האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "פרולקטינומה - Prolactinoma"

מתוך ויקירפואה

שורה 16: שורה 16:
  
 
מיקרופרולקטינומה היא אדנומה קטנה מ 1 ס"מ ואילו מאקרופרולקטינומה - גידול גדול מ 1 ס"מ
 
מיקרופרולקטינומה היא אדנומה קטנה מ 1 ס"מ ואילו מאקרופרולקטינומה - גידול גדול מ 1 ס"מ
 
  
 
מדובר בגידול די שכיח, יותר בנשים אך קיים גם בגברים, נפוץ יותר בגילאים הצעירים, טרום מנופאוזה.
 
מדובר בגידול די שכיח, יותר בנשים אך קיים גם בגברים, נפוץ יותר בגילאים הצעירים, טרום מנופאוזה.
שורה 27: שורה 26:
 
התסמינים השכיחים הם כאבי ראש והפרעה בראיה - לרוב דיפלופיה (כפל ראיה) עקב לחץ על עצב הראיה, ובמקרים של אדנומה אגרסיבית שפולשת לסינוסים קברנוזי או ספנואידלי, ייתכנו תסמינים של חסר נוירולוגי.
 
התסמינים השכיחים הם כאבי ראש והפרעה בראיה - לרוב דיפלופיה (כפל ראיה) עקב לחץ על עצב הראיה, ובמקרים של אדנומה אגרסיבית שפולשת לסינוסים קברנוזי או ספנואידלי, ייתכנו תסמינים של חסר נוירולוגי.
  
הסוג השני והשכיח יותר של תסמינים, נובע מהפרשת הפרולקטין, וקיים גם במיקרואדנומות:<br />
+
הסוג השני והשכיח יותר של תסמינים, נובע מהפרשת הפרולקטין, וקיים גם במיקרואדנומות:
  
 
גלקטוראה (הפרשת חלב), היפוגונדיזם מרכזי (רמות נמוכות של גונדוטרופינים והורמוני המין - אסטרוגן וטסטוסטרון) על כל המשתמע מכך - [[אין אונות]], אמנוראה או הפרעות במחזור, [[אי פריון]], תסמיני מנופאוזה או אנדרופאוזה, לעיתים גניקומסטיה בגברים.
 
גלקטוראה (הפרשת חלב), היפוגונדיזם מרכזי (רמות נמוכות של גונדוטרופינים והורמוני המין - אסטרוגן וטסטוסטרון) על כל המשתמע מכך - [[אין אונות]], אמנוראה או הפרעות במחזור, [[אי פריון]], תסמיני מנופאוזה או אנדרופאוזה, לעיתים גניקומסטיה בגברים.
שורה 39: שורה 38:
 
==טיפול==
 
==טיפול==
  
הטיפול בפרולקטינומה הוא כמעט תמיד תרופתי, אם כי לעיתים, במקרים של אדנומה מאד אגרסיבית, אפופלקסיה (נמק של האדנומה שיתבטא לרוב בכאב ראש חד) או כאשר אין תגובה או מופיעות תופעות לוואי לטיפול התרופתי, יש לנתח ולהסיר את האדנומה בניתוח טרנספנואידלי TSS<br />
+
הטיפול בפרולקטינומה הוא כמעט תמיד תרופתי, אם כי לעיתים, במקרים של אדנומה מאד אגרסיבית, אפופלקסיה (נמק של האדנומה שיתבטא לרוב בכאב ראש חד) או כאשר אין תגובה או מופיעות תופעות לוואי לטיפול התרופתי, יש לנתח ולהסיר את האדנומה בניתוח טרנספנואידלי TSS
  
 
הטיפול התרופתי המקובל הוא באגוניסטים של דופמין, אשר מעכבים את ייצור הפרולקטין.
 
