כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "עדכון ההמלצות למניעה ראשונית של קדחת השיגרון - נייר עמדה - 2012 - Primary prevention of rheumatic fever - revised recommendations"
מתוך ויקירפואה
מ (Motyk העביר את הדף עדכון ההמלצות למניעה ראשונית של קדחת השיגרון - נייר עמדה לשם עדכון ההמלצות למניעה ראשונית של קדחת השיגרון - נייר עמדה - 2012 - Primary prevention of rheumatic fever - revised recommendations) |
|||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
|שם נייר העמדה=עדכון ההמלצות למניעה ראשונית של קדחת שיגרון | |שם נייר העמדה=עדכון ההמלצות למניעה ראשונית של קדחת שיגרון | ||
|תחום=[[:קטגוריה:ראומטולוגיה|ראומטולוגיה]] | |תחום=[[:קטגוריה:ראומטולוגיה|ראומטולוגיה]] | ||
| − | |האיגוד המפרסם=החוג למחלות זיהומיות בילדים | + | |האיגוד המפרסם=[[החוג למחלות זיהומיות בילדים]] |
|סימוכין= | |סימוכין= | ||
| + | |תמונה=Streptococcus pyogenes 01.jpg | ||
|קישור= | |קישור= | ||
|תאריך פרסום= | |תאריך פרסום= | ||
|יוצר הערך=[[משתמש:דיאנה טשר|ד"ר דיאנה טשר]]{{ש}}[[קובץ:TopLogoR.jpg|80px]]{{ש}}[[קובץ:היחידה-למחלות-זיהומיות.jpg|100px|קישור=תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון]] | |יוצר הערך=[[משתמש:דיאנה טשר|ד"ר דיאנה טשר]]{{ש}}[[קובץ:TopLogoR.jpg|80px]]{{ש}}[[קובץ:היחידה-למחלות-זיהומיות.jpg|100px|קישור=תבנית:היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון]] | ||
}} | }} | ||
| + | {{הרחבה|שיגרון}} | ||
| + | אל רופאי הילדים, | ||
| + | יצא עדכון של האיגודים האמריקאים לגבי טיפול ב[[דלקת גרון]] סטרפטוקוקלית ([[Streptococcus|Streptococcal]]) במטרה למנוע [[קדחת שיגרון]] (Rheumatic fever). בשל חשיבות הנושא והצורך להקפיד על משטרי טיפול שעברו ביקורת מדעית, מובאת להלן התייחסות לעדכון הזה. המאמר מאושר על ידי חברי החוג הישראלי למחלות זיהומיות בילדים. | ||
| − | + | ה-American Heart Association פרסם בכתב העת Circulation המלצות עדכניות למניעת קדחת שיגרון, שאומצו גם על ידי ה-American Academy of Pediatrics{{כ}}{{הערה|שם=הערה1|Gerber MA, Baltimore RS, Eaton CB, et al. Prevention of rheumatic fever and diagnosis and treatment of acute Streptococcal pharyngitis: a scientific statement from the American Heart Association Rheumatic Fever, Endocarditis, and Kawasaki Disease Committee of the Council on Cardiovascular Disease in the Young, the Interdisciplinary Council on Functional Genomics and Translational Biology, and the Interdisciplinary Council on Quality of Care and Outcomes Research: endorsed by the American Academy of Pediatrics. Circulation 2009;119(11):1541-1551}} (טבלה 1). | |
| − | + | במסגרת ההמלצות מובא חידוש לפיו ניתן לטפל ב[[דלקת לוע ושקדים|דלקת סטרפטוקוקלית של הלוע והשקדים]] ב[[אמוקסיצילין]] (Amoxicillin) במנה אחת ביום למשך 10 ימים. המינון המומלץ הוא 50 מיליגרם/קילוגרם ליממה (עד מינון מרבי של 1 גרם ליממה). המלצה זו מסתמכת על מספר עבודות שפורסמו, ולפיהן מתן טיפול פעם ביום באמוקסיצילין אינו נופל ביעילותו לעומת טיפול באמוקסיצילין (מוקסיפן - [[Moxypen]]) או פניצילין V (רפאפן - [[Rafapen]]) הניתנים פעמיים או שלוש פעמים ביממה. | |
| − | |||
