב כזה.
 +
 
 +
===פרוגנוזה===
 +
נשים צעירות שלקו בסרטן השד, נמצאות בסיכון גבוה יותר, עד פי 9, לחזרה מקומית באותו שד{{הערה|שם=הערה22|Voogd AC,. Differences in risk factors for local and distant recurrence after breast-conserving therapy or mastectomy for stage I and II breast cancer: pooled results of two large European randomized trials. J Clin Onco., 2001. 19(6): p. 1688-97.}}{{הערה|שם=הערה23|BolletMA, et al. Age remains the first prognostic factor for loco-regional breast cancer recurrence in young (<40 years) women treated with breast conserving surgery first. Radiother Oncol. 2007 82(3): p. 272-80.}}. הסיכון האבסולוטי לגידול בשד בצד הנגדי אינו גבוה יותר בנשים צעירות, אך הסיכון היחסי גדול יותר בצורה משמעותית מאשר אצל נשים מבוגרות יותר. מבחינת הישנות מרוחקת והישרדות, הפרוגנוזה רעה יותר בצעירות, גם במקרים של גידולים ראשונים קטנים יחסית ללא מעורבות של בלוטות וגם כאשר ניתן טיפול אגרסיבי יותר. ברוב העבודות גיל נחשב כגורם פרוגנוסטי בפני עצמו{{הערה|שם=הערה24|Kothari AS,, and FentimanlS. 11. Breast cancer in young women. Int J Clin Pract 2002 56(3): p. 184-7.}}{{הערה|שם=הערה25|Fredholm H, et al. Breast cancer in young women: poor survival despite intensive treatment. PL0S One. 2009 4(11): p. e7695.}}{{הערה|שם=הערה26|FowbleBL, et al.,The influence of young age on outcome in early stage breast cancer. Int J Radiat Oncol Biol Phys. 1994 30(1): p. 23-33.}}{{הערה|שם=הערה27|Han W, et al. Young age: an independent risk factor for disease-free survival in women with operable breast cancer. BMC Cancer. 2004. 4: p. 82}}{{הערה|שם=הערה28|1=Bharat A. et al. Patient and tumor characteristics associated with increased mortality in young women (< or =40 years) with breast cancer. J Surg Oncol. 2009 100(3): p. 248-51.}}{{הערה|שם=הערה29|LoveRR, et al. Young age as an adverse prognostic factor in premenopausal women with operable breast cancer. Clin Breast Cancer. 2002 2(4): p. 294-8.}}.
 +
 
 +
===פריון והיריון אחרי סרטן שד===
 +
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[פוריות והיריון בנשים צעירות שחלו בסרטן השד - Pregnancy and fertility issues in young breast cancer patients|פוריות והיריון בנשים צעירות שחלו בסרטן השד]]}}
 +
 
 +
הסיכון ל[[מנופאוזה]] מוקדמת או לפגיעה בתפקוד השחלתי, הוא תלוי גיל ותלוי פרוטוקול כימותרפי. ככל שהגיל צעיר יותר, הסיכון אמנם נמוך יותר אך חשוב להפנות כל אישה בגיל הפריון למומחה לשימור הפריון, לצורך התייעצות. פנייה כזו תיעשה מוקדם ככל האפשר, על מנת לאפשר את השלמת תהליך שימור הפריון לפני תחילת הטיפול.
 +
 
 +
ברוב המקרים, לאחר אבחנה של סרטן שד מוקדם, מומלץ להמתין כשנתיים עד שלוש שנים, לפני כניסה להיריון. המלצה זו מתבססת על כך שהסיכון הגבוה ביותר להישנות מרוחקת של המחלה, הוא בשנים הראשונות לאחר גילויה. יש להבהיר שהיריון אחרי סרטן שד נחשב בטוח ויש הסוברים שהוא מגן על האישה. אין עדות שהיריון אחרי סרטן שד מעלה את הסיכון להישנות{{הערה|שם=הערה30|Valachis A, et al. Safety of pregnancy after primary breast carcinoma in young women: a meta-analysis to overcome bias of healthy mother effect studies. Obstet Gynecol Surv. 2010 65(12): p. 786-93.}}.
 +
 
 +
===מנופאוזה מוקדמת ותפקוד מיני===
 +
מנופאוזה מוקדמת היא אחת מתופעות הלוואי הכרוכות לעיתים, במתן טיפולים כימותרפיים או הורמונליים לנשים צעירות עם סרטן שד. לתופעה זו עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת בנשים צעירות: פגיעה בפריון, [[השמנה|עלייה במשקל]], הפרעות בריכוז, [[הפרעות שינה]], [[אוסטאופורוזיס|פגיעה בבריאות העצם]] ופגיעה ב[[הפרעה בתפקוד המיני|תפקוד מיני]] ובדימוי הגוף. קיימים דיווחים שלפחות חצי מהנשים הצעירות סובלות מפגיעה בתפקוד מיני אחרי סרטן שד, מסיבות רבות לרבות מנופאוזה מוקדמת, [[תרופות נוגדות דיכאון]], שינויים פיזיים בשד בעקבות הניתוח ומתח נפשי.
 +
 
 +
==היבטים פסיכו-סוציאליים==
 +
ההיבטים הפסיכו-סוציאליים כוללים את ההשלכות של מנופאוזה מוקדמת, פגיעה בדימוי העצמי ובתפקוד המיני וכמובן האיום של חזרת הסרטן, שחווה כל חולת סרטן. בשל גילן הצעיר, הנשים מתמודדות עם אתגרים מרובים נוספים - פגיעה בקריירה, קשיים בהורות, קשיים בשמירה על הזוגיות או ביצירת קשר זוגי, וכן קושי להתמודד עם הורים מבוגרים ודואגים, שרוצים להיות שותפים לתהליך הטיפול של בנותיהן (שכבר אינן ילדות). היבט פסיכו-סוציאלי נוסף, קשור לתחושת הבדידות הקשה שחוות נשים אלה, הנובעת בין השאר, מההרגשה שהן חלו במחלה שאופיינית לנשים מבוגרות יותר.
 +
 
 +
===היבטים פסיכו-סוציאליים בקרב מחלימות מסרטן השד===
 +
אחוז הנשים המחלימות מסרטן שד גבוה: יותר ויותר נשים, לרבות צעירות, מצטרפות למעגל המחלימות. למרות זאת, אין עדיין מחקרים מספקים שיסייעו לנו במידע כיצד לעזור למחלימות הצעירות לחזור לשגרה ולחיים מלאים, בהתאם לתחושותיהן, הרגשתן והצרכים שלהן.
 +
 
