כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "סרטן שלפוחית השתן - טיפול בטכנולוגית סינרגו - Bladder cancer - treatment with synergo technology"
| שורה 16: | שורה 16: | ||
'''[[סרטן שלפוחית השתן]]''' הוא הממאירות הרביעית בשכיחותה בגבר והשמינית באישה. | '''[[סרטן שלפוחית השתן]]''' הוא הממאירות הרביעית בשכיחותה בגבר והשמינית באישה. | ||
| − | מדי שנה בארצות הברית מתגלים כ- | + | מדי שנה בארצות הברית מתגלים כ-60,000-75,000 מקרים חדשים לשנה, ובישראל בין כ-1,000 ל-1,500 מקרים. שיעור הגידול במספר החולים הלוקים בסרטן השלפוחית עולה באופן קבוע בכ-0.8% לשנה {{הערה|שם=הערה1|Jemal A, Siegel R, Ward E, et al. Cancer statistics, 2008. CA Cancer J Clin 2008;58(2):71-96 }}. רוב הלוקים במחלה סובלים מסרטן שלפוחית לא חודרני, המטופל של ידי כריתה אנדוסקופית (Endoscopic) של הנגע. עם זאת, למרות כריתה שלמה, עד 70% מהחולים יסבלו מהישנות של הנגע בשלפוחית, וכ-10%-15% יסבלו מהתקדמות של שלב המחלה. בשל הנטייה הגבוהה להישנות, טיפול משלים תוך-שלפוחיתי לאחר כריתת הנגע השטחי הוא הכרחי בשיעור ניכר של המטופלים. תרופת הבחירה לטיפול המשלים היא חיידקי [[שחפת]] מוחלשים (BCG, {{כ}} Bacillus Calmette-Guerin)- הגורמים לתגובה חיסונית מקומית, ולתקיפה ולחיסול תאי הסרטן בדופן כיס השתן. למרות יעילותה הרבה יש ל-BCG מספר חסרונות: חולים עם שחפת, חולים במחלת כבד וכאלו הסובלים מ[[הפרעה בתפקוד מערכת החיסון]] או המטופלים בתרופות המדכאות את מערכת החיסון אינם יכולים לקבל טיפול בתרופה. שלושים עד ארבעים אחוז מהמטופלים יסבלו מכישלון של הטיפול, ותופיע אצלם הישנות של המחלה, וכ-5%-10% נוספים יסבלו מתופעות לוואי לתרופה זו, וגם בקבוצה זו תידרש החלפת טיפול משלים. לחולה המטופל ב-BCG יש סיכוי גבוה עד 80%-90% ללקות בתופעות לוואי קלות עד בינוניות, ועד 5% עשויים לסבול מתופעות לוואי חמורות. |
==מיטומיצין C== | ==מיטומיצין C== | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
השילוב של כימו-תרמותרפיה יעיל יותר ממתן MMC בלבד. טיפול זה הוא קו שני יעיל לחולים שסבלו מהישנות למרות טיפול ב-BCG. מספר מחקרים מראים יעילות דומה של השילוב בהשוואה לטיפול ב-BCG. השיעור והחומרה של תופעות הלוואי הם נמוכים בהשוואה לטיפול תוך-שלפוחיתי ב-BCG . | השילוב של כימו-תרמותרפיה יעיל יותר ממתן MMC בלבד. טיפול זה הוא קו שני יעיל לחולים שסבלו מהישנות למרות טיפול ב-BCG. מספר מחקרים מראים יעילות דומה של השילוב בהשוואה לטיפול ב-BCG. השיעור והחומרה של תופעות הלוואי הם נמוכים בהשוואה לטיפול תוך-שלפוחיתי ב-BCG . | ||
| − | |||
| − | |||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
גרסה מ־18:53, 26 בדצמבר 2012
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| סרטן שלפוחית השתן - טיפול בטכנולוגית סינרגו | ||
|---|---|---|
| Bladder cancer - treatment with synergo technology | ||
| יוצר הערך | ד"ר שראל הלחמי, ד"ר גיא הידש, פרופ' עופר נתיב 
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סרטן במערכת השתן
סרטן שלפוחית השתן הוא הממאירות הרביעית בשכיחותה בגבר והשמינית באישה.