| − | + | הכחדת החיידק היא הסמן המדיד להצלחת הטיפול במניעה ראשונית של קדחת שיגרון. שלושה מחקרים בחנו את יעילות הטיפול בהכחדת החיידק באמוקסיצילין במתן פעם ביום בהשוואה לטיפול המסורתי בפניצילין V בחולים שלקו בדלקת לוע שנגרמה על ידי [[סטרפטוקוק מקבוצה A]]. | |
| − | + | העבודה הראשונה{{הערה|שם=הערה2|Shvartzman P, Tabenkin H, Rosentzwaig A, et al. Treatment of streptococcal pharyngitis with amoxycillin once a day. BMJ 1993;306:1170-1172}} שבחנה את הנושא, נערכה בישראל וכללה כ-150 חולים. בקבוצה שטופלה בפניצילין V, החיידק בודד כעבור שבועיים מתחילת הטיפול ב-6 אחוזים מהמשתתפים וזאת בהשוואה לאף לא בידוד אחד בקבוצה שטופלה באמוקסיצילין. | |
| − | + | במחקר השני שערכו פדר וחבריו שכלל כ-150 ילדים, לא נמצא הבדל משמעותי סטטיסטי בין שתי קבוצות הטיפול בשיעורי הכחדת החיידק כעבור 3 שבועות מתום הטיפול האנטיביוטי. תרביות חיוביות נמצאו ב-5 אחוזים מהחולים בקבוצה שטופלה באמוקסיצלין לעומת 11 אחוזים בקבוצה שטופלה בפניצילין V{{כ}} {{הערה|שם=הערה3|Feder HM, Gerber MA, Randolph MF, et al. Once-daily therapy for streptococcal pharyngitis with amoxicillin. Pediatrics 1999;103:47-51}}. | |
| − | במחקר | + | במחקר נוסף{{הערה|שם=הערה4| Lennon DR, Farrell E, Martin DR, et al. Once-daily amoxicillin versus twice-daily penicillin V in group A beta-hemolytic streptococcal pharyngitis. Arch Dis Child 2008;93:474-478}} נעשה מעקב אחר 353 ילדים, ונמצא שיעור כישלונות דומה (12-11 אחוזים) בהכחדת החיידק מהלוע בשתי קבוצות הטיפול לאחר כשבועיים וכעבור כחודש מתחילתו. |
| − | + | קלג וחבריו{{הערה|שם=הערה5|Clegg HW, Ryan AG, Dallas SD, et al. Treatment of streptococcal pharyngitis with once-daily compared with twice-daily amoxicillin: a noninferiority trial. Pediatr Infect Dis J 2006;25:761-767}} השוו לראשונה טיפול באמוקסיצילין במתן פעם ביממה למתן אמוקסיצילין פעמיים ביממה. 652 חולים עם דלקת לוע סטרפטוקוקלית גויסו למחקר. כעבור שבועיים עד שלושה מתחילת הטיפול נמצאו משטחי הלוע חיוביים בשיעור דומה (כ-18 אחוזים), מחציתם לוו בהישנות קלינית. נוסף על כך, לא נמצא הבדל בשיעורי הישנות הזיהום כעבור 4–5 שבועות מתחילת הטיפול האנטיביוטי. | |
| − | |||
| − | |||
בהשוואה בין שתי הגישות הטיפוליות לעיל נבחנו כישלונות טיפוליים והישנות זיהום סטרפטוקוקלי וכן מדדים קליניים, כגון: קצב היעלמות התסמינים הקליניים ותופעות הלוואי לטיפול, לבד מהמדדים הבקטריולוגיים, כגון: שיעורי הכחדת החיידק בעקבות הטיפול. בכל הפרמטרים שנבדקו טיפול פעם ביום באמוקסיצילין נמצא יעיל במידה דומה לזו של אמוקסיצילין או פניצילין V שניתנו מספר פעמים ביום. | בהשוואה בין שתי הגישות הטיפוליות לעיל נבחנו כישלונות טיפוליים והישנות זיהום סטרפטוקוקלי וכן מדדים קליניים, כגון: קצב היעלמות התסמינים הקליניים ותופעות הלוואי לטיפול, לבד מהמדדים הבקטריולוגיים, כגון: שיעורי הכחדת החיידק בעקבות הטיפול. בכל הפרמטרים שנבדקו טיפול פעם ביום באמוקסיצילין נמצא יעיל במידה דומה לזו של אמוקסיצילין או פניצילין V שניתנו מספר פעמים ביום. | ||
| − | מתן של טיפול תרופתי פעם ביום עשוי לשפר את היענות החולים לנטילתו, ולפיכך יש מקום לעדכון ההנחיות הטיפוליות בדלקת לוע סטרפטוקוקלית והבאת קיומה וקבילותה של חלופה טיפולית זו לידיעת הרופאים. יש | + | מתן של טיפול תרופתי פעם ביום עשוי לשפר את [[היענות לטיפול|היענות החולים לנטילתו]], ולפיכך יש מקום לעדכון ההנחיות הטיפוליות בדלקת לוע סטרפטוקוקלית והבאת קיומה וקבילותה של חלופה טיפולית זו לידיעת הרופאים. יש לקחת בחשבון מגבלות מעשיות, כמו נפח הסירופ הדרוש למתן הטיפול במנה בודדת. |
| − | |||
| − | |||
| + | '''לא חל שינוי בהמלצות הנוגעות לגישה האבחנתית, הטיפולים החלופיים או בהמלצות למניעה משנית של קדחת שיגרון. הטיפול באמוקסצילין במנה חד-יומית אינו מאושר למניעה שניונית של קדחת שיגרון.'''{{ש}} | ||
[[קובץ:עדכוןהמלצות.jpg|מרכז]] | [[קובץ:עדכוןהמלצות.jpg|מרכז]] | ||
| − | |||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| − | + | <blockquote> | |
| − | <blockquote> | + | {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
</blockquote> | </blockquote> | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | |||
* [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=2242&sheetid=132 החוג למחלות זיהומיות בילדים: עדכון ההמלצות למניעה ראשונית של קדחת שיגרון], מדיקל מדיה | * [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=2242&sheetid=132 החוג למחלות זיהומיות בילדים: עדכון ההמלצות למניעה ראשונית של קדחת שיגרון], מדיקל מדיה | ||
| − | |||
{{ייחוס|[[משתמש:דיאנה טשר|ד"ר דיאנה טשר]], [[היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון|היחידה למחלות זיהומיות]], [http://www.wolfson.org.il/ בי"ח וולפסון]}} | {{ייחוס|[[משתמש:דיאנה טשר|ד"ר דיאנה טשר]], [[היחידה למחלות זיהומיות, בית החולים וולפסון|היחידה למחלות זיהומיות]], [http://www.wolfson.org.il/ בי"ח וולפסון]}} | ||
גרסה אחרונה מ־13:27, 25 בפברואר 2023
 | |
|---|---|
| עדכון ההמלצות למניעה ראשונית של קדחת שיגרון | |
| תחום | ראומטולוגיה |
| |
| האיגוד המפרסם | החוג למחלות זיהומיות בילדים |
| יוצר הערך | ד"ר דיאנה טשר 
|
| ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים. | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – שיגרון
אל רופאי הילדים,
יצא עדכון של האיגודים האמריקאים לגבי טיפול בדלקת גרון סטרפטוקוקלית (Streptococcal) במטרה למנוע קדחת שיגרון (Rheumatic fever). בשל חשיבות הנושא והצורך להקפיד על משטרי טיפול שעברו ביקורת מדעית, מובאת להלן התייחסות לעדכון הזה. המאמר מאושר על ידי חברי החוג הישראלי למחלות זיהומיות בילדים.
ה-American Heart Association פרסם בכתב העת Circulation המלצות עדכניות למניעת קדחת שיגרון, שאומצו גם על ידי ה-American Academy of Pediatrics[1] (טבלה 1).
במסגרת ההמלצות מובא חידוש לפיו ניתן לטפל בדלקת סטרפטוקוקלית של הלוע והשקדים באמוקסיצילין (Amoxicillin) במנה אחת ביום למשך 10 ימים. המינון המומלץ הוא 50 מיליגרם/קילוגרם ליממה (עד מינון מרבי של 1 גרם ליממה). המלצה זו מסתמכת על מספר עבודות שפורסמו, ולפיהן מתן טיפול פעם ביום באמוקסיצילין אינו נופל ביעילותו לעומת טיפול באמוקסיצילין (מוקסיפן - Moxypen) או פניצילין V (רפאפן - Rafapen) הניתנים פעמיים או שלוש פעמים ביממה.
הכחדת החיידק היא הסמן המדיד להצלחת הטיפול במניעה ראשונית של קדחת שיגרון. שלושה מחקרים בחנו את יעילות הטיפול בהכחדת החיידק באמוקסיצילין במתן פעם ביום בהשוואה לטיפול המסורתי בפניצילין V בחולים שלקו בדלקת לוע שנגרמה על ידי סטרפטוקוק מקבוצה A.
העבודה הראשונה[2] שבחנה את הנושא, נערכה בישראל וכללה כ-150 חולים. בקבוצה שטופלה בפניצילין V, החיידק בודד כעבור שבועיים מתחילת הטיפול ב-6 אחוזים מהמשתתפים וזאת בהשוואה לאף לא בידוד אחד בקבוצה שטופלה באמוקסיצילין.
במחקר השני שערכו פדר וחבריו שכלל כ-150 ילדים, לא נמצא הבדל משמעותי סטטיסטי בין שתי קבוצות הטיפול בשיעורי הכחדת החיידק כעבור 3 שבועות מתום הטיפול האנטיביוטי. תרביות חיוביות נמצאו ב-5 אחוזים מהחולים בקבוצה שטופלה באמוקסיצלין לעומת 11 אחוזים בקבוצה שטופלה בפניצילין V [3].
במחקר נוסף[4] נעשה מעקב אחר 353 ילדים, ונמצא שיעור כישלונות דומה (12-11 אחוזים) בהכחדת החיידק מהלוע בשתי קבוצות הטיפול לאחר כשבועיים וכעבור כחודש מתחילתו.
קלג וחבריו[5] השוו לראשונה טיפול באמוקסיצילין במתן פעם ביממה למתן אמוקסיצילין פעמיים ביממה. 652 חולים עם דלקת לוע סטרפטוקוקלית גויסו למחקר. כעבור שבועיים עד שלושה מתחילת הטיפול נמצאו משטחי הלוע חיוביים בשיעור דומה (כ-18 אחוזים), מחציתם לוו בהישנות קלינית. נוסף על כך, לא נמצא הבדל בשיעורי הישנות הזיהום כעבור 4–5 שבועות מתחילת הטיפול האנטיביוטי.
בהשוואה בין שתי הגישות הטיפוליות לעיל נבחנו כישלונות טיפוליים והישנות זיהום סטרפטוקוקלי וכן מדדים קליניים, כגון: קצב היעלמות התסמינים הקליניים ותופעות הלוואי לטיפול, לבד מהמדדים הבקטריולוגיים, כגון: שיעורי הכחדת החיידק בעקבות הטיפול. בכל הפרמטרים שנבדקו טיפול פעם ביום באמוקסיצילין נמצא יעיל במידה דומה לזו של אמוקסיצילין או פניצילין V שניתנו מספר פעמים ביום.
מתן של טיפול תרופתי פעם ביום עשוי לשפר את היענות החולים לנטילתו, ולפיכך יש מקום לעדכון ההנחיות הטיפוליות בדלקת לוע סטרפטוקוקלית והבאת קיומה וקבילותה של חלופה טיפולית זו לידיעת הרופאים. יש לקחת בחשבון מגבלות מעשיות, כמו נפח הסירופ הדרוש למתן הטיפול במנה בודדת.
לא חל שינוי בהמלצות הנוגעות לגישה האבחנתית, הטיפולים החלופיים או בהמלצות למניעה משנית של קדחת שיגרון. הטיפול באמוקסצילין במנה חד-יומית אינו מאושר למניעה שניונית של קדחת שיגרון.
ביבליוגרפיה
- ↑ Gerber MA, Baltimore RS, Eaton CB, et al. Prevention of rheumatic fever and diagnosis and treatment of acute Streptococcal pharyngitis: a scientific statement from the American Heart Association Rheumatic Fever, Endocarditis, and Kawasaki Disease Committee of the Council on Cardiovascular Disease in the Young, the Interdisciplinary Council on Functional Genomics and Translational Biology, and the Interdisciplinary Council on Quality of Care and Outcomes Research: endorsed by the American Academy of Pediatrics. Circulation 2009;119(11):1541-1551
- ↑ Shvartzman P, Tabenkin H, Rosentzwaig A, et al. Treatment of streptococcal pharyngitis with amoxycillin once a day. BMJ 1993;306:1170-1172
- ↑ Feder HM, Gerber MA, Randolph MF, et al. Once-daily therapy for streptococcal pharyngitis with amoxicillin. Pediatrics 1999;103:47-51
- ↑ Lennon DR, Farrell E, Martin DR, et al. Once-daily amoxicillin versus twice-daily penicillin V in group A beta-hemolytic streptococcal pharyngitis. Arch Dis Child 2008;93:474-478
- ↑ Clegg HW, Ryan AG, Dallas SD, et al. Treatment of streptococcal pharyngitis with once-daily compared with twice-daily amoxicillin: a noninferiority trial. Pediatr Infect Dis J 2006;25:761-767
קישורים חיצוניים