 +
==ביבליוגרפיה==
 
   
 
   
−
מבוא
+
<blockquote>
−
סרטן שד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים בעולם. נמצא כי בין השנים 2010-2006 הגיל הממוצע לאבחנה של סרטן שד בארצות מערביות, נע סביב גיל 60, כאשר מעל 90% מהמקרים החדשים של סרטן שד אובחנו אצל נשים מעל גיל 40. אבחון סרטן שד לפני גיל 40 נדיר יחסית, עם סיכון מצטבר של 0.45%-0.4% עד גיל ארבעים [1]. רוב המידע האפידמיולוגי, הקליני והביולוגי שיש לנו על סרטן שד, מבוסם על מחקרים שכללו בעיקר נשים מבוגרות יותר. קיים מידע מצומצם יחסית על גורמי הסיכון, הביולוגיה והטיפול הקליני האופטימלי בנשים צעירות. כמו כן, מרבית העבודות שקיימות בספרות המקצועית ומתייחסות לסרטן שד אצל נשים צעירות, מבוססות על מחקרים רטרוספקטיביים, כאשר מספר הנשים שהשתתפו בהם, קטן יחסית.
+
<div style="text-align: left; direction: ltr">
−
סרטן שד בנשים צעירות מהווה אתגר גדול - לא רק בשל הידע המצומצם שיש בתחום, אלא בעיקר מאחר שסרטן שד באישה צעירה מתרחש בתקופה הכי פעילה בחייה, הן מההיבט הזוגי והמשפחתי, והן מההיבטים הקשורים לילודה ופריון. ברוב המקרים השנים הללו מוקדשות לגידול הילדים והרחבת המשפחה מחד, ולבניית קריירה מאידך. מסיבות אלה, מעבר להשלכות הקיימות אצל כל אישה שאובחנה כחולה בסרטן השד, אצל נשים צעירות המצב מורכב יותר, והוא מחייב טיפול ומעורבות מולטי-דיםציפלינארית של הצוות המטפל.
+
{{הערות שוליים}}
−
אחת השאלות שחוזרות על עצמן, היא השאלה איך מגדירים ״צעירה״ - אישה לפני מנופאוזה, מתחת לגיל 50, או מתחת לגיל 40?
+
</div>
−
כיום אנו נוטים להגדיר צעירה כאישה שעדיין מתמודדות עם סוגיות של פריון, כאשר בימינו מדובר על נשים עד גיל 40 ומספר שנים מאוחר יותר(שנות הארבעים המוקדמות).
+
</blockquote>
−
יש לציין שנכון להיום, אין כלי סקר המוכח כיעיל לגילוי מוקדם של סרטן שד בנשים צעירות. בנוסף, חסרים אמצעים מוכחים להפחתת הסיכון לחלות בסרטן שד בגיל צעיר לנשים הנמצאות בסיכון רגיל, ללא סיפור משפחתי של סרטן שד.
+
 
−
היארעות תחלואה ב0דטן שד בנשים צעירות
+
==קישורים חיצוניים==
−
למרות שבמרבית המקרים הנשים שאובחנו כחולות סרטן שד הן נשים מעל גיל 50, במדינות המפותחות סרטן שד הוא גורם המוות המוביל בקרב נשים מתחת לגיל 45, אחרי תאונות דרכים והתאבדויות [2]. עם זאת, למרות ירידה בהיארעות של סרטן שד בנשים מעל גיל 50, ההיארעות של סרטן שד בנשים צעירות, מתחת לגיל 50, לא השתנתה בשנים האחרונות בישראל.
 
  
−
גורמי סיכון ל0רטן שד בגיל צעיר חרמי□ תורשתיים
+
* [http://user-1723486.cld.bz/cancer-bama-204 סרטן שד בקרב נשים צעירות]
−
גורם הסיכון המשמעותי ביותר לחלות בסרטן שד בגיל צעיר הוא הגורם הגנטי, כאשר ברקע קיים סיפור משפחתי של סרטן שד. הסיכון לחלות בסרטן שד עולה בצורה משמעותית עם כל קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה בסרטן שד, ובמיוחד אם היא חלתה בגיל צעיר. עם זאת, למרבית הנשים הצעירות עם סרטן שד אין כלל סיפור משפחתי.
 
−
נשים עם מוטציות בגנים BRCA1/2 נמצאות בסיכון גבוה ביותר לחלות בסרטן השד
 
−
בשיעור של עד 85% 0יכון במהלך החיים. המיכון למציאת מוטציה בגנים הללו גבוה יותר בנשים צעירות עם מרטן שד, והוא נע בין 9%-6% [4-3]. אם מתייחסים לאוכלוסייה של נשים ממוצא אשכנזי בלבד׳ שם קיימות ״מוטציות מיימד״(Founder Mutations) -מדווח על מוטציה בגנים BRCA1/2 בשכיחות של 44%-20% אצל צעירות אשכנזיות שחלו במרטן שד [6-5]. מוטציות בגנים אחרים, הגורמים למרטן שד בשכיחות נמוכה-בינונית, כמו ב-53ק או CHEK2, נדירות יותר. המימי לזהות מוטציה פרטית שאינה מוטציית מייסד ^2/BRCM הוא קטן יחסית, במיוחד בהיעדר סיפור משפחתי ענף של סרטן.
 
−
גורמי□ הקשורים לרבייה
 
−
בדומה לנשים מבוגרות יותר, קיים קשר בין הופעת וסת בגיל צעיר, לסיכון מוגבר לחלות בסרטן שד בגילאים צעירים. השימוש בגלולות למניעת הריון נמצא אף הוא כגורם סיכון לחלות בסרטן שד בגיל צעיר אך הקשר חלש יחסית, וברוב העבודות נמצא כי רמת הסיכון בין שימוש בגלולות להיווצרות סרטן שד אצל נשים צעירות, חוזרת לנורמה תוך כמה שנים מהפסקת השימוש בגלולות [8-7]. הקשר בין הריון וסיכון לחלות בסרטן שד הוא קשר מורכב: יש דיווחים על עלייה זמנית בסיכון לחלות בסרטן שד בשנים הראשונות לאחר ההריון והלידה [9], אך מצב של הריון בכלל, והריון ראשון לפני גיל 30 בפרט, נמצאו כמפוויתי 0יכון. הנקה נחשבת אף היא כמפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן שד בכלל, ובאופן מועט יותר לסרטן שד בגיל צעיר [10].
 
−
הנושא של טיפולי פוריות והסיכון לחלות בסרטן שד שנוי במחלוקת - בכנס סן אנטוניו
 
−
 
−
האגודה למלחמה בסרטן בישראל(ע״ר)
 
−
 
  
−
אונקולוגיה
 
−
 
  
−
+
{{ייחוס|ד"ר שני פאלוך-שמעון - מנהלת השירות לסרטן שד בנשים צעירות המכון לאונקולוגיית השד, המרכז הרפואי ע"ש שיבא תל השומר, רמת גן}}
−
האחרון שנערך בדצמבר 2013, הוצגה מטא-אנליזה שםכמה שאין קשר בין טיפולי פוריות וסיכון לחלות בסרטן שד.
 
−
תזונה ואורח חיים
 
−
אין קשר מובהק בין הרגלי אכילה והסיכון לחלות בסרטן שד בגיל צעיר. למרות שהשמנת יתר המתבטאת באמצעות BMI גבוה (BMI - Body Mass Index מדד הנותן הערכה כמותית האם אדם נמצא במשקל תקין. המדד מחושב באמצעות נתוני הגובה והמשקל, והיחס ביניהם) היא גורם סיכון לסרטן שד אצל נשים מבוגרות, נמצא כי BMI גבוה בקרב נשים לפני גיל מעבר מפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד ומגן מפניו [11]. נושא נוסף הקשור לתזונה מתייחם לצריכת אלכוהול. בעבודה אחת בלבד, נצפה קשר מובהק בין צריכת אלכוהול וסיכון מוגבר לחלות בסרטן שד בגיל צעיר. לגבי פעילות גופנית, אין עבודות שמראות קשר מובהק בין פעילות כזו והפחתת סיכון לחלות בסרטן שד בגיל צעיר.
 
−
חשיפה לקרינה
 
−
חשיפה לקרינה מייננת מהווה גורם סיכון מובהק לחלות בסרטן שד בגיל צעיר, במיוחד כשהחשיפה לקרינה מתרחשת לפני גיל 18 [13-12]. נשים שקבלו טיפול קרינתי לפני גיל 30, לאזור בית החזה, השד, הבטן העליונה והצוואר התחתון(לדוגמה, במקרים בהם התגלתה מחלת סרטן בגיל צעיר, במיוחד כאשר מדובר בסרטן מסוג Hodgkins Lymphoma . מוגדרות כנשים בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד, והן נמצאות תחת מעקב צמוד הכולל בדיקת MRI פעם בשנה ובדיקה ידנית המתבצעת על ידי כירורג שד.
 
  
−
היבטים קלינים מאפיינים קליניים־פתולוגיים
 
−
מרטן שד אצל נשים צעירות מאובחן בשלב מתקדם יותר ובעל מאפיינים חמורים יותר מאשר אצל נשים מבוגרות, קרי, גידולים גדולים יותר ומעורבות רבה יותר של בלוטות
 
−
נגועות. בנוסף, מתגלים יותר גידולים המסווגים כגידולים בדרגה גבוהה(High Grade), עם חדירה לימפו-וםקולרית רבה יותר, מדדי פרוליפרציה גבוהים וגידולים רבים עם היעדר קולטנים להורמונים(אסטרוגן ופרוגסטרון). נוסף על כך, במקרים בהם מתגלה המחלה בנשים צעירות, ישנם גידולים רבים יותר מסוג ״טריפל נגטיב״ ללא קולטנים לאםטרוגן ופרוגסטרון וללא ביטוי יתר של HER2/neu [18-14].
 
−
התוצאה היא שאחוז הנשים הצעירות הנחשפות לכימותרפיה ועוברות כריתת שד מלאה(מםטקטומיה), גבוה מאחוז הנשים המבוגרות יותר, שעוברות תהליכים אלו. קיימות מספר עבודות בספרות המקצועית, המעידות שהביולוגיה בסרטן שד בנשים צעירות אכן שונה מהביולוגיה של סרטן שד במבוגרות [20-19].
 
−
המלצות הטיפול במחלה הן לתת טיפול על פי המאפיינים הביולוגיים והפתולוגיים, ולא
 
−
לפי גיל (,Personal Communication - BCY1 Dublin Consensus Panel On Breast Cancer in Young Women) גם במסגרת של הטיפול המשלים בסרטן שד בשלב 3-1 וגם בסרטן שד מתקדם, שלב IV.
 
−
במטא-אנליזה שמתבצעת במסגרת ה- Early Breast Cancer Trialists) EBCTCG 12] (Collaborative Group], התברר כי הרווח הגדול ביותר מטיפול כימותרפי משלים, נצפה בקרב נשים צעירות יותר.
 
−
פרוגנוזה
 
−
נשים צעירות שלקו בסרטן השד, נמצאות בסיכון גבוה יותר, עד פי 9, לחזרה מקומית באותו שד [23-22]. הסיכון האבסולוטי לגידול בשד הקונטרה-לטרלי אינו גבוה יותר בנשים צעירות, אך הסיכון היחסי גדול יותר משמעותית, מאשר אצל נשים מבוגרות יותר. מבחינת הישנות מרוחקת והישרדות, הפרוגנוזה רעה יותר בצעירות, גם במקרים של גידולים ראשונים קטנים יחסית ללא מעורבות של בלוטות, וגם כאשר ניתן טיפול
 
−
אגרסיבי יותר. ברוב העבודות גיל נחשב כגורם פרוגנומטי בפני עצמו [29-24].
 
  
−
היבטים נוספים בטיפול בנש1□ צעירות שחלו בסינון השד
+
<center>'''פורסם בכתב העת "במה", ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה, אוקטובר 2014, גיליון מסי 20'''</center>
−
בשל המורכבות הרבה בגילוי סרטן שד אצל נשים צעירות, ישנם מ0פר נושאים המחייבים התייחמות מיוחדת מצד הצוות הרפואי, כמפורט להלן.
 
−
טיפול מדורג■
 
−
לאור המיכון המוגבר להישנות מקומית איפםילטרלית, חשוב להבהיר מידע זה לנשים צעירות כאשר דנים איתן על אופציות כירורגיות המהוות החלטות קריטיות עבורן. ברוב המקרים ההתלבטות היא בין אפשרות של כריתה חלקית(למפקטומיה) וכריתה מלאה(מםטקטומיה). האפשרות לממטקטומיה עם שחזור מיידי היא אפשרות לגיטימית, אך יש להתייעץ קודם עם האונקולוג המטפל כדי להבין אלו טיפולים צפויים למטופלת בהמשך(קרינתיים, כימותרפיים). התייעצות כזאת נחוצה על מנת לשקול את כל הגורמים הכרוכים בטיפול לרבות הצורך בדחיית הטיפולים הנחוצים לעיתים בשל סיבוכים של כריתה ושחזור, והמשמעות של עיכוב כזה.
 