הטיפול התרופתי המקובל הוא באגוניסטים של דופמין, אשר מעכבים את ייצור הפרולקטין.
התרופות מאד יעילות, הן בהקטנת גודל הגידול והן בנרמול רמות הפרולקטין, בד"כ בתוך מספר שבועות.<br />
+
התרופות מאד יעילות, הן בהקטנת גודל הגידול והן בנרמול רמות הפרולקטין, בד"כ בתוך מספר שבועות.
  
התכשיר הנפוץ הוא דוסטינקס/קברגולין שניתן במינון משתנה, בד"כ פעם עד פעמיים בשבוע.<br />
+
התכשיר הנפוץ הוא דוסטינקס/קברגולין שניתן במינון משתנה, בד"כ פעם עד פעמיים בשבוע.
  
תופעות הלוואי מועטות וכוללות בעיקר ירידה בלחה"ד ובחילות, שחולים לרוב עם השימוש בתרופה. במינונים גבוהים במיוחד עלול להיגרם נזק למסתמי הלב, בפרט איס"ק מסתם טריקוספידלי, ועל כן מומלץ במקרים אלו על מעקב אקו לב תקופתי.<br />
+
תופעות הלוואי מועטות וכוללות בעיקר ירידה בלחה"ד ובחילות, שחולים לרוב עם השימוש בתרופה. במינונים גבוהים במיוחד עלול להיגרם נזק למסתמי הלב, בפרט איס"ק מסתם טריקוספידלי, ועל כן מומלץ במקרים אלו על מעקב אקו לב תקופתי.
  
התכשיר השני שקיים הוא ברומוקריפטין/פרילק, שכרוך במתן יומי ויותר תופעות לוואי. נשים שמנסות להרות יטופלו בברומוקריפטין עקב טרטוגניות פחותה בהשוואה לדוסטינקס<br />
+
התכשיר השני שקיים הוא ברומוקריפטין/פרילק, שכרוך במתן יומי ויותר תופעות לוואי. נשים שמנסות להרות יטופלו בברומוקריפטין עקב טרטוגניות פחותה בהשוואה לדוסטינקס
  
נשים שאינן חפצות בהריון והתסמינים לא מפריעים להן, ונשים פוסטמנופאוזליות, לא חייבות לקבל טיפול תרופתי. מרבית אם לא כל המיקרואדנומות לא גדלות בד"כ בתקופת המעקב<br />
+
נשים שאינן חפצות בהריון והתסמינים לא מפריעים להן, ונשים פוסטמנופאוזליות, לא חייבות לקבל טיפול תרופתי. מרבית אם לא כל המיקרואדנומות לא גדלות בד"כ בתקופת המעקב
  
רמות הפרולקטין כאמור יורדות די מהר מהתחלת הטיפול התרופתי, ואילו רזולוציה של היפוגונדיזם יכולה לקחת מספר חודשים.<br />
+
רמות הפרולקטין כאמור יורדות די מהר מהתחלת הטיפול התרופתי, ואילו רזולוציה של היפוגונדיזם יכולה לקחת מספר חודשים.
  
נשים שסובלות מרמות גבוהות וסימפטומטיות של פרולקטין, ע"ר טיפול פסיכיאטרי, יכולות לקבל טיפול בגלולות (אסטרוגן+פרוגסטרון) על מנת לשמור על הרחם והעצמות<br />
+
נשים שסובלות מרמות גבוהות וסימפטומטיות של פרולקטין, ע"ר טיפול פסיכיאטרי, יכולות לקבל טיפול בגלולות (אסטרוגן+פרוגסטרון) על מנת לשמור על הרחם והעצמות
  
'''הדמיה ומעבדה''': בכל אבחנה חדשה של פרולקטינומה יש לבצע MRI מוח ומומלץ לבדוק גם את הרמות ההורמונים ההיפופיזרים הנוספים - FT4, הורמון גדילה, קורטיזול וכמובן גונדוטרפינים.
+
==הדמיה ומעבדה==
במקרים של מאקרופרולקטינומה מומלץ לבדוק שדה ראיה (לחץ על עצב הראיה), ובמקרים של היפוגונדיזם ממושך, בדיקת צפיפות העצם.<br />
 
