האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6756 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6756 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

פצע לחץ - זיהוי, אבחון, טיפול ומניעה - Pressure ulcer- detection, diagnosis, treatment and prevention

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



פצע לחץ- זיהוי, אבחון, טיפול ומניעה
Pressure ulcer- Detection, diagnosis, treatment and prevention
יוצר הערך ד"ר בוריס פונצ'יק
TopLogoR.jpg
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – פצע לחץ

פצע לחץ זו פגיעה בשלמות העור או ברקמות רכות, לרוב מעל בליטת העצם, הנובעת מלחץ ישיר, מכוח גזירה או משילוב של שני הגורמים. קיימים גורמים רבים המעלים סיכון להתפתחות פצעי לחץ, ביניהם גורמים פנימיים הקשורים למצבו של המטופל וגורמים חיצוניים כמו כוחות המופעלים על העור, מצבו וטיפול לא אופטימלי בו. מניעת פצעי לחץ וטיפול בהם כדאיים מבחינת עלות-תועלת ומבחינת שיפור איכות חיים ומניעת תמותה. עקרונות בסיסיים לטיפול בפצעי לחץ הם לשמור על לחות הפצע, לטפל ברקמת נמק וזיהום בפצע, למנוע סיבוכים מקומיים וכלליים ולהביא לריפוי מלא של הפצע. שימוש בחבישות שונות נעשה על פי דרגת הפצע ועל פי מדדים נוספים כמו לחות, זיהום, הפרשות, מיקום וכו'. מניעת פצעי לחץ וטיפול בהם יכולים לשפר באופן משמעותי תחלואה, תמותה ואיכות החיים של המטופלים ומסוגלים להציל חיים.

פצע לחץ

פגיעה בשלמות העור או ברקמות רכות, לרוב מעל בליטת עצם, הנובעת מלחץ ישיר, כוח גזירה או שילוב של שניהם.[1] שכיחות פצעי הלחץ עומדת על 0.4%-38% באשפוז, 2.3%-28% בבתי אבות ו-0%-17% בקהילה.[2], [3], [4]

סיווג פצעים

מקובל לסווג פצעי לחץ על פי סולם NPUAP ‏(National Pressure Ulcer Advisory Panel)‏[5] (ראו ציור מספר 1).

דרגות פצעי הלחץ[6]

דרגה 1 – אודם שאינו חולף לאחר הקלה בלחץ, מעורבות האפידרמיס, ללא פגיעה בשלמות העור;

דרגה 2 – אובדן חלקי של הרקמות, שפשוף או שלפוחיות, מעורבות האפידרמיס;

דרגה 3 – אובדן רקמות בשכבות עור עמוקות יותר עם אובדן השכבה התת עורית (לעתים ניתן לראות שומן תת עורי ללא גידים או שרירים), לעתים נוצר גלד שחור;

דרגה 4 – הרס עמוק ורחב של כל שכבות העור, מעורבות שריר או עצם.

בארה"ב קיימים שני סוגים נוספים של פצעי לחץ, שמשתמשים בהם לקביעת מצב הפצע אם אי אפשר לזהות את עומק הפגיעה. הסוג הראשון הוא במקרה שיש איבוד של כל שכבות העור ופצע מכוסה בגלד (Unstageable/Unclassified: Full Thickness Skin or Tissue Loss – Depth Unknown), שלא מאפשר קביעה של עומק הפצע עד שהגלד מוסר. הסוג השני הוא במקרה שיש חשד לנזק של רקמות עמוקות (Suspected Deep Tissue Injury – Depth Unknown), לנזק של רקמות רכות מכוחות לחץ ו/או גזירה, העור בצבע סגול או חום, ללא פגיעה בשלמות העור, ולפעמים יש שלפוחית עם דם. העור במקום יכול להיות רגיש, כואב, בוצי, חם או קר.

גורמי סיכון וסיבוכים

גורמים רבים מעלים את הסיכון להתפתחות פצעי לחץ (טבלה 1), ביניהם יובש בעור הנובע מהזדקנות העור, ניידות מוגבלת[7], אי-שליטה במתן שתן או בצואה[8][9][10], תת תזונה[11][12], בעיות נירולוגיות ומחלות כרוניות.


טבלה 1


הגורמים החיצוניים העיקריים להתפתחות פצעי לחץ הם (טבלה 2) לחץ ישיר [הגורם לפגיעה באספקת הדם, היפוקסיה (ירידה בחמצון) ונזק של רקמות][13][14] וכוח גזירה[15]. חיכוך ולחות פחות משפיעים על התפתחות פצעי לחץ. לירידה בפרפוזיה של העור, כביטוי של מחלות כרוניות שונות, יש תפקיד חשוב בהתפתחות פצעי לחץ[16][17].


טבלה 2


הסיבוכים השכיחים של פצעי לחץ הם זיהומים מקומיים וכלליים, בקטרמיה (Bacteremia), אלח דם ואוסטומיאליטיס (Osteomyelitis)[18][19], כאבים באזור הפצע, פגיעה באיכות החיים ותמותה מוגברת.

פעולות למניעת פצעי לחץ

המניעה והטיפול בפצעי לחץ כדאיים מבחינת עלות-תועלת ומבחינת שיפור איכות חיים ומניעת תמותה[20],[21],[22]. בשנים האחרונות פורסמו הנחיות של ארגונים שונים בנושא המניעה[23],[24],[25], כאשר הכלים העיקריים לאיתור אוכלוסייה בסיכון מוגבר לפתח פצעי לחץ הם סולמות Norton‏[26] ו-Braden‏[27].

מניעת פצעי לחץ מבוססת על העקרונות הבאים
  • הפחתת לחץ ישיר על רקמות הגוף - שינוי תנוחה כל שעה-שעתיים בהתאם למיקום הפצע ולסוג המשטח[28],[29],[30],[31],[32],[33]. מומלץ לתעד את מועד שינוי התנוחה. בזמן שינוי התנוחה מומלץ להימנע מהפעלת כוחות חיכוך או גזירה על העור. מומלץ להשכיב את המטופל במיטה על הגב או על הצד בזווית עד 30 מעלות, כדי למנוע לחץ ישיר על הטרוכנטר (Trochanter). יש להניח כריות בין הברכיים והקרסוליים כדי למנוע לחץ ישיר, ומתחת לשוקיים כדי להפחית לחץ על העקבים. מטופלים בכיסא גלגלים זקוקים לשינוי תנוחה בכל שעה, ואין להשאיר מטופל בכיסא יותר משעתיים רצופות
  • שימוש באמצעים להפחתת לחץ - מזרנים וכריות מסוגים שונים[34]. קיימים סוגים רבים של אמצעים להפחתת לחץ, אך לא נמצאו הבדלים משמעותיים ביניהם. כל האמצעים המתקדמים עדיפים על פני מזרנים רגילים לצורך מניעת פצעים[35]. האמצעי הנפוץ ביותר שנמצא בשימוש בקהילה הוא מזרן אוויר או כרית ישיבה במילוי ג'ל או קצף. כרית ישיבה בצורת טבעת נמצאה לא יעילה במניעת פצעים ואינה מומלצת לשימוש[34],[35],[36]
  • טיפול באי שליטה בסוגרים ובמניעת החמרה של פצע והזדהמותו - שימוש באמצעי ספיגה (פדים, חיתולים, תחתונים סופגים וכדומה)
  • אומדן המצב התזונתי - הערכת הצריכה של חלבונים וקלוריות, כמות השתייה, רמת האלבומין (Albumin) ו/או ה-Prealbumin בדם וכמות הלימפוציטים[36]. ניתן לאתר מטופלים שנמצאים בסיכון מוגבר לתת תזונה בעזרת כלים כמו MUST‏ (The Malnutrition Universal Screening Tool) ‏[37] או MNA‏ (Mini Nutritional Assessment) ‏[38]. מטופלים בסיכון מוגבר לפתח פצע לחץ צריכים לקבל 30-35 קק"ל/ק"ג ליממה וכמות חלבון יומית של 1.2-1.5 גר'/ק"ג[39],[40], כמו גם שתייה ותוספת ויטמינים ומינרלים בכמות מספקת
  • טיפול בעור - בדיקה יומית של כל הגוף עם תיעוד מתאים, ניקיון ושמירה על העור נקי ויבש (להימנע מיבוש יתר) ושימון עור יבש באמצעות קרם לחות (בעיקר באזור העכוז). יש להימנע ממים חמים מדי ומעיסוי מעל בליטות עצם
  • הדרכת אנשי הצוות המטפל והמטפל העיקרי - מפחיתה את שיעור פצעי הלחץ וסיבוכיהם[41]

טיפול בפצעי לחץ

הטיפול בפצע לחץ צריך להתבצע על ידי צוות רב מקצועי (רופא, אחות, דיאטנית ומרפא בעיסוק).

במהלך הטיפול יש לבצע הערכה מתמשכת של מצב הפצע והרקמות מסביב, כמות ההפרשות, זיהום או סיבוכים אחרים, כאב ועצמתו. את התקדמות ריפוי הפצע ניתן לתעד בעזרת כלים כמו PSST‏ (Pressure Sore Status Tool)‏[42] ו-PUSH Tool‏ (Pressure Ulcer Scale for Healing)‏[43].

איזון כאב - פצעי הלחץ כואבים מאוד[44],[45]. הערכת הכאב צריכה להתבצע בשיטתיות ויש לתעד את הממצאים (אפשר להשתמש בסרגל כאב). יש להתייחס לגורמים הרלוונטיים לכאב באזור הפצע כמו זיהום, התפוררות העור סביב הפצע או איסכמיה (ischemia) של הרקמות, ולתת מענה בהתאם. מומלץ לטפל בכאב הקשור לפצע הלחץ בצורה מתמשכת "מסביב לשעון", כבכל כאב כרוני, ולדאוג למניעת כאבים לפני ביצוע ההטריה (ניתן לתת משככי כאבים כמו אקמול, אופטלגין וכדומה לכאב קל, ואופיאטים לכאב בינוני עד קשה).

שמירה על לחות הפצע - העיקרון הבסיסי בטיפול בפצע לחץ. יובש יתר או הפרשות מרובות מעכבים ריפוי. יש לטפל ברקמה נמקית וזיהום בפצע ולמנוע סיבוכים מקומיים וכלליים[1],[46],[47],[48],[49],[50],[51],[52], [53],[54]. פצע מכוסה בחבישה השומרת על לחות מתרפא ב-40% מהר יותר מפצע פתוח[50].

ניקוי הפצע - ייעשה במים וסבון או בתמיסת NaCl 0.9%‏[46].

הטריה - ישנם סוגים שונים של הטריות (טבלה 3). יש להתאים את הסוג למצב הפצע, זמינות החומרים ומיומנות הצוות המטפל. יש להפסיק את ההטריה לאחר שהוסרה כל הרקמה הנמקית והופיעה רקמת גרעון.


טבלה 3 - סוגי הטריה

שימוש בחבישות שונות (אוגרות לחות) בהתאם לדרגת הפצע

פצע דרגה 1 - הטיפול העיקרי הוא מניעה. נוסף על פעולות המניעה, אפשר להשתמש בחבישות שקופות (Transparent) או בחבישות הידרוקולואידיות (Hydrocolloids), כדי להגן על העור מקומית[1].

פצע דרגה 2 - טיפול בחבישות מסוג Occlusive (הידרוקלואידיות והידרוג'ל) ומסוג Transparent Film Dressing) Semi-Occlusive), והימנעות משימוש בחבישות מסוג Wet-to-Dry Dressings‏[1].

פצע דרגה 3 + 4 - לרוב פצעים מזוהמים ולכן צריך לטפל בזיהום, לבצע הטריה של רקמה נמקית ולסגור את הפצע בחבישה.

בחירת החבישה נעשית על פי דרגת הפצע, כמות ההפרשות, נוכחות זיהום בפצע או סביבו, מצב הלחות בפצע וקיום רקמה נמקית. למרות שקיימים סוגים רבים של חבישות בשוק, לא הוכחה יעילות של סוג מסוים של חבישות על פני סוגים אחרים[47],[48],[49].

סוגי חבישות המתאימים לפצעים עם הפרשה מרובה[1], [51]

  1. חבישות מסוג Calcium Alginates, העשויות מאצות ים עם תוספת קצף (Foam) או ג'ל
  2. חבישות קצף (Foam)
  3. חבישות המכילות Hydrofiber.

סוגי חבישות המתאימים לפצעים יבשים או עם הפרשה מועטה[1], [51]

  1. חבישות גזה – Saline Moistured Gauze
  2. חבישות שקופות – Transparent Films
  3. חבישות הידרוקולואידיות
  4. חבישות הידרוג'ל.

בחבישות מקבוצות 2–4 אפשר להשתמש גם כחבישות ראשוניות וגם כחבישות משניות.

סוגי חבישות נוספים

  1. חבישות כסף (Silver Impregnated) – בשימוש בפצעים מזוהמים או בפצעים עם סבירות גבוהה לזיהום. יש להפסיק טיפול בחבישות אלו כשהזיהום מסתיים.[1]
  2. חבישות המכילות דבש רפואי (Honey Impregnated) – בשימוש בפצעים בדרגה 2–3 עם זיהום או עם הפרשות[1]
  3. חבישות המכילות יוד (Cadexomer Iodine) – בשימוש בפצעים עם כמות הפרשות בינונית עד רבה.[1] יש להימנע משימוש החבישות הללו במטופלים עם רגישות ליוד או עם מחלת בלוטת התריס
  4. חבישות גזה – כמעט שאינן בשימוש לטיפול בפצעי לחץ, ולרוב משתמשים בהן רק כשאין חבישות אוגרות לחות. עדיף להשתמש בחבישות לחות ולא בחבישות יבשות, ואפשר להשתמש כחבישה משנית. יש להרטיב את הגזה עם תמיסת Saline 0.9% ולהחליף בתדירות גבוהה[1]
  5. חבישות המכילות קולגן (Collagen Matrix) – בשימוש בפצעים נקיים מזיהום או עם נמק בדרגות 3–4, מעודדות היווצרות קולגן, תאי אפיתל ופיברובלסטים במיטת הפצע ומזרזות את סגירת הפצע[1]
  6. חבישות משולבות (Composite) – שילוב סוגים שונים של חומרים
  7. חבישות המכילות פחם (Odor Absorbing) – בשימוש בפצעים המדיפים ריח רע, מזוהמים מאוד עם כמות גדולה של הפרשות.

דוגמאות לחבישות מסוגים שונים אפשר למצוא בטבלה מספר 4.


טבלה 4 - רשימה חלקית של סוגי חבישות

זיהום

זיהום במיטת הפצע או מסביב לפצע מעכב את ריפוי הפצע. נוסף על סיבוכים מקומיים, כמו דלקת ברקמות הרכות או אוסטיומיאליטים, קיים סיכון גבוה להתפזרות הזיהום עם זרם הדם והתפתחות אלח דם (Sepsis). אם פצע לחץ מהווה מקור להרעלת דם (Septicemia), התמותה יכולה להגיע ל-48%.‏[55] סימנים שכיחים של זיהום בפצע הם חום ואודם מקומי, התקשות של רקמות הרכות סביב הפצע, הפרשה מוגלתית וריח רע. סימני זיהום סיסטמי כמו חום גבוה או לויקוציטוזיס בדרך כלל אינם מופיעים או מופיעים מאוחר. ביטויים נוספים של זיהום בקשישים יכולים להיות בלבול וחוסר תיאבון.[1] לרוב אבחנה של זיהום בפצע נעשית על פי סימנים קליניים. בדיקת Gold Standard היא ביופסיית רקמות חיות ממיטת הפצע.[1] משטח של הפרשות מהפצע מראה בדרך כלל חיידקים נלווים, ואינו מצליח לאבחן זיהום עמוק יותר.[1] אפשרות נוספת היא לבצע תרבית מרקמת הפצע בעזרת שיטת משטח בשם Levine.‏[1]

טיפול בפצע מזוהם מורכב מניקוי ומהטריה של הפצע, מטיפול אנטיספטי מקומי בשימוש בתמיסות אנטיספטיות או בחבישות עם תכונות אנטיספטיות כמו חבישות כסף או דבש רפואי או יוד ומטיפול אנטיביוטי מקומי או סיסטמי.[1] יש להדגיש כי עם סיום הזיהום בפצע, יש להפסיק באופן מידי שימוש בחומרים אנטיספטיים, מכיוון שהם מעכבים שגשוג פיברובלסטיים במיטת הפצע ומעכבים את סגירת הפצע.

שיטות ריפוי נוספות

להלן שיטות טיפול נוספות בפצעי לחץ [1]‏:

  • NPWT ‏(Negative Pressure Wound Therapy)– מפחיתה בצקת במיטת הפצע, מסלקת הפרשות, מקטינה את הפצע ומעודדת היווצרות רקמת גרעון
  • HBOT ‏(Hyperbaric Oxygen Therapy) - העשרת רקמות באזור הפצע בחמצן בתא לחץ
  • Ultrasound – Acoustic Therapy
  • Electrical Stimulation – מעודד ניוד (Migration) ושגשוג (Proliferation) של פיברובלסטיים במיטת הפצע ומזרז את סגירת הפצע
  • שימוש בשדה אלקטרומגנטי – PEMF ‏(Pulsed Electromagnetic Field)
  • Phototherapy ‏(Laser, Infrared, Ultraviolet)
  • Hydrotherapy – Whirlpool and Pulsatile Lavage with Suction
  • שימוש ב-PDGF ‏(Platelet-Derived Growth Factor)

על חלק גדול מהשיטות הללו אין נתונים מספקים התומכים בשימוש בהם כטיפול שגרתי בפצעי לחץ.[1]

טיפול כירורגי – בשימוש בפצעים בדרגה 3–4 שאינם מגיבים לטיפול שמרני, בעיקר בקרב מטופלים שסגירה מהירה של פצע לחץ יכולה לשפר באופן משמעותי את איכות חייהם.[1]

תחזית

במשך שישה חודשים מתחילת הטיפול 70% מפצעי הלחץ בדרגה 2, 50% מפצעי הלחץ בדרגה 3 ו-30% מפצעי הלחץ בדרגה 4 ייסגרו.[56], [57] הסיכון לתמותה בקרב מטופלים עם פצע לחץ המפתחים פצע לחץ נוסף, גבוה פי 2–3 מהסיכון אצל מטופלים ללא פצעי לחץ.[58], [59]

המסקנה היא שמניעת פצעי לחץ וטיפול בהם יכולים לשפר באופן משמעותי את התחלואה, את התמותה ואת איכות החיים של המטופלים ומסוגלים להציל חיים.

סיכום

פצעי לחץ זו בעיה רפואית נפוצה. איתור, טיפול ומניעת פצעי לחץ מאפשרים לצמצם את הנזק הנגרם מהפצעים, לשפר את איכות חייהם של המטופלים ושל בני משפחותיהם ולהפחית תחלואה ותמותה. טיפול בפצעי לחץ מהווה אתגר לצוות המטפל, ומחייב מאמץ ממושך. העמקת הידע המקצועי ושימוש מושכל במשאבים העומדים לרשותנו הם מתכון להצלחת הטיפול.

ביבליוגרפיה

  1. ↑ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 1.13 1.14 1.15 1.16 1.17 1.18 European Pressure Ulcer Advisory Panel and National Pressure Ulcer Advisory Panel. Treatment of pressure ulcers: Quick Reference Guide. Washington DC: National Pressure Ulcer Advisory Panel; 2009
  2. ↑ Reddy M, Gill SS, Rochon PA. Preventing pressure ulcers: a systematic review. JAMA. 2006;296:974
  3. ↑ Lyder CH. Pressure ulcer prevention and management. JAMA. 2003;289:223
  4. ↑ http://www.npuap.org/wp-content/uploads/2012/03/Nutrition-White-Paper-Website-Version.pdf (Accessed on May 08, 2013)
  5. ↑ National Pressure Ulcer Advisory Panel. Updated staging system. Available online at: www.npuap.org/ (Accessed on December 2, 2008)
  6. ↑ http://www.uptodate.com/home
  7. ↑ Exton-Smith AN, Sherwin RW. The prevention of pressure sores. Significance of spontaneous bodily movements. Lancet. 1961;2:1124
  8. ↑ Zappolo, A. Discharges from nursing homes. National Nursing Home Survey. Hyattsville, MD: US Department of Health and Human Services, 1981
  9. ↑ Allman RM, Laprade CA, Noel LB, et al. Pressure sores among hospitalized patients. Ann Intern Med. 1986;105:337
  10. ↑ Berlowitz DR, Brandeis GH, Morris JN, et al. Deriving a risk-adjustment model for pressure ulcer development using the Minimum Data Set. J Am Geriatr Soc. 2001;49:866
  11. ↑ Bergstrom N, Braden B. A prospective study of pressure sore risk among institutionalized elderly. J Am Geriatr Soc. 1992;40:747
  12. ↑ Takeda T, Koyama T, Izawa Y, et al. Effects of malnutrition on development of experimental pressure sores. J Dermatol. 1992;19:602
  13. ↑ Thomas DR. Does pressure cause pressure ulcers? An inquiry into the etiology of pressure ulcers. J Am Med Dir Assoc. 2010;11:397
  14. ↑ Stekelenburg A, Gawlitta D, Bader DL, Oomens CW. Deep tissue injury: how deep is our understanding? Arch Phys Med Rehabil. 2008;89:1410
  15. ↑ Sibbald RG, Krasner DL, Woo KY. Pressure ulcer staging revisited: superficial skin changes & Deep Pressure Ulcer Framework©. Adv Skin Wound Care. 2011;24:571
  16. ↑ Preventing pressure sores. Lancet. 1990;335:1311
  17. ↑ Schubert V. Hypotension as a risk factor for the development of pressure sores in elderly subjects. Age Ageing. 1991;20:255
  18. ↑ Garibaldi RA, Brodine S, Matsumiya S.Infections among patients in nursing homes: policies, prevalence, problems. N Engl J Med. 1981;305(13):731
  19. ↑ Scheckler WE, Peterson PJ. Infections and infection control among residents of eight rural Wisconsin nursing homes. Arch Intern Med. 1986;146(10):1981
  20. ↑ Padula WV, Mishra MK, Makic MB, Sullivan PW. Improving the quality of pressure ulcer care with prevention: a cost-effectiveness analysis. Med Care. 2011;49:385
  21. ↑ Pham B, Teague L, Mahoney J, et al. Early prevention of pressure ulcers among elderly patients admitted through emergency departments: a cost-effectiveness analysis. Ann Emerg Med. 2011;58:468
  22. ↑ Pham B, Stern A, Chen W, et al. Preventing pressure ulcers in long-term care: a cost-effectiveness analysis. Arch Intern Med. 2011;171:1839
  23. ↑ http://ahrq.gov (Accessed on August 25, 2011)
  24. ↑ http://npuap.org/ (Accessed on August 25, 2011)
  25. ↑ http://epuap.org
  26. ↑ Pressure ulcers prevalence, cost and risk assessment: consensus development conference statement--The National Pressure Ulcer Advisory Panel. Decubitus. 1989;2:24
  27. ↑ Bergstrom N, Braden BJ, Laguzza A, Holman V. The Braden Scale for Predicting Pressure Sore Risk. Nurs Res. 1987;36:205
  28. ↑ Reddy M, Gill SS, Rochon PA. Preventing pressure ulcers: a systematic review. JAMA. 2006;296:974
  29. ↑ Vanderwee K, Grypdonck MH, De Bacquer D, Defloor T. Effectiveness of turning with unequal time intervals on the incidence of pressure ulcer lesions. J Adv Nurs. 2007;57:59
  30. ↑ Defloor T, De Bacquer D, Grypdonck MH. The effect of various combinations of turning and pressure reducing devices on the incidence of pressure ulcers. Int J Nurs Stud. 2005;42:37
  31. ↑ Young T. The 30 degree tilt position vs the 90 degree lateral and supine positions in reducing the incidence of non-blanching erythema in a hospital inpatient population: a randomised controlled trial. J Tissue Viability. 2004;14:88, 90, 92
  32. ↑ Moore ZE, Cowman S. Repositioning for treating pressure ulcers. Cochrane Database Syst Rev. 2009;2:CD006898
  33. ↑ Knox DM, Anderson TM, Anderson PS. Effects of different turn intervals on skin of healthy older adults. Adv Wound Care. 1994;7:48
  34. ↑ 34.0 34.1 National Pressure Ulcer Advisory Panel Support Surface Standards Initiative. Terms and definitions related to support surfaces. www.npuap.org/NPUAP_S3I_TD.pdf (Accessed on December 11, 2008
  35. ↑ 35.0 35.1 McInnes E, Jammali-Blasi A, Bell-Syer SE, et al. Support surfaces for pressure ulcer prevention. Cochrane Database Syst Rev. 2011;4:CD001735
  36. ↑ 36.0 36.1 Stechmiller JK, Cowan L, Whitney JD, et al. Guidelines for the prevention of pressure ulcers. Wound Repair Regen. 2008;16(2):151
  37. ↑ Stratton RJ, King CL, Stroud MA, Jackson AA, Elia M. Malnutrition Universal Screening Tool' predicts mortality and length of hospital stay in acutely ill elderly. Br J Nutr. 2006;95(2):325
  38. ↑ Vellas B, Guigoz Y, Garry PJ, et al. The Mini Nutritional Assessment (MNA) and its use in grading the nutritional state of elderly patients. Nutrition. 1999;15(2):116
  39. ↑ Bergstrom N, Horn SD, Smout RJ, et al. The National Pressure Ulcer Long-Term Care Study: outcomes of pressure ulcer treatments in long-term care. J Am Geriatr Soc. 2005;53:1721
  40. ↑ Breslow RA, Hallfrisch J, Guy DG, et al. The importance of dietary protein in healing pressure ulcers. J Am Geriatr Soc. 1993;41:357
  41. ↑ Impact of staff education on pressure sore development in elderly hospitalized patients. Moody BL, Fanale JE, Thompson M, Vaillancourt D, Symonds G, Bonasoro C Arch Intern Med. 1988;148(10):2241
  42. ↑ Bates-Jensen BM. The Pressure Sore Status Tool a few thousand assessments later. Adv Wound Care. 1997;10(5):65
  43. ↑ Thomas DR, Rodeheaver GT, Bartolucci AA, et al. Pressure ulcer scale for healing: derivation and validation of the PUSH tool. The PUSH Task Force. Adv Wound Care. 1997;10(5):96
  44. ↑ Quirono J, Santos VL, Quednau TJ, et al. Pain in pressure ulcers. Wounds: A Compedium of Clinical Research and Practice. 2003;15:381-89
  45. ↑ Roth RS, Lowery J, Hamill J. Assessing persistent pain and its relation to affective distress, depressive symptoms and pain catstrophizing in patients with chronic wounds: a pilot study. Am J Phys Med Rehabil. 2004;83:827-34
  46. ↑ 46.0 46.1 Atiyeh BS, Ioannovich J, Al-Amm CA, El-Musa KA. Management of acute and chronic open wounds: the importance of moist environment in optimal wound healing. Curr Pharm Biotechnol. 2002;3(3):179
  47. ↑ 47.0 47.1 Graumlich JF, Blough LS, McLaughlin RG, et al. Healing pressure ulcers with collagen or hydrocolloid: a randomized, controlled trial. J Am Geriatr Soc. 2003;51:147
  48. ↑ 48.0 48.1 Bluestein D, Javaheri A. Pressure ulcers: prevention, evaluation, and management. Am Fam Physician. 2008;78:1186
  49. ↑ 49.0 49.1 Reddy M, Gill SS, Kalkar SR, et al. Treatment of pressure ulcers: a systematic review. JAMA. 2008;300:2647
  50. ↑ 50.0 50.1 Eaglstein WH. Experiences with biosynthetic dressings. J Am Acad Dermatol. 1985;12(2 Pt 2):434
  51. ↑ 51.0 51.1 51.2 Schultz GS, Sibbald RG, Falanga V, et al. Wound bed preparation: a systematic approach to wound management. Wound Repair Regen. 2003;11(1):S1
  52. ↑ Bergstrom N, Horn SD, Smout RJ, et al. The National Pressure Ulcer Long-Term Care Study: outcomes of pressure ulcer treatments in long-term care. J Am Geriatr Soc. 2005;53:1721
  53. ↑ Sebern MD. Pressure ulcer management in home health care: efficacy and cost effectiveness of moisture vapor permeable dressing. Arch Phys Med Rehabil. 1986;67:726
  54. ↑ Gorse GJ, Messner RL. Improved pressure sore healing with hydrocolloid dressings. Arch Dermatol. 1987;123:766
  55. ↑ Hazzard's Geriatric Medicine and Gerontology, Sixth Edition (Principles of Geriatric Medicine & Gerontology). 2009
  56. ↑ Brandeis GH, Morris JN, Nash DJ, Lipsitz LA. The epidemiology and natural history of pressure ulcers in elderly nursing home residents. JAMA. 1990;264(22):2905
  57. ↑ Berlowitz DR, Brandeis GH, Anderson J, Brand HK. Predictors of pressure ulcer healing among long-term care residents. J Am Geriatr Soc. 1997;45(1):30
  58. ↑ Thomas DR, Goode PS, Tarquine PH, Allman RM. Hospital-acquired pressure ulcers and risk of death. J Am Geriatr Soc. 1996;44(12):1435
  59. ↑ Berlowitz DR, Brandeis GH, Anderson J, Du W, Brand H. Effect of pressure ulcers on the survival of long-term care residents. J Gerontol A Biol Sci Med Sci. 1997;52(2):M106

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר בוריס פונצ'יק



פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, דצמבר 2013, גיליון מס' 178, מדיקל מדיה