−
פריון והריון אחרי 0רטן שד
 
−
הסיכון למנופאוזה מוקדמת או לפגיעה בתפקוד השחלתי, הוא תלוי גיל ותלוי פרוטוקול כימותרפי. ככל שהגיל צעיר יותר, הסיכון אמנם נמוך יותר(דיון מעמיק בנושא הזה הוא נושא למאמר נפרד) אך חשוב להפנות כל אישה בגיל הפריון למומחה לשימור הפריון, לצורך התייעצות. פנייה כזו תיעשה מוקדם ככל האפשר, על מנת לאפשר השלמת תהליך שימור הפריון, לפני תחילת הטיפול
 
−
ברוב המקרים, לאחר אבחנה של סרטן שד מוקדם, מומלץ להמתין כשנתיים עד שלוש שנים, לפני כניסה להריון. המלצה זו מתבססת על כך שהסיכון הגבוה ביותר להישנות מרוחקת של המחלה, הוא בשנים הראשונות לאחר גילויה. יש להבהיר שהריון אחרי סרטן
 
−
 
−
שד נחשב בטוח ויש הסוברים שהוא מגן על האשה. אין עדות שהריון אחרי סרטן שד מעלה את הסיכון להישנות [30].
 
−
מנופאחה מוקדמת ותפקוד מיני
 
−
מנופאוזה מוקדמת הנה אחת מתופעות הלוואי הכרוכות לעיתים, במתן טיפולים כימותרפיים או הורמונליים לנשים צעירות עם סרטן שד. לתופעה זו עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת בנשים צעירות: פגיעה בפריון, עלייה במשקל, הפרעות בריכוז, הפרעות שינה, פגיעה בבריאות העצם ופגיעה בתפקוד מיני ובדימוי הגוף. קיימים דיווחים שלפחות חצי מהנשים הצעירות סובלות מפגיעה בתפקוד מיני אחרי סרטן שד, מסיבות רבות לרבות מנופאוזה מוקדמת, תרופות נוגדות דיכאון, שינויים פיזיים בשד בעקבות הניתוח ומתח נפשי.
 
−
היבט■□ פ0יכו-0וציאלים
 
−
ההיבטים הפםיכו-םוציאלים כוללים את ההשלכות של מנופאוזה מוקדמת, פגיעה
 
−
בדימוי העצמי ובתפקוד המיני וכמובן האיום של חזרת הסרטן, שחווה כל חולת סרטן. בשל גילן הצעיר, הנשים מתמודדות עם אתגרים מרובים נוספים - פגיעה בקריירה, קשיים בהורות, קשיים בשמירה על הזוגיות או יצירת קשר זוגי, וכן קושי להתמודד עם הורים מבוגרים ודואגים, שרוצים להיות שותפים לתהליך הטיפול של בנותיהן (שכבר אינן ילדות). היבט פםיכו-םוציאלי נוסף, קשור לתחושת הבדידות הקשה שחוות נשים אלה, הנובעת בין השאר, מההרגשה שהן חלו במחלה שאופיינית לנשים מבוגרות יותר.
 
−
כוחלימות
 
−
אחוז הנשים המחלימות מסרטן שד גבוה: יותר ויותר נשים, לרבות צעירות, מצטרפות למעגל המחלימות. למרות זאת, אין עדיין מחקרים מספקים שיסייעו לנו במידע כיצד לעזור למחלימות הצעירות לחזור לשגרה ולחיים מלאים, בהתאם לתחושותיה!, הרגשתן והצרכים שלהן.
 
−
סיכום
 
−
הופעת 0רטן שד בגיל צעיר, היא תופעה נדירה, אך היא מהווה גורם תמותה משמעותי באוכלוסייה הכללית, ולפיכך יש להתייחמ ברצינות לכל אישה המגיעה לרופא עם תלונה של גוש או דלקת בשד, גם כאשר הופעת הגוש והדלקת מופיעים סביב תקופת הלידה או ההנקה. מומלץ לנשים מגיל 25, לעבור בדיקת שדיים אצל כירורג שד פעם בשנה, ללא קשר לסיפור משפחתי. בכל מקרה בו מתגלה סרטן שד בגיל הפריון, ישנה חשיבות רבה לפנייה למומחה לשימור פריון. כמו כן, אשה שמאובחנת עם סרטן שד מתחת לגיל 40, ללא קשר לסיפור משפחתי וללא קשר למוצא, חייבת לעבור ייעוץ ובדיקה גנטית.
 
−
מסקנה נוספת העולה מהדברים שנאמרו, מתייחסת לכך שיש צורך אמיתי בטיפול מולטי - דיסציפלינרי לנשים שלקו בסרטן שד בגיל צעיר.
 
−
 
−
רשימת 0פרות
 
−
 
−
1. Ferlay J, et al.Estimates of worldwide burden of cancer in 2008: GLOBOCAN 2008. Int J Cancer, 2010. 127(12): p. 2893-917.
 
−
2. Women and health: today's evidence tomorrow's agenda. WHO report, 2009.
 
−
3. Malone KE et al. Frequency of BRCA1/BRCA2 mutations in a population-based sample of young breast carcinoma cases. Cancer. 2000. 88(6): p. 1393¬402.
 
−
4. Peto J, et al. Prevalence of BRCA1 and BRCA2 gene mutations in patients with early-onset breast cancer. J Natl Cancer Inst. 1999. 91(11): p. 943-9.
 
−
5. Warner E, et al. Prevalence and penetrance of BRCA1 and BRCA2 gene mutations in unselected Ashkenazi Jewish women with breast cancer. J Natl Cancer Inst. 1999. 91(14): p. 1241-7.
 
−
6. Hartge P, et al. The prevalence of common BRCA1 and BRCA2 mutations among Ashkenazi Jews.. Am J Hum Genet. 1999 Apr;64(4):963-70
 
−
7. Althuis MD, et al. Breast cancers among very young premenopausal women (United States). Cancer Causes Control. 2003. 14(2): p. 151-60.
 
−
8. Collaborative Group on Hormonal Factors in Breast Cancer. Breast cancer and hormonal contraceptives: collaborative reanalysis of individual data on 53 297 women with breast cancer and 100 239 women without breast cancer from 54 epidemiological studies. Lancet. 1996. 347(9017): p. 1713-27.
 
−
9. Liu Q, et al. Transient increase in breast cancer risk after giving birth: postpartum period with the highest risk (Sweden). Cancer Causes Control. 2002 13(4): p. 299-305.
 