  
'''מעקב''': תחת טיפול תרופתי, יש לבדוק את רמת הפרולקטין אחת ל 6 שבועות עד נרמול, ואז אחת למספר חודשים.<br />
+
בכל אבחנה חדשה של פרולקטינומה יש לבצע MRI מוח ומומלץ לבדוק גם את הרמות ההורמונים ההיפופיזרים הנוספים - FT4, הורמון גדילה, קורטיזול וכמובן גונדוטרפינים.
 +
במקרים של מאקרופרולקטינומה מומלץ לבדוק שדה ראיה (לחץ על עצב הראיה), ובמקרים של היפוגונדיזם ממושך, בדיקת צפיפות העצם.
  
'''הריון''': נשים עם מיקרואדנומה שנכנסות להריון, יכולות להפסיק את הטיפול התרופתי. במקרים של מאקרואדנומה מומלץ להמשיכו, על מנת להימנע מסיכון לאפופלקסיה.<br />
+
==מעקב==
 +
 
 +
תחת טיפול תרופתי, יש לבדוק את רמת הפרולקטין אחת ל 6 שבועות עד נרמול, ואז אחת למספר חודשים.
 +
 
 +
==היריון==
 +
 
 +
נשים עם מיקרואדנומה שנכנסות להיריון, יכולות להפסיק את הטיפול התרופתי. במקרים של מאקרואדנומה מומלץ להמשיכו, על מנת להימנע מסיכון לאפופלקסיה.
  
 
ברוב הנשים ניתן להפסיק את הטיפול התרופתי בתקופת המנופאוזה, מכיוון שהן ממילא נהיות היפוגונדליות.
 
ברוב הנשים ניתן להפסיק את הטיפול התרופתי בתקופת המנופאוזה, מכיוון שהן ממילא נהיות היפוגונדליות.
 +
 +
{{ייחוס|[[משתמש:נירית אבירן ברק|ד"ר נירית אבירן ברק]] }}

גרסה מ־07:14, 20 בספטמבר 2014

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



פרולקטינומה
Prolactinoma
Prolactinoma-art.jpg
ICD-10 D35.2
ICD-9 253.1
MeSH D015175
יוצר הערך ד"ר נירית אבירן ברק
 


פרולקטינומה היא אדנומה (גידול שפיר) של בלוטת ההיפופיזה המורכבת מתאים מפרישי פרולקטין (הורמון ההנקה).

מיקרופרולקטינומה היא אדנומה קטנה מ 1 ס"מ ואילו מאקרופרולקטינומה - גידול גדול מ 1 ס"מ

מדובר בגידול די שכיח, יותר בנשים אך קיים גם בגברים, נפוץ יותר בגילאים הצעירים, טרום מנופאוזה. הרוב הגדול הוא מיקרואדנומות והמיעוט מאקרואדנומות.

הסתמנות

התסמינים נחלקים לשניים - תסמינים הנובעים מגודל האדנומה ולחץ מקומי על אברים סמוכים, מה שנפוץ יותר במאקרואדנומה

התסמינים השכיחים הם כאבי ראש והפרעה בראיה - לרוב דיפלופיה (כפל ראיה) עקב לחץ על עצב הראיה, ובמקרים של אדנומה אגרסיבית שפולשת לסינוסים קברנוזי או ספנואידלי, ייתכנו תסמינים של חסר נוירולוגי.

הסוג השני והשכיח יותר של תסמינים, נובע מהפרשת הפרולקטין, וקיים גם במיקרואדנומות:

גלקטוראה (הפרשת חלב), היפוגונדיזם מרכזי (רמות נמוכות של גונדוטרופינים והורמוני המין - אסטרוגן וטסטוסטרון) על כל המשתמע מכך - אין אונות, אמנוראה או הפרעות במחזור, אי פריון, תסמיני מנופאוזה או אנדרופאוזה, לעיתים גניקומסטיה בגברים.

בד"כ רמות הפרולקטין פרופורציונליות לגודל הגידול.

תמיד חובה לשלול מקור תרופתי לרמות הפרולקטין המוגברות, בעיקר תרופות אנטי פסיכוטיות, גלולות/אסטרוגן, פרמין.

גם בתת פעילות קשה של בלוטת התריס, יש עליה ברמות הפרולקטין, והטיפול בתת הפעילות , מביא לנרמול רמות הפרולקטין.

טיפול

הטיפול בפרולקטינומה הוא כמעט תמיד תרופתי, אם כי לעיתים, במקרים של אדנומה מאד אגרסיבית, אפופלקסיה (נמק של האדנומה שיתבטא לרוב בכאב ראש חד) או כאשר אין תגובה או מופיעות תופעות לוואי לטיפול התרופתי, יש לנתח ולהסיר את האדנומה בניתוח טרנספנואידלי TSS

הטיפול התרופתי המקובל הוא באגוניסטים של דופמין, אשר מעכבים את ייצור הפרולקטין. התרופות מאד יעילות, הן בהקטנת גודל הגידול והן בנרמול רמות הפרולקטין, בד"כ בתוך מספר שבועות.

התכשיר הנפוץ הוא דוסטינקס/קברגולין שניתן במינון משתנה, בד"כ פעם עד פעמיים בשבוע.

תופעות הלוואי מועטות וכוללות בעיקר ירידה בלחה"ד ובחילות, שחולים לרוב עם השימוש בתרופה. במינונים גבוהים במיוחד עלול להיגרם נזק למסתמי הלב, בפרט איס"ק מסתם טריקוספידלי, ועל כן מומלץ במקרים אלו על מעקב אקו לב תקופתי.

התכשיר השני שקיים הוא ברומוקריפטין/פרילק, שכרוך במתן יומי ויותר תופעות לוואי. נשים שמנסות להרות יטופלו בברומוקריפטין עקב טרטוגניות פחותה בהשוואה לדוסטינקס

נשים שאינן חפצות בהריון והתסמינים לא מפריעים להן, ונשים פוסטמנופאוזליות, לא חייבות לקבל טיפול תרופתי. מרבית אם לא כל המיקרואדנומות לא גדלות בד"כ בתקופת המעקב

רמות הפרולקטין כאמור יורדות די מהר מהתחלת הטיפול התרופתי, ואילו רזולוציה של היפוגונדיזם יכולה לקחת מספר חודשים.

נשים שסובלות מרמות גבוהות וסימפטומטיות של פרולקטין, ע"ר טיפול פסיכיאטרי, יכולות לקבל טיפול בגלולות (אסטרוגן+פרוגסטרון) על מנת לשמור על הרחם והעצמות

הדמיה ומעבדה

בכל אבחנה חדשה של פרולקטינומה יש לבצע MRI מוח ומומלץ לבדוק גם את הרמות ההורמונים ההיפופיזרים הנוספים - FT4, הורמון גדילה, קורטיזול וכמובן גונדוטרפינים. במקרים של מאקרופרולקטינומה מומלץ לבדוק שדה ראיה (לחץ על עצב הראיה), ובמקרים של היפוגונדיזם ממושך, בדיקת צפיפות העצם.

מעקב

תחת טיפול תרופתי, יש לבדוק את רמת הפרולקטין אחת ל 6 שבועות עד נרמול, ואז אחת למספר חודשים.

היריון

נשים עם מיקרואדנומה שנכנסות להיריון, יכולות להפסיק את הטיפול התרופתי. במקרים של מאקרואדנומה מומלץ להמשיכו, על מנת להימנע מסיכון לאפופלקסיה.

ברוב הנשים ניתן להפסיק את הטיפול התרופתי בתקופת המנופאוזה, מכיוון שהן ממילא נהיות היפוגונדליות.

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר נירית אבירן ברק