האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "סרטן שד מסוג triple negative - טיפול - Triple negative breast cancer - treatment"

מתוך ויקירפואה

 
(23 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ערך בבדיקה}}
 
 
 
{{מחלה
 
{{מחלה
|תמונה=[[קובץ:Pink_ribbon.svg|120 פיקסלים]]
+
|תמונה=Pink_ribbon.svg
 
|כיתוב תמונה=
 
|כיתוב תמונה=
 
|שם עברי= סרטן שד מסוג Triple negative - טיפול
 
|שם עברי= סרטן שד מסוג Triple negative - טיפול
שורה 8: שורה 6:
 
|שמות נוספים=
 
|שמות נוספים=
 
|ICD-10=
 
|ICD-10=
|ICD-9=  
+
|ICD-9=
 
|MeSH=
 
|MeSH=
|יוצר הערך= ד"ר רינת ירושלמי
+
|יוצר הערך= ד"ר רינת ירושלמי, עדכון הערך: ד"ר שלומית סטרולוב שחר
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}
 
{{הרחבה|סרטן השד}}
 
{{הרחבה|סרטן השד}}
סרטן השד מחולק למספר תתי סוגים, ביניהם הסוג המכונה Triple Negative (השילוש השלילי), המהווה כ-15% ממקרי סרטן השד. מחלה זו, המתגלה פעמים רבות בבדיקות שגרתיות, מתאפיינת בהיעדר קולטנים ל[[אסטרוגן]] (Estrogen), ל[[פרוגסטרון]] (Progesterone) ובהיעדר קולטנים מסוג [[HER2]]. כמו כן מתאפיינת המחלה בדרגת התמיינות גבוהה (High Grade) בשל קצב החלוקה המהיר של התאים{{הערה|שם=הערה1|Rao C, ShettyJ, Prasad KH. Immunohistochemical profile and morphology in triple - negative breast cancers. Rao et al. J Clin Diagn Res. 2013 Jul;7(7):1361-5. Epub 2013 May 28.}}. מאפיין נוסף הוא השיעור הגבוה של חזרת המחלה בסמיכות יחסית לזמן האבחנה. הגרורות הראשונות יופיעו באברים כמו הכבד והריאות. חוקרים שונים מצאו, כי המחלה מופיעה בשכיחות גבוהה יותר בקרב נשאיות המוטציה בגן [[BRCA]], ובמיוחד בנשאיות המוטציה BRCA1.
+
[[סרטן השד]] מחולק למספר תתי סוגים, בהם הסוג המכונה מבחינה היסטורית Triple Negative{{כ}} (השילוש השלילי - TNBC{{כ}}, Triple Negative Breast Cancer), המהווה כ-15 אחוזים ממקרי סרטן השד{{הערה|שם=הערה1|Howlader N, Altekruse SF, Li CI, et al. US incidence of breast cancer subtypes defined by joint hormone receptor and HER2 status. J Natl Cancer Inst. 2014;106(5).}}. מחלה זו, מתאפיינת בהיעדר קולטנים ל[[אסטרוגן]] (<1 אחוז), ל[[פרוגסטרון]] (<1 אחוז) ובהיעדר קולטנים מסוג [[HER2]]{{כ}} (Human Epidermal growth factor Receptor 2). אם תוצאת הבדיקה האימונוהיסטוכימית היא +2 יש צורך ב[[בדיקת FISH]]{{כ}} (Fluorescence In Situ Hybridization) שלילית לפי הנחיות האיגוד הפתולוגי{{הערה|שם=הערה2|Hammond ME, Hayes DF, Dowsett M, et al. American Society of Clinical Oncology/College of American Pathologists guideline recommendations for immunohistochemical testing of estrogen and progesterone receptors in breast cancer (unabridged version). Arch Pathol Lab Med. 2010;134(7):e48-72.}}.
 +
 
 +
אף על פי שעקרונות הטיפול הבסיסיים בסרטן שד מסוג TNBC דומים לשאר סוגי סרטן השד עדיין ישנם אספקטים מולקולריים, פתולוגים וטיפוליים ייחודיים וכמו כן מהלך מחלה שונה אשר נסקור כאן.
 +
 
 +
מחלה זו מתאפיינת בדרגת התמיינות גבוהה (High Grade) בשל קצב החלוקה המהיר של התאים, רוב מקרי ה-TNBC שייכים לתת סוג פתולוגי BASAL LIKE אשר מאופיין בביטוי של גנים שונים כגון[[epidermal growth factor receptor|Epidermal Growth Factor Receptor]] (EGFR, also called HER1){{כ}}, basal cytokeratins 5/6{{כ}}, c-Kit{{כ}}{{הערה|שם=הערה3|Livasy CA, Karaca G, Nanda R, et al. Phenotypic evaluation of the basal-like subtype of invasive breast carcinoma. Mod Pathol. 2006;19(2):264-271.}}.
 +
 
 +
ממוצע גיל האבחנה הוא צעיר בהשוואה לתת הסוגים האחרים (מתחת לגיל 40){{כ}}{{הערה|שם=הערה4|Trivers KF, Lund MJ, Porter PL, et al. The epidemiology of triple-negative breast cancer, including race. Cancer Causes Control. 2009;20(7):1071-1082.}} ובכ-20 אחוזים מהמטופלות תמצא נשאות לגן [[BRCA]]{{כ}}{{הערה|שם=הערה5|Gonzalez-Angulo AM, Timms KM, Liu S, et al. Incidence and outcome of BRCA mutations in unselected patients with triple receptor-negative breast cancer. Clin Cancer Res. 2011;17(5):1082-1089.}} (כאשר בכל סוגי סרטן השד פחות מ-6 אחוזים הן נשאיות) (החל משנת 2020 הוכנסה ל[[סל הבריאות]] בדיקת סקר ל-BRCA לנשים ממוצא אשכנזי). מאפיין נוסף הוא השיעור הגבוה של חזרת המחלה בסמיכות יחסית לזמן האבחנה (שיא החזרות תוך 3 שנים){{הערה|שם=הערה6|Liedtke C, Mazouni C, Hess KR, et al. Response to neoadjuvant therapy and long-term survival in patients with triple-negative breast cancer. J Clin Oncol. 2008;26(8):1275-1281.}}.
 +
 
 +
כמו בכל סרטן שד - בדיקה על ידי אונקולוג מומלצת בעת אבחון המחלה, ובדיקת המקרה בישיבה מולטידסיפלינארית היא חשובה - לתכנון מיטבי של התוכנית הטיפולית{{הערה|שם=הערה7|[https://www.nccn.org/patients/guidelines/content/PDF/breast-invasive-patient.pdf Guidelines N. NCCN 2020 BREAST CANCER VERSION 5  2020.]}}.
 +
 
 +
==טיפול במחלה לא גרורתית==
 +
[[כימותרפיה]] מומלצת לטיפול בגידולים הגדולים מ-0.5 סנטימטר או בלוטות חיוביות.
 +
 
 +
'''תזמון הכימותרפיה''' - מתן כימותרפיה טרום-ניתוחית או בתר-ניתוחית.
  
מרבית מקרי ה-Triple Negative שייכים לתת קבוצה של סרטן השד, המכונה Basal-Like. קבוצה זו מאופיינת על ידי חותם גנטי הכולל Cytokeratin 5/6 וביטוי גבוה של גנים הקשורים לשגשוג התאים. במחקרים שהתמקדו בגנים העלולים לגרום לסרטן השד נמצא כי בגידולים מסוג Basal-Like מתרחשים שינויים במספר מסלולים תוך-תאיים כגון אלו של TP53 ,PIK3CA/PTEN ,RB1 ועוד רבים אחרים. החוקרים Lehmann וחבריו בדקו את הפרופיל הגנטי של 587 נשים שחלו בסרטן השד מסוג Triple Negative ומצאו שישה תתי-סוגים השייכים לקבוצה זו, כאשר לכל אחד מהם מאפיינים ייחודיים וסיכויי החלמה שונים{{הערה|שם=הערה2|Lehmann BD, Bauer JA, Chen X, et al. Identification of human triple negative breast cancer subtypes and preclinical models for selection of targeted therapies. J Clin Invest. 2011 Jul; 121 (7):2750-67 Lehmann B.D. et al. The journal of clinical investigation 2011, 121, 2750-2767.}}.
+
מתן טיפול כימותרפי טרום ניתוחי זו האפשרות המועדפת בסרטן שד מתקדם מקומית, או לכאלו אשר זקוקות לגישה זו על מנת להשיג תוצאה קוסמטית טובה יותר על ידי הקטנת הגידול. השגת תגובה פתולוגית מלאה לאחר טיפול טרום ניתוחי, קשורה להישרדות ללא מחלה ממושכת יותר{{הערה|שם=הערה8|Cortazar P, Zhang L, Untch M, et al. Pathological complete response and long-term clinical benefit in breast cancer: the CTNeoBC pooled analysis. Lancet. 2014;384(9938):164-172.}}. במטופלות אשר לא השיגו תגובה פתולוגית מלאה – ישנה אפשרות להציע טיפולים נוספים כמפורט בהמשך.
  
==טיפול תרופתי==
+
'''בחירת משלב כימותרפי''' - בסוג סרטן זה נציע משלב אשר יכיל [[Anthracycline|אנתרציקלינים]] ו[[Taxane|טקסנים]].
  
הפנייה לאונקולוג תיעשה באחד מהשלבים הבאים:
+
תוספת כימותרפיה מסוג פלטינום - ישנם חילוקי דעות לגבי תוספת פלטינום למשלב הכימותרפי הטרום ניתוחי. התועלת של תוספת זו נבדקה במספר מחקרים פרוספקטיביים, בהם נבדק האם תוספת של תרופות ממשפחת ה-Platinum משפרת את התגובה לטיפול ומעלה את הסיכוי לתגובה פתולוגית מלאה. המחקרים השוו בין טיפול סטנדרטי בתוספת [[Carboplatin]] לטיפול סטנדרטי ללא תוספת זו. ישנם מספר מחקרים אשר הצביעו על יתרון במתן התוספת והעלאת אחוזי תגובה מלאה, למשל במחקר BRIGHTNESS עלו אחוזי התגובה המלאה מ-22–39 אחוזים ל-48–60 אחוזים עם תוספת Carboplatin{{הערה|שם=הערה9|Loibl S, O'Shaughnessy J, Untch M, et al. Addition of the PARP inhibitor veliparib plus carboplatin or carboplatin alone to standard neoadjuvant chemotherapy in triple-negative breast cancer (BrighTNess): a randomised, phase 3 trial. Lancet Oncol. 2018;19(4):497-509.}}. מחקר ה-GEPARSIXTO הראה שיפור בהשרדות ללא מחלה בתוספת של Carboplatin (*0.56=HR{{כ}}) {{כ}}{{הערה|שם=הערה10|Loibl S, Weber KE, Timms KM, et al. Survival analysis of carboplatin added to an anthracycline/taxane-based neoadjuvant chemotherapy and HRD score as predictor of response-final results from GeparSixto. Ann Oncol. 2018;29(12):2341-2347.}} עם זאת מחקר Cancer and Leukemia Group B (CALGB) 40603 לא מצא תועלת בהוספת Carboplatin לטיפול המקובל להארכת ההשרדות.
*'''לפני הניתוח''' - אז יוצע לאשה (לעיתים) טיפול טרום ניתוחי בהתאם למצב הגידול
 
*'''לאחר הניתוח''' - במהלכו הוסר הגידול הסרטני
 
*'''במצב של מחלה גרורתית''' - המחלה התפשטה מעבר לשד ולבלוטות הלימפה השכנות (במצב כזה על פי רוב לא מתוכנן ניתוח)
 
  
המצב השכיח ביותר הנו פנייה של המטופלת לאונקולוג לאחר הניתוח במטרה לדון באסטרטגיה הטיפולית, שתמנע את חזרת המחלה. הטיפול שניתן לאחר הניתוח כרוך לרוב בטיפול כימי, הכולל מתן תרופות כימיות מסוג Anthracyclines ו-Taxoids. ל[[טיפול בקרינה]] תפקיד חשוב בהפחתת שיעורי הישנות המחלה הן במצב בו הגידול אובחן בשלב מוקדם, והן במצבים בהם הגידול היה גדול עד כדי צורך בכריתת שד.
+
לסיכום, נאסף מידע רב שמדגים כי תוספת Carboplatin הראתה שיפור של כ-20 אחוזים בתגובה פתולוגית מלאה ולכן במחלה מתקדמת מקומית מקובל לשלב Carboplatin בטיפול הטרום-ניתוחי.
  
לעיתים בשל היקף הגידול או במצבים בהם יש צורך להתחיל מיד בטיפול הסיסטמי עוד לפני ניתוח, יינתן למטופלת (על פי שיקול הצוות המטפל) טיפול טרום-ניתוחי, המכונה טיפול ניאו-אדג'ובנטי (Neoadjuvant).
+
'''המשך טיפול כאשר לא הושגה תגובה פתולוגית מלאה:'''
  
מחקר B-40 NSABP{{כ}} (National Surgical Adjuvant Breast and Bowel Project) בדק אם תוספת של תרופות אנטי גידוליות כמו [[t:Gemcitabine|Gemcitabine]] או [[t:Capecitabine|Capecitabine]] לטיפול הסטנדרטי, הכולל מתן תרופות כימיות מסוג Anthracyclines ו-Taxoids, תעלה את שיעור נסיגת המחלה בשד. למרבה האכזבה לא נצפה רווח כלשהו מתוספת זו.
+
במטופלות עם המצאות של שארית מחלה (Residual disease) לאחר טיפול טרום ניתוחי, מחקר פרופסקטיבי הדגים כי תוספת של מתן טיפול פומי בכימותרפיה מסוג קסלודה ([[Capecitabine]]) למשך כ-4–6 חודשים הראתה הפחתה בהישנות המחלה{{הערה|שם=הערה11|Masuda N, Lee SJ, Ohtani S, et al. Adjuvant Capecitabine for Breast Cancer after Preoperative Chemotherapy. N Engl J Med. 2017;376(22):2147-2159.}}. תוצאות אילו גם קיבלו חיזוק במטה אנליזה נוספת שסיכמה מספר מחקרים נוספים והראתה כי ישנו שיפור בהישרדות כוללת וללא מחלה במתן טיפול זה למטופלות עם שארית מחלה לאחר טיפול ניאואדג׳ובנטי.
  
מספר מחקרים פרוספקטיביים, שבדקו את אופן הטיפול וסוגי התרופות, רמזו שיייתכן שתוספת של תרופות ממשפחת ה-Platinum תשפר את התגובה לטיפול. המחקרים השוו בין טיפול סטנדרטי בתוספת [[t:Carboplatin|Carboplatin]] לטיפול סטנדרטי ללא תוספת זו. שני מחקרים הצביעו על יתרון במתן התוספת, ואילו מחקר אחר לא מצא תועלת בהוספת ה-Carboplatin לטיפול המקובל{{הערה|שם=הערה3|Ademuyiwa FO, Ellis MJ, Ma CX. Neoadjuvant therapy in operable breast cancer: application to triple negative breast cancer. Ademuyiwa F.O et al. . J Oncol. 2013:2013:219869. Epub 2013 Aug 1.}}.
+
<nowiki>*</nowiki>HR{{כ}} - Hazard Ratio
  
נבדקה תוספת של טיפול ביולוגי לטיפול הסטנדרטי - גם כאן התוצאה אינה חד משמעית. שלושה מחקרים בדקו תוספת של הטיפול הביולוגי ב-[[t:Avastin|Avastin]] {{כ}}(Bevacizumab), המכוון ישירות לכלי הדם של הגידול. מחקר גרמני הצביע על יתרון בתוספת זו לטיפול הרגיל, ואילו שניים אחרים שללו זאת.
+
== טיפול במחלה גרורתית==
 +
סרטן שד מסוג TN גרורתי הוא סרטן אגרסיבי, כאשר זמן ההישרדות החציוני הוא בין 18–25 חודשים ומאופיין בהתפשטות מהירה לאיברים פנימיים{{הערה|שם=הערה14|Schmid P, Adams S, Rugo HS, et al. Atezolizumab and Nab-Paclitaxel in Advanced Triple-Negative Breast Cancer. N Engl J Med. 2018;379(22):2108-2121.}}. בזמן האבחנה של סרטן שד גרורתי מומלץ לחזור על ביופסיה על מנת לוודא שמדובר שוב במחלה מסוג TNBC – מכיוון שלעיתים יש שוני ברצפטורים בין המחלה המקורית להשנות הגרורתית{{הערה|שם=הערה15|Shachar SS, Mashiach T, Fried G, et al. Biopsy of breast cancer metastases: patient characteristics and survival. BMC Cancer. 2017;17(1):7.}} כמו כן לוודא שיש רקמה על מנת לבדוק התאמה לטיפולים השונים דוגמת צביעה ל-[[PD-L1]]{{כ}} (Programmed Death-Ligand 1).
  
במסגרת הנסיונות לשפר את שיעורי נסיגת המחלה לפני הניתוח, נוסתה גם הגישה המבוססת על התאמת הפרוטוקול הכימי במהלך הטיפול, בהתאם לתגובת הגידול לטיפול. המחקר גילה שני ממצאים חשובים: האחד, תגובה ברורה שנצפית זמן קצר לאחר תחילת הטיפול (במהלך שני המחזורים הראשונים של הטיפול), מנבאת רווח משמעותי מהטיפול כולו. הממצא השני: אין יתרון משמעותי בהחלפת הטיפול הראשוני אצל נשים אשר המחלה לא נסוגה אצלן בעקבות הטיפול.
+
=== טיפול סיסטמי ב-TNBC גרורתי ללא ביטוי יתר של PD-L1 ===
 +
במטופלות ללא ביטוי יתר של PD-L1 מקובל לטפל בטיפול כימותרפי – בדרך כלל תרופה בודדת, למעט מקרים בהם יש צורך בתגובה מהירה למחלה סוערת.
  
==סרטן שד בשלב גרורתי==
+
===טיפול סיסטמי ב-TNBC גרורתי עם ביטוי יתר של PD-L1===
 +
התוספת של טיפול אימונותרפי נבדקה במספר מחקרים:
  
לכל תת-סוג של סרטן השד יש ביטוי שונה גם כאשר המחלה הופכת לגרורתית (שלב 4 בסרטן השד). האזורים הראשונים לחזרת המחלה משתנים בהתאם לתת-הסוג של סרטן השד. הגרורות יכולות להופיע בשד עצמו, בעצמות או באיברים פנימיים כמו כבד, ריאות, שערי ריאות, המוח ועוד. גידול מסוג Triple Negative נוטה לחזור קודם באיברים הפנימיים{{הערה|שם=הערה4|Yerushalmi R, Woods R, Kennecke H, Speers C, Knowling M, Gelmon K. ,Patterns of relapse in breast cancer: changes over time. Yerushalmi R. et al, Breast Cancer Res Treat. 2010 Apr;120(3)753-9 Breast cancer res and treat. 2010:120. 753-759.. Epub 2009 Aug 22.}}.
+
לפי מחקר 130 IMpassion בו טופלו מטופלות בקו ראשון ב-Nab-[[Paclitaxel]] עם פלצבו לעומת Nab-Paclitaxel עם [[Atezolizumab]], היה שיפור מובהק בהישרדות ללא התקדמות מחלה והישרדות כוללת (שיפור של 7 חודשים, מ-18 ל-25 חודשים{{הערה|שם=הערה14}}). בעקבות זאת טיסנטריק בשילוב עם נאב-פאקליטקסל קיבל אישור של ה-FDA{{כ}} (Food and Drug Administration) ונכלל בסל הבריאות החל משנת 2020. במחקר נוסף אשר השווה תוספת של Atezolizumab או פלצבו ל-Paclitaxel{{כ}} (131 IMpassion) לא נצפה שיפור בהישרדות ללא התקדמות מחלה או בהישרדות הכוללת בזרוע המחקר לעומת זרוע הביקורת. בשל תוצאות אלו יש להקפיד לתת את המשלב עם Nab-Paclitaxel.
  
כיון שסרטן שד גרורתי מסוג Triple Negative אינו ניתן (לרוב) לריפוי, חוקרים רבים בעולם התגייסו למציאת תרופות חדשות למחלה ספציפית זו. התרופות הקיימות כיום ניתנות להארכת חייה של החולה, תוך שמירה על איכות חיים טובה, ככל שניתן.
+
לבדיקת התאמה ל-Atezolizumab יש לבצע צביעה ל-PD-L1 עם נוגדן מסוג SP-142.
  
מחקרים שבדקו אם תרופות הפוגעות בכלי דם יעילות כנגד גידולים מסוג Triple Negative, הראו תוצאות מעודדות. דוגמה לכך מהווה אנאליזה שכללה שלוש עבודות בפאזה שלישית, בהן נבדק שימוש בטיפול בתרופה הביולוגית Avastin, בשילוב עם טיפול כימי בקו ראשון. תוצאות המחקרים הראו שיפור בשליטה במחלה למספר חודשים, אולם לא היה שיפור בהישרדות. שימוש בתרופות נוספות כמו מעכבי פארפ (PARP inhibitors) ומעכבי אם-תור (mTOR inhibitors) הביא עמו תקוות חדשות, אך אלה טרם התממשו (אלא אם כן מדובר בנשאיות BRCA).
+
לסיכום - נכון לכתיבת שורות אלו, במטופלת עם צביעה חיובית ל-PD-L1 יש להציע טיפול ב-Atezolizumab יחד עם כימותרפיה מסוג Nab-Paclitaxel.
  
מדענים העוסקים בסרטן השד מייחסים חשיבות רבה לאבחנה בין תתי-הסוג השונים ואיתור מטרות לתרופות חדשות, המאפיינות את הסוגים השונים של המחלה. קולטן ה[[לפטין]] (Leptin) שהנו הורמון המיוצר ברקמת השומן, נחשב על ידי חלק מהחוקרים כאתר מטרה לטיפול במחלה זו.
+
===אפשרויות טיפול נוספות ב TNBC גרורתי===
 +
טיפול במטופלות עם סרטן שד TNBC הנשאיות למוטציות ב-BRCA:
  
מערכת Notch מהווה אף היא תחום מחקר עבור המדענים: זאת מכיוון שחלבוני התא המשתתפים במסלול זה הינם בעלי תפקיד קריטי בשימור האיזון בין שגשוג התא, התמיינותו ומותו. מכאן חשיבותה של המערכת בהתפתחות גידול סרטני, ומשום כך נבדקות תרופות שתפקידן להתערב במסלול זה{{הערה|שם=הערה5|Mahamodhossen YA, Liu W, Rong-Rong Z. Triple-negative breast cancer: new perspectives for novel therapies. Mahamodhossen YA. et al. Med Oncol 2013; 30, 1-6Med Oncol. 2013;30(3):653. Epub 2013 Jul 4.}} , {{הערה|שם=הערה6|Andres CK et al. The management of early-stage and metastatic triple-negative breast cancer: a review. Andres CK et al. Hematol Oncol Clin North Am. 2013 Aug;27(4):,737-749. Epub 2013 Jun 18.}}.
+
למטופלות אילו ישנן אופציות טיפול נוספות המאושרות בסל הבריאות: [[PARP inhibitors|מעכבי PARP]]. מעכבי PARP הדגימו יתרון בהישרדות ללא התקדמות מחלה לעומת טיפול בכימותרפיה{{הערה|שם=הערה16|Robson M, Im SA, Senkus E, et al. Olaparib for Metastatic Breast Cancer in Patients with a Germline BRCA Mutation. N Engl J Med. 2017;377(6):523-533.}}{{הערה|שם=הערה17|Litton JK, Rugo HS, Ettl J, et al. Talazoparib in Patients with Advanced Breast Cancer and a Germline BRCA Mutation. N Engl J Med. 2018;379(8):753-763.}}. שני מעכבי PARP הכלולים בסל הבריאות הם: [[Olaparib]] ו-[[Talazoparib]].
  
דרך נסיונית נוספת לטיפול בגידולי סרטן שד מסוג Triple Negative, הנה באמצעות פיתוח [[חיסונים]] המשלבים ידע על מערכת החיסון ושימוש בווירוסים מוכרים. נכון לשעה זו (2015), המחקרים המתמקדים בנושא זה נמצאים בשלבים הראשונים בלבד.
+
מאמר סקירה על טיפול בסרטן שד מסוג Triple Negative בנשים מבוגרות ניתן למצוא כאן{{הערה|שם=הערה19|Shachar SS, Jolly TA, Jones E, Muss HB. Management of Triple-Negative Breast Cancer in Older Patients: How Is It Different? Oncology (Williston Park). 2018;32(2):58-63.}}.
  
 
==ביבליוגרפיה==
 
==ביבליוגרפיה==
   
+
  <blockquote>
<blockquote>  
 
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
{{הערות שוליים}}
+
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
 +
*Mittendorf EA, Zhang H, Barrios CH, et al. Neoadjuvant atezolizumab in combination with sequential nab-paclitaxel and anthracycline-based chemotherapy versus placebo and chemotherapy in patients with early-stage triple-negative breast cancer (IMpassion031): a randomised, double-blind, phase 3 trial. Lancet. 2020.
 +
*Schmid P, Cortes J, Pusztai L, et al. Pembrolizumab for Early Triple-Negative Breast Cancer. N Engl J Med. 2020;382(9):810-821.
 +
*Bardia A, Mayer IA, Vahdat LT, et al. Sacituzumab Govitecan-hziy in Refractory Metastatic Triple-Negative Breast Cancer. N Engl J Med. 2019;380(8):741-751.
 