−
10. Collaborative Group on Hormonal Factors in Breast Cancer. Breast cancer and breastfeeding: collaborative reanalysis of individual data from 47 epidemiological studies in 30 countries, including 50302 women with breast cancer and 96973 women without the disease. Lancet. 2002 360(9328): p. 187-95.
 
  
−
11. CarmichaelAR, Bates T. Obesity and breast cancer: a review of the literature. Breast. 2004 13(2): p. 85-92.
+
[[קטגוריה: אונקולוגיה]]
−
12. LandCE, et al. Incidence of female breast cancer among atomic bomb survivors, Hiroshima and Nagasaki, 1950-1990. Radiat Res. 2003 160(6): p. 707-17
+
[[קטגוריה: כירורגיה]]
−
13. TravisLB, et al. Cumulative absolute breast cancer risk for young women treated for Hodgkin lymphoma. J Natl Cancer Inst, 2005 97(19): p. 1428-37.
+
[[קטגוריה: נשים]]
−
14. Colleoni M, et al. Very young women (<35 years) with operable breast cancer: features of disease at presentation. Ann Oncol. 2002 13(2): p. 273-9.
 
−
15. Sidoni A, et al. Breast cancer in young women: clinicopathological features and biological specificity. Breast. 2003 12(4): p. 247-50.
 
−
16. Cancello G, et al. Prognosis and adjuvant treatment effects in selected breast cancer subtypes of very young women (<35 years) with operable breast cancer. Ann Oncol. 2010 21(10): p. 1974-81.
 
−
17. Paluch-Shimon, S, et al. Association between very young age and adverse characteristics of breast cancer at presentation amongst Israeli women. Am J Clin Oncol. 2011 Jun;34(3):219-22.
 
−
18. KeeganTH,, et al. Occurrence of breast cancer subtypes in adolescent and young adult women. Breast Cancer Res 2012 14(2): p. R55
 
−
19. AndersCK, et al. Young age at diagnosis correlates with worse prognosis and defines a subset of breast cancers with shared patterns of gene expression. J Clin Oncol. 2008 26(20): p. 3324-30.
 
−
20. Azim HA Jr,, et al. Elucidating prognosis and biology of breast cancer arising in young women using gene expression profiling. Clin Cancer Res. 2012 18(5): p. 1341-51.
 
−
21. Early Breast Cancer Trialists' Collaborative Group (EBCTCG) Effects of chemotherapy and hormonal therapy for early breast cancer on recurrence and 15¬year survival: an overview of the randomised trials.. Lancet. 2005 May 14-20;365(9472):1687-717.
 
−
22. Voogd AC,. Differences in risk factors for local and distant recurrence after breast-conserving therapy or mastectomy for stage I and II breast cancer: pooled results of two large European randomized trials. J Clin Onco., 2001. 19(6): p. 1688-97.
 
−
23. BolletMA, et al. Age remains the first prognostic factor for loco-regional breast cancer recurrence in young (<40 years) women treated with breast conserving surgery first. Radiother Oncol. 2007 82(3): p. 272-80.
 
−
24. Kothari AS,, and FentimanlS. 11. Breast cancer in young women. Int J Clin Pract 2002 56(3): p. 184-7.
 
−
25. Fredholm H, et al. Breast cancer in young women: poor survival despite intensive treatment. PL0S One. 2009 4(11): p. e7695.
 
−
26. FowbleBL, et al.,The influence of young age on outcome in early stage breast cancer. Int J Radiat Oncol Biol Phys. 1994 30(1): p. 23-33.
 
−
27. Han W, et al. Young age: an independent risk factor for disease-free survival in women with operable breast cancer. BMC Cancer. 2004. 4: p. 82
 
−
28. Bharat A. et al. Patient and tumor characteristics associated with increased mortality in young women (< or =40 years) with breast cancer. J Surg Oncol. 2009 100(3): p. 248-51.
 
−
29. LoveRR, et al. Young age as an adverse prognostic factor in premenopausal women with operable breast cancer. Clin Breast Cancer. 2002 2(4): p. 294-8.
 
−
30. Valachis A, et al. Safety of pregnancy after primary breast carcinoma in young women: a meta-analysis to overcome bias of healthy mother effect studies. Obstet Gynecol Surv. 2010 65(12): p. 786-93.
 

גרסה אחרונה מ־10:32, 25 ביוני 2015


סרטן שד בקרב נשים צעירות
Breast cancer in young women
Pink ribbon.svg
ICD-10 Chapter C 50.
ICD-9 174

-175

,V10.3

MeSH D001943
יוצר הערך ד"ר שני פאלוך-שמעון
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סרטן השד

סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים בעולם. נמצא כי בין השנים 2010-2006, הגיל הממוצע לאבחנה של סרטן שד בארצות מערביות נע סביב גיל 60, כאשר מעל 90% מהמקרים החדשים של סרטן שד אובחנו אצל נשים מעל גיל 40. אבחון סרטן שד לפני גיל 40 נדיר יחסית, עם סיכון מצטבר של 0.45%-0.4% עד גיל 40[1]. רוב המידע האפידמיולוגי, הקליני והביולוגי שקיים בתחום סרטן השד, מבוסס על מחקרים שכללו בעיקר נשים מבוגרות יותר. קיים מידע מצומצם יחסית על גורמי הסיכון, הביולוגיה והגישה הקלינית האופטימלית בנשים צעירות. כמו כן, מרבית העבודות שקיימות בספרות המקצועית ומתייחסות לסרטן שד אצל נשים צעירות מבוססות על מחקרים רטרוספקטיביים, כאשר מספר הנשים שהשתתפו בהם קטן יחסית. כיום נהוג להגדיר אישה צעירה כאישה שעדיין מתמודדות עם סוגיות של, כאשר בימינו מדובר על נשים עד גיל 40 ומספר שנים מאוחר יותר (שנות הארבעים המוקדמות).

סרטן שד בנשים צעירות מהווה אתגר גדול - לא רק בשל הידע המצומצם שיש בתחום, אלא בעיקר מאחר שסרטן שד באישה צעירה מתרחש בתקופה הפעילה ביותר בחייה; הן מההיבט הזוגי והמשפחתי, והן מההיבטים הקשורים לילודה ולפריון. ברוב המקרים, השנים הללו מוקדשות לגידול הילדים ולהרחבת המשפחה מחד, ולבניית קריירה מאידך. מסיבות אלה, מעבר להשלכות הקיימות אצל כל אישה שאובחנה כחולה בסרטן השד, אצל נשים צעירות המצב מורכב יותר, והוא מחייב גישה רב-מקצועית של הצוות המטפל.

אפידמיולוגיה

למרות שבמרבית המקרים הנשים המאובחנות כחולות סרטן שד הן נשים מעל גיל 50, במדינות המפותחות סרטן שד הוא גורם המוות המוביל בקרב נשים מתחת לגיל 45, אחרי תאונות דרכים והתאבדויות[2]. בישראל, למרות ירידה בהיארעות של סרטן שד בנשים מעל גיל 50, ההיארעות של סרטן שד בנשים צעירות, מתחת לגיל 50, לא השתנתה בשנים האחרונות.

נכון להיום, אין כלי סקר המוכח כיעיל לגילוי מוקדם של סרטן שד בנשים צעירות. בנוסף, חסרים אמצעים מוכחים להפחתת הסיכון לחלות בסרטן שד בגיל צעיר לנשים הנמצאות בסיכון רגיל, ללא סיפור משפחתי של סרטן שד. עם זאת, מומלץ לנשים מעל גיל 25, לעבור בדיקת שדיים אצל כירורג שד פעם בשנה, ללא קשר לסיפור משפחתי.

גורמי סיכון

גורמים תורשתיים

גורם הסיכון המשמעותי ביותר לחלות בסרטן שד בגיל צעיר הוא הגורם התורשתי, כאשר ברקע קיים סיפור משפחתי של סרטן שד. הסיכון לחלות בסרטן שד עולה בצורה משמעותית עם כל קרובת משפחה מדרגה ראשונה שחלתה בסרטן שד, ובמיוחד אם היא חלתה בגיל צעיר. עם זאת, למרבית הנשים הצעירות עם סרטן שד אין כלל סיפור משפחתי. בכל מקרה, אשה המאובחנת עם סרטן שד מתחת לגיל 40, ללא קשר לסיפור משפחתי וללא קשר למוצא, חייבת לעבור ייעוץ והערכה גנטית.

נשים עם מוטציות בגנים BRCA1/2 נמצאות בסיכון גבוה ביותר לחלות בסרטן השד בשיעור של עד 85% סיכון במהלך החיים. הסיכון למציאת מוטציה בגנים הללו גבוה יותר בנשים צעירות עם סרטן שד, והוא נע בין 9%-6%‏[3][4]. אם מתייחסים לאוכלוסייה של נשים ממוצא אשכנזי בלבד, שם קיימות מוטציות מייסד (Founder mutations) - מדווח על שכיחות של 44%-20% של מוטציה בגנים BRCA1/2‏[5][6]. מוטציות בגנים אחרים, כמו ב-P53 או ב-CHEK2, הגורמות לסרטן שד בשכיחות נמוכה-בינונית, נדירות יותר. הסיכוי לזהות מוטציה פרטית שאינה מוטציית מייסד ב-2/BRCA1 הוא קטן יחסית, במיוחד בהיעדר סיפור משפחתי ענף של סרטן.

גורמים הקשורים לרבייה

ראו גם – גלולות למניעת היריון וסרטן השד

בדומה לנשים מבוגרות יותר, קיים קשר בין הופעת וסת בגיל צעיר לסיכון מוגבר לחלות בסרטן שד בגילאים צעירים. השימוש בגלולות למניעת היריון נמצא אף הוא כגורם סיכון לחלות בסרטן שד בגיל צעיר אך הקשר חלש יחסית, וברוב העבודות נמצא כי רמת הסיכון להיווצרות סרטן שד אצל נשים צעירות הכרוכה בשימוש בגלולות חוזרת לנורמה תוך כמה שנים מהפסקת השימוש[7][8]. הקשר בין היריון וסיכון לחלות בסרטן שד הוא קשר מורכב: ישנם דיווחים על עלייה זמנית בסיכון לחלות בסרטן שד בשנים הראשונות לאחר ההיריון והלידה[9], אך מצב של היריון בכלל, והיריון ראשון לפני גיל 30 בפרט, נמצאו כמפחיתי סיכון. הנקה נחשבת אף היא כמפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן שד בכלל, ובאופן מועט יותר בסרטן שד בגיל צעיר[10].

הסוגיה של טיפולי פוריות והסיכון לחלות בסרטן שד שנויה במחלוקת - ממטא-אנליזה שהתפרסמה בדצמבר 2013, עולה כי אין קשר בין טיפולי פוריות לסיכון לחלות בסרטן השד.

תזונה ואורח חיים

ראו גם – תזונה וסרטן השד

אין קשר מובהק בין הרגלי אכילה והסיכון לחלות בסרטן שד בגיל צעיר. מדד מסת הגוף (BMI ,‏Body Mass Index) הוא מדד הנותן הערכה כמותית האם אדם נמצא במשקל תקין; המדד מחושב באמצעות נתוני הגובה, המשקל והיחס ביניהם. למרות שהשמנת יתר המתבטאת באמצעות BMI גבוה היא גורם סיכון לסרטן שד אצל נשים מבוגרות, נמצא כי BMI גבוה בקרב נשים לפני גיל המעבר מפחית את הסיכון לחלות בסרטן השד ומגן מפניו[11]. נושא נוסף הקשור לתזונה מתייחס לצריכת אלכוהול. בעבודה אחת בלבד, נצפה קשר מובהק בין צריכת אלכוהול וסיכון מוגבר לחלות בסרטן שד בגיל צעיר. לגבי פעילות גופנית, אין עבודות שמראות קשר מובהק בין פעילות כזו והפחתת סיכון לחלות בסרטן שד בגיל צעיר.

חשיפה לקרינה

ראו גם – סיכון לסרטן השד בנשים שטופלו בהקרנות לבית החזה בילדות

חשיפה לקרינה מייננת מהווה גורם סיכון מובהק לחלות בסרטן שד בגיל צעיר, במיוחד כשהחשיפה לקרינה מתרחשת לפני גיל 18‏[12][13]. נשים שקיבלו טיפול קרינתי לפני גיל 30, לאזור בית החזה, השד, הבטן העליונה והצוואר התחתון (לדוגמה, במקרים בהם התגלתה מחלת סרטן בגיל צעיר, במיוחד כאשר מדובר בלימפומה מסוג הודג'קין) מוגדרות כנשים בסיכון גבוה לחלות בסרטן השד, והן נמצאות תחת מעקב צמוד הכולל בדיקת דימות תהודה מגנטית (MRI ,‏Magnetic Resonance Imaging) פעם בשנה ובדיקה ידנית המתבצעת על ידי כירורג שד.

היבטים קליניים

מאפיינים קליניים ופתולוגיים

סרטן שד בקרב נשים צעירות מאובחן בשלב מתקדם יותר ובעל מאפיינים חמורים יותר מאשר בקרב נשים מבוגרות, כאשר לרוב מדובר בגידולים גדולים יותר ובמעורבות רבה יותר של בלוטות נגועות. בנוסף, מתגלים יותר גידולים המסווגים כגידולים בדרגה גבוהה (High grade), עם חדירה רבה יותר לכלי הדם והלימפה, עם מדדי שגשוג גבוהים ולרוב ללא קולטנים להורמונים (אסטרוגן ופרוגסטרון). נוסף על כך, במקרים בהם מתגלה המחלה בנשים צעירות, ישנם גידולים רבים יותר מסוג Triple Negative ללא קולטנים לאסטרוגן ופרוגסטרון וללא ביטוי יתר של HER2/neu‏[14][15][16][17][18]. קיימות מספר עבודות בספרות המקצועית, המעידות שהביולוגיה בסרטן שד בנשים צעירות אכן שונה מהביולוגיה של סרטן שד במבוגרות[19][20].

מכך נובע כי אחוז הנשים הצעירות הנחשפות לכימותרפיה ועוברות כריתת שד מלאה, גבוה מאחוז הנשים המבוגרות יותר, שעוברות תהליכים אלו. המלצות הטיפול במחלה, כפי שנקבעו ב-BCY1 ‏(Dublin consensus panel on breast cancer in young women), ניתנות על פי המאפיינים הביולוגיים והפתולוגיים של הגידול, ולא לפי גיל, גם במסגרת הטיפול המשלים בסרטן שד בשלב 3-1 וגם בסרטן שד מתקדם (שלב 4).

במטא-אנליזה שהתבצעה במסגרת ה-EBCTCG ‏(Early Breast Cancer Trialists Collaborative Group), התברר כי הרווח הגדול ביותר מטיפול כימותרפי משלים, נצפה בקרב נשים צעירות יותר‏[21].

טיפול כירורגי

ראו גם – היבטים כירורגיים בטיפול בסרטן השד

כאשר דנים עם נשים צעירות על אפשרויות כירורגיות המהוות החלטות קריטיות עבורן, חשוב להבהיר כי קיים סיכון מוגבר להישנות מקומית בצד בו היה הגידול המקורי. ברוב המקרים ההתלבטות היא בין אפשרות של כריתה חלקית (למפקטומיה) וכריתה מלאה (מסטקטומיה). כריתת שד מלאה עם שחזור מיידי היא אפשרות לגיטימית, אך יש להתייעץ קודם עם האונקולוג המטפל כדי להבין אילו טיפולים צפויים למטופלת בהמשך (קרינתיים, כימותרפיים). התייעצות זו נחוצה על מנת לשקול את כלל הגורמים הכרוכים בטיפול לרבות הצורך בדחיית הטיפולים הנחוצים לעיתים בשל סיבוכים של כריתה ושחזור, והמשמעות של עיכוב כזה.

פרוגנוזה

נשים צעירות שלקו בסרטן השד, נמצאות בסיכון גבוה יותר, עד פי 9, לחזרה מקומית באותו שד[22][23]. הסיכון האבסולוטי לגידול בשד בצד הנגדי אינו גבוה יותר בנשים צעירות, אך הסיכון היחסי גדול יותר בצורה משמעותית מאשר אצל נשים מבוגרות יותר. מבחינת הישנות מרוחקת והישרדות, הפרוגנוזה רעה יותר בצעירות, גם במקרים של גידולים ראשונים קטנים יחסית ללא מעורבות של בלוטות וגם כאשר ניתן טיפול אגרסיבי יותר. ברוב העבודות גיל נחשב כגורם פרוגנוסטי בפני עצמו[24][25][26][27][28][29].

פריון והיריון אחרי סרטן שד

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחב – פוריות והיריון בנשים צעירות שחלו בסרטן השד


הסיכון למנופאוזה מוקדמת או לפגיעה בתפקוד השחלתי, הוא תלוי גיל ותלוי פרוטוקול כימותרפי. ככל שהגיל צעיר יותר, הסיכון אמנם נמוך יותר אך חשוב להפנות כל אישה בגיל הפריון למומחה לשימור הפריון, לצורך התייעצות. פנייה כזו תיעשה מוקדם ככל האפשר, על מנת לאפשר את השלמת תהליך שימור הפריון לפני תחילת הטיפול.

ברוב המקרים, לאחר אבחנה של סרטן שד מוקדם, מומלץ להמתין כשנתיים עד שלוש שנים, לפני כניסה להיריון. המלצה זו מתבססת על כך שהסיכון הגבוה ביותר להישנות מרוחקת של המחלה, הוא בשנים הראשונות לאחר גילויה. יש להבהיר שהיריון אחרי סרטן שד נחשב בטוח ויש הסוברים שהוא מגן על האישה. אין עדות שהיריון אחרי סרטן שד מעלה את הסיכון להישנות[30].

מנופאוזה מוקדמת ותפקוד מיני

מנופאוזה מוקדמת היא אחת מתופעות הלוואי הכרוכות לעיתים, במתן טיפולים כימותרפיים או הורמונליים לנשים צעירות עם סרטן שד. לתופעה זו עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת בנשים צעירות: פגיעה בפריון, עלייה במשקל, הפרעות בריכוז, הפרעות שינה, פגיעה בבריאות העצם ופגיעה בתפקוד מיני ובדימוי הגוף. קיימים דיווחים שלפחות חצי מהנשים הצעירות סובלות מפגיעה בתפקוד מיני אחרי סרטן שד, מסיבות רבות לרבות מנופאוזה מוקדמת, תרופות נוגדות דיכאון, שינויים פיזיים בשד בעקבות הניתוח ומתח נפשי.

היבטים פסיכו-סוציאליים

ההיבטים הפסיכו-סוציאליים כוללים את ההשלכות של מנופאוזה מוקדמת, פגיעה בדימוי העצמי ובתפקוד המיני וכמובן האיום של חזרת הסרטן, שחווה כל חולת סרטן. בשל גילן הצעיר, הנשים מתמודדות עם אתגרים מרובים נוספים - פגיעה בקריירה, קשיים בהורות, קשיים בשמירה על הזוגיות או ביצירת קשר זוגי, וכן קושי להתמודד עם הורים מבוגרים ודואגים, שרוצים להיות שותפים לתהליך הטיפול של בנותיהן (שכבר אינן ילדות). היבט פסיכו-סוציאלי נוסף, קשור לתחושת הבדידות הקשה שחוות נשים אלה, הנובעת בין השאר, מההרגשה שהן חלו במחלה שאופיינית לנשים מבוגרות יותר.

