האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

פתלת הכרכשת - Large intestine volvulus

מתוך ויקירפואה
כותרתכרכשת.jpg


עקרונות בכירורגיה
ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg
שם המחבר ד"ר צבי קויפמן
שם הפרק כירורגיה של הכרכשת
 


פתלת המעי הגס מהווה 4%-1% מכלל חסימות המעי הגס בארה"ב, ואילו באוכלוסייה השחורה באפריקה שיעורה עולה לכדי 50%-30%. מחלה זו שכיחה בגיל המבוגר.

פתופיזיולוגיה

פתלת המעי נוצרת כאשר קטע מעי תוך-צפקי מסתובב על ציר הנוצר על-ידי מצע המעי (המזנטריום) שלו, כשבסיס המזנטריום צר יחסית לאורך המזנטריום. סיבוב מלא מלווה בחסימה מלאה של חלל המעי ובהפרעות באספקת הדם למעי. סיבוב חלקי גורם להפרעות כרוניות במעבר או לחסימה חלקית (איור 26.6).

איור 26.6: תהליך היווצרות ה- Volvulus


לולאת המעי הגס מתמלאת בגז, מכיוון שהפתלת היא למעשה מעין שסתום, שמאפשר כניסת גז ללולאת המעי, אך אינו מאפשר את יציאתו. לכן המעי הגס מתנפח כמו בלון עד שחרור החסימה או התנקבות המעי הגס.

התנאים המאיצים תהליך זה הם
המקומות במעי הגס שבהם שכיחה הפתלת הם
  • הפרשדון (המעי הסיגמואידי).
  • המעי העיוור (צקום).
  • המעי הגס הרוחבי (Transverse colon)‏ (4% מהמקרים).

50% מהחולים בני 70 שנה ומעלה, רובם לוקים בפגיעות מנטליות או חולים הרתוקים למיטה, ולכן אינם מתרוקנים בצורה סדירה.

פתלת של הצקום מתבטאת בכ-20% ממקרי הפתלת של המעי הגס ושכיחה יותר בצעירים. הסיבה לפתלת זו היא קטע תוך-צפקי ארוך של הצקום, קיבוע לקוי של הצקום או מלרוטציה שלו. ציר הסיבוב הוא סביב העורק האילאוקולי (Ileocolic).

תסמינים קליניים התמונה הקלינית החריפה של פתלת הסיגמה כוללת:

אבחנה

בצילום בטן סקירה ניתן לראות לולאת מעי גס מורחבת מאוד המתפרשת על פני כל הבטן (תצלום 8.6). בחוקן בריום ניתן לראות מעי גס רחיקני צר יחסית, ואזור מעבר לקטע החסום הנראה כמקור ציפור, וכך הוא גם נקרא (Bird's beak) (תצלום 9.6).


תצלום 8.6: פתלת המעי הסיגמואידי (Volvulus of sigma). בצילום בטן סקירה נראית לולאת סיגמה מורחבת ביותר


תצלום 9.6: חוקן בריום מראה סימן מקור ציפור בפתלת הסיגמה (החץ מצביע על המקור)

90% ממקרי פתלת המעי העיוור הם לאורך הציר האקסיאלי, ו-10% הם קיפול של המעי העיוור על עצמו (פתלת אנטרוצפלית). בצילום בטן סקירה ניתן לראות אוויר בצורת כליה בבטן העליונה השמאלית, ובחוקן בריום ניתן לראות חסימה של המעי הגס בגובה המעי העיוור (תצלום 10.6).


תצלום 10.6: בצילום בטן סקירה נראית פתלת המעי העיוור (Volvulus of cecum) (החצים מצביעים על דופן הצקום)

טיפול

טיפול כירורגי

הטיפול הראשוני בפתלת הפרשדון (המעי הסיגמואידי) הוא שמרני. צריך לנסות לשחרר את החסימה על-ידי סיגמואידוסקופיה (תצפית המעי הסיגמואידי). העברת הסיגמואידוסקופ דרך אזור הפיתול משחררת את האוויר הכלוא בלולאה ומאפשרת שחרור הפתלת. שיעור ההצלחה בטיפול זה הוא גבוה (90%). אם הקולונוסקופיה אינה מצליחה לפתוח את החסימה, אם ניכרת איסכמיה של הרירית או אם מופיעה הפרשה דמית במעי הגס, יש להפסיק את הבדיקה, להכין את החולה לניתוח ולנתחו בדחיפות. בחולים שבהם הטיפול הראשוני הלא-כירורגי היה מוצלח, יש לשקול ניתוח אלקטיבי, וזאת לנוכח השכיחות הגבוהה של הישנויות (55%). עם זאת, שיעור תמותה של 15% בטיפול מסוג זה מחייב בחירה קפדנית של החולים. בחולים שהם בעלי סיכון גבוה יש להמשיך במעקב, ולנתח רק אם תחזור הפתלת, או שיאובחן נזק איסכמי של המעי.

ניתוחים שמרניים

במהלך ניתוח, אם אין נזק איסכמי למעי, אפשר לשחרר את המעי הגס מהסיבוב שבו הוא נתון (Derotation), ולאחר מכן לקבעו על-ידי כמה תפרים לדופן הבטן. יש מנתחים המעדיפים ליצור כיס בצפק הפריאטלי, לתוכו מכניסים את הסיגמה, וזה משמש לה כקיבוע. אלה ניתוחים שמרניים, שאינם דורשים פתיחת מעי, ולכן פחות מסוכנים לחולה. חסרונם הוא בשיעור ההישנויות הגבוה מאשר בניתוחי כריתה.

ניתוחי כריתה

בניתוחי הכריתה מבצעים כריתה של הסיגמה ופיום קצה לקצה באופן ראשוני. אם יש נזק למעי, יש לבצע ניתוח על-שם Mickulctz או Hartmann. יש מנתחים הממליצים לבצע כריתה של הסיגמה עם השקה ראשונית גם בחולים אלה.

הטיפול השמרני בפתלת הצקום (המעי העיוור) אינו יעיל, ולפיכך יש לנתח חולים אלה בדחיפות. בניתוח, אם אין נמק, יש לבצע סיבוב חוזר של הצקום, וצקופקסיה (קיבוע הצקום) על-ידי תפרים לדופן או על-ידי צקוסטומיה (פיום הצקום). אם יש נמק, יש לכרות את המעי הגס הימני, ולבצע השקה של המעי הכרוך (Ileum) למעי הגס הרוחבי (Right hemicolectomy and Ileotransversostomy).

פתלת המעי הגס הרוחבי דומה לפתלת הפרשדון (המעי הסיגמואידי), וגם אותה אפשר לנסות לשחרר על-ידי קולונוסקופיה. ברוב החולים ניסיון כזה אינו מצליח, ולכן הם מגיעים לניתוח. בניתוח כורתים את קטע המעי הגס שבפיתול ומחברים חזרה באופן ראשוני. בחולים שבהם יש ספק לגבי טיב אספקת הדם לשולי המעי, אפשר להוציא את קצות המעי הגס הרוחבי לאחר הכריתה כקולוסטומיה (פיום המעי הגס).

פרוגנוזה

שיעור התמותה ממחלה זו מגיע עד 35%. השיעור הגבוה קשור בעובדה, שמדובר בחולים קשישים המגיעים לטיפול במצב ירוד ולוקים במחלות נלוות אחרות.

ראו גם


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא