הצגת המקור של הדף "פירסינג בחלל הפה ובשפה - סיכונים וסיבוכים - Oral piercing - risks and complications"

{{ערך בבדיקה}}

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=פירסינג בחלל הפה ובשפה - סיכונים וסיבוכים
|שם לועזי=Oral piercing - risks and complications
|שמות נוספים=
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך=ד"ר לירן לוין, ד"ר יהודה צדיק{{ש}}[[קובץ:TopLogoR.jpg|80px]]
|אחראי הערך=
}}

{{הרחבה|בריאות השן וחלל הפה}}
'''קישוטי גוף''' ('''Body Arts''') נעשו שכיחים בשני העשורים האחרונים בעולם המערבי ובישראל. למקצוע הרפואה, ובייחוד הרפואה הראשונית ורפואת המשפחה, עניין בפירסינג (Piercing) בחלל הפה ובשפתיים בגלל סיבוכים מקומיים וכלליים העלולים להתרחש. הלשון היא האתר השכיח ביותר לפירסינג בחלל הפה, ולאחריה - השפה התחתונה, השפה העליונה והרירית הסמוכה, רצפת הפה והענבל.

לקישוטי הגוף הקשרים פסיכולוגיים, מיניים, אסתטיים ורוחניים, ויש הרואים בהם ביטוי לעצמאות אישית, בייחוד בתקופת ההתבגרות{{הערה|שם=הערה2}}. למרות העובדה שפירסינג ותכשיטי גוף הפכו לדבר שבשגרה בעולם המערבי ובישראל, אין היא נטולת סיכונים, חלקם אף מסכני חיים. למקצוע הרפואה, ובייחוד הרפואה הראשונית ורפואת המשפחה, עניין בפירסינג בחלל הפה ובשפתיים בגלל סיבוכים מקומיים וכלליים העלולים להתרחש. על רופא המשפחה להכיר סכנות אלה ולייעץ למטופליו בהתאם.

==אפידמיולוגיה==

קישוטי גוף (Body arts) נעשו שכיחים בשני העשורים האחרונים בעולם המערבי ובישראל{{הערה|שם=הערה1|Ram D, Peretz B. Tongue piercing and insertion of metal studs: three cases of dental and oral consequences. ASDC J Dent Child. 2000;67:326-329. }},{{הערה|שם=הערה2|Stirn A. Body Piercing: medical consequences and psychological motivations. Lancet 2003;361:1205-1215.}},{{הערה|שם=הערה3|Levin L, Zadik Y, Becker T. Oral and dental complications of intra-oral piercing. Dent Traumatol 2005;21:341–343.}}. בשנים 2000-2001 {{כ}} 51% מאוכלוסיית הסטודנטים{{הערה|שם=הערה4|Mayers LB, Judelson DA, et al. Prevalence of body art (body piercing and tattooing) in University undergraduates and incidence of medical complications. Mayo Clin Proc 2002;77:29–34.}} ו-27% מאוכלוסיית החיילים בצי האמריקאי{{הערה|שם=הערה5|Carroll ST, Riffenburgh RH, et al. Tattoos and body Piercing as indicators of adolescent risk-taking behaviors. Pediatrics 2002;109:1021–7.}} דיווחו על פירסינג ותכשיטי גוף (לא כולל בתנוך האוזן) בהווה או בעבר. 

==אופן ביצוע הפירסינג==

הלשון היא האתר השכיח ביותר לפירסינג בחלל הפה (תמונה 1), ולאחריה - השפה התחתונה (תמונה 2), השפה העליונה והרירית הסמוכה (תמונות 3-4), רצפת הפה (תמונה 5) והענבל. התכשיט המוחדר עשוי מתכת, פלסטיק (תמונה 6) או שילוב שלהם (תמונה 1). ברוב המוחלט של המקרים, תהליך הפירסינג נעשה בחנות קעקועים, ופירסינג בידי אומן ללא הכשרה או הסמכה רשמית, ולו ידע אנטומי ורפואי מוגבל ביותר. הפירסינג נעשה ללא אלחוש, באמצעות החדרת מחט בעובי של מוט התכשיט המיועד, לרוב בקוטר 14{{כ}} (Gauge), לכל עובי הרקמה (Through-and-through). לאחר מכן, התכשיט מוחדר באמצעות שרוול פלסטיק. אם התכשיט המיועד צמוד לרקמה הרכה (בדרך כלל בשפה), יוחדר תכשיט זמני, גדול יותר, ל-4 עד 6 שבועות ההחלמה עד לירידת הנפיחות הנלווית לתהליך הפירסינג. 

==סיבוכים==

סיבוכי הפירסינג נחלקים לסיבוכים מיידיים ולסיבוכים מאוחרים. 

'''הסיבוכים המיידיים''' העלולים להתרחש בעקבות הפירסינג והחדרת התכשיט הם{{הערה|שם=הערה1}},{{הערה|שם=הערה3}},{{הערה|שם=הערה6|Shacham R, Zaguri A, et al. Tongue piercing and its adverse effects. Oral Surg Oral Med Oral Pathol Oral Radiol Endod 2003;95:274-276.}},{{הערה|שם=הערה7|Herskovitz MY, Goldsher D, et al. Multiple brain abscesses associated with tongue piercing. Arch Neurol 2009;66:1292.}}: 
*כאב
*שינוי בהגייה (בייחוד בצלילים s, sh, th, ph, t, v)
*שינויים בלעיסה ובבליעה
*זרם גלווני (Galvani) הנוצר במגע של תכשיט מתכתי בשחזור דנטלי מתכתי
*חדירה של התכשיט לעומק הרקמה
*[[תגובה אלרגית]] לתכשיט (בעיקר אם הוא עשוי ניקל)
*שאיפה של התכשיט
*נפיחות
*דימום
*דלקת פנים הלב (אנדוקרדיטיס)
*התפשטות זיהום לאתרים מרוחקים כולל המוח
*Ludwig's Angin 
*חסימת נתיב האוויר
*כמו כן, דווח על [[אנגיואדמה]] בנער בן 16 שנים שסבל מאנגיואדמה תורשתית, 3 ימים לאחר פירסינג בלשון{{הערה|שם=הערה8|Trachsel D, Hammer J. A Vote for inhaled adrenaline in the treatment of severe upper airway obstruction caused by piercing of the tongue in hereditary angioedema. Intensive Care Med 1999;25:1335-1336.}}. 

חשוב לזכור כי אנשי המקצוע העוסקים בהחדרת התכשיטים הללו אינם מיומנים או ערוכים להתמודד עם מקצת הסיכונים המיידים הללו, מה שעלול להוביל לסכנת חיים של ממש.

'''הסיבוכים המאוחרים''' בעקבות פירסינג וענידת תכשיט בחלל הפה או בשפה כוללים{{הערה|שם=הערה1}},{{הערה|שם=הערה3}},{{הערה|שם=הערה6}},{{הערה|שם=הערה9|Levin L. Alveolar bone loss and gingival recession due to lip and tongue piercing. The New York State Dental Journal 2007;73(4):48-50.}}: 
*שן שבורה (תמונות 7-8) או שחזור
*נסיגת חניכיים (תמונה 2)
*הפרעה בסגר השיניים עד כדי יצירת מרווח בין שיניים
*קרע של רקמה רכה הצמודה לפירסינג (תמונה 1)
*נגע תגובתי של רקמה רכה לגירוי מתמיד (תמונה 9) 
*התכייבות (תמונה 10) 
*ספיגת עצם התומכת בשיניים (תמונה 11)

לא נמצא הבדל בשכיחות או בחומרת הסיבוכים המאוחרים בפירסינג בחלל הפה שביצעו רופאים ורופאי שיניים לעומת פירסינג שעשו אומנים שאינם רופאים.

===זיהומים===

קיים קשר בין פירסינג בגוף לבין הידבקות ב[[דלקת כבד נגיפית B]] ({{כ}}Hepatitis B){{כ}}{{הערה|שם=הערה10|Johnson CJ, Anderson H, et al. Nonsterile instruments for ear piercing and the subsequent onset of viral hepatitis. J Am Med Assoc 1974;227:1165.}} שימוש רב-פעמי במחט לפירסינג דווח גם כאמצעי להעברת [[דלקת כבד נגיפית C]]{{הערה|שם=הערה10}}.

אין מקרים מוכחים של העברת [[נגיף הכשל החיסוני האנושי]] (HIV - Human immunodeficiency virus) בפירסינג, אך מוסדות רשמיים, כמרכז האמריקאי לבקרת מחלות וזיהומים (CDC - Centers for Disease Control and Prevention) והאגוד הדנטלי האמריקאי (ADA - American Dental Association), הזהירו מפני אפשרות זו. למנקבים רבים אין הכשרה רשמית בבקרת זיהום, אף שהם מבצעים הליך חודרני{{הערה|שם=הערה11|Oberdorfer A, Wiggers JH, et al. Infection control practices among tattooists and body piercers in Sydney, Australia. Am J Infect Control 2003;31:447-456.}}. עם זאת, מרבית המנקבים עוטים לרוב כפפות חד-פעמיות ומשתמשים בציוד חד-פעמי בעת ביצוע הפירסינג{{הערה|שם=הערה11}},{{הערה|שם=הערה12|Hellard M, Aitken C, et al. Investigation of infection control practices and knowledge of hepatitis C among body-piercing practitioners. Am J Infect Control 2003;31:215-220.}}. בסקרים שנערכו באוסטרליה נמצא ש-27-61% מאומני הקעקוע והפירסינג שולטים בשיטות החיטוי והעיקור הנדרשות לעבודתם{{הערה|שם=הערה11}},{{הערה|שם=הערה12}}.

==ידע וחינוך==

כיום, פירסינג לשם תכשוט נחשב מקובל בקרב מתבגרים ומבוגרים-צעירים מערביים. במדגם של מתבגרים ומבוגרים-צעירים בפנסילבניה, ל-48% היה תכשיט גוף אחד לפחות. כ-90% מכלל המדגם (עם ובלי תכשיט גוף) כתבו כי הם אוהבים את מראה תכשיט הגוף{{הערה|שם=הערה13|Gold MA, Schorzman CM, et al. Body piercing practices and attitudes among urban adolescents. J Adolesc Health. 2005;36:352.e17-24.}}. 

באותו סקר, רוב הנשאלים הכירו את הסיכונים הטמונים בפירסינג וענידת תכשיט: 83% דיווחו על אפשרות לזיהום, 62% - על דימום ו-55% - על תגובה אלרגית למתכת{{הערה|שם=הערה13}}. עם זאת, יותר ממחצית מדגם שמנה 389 צעירים ישראלים לא הייתה ערה לסיבוכים של פירסינג ותכשוט בחלל הפה{{הערה|שם=הערה3}}. גם לאחר שקורה סיבוך, המטופל מסרב לעתים להסיר את התכשיט המעורב, או תכשיטים נוספים הקיימים בחלל הפה (תמונה 7). אף שפירסינג ותכשיטי גוף נהיו דבר שבשגרה בעולם המערבי ובישראל, אין הם נטולי סיכונים, חלקם אף מסכני חיים. על רופא המשפחה להכיר סיכונים אלה ולייעץ למטופליו בהתאם.

==המלצות==

ההמלצה של מחלקת שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות היא לא לעשות קעקוע או פירסינג שכן מדובר במעשה בלתי הפיך הכרוך בסכנת זיהום{{הערה|שם=הערה14|1=Public Health Service, Israel Ministry of Health. What should you know about tattooing and piercing? http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=46&catId=261&PageId=1930}}. למבקשים לבצע פירסינג בכל זאת, ממליצים שירותי בריאות הציבור לבדוק את ניקיון החנות, הימצאות מכשיר עיקור ושימוש בכפפות ובכלים חד-פעמיים. על הלקוח לבקש הוראות לטיפול בתכשיט, ולמלא אחריהן בקפדנות. 

נראה שתכשיט העשוי מוט פלסטיק גמיש חושף את העונד לפחות סיבוכים מאשר תכשיט מתכתי. מטופלים הנדרשים לאנטיביוטיקה מניעתית לפני טיפול שיניים מדמם בגלל בעיות מסתמים או מחלות אחרות, נדרשים ליטול אנטיביוטיקה גם לפני פירסינג. בכל מקרה, לאחר הפירסינג יש לשמור בקפדנות על גהות הפה. רצוי להשתמש בשטיפות פה מחטאות כמו [[Chlorhexidine]]{{כ}} בריכוז 0.1%-0.2%, ללא אלכוהול, בימים הראשונים לאחר הפירסינג. 

התכשיט עלול לצבור רובד חיידקים ופטריות (Biofilm) ואבנית (תמונה 6){{הערה|שם=הערה15|Zadik Y, Burnstein S, et al. Colonization of Candida: prevalence among tongue-pierced and non-pierced immunocompetent adults. Oral Dis 2010;16:172-175}}, ולכן יש לנקותו לפחות אחת ליום באמצעות גזה. אם הצטברה אבנית, אפשר להסירה באמצעות אמבט על-קולי במרפאת השיניים. 

יש להדריך את המטופלים לבצע בקרה יומיומית על מצב החניכיים ושחיקת השיניים, ולהגיע לביקורות מסודרות במרפאת השיניים{{הערה|שם=הערה16|Levin L, Zadik Y. Oral piercing: complications and side effects. Am J Dent. 2007;20:340-344.}}. בכל מקרה של פתולוגיה לרקמות הפה, החניכיים או השיניים, יש להפנות את המטופל לרופא שיניים או למומחה למחלות חניכיים.

[[קובץ:פירסינג1.jpg|מרכז]]
[[קובץ:פירסינג2.jpg|מרכז]]
[[קובץ:פירסינג3.jpg|מרכז]]

==ביבליוגרפיה==

<blockquote> 
<div style="text-align: left; direction: ltr">

{{הערות שוליים}}

</div>
</blockquote>

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=5133&sheetid=342 פירסינג בחלל הפה ובשפה: תכשיט מסוכן], מדיקל מדיה


{{ייחוס|ד"ר לירן לוין, מומחה למחלות חניכיים, המחלקה לפריודונטיה, בית הספר להתמחויות ברפואת שיניים, הקריה הרפואית רמב"ם והפקולטה לרפואה של הטכניון, חיפה; ד"ר יהודה צדיק, מומחה לרפואת הפה, חיל הרפואה, צה"ל והיחידה לרפואת הפה, בית הספר להתמחויות ברפואת שיניים, הקריה הרפואית רמב"ם, חיפה}}
<center>'''פורסם בכתב העת Israeli Journal of Pediatrics, מרץ 2012, גיליון מס' 167, מדיקל מדיה'''</center>

[[קטגוריה:משפחה]]
[[קטגוריה:רפואת הפה והשיניים]]
[[קטגוריה:מדיקל מדיה]]