היבטים פסיכו-סוציאליים בקרב מחלימות מסרטן השד

אחוז הנשים המחלימות מסרטן שד גבוה: יותר ויותר נשים, לרבות צעירות, מצטרפות למעגל המחלימות. למרות זאת, אין עדיין מחקרים מספקים שיסייעו לנו במידע כיצד לעזור למחלימות הצעירות לחזור לשגרה ולחיים מלאים, בהתאם לתחושותיהן, הרגשתן והצרכים שלהן.

ביבליוגרפיה

  1. ↑ Ferlay J, et al.Estimates of worldwide burden of cancer in 2008: GLOBOCAN 2008. Int J Cancer, 2010. 127(12): p. 2893-917.
  2. ↑ Women and health: today's evidence tomorrow's agenda. WHO report, 2009.
  3. ↑ Malone KE et al. Frequency of BRCA1/BRCA2 mutations in a population-based sample of young breast carcinoma cases. Cancer. 2000. 88(6): p. 1393¬402.
  4. ↑ Peto J, et al. Prevalence of BRCA1 and BRCA2 gene mutations in patients with early-onset breast cancer. J Natl Cancer Inst. 1999. 91(11): p. 943-9.
  5. ↑ Warner E, et al. Prevalence and penetrance of BRCA1 and BRCA2 gene mutations in unselected Ashkenazi Jewish women with breast cancer. J Natl Cancer Inst. 1999. 91(14): p. 1241-7.
  6. ↑ Hartge P, et al. The prevalence of common BRCA1 and BRCA2 mutations among Ashkenazi Jews.. Am J Hum Genet. 1999 Apr;64(4):963-70
  7. ↑ Althuis MD, et al. Breast cancers among very young premenopausal women (United States). Cancer Causes Control. 2003. 14(2): p. 151-60.
  8. ↑ Collaborative Group on Hormonal Factors in Breast Cancer. Breast cancer and hormonal contraceptives: collaborative reanalysis of individual data on 53 297 women with breast cancer and 100 239 women without breast cancer from 54 epidemiological studies. Lancet. 1996. 347(9017): p. 1713-27.
  9. ↑ Liu Q, et al. Transient increase in breast cancer risk after giving birth: postpartum period with the highest risk (Sweden). Cancer Causes Control. 2002 13(4): p. 299-305.
  10. ↑ Collaborative Group on Hormonal Factors in Breast Cancer. Breast cancer and breastfeeding: collaborative reanalysis of individual data from 47 epidemiological studies in 30 countries, including 50302 women with breast cancer and 96973 women without the disease. Lancet. 2002 360(9328): p. 187-95.
  11. ↑ CarmichaelAR, Bates T. Obesity and breast cancer: a review of the literature. Breast. 2004 13(2): p. 85-92.
  12. ↑ LandCE, et al. Incidence of female breast cancer among atomic bomb survivors, Hiroshima and Nagasaki, 1950-1990. Radiat Res. 2003 160(6): p. 707-17
  13. ↑ TravisLB, et al. Cumulative absolute breast cancer risk for young women treated for Hodgkin lymphoma. J Natl Cancer Inst, 2005 97(19): p. 1428-37.
  14. ↑ Colleoni M, et al. Very young women (<35 years) with operable breast cancer: features of disease at presentation. Ann Oncol. 2002 13(2): p. 273-9.
  15. ↑ Sidoni A, et al. Breast cancer in young women: clinicopathological features and biological specificity. Breast. 2003 12(4): p. 247-50.
  16. ↑ Cancello G, et al. Prognosis and adjuvant treatment effects in selected breast cancer subtypes of very young women (<35 years) with operable breast cancer. Ann Oncol. 2010 21(10): p. 1974-81.
  17. ↑ Paluch-Shimon, S, et al. Association between very young age and adverse characteristics of breast cancer at presentation amongst Israeli women. Am J Clin Oncol. 2011 Jun;34(3):219-22.
  18. ↑ KeeganTH,, et al. Occurrence of breast cancer subtypes in adolescent and young adult women. Breast Cancer Res 2012 14(2): p. R55
  19. ↑ AndersCK, et al. Young age at diagnosis correlates with worse prognosis and defines a subset of breast cancers with shared patterns of gene expression. J Clin Oncol. 2008 26(20): p. 3324-30.
  20. ↑ Azim HA Jr,, et al. Elucidating prognosis and biology of breast cancer arising in young women using gene expression profiling. Clin Cancer Res. 2012 18(5): p. 1341-51.
  21. ↑ Early Breast Cancer Trialists' Collaborative Group (EBCTCG) Effects of chemotherapy and hormonal therapy for early breast cancer on recurrence and 15¬year survival: an overview of the randomised trials.. Lancet. 2005 May 14-20;365(9472):1687-717.
  22. ↑ Voogd AC,. Differences in risk factors for local and distant recurrence after breast-conserving therapy or mastectomy for stage I and II breast cancer: pooled results of two large European randomized trials. J Clin Onco., 2001. 19(6): p. 1688-97.
  23. ↑ BolletMA, et al. Age remains the first prognostic factor for loco-regional breast cancer recurrence in young (<40 years) women treated with breast conserving surgery first. Radiother Oncol. 2007 82(3): p. 272-80.
  24. ↑ Kothari AS,, and FentimanlS. 11. Breast cancer in young women. Int J Clin Pract 2002 56(3): p. 184-7.
  25. ↑ Fredholm H, et al. Breast cancer in young women: poor survival despite intensive treatment. PL0S One. 2009 4(11): p. e7695.
  26. ↑ FowbleBL, et al.,The influence of young age on outcome in early stage breast cancer. Int J Radiat Oncol Biol Phys. 1994 30(1): p. 23-33.
  27. ↑ Han W, et al. Young age: an independent risk factor for disease-free survival in women with operable breast cancer. BMC Cancer. 2004. 4: p. 82
  28. ↑ Bharat A. et al. Patient and tumor characteristics associated with increased mortality in young women (< or =40 years) with breast cancer. J Surg Oncol. 2009 100(3): p. 248-51.
  29. ↑ LoveRR, et al. Young age as an adverse prognostic factor in premenopausal women with operable breast cancer. Clin Breast Cancer. 2002 2(4): p. 294-8.
  30. ↑ Valachis A, et al. Safety of pregnancy after primary breast carcinoma in young women: a meta-analysis to overcome bias of healthy mother effect studies. Obstet Gynecol Surv. 2010 65(12): p. 786-93.

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר שני פאלוך-שמעון - מנהלת השירות לסרטן שד בנשים צעירות המכון לאונקולוגיית השד, המרכז הרפואי ע"ש שיבא תל השומר, רמת גן



פורסם בכתב העת "במה", ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה, אוקטובר 2014, גיליון מסי 20