</div>
 
</div>
 
</blockquote>
 
</blockquote>
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
 
* [http://user-1723486.cld.bz/cancer-bama-204 סרטן השד מסוג Triple Negative]
 
* [http://user-1723486.cld.bz/cancer-bama-204 סרטן השד מסוג Triple Negative]
 
+
{{שש}}
 
+
{{ייחוס|ד"ר רינת ירושלמי - היחידה לאונקולוגיה של השד, מרכז דוידוף, מרכז רפואי רבין - קמפוס בילינסון, פתח תקווה, ד"ר שלומית סטרולוב שחר, רופאה בכירה במרכז האונקולוגי על שם יוסף פישמן במרכז הרפואי רמב"ם}}
{{ייחוס|ד"ר רינת ירושלמי - היחידה לאונקולוגיה של השד, מרכז דוידוף, מרכז רפואי רבין - קמפוס בילינסון, פתח תקווה}}
+
{{שש}}
 
 
 
 
 
<center>'''פורסם בכתב העת "במה", ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה, אוקטובר 2014, גיליון מסי 20'''</center>
 
<center>'''פורסם בכתב העת "במה", ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה, אוקטובר 2014, גיליון מסי 20'''</center>
  
[[קטגוריה: אונקולוגיה]]
+
[[קטגוריה:אונקולוגיה]]
[[קטגוריה: כירורגיה]]
+
[[קטגוריה:כירורגיה]]

גרסה אחרונה מ־15:00, 26 באפריל 2023


סרטן שד מסוג Triple negative - טיפול
Triple negative breast cancer - treatment
Pink ribbon.svg
יוצר הערך ד"ר רינת ירושלמי, עדכון הערך: ד"ר שלומית סטרולוב שחר
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםסרטן השד

סרטן השד מחולק למספר תתי סוגים, בהם הסוג המכונה מבחינה היסטורית Triple Negative‏ (השילוש השלילי - TNBC‏, Triple Negative Breast Cancer), המהווה כ-15 אחוזים ממקרי סרטן השד[1]. מחלה זו, מתאפיינת בהיעדר קולטנים לאסטרוגן (<1 אחוז), לפרוגסטרון (<1 אחוז) ובהיעדר קולטנים מסוג HER2‏ (Human Epidermal growth factor Receptor 2). אם תוצאת הבדיקה האימונוהיסטוכימית היא +2 יש צורך בבדיקת FISH‏ (Fluorescence In Situ Hybridization) שלילית לפי הנחיות האיגוד הפתולוגי[2].

אף על פי שעקרונות הטיפול הבסיסיים בסרטן שד מסוג TNBC דומים לשאר סוגי סרטן השד עדיין ישנם אספקטים מולקולריים, פתולוגים וטיפוליים ייחודיים וכמו כן מהלך מחלה שונה אשר נסקור כאן.

מחלה זו מתאפיינת בדרגת התמיינות גבוהה (High Grade) בשל קצב החלוקה המהיר של התאים, רוב מקרי ה-TNBC שייכים לתת סוג פתולוגי BASAL LIKE אשר מאופיין בביטוי של גנים שונים כגוןEpidermal Growth Factor Receptor (EGFR, also called HER1)‏, basal cytokeratins 5/6‏, c-Kit‏[3].

ממוצע גיל האבחנה הוא צעיר בהשוואה לתת הסוגים האחרים (מתחת לגיל 40)‏[4] ובכ-20 אחוזים מהמטופלות תמצא נשאות לגן BRCA[5] (כאשר בכל סוגי סרטן השד פחות מ-6 אחוזים הן נשאיות) (החל משנת 2020 הוכנסה לסל הבריאות בדיקת סקר ל-BRCA לנשים ממוצא אשכנזי). מאפיין נוסף הוא השיעור הגבוה של חזרת המחלה בסמיכות יחסית לזמן האבחנה (שיא החזרות תוך 3 שנים)[6].

כמו בכל סרטן שד - בדיקה על ידי אונקולוג מומלצת בעת אבחון המחלה, ובדיקת המקרה בישיבה מולטידסיפלינארית היא חשובה - לתכנון מיטבי של התוכנית הטיפולית[7].

טיפול במחלה לא גרורתית

כימותרפיה מומלצת לטיפול בגידולים הגדולים מ-0.5 סנטימטר או בלוטות חיוביות.

תזמון הכימותרפיה - מתן כימותרפיה טרום-ניתוחית או בתר-ניתוחית.

מתן טיפול כימותרפי טרום ניתוחי זו האפשרות המועדפת בסרטן שד מתקדם מקומית, או לכאלו אשר זקוקות לגישה זו על מנת להשיג תוצאה קוסמטית טובה יותר על ידי הקטנת הגידול. השגת תגובה פתולוגית מלאה לאחר טיפול טרום ניתוחי, קשורה להישרדות ללא מחלה ממושכת יותר[8]. במטופלות אשר לא השיגו תגובה פתולוגית מלאה – ישנה אפשרות להציע טיפולים נוספים כמפורט בהמשך.