מדי שנה בארצות הברית מתגלים כ-60,000-75,000 מקרים חדשים לשנה, ובישראל בין כ-1,000 ל-1,500 מקרים. שיעור הגידול במספר החולים הלוקים בסרטן השלפוחית עולה באופן קבוע בכ-0.8% לשנה [1]. רוב הלוקים במחלה סובלים מסרטן שלפוחית לא חודרני, המטופל של ידי כריתה אנדוסקופית (Endoscopic) של הנגע. עם זאת, למרות כריתה שלמה, עד 70% מהחולים יסבלו מהישנות של הנגע בשלפוחית, וכ-10%-15% יסבלו מהתקדמות של שלב המחלה. בשל הנטייה הגבוהה להישנות, טיפול משלים תוך-שלפוחיתי לאחר כריתת הנגע השטחי הוא הכרחי בשיעור ניכר של המטופלים. תרופת הבחירה לטיפול המשלים היא חיידקי שחפת מוחלשים (BCG, Bacillus Calmette-Guerin)- הגורמים לתגובה חיסונית מקומית, ולתקיפה ולחיסול תאי הסרטן בדופן כיס השתן. למרות יעילותה הרבה יש ל-BCG מספר חסרונות: חולים עם שחפת, חולים במחלת כבד וכאלו הסובלים מהפרעה בתפקוד מערכת החיסון או המטופלים בתרופות המדכאות את מערכת החיסון אינם יכולים לקבל טיפול בתרופה. שלושים עד ארבעים אחוז מהמטופלים יסבלו מכישלון של הטיפול, ותופיע אצלם הישנות של המחלה, וכ-5%-10% נוספים יסבלו מתופעות לוואי לתרופה זו, וגם בקבוצה זו תידרש החלפת טיפול משלים. לחולה המטופל ב-BCG יש סיכוי גבוה עד 80%-90% ללקות בתופעות לוואי קלות עד בינוניות, ועד 5% עשויים לסבול מתופעות לוואי חמורות.
מיטומיצין C
אחת התרופות היעילות יחסית לטיפול משלים תוך-שלפוחיתי היא המיטומיצין (MMC). התרופה היא Alkylating Agent, והיא מעכבת סינתזה של DNA. חדירת תרופה לרקמת השלפוחית תלויה במספר משתנים: ריכוז התרופה בכיס השתן, עובי האורותל ומקדמי הדיפוזיה של הרקמה, כל זאת בהתאם לחוק פיק. בריכוז טיפולי אידאלי MMC עשויה לחדור לדופן השלפוחית עד לעומק של כ-500 מיקרון, כלומר עד למחצית עובייה של הלמינה פרופריה בשלפוחית תקינה. באזור גידולי כמות ה-Tight Junctions בין התאים פחותה, ולכן הרקמה יותר פרמיאבילית וחדירת הכימותרפיה היא טובה יותר בהשוואה לרקמה בריאה.
מספר רב של מחקרים הדגימו כי טיפול משלים ב-MMC מקטין את שיעור הישנות הגידול מ-70% לכ-50%-40%, שיעור נחות יותר לעומת ה-BCG. בשל גודל המולקולה, 334 קילו דלתון, ספיגתה נמוכה ושיעור תופעות הלוואי הוא נמוך ובהשוואה ל-BCG כמעט ואין תיאור של תופעות לוואי חמורות. לאור היעילות הטובה והיעדר תופעות הלוואי חיפשו החוקרים דרך להגביר את יעילות התרופה תוך שימור הפרופיל הבטיחותי.
תרמותרפיה וסרטן
ההשפעה הראשונית של היפרתרמיה טיפולית (45-43 מעלות צלזיוס) על רקמה בריאה היא עלייה בפרפוזיה של כלי הדם ושיפור בחמצון הרקמה הבריאה והממארת. אומנם לאפקט זה אין השפעה אנטי-סרטנית ישירה, אך באופן זה הרקמה הגידולית עשויה להיות רגישה יותר לטיפולים אנטי-סרטניים נוספים, כגון: כימותרפיה וקרינה. היפרתרמיה ממושכת או בטמפרטורות גבוהות עשויה לגרום לקריסת המערכת הווסקולרית של הנגע בשל פקקת ושטפי דם[2]. אפקט נוסף של החימום על הרקמה הגידולית הוא שינוי במאזן החומצי-בסיסי עם עלייה ב-PH של הרקמה הגידולית שאינה מופיעה ברקמה הבריאה[3]. כמו כן, בחימום ממושך של כ-60-30 דקות ההיפרתרמיה גורמת ישירות לתמותה של תאי גידול. ואן דר הידן וחבריו[4] הדגימו כי היפרתרמיה כשלעצמה מעכבת פרוליפרציה של גידולי שלפוחית, יתרה מכך בנגעים שבהם נמצא חלבון P53 מוטנטי, טיפול תרמותרפי הפחית משמעותית את רמות החלבון הלא תקין. חלבון זה מיוצר על ידי גן מעכב סרטן ומוטציות גורמות לאיבוד היכולת הסופרסיבית. דיאנס וחבריה הדגימו עלייה בפעילות אנטי-סרטנית של תאים לבנים מסוג Natural Killers בעקבות היפרתרמיה[5].
כימו-תרמותרפיה לסרטן שלפוחית לא חודרני
מערכת הסינרגו (תמונות 2-1) מאפשרת טיפול תוך-שלפוחיתי ב-MMC תוך כדי חימום רקמת השלפוחית על ידי אנרגיית RF (Radio Frequency). חימום בשיטה זו מאפשר שליטה מדויקת על חום הרקמה, ולכן ניתן למנוע נזקים של חימום יתר. החום ברקמה מפוזר באופן שווה, ולכן האפקט הטיפולי אחיד בכל דופנות השלפוחית. חימום באמצעות גלי רדיו יעיל יותר מחימום של נוזל השטיפה, למשל. כדי לחמם את שלפוחית השתן ל-42 מעלות צלזיוס על נוזל השטיפה להיות חם יותר מ-50 מעלות, טמפרטורה העלולה לגרום נזק לרקמות. נוסף על כך, דעיכת החום היא מהירה וגם אם הנוזל במרכז השלפוחית יהיה בטמפרטורה זו, דופנות השלפוחית יתחממו עד לטמפרטורה של 41-37 מעלות בלבד, וזאת טמפרטורה שאינה טיפולית (תמונה 3).
השילוב של חימום דופן השלפוחית עם שטיפה בכימותרפיה מאפשרת דיפוזיה טובה יותר של ה-MMC לרקמה והשגת ריכוזים טיפוליים גבוהים יותר ברקמה באותו מינון טיפולי.
האפקט הטיפולי של ה-MMC נגרם בשל קשירת המולקולה לסליל ה-DNA. כדי להיות זמין לקשר זה על מולקולת ה-MMC לעבור חמישה שינויי קונפורמציה, הריאקציה הכימית היא תלוית טמפרטורה, ובעקבות ההיפרתרמיה יש האצה בקצב הריאקציה ובזמינות המולקולה האפקטיבית (תמונה 4).
תוצאות מחקרים
מושקוביץ וחבריו[6] השתמשו בכימו-תרמותרפיה ב-22 חולים עם נגעים שלפוחיתיים לא חודרניים שסבלו מהישנויות חוזרות של הגידול למרות טיפול קודם ב-GCB (59%, 13'22), CMM (32% 7'33) ובתרופות נוספות. לנוכח ההישנות החוזרת שלב המחלה ודרגת התמיינות הנגעים חולים אלו הוגדרו כבעלי סיכון בינוני עד גבוה להישנות ולהתקדמות. בתקופת מעקב ממוצעת של 9.6 חודשים היו 20 חולים (91%) חופשיים ממחלה. הישנות הגידול אובחנה בשני חולים בלבד לאחר כ-14 חודש בממוצע.
קולומבו וחבריו[7] השוו טיפול כימותרפי תוך-שלפוחיתי (41 מטופלים) לטיפול כימו-תרמותרפי (42 מטופלים) במחקר רנדומלי מבוקר. המחקר הדגים את היתרון בטיפול המשולב, ושיעור ההישנות הכולל במטופלים בכימותרפיה היה 58% לעומת 17% בקבוצת הטיפול המשולב.
גופרית וחבריו[8] בדקו את יעילות הטיפול המשולב בחולים עם נגע לא פולשני מתקדם: 40 חולים היו בשלב T1G3, 11 TaG3 ו-3 עם CIS. בזמן חציון של כ-15 חודש באף אחד מן החולים לא הייתה התקדמות בשלב המחלה, בחולים שבהם ניתן טיפול מניעתי (24 מטופלים) בתקופת זמן ממוצעת של כ-35 חודש, 15 חולים (כ-62.5%) לא סבלו מהישנות של הנגע. קבוצה של כ-28 חולים קיבלה טיפול אבלטיבי וב-21 (75%) מהם הייתה נסיגה של הנגע. בתקופת מעקב ממוצעת של 20 חודש לא הייתה ב-80% מהם הישנות. הלחמי וחבריו (נתונים שעדיין לא פורסמו) בדקו את שיעור ההישנות והתקדמות המחלה ב-56 חולים עם סרטן לא חודרני מתקדם בשלב T1G3. עשרים ושישה מטופלים בקבוצה זו סבלו מהישנות לאחר כישלון טיפולי ב-BCG. חמישים ואחד מטופלים סיימו את המעקב, ובזמן מעקב ממוצע של כ-20 חודש, רק ב-33% (17 מטופלים) הופיעה הישנות הגידול. זמן ממוצע להופעת ההישנות היה כ-9 חדשים. מכלל החולים שבהם הופיעה הישנות, ב-4 הייתה התקדמות של הנגע לשלב חודרני. החולים שבהם נכשל טיפול ב-BCG, נהנו משיעור חופשי מהישנות, כמו יתר המטופלים, והפרוגנוזה שלהם לא הייתה גרועה יותר.
תופעות לוואי
תופעות הלוואי הקשורות ל-MMC אינן רבות בהשוואה ל-BCG והן כוללות בעיקר רגישות יתר וגרד ושיעורן נמוך מאוד. תופעות הקשורות לדיכוי לשד עצם אינן קיימות מאחר שעקב גודל המולקולה אין ספיגה של MMC לדם ברמות מילוסופרסיביות. פרוני וחבריו[9] בדקו אם תוספת תרמותרפיה משפיעה על ספיגת MMC לסרום. הרמות בסרום לאחר מתן 80 מ"ג MMC במשולב עם היפרתרמיה הגיעו ל-69 ננוגרם למיליליטר בלבד. הרמה המינימלית של MMC בסרום הדרושה לקבלת אפקט מילוסופרסיבי היא 400 ננוגרם למיליליטר.
עיקר תופעות הלוואי קשורות לאי נוחות בזמן הטיפול הן בשל הצורך לשאת צנתר למשך כל זמן השטיפה והן בשל אי הנוחות שבהיפרתרמיה. שיעור תופעות הלוואי הגורם למטופל להפסיק את הטיפול הוא נמוך, ובסדרות שונות שיעור הנשירה עומד על כ-9%-5%.
סיכום
השילוב של כימו-תרמותרפיה יעיל יותר ממתן MMC בלבד. טיפול זה הוא קו שני יעיל לחולים שסבלו מהישנות למרות טיפול ב-BCG. מספר מחקרים מראים יעילות דומה של השילוב בהשוואה לטיפול ב-BCG. השיעור והחומרה של תופעות הלוואי הם נמוכים בהשוואה לטיפול תוך-שלפוחיתי ב-BCG .
ביבליוגרפיה
- ↑ Jemal A, Siegel R, Ward E, et al. Cancer statistics, 2008. CA Cancer J Clin 2008;58(2):71-96
- ↑ Emami B, Song CW. Physiological mechanisms in hyperthermia: a review. Int J Radiat Oncol Biol Phys 1984;10:2289-295
- ↑ Horsman MR. Tissue physiology and the response to heat. Int J Hyperthermia 2006;22(3):197-203
- ↑ van der Heijden AG, Jansen CF, Verhaegh G, et al. The effect of hyperthermia on mitomycin-C induced cytotoxicity in four human bladder cancer cell lines. Eur Urol 2004;46(5):670-674
- ↑ Dayanc BE, Beachy SH, Ostberg JR, et al. Dissecting the role of hyperthermia in natural killer cell mediated anti-tumor responses. Int J Hyperthermia 2008;24(1):41-56
- ↑ Moskovitz B, Meyer G, Kravtzov A, et al. Thermo-chemotherapy for intermediate or high-risk recurrent superficial bladder cancer patients. Ann Oncol 2005;16(4):585-589
- ↑ Colombo R, Da Pozzo LF, Salonia A, et al. Multicentric study comparing intravesical chemotherapy alone and with local microwave hyperthermia for prophylaxis of recurrence of superficial transitional cell carcinoma. J Clin Oncol 2003;21(23):4270-4276
- ↑ Gofrit ON, Shapiro A, Pode D, et al. Combined local bladder hyperthermia and intravesical chemotherapy for the treatment of high-grade superficial bladder cancer. Urology 2004;63(3):466-471
- ↑ Paroni R, Salonia A, Lev A, et al. Effect of local hyperthermia of the bladder on mitomycin C pharmacokinetics during intravesical chemotherapy for the treatment of superficial transitional cell carcinoma. Br J Clin Pharmacol 2001;52(3):273-278
קישורים חיצוניים
- כימו-תרמותרפיה לסרטן השלפוחית: סינרגו, מדיקל מדיה
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר שראל הלחמי, פרופ' עופר נתיב - המחלקה לאורולוגיה, מרכז רפואי בני ציון, והפקולטה לרפואה, חיפה, ד"ר גיא הידש - מרכז רפואי הדסה, ירושלים