האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

פרקים ברפואה פליאטיבית - חרדה - Anxiety

מתוך ויקירפואה

RedCrossNursen.jpg

פרקים ברפואה פליאטיבית
מאת פרופסור פסח שוורצמן
היחידה לשיכוך כאב וטיפול פליאטיבי, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – חרדה, טיפול פליאטיבי

רקע

חרדה יכולה להתבטא במתח, אי שקט, הפרעה בשינה, הכחשה, דחיית שיחות "קשות", הזעות, דפיקות לב ותופעות סומטיות אחרות. לעיתים קרובות התסמינים נתפשים על ידי המטופל, המשפחה או הרופא כתגובה "נורמאלית" למחלה חשוכת מרפא.

חרדה תיתכן מעצם העיסוק בסוגיות קיומיות דוגמת מוות, נכות, אובדן, מורשת, משפחה, כספים, סוגיות רוחניות.

כ-30% מהמטופלים יחוו "תגובת הסתגלות" בזמן האבחנה או בהישנות של המחלה, אולם זו חולפת לאחר מספר שבועות עם תמיכה מתאימה. לעיתים חרדה מתפתחת על רקע הופעת תסמינים כגון קוצר נשימה פתאומי, למשל על רקע תסחיף ריאתי. במקרים אלו החולה אינו מצליח לשלוט בחרדה.

גורמי סיכון עיקריים לחרדה

סיכון לחרדה.png

אבחון

  • ייתכן וידרשו יותר ממפגש אחד עם המטופל על מנת להעריך האם מדובר בתהליך הסתגלותי תקין או בהפרעת חרדה או דיכאון:
  • התבוננות של המשפחה יכולה לסייע
  • היעדר תגובה לטיפול בתסמינים עשוי להעיד גם על מצוקה נפשית
  • חפש סיבות לחרדה וטפל בהן - אבחנה מבדלת של חרדה אקוטית: דליריום, סיבוך רפואי אקוטי (תסחיף ריאתי), תופעת לוואי של תרופה, תגובה למתן בשורה רעה

כאשר תסמיני חרדה ודיכאון מתרחשים לצד תסמיני המחלה הגופנית (כמו הפרעת שינה או ירידה באנרגיה למשל) יש מקום לנסות לטפל בחרדה למרות הספק.

טיפול

  • יש להקצות זמן לשיחה על מנת לברר את דאגות החולה ולאפשר לו לבטא אותן ואת רגשותיו באופן בהיר
  • יש לברר מהן העדפות המטופל לגבי אופן הטיפול ולערבו בתכנון הטיפול
  • יש להציג לחולה את המצב כתגובה טבעית למחלתו הקשה ולא כי "השתגע"
  • יש לברר ולמצות את כל גורמי התמיכה האפשריים
  • יש לנסות לספק למטופל את מרב המידע שהוא מעוניין בו אודות מצבו
  • מומלץ לערב בטיפול את הצוות הפרא-רפואי באופן אינטנסיבי יותר (עובדים סוציאליים, מתנדב, מלווה רוחני)
  • טיפולים לא תרופתיים: קיימות מספר עדויות התומכות בטיפולים במוזיקה, ארומוטרפיה, עיסוי ושיטות הרפייה

טיפול תרופתי

ראשית יש לנסות טיפול עם תרופות קצרות טווח לפי הצורך.

  • Oxazepan, Alprazolam, Lorazepam 0.5-1mg 1-4 daily.
    אם התלונות קבועות יש לשקול לעבור לתכשירים ארוכי טווח
  • Clonazepam 0.5-2mg 1-3 daily
  • Diazepam 2-5mg 1-3 daily

במטופלים עם תוחלת חיים מוערכת של מעל ל 1–2 חודשים יש לשקול הוספת SSRI כטיפול קבוע.

דליריום אגיטטיבי ואקטיזיה עשויים להציג תמונה דומה לחרדה אך הגישה הטיפולית בהם שונה.

במצבים מתקדמים יותר ניתן לשקול להוסיף Haloperidol או Onlazepine.

ביבליוגרפיה

  1. Downing GM, Wainwright W, editors. Medical care of the dying. 4th ed. Victoria (BC): Victoria Hospice Society; 2006.
  2. Doyle D, Hanks G, Cherny N, Calman K, editors. Oxford textbook of palliative medicine. 3rd ed. Oxford: Oxford University Press; 2005.
  3. Kabat-Zinn J. Full catastrophe living: using the wisdom of your body and mind to face stress, pain and illness. New York: Delacorte; 1990.
  4. Levine P. Waking the tiger: healing trauma. California: North Atlantic Books; 1997.
  5. Librach L, Gifford-Jones W. Ian Anderson continuing education program in end-of-life care. Module 6: psychological symptoms. [Online]. Available from: URL:http://www.cme.utoronto.ca/ENDOFLIFE/Modules/PSYCHOLOGICAL%20SYMPTOMS%20MODULE.pdf
  6. Storey P, Knight C. Pocket guide to hospice/palliative medicine. Gainesville (FL): American Academy of Hospice and Palliative Medicine; 2005.
  7. Storey P, Knight C. UNIPAC Two: Alleviating psychological and spiritual pain in the terminally ill. Gainesville (FL): American Academy of Hospice and Palliative Medicine; 1997.
  8. Watson M, Lucas C, Hoy A, Back I. Oxford handbook of palliative care. Oxford: Oxford University Press; 2005.
  9. Werth J, Blevins D, editors. Psychosocial issues near the end of life: a resource for professional care providers. Washington (DC); American Psychological Association; 2006.
  10. Cambridgeshire Palliative Care Guidelines Group. Review Date: June 2013