בחירת משלב כימותרפי - בסוג סרטן זה נציע משלב אשר יכיל אנתרציקלינים וטקסנים.

תוספת כימותרפיה מסוג פלטינום - ישנם חילוקי דעות לגבי תוספת פלטינום למשלב הכימותרפי הטרום ניתוחי. התועלת של תוספת זו נבדקה במספר מחקרים פרוספקטיביים, בהם נבדק האם תוספת של תרופות ממשפחת ה-Platinum משפרת את התגובה לטיפול ומעלה את הסיכוי לתגובה פתולוגית מלאה. המחקרים השוו בין טיפול סטנדרטי בתוספת Carboplatin לטיפול סטנדרטי ללא תוספת זו. ישנם מספר מחקרים אשר הצביעו על יתרון במתן התוספת והעלאת אחוזי תגובה מלאה, למשל במחקר BRIGHTNESS עלו אחוזי התגובה המלאה מ-22–39 אחוזים ל-48–60 אחוזים עם תוספת Carboplatin[9]. מחקר ה-GEPARSIXTO הראה שיפור בהשרדות ללא מחלה בתוספת של Carboplatin (*0.56=HR‏) ‏[10] עם זאת מחקר Cancer and Leukemia Group B (CALGB) 40603 לא מצא תועלת בהוספת Carboplatin לטיפול המקובל להארכת ההשרדות.

לסיכום, נאסף מידע רב שמדגים כי תוספת Carboplatin הראתה שיפור של כ-20 אחוזים בתגובה פתולוגית מלאה ולכן במחלה מתקדמת מקומית מקובל לשלב Carboplatin בטיפול הטרום-ניתוחי.

המשך טיפול כאשר לא הושגה תגובה פתולוגית מלאה:

במטופלות עם המצאות של שארית מחלה (Residual disease) לאחר טיפול טרום ניתוחי, מחקר פרופסקטיבי הדגים כי תוספת של מתן טיפול פומי בכימותרפיה מסוג קסלודה (Capecitabine) למשך כ-4–6 חודשים הראתה הפחתה בהישנות המחלה[11]. תוצאות אילו גם קיבלו חיזוק במטה אנליזה נוספת שסיכמה מספר מחקרים נוספים והראתה כי ישנו שיפור בהישרדות כוללת וללא מחלה במתן טיפול זה למטופלות עם שארית מחלה לאחר טיפול ניאואדג׳ובנטי.

*HR‏ - Hazard Ratio

טיפול במחלה גרורתית

סרטן שד מסוג TN גרורתי הוא סרטן אגרסיבי, כאשר זמן ההישרדות החציוני הוא בין 18–25 חודשים ומאופיין בהתפשטות מהירה לאיברים פנימיים[12]. בזמן האבחנה של סרטן שד גרורתי מומלץ לחזור על ביופסיה על מנת לוודא שמדובר שוב במחלה מסוג TNBC – מכיוון שלעיתים יש שוני ברצפטורים בין המחלה המקורית להשנות הגרורתית[13] כמו כן לוודא שיש רקמה על מנת לבדוק התאמה לטיפולים השונים דוגמת צביעה ל-PD-L1‏ (Programmed Death-Ligand 1).

טיפול סיסטמי ב-TNBC גרורתי ללא ביטוי יתר של PD-L1

במטופלות ללא ביטוי יתר של PD-L1 מקובל לטפל בטיפול כימותרפי – בדרך כלל תרופה בודדת, למעט מקרים בהם יש צורך בתגובה מהירה למחלה סוערת.

טיפול סיסטמי ב-TNBC גרורתי עם ביטוי יתר של PD-L1

התוספת של טיפול אימונותרפי נבדקה במספר מחקרים:

לפי מחקר 130 IMpassion בו טופלו מטופלות בקו ראשון ב-Nab-Paclitaxel עם פלצבו לעומת Nab-Paclitaxel עם Atezolizumab, היה שיפור מובהק בהישרדות ללא התקדמות מחלה והישרדות כוללת (שיפור של 7 חודשים, מ-18 ל-25 חודשים[12]). בעקבות זאת טיסנטריק בשילוב עם נאב-פאקליטקסל קיבל אישור של ה-FDA‏ (Food and Drug Administration) ונכלל בסל הבריאות החל משנת 2020. במחקר נוסף אשר השווה תוספת של Atezolizumab או פלצבו ל-Paclitaxel‏ (131 IMpassion) לא נצפה שיפור בהישרדות ללא התקדמות מחלה או בהישרדות הכוללת בזרוע המחקר לעומת זרוע הביקורת. בשל תוצאות אלו יש להקפיד לתת את המשלב עם Nab-Paclitaxel.

לבדיקת התאמה ל-Atezolizumab יש לבצע צביעה ל-PD-L1 עם נוגדן מסוג SP-142.

לסיכום - נכון לכתיבת שורות אלו, במטופלת עם צביעה חיובית ל-PD-L1 יש להציע טיפול ב-Atezolizumab יחד עם כימותרפיה מסוג Nab-Paclitaxel.

אפשרויות טיפול נוספות ב TNBC גרורתי

טיפול במטופלות עם סרטן שד TNBC הנשאיות למוטציות ב-BRCA:

למטופלות אילו ישנן אופציות טיפול נוספות המאושרות בסל הבריאות: מעכבי PARP. מעכבי PARP הדגימו יתרון בהישרדות ללא התקדמות מחלה לעומת טיפול בכימותרפיה[14][15]. שני מעכבי PARP הכלולים בסל הבריאות הם: Olaparib ו-Talazoparib.

מאמר סקירה על טיפול בסרטן שד מסוג Triple Negative בנשים מבוגרות ניתן למצוא כאן[16].

ביבליוגרפיה

  1. Howlader N, Altekruse SF, Li CI, et al. US incidence of breast cancer subtypes defined by joint hormone receptor and HER2 status. J Natl Cancer Inst. 2014;106(5).
  2. Hammond ME, Hayes DF, Dowsett M, et al. American Society of Clinical Oncology/College of American Pathologists guideline recommendations for immunohistochemical testing of estrogen and progesterone receptors in breast cancer (unabridged version). Arch Pathol Lab Med. 2010;134(7):e48-72.
  3. Livasy CA, Karaca G, Nanda R, et al. Phenotypic evaluation of the basal-like subtype of invasive breast carcinoma. Mod Pathol. 2006;19(2):264-271.
  4. Trivers KF, Lund MJ, Porter PL, et al. The epidemiology of triple-negative breast cancer, including race. Cancer Causes Control. 2009;20(7):1071-1082.
  5. Gonzalez-Angulo AM, Timms KM, Liu S, et al. Incidence and outcome of BRCA mutations in unselected patients with triple receptor-negative breast cancer. Clin Cancer Res. 2011;17(5):1082-1089.
  6. Liedtke C, Mazouni C, Hess KR, et al. Response to neoadjuvant therapy and long-term survival in patients with triple-negative breast cancer. J Clin Oncol. 2008;26(8):1275-1281.
  7. Guidelines N. NCCN 2020 BREAST CANCER VERSION 5 2020.
  8. Cortazar P, Zhang L, Untch M, et al. Pathological complete response and long-term clinical benefit in breast cancer: the CTNeoBC pooled analysis. Lancet. 2014;384(9938):164-172.
  9. Loibl S, O'Shaughnessy J, Untch M, et al. Addition of the PARP inhibitor veliparib plus carboplatin or carboplatin alone to standard neoadjuvant chemotherapy in triple-negative breast cancer (BrighTNess): a randomised, phase 3 trial. Lancet Oncol. 2018;19(4):497-509.
  10. Loibl S, Weber KE, Timms KM, et al. Survival analysis of carboplatin added to an anthracycline/taxane-based neoadjuvant chemotherapy and HRD score as predictor of response-final results from GeparSixto. Ann Oncol. 2018;29(12):2341-2347.
  11. Masuda N, Lee SJ, Ohtani S, et al. Adjuvant Capecitabine for Breast Cancer after Preoperative Chemotherapy. N Engl J Med. 2017;376(22):2147-2159.
  12. 12.0 12.1 Schmid P, Adams S, Rugo HS, et al. Atezolizumab and Nab-Paclitaxel in Advanced Triple-Negative Breast Cancer. N Engl J Med. 2018;379(22):2108-2121.
  13. Shachar SS, Mashiach T, Fried G, et al. Biopsy of breast cancer metastases: patient characteristics and survival. BMC Cancer. 2017;17(1):7.
  14. Robson M, Im SA, Senkus E, et al. Olaparib for Metastatic Breast Cancer in Patients with a Germline BRCA Mutation. N Engl J Med. 2017;377(6):523-533.
  15. Litton JK, Rugo HS, Ettl J, et al. Talazoparib in Patients with Advanced Breast Cancer and a Germline BRCA Mutation. N Engl J Med. 2018;379(8):753-763.
  16. Shachar SS, Jolly TA, Jones E, Muss HB. Management of Triple-Negative Breast Cancer in Older Patients: How Is It Different? Oncology (Williston Park). 2018;32(2):58-63.
  • Mittendorf EA, Zhang H, Barrios CH, et al. Neoadjuvant atezolizumab in combination with sequential nab-paclitaxel and anthracycline-based chemotherapy versus placebo and chemotherapy in patients with early-stage triple-negative breast cancer (IMpassion031): a randomised, double-blind, phase 3 trial. Lancet. 2020.
  • Schmid P, Cortes J, Pusztai L, et al. Pembrolizumab for Early Triple-Negative Breast Cancer. N Engl J Med. 2020;382(9):810-821.
  • Bardia A, Mayer IA, Vahdat LT, et al. Sacituzumab Govitecan-hziy in Refractory Metastatic Triple-Negative Breast Cancer. N Engl J Med. 2019;380(8):741-751.

קישורים חיצוניים



המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר רינת ירושלמי - היחידה לאונקולוגיה של השד, מרכז דוידוף, מרכז רפואי רבין - קמפוס בילינסון, פתח תקווה, ד"ר שלומית סטרולוב שחר, רופאה בכירה במרכז האונקולוגי על שם יוסף פישמן במרכז הרפואי רמב"ם




פורסם בכתב העת "במה", ביטאון לעובדי בריאות בנושא מחלת הסרטן והשלכותיה, אוקטובר 2014, גיליון